תעשי מה שטוב לך ולכם כזוג.
אני הייתי שבןעיים וחצי וגם זה הרגשתי שזה כבר יותר מתוך נימוס ולא צריכה את זה, להפך, בבית היה לי הרבה יותר נוח.
הבית של ההורים לא היה מותאם אז לתינוק, החדר היה צפוף אז לא היה מקום לעריסה ועם הפרדת מיטות בכלל.. הרגשנו שיש לנו פחות את הפרטיות כזוג, ותכלס הסתדרתי מצוין והרגשתי טוב.
גם לאמא שלי היה קשה כשאמרתי שאנחנו חוזרים, אבל אין מה לעשות. היא קיבלה את זה.
אם לא תעמדו על שלכם כזוג, מעכשיו יתחילו המון דרישות ורצונות מצד ההורים- לא רואים את הנכד, תעשו ככה אל תעשו ככה... צריך לשמוע, צריך לכבד ולענות בצורה נעימה אבל לעשות את מה שמתאים לכם.
לא הבנתי אם המרחק שכתבת הוא באוטובוסים או בנסיעה ברכב. זה באמת מרחק רציני אם זה ברכב. מהבחינה הזאת כן כדאי יותר להשתדל כשיש ילדים קטנים לבוא קצת יותר להורים או להפגש יותר (נניח יש אירוע באיזור ההורים, אז לבוא קצת קודם או להישאר לישון אם אפשר) שתיהיה להם הרגשה של קשר איתכם ועם הנכדה. וגם לשתף אותם בהתפכות שלה, לשלוח תמונות, להתייעץ בדברים שמתאים לכם- זה נותן הרגשה טובה לרוב.