פורום הריון ולידה (עמוד 3431)

פעמיים באותו יום עד 4, פעם אחת בעשר בלילה ופעם אחת ביום למחרת

ההנקה גורמת לחוסר חשק אבל הסרזט עוד יותר תשקלי להחליף אמצעי מניעה אולי למשהו לא הורמונלי

 

אני לא חושבת שצריך לקיים את המצווה בכוח אם אישה לא מרגישה טוב וכו' אבל יש תקופות שאין חשק כמו שאת מתארת ואפשר למצוא דרכים לשיפור  לפעמים אפילו בלי חשק והחשק יגיע תוך כדי

 

אני מבינה אותך שאת לא רוצה להפסיק להניק אבל אני חושבת שאם את כ"כ משקיעה בהנקה תמצאי דרך גם להשקיע בעניין הזה

 

 

 

אל תתביישי גם להגיד בדיוק מה את רוצה ומה לא   ולא קורה שוב דבר אם זה יהיה קצר וענייני עם שימוש בחומרי סיכה... כמובן אם זה מוסכם על שניכם

אני לא יודעת בהקשר לאמצעי מניעה אני יכולה לומר לך שאני בלי אמצעי מניעה בהנקה עם פחות חשק אבל משתדלת למצוא זמנים שנוחים לי וליזום ולייצר סיטואציה של חשק. לפעמים זה באמת קשה בפרט עם העייפות של ההנקה וגם העיסוק בשאר הילדים שיהיו בריאים יש 4 אבל ממש משתדלת אני לא יודעת מה התדירות שאתם זקוקים לה אצלנו פעם פעמים בשבוע זה ממש עושה אוירה טובה ולפעמים בתקופות של עומס אז קובעים יום אחד קבוע ששנינו משתדלים ליצור אוירה של חשק בו אבל זה סוג של קבוע ועוד יום אחד ספונטני. אפשר לייצר חשק אבל צריך לרצות אני ממש מבינה אותך אבל גם מבינה אותו אז ממש כדאי לדעתי לדבר על זה יחד ולנסות לראות איך את באה לקראת ואיך הוא גם בא לקראת.. בהצלחה

ואחרי חודש תראי איך זה.
כי בוודאי שהורמונים תורמים
וגם זה שמותרים כל השמן תורם
עכשיו השאלה מה שה חוסר חשק . האם כשהוא משקיע ואת מתחילה בלי חוק אבל בזכות השקעה החשק מגיע במהלך המשחק? או שממש גם אם יש הרבה משחק ואת משתדלת להיות בקטע עדיין לא מתחשק לך?
האם הוא מצפה שתיזמי או שתזרמי איתו מתי שהוא יוזם וגם את זה את לא מצליחה?

מרגישה שקשה לי שנוגע בי במקומות מסויימים...מתעייפת מהר.לא מרגישה הנאה...
גם אותי זה מבאס אגב...

אני ראיתי ממש הבדל בין חוסר חשק של הנקה לבין חוסר חשק של הנקה וסרזט

זו הגנה פחות טובה

התקן לדעתי זה מצויין זה ללא הורמונים לכן לא משפיע על קבלת או אי קבלת מחזור  כך שאם את מניקה ולא מקבלת זה ממש יתרון

שיש חשק ושמחים בהם מאשר כלום.. הכל יבש.

אני כל כך מבינה אותך.. הייתי במצב שלך 10 שנים רצוף. הריון לידה הנקה הריון לידה... ועם התקן עולם אחר.
כדאי לנסות ליפני שאת מפסיקה להניק

רק לפי ההכנסה של האישה

צריך להביא אישור לימודים בכולל/ישיבה אבל הם לא מתחשבים בגובה המילגה וגם לא מוסיפים שכר מינימום לבעל.

 

ובתהליך הרישום הם רק ביקשו אישור לימודים בכולל ולא ביקשו אישור על גובה מלגה.

 

בדקתי שוב באתר של התמ"ת - בפירוט המסמכים שצריך לצרף לבקשה:

 

אב, הלומד בישיבה גבוהה או בכולל יצרף אישור לימודים בישיבה גבוהה או בכולל )בהתאם לנספח מס' 10 למבחני התמיכה( בנוסף להצהרת הורה לומד )בהתאם לנספח מס' 3 למבחני התמיכה(.

 

 

בשני הנספחים - 3, 10 - הם לא מבקשים לרשום את גובה המילגה.

 

 

הסימולטור פחות מדויק מטופס ההנחיות לבקשת הנחה.

 

בשלב הסופי של הגשת הבקשה לדרגה צריך לרשום גובה הכנסה של הבעל גם אם הוא תלמיד ישיבה / כולל (כמו בסימולטור)

חשוב לשים לב לזה במיוחד שגם אם רשמית הבעל אמור לקבל דתות זה לא כ"כ ככה בפועל (לא מקבלים באמת מדי חודש בהרבה מהמקומות)

(ולדעתי האישית זה מאוד לא פיר שזה יחשב כהכנסה קבועה כשזה ממש לא מגיע על בסיס חודשי)

לפחות לגבי הילד שלי שנמצא השנה במעון - לא היה איפה לרשום גובה הכנסה של הבעל!

 

לא יודעת לגבי שנה הבאה כי אנחנו שנה אחרונה במעון

ובעלך אברך וכשרשמת היית צריכה לרשום את גובה המילגה?

בודאות לא היה איפה לרשום

 

את יכולה גם לראות את זה עכשיו באתר שלהם, במסמך הנחיות לבקשת הנחה כתוב בפירוש מה אברך צריך להביא, ציטטתי את זה בהודעה הוקדמת. וזה לא כולל גובה מילגה

גובה המלגה של בעלי..
וגם שלי אברך

רשמתי כמה וכמה פעמים בחיי למעון ולמשפחתון ותמיד אחד מהאישורים היה על אישור גובה המלגה מהכולל

בילדים הקודמים כן היה צריך להביא אישור על גובה מילגה

 

בשנתיים האחרונות לא ביקשו אישור על גובה מילגה וגם לא היה איפה לרשום את גובה המילגה בתהליך הרישום המקוון

 

אולי זה התחיל עוד קודם ואני לא יודעת כי לא שלחתי למעון

רק אישור לימודים בכולל.

ממליצה ...

בגלולות משולבות את עדיין מוגנת אם החסרת כדור 1

 

כמו בכל דבר אין מא אחוז אבל לא הייתי נכנסת ללחץ

אז זה רק בדיקה ביתית אן בדיקת דם.. בשורות טובות!

רק שיהיה מותאם להיריון ולא להגיע למצב של קשיי נשימה

בהריון הראשון עד תחילת חודש 9. אחכ היה לי קשה..

כמו תרגילים שבשלב מסויים אסורים כי כוללים שכיבה על הגב...

כדאי להתייעץ עם מאמנת שמבינה בספורט לנשים בהיריון.

היו תרגילים שהורדתי אבל עקרונית עד היום של הלידה התאמנתי... פילאטיס.

לי חברה משוגעת שהיא בשבוע 37 ורצה 10 ק''מ! זה ממש נדיר....

הכרתי מישהי שעד חודש שביעי שיחקה כדורסל...

אבל תהיי רגישה ליכולות שלך...

בבריאות!

דוקא חשוב כן לעשות גם תרגילי בטן, רק צריך לדעת איך נכון לעשות אותם בהריון

אמרה שמתחילת שליש שני אין לעשות תרגילי בטן כי זה יוצר לחץ על העובר,וגם אין צורך כי זה לא מחזק אותם בזמן שהבטן יוצאת

כי הם ממילא מתרופפים

מה שעשית לפני ההריון-הרווחת,מה שלא,תשלימי אחרי

ובן כמה הוא?

כשהיינו במיון הרופא איבחן אני כבר לפני כן חשדתי יש לו לבן וגבשושיות על הלשון..
בנוסף מתנתק הרבה בהנפקות הבנתי שזה קשור.

נראה לי במצב כזה הייתי מורחת משחה וזהו.

תנסי לטבול גזה בקצת מיץ לימון ולנקות לו את הפה והלשון עם זה. אצלי זה היה יותר אפקטיבי מהסודה

לדעתי חבל על הזמן לנסות טבעי, הכי פשוט - דקטרין אורל ג'ל ותמרחי גם לעצמך על הפטמות כי זה מאד מדבק ובטח הדביק גם אותך.

איך יודעים שזה עבר?

דבר ראשון את צריכה לשים לב אם זו יניקה מרעב או יניקה בשביל עזרה להרדם  את יכולה להשוות את זה לזמן שהיא יונקת בזמן שהיא ערנית ובזמן שאת משכיבה אותה לישון

אם היא אכלה ארוחה טובה נרדמה ושוב מתעוררת לינוק טיפה ונרדמת שוב כל פעם ויש את כל התנאים שציינת אז סביר להניח שהיא פשוט יונקת כמו מוצץ

 

אבל אם היא נרדמת באמצע ההאכלה ונראה שהיא לא אוכלת מספיק..

אפשר לדגדג את הלחי

להפשיט.. בחדר חם כמובן

 

זה מה שאני זוכרת מהיועצת הנקה שלי

להפשיט. אשמח אם יש עוד רעיונות בסגנון.

ללחוץ על השד בזמן שהיא יונקת כדי שתהיה זרימה יותר חזקה

כלומר היא בלי בגדים רק עם טיטול, צמודה לגוף שלך. למשך כל ההנקה. אפשר לכסות עם שמיכה מעל.
ותנוחת צד גם משפרת את יעילות ההנקה פעמים רבות.
בהצלחה!

אני לא מצליחה להסתדר עם תנוחת צד. ולהפשיט זה באמת רעיון שעובד. אבל. . אין משהו יותר קל ופשוט? נגיעה במקום מסויים בגוף . שפשוף כלשהוא
משהו שתתעורר פשוט בלי הרבה עניינים ? באמצע היום אין לי אפשרות להיכנס איתה לחדר ולעשות עור לעור. אני מניקה עם סינר הנקה תוכל כדי שאני עם הילדים במרחב הבית. אז זה לא מתאים ככ.

כשנרדמת לסחוט קצת את השד זה לפעמים מעורר להמשך יניקה.
אולי דווקא עם סינר הנקה זה כן אפשרי?
יש סינרי הנקה מלאים שמכסים הכל מסביב. ואת לא צריכה להוריד את החולצה אלא מספיק שתרימי אותה חצי למעלה שהגוף של התינוקת צמוד אלייך.
תינוק שדורש תשומת לב מיוחדת בהנקה זה באמת קשה תוך כדי התעסקות עם שאר ענייני הבית והילדים...
אבל בכל זאת מרבית שעות היממה זה למעשה בלי הילדים לא? אז לפחות תנסי להשתמש בשיטה הזו בבוקר ובערב/לילה..
בהצלחה!

כלומר להוריד לה מכנס , זה כבר בפני עצמו עוזר ואם לא אז ולדגדג בעדינות בכף הרגל או סתם לשחק לה באצבעות כך הרגל

שהצלחת במצב מאתגר לשמר הנקה / שאיבה מלאה, ועכשיו היא עולה במשקל טוב והבעיות הסתדרו - ממש מרשים! את בטח מאוד שמחה.

עוד לא לגמרי הסתדר אבל אנחנו בדרך הנכונה 👍

עוד לא לגמרי הסתדר אבל אנחנו בדרך הנכונה 👍

שאם אין סיבה מיוחדת (לידה מוקדמת, משקל נמוך מידי וכו') את כנראה בדרך הנכונה ותכף זה יהיה מאחוריכן.
זוכרת מהבת שלי (שהשבוע חוגגת 6) שהחודש וחצי הראשונים (פחות או יותר) היו קשים מבחינת הנקה, היתה נרדמת מלא. אבל אחרי זה היא עלתה על הגל... וב"ה ההנקה היתה מצוינת.

מה שהציעו לי זה פחות או יותר מה שכבר כתבו לך, אפשר גם לדגדג את כפות הרגלים.

לנו גם הציעו להאכיל בכפית ולשאוב, אבל זה בימים הראשונים אחרי הלידה כשהכמות שהם צריכים נורא קטנה.

בהצלחה ומזל טוב!

את המעבר צריך לעשות באופן הדרגתי כדי שלא תהיה שוב ירידה במשקל אבל הכי חשוב ואני אומרת לך מניסיון של תינוק פג שהמעבר היה לא פשוט מבקבוק שאוב להנקה ממש. ברגע שהאמנתי בעצמי ובו שהוא יונק ויעיל מספיק זה הצליח לפני כן היה כל הזמן נרדם לי ולא אפקטיבי וממש התייאשתי עד שהרופא ילדים אמר לי לא לוותר ולי זה עזר ממש עשיתי מעקבי משקל וראיתי שהוא עולה יפה אז הפסקתי לדאוג.

אבל נראה שהולך טוב. כבר ניסיתי כמה נסיונות שלא צלחו. והיא באמת ירדה. הפעם אני מרגישה שהיא יותר מוכנה. בנתיים הטיטולים הם המדד שלי . ומשך ועוצמה היניקה. אבל גם אשקול אותה בהמשך . תודה🌷

להפשיט
למשש את כפות הידיים
לדגדג את כפות הרגליים
למשש את העורף
ללחוץ על השד בתנועת מספריים לכיוון הפטמה, כך שתהיה יותר זרימה

בהצלחה!! עוברים את זה..

באמת מרגישה שנעבור את זה בקרוב תודה על העצות. 🌷

לגעת בקצה חנוך האוזן, או בחיבור של תנוך האוזן עם הלחי

ועבר שבוע וחצי

אם את רוצה לחשב הכפלה את צריכה לעשות בחזקה

מגיע שלב שכבר לא בודקים הכפלה, לא זוכרת בדיוק ממתי

 

אני באופן אישי אף פעם לא בודקת הכפלה, ממש מיותר בעיני

יש טבלאות באינטרנט של הטווח המקובל לפי השבוע שלך

 

 

אין שום דבר שעוצר לה את הדם ? שערה שהסתובבה על אצבע?

וזה תמיד ב2 הידיים ו2 הרגליים באותו זמן 

תראי, אני לא מחפשת להלחיץ ובאמת אין לי מושג אבל זה משהו שיכוך להצביע על בעיה בזרימת הדם ואני הייתי הולכת לרופא לבירור
יתכן שזה כלום כמובן אבל לדעתי דורש בירור ועדיף בהקדם

אצל הילדים שלי בכולופן. ובריאים ושלמים.
לכן אומרים גם שלא בודקים אם קרלהם לפי כפות ידיים.. כי הן יכולות להיות קרות יותר והן לא מדד ולמה? כי הזרימת דם שם חלשב יותר בגיל הקטנטן.
וזו הסיבה גם לשינויי צבע. כרגא הבת שלי בת חודשיים ועבר כמעט לא בצבע כזה. אבל היה בהחלט

כן גם בטיפת חלב אמרו לי לא לבדוק להם בידיים אלא בעורף .

יצא לך לבדוק את זה או לשאול רופא בנושא ?

במיוחד אם אתם אשכנזים או בהירים במיוחד.
הבן שלי, בן חודש, גם היה כל עד לא מזמן, ושאלתי כבר בבית חולים אמרו לי שתקין.

אצל אחד הילדים שלי זה נמשך עד גיל חצי שנה בערך, והרופאה אמרה לי שזה בגלל שהיא מאוד בהירה

שכרוכה שם. אם את לא מוצאת יכול להיות שככה היא...

נראלי תקין ממש.
זה המון למיד אחרי הנקה. (מהניסיון שלי חודש וחצי🙊)
אם את רוצה לנסות ליצור לך סטוק של שאוב אני ראיתי שאם אני שואבת שעה אחרי הנקה ושעה-שעתיים לפני ההנקה הבאה יוצא לי בערך 90.
לנקודה שחשוב לזכור- שאיבה היא לא מדד לכמות החלב שהתינוק מקבל. כי הוואקום של התינוק הרבה יותר חזק מהמשאבה..

מה שואילו פינו כתבה, מומלץ

בהצלחה!

מתחילות להם שיניים זה מוקדם אבל שמעתי על כאלו ....ויש לי חברה והבת שלה באותו גיל עם אותם תסמינים...

אולי זה זה....

תנסי לראות אם היא נרגעת שהיא נושכת דברים או שקצת משפשים לה את החניכיים....

לנו עזר הנשכן בננה...

לנו זה קרה, בהתחלה הוא הסכים לאכול בכל טמפרטורה.

יום אחד האדון החליט שאם זה לא חם מספיק, הוא לא אוכל. הוא יישאר רעב אבל לא יאכל ;) עקשן הבחור...

בקיצור, חיממנו לו את האוכל (שיהיה חם באמת, לא פושר.  נגיד קצת פחות מ150 מ"ל מים פושרים וכל השאר מים רותחים. כמובן להיזהר שזה לא רותח) והפלא ופלא- הילד חזר לאכול.

אז אם לא ניסיתם, ממליצה לנסות.

בהצלחה!

ואני תמיד מחממת לה. (מפונקת שכזו...)

עדיין, לא רוצה לאכול.

כמו הבקבוקים הכי פשוטים

לשים סינטומיצין. המשחה הזאת היא הצלה במקרה שמתחיל משהו עם חשש לזיהום. אפשר סינטומיצין של עיניים או עור.

אבל תשימי לב שזה עובר.
אם יש החמרה והאזור מתנפח צריך לקחת לרופא

את מונעת ? מניקה ?

ויש מצב שכבר קיבלתי מחזור אחד פשוט לא בטוחה י זה הצטרך לדימום מהלידה

בשביל השקט שלך הייתי עושה בדיקה

לא נראה לי שאני יכולה לעשות בדיקה כבר..

אני עם ילד רביעי כבר ארבעה חודשים ב"ה

איבדתי שליטה

בכזה צפיפות ילד רביעי לג יהיה לך קל יותר רק קשה יותר
כשהגדול בן 7 והשני בן 6, אז הבית קצת יותר רגוע ובמסלול של שגרה
בגילאים שיש לך הקושי לא יפחת עם עוד ילד

עד שתרגישי שאת חוזרת לאט לאט לכוחות שלך, לרוגע ולסבלנות..
להביא ילד במצב של מינוס כוחות בעיני זו טעות. כי למה שזה יהיה קל יותר עם עוד תוספת עומס וחולשה??
תתמקדי עכשיו בלעזור לעצמך להתאושש, להביא מנקה, בייביסיטר, לקנות אוכל. משהו שיהפוך את החיים מהשרדותיים ליותר נעימים. איפה שמתאים לך להעזר..
וגם לנפש- חוג, טיפול, לצאת פעם בשבוע חסיבוב עם חברה, לשמוע שיעור, לצאת עם הבעל. משהו שממלא אותך והוא בשבילך. לפחות אחת לשבוע..
שם הייתי ממקדת את הכוחות. עד שתרגישי יותר טוב. הקטן שלך ממש תינוק פצפון!
תתמקדי בלהנות לאט ובהדרגה ממה ש-ה' נתן לך ולהחזור כוחות ושמחה.
הייתי קובעת יעד של לפחות חצי שנה לבחינה מחודשת של הפסקת המניעה... ולפי הכח מחליטה אז הלאה..
החלטות טובות!

והיא חושבת על עוד הריון כנראה שהיא בסדר בנתיים ולא צריך לרוץ למנוע.

ולפותחת.. לא יודעת לומר לך אם יותר קל אבל יכולה לספר שאחותי הייתה בחרדות מזה ויש לה צפופים כמו אצלך.. היא נקלטה עם מניעה ולא הפסיקה לבכות.. ב"ה נולד לה ילד מדהים רגוע שאם הוא לא מורעב ממש הוא פשוט לא יבכה וגם הגדולים יותר ממש התמתנו. היום היא אומרת שיותר קל לה מלפני הלידה. אולי זה עניין של סיעתא דשמיא..

לא משהו קיצוני או לא נורמלי.
כל התיאור הגיוני ולגיטימי.. אבל להביא עוד תינוק כשאין כוחות לקיימים לדעתי זו טעות. ובסוף כן עשוי להגיע להתמוטטות.
לבנות על סיעתא דשמיא במצב של לכתחילה כשהדבר נתון לשליטה ולחוכמה ש-ה' נתן לבשר ודם, בעיני זו גם טעות. אבל כל אחד באמונתו.
לא מדברת כמובן על מצב כמו שתארת. בדיעבד ברור שאפשר להתפלל לסיעתא דשמיא וילד רגוע. אבל אף אחד לא מבטיח.

מה גם שהריון ה לא בהזמנה. מן הסתם יקח זמן עד שתיקלט ההריון עצמו נמשך תשעה חודשים בזמן הזה הילדים גדלים. ובאופן כללי אני לא נגד מניעה אם צריך. אבל במקום שהיא לא ממש סגורה על עצמה צריך לשאול רב. היא לא נשמעת שממש קשה לה.. אחרת הייתה מונעת בלי לחשוב פעמיים..

שכבר מתורגלים יותר במשפחה גדולה, שכבר מכירים היטב מה זה תינוק ומה הוא דורש... (לא יכולה לומר מניסיון, כי אני עברתי ישירות משני ילדים לארבעה ילדים )
אבל אם את כרגע מרגישה שאת לא מצליחה להיות סבלנית לילדים הקיימים (וזה הגיוני מאוד!) - אז זה לא שיהיה לך פתאום קל יותר כשיבוא הרביעי...
אני לא אומרת אם למנוע או לא (מבינה את הקושי הנפשי בזה), אבל כן צריך לקחת בחשבון שבואו של הילד הרביעי לא ישנה דבר, ואולי אף יחמיר את המצב...
מה שהייתי מציעה זה לטפל כרגע כמה שאפשר בחוסר הסבלנות ובעצבנות. קודם כול לבדוק: ממה זה נובע? יכול להיות שיש ילד מאתגר במיוחד שדורש טיפול בהתאם? אולי יש לך חוסרים של ויטמינים או שעות שינה? ואולי מדובר בדיכאון אחרי לידה ברמה מסוימת?
אם זה אחד הדברים הנ"ל - אז לטפל בהקדם.
ואם לא, וגם אם כן, ללמוד מעבר לזה אסטרטגיות התמודדות עם המצבים השונים בהורות. (או בעצמכם, או עם ספרים, או בסדנאות הורות).
וגם אם אתם מחליטים לא למנוע - תתפללו לה' שייתן לכם את היכולת להתמודד עם הילדים הקיימים, ושיביא לכם את הילד הבא בזמן הכי נכון לכם אישית ומשפחתית!

איזה פיתרון יש לך?
תתפללי לה' שזה יגיע בדיוק בזמן ושיהיה לך כוחות
ואם את חושבת שאין לך כוחות תשאלי רב על מניעה

בטח בגילאים האלה. תמיד יהיה מישהו שצריך אותך (לפחות בתקופה הראשונה).
זה גם תלוי מתי באמת יהיה ההריון הבא, ואם יש לך בת גדולה.
אצלי 4 צפופים. השניה בת. והיא עוזרת המון!!! בבית. מרצונה החופשי. הגדולים (עכשיו 6 ו7) יכולים לשמור על הקטנים (עכשיו 4 ו2.5) ואנחנו נישן או אם יצאתי רגע למכולת.

זה גם תלוי כמו הילדים רגועים ונוחים. הרביעי שלנו ממש לא וזה בהחלט מתיש. שלפעמים אחד איתו ואחד עם שלושת האחרים. (עכשיו שגדל כבר קצת יותר מעסיק את עצמו).
זה גם תלוי ביום יום מי מתפעל את הבית, אם בעלך זמין ונוכח אחה"צ ובשעות הערב, או שאת איתם לבד?

נהיה קל יותר כשהגדולים הופכים למעט גדולים יותר
אבל בגילאים של הילדים שלך עוד ילד לא יהיה קל יותר
כמובן הכל מתוך ראיה שטחית מציאותית
תמיד יכולים להיות ניסים
אבל לא סומכים על הנס
אלא עושים השתדלות טבעית לחשוב מה הכוחות ולשאול דעת תורה

לפחות מהניסיון שלי, גם לי ההפרשים היו כאלו
וכשהרביעי נולד הבכור היה כמעט בן 6
זו היתה תקופה קשה מאוד
התפרקתי

והשלמתי עם זה שאני לא מושלמת. ולא הכל יכול. זה היה תהליך.
שלוש ראשונים רצוף ומהרביעי ליפני שנתיים מהלידה לא הייתי מסוגלת לחשוב על עוד הריון.
זה תלוי גם בת כמה את, וכמה ילדים היית רוצה.

טוב, זה לא שאני כל הזמן צועקת ועייפה, דווקא מרגישה בזמן האחרון חוזרת לעצמי, לכוחותי, אבל עדיין... מבחינה לוגיסטית כל הזמן בתחושה שלא מספיקה כלום, אין זמן לשום דבר, ובטח אין מה להשוות שלושה לשניים. מצד שני אני לא צעירונת עברתי מזמן את ה30.. . הייתי רוצה עוד ילד, שניים לפחות..לכן קצת קשה לי עם מחשבה של מניע, מן פחד כזה, שאמנע עכשיו ואחר כך חו"ח כשארצה, לא יצליח, כאילו לא לשחק אותה אל-ים...

לתת לאלוקים להחליט...
לא למנוע, אבל גם לא "להשתדל" במיוחד, ולהתפלל לה' שיביא לכם את הילד הבא בזמן הכי נכון לכם...

אצלי הבעיה שאני חייבת הכל מושלם.
ואם לא הספקתי בבית או לתת לילדים מה שהם צריכים היו לי יסוריי מצפון.
למדתי שאני לא מלאך ומה שאני יכולה אני נותנת.
ולא בגלל זה אני יסתפק בשני ילדים.

בגיל 35 מתחילה ירידה בפוריות האשה. אצל חלק היא חדה ואצל חלק פחות
ממליצה לך אם את קרובה לגיל הזה לבקש מהרופא נשים בירור הורמונלי. למשל בודקים את הרזרבה של הביציות. וזה נותן לך קצת יותר מידע על איפה את באופן יחסי וכמה את יכולה לרווח.
יש נשים פוריות מאד גלעד גיל ארבעים ויותר
אם באמת את מתקרבת לסוף הפוריות שלך הייתי מונעת עד גיל שנה, ואז מנסה שוב ומתוך ידיעה שתהיה תקופה ממש ממש קשה אבל שבסוף זה ישתלם ולקחת כמה שיותר עזרה בתשלום. לדעת שבשלוש שנים הבאות רב ההכנסה שלך תלך על עזרה בתשלום ולהבין שזה מחיר שווה לשלם על בית מלא ילדים לטווח הארוך
בהצלחה !!

אשאל את הרופאה שלי)

להביא צפוף לפני כן?

אבל כן, אצלי היתה ירידה כזו וחבל שלא ידעתי קודם

אני לא חושבת, אבל אני לא יודעת באמת

אולי תמנעי עוד כמה חודשים באמצעים מקומיים עם אחוז לא כזה גבוה, ותעשי מאמץ כן להקל על עצמך ולחזור יותר לכוחות ואז תפסיקי...
המון בהצלחה!

תבדקי מצב ברזל, פריטין וויטמיני B.

אם יש מחסור - קחי כתוסף.

שתדלי לישון כל פעם שיש הזדמנות לכף.

 

ואל תדאגי: כל ילד מקבל את אותה אמא שזקוק לה. תסמכי על הקב"ה ועשי את ההשתדלות שלך. לא צריך יותר מזה.

1.3 ו- 1.5. אחרי הילד השלישי הרגשתי שאני על הפנים, אומנם הייתי יחסית משקיעה בהם: יצירות, יציאות לגן שעשועים וכו' . אבל בתכלס הייתי עצבנית ברמות. בקיצור, ביקשתי היתר ומנעתי (הגדולים שלי בלי מניעה בכלל) והילד הרביעי נולד כשהשלישי היה בן 4.5. מה אני אגיד לך, הבדל שמיים וארץ! גם יותר סבלנות ונחת לקטן (לא היה לי את זה עם הגדולים) וגם ב"ה הקשר עם הגדולים נהיה יותר טוב בהרבה. וגם הרווחתי את עזרת הגדולים עם הקטן, אין ספק שזה שידרוג אמיתי. אם את חוששת מילד רביעי, אני הייתי ממליצה לחכות עוד קצת, לראות ריך המצב מתייצב ואז ממילא תרצי עם כל הלב.

בהצלחה רבה והרבה כוחות!

אי אפשר להגיד ש"יותר קל"
זאת לא המשוואה.
יש בעוד מישהו לטפל. אז יהיה יותר קל?
לא.
אבל- את אחרי ה30, ובסופו של דבר- הם מביאים איתם את השמחה הכי גדולה שיש. את בבניה של משפחתך, של חייך. יש זמנים יותר קשים/לחוצים, ויש זמנים מלאים באושר- כשאת עסוקה מעל הראש בדברים של חיים בריאים- ילדים! בארוחות, כביסות, גן, ביהס, וכו וכו.
אלה החיים הטובים. השמחים. זה האושר הגדול-
יכול להיות שיהיה מאתגר, ולא פשוט- אבל אחכ- תראי כמה היה כדאי.
בהצלחה בכל החלטה!

תתייעצי עם הרופא לגבי אמצעי מניעה ותבחרי במה שטוב לך

 

אפילו בתקופת התורה היו שומרים (לא יודעת איך ובכלל לאורך כל ההיסטוריה בכל העולם היו ניסיונות לשלוט על הילודה) במצבים בהם זה לא היה נכון להביא ילד- כמו אצל יוסף שהביא שני ילדים ואז התחילה תקופת הרעב וזה לא נכון להביא ילדים כשיש מצב של רעב

הוא ישאר ראש ולא תצטרכי ניתוח שוב. הלוואי!

מעבר לזה אני לא מנוסהו לא מכירה עוד עיצות (אם יש..)

לא רוצה לומר לך כרגע איך זה הסתיים - רק להתפלל ביחד איתך שהכול יהיה בסדר!
בינתיים מציעה לך להרפות כמה שאפשר, ולא להתעסק בניסיונות היפוך שונים, אלא רק בתפילות ואולי בסגולות "קלילות" יחסית.
בע"ה שיהיו בשורות טובות!!

כי זה עוזר להרפות ולשחרר ולדעת שאנחנו בידי הקב"ה והוא עושה מה שהכי טוב לנו גם כשאנחנו לא יכולים לדעת שזה מה שטוב

 

 

אחרי קיסרי (אני יודעת על לניאדו).
אולי כדאי לך לברר על זה, אבל מצד שני - לא בטוח שכדאי להתחיל בזירוז, ואז תוך כדי צירים הוא עלול שוב להתהפך...

בהתחלה כשהגעתי פעם ראשונה למיון זה היה בגלל הערכת משקל אבל זה היה תקין והכל היה בסדר. ואז התחיל כל העסק של המצג..אמרו לי פיטוצין ופרופס לא ובלון/סטריפינג כן אפשרי אם זה מצג ראש. אבל עכשיו בגלל שהמצב משתנה בתדירות כ"כ גבוהה אז גם בלון/סטריפינג לא כי זה עלול לגרום לו להתהפך שוב..
אז עכשיו אני צריכה מעקב של כל 3 ימים לבדוק מצג..

אז מה הטעם לבדוק כל 3 ימים?

ואם הוא יהיה עכוז מה יעשו, ניתוח, לא? אז כבר מספיק לבדוק כשאת באה ללדת

 

וחיבוק על מה שאת עוברת

האי ודאות איך זה יסתיים זה החלק הכי קשה 

מאחלת לך שתצליחי לשחרר, להרפות. להתחבר לקב"ה ולהתפלל אליו שימלא את משאלות ליבך לטובה!! והעיקר שתלדי בבריאות שלמה לך ולתינוק

בעיניי עדיף אלקטיבי ולא חירום ולכן עדיף להיות המעקב על זה

כל שלושה ימים מה המצג. סתם מכניס ללחץ, וגם גוזל זמן. (מבינה את הרצון לדעת... הייתי בדיוק כך, והלכתי על דעת עצמי לעשות כמה פעמים א"ס...)
שוב, כרגע כדאי להתעסק בתפילות ובהרפיה - וכשתתפתח לידה כבר תדעי מה המצג...

(עוד אפשרות שאת יכולה לברר: לקחת רופא פרטי שמוכן ליילד עכוז במקרה הצורך. יש בביקור חולים כמה כאלה. ואז גם אם הוא יהיה עכוז כשתתחיל לידה - יכול להיות שהמצג יאפשר לידה רגילה...)

אני דיברתי עם רופאה משם, שאני מאוד סומכת עליה ועל שיקול דעתה.
צריך לזכור שלפעמים רופאים מפחדים לקחת סיכונים לא בגלל שהם מסוכנים לגמרי, אלא כדי לא לעמוד מול החלטות קשות בזמן אמת, וגם כדי שלא יהיו חשופים לתביעות אם משהו קטנטן לא ילך כשורה...

תבדקי את הנושא.
מקווה שייגמר על הצד הטוב ביותר! בבריאות שלמה!

זרוז אחרי קיסרי
כך שלהגיד את זה ולנסות לגרום לצוות "להסכים" לתת זרוז זה לא אחראי בכלל.
זרוז מגביר את הסיכון לקרע ברחם ומשם חלילה לאיבוד הפוריות...

אני דווקא באתי אליהם בגישה שאסור והם אלה שאמרו לי שמותר...

אחרי קיסרי.
בסוף לא נתנו כי כבר טסנו לחדר ניתוח ..
אבל זה לא כזה מוחלט שלא נותנים

ראשית שבעזרת ה' הכל ילך כשורה ובזמן הנכון.

מעניין אותי לדעת אם את מרגישה את התנועות החדות וההתהפכויות? או שזה מפתיע אותך בכל פעם מחדש?

מה שמעניין שהרופאה אמרה לי זה, בגלל שההריון הקודם היה תאומים אז הרחם כבר מעצמו גדל לגודל גדול יותר ואז לעובר יש יותר מקום.

אלא שאני ב"ה עברתי בין ההיריון הזה להיריון התאומים שני היריונות נוספים בלי "שיגועים" כאלה...
(אבל הסיבה העיקרית שאצלי העוברית חזרה כל העת למצגים ה"לא נכונים" הייתה כנראה בגלל שחבל הטבור היה קשור סביב עצמו...)

מה שכן, היא הייתה עוברית פעילה במיוחד...

אצל הבן השני שלי (ובלי תאומים לפניו..🙂) הייתי צריכה מסיבה רפואית לעשות משבוע 30 אולטרסאונד פעמיים בשבוע, וגם לקבל זירוז בשבוע 37.
באופן עקבי כל פעם הוא היה במצב שונה מהקודם- בתחילת שבוע הוא היה ראש, ובסוף שבוע הוא היה עכוז. בשלב מסויים ניסיתי לשנות לפי הבעיטות את המצב שלו ודי למדתי לזהות ולדעת עוד לפני האוטרסאונד איזה מצג נראה.
האוטרסאונד האחרון לפני הזירוז הוא היה ראש, וניסיתי לעשות סיבובי אגן כדי לעזור לו להתבסס אבל לא עזר, כשבאתי לזירוז הוא היה שוב עכוז.
ב"ה באותה לידה לקחתי את ד"ר פלוטקין (משערי צדק) באופן פרטי והוא גם יודע ליילד עכוז, וגם מומחה בהיפוכים, אז הוא עשה לי היפוך שב"ה הצליח ואז התחלנו בזירוז.

לא יודעת מה לייעץ לך, אבל מאחלת לך שהכל יהיה לטובה בסופו של דבר. (אולי את יכולה ללכת להתייעץ עם דר' פלוטקין דרך השר"פ, הוא ממש מצויין ונעים, ולוקחים אותו הרבה גם ללידות ויב"ק, וכמו שכתבתי הוא גם טוב בהיפוכים וגם בלידות עכוז)

אני יודעת שסיבובי אגן על כדור פיזיו אמור לעזור בזה.
בהצלחה!!

כי הוא יכול לחזור ולהתהפך בלי שתרגיש, ואז היא תבסס אותו במצג הלא נכון...

שמראה שהוא במצג ראש..

ולא יודעת כמה מהר העובר שלה מספיק להתהפך...

תמיד כדאי להתייעץ עם גורם רפואי ולא רק עם חברות הפורום

אם את בהריון ראשון יש כמה בתי חולים בארץ שתומכים ומאפשרים לידת עכוז. אם יש לך פיסבוק כדאי לך להיכנס לקבוצה לידת עכוז זאת גם אפשרות!

גם אחרי קיסרי. (תכל'ס אם העכוז מבוסס כמו ראש - איזו משמעות יש לקיסרי שהיה?)

סכנת נפשות מאשר כל לידה רגילה אחרת

 

בנוסף שהוא גם לא נשאר עכוז אלא מסתובב גם למצג אנכי עם הראש למעלה