פורום הריון ולידה (עמוד 3441)

סחרחורות וחוסר ביציבות יכול להיגרם גם מבעיה באוזן. בנוזל שנמצא בתוך האוזן התיכונה והוא זה שאחראי על שיווי המשקל

היי ורד אני ביצעתי בדיקה של נוזלים וזה לא מזה אני כבר אבודה אני לא יודעת לאיזה רופא לפנות מה קורה לי

בזוויות מסויימות בעיקר כשהתרוממתי לאחר התכופפות.

מסתבר שיש מאחורי האוזניים קריסטלים שזזו בגלל שלא התכופפתי

כמו שמסבירים שרות המואביה היתה מתכופפת...

הלכתי פעם אחת לפיזיוטרפיסטית דפקה לי שעה מאחורי כל אוזן וזה עבר.

הייתי צריכה לישון ממש בישיבה כדי לשמור על מה שהיא עשתה ועבר.

ב"ה

ממליצה לבדוק את זה או טיפול אוסטיאופטי

הייתי אצל פיזוטראפיסטית היא טענה שזה לא נראה לה ממקור של אוזניים אולי צוואר ניסיתי טיפול אחד אבל אני עדיין סובלת ממש ממש מה את מציעה לי אני לא מתפקדת פשוט??

פני אלי בפרטי

סליחה על הבורות איך פונים בפרטי אני פשוט חדשה פה

יש ריבוע עם פסים
תלחצי עליו ואז מופיעה אםשרול של מסר למחברת

תגידי ששללו כל הבדיקות עד היום
ואת לא מתפקדת
שיפנה לבדיקות נוספות
שינסו למצוא ממה זה
לא נשמע תקין בכלל, אל תוותרי עד שתמצאי סיבה

וקושי בנשימה. כנ"ל עשיתי את כל הבדיקות. כולל אקו במאמץ והיה תקין. יכול להיות שזה נובע מלחץ ומחוסר ברזל.

כל הכבוד לך, מורידה בפני את הכובע.

קחי בחשבון שעכשיו זה המצב ואין מה לעשות ובפעם  הבאה תהיי יותר חכמה 

ותחלטי מתי ולמי לספר.

אני עדיין מתלבטת אם לספר או לא...
במיוחד שבהריונות הבאים אצטרך להסביר לו למה להורים שלו מספרים מאוחר

לא הייתי מספרת לבעלי ל דברים שנפגעתי מהמשפחה שלו, וזה פשוט הצטבר והצטבר ובגלל ששמרתי את זה. זכרתי את זה לתקופה יותר ארוכה. ועד היום זה בוער בי.

מה גם שאמרתי לו דברים מסויימים אחר כך הוא לא ידע את מה שאני יודעת וזה גרם לו להגיב אחרת.


בקיצור חבל שלא אמרתי לו אז היה נמנע ממני מפח נפש גדול, ולפחות בתחושה שלי. אולי הייתי מצליחה יותר להעביר את ההרגשה ולסלוח אם הייתי משתפת.
כמובן שחשוב להעביר בצורה תכליתית ולא שיפוטית כמה שתוכלי

אני הרבה פעמים מחליטה בליבי שלא לשתף אותו בתחושות שליליות כלפי המשפחה שלו, אבל בפועל לא מצליחה אף פעם להתאפק...

אני יודעת על גיסי ואישתו שהם בהריון משלב מאד מוקדם.. כי חמותי רמזה לבעלי. והם חיכו הרבה זמן להריון.כך שזו בשורה מאד משמחת שהיה לה קשה לא לספר.
גם אצלינו האחים ידעו די מהר אחרישסיפרנו להורים שלו. אמא שלי נגיד יכולה ממש להחזיק סוד בבטן מא זמן.אבל לא כולם ככה.
זה ממש מבאס. ומעצבן. מבינה אותך ממש. יש אנשים שקשה להם לשמור בבטן. זה מתפלק להם.. לא מרע. פשוט קושי בלשמור סוד. מרוב התלהבות הם לא מצליחים לשתוק. בהריון הבא תודיעי רק בחודש רביעי נגיד. ככה זה אין מה לעשות..

כי אצלי הוא עדיין בטוח שההורים שלו בונקר!

עוד לא סיימתי את ההריון הזה ואני כבר מתכננת איך להריון הבא אצטרך להסביר לו שלא נספר מוקדם להורים שלו כי אי אפשר לסמוך עלהם🤔😅

ואיך בעלך הגיב כשהוא ידע שההורים שלו סיפרו?
או שסיפרו לו על ההריון של גיסתו?
כי אם מספרים לו בשקט על הריון של מישו אחר בטוח זה יקרה גם הפוך!!

אני חושבת שחשוב לשתף וכל השאלה זה איך עושים את זה
אחרי שכבר לא תכעסי מאד תדברי איתו על זה לא בצורה של תלונה אלא בקטע של שיתוף
בכל מקרה זה יגיע אחיו, כשיבוא לאחים שלו והם לא יהיו מופתעים הוא יבין
תדברי זה לשוב
ומצבאסת איתך ממש!!

זרקתי לו בקטנה שנראלי הם יודעים כי לא הגענו לשם מלאא זמן..
וגם אני יודעת שזה יעשה לו ממש רע שנפגעתי מהם!

אולי להגיד לו באמת אחרי שאת קצת יותר רגועה. ומהבנה שיש אנשים שזו החולשה שלהם. אם הוא לא מרגיש שאת יוצאת נגד ההורים שלו הוא לא ירגיש צורך לגונן עליהם

בגלל זה אני מתלבטת אם לספר בכלל.
ואם כן, מתי? לפני שידבר עם האחים או אחרי...

כשגילה הוא קצת התעצבן ושאל למה סיפרו.. אבל לפעמים אין מה לעשות. פשוט לומדים למי לספר. יש לי מישהי במשפחה שגם לא מסוגלת לשמור בסוד. אז אני מספרת לה כשאני מוכנה שכולם ידעו. ואני מאד אוהבת אותה. אבל זו החולשה שלה. כשזה על אחרים זה האמת פחות מפריע. פשוט לא מעבירים את זה הלאה ולא מראים שאנחנו יודעים. אבל קצת מבאס בשבילם.. ומוזר לעשות את עצמינו שלא יודעים

אני פעם נורא נפגעתי כשגיליתי שידעו משהו (לא זוכרת מה זה היה) ועשו הצגה כאילו לא ידעו, כדי שאני לא אדע שסיפרו להם.
כשהבנתי שהם בעצם ידעו, היה לי ממש מביך, הרגשתי טיפשה, ושעשו אותי ילדה קטנה...
לדעתי עדיף כבר שיידעו שאת יודעת, מאשר שיגלו אח"כ שידעת ועשית הצגה.

לא נעים להראות שאני יודעת. במיוחד שהם ביקשו שזה לא יעבור וזה עבר לנו שלא באשמתינו.

ולא רק שסיפרו לאחים אלא גם לכל הדודים, כל כך כעסתי, ומאז בכל ההריונות עד היום סיפרתי להם רק בשלב שרואים.
מצד שני צריך להבין שהרבה פעמים האחים דואגים ושואלים מה קורה אמא, פלונית בהריון?, את יודעת משהו?, ואי אפשר לשקר וגם אם הם יענו תשובה מתחמקת, כבר מבינים..., צריך לנסות לדון לכף זכות למרות שזה ממש קשה...

ועד היום כשאני נזכרת בזה זה ממש מכעיס אותי.

דוקא בגלל שחיכיתם הרבה, לפעמים כשמאוד מתלהבים ממשהו קשה מאוד להצליח לשמור אותו ( לכן אולי בהריון שני , בעזרת ה', הם לא יספרו). אולי הם היו כ"כ באורות שלא הצליחו להסתיר.
וגם, יש אנשים שפחות עושים עניין מההסתרה הזו של הריון( אני ...) אני לא מפרסמת תחילת הריון בראש חוצות , אבל פחות קריטי לי אם מישהו יודע, ואצלי אי אפשר לפספס את החולשה והבחילות, כך שאם מישהו מהמשפחה פוגש אותנו בתחילת הריון, רוב הסיכויים שהוא יבין. לפעמים הענין של ההסתרה רגיש יותר בהריון ראשון.
אולי בעיניהם לא כ"כ נורא שידעו, אמנם ביקשתם להסתיר , אבל הם כ"כ שמחו שלא הצליחו , ולא היה נורא בעיניהם, ראו בזה רק שיתוף בשמחה מאוד גדולה. ולדעתי תשתפי בתחושות את בעלך, בלי להטיל בהוריו האשמות, רק בתחושה שלך, תוסיפי שאת מבינה שזה בא ממקום טוב ובכל זאת זה ממש קשה לך .

אני חושבת שקשה לך ואת מתבשלת עם זה. לכן כן היתי משתפת אותו.

אנחנו סיפרנו להורים של בעלי וחמותי סיפרה לאמא שלה, ופתאום כל הדודים של בעלי ידעו שאנחנו בהריון.
(בשבוע 6)
מה נעשה פעם הבאה?- אין לי מושג...
סיפרנו להורים כי אני מאמינה שזה כ"כ משמח וזה כיבוד הורים, אבל ההורים שלי משום מה הצליחו לא לספר לאף אחד, אפילו עכשיו ההורים שלי לא אומרים, לפעמים אמא שלי שואלת אותי אם היא יכולה לספר לX.
ואצלם- הייתי בטוחה שעוד שניה ההורים שלי מקבלים דש מהשכנים כי הם שמעו על ההריון מהצד של בעלי...

אבל בהריונות הבאים. גם הסביבה פחות נרגשת וגם הזוג כבר לומד לספוג את זה.
בהריון ראשון מישהי מהצוות במרפאה שבדקתי הריון
פשוט סיפרה לכל המשפחה שלה באותו שבוע של הבדיקה כשאחותי אצלם.
הייתי נבוכה וכעוסה. זה היה נראה לי ממש מחדל. אחרי שאחותי סיפרה לי. פניתי למרפאה והעובדת ננזפה. ( לאחותי זה היה מאד מביך. וגם לי היה מאד מאד מביך. הסבירו לי שזה ברכה ואין במה להתבייש.... ופתאום יותר אנשים ידעו...)
בהמשך באותה מרפאה הייתה רשימה שמית על דלת רופא הנשים של מעקב הריון. זהו. סופית כל היישוב כבר ידע וכן כל אחיותיי. גם במצב הזה ניגשתי לדבר... והחליפו למספרי ת.ז בלבד. ( קצת מאוחר מידיי) בהריונות הבאים שלי פשוט יצאה הבטן מאד מהר והעידה על עצמה. מה שאני מנסה להגיד. הפעם זה יצא מההורים שלו. לא נעים.... אבל היה יכול להיוודע גם בהרבה דרכים אחרות. מניסיוני העשיר גם כשלא סיפרתי עלו על זה. אז ברבות השנים למדתי לקחת את זה פחות רגיש.
גם אם החלטת לשתף את בעלך. ( לע"ד זה לגיטימי גם אני הייתי מספרת לבעלי) קחי את זה ממקום של זו דרכו של עולם. יש התרגשות. אם לא היה יוצא מהם היה יוצא בדרך אחרת.
פשוט לא שווה להתמקד בזה יותר מידיי למרות שזה מעצבן ומכעיס . מי שיודע יודע. והעיקר שההריון יתקדם בטוב ובבריאות. להשקיע את האנרגיות בהסתרה לפעמים עולה לנו בהרבה כוחות נפשיים.
כוחות נפשיים הם משאב שאנחנו מאד זקוקות לו .
במיוחד כשההורמונים חוגגים. ⁦️⁩


שיהיה המשך הריון קל ובריא . ותצאו ביידיים מלאות! 🌷

עקרונית אני לא בטוחה שלא היו אמורים לפטר אותה על זה. חיסיון רפואי זה אחד מכללי הבסיס של כל מי שעובד במערכת הרפואית וזה ממש מזעזע בעיניי שהיא הרשתה לעצמה לספר למישהו, לא מצליחה להחליט אם יותר גרוע שהיא סיפרה למשפחה שלה או לאחות שלך. אני כשגיליתי מהעבודה על מישהי שאני מכירה שהיא בתחילת הריון הייתי בונקר. הייתי חייבת לפרוק לאנשים אז סיפרתי לבעלי ולחברות באופן ממש כללי ("דיברה איתי מישהי שאני מכירה אבל לא בקשר איתה היום" - יש אינסוף כאלה). עד היום כשהילדה בת כבר יותר משנה בעלי לא יודע שזו היתה היא. התייעצתי אז בפורום בכיפה אם מותר/כדאי שאני אגיד *לה* שאני יודעת על ההריון, והגיבו לי שם אחות ומזכירה רפואית שבערך צלבו אותי על עצם המחשבה... ולכן גם בהמשך כשגיליתי למשל שכל מיני אנשים שאני/בעלי מכירים הפכו להורים וכאלה, אפילו שזה משהו שהוא לא סוד עקרונית, סתמתי את הפה.
ולגבי הרשימה השמית - אצלנו אם אני לא טועה זה רק שמות משפחה, אבל אם הייתי גרה ביישוב קטן מניחה שגם זה היה מגלה. אבל אין חלוקה בין רופא נשים ומעקב הריון. יש עוד סיבות להגיע לרופא נשים :/

עברו הרבה שנים מאז יותר מ18 שנים. זה מאחורינו. זו היתה רק דוגמא שבאה להמחיש שלא תמיד זה בשליטתינו.

כלומר שהם וילדיהם זו יחידה משפחתית אחת ואולי הם הבינו שאם אתם מספרים להם הכוונה שאתם מספרים ל"צד" שלהם (שכולל את האחים)? מקווה שהובנתי. אולי הבינו שבקשתם "לא לספר לאף אחד" הכוונה לקרובי משפחה שאינם במשפחה הגרעינית? נניח אנחנו מספרים בד"כ בחודש רביעי, אחרי סקירה מוקדמת, ואז מספרים גם להורינו וגם לאחינו.. לא ברור לי למה עושים חלוקה...

לדעתי זה לא נכון להתפוצץ מבפנים ולא לשתף את בעלך.

כל העניין זה איך את משתפת. 

כשאת עדיין בכעס גדול באמת עדיף לא להוציא את זה עליו, למצוא דרכים להרגיע קצת את הכעס, כמו למשל לפרוק פה בפורום

אבל אחרי שאת נרגעת דוקא כן חשוב שתשתפי אותו.

את בטוחה שהוא לא מרגיש עליך שום דבר? הוא לא יודע מה בדיוק עובר עליך אבל הוא בטוח מרגיש משהו.

כשמשהו כל כך מפוצץ מבפנים קשה להתנהג כאילו זה לא קיים. אז יש מצב שהוא רק מרגיש יותר דפוק שהוא לא יודע מה קורה איתך ואין לו מושג מה העניין

לי זה מרגיש כמו חוסר פתיחות ביניכם שזה לא דבר כל כך טוב לקשר באופן כללי

 

כמובן יכול להיות שאני טועה בכל הבנת העניין ואם ככה אז תתעלמי מכל מה שאמרתי, רק מציגה את דעתי ואולי זה יגרום לך לחשוב אחרת על הנושא

 

כל כך לא טוב להסתיר דברים בזוגיות. בסוף הכעס מתנפח מתנפח ומתפוצץ בלי פרופורציה. מנסיון..

העניין שתדברי על רגשותייך שלך ולא עליהם.
אני מרגישה אכזבה, כעס. תסכול.... או- אני כ''כ מבואסת. ממש רציתי שזה ישאר בהפתעה, והייתי בטוחה שזה לא יעבור הלאה לאחים שלך..ממש לאננעים לי כל הסיטואציה הזאת!
ולא- אמא שלך מעצבנת , מאכזבת ומתסכלת...

רואים שאת עייפה, תשושה, בחילות?
אני ראיתי על חברה שלי כבר בחודש שני.. כמובן שלא אמרתי כלום

אני דווקא הייתי בעד שההורים שלו והאחים שלו ידעו, כי הם לא מספרים.
וגם כי לא רציתי שזה יגיע אליהם מפיות אחרים ואז יפגעו שלא סיפרנו להם..
( יש כאלה בלי שליטה על הפה, קרה לי בראשונה)
כל השכונה והבית כנסת ידע ואין לי מושג מאיפה..
כדי להתחמק אמרתי שפשוט השמנתי..

אני לא חושבת שזה רע שהאחים ידעו אולי ככה יהיה להם יותר קל לשמור על הסוד הזה והם לא יצטרכו להתחמק משאלות

אבל תגידי לבעלך, תעכלו את זה ביחד. תאמרי לו שזה מפריע לך. לפחות שהוא ידע. במיוחד אם פעם הבאה שתיהיו אצל ההורים את תיהי מבואסת, חשוב שהוא ידע למה, גם אם תחליטו לא לומר להורים שהתאכזבת.

קרה לי משהו דומה והרגשתי כמוך.
בהריון התאומים כמעט לא סיפרנו לאף אחד מלבד ההורים והאחים. סבתא של בעלי הגיעה מחו"ל וסיפרנו לה על ההריון והרגשנו לא בנוח שאם היא כבר אצלנו (ואחר כך מי יודע מתי נראה אותה) לא נספר לה על התאומים. מה גם שידענו שהיא מאד תתרגש.
אחרי התלבטויות סיפרנו וכמובן עם אלף אזהרות לא להעביר את המידע.
לא עברו שעתיים ובת דודה של בעלי מתקשרת אלינו ומאחלת בשעה טובה וששמעו את החדשות המשמחות. מסתבר שהיא סיפרה לכל הצד של בעלי ולחברות שלה וכו'.
הרגשתי סחרחורת ואפילו קצת תחושה שאני ערומה. עם כל השינויים שאנחנו עוברים בהריון אנחנו רוצות להרגיש שלפחות הבחירה לספר לפני שרואים היא בידיים שלנו.
האמת שלא התעצבנתי, עמוק בפנים לקחנו אפשרות כזו מראש שזה יקרה אבל תחושת ההלם והזעזוע זכורות לי היטב!!

כן הייתי צריכה תמיכה מבעלי וממש לא חשבתי להסתיר את זה אבל שיתפתי מתוך רצון לקבל תמיכה ולא עם עצבים. (לא שזה כזה נורא באמת חלילה, אבל הרגות באותו רגע הם לא קלים. היום אני נזכרת בזה וצוחקת).

לדעתי זה לא לשון הרע, אבל תשתדלי לומר את הקושי שלך עם זה ולא לדבר עליה רעות באזני בעלך.

משחה שקוראים לה הידרואגיסטאן
וזה חייב עם מרשם
לא בהכרח רופא נשים, גם רופא רגיל יכול לתת לך
אין באמת איך להקל. מצטערת בשבילך זה ממש סבל

לאכול שום
שן שום טריה אפשר לחתוך ולשים בסלט

לשטוף עם חומץ תפוחים מדולל במים (לא זוכרת בדיוק את המינון, אולי כתוב בגוגל). אפשר גם חומץ רגיל מדולל, אבל חומץ תפוחים הכי יעיל.
שורף בהתחלה אבל עוזר מאד.

לשים 2-3 טיפות של שמן עץ התה על התחתונים, או לדלל כמה טיפות של שמן עץ התה בשמן תינוקות ולמרוח. כמה פעמים ביום.

שני אלו יכולים לעזור מאד, מניסיון.
נסי פעם פעמיים ותקשיבי לגוף, איך הוא מגיב, איך זה מרגיש. ככה תחליטי אם וכמה להמשיך.
בהצלחה רבה!!

יש גם אגיסטן עם אלוורה.
המשחה ללא מרשם.



אם יש לך תופעות נוספות מלבד ששורף - הפרשות נוזליות בכמות רבה מהרגיל, הפרשות במרקם קוטג׳, את צריכה טיפול חזק יותר.

לכן בכל זאת תקבעי תור לרופא - כי גם אם רק שורף - יש משחות שהשפעתן מהירה יותר ואפקטיבית יותר בטיפול בפטריה.

משחות עם מעט סטרואידים, הניתנות רק במרשם רופא.

ותמיד טוב שיש בבית משחה לפטריות בנרתיק.

אפשר לקנות אגיסטן בלי מרשם

משחה וטבליות שמאוד עוזרות בלי מרשם רופא.
אח"כ אפשר לקבל מרשם מהרופא למשהו יותר חזק, אבל כעזרה ראשונה זה מעולה.

זה דבר שגורם לסבל נוראי ולא כדאי לחכות אפילו לא רגע 

פשוט ללכת למרפאה עם תור בלי תור לבקש מהמזכירה שתבקש מהרופא מרשם לנרות אגיסטן אחרי נר אחד את כבר מרגישה אחרת

אני סבלתי מזה הרבה ועד שלא שמתי נר זה לא עזר כלוםםםםםםםםםםם

אבל אם אין תופעות נוספות - הפרשות מרובות, נוזליות או במרקם קוטג׳, דעתי האישית שלא בטוחה שצריך טבליות.

אז הלכתי לרופאה,חיכיתי שעה בתור וקיבלתי מרשם למרות ומשחה.
חיפשתי מהו להקלה מיידית כי כבר השתגעתי...

תודה על העזרה!!

יש בבית מרקחת רגיל מקלון שמזהה פטריה בנרתיק, וגם נרות אגיסטן לטיפול.. אם לא השתנה בכמה חודשים האחרונים בשביל אגיסטן קרם חייבים מרשם, נרות אפשר בלי.
בכל אופן רפואה שלמה!

יש כאלה שלא צריכים מרשם ויש כאלה שכן צריכים. לא השתנה כבר כמה שנים

קרה לנו. החלפנו חברה והדליפות פחתו באופן משמעותי
לא הגיוני שמידה 4 לא טובה ל8 קילו..
הקטנה שלי תכף 12 קילו עם 4 והכל מצוין...

היא ישנה עם בקבוק ? אני משתמשת באגיס אבל הוא שותה בלילה 2 בקבוקי שוקו ולכן צריך להחליף לו כשאני הולכת לישון ...

בלילה היא בסדר.

הבעיה היא כשיש לה יציאות.

אני מחליפה כשאני רואה שכבר מתחיל להיות קטן.

לדעתי זה עניין של מבנה, לא עניין של משקל.
הבת שלי יש לה אגן רחב ופולקעס
הבן של השכנה בן גילה, שוקל יותר ממנה לערוך יותר ומשתמש במידה אחת מתחתיה (האמת שגם אין ככ הבדל במידות המעורבות,לפחות לא בשל האגיס)

הבן שלי רזה והוא מידה חמש ויש לו ילדים במעון יותר שמנים ממנו שהם מידה ארבע! אפילו לא ארבע פלוס

החלפתי להאגיס וזה נגמר

 

לנו היה האגיס ודלף כל שני וחמישי
מאז עברנו לפמפרס וכמעט כלום

אבל לדעתי לפחות ללילה עדיף את היקרים יותר

ליום אפשר להשאיר את הזולים יותר

אני מקווה שאני לא קרובת משפחתך.
מודה . אני בקושי זוכרת את התאריך של יום ההולדת שלי.... אם לא מזכירים לי ... אני יכולה לגלות את זה אחרי שעברו כמה ימים.
אבל... הרבה פעמים אצלנו מישהו אחד זוכר ומעבירים
הודעת שרשרת
היום יום הולדת של... ישמח לסמס עם איחולים....
וזה באמת עושה הרגשה טובה.

מה דעתך לתכנן את משהו קטן ולהזמין?
להזמין את בת הדודה למסעדה.
או להזמין חברים אלייך הביתה.
סתם לצאת עם בעלך לכבוד יום ההולדת ...( זו האפשרות החביבה עליי)
אם חשוב לך התייחסות מיוחדת ליום מציעה ליזום בעצמך.
בכל מקרה יום הולדת שמח... 🌷
יהי רצון שיתגשמו משאלות ליבך לטובה.
שתמצאי חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
שתהיה לך המון המון ברכה
וכמובן לידה קלה הזמנה עם עובר בריא בעז"ה .
🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷🌷

בדרך כלל הדברים הללו הדדיים - וכפי שאת פועלת באיחולי יום הולדת לאנשים קרובים, כך יחזירו לך.

את כן התאמצת להתקשר בימי ההולדת שלהם ולאחל בשיחה טלפונית ?

אם כן - ההעלבות לגמרי מוצדקת.

הייתי מרגישה מבואסת בדיוק כמוך.

אי אפשר להכריח או לאלץ אנשים להיות נחמדים. או שיש לך את זה, או שלא.
חבל מאוד.. צריך להשלים עם זה נראה לי ..

וחיבוק גדול!
את יכולה רק ללמוד מזה ולהעצים את עצמך כאדם. לראות כמה חשוב לזכור את האחר ולברך אותו.
אל תשפטי אף אחד. בעידן הטכנולוגי הרגש מתקהה והתקשורת נעשית יותר ויותר כתובה. עד כדי כך שאפילו את מרגישה שלכתוב בפורום זה לפרוק. ושמילים טובות מנשים שאת לא מכירה בכל זאת ממלאות אותך ומחממות את ליבך.
עצוב. אבל זה המצב.
אני יכולה לשתף על עצמי שהיה לי קשר ארוך מאד עם חברה קרובה. ומיום ליום זה הפך לשיתופי תמונות וסירטונים. מאכלים וחוויות סתמיות. עם תגובות של אימוג'ים ולבבות. משום מה זה לא רק שלא עשה לי טוב אלא אפילו רע. והחלטתי לעצור את זה. הקשר נותק וזה אפילו לא מורגש לי בלב או בלוז היומי. מה שמוכיח שהקשר כבר לא היה משמעותי בשבילי מהסיבה הפשוטה שאני אוהבת שיח בין בני אדם ולא רק סטורי ולבבות. להחליף חוויות באמת. לפרוק. לשתף.
תנסי ללמוד מהסיטואציה ולהיות בצד של הטובים. של הנותנים. של המשמחים והזוכרים רגעים קטנים שעושים לאחרים טוב בלב.
ואחרי הכל באמת זה נכון להשקיע ולטפח את הקן הפרטי שלך, הבעל הילדה וההריון. הם עולמך האמיתי. הלא וירטואלי. שנשאר ויישאר איתך תמיד.
מזל טוב

אולי הם פשוט לא זוכרים לפעמים צריך להזכיר

יש משפחות שלא עושות עניין מיום הולדת, מכירה כאלה, וזה לא בגלל שהם פחות חמים או בקשר טוב. למשל במשפחה שלי אף אחד לא מרים טלפון ביום הולדת, וזה לא פוגע בי, פשוט יום הולדת זה פחות הקטע שלהם.
התקשרו להגיד מזל טוב על ההריון? בנושאים אחרים את מרגישה אותם או שזו תמיד התחושה?

זה קורה גם לפעמים שיש מצב רוח סמוך ליומולדת
והרגשה שלא אכפת ממך
אבל בעל זה כבר עולם ומלואו !! וברוך השם יש לך גם תינוקת
לדעתי תנסי לשמוח ולהאיר מה שיש והתחושה הכבדה תעבור מאליה...תוך כמה ימים😙😙😙

אצלנו במשפחה אף אחד לא זוכר ימי הולדת אני אף פעם לא מקבלת טלפון מאף אחד... לפעמים אבא או אמא נזכרים. גם לא תמיד.
ואני אחת שדווקא מאוד אוהבת יום הולדת וזה לא חולף ככה כמו עוד יום רגיל מבחינתי...
בשנים האחרונות מצאתי תרפיה לזכור ימי הולדת של חברות ולהפתיע בברכות את מי שיש לה יום הולדת. ככה כולן נזכרות וגם מברכות וזה פשוט כיף שכל הקבוצה מתמלאת בברכות.
זה עזר לי לנתב את האנרגיה של רצון בקשר ובשיתוף של שמחה למקום חיובי...

ראשית לגבי היד והכאב. מכירה מקרוב. לצערי רק ניתוח עזר לי אחרי שנות סבל. ועד היום יש לי תגובה נוירולוגית ירודה בפלג גוף ימין.

בהריון הקודם זה גרם לי להחמרה בכאב הראש וחוסר יציבות. הייתי נופלת פתאום בלי סחרחורת לפני.

לגבי שמירה: כשהבעיה לא קשורה באופן ישיר להריון את צריכה ללכת לרופא מומחה. במידה שהוא כותב בסיכום ביקור שהוא ממליץ שמירה את פונה עם זה לרופא נשים שממלא בקשה.
אצלי זה אושר בביטוח לאומי.
נראה לי שהאישור של המל"ל תלוי בעיקר בהמלצת הרופא המומחה.
את יכולה לפנות במקביל גם לנוירולוג וגם לאורתופד או כירורג. תלוי מה מקור הכאב.

הנפיחות רק בהריון אחרי הריון זה מסתיים,, עשיתי בדיקת קרישת דם ודופלקס הכל תקין

תבקשי הפנייה לרופא תעסוקתי ואם הוא יחליט שאת לא יכולה לעבוד יש סיעוי גדול שיאשרו לך שמירה

שלום,
איך אני אגיע לרופא תעסוקתי דרך מי ?

שימי לב לקבל דווקא מרופא נשים. לי היה הפניה מרופא משפחה, ולא הסכימו לקבוע לי תור עד שהשגתי הפניה נוספת מרופא נשים.
אין הרבה רופאים כאלו, ולכן לוקח הרבה זמן להשיג תור. כשאני התקשרתי למרפאה (של מכבי) ל שבוע תואר היה תור פנוי רק עוד 7 שבועות, אמרתי להם שעד אז זה לא יהיה רלוונטי כבר ואני חייבת דחוף, ו שמו אותי על רשימת המתנה עד שהתבטל תור אחרי שבועיים.
מקווה בשבילך שיאשר, לי לא אישר- הייתי מוגדרת כהריון בסיכון בגלל לידות מוקדמות בעבר ואני עובדת באתר בנייה בליווי דיירים. בסוף קיבלתי שמירה מביטוח לאומי בגלל צירים מוקדמים

שבהריון השני היפנו לרופא תעסוקתי.

בהריון הראשון הייתה עם קיצור צואר ופתיחה משבוע 30, בבסוף ילדה בזמן.

ובהריון השני רופא תעסוקתי אישר לה שהיא לא צריכה לעבוד ואישרו לה שמירה אפילו שלא היו סימנים מקדימים

לי בהריון הקודם היה קיצור צוואר משבוע 28 ואושפזתי לתקופה, אח"כ ילדתי בשבוע 35.
בהריון הנוכחי רופא תעסוקתי עדין לא חשב להוציא לי שמירה מוקדם יותר

היא עובדת בגן ילדים

אחרת יגידו שסתם זה מחלה
מלא בירוקרטיה

בהקשר לבעיה תפקודית חמורה שההריון יצר לי ונאמר לי שכל עוד הבעיה לא מסכנת את העובר או את האם- לא תנתן שמירת הריון. בכל מקרה את הטפסים מגישים רק לאחר 30 ימי מחלה רצופים בבית כך שזו בכל מקרה הדרך.

אני לא מכירה את הבעיה שתיארת אבל עושה רושם שביטוח לאומי משלמים רק כאשר מדובר במצבי סיכון ולא כאב או מגבלה אחרת..

את כן יכולה לפנות לרופא תעסוקתי כדי שיתן הנחיות מחייבות למעסיק כיצד לנהוג איתך. אבל אף אחד לא ישלם לך על ירידה בשעות או באחוזי משרה..

תרגישי טוב!!

אבל אולי פיסיותרפיה יכולה לעזור

אמרת שאת מורה ונשמע לי שזה קשור לכתיבה על הלוח, אולי יותר מדי מאמץ על הצד הימני...

כדאי ללכת לרופא לבדוק, זה לא נשמע תקין

היו לי מצויינות, מחזורים פחות או יותר באותו אורך (תמיד היו לי משהו כמו יומיים דימום חזק ועוד יומיים וחצי כתמים...)
הפחידו אותי שיש איתם בחילות בימים הראשונים , ולא היו לי.
רק אחרי די הרבה זמן שלקחתי התחילו קצת קצת כתמים קטנים.
אבל כל גוף מגיב אחרת. לי ב"ה היה מצויין איתן!

מנע מצוין בלי שום כתמים, מחזור הגיע תמיד באותו יום לא עשה לי בחילות או תופעות לוואי (רק השפיע מאוד על החשק... לכן הפסקתי)

אבל נכון שבאתרים אומרים שאם רואים דם יכול להיות שזה דימום השתרשות אבל זו כמות מאוד קטנה ולרוב לא רואים בכלל.
בכל אופן מניחה שזה מוקדם כדי לקבל תוצאה חיובית אם אכן יש הריון

עדין יכול להיות שזה מוקדם מדי כדי לראות תוצאה חיובית בבדיקה וכדאי לבדוק עוד כמה ימים

 

למה עשית בדיקה?

פשוט זה היה נשמע כאילו עשית בדיקה םנימית כדי לבדוק מה יש שם...

שזה לא מומלץ נראה לי.

/>בכללי, אל תסתכלי בניגוב! כלל ברזל של דוסים, יכול להיות שאת אוסרת את עצמך סתם, במיוחד במקרים כאלה שזה לא דימום ממשי.
עשית בדיקה לראות למה המחזורים שלך כאלה ארוכים?

היתה לי פעם אחת של איחור ממש רציני של 60 יום... עכשיו אני ביום ה40 ל מחזור... בערך איחור של 5 ימים

אז לחכות עוד קצת?

היתה לי פעם אחת של איחור ממש רציני של 60 יום... עכשיו אני ביום ה40 ל מחזור... בערך איחור של 5 ימים

 

השתמשת באמצעים הורמונליים כלשהם מאז שהתחתנת?
מעל שנה של אי כניסה להריון ממליצים ללכת לבדוק פרופיל הורמונלי בשביל לראות אם יש משהו לא תקין. אולי שווה להתייעץ עם הרופא על זה.

בקיצור, ראיתי דימום מזערי... אם זה היה השתרשות זה היה מידי מוקדם לבדוק הריון?

אצלי היה דימום השתרשות (היה דימום דיי מסיבי אפילו, למשך יום) זיהיתי הריון כבר יומיים למחרת.
דימום השתרשות מתרחש בערך 6-12 יום אחרי ביוץ. אם אצלך הביוץ הוא סביב היום ה21 למחזור(לפי אורך המחזורים שתיארת) או אח"כ, בדיקת ההריון כבר היתה אמורה לזהות הריון במידה ובדקת כביכול שבוע אחרי השתרשות.
בכל מקרה את יכולה כמובן לבדוק שוב הריון עוד שבוע במידה ועדיין לא תגיע הווסת

וגם כמוך... ראיתי אותו בבדיקה פנימית של ימי פרישה
חכי עוד קצת.. או בדיקת דם

 

חבל סתם להתלהב ולהתחיל לעשות מלא בדיקות גם בגלל האכזבה שיכולה להיות גם כי זה די טירטור .

עדיף לחכות קצת, אם יש הריון הוא יהיה שם גם עוד כמה ימים

אם שמרת את העד עדיף לשאול רב...
דימום השתרשות במקרה שזה מה שהוא.. /כתמים לא תמיד אוסרים...

עשיתי אחת 3 ימים אחרי האיחור ויצאה תשובה שלילית, ועוד אחת 5 ימים אחרי האיחור שהיה בה פס כ"כ בהיר, שאם לא הייתי מאוד מאוד מחפשת אותו הייתי מפספסת אותו... הבדיקות האלה לא תמיד אמינות, יתכן שטועות.

תשאלי רב.

הייתי בטוחה שזה אוסר בוודאות... וגם חשבתי שזה התחלה של מחזור ... אוף!!!!!

אף פעם אל תזרקי בלי לשאול רב, תמיד יכולות להיות הפתעות שאת לא משערת.

ואחרי שבוע עשתה עוד פעם ועדיין היה שלילי ואחרי שבועיים עשתה בטא והרופא אמר שהיא כבר כנראה בשבוע 8 ובאולטרסאונד באמת אישרו לה שהיא בשבוע 8.

בד"כ סדיר חוץ מפעמיים שאחת 43 ואחת 60 יום ועכשיו...שוב הוא לא מגיע!

הרופא נשים שלח לפרופיל הורמונלי ואמר שתקין ב"ה

וגם הציע שחודש הבא נתחיל איקקלומין ומעקב ביוץ

ואני לא יודעת מה לעשות... להתחיל כדורים? הוא לא הציע את זה על סמך בעיה כלשהי רק בגלל החוסר סדירות

או אולי לעקוב אחרי הביוץ במקלונים? או פשוט לחכות ולנסות עדיין בטבעי!

הצילו! אני פשוט לא יודעת מה לעשות!(מנסים שנה וחודשיים)

 

 

בסיפור דומה ותוכל לעזור
זה שבדקת את נושא המחזורים הארוכים והשינוי בדפוס המחזור זה טוב.

אני כבר לא יודעת מה לחשוב... מפחיד אותי להתעסק עם זה...

טיפול כלשהוא תלכי לרופא פוריות ולא לרופא נשים.

 

מקוה שיענו לך פה בעלות נסיון יותר ממני

 

בהצלחה וחיבוק

לא כדאי להתחיל טיפול לפני שאת מתייעצת עם רופא פוריות. הרבה פעמים רופאי נשים לא מספיק מבינים בזה ומציעים טיפול בלי שיש מספיק צורך לכך, ובלי ליידע אותך בכל ההשלכות

הייתי מצוינת עד ששבקה חיים חודשיים אחרי שהתחלתי להשתמש

בעבר שאבתי עם הידנית, מבחינת השאיבה היה לה אחלה אבל לקח הרבה זמן, בגלל זה עכשיו עם ההחזרים אני פתאום מתלבטת אם כדאי לקנות חשמלית. זה באמת מקצר את זמן השאיבה?

האמת שאני לא מכירה אף אחת אחרת שהשתמשה בה, הייתי ממש מרוצה ממנה עד שמתה. תכלס יכולתי לתקן אותה אבל לא היה לי עצבים לזה. היתרון שלה שהיא על בטריות וזה נורא נח.
אישית שאבתי בהמשך עם המשאבה של אלי אקספרס והייתי ממש מרוצה. זה בהחלט חוסך זמן והעיקר לא שובר את הידיים כמו משאבה ידנית.

לשאוב מהר? בשבת? בטריות? כמה את מוכנה לשלם?
יש המון קריטריונים
לדעתי עדיף חשמלית דוצ. אנדה או מדלה מומלצות
אמדה מאפשרת לשאוב גם צד אחד אם רוצים וגם עובדת על בטריות אני מרוצה ממנה

זה בעיקר כשאני חוזרת לעבודה. חייבת משאבה על בטריות ומעדיפה שאיבה מהירה כי זה על חשבון זמן עבודה.

אם אני אספיק לקנות לפני סוף החודש יהיה לי עדיין החזר אז אפשר ללכת גם על יותר יקר

ראיתי פה בפורום עוד המלצות אבל זה מה שלי יש כבר עשר שנים ואני מרוצה

היא איטית. יכולה לשאוב כמויות יפות, אבל בהרבה זמן.
אולי הבעיה בי כי חוץ ממנה יש לי משאבה של עלי אקספרס,הבנתי שמומלצת אבל גם שואבת לי נורא לאט.

החיסרון באוונט שהיא חד צדדית. קניתי אותה דווקא כי חשבתי שזה עדיף, שתשאר יד פנויה אבל בפועל זה מכפיל את זמן השאיבה וזה מבאס.
מה שכן היא קומפקטית ונוח לסחוב אותה...

בקיצור היא סבבה לי כשהיא כבר אצלי, אבל מראש הייתי קונה משהו אחר.

אם היא איטית זה לא בשבילי

לפחות לא באזורי (דרום)
יכול להיות ש את יכולה להזמין פרטי דרך חברות פרטיות.

נגיד עם תאומים את זכאית לביקור בית ראשון של אחות לשקילה וכו' בחינם.
לא יודעת אילו עוד מקרים זכאים.
אולי @נועה נועה תדע להגיד. (מקווה שבסדר שתייגתי אותך)

והייתי חייבת ללכת.

 

מקווה שיהיה בסדר בע"ה

אולי בדיוק נבדק שם מישהו עם חד לחצבת ויגידו לך לא לבוא

או גביית כספים ועשית זאת טלפונית, אם יש לו מצלמות במשרד ולא היית במשרד אז עדיף שתגידי שעבדת מהבית או משהו כזה כדי שהם לא יבקשו מצלמות אני יודעת על המנהלת שלי שהעסיקה את הבת שלה אז היא אמרה להם אתם יכולים להתקשר להורים מהגן והם יגידו לכם שהיא הייתה נוכחת ועבדה בגן..נראלי הביטחון מאוד משפיע אם יראו שאת מגמגמת במה שעשית שם פחות יאמינו לך

אני עובדת אצל אמא שלי וזה בעיה ... כל פעם לוקח להם הרבה זמן עד שהם אשרו ושלחו את הכסף ...הם לא חקרו אותי אישית אבל שמעתי מהעובדות האחרות שבאו יום אחד ביום חופשי שלי ....

עבדה אצל אבא שלי.
הם בדר"כ חושדים כשזה עבודה אצל קרוב משפחה.
אם את יודעת שעשית הכל כחוק ודיווחת כראוי, אז אין לך מה לחשוש. הם יבואו בגישה שאת משקרת להם, והם באים לבדוק אותך. לדוגמא: היא אמרה שהיא עבדה בימים מסוימים, אז הוא אמר לה: אני יכול ללכת למשרד לשאול את העובדים מתי היית שם? אז היא ענתה בביטחון:כן!
וכשהיא יצאה לחופשת לידה החליפה אותה גיסתה (אחות בעלה), אז כששאלו מי החליפה אותה, היא אמרה "גיסתי", והחוקר רושם "אחותי, שנשואה ל..?", והיא אומרת לו: היא לא נשואה, אז הוא היה בטוח שהוא עלה על איזו תרמית, ואמר לה: אז איך היא גיסתך?
בכל מקרה, ברגע שהוא קיבל את כל התשובות והשתכנע שהכל אמיתי, הוא לא בדק במשרד עם שאר העובדים, והיא קיבלה הכל.
מה שכן, אני מכירה מישהי שעבדה אצל בעלה, ולא קיבלה תשלום על חופשת לידה מביטוח לאומי, כי הם בדקו ומצאו מסמכים עם כתב ידה, בזמן שהיא היתה אמורה להיות בחופשה, אז בקטעים כאלה תזהרי..

תקחי תרופה את וכל הילדים תרתיחו סדינים 

אם הוא ידבק אפשר למרוח וזלין וזה מקל ועובר בסוף 

 

תתחזקי.

את יכולה להכניס פנימה שן שום קטנה מצופה בקרם סמיך.

לאכול גרעיני דלעת

להוריד בבת אחת את כל הסוכר והמתוק מהתפריט - לכמה ימים לפחות.

 

אצלנו זה מספיק כדי למגר את התופעה.

אף פעם לא השתגענו עם הרתחת סדינים.

להקפיד לשטוף לכולם ידיים בסבון היטב (בעיקר בקצות האצבעות) ולגזוז ציפורניים.

 

לאכול טוב, לישון טוב ולהיות בשמחה.

הוא לא  משתמש בשירותים והטיפול בו הוא הכי מתוך ניקיון.

 

ליתר ביטחון, אם את מחליפה לו על הסדין שלך, תפרשי תחתיו חיתול טטרה נקי. זה יספיק.

 

אז מה יקרה?? למה את ככ מפחדת

זה לא מחלה ולא מסוכן

ויש איך לטפל

וגם לא בטוח שידבק
תשטפי ידיים בסבון לפני החלפה ואחרי שאת בשרותים
תעשי השתדלות
וזהו..יהיה בסדר

וגם אם נדבק- לא סוף העולם
יש דרכים טבעיות לטפל

לרופא שירגיע אותך ויתן מרשם לכול המשפחה

תקראי קצת על מחזור החיים של תולעי מעיים ואיך נדבקים בהם.
מה שחשוב להקפיד עליו זה היגיינה - לגזוז ציפורניים היטב ולרחוץ ידיים במים וסבון אחרי שירותים וכל מגע בטוסיק (אם הם מכניסים יד לגרד).
חשוב גם להקפיד שהילדים הגדולים לא יכניסו אצבעות לפה של הקטן.

תודה ששיתפת.

באמת רופא מקסים!

אפשר להכניס בתוכו מכל וכל- החל בסוגי ירקות שונים, עוף, עדשים, בורגול, קינואה......
מה עם מוצרי חלב?
ביצה
טחינה
אבוקדו
דייסות למיניהם...
בהצלחה!

6:00- הנקה
8:30- א.בוקר- פירות טחונים. אפשר עם טחינה או קווקר.
11:30- א. צהרים- מרק מרוסק או טחון המכיל מה שכתבתי לעיל. אפשר כמובן לגוון.
14:30- פרוסת לחם עם ממרח- גבינה/קוטג/טחינה/אבוקדו
17:00- א.ערב- לחם חתוך מעורבב עם ביצה קשה מרוסקת, גבינה לבנה, עגבניה מגורדת.
19:00- הנקה
אפשר לתת דייסת קןוקר במקום אחת הארוחות. למשל לתת בבוקר ואחר כך פירות במקום הפרוסה בשתיים. או דייסה בערב וכדומה.

ולראות אם הוא מתאושש עם הויטמין C שהם מכילים.

ליומיים-שלושה.

אם הוא עדיין לא חוזר לתאבון שלו, להתחיל עם ביצה מקושקשת - אם הוא אוהב לחם - אפשר לחם טבול בביצה+אשל או יוגורט, מטוגן  בשמן זית.

ולמבוגר?
ויש משהו שלא טוב לתת לפני/אחרי (כמו ברזל על חלב וכד')?

עם חלב הוא פחות מתאים.

 

תפוח, אגס, פירות כמו תות וקיווי - אם הם עושים לו טוב.

מיץ מגרגירי רימון, 

גמבה אדומה - אם הוא מצליח לאכול בעצמו. ואם לא, אפשר לסחוט גמבה יחד עם חתיכת גזר או עם פטרוזיליה.

 

גם בפירות הדר יש ויטמין C אבל מקובל שלא להרבות בהם במקרים של ליחה.

ב"ה יש לי תינוק מתוק, היום בן שנה וחצי
בתחילת ההריון שלו היה לי דימום במשך חודש
והמשיך בסדר גמור.. הריון תקין תינוק בריא. ב"ה אלף פעמים.
בערך ברבע מההריונות יש דימום כזה או אחר בהתחלה. ולרוב זה נגמר בסדר גמור. לא נדיר בכלל.

יש כאלו שאומרים לנוח ולא לעבוד
יש כאלו שאומרים לתת תמיכת פרוגסטרון (נרות בנרתיק)
לי אישית לא נתנו
אם זה רק כתמים והרופא מרגיע אז אישית לא הייתי נלחצת...
אבל תמיד אפשר ללכת לעוד רופא אם את מרגישה צורך.

רק בשורות טובות שיהיו!!