פורום הריון ולידה (עמוד 3442)

זה השמפו שלנו לקטנים כבר שנים

יודע...

בכל מקרה לא נשמע שזה מצריך ללכת לבית חולים הפרשה שחורה זה דם קרוש
מה שכן אם את שומרת טהרה הפרשה שחורה זו שאלת רב לא משנה איך ראית אותה

אף פעם לא קורה לי דברים כאלה זה לא שימום של מחזור וגם זה לא חלש כל כך כמו לפני יומיים זה פשוט כתם שחור , יכול להיות שמחזור הקדים אבל שבוע לפני ? זה מרגיש לי לא בסדר ואין כאבים ואין כלום הכל כרגיל

השאלה בכלל

הכל ממש רגיל אין כאבים ולא כלום אבל שם בלי שום קשר לכן מתייעצת
זה יותר הפרשות שבוע לפני מחזור לכן מרתיע

כי מחזור אחרי 23 יום זה מוקדם מדי. בעיניי אין מה להילחץ יותר מדי אבל כן לבדוק שיש איזון הורמונלי, במיוחד אם את מנסה להיכנס להריון.

למעשה מחזור 20 יום זה מטריד ....
מחר אלך להיבדק זה הולך וחוזר ככה כבר 4 ימיים תודה

יש דימום אדום למיטב ידיעתי
ולכן לא הייתי מחשיבה את תחילת הווסת מזמן הופעת הכתמים.
ובכל זאת, גם אם זה לא נחשב שהווסת התחילה. בכל מקרה הכתמות חומות בזמן כזה לא אמורות להופיע

אצלי ישבו בגיל 9-10 חודשים. יש כאלו שמתיישבים קודם.

בקשר לישיבה יש ילדים שקודם נעמדים ואז יושבים

בדיוק אתמול תהיתי איך הגיוני שהבת שלי בת 8 חודשים עכשיו, כבר נעמדת עם תמיכה כמובן. אבל עדיין לא מתיישבת

משתנה מילד לילד, מחצי שנה עד שנה

ורצוי לא ביום האחרון
וסקירה מ 14, ובדרך כלל סביב 16.
ובודקים דברים שונים לחלוטין..

גם אני יודעת שמשבוע 15++ סקירה ותאמיני לי אני כבר מומחית בזה.. אצלי תמיד רוצים סקירה מוקדמת מרגע שאפשר
בכל מקרה כמו שכבר כתבו, בודקים דברים אחרים לגמריי
וכן יש הבדל, גם בין שבועיים שלושה

ושקיפות עד 13+6 וזה יצא שבוע אחרי שבוע..

מבינה את ההתלבטות, זה באמת לא פשוט.
מצד שני, אני חושבת שאף פעם אין "זמן מושלם" להביא ילדים. תמיד אפשר למצוא סיבה למה עכשיו זה לא נכון. אני ראיתי שבאמת אם מתנהלים נכון לומדים איך להסתדר.סה"כ את כבר תהיי עם עבודה מסודרת עד אז כמורה, תוכלי לצאת לחופשת לידה מסודרת, ותרוויחו משכורת סבירה. אולי לא כזו שמאפשרת לחסוך, אבל בהחלט כזו שתאפשר קיום בלי דוחק רציני.
אם זה בוער בשניכם, הייתי הולכת על זה לגמרי. מי הבטיח לכם שתהיו יציבים כלכלית עוד שנתיים? ומי אמר שרק יציבות כלכלית זה מה שחשוב?

אני סטודנטית ובעלי אברך. ומסתדרים ממש.. לא מרגישה בצמצום..
על מה ההוצאות שלכם? כל חודש גם מוציאים 7000? אם כן אז לדעתי יש פה התנהלות כלכלית לא נכונה. אפשר ממש להסתדר עם הסכום הזה בצורה יפה מאוד וברווח..

סליחה אבל זה לחיות בדוחק. יכול להיות שההגדרה שלך לדוחק שונה משלי...

בתור זוג צעיר חיינו עם חצי מזה...

ובלי רכב כרגע.
אני עובדת במקביל ללימודים ובעלי עובד בעבודות מזדמנות. לא קרה לי שלא קניתי משהו כי לא היה לנו כסף. הכל עיניין של סדרי עדיפויות וניהול כלכלי נכון..
לדעת איפה לקנות בזול ולקנות בסטוקים (הסופר פה לא מאוד זול. אז כל פעם כשעוברים ליד רמי לוי או אושר עדכונים מה שזול שם בכמות..)

זה גם רמת חיים
כשאת אומרת לא קרה שלא קניתי משהו כי לא היה כסף
זה גם מאד תלוי מה הרצונות, יכול להיות שהם לא גדולים ולכן היה לך כסף בשבילם...

בקיצור. זה לא מתאים לכל אחד. ויש כאלה שזה יכול אפילו לדכא אותם.
לכן לא בהכרח שזה מתאים לפותחת

גם בפחות מ7000 לחודש.
לכן שאלתי אותה על מה ההוצאות וכמה הן..

ולפותחת- מעבר לעיניים הכלכלי שציינת. כל פעם יכול לצוץ מניעה אחרת לילדים. פעם כסף, פעם קידום בעבודה, טיסה לחול, וכו'... אם בוער בכם הרצון אז לפתור זריז את מה שמונע מכם ולהפסיק את המניעת היריון..

זו לא גזירת גורל.

אם אני רוצה לגור במרכז העיר וגם להחזיק רכב, אני צריכה לשלם על כך ויתכן שלא ישאר לי כסף לכלכל גם ילד.

לכן צריך לדרג את כל הרצונות ולמלא אותם לפי בסדר בהתאם למשאבים הקיימים (סדרי עדיפויות)

אני מתכוונת שיש אנשים שמסתדרים עם מועט יותר באופן טבעי ויש כאלה שקשה להם יותר להצטמצם. מבחינה אישיותית. יש בזה מנעד מסויים שבו אפשר לעשות עבודת מידות והשאר פשוט אופי. מכירה אנשים שאם תקחי להן את האוטו כאילו לקחת להם את הרגליים, וזה לא כי הם התרגלו, כי הם פחות מסוגלים להתמצא בלי, כי הם פשוט סובלים בלי. וזה לא כי הם צריכים לעבוד על עצמם, הם פשוט לא בנויים לזה.

רב אחד אמר לנו שזה שהרמת מחיה שלנו לא יכולה להיות לפי איך שהשכנים יכולים להסתדר אלא לפי איך אנחנו יכולים לחיות בצורה שתשאיר אותנו פנויים נפשי לעבודת ה'.
ואנחנו צריכים להיות כנים עם עצמינו האם אנחנו שוקעים בעולם הזה או שאנחנו חיים כמו שמתאים לנפש שלנו ופנויים לעבוד אותו מתוך שמחה!
 

5,500 וב"ה יש לנו שני ילדים והחיים יפים

אוכל טיטולים מטרנה

שכירות- אנחנו גרים במקום זול, אבל גם במקומות יקרים יותר אפשר למצוא דירות זולות יחסית, לא לעניין לדעתי לגור בתור זוג צעיר בדירה שעולה יותר מ3000..(אנחנו שוכרים ב1000, דירת 2.5 חדרים)
חשמל מים ארנונה נניח מגיע לעוד 500.
אוכל טיטולים וכו'(לא משתמשים במטרנה, הוא יונק) מגיע לבערך 1000-1500 בחודש גג.
מעון, אם זה מעון תמת וזכאים להנחה(כי עובדים ולומדים לפי מה שהיא מספרת)- עד 1000.
הגעתי ל6000 והייתי לארג'ית מממשששש. אפשר בכיף להתקיים גם בהרבה פחות מזה.

יש מקומות שאין דירות בסכומים שאמרת. זה רק מתחיל מ3,000 וצפונה..
ולא תמיד אפשר לגור במקום מרוחק יותר, זה תלוי בלימודים/עבודה של הבעל והאישה

ואפשר לגור טיפה יותר רחוק מהלימודים.

לגבי רכב-באמת אין לנו. אם גרים באיזור מרכזי, יש שם תחבצ טובה.אם גרים במקום פחות מרכזי-זה מתקזז עם שכ"ד.
חוץ מזה, שהגבתי להודעה שמעליי, לפירוט שהיא שאלה עליו. שימי לב שלא הופיע שם רכב.
בעולם שבו אני חיה רכב זה לא בסיסי לזוג סטודנטים..

אבל איפה שאנחנו גרים גם לשכור דירת חדר וחצי זה מתקרב ל3,000.
ועם ילד קשה כבר לגור בדירה כזו קטנה..
אבל זה נכון שהכל פשוט עניין של סטנדרטים.

אבל כן משלמים שכירות, חשמל, גז, אוכל, רכב, קניות שונות שצריך, בגדים וקישוטים לבית, וגם מתפנקים מידי פעם, ואנחנו לא מגיעים ל7000

ככה חסכנו אלפי שקלים במשך שנים....

לא תמיד זה כזה חסכון
בכלל לא

ובטח שלא לכולם מתאים בבית...

בסבסוד של התמ"ת.

אני מאד מבינה את הקושי שלך. מצד שני אם את מסיימת תואר ותתחילי לעבוד אז המצב דווקא יתחיל להתייצב ואולי זה הזמן

וכמה שזו אימרה נדושה היא אמיתית.
כמי שהוציאה בתוך עשור על טיפולי פוריות פרטיים למעלה מהסכום הנדרש להון עצמי לקניית דירה, יכולה לומר שבעלי והאמונה החזקה שלו איזנו אותי. היום אנחנו עם דירה אומנם באיזור מרוחק, רכב. וילד שלישי בדרך. ואני בשמירה ובעלי בכולל ובעבודות מזדמנות. וכל עניין הכלכלה בקושי עובר לי בראש.
פעם, כשחשבתי שאנחנו מנהלים את עצמנו כלכלית, התעסקתי בלחשבן חשבונות. היום, שאני יודעת וחשה מי מנהל את העולם, זה לא מעסיק אותי.
אבל עדיין, לא חיה בפזרנות ולא מבזבזת לחינם. מחושבת וקונים מה שצריך.
וחשוב לי להדגיש שאין לנו סיוע משני הצדדים. ושאנחנו משתדלים להקפיד לעשר ולחשב מעשרות במדויק שזו המצווה.
נראה שהעתיד שלכם מתוכנן היטב ובאחריות. שניכם לומדים ולא מבזבזים זמן. תני לטבע לזרום יחד איתכם ולקב"ה להתאים את הטוב ביותר עבורכם בזמן הנכון לכם.
וכמובן... פרופורציות וויתורים על הדברים הנכונים בסדרי העדיפויות. משהו שלומדים עם החיים...

ה15 שבועות הראשונים את מקבלת כסף כמו שהרווחת בשלושה חודשים לפני הלידה. ולאחרי זה כדאי להפריש כבר מעכשיו כל חודש סכום מסוים כדי שגם אז תוכלו לחיות ברווח..

אנחנו מרוויחים פחות מ7000 ש"ח, ולא מרגישים לחוצים כלכלית, אמנם לא נראה לי שבסכום הזה אפשר גם לגדל ילד אבל מאמינה באמונה שלמה שכל ילד מגיע וכיכרו בידו, ואז בע"ה נצליח להרוויח את מה שצריך.
אנחנו שוכרים דירה ומשלמים הכל לבד, וגרים רחוווווק מההורים ורק מההורים שלי יש תמיכה נפשית.
אני חושבת שלא צריך לסדר לה' הכל ולתת לו לסדר לנו איך שטוב. כן לעשות השתדלות אבל לא צריך לחשבן עד הפרט האחרון.

אני בטוחה ויודעת שזה אפשרי להחזיק משפחה גם בפחות ושיש אנשים שעושים אץ זה השאלה באמץ לאיזה עולם אני רוצה להביא את הילד שלי. לעולם שך לחשוב על כל שקל? כמו שאמרתי לא חושבת שארצה לחזור לעבוד אחרי חצי שנה ובטח שלא לשים אץ הילד במעון של התמת (שבאזור שךי גרוע) ...
שכר דירה 3000 שח חשבונות הוצאות על סופר נסיעות (אין רכב..) ביטוחי חיים ובריאות
מה לגבי שכר לימוד? כל אחד מאיתנו מוציא יותר 10000 בשנה על זה..
ההכנסה של 7000 זה בקושי רב כשעשינו עובדים בכל דקה פנויה (בעלי עובד לילות אפילו) מה שכמובן שאם יהיה ילד לא יוכל להיות..
אני נקרעת בין הבטן והרצון שבוער בי לילד לבין הראש שאומר לחכות לפחות שבעלי יסיים את התואר הראשון..
אבל אולי באמת אין זמן מתאים
אוף

על כל שקל, אבל באמת תאמיני שה' מביא כל ילד עם הכסף שלו לחיות. אנחנו רק עושים השתדלות אבל ה' יתברך זן ומפרנס אותנו בכל עת ובכל שעה, ובע"ה הוא ימצא לכם את הדרך איך לפרנס אותו.
כמו שאצלי למשל- הייתי בטוחה שאפשר לחיות נורמלי רק מסכום מסוים ועכשיו כשאנחנו חיים בפחות אני רואה שזה בסדר גמור, ואנחנו לא מחשבנים כל שקל!
אמנם יש דברים שאנחנו לא עושים/קונים כי יקר לנו כרגע אבל אני מניחה שזה יהיה תמיד כי ככה ה' ברא את האדם, יש לו מנה רוצה מאתיים, ותמיד יהיו לנו רצונות שהם מעל ליכולת הכלכלית שלנו, אבל מאחר שביום יום אנחנו לא צריכים להתחשבן על כל שקל, אז זה מרגיש לי בסדר גמור לוותר על דברים מידי פעם.
ואנחנו חיים ברמת חיים יפה ולא קמצנית בכלל.

שיש כאן ענין עמוק ומהותי יותר.
קושי כלכלי- אולי תמיד יהיה.
האם הקושי הכלכלי לעד יחסום אותנו מלהגשים רצונות שלנו?
ויותר מזה- האם חיים של ילד או שניים, שמהם ייוולדו עוד ועוד ועוד- לדורי דורות, לא שווים קצת צמצום?
אז מה אם א''א לקנות לילד הכל. הכל בסדר. אם ההורים שלו שמחים, ושמחים בו, הוא יגדל בבריאות נפשית נהדרת. (אולי אפילו יותר מילד שקונים לו הכל..)
אז קונים ביד 2, קונים סוף עונה, שולחים לחוג אחד ולא לשלושה.
מסתדרים.
והאמת היא, שבאמת ה' עוזר. באמת.
אז זה לא אומר שאת צריכה עכשיו ומיד להיכנס להריון, אבל כן אפשר לעשות סוויצ' בראש.

במיוחד עם זה שגם אם א''א לקנות לילד הכל. הכל בסדר. אם ההורים שלו שמחים, ושמחים בו, הוא יגדל בבריאות נפשית נהדרת. ובהחלט בבריאות נפשית יותר מילד שקונים לו הכל!

ולפותחת- אחרי שנולדים לך ילדים את מתחילה חשבו כל שקל גם אם יש לך מיותר בשפע כדי שתוכלי לחסוך להם. מה רע בלחשבן את הוצאות והכנסות החיים? אם זה בצורה בריאה הכל בסדר זה לא מריל לגרום לך לחשוב לאיזה עולם הבאתי ילד
מה, להביא ילד לעולם של נהנתנות וחמש חוגים בשבוע וימי הולדת שעולים אלפים וכל מיני דברים כאלו זה בעיני ממש לא בריא.

בדקתם פצע?
מקווה שתצליחי להטהר בקלות ובמהירות!!😗

ממש ממש ממליצה ללכת לבודקת טהרה שתבדוק פצע. זה מסוג הדברים שרופאי הנשים לא מתייחסים אליהם אבל לשומרות טהרה זה משמעותי.

בבקשה! תלכי להיבדק.
במיוחד שאת מספרת על הפסק וכמה ימים נקיים ואז התחדשות של דימום.

חוצמיזה, יש ארגון בשם טהרינו שממש עוזרים עם מידע בנושאים האלו של קושי להיטהר

בעלי שאל את הרב שהוא שואל אותו כשיש לנו שאלות, אם הוא יודע על בודקת טהרה באיזור, והוא הפנה אותנו למישהי בשכונה

ובאמת הבוקר עשיתי בדיקה יצאה טהורה לגמרי שעה אחרי התחיל דם

ומה שאת מתארת ממש נשמע פצע.
תכתבי מאיזה איזור את אולי יש פה בנות שמכירות בודקת מהאיזור.

אולי הרב שלך יכול להפנות אותך גם כן.
ממש תתעקשי ללכת להיבדק. תלכי מחר כדי שאם באמת פצעת את עצמך היום אז יוכלו עדיין לראות את זה.

ואם זה לא פצע-אז ממליצה ממש על ארגון טהרינו. שמעתי על סיפור כמו שלך -כשזה באמת היה מהרחם-שהם הצליחו לעזור.
הם מתעדכנים כל הזמן במידע הרפואי רלוונטי כדי לעזור לנשים שלא מצליחות להיטהר מכל סיבה שהיא.

ומיד שלחו אותי לבודקת והיא ראתה שיש פצע שכשנוגעים בו מדמם ממש ואפילו יצא על תחתון לבן כמות גדולה ובסוף הרב התיר ואמר לי להסתובב עם תחתוניות

קישור לרשימה של בודקות טהרה ברחבי הארץ:

מקוה.נט - מאגר בודקות טהרה

 

שווה לך ממש ללכת לבודקת, לפחות תדעי איפה את עומדת - אם זה לא פצע תדעי שאת צריכה להמשיך עם הבירור ותזרזי את התור ל US

ואם זה פצע אז הבודקת עושה לך בעצמה את ההפסק, את הבדיקה של היום הראשון ואת הבדיקה של היום השביעי - כדי להוציא בדיקות נקיות בלי דם.

 

וחוץ מהכל - את מקפידה לשתות הרבה?

ממליצה לך גם לנסות את הדברים הרגילים שעוזרים להתנקות אחרי לידה. לימון וכאלה

לא ללכת אלו כרגע. הפנו אותי למישהו מומחה אבל מלבד ליעץ לי לאיזה בדיקות ללכת לא יכל לעזור לי הרבה כרגע אני לא חושבת לעשות הפסק חדש כי גם בעלי מגיב לכל העניין בסוג של קרירות ברור לי שזה סוג של מגננה אבל לי אין כוח יותר אז אם זה חשוב לו הוא יכול לנסות להתייעץ גן עם הרב איך אפשר לפתור את הנושא.,

לחכות לראות שהבלגאן נגמר אז ממש כבר מפחדת להתחיל גם גלולות שלא יהיה שוב דימומים כרגע אני עם כאבים בבטן מפחדת שזה לא שאריות יש לי תור לאולטראסאונד עוד שבוע וחצי רק אבל אני שוקלת לנסות ללכת למכון ולדרוש בדיקה במקום נראה לי לא הגיוני לחכות כל כך הרבה זמן

שתקיו ופעם שניה אצל הרופא עצמו וגם לא ראה משהו חריג

את יכולה להיות רגועה, לרוב אמורים לזהות את זה באולטרסאונד ממה שידוע לי.
מקווה שבבדיקה של הזרימות ברחם שכתבת עליה יצליחו לזהות במה מדובר.

מטעם הקופה (דהיינו בהעברת כרטיס ללא תשלום נוסף.)

גם מכון פועה יכול לייעץ לך ולשלוח אותך למכון פועה.

תשתי הרבה נוזלים, זה גם עוזר להתנקות. כל הסיפור שלך נשמע כמו פצע וחבל על כל יום שעובר. לא מפסידים מללכת לבודקת טהרה. כל הבדיקות האחרות (אולטרא סאונד וכד' ) נשמע לי , מניסיון, כמו מריחת זמן. כי מה שהיה אמור להיות בעיה כבר נבדק והוכח שלילי.

בהצלחה

 

בודקת טהרה אם לא ימצאו פצע כנראה אתחיל כדורים

ואם תבואיי אחרי שהפצע החלים 😐

עד ה31 לחודש לא חושבת שאחכה מנסה למצוא בודקת אחרת שתוכל לקבל אותי

יש לך כאן רשימה של בודקות - מקוה.נט - מאגר בודקות טהרה

וגם כאן - עוד רשימה: בודקות טהרה - מכון פועה

 

תגידי וננסה לעזור לך

אחרי 11 ש' לקחתי מסטיק תימני ועזר לי,

 הפעם התחלתי גלולות וזה גרם לדימום אז לקחתי פרימלוט נור, לפחות שאצליח להתנקות......... לא היה ברירה..( וזה באמת עזר לי.)

אם את כבר אחרי 3 חודשים את יכולה לקחת מניעות אחרות שלא על גלולות ולא גורמות לדימומים (כגון נובריגנ) ככה הרופא אמר לי- שאחרי שההנקה מתבססת בערך 3-4 חודשים אחרי הלידה, אז אפשר לעבור לזה.....

מקווה שהכל יהיה לך בסדר............

וד"א לגבי פצע- מוכר מאד. גם לי כל פעם אחרי בדיקה יש איזה דימום- ובאמת יש לי פצע כבר כמה שנים (ואין הרבה מה לעשות איתו........9)

לי שעדין צריך גלולות של הנקה אבל מפחדת להתחיל שלא יהיה עוד יותר בלגאן וכנראה שאני יתחיל פרימולט נור לסדר את הכתמים ואסתמך על ההנקה כמניעה אצלי זה מונע לפחות שנה

יהושע (אחראי על כיבוש ארץ ישראל)

ואני אישית יותר אוהבת נטע לבן.. מכירה כמה כאלה..

בא בדר''כ יחד עם נתן.
נתן-נטע.
רק בארץ זה שודרג לשם של בנות.

המגלה עמוקות - הרב נתן נטע שפירא.
רב גדול מקרקוב בפולין...
היה לו בית מדרש פעיל מאוד לפני השואה.
בשואה פירקו את המבנה עד היסוד כי הסתובבה שמועה (ללא ביסוס במציאות) שבקירות של בית המדרש מוחבא אוצר של כסף וזהב...

מזל טוב.
בימים הראשונים אין זרימת חלב, התינוק לא צריך יותר מידי.
כדאי לך להתייעץ עם יועצת הנקה.

יש תינוקות שכל החודש הראשון צמודים לשד כשאין חלב היניקה הדחופה גורמת ליצור חלב מוגבר

חוץ מזה תשתי הרבה תוכלי טוב תקחי מורינגה
ותתיעצי עם יועצת הנקה אולי היא לא יונקת מספיק טוב

לגבי חלב שאוב מאמא אחרת... לדעתי עד שלא יהיה בארץ משהו מאוד מסודר לא כדאי לקחת מאמהות אחרות

יש לי דווקא די הרבה חלב ולא אכפת לי לתרום מעט..

מעניין מה הסיבה לא לקחת.

 

לגוף לוקח זמן - תני לו את הזמן הזה!

אם מדובר בלידה ראשונה - מדובר על עד 4 חד'!

אז הרבה סבלנות, שלוות נפש, שתייה מרובה, הנקות תדירות והכי חשוב - להניק בלילה!

 

מבחינת התזונה - דייסת שיבולת שועל, תה שמיר, בירה מתוקה ועוד דברים רבים יעזרו לך.

אם יש לך עוד שאלות - את מוזמנת תמיד לפנות אלי למייל שלי, ואשמח לעזור בכל מה שאוכל.

אבל שימי לב: רק 3-5% משנים שחוששות שחסר להן חלב - באמת סובלות מחוסר חלב!..

זאת אומרת היה לי רק כשהשקעתי המון המון המון בזה

הייתי עסוקה עם זה כל היום וכל הלילה,וגם אמרו לי שאין כזה דבר שאין מספיק חלב וזה רק גרם לי להרגיש רק עפ עצמי והשקעתי עוד ועוד

היום יש לי ממש סלידה מהנקה ברמות ממש עמוקות ןלא מניקה אף ילד כמעט

לדעתי אם צריך להשקיע מעט ,וזה זורם לך מה טוב,ואם לא תרדי מזה.כי זה ממש קשה

בהצלחה בכל מה שתבחרי

כי אם כן זה ממש לא מדד. שאיבה היא שונה מיניקה אקטיבית של התינוק.

בנוסף, לא מודדים לפי משך זמן היניקה. יש תינוקות שאוכלים מאוד מהר (יכול להיות כמה דקות כדי לשבוע) ויש כאלה שלוקח להם כשעה לסיים ארוחה.

מודדים אם יש מספיק חלב לפי: תינוק רגוע לאחר האכלה (אם אין ריפלוקס), טיטולים רטובים, ועליה במשקל.

 

ממליצה מאוד ללכת ליועצת הנקה תותחית שתלווה אותך לאורך תקופה ותוכלי להיעזר בה בשעת הצורך.

אמנם העלות היא לא זולה, אבל במצטבר זה מכסה את אותו כסף שהיית מוציאה על תמ"ל ובקבוקים...

אז אם זה חשוב לך ואת מוכנה לעשות בשביל זה מאמץ- לגמריי הייתי פונה למישהי.

 

בהצלחה!

שלי היה יונק בהתחלה שעות, והיה לי המון חלב..
בהצלחה רבה!!
מחזקות אותך

מאמילק ויש בו על תרומות.. וגם בפייסבוק יש.
אם את מהמרכז תפני במסר, יכולה לנסות לעזור.

ויש לי חברה שיש לה סטוקים ורק מחפשת לתרום...

מקובל לא להתייחס לגיל.
אבל את יכולה לברר בלה לצה או משהו כזה..

התנוקות קראו את הפרק הזה בספר בזמן הנכון...

3 ימים ראשונים יורדים בדרך כלל.
יום רביעי מתייצב
יום חמישי אמורה להתחיל עלייה.
ההנחיות שבין 10-14 יום יש לצפות לחזרה לפחות למשקל לידה.

שאלתם רב על זה? הרי אם בודקת מוצאת פצע הרב יכול להתיר את הדם שראית ואת לא צריכה להתחיל לספור מחדש

 

ממש מוזר לי שהבודקת אמרה שהיא לא בודקת בהריון, מה זה שונה מבדיקה של רופא נשים עם ספקולום? הייתי שואלת עוד בודקת לגבי זה

 

נשמע לי הגיוני שצואר הרחם רגיש יותר בהריון ונשמע הגיוני שזה פצע בצוואר הרחם

 

כדאי מאד לשאול רב בכל מקרה, יכול להיות שהוא יכול להתיר אפילו רק על סמך התיאור שלך, גם בלי בודקת

 

 

הרב שלנו התיר לי לא מזמן עד, בגלל שלפי המראה ולפי התיאור שלי התאים שזה פצע, בלי לשלוח אותי לבודקת.
אל תאסרי את עצמך סתם, תנסי לשאול את הרב שוב ותסבירי לו את כל מה שכתבת פה.

בודקות בהריון

א. רק בודקת שהיא מיילדת מורשית לבדוק נשים הרות
ב. לא כדאי (תמיד) לפנות לבודקת לפני שאלת רב. יש רבנים ומצבים שמתירים בלי בדיקה.
ג. כן בהחלט צוואר הרחם יכול להיות רגיש יותר בהריון.
ד. רופא יכול לראות אם זה פצע אבל לא כל הרבנים סומכים על כל הרופאים. אז תבררי קודם עם הרב שלך לפני שאת פונה לרופא בנושא הזה.

פצע לא מהווה בעיה רפואית, המשמעות שלו היא רק הלכתית. ולכן רופאים בדר"כ לא מתייחסים לפצעים האלה

אלא אם כן הרופא ירא שמים ומבין את ההשלכה ההלכתית ואז אפשר ללכת אליו כמו לבודקת אבל עדיף כמו שאמרו מעלי - לשאול קודם את הרב אם הוא יסמוך על מה שהרופא יגיד

הוראה של רב
לי היה דימום בהריון והרב אמר לי שאם הרופאה תמצא מקור אחר לדם שלא ברחם זה בסדר

האמת שזה שכתבתי כבר עשה לי קצת סדר בראש... אז שוב תודה.

בעלי דיבר עם הרב, הוא תיאר לו שזה דם אדום וטרי ואמר שאני חושבת שזה פצע כי זה קרה אחרי הבדיקה, והוא הציע ללכת לבדיקה. 

האמת שהלחץ הוא פחות על הקטע הזה של הטהרה. בהדרכת הרב אני יתחיל מהתחלה לעשות הפסק ויעשה את הבדיקות בצורה שיטחית ועדינה מאוד.

הלחץ היה יותר על ההריון... גם כי זה לא וודאי שזה פצע,

וגם אם זה פצע אני לא יודעת מה זה אומר (למה הפצע הזה? זה אומר משהו על ההריון? האם זה שאני "מגרה" אותו באמצאות הבדיקות יכול לגרום להפלה?)

ועוד משהו- בעז"ה אחרי הטבילה, האם זה אפשרי להיות ביחד? 

 

הפצע הזה נהיה בגלל הבדיקות, בגלל שהמקום רגיש יותר בהריון אז נפצעת מהבדיקות. הפצע הוא מקומי בצואר, לא רואה איך זה יכול לגרום להפלה ח"ו

 

הרב לא אמר להפחית בבדיקות? כדאי לשאול אותו שוב על זה או לשאול רב שמומחה במצבים של הריון ואחרי לידה, לא כל רב מספיק מכיר את זה

הרבה פעמים במצבים כאלה אומרים לבדוק רק ביום הראשון הרביעי והשביעי 

 

אחרי הלידה אפשר להיות ביחד אבל בעדינות, עם חומר סיכה. ולא להסתכל בניגוב אח"כ כדי לא להסתבך עם שאלות מיותרות.

 

 

 

בין הבדיקה של היום הראשון ליום השביעי עדיין יכול להיות פצע פתוח ביום השביעי, לי זה קרה.

הנס שלי שהלכתי לבודקת גם לבדיקה של היום השביעי, אם הייתי בודקת בבית ורואה דם נראה לי שהייתי מתעלפת במקום  

אני, בניגוד אליך - הייתי ממש לחוצה על הטהרה, כבר לא יכולתי לחכות יותר..

 

מציעה לך שבכל מקרה תנסי לאתר באזורך בודקת שבודקת גם נשים בהריון שתהיה לך בסטנד בי - אם תראי דם ביום השביעי תוכלי מיד ללכת אליה לבדיקה. אם היא רואה שיש פצע אפשר להתיר את הבדיקה ותוכלי לטבול באותו יום, לא תצטרכי לחכות שבוע נוסף וכל כך מיותר.

ואין בעיה להיות ביחד. להיות על מגבת/מצעים צבעוניים, לא להסתכל על עצמיכם ולא על הטישו אחרי.

 

שצוואר הרחם מאד רגיש.

צריך ללכת לבודקת כמו שאמרו כאן כולם

ולדעת באופן כללי שאם זה חוזר על עצמו- לדבר עם רב ולהתיעץ. ולספר את ההסטוריה. (יתכן שיגיד לך שבאופן קבוע כתמים- גם ענקיים - לא אוסרים אותך.)

וזה לא מפריע ללחיי אישות קינים (הפצע לא כואב)

 

וגם כל עד שאת חושדת שאולי בעייתי תשלחי לרב.

כדאי מאוד להתייעץ עם מכון פועה, הם בטח ידעו להפנות

זה פועל על גלי קול.
מכיוון שיש לך היסטוריה של הפלות וככה הרופאה המליצה, מאוד כדאי לדעתי. סקירה מוקדמת מאפשרת לראות האם יש פגיעה כלשהי בהתפתחות העובר(בוחנים את התפתחות האיברים ושלמותם) ועוזרת לאבחן במידה ויש חשש לתסמונת כלשהי.
אם מאבחנים משהו בסקירה זה מאפשר לפעמים טיפול במהלך ההריון או הכנה לטיפול רפואי מיד לאחר הלידה.

דווקא ראיתי מחקר שא.ס ממושך מעל 3 דק עלול לפגוע,ושיש בזה קרינה
למה זה עדיף מסקירה מאוחרת? איזה טיפולים אפשר לעשות בשלב כ"כ מוקדם?(אם צריך)
אני פחות חוששת מסקירה מאוחרת
והרופאה אמרה לי שזה לא יהיה על חשבון הסקירה המאוחרת

לא מוכר לי מחקר כזה.
אני מכירה שהראו על עכברים עם עוצמה חזקה מעל 45 דק שפוגע בנדידה של תאי עצב .
אם חס וחלילה יש צורך בהפלה עדיף לגלות בשלב מוקדם.

במכבי לפחות. לא ידוע לי על רופאים שעושים סקירה באריאל ..
אני גם הייתי ממליצה לך לעשות.
ורולנד בלהסן דווקא לא נשמע לי ערבי.. אולי צרפתי? או ספרדי משו?

אם יש לך הפלות חוזרות, המקום הנכון להתייעץ איתו זה מכון פועה.

 

השאלה באיזה שבועות ההפלות שלך והאם היו סיבות להפלות או שהכל מוקדם ולא ידוע.

הפלות מוקדמות נובעות בד"כ מהתפתחות לא תקינה של העובר.

 

בסקירה מוקדמת אפשר לראות דברים שלא רואים בסקירה מאוחרת, לא יודעת לפרט לפרטי פרטים אבל דוגמא אחת זה שבסקירה מוקדמת אפשר לספור אצבעות כולל עצמות ומפרקים בכל אצבע ובסקירה מאוחרת לא סופרים אצבעות מופרדות.

 

המטרה בסקירה היא לא לגרום לך לבצע הפלה - אלא לדעת למצוא דברים מוקדם כדי שיהיה אפשר לעקוב אחריהם ולטפל בשעת הצורך.

 

 

 

השאלה מה סקירה מוקדמת יכולה לתת לעומת מאוחרת,
האם באמת אפשר לעזור לעובר או להריון בשלב כ"כ מוקדם,
האם בודקים גם שליה וזרימות ?(אגב,מאיזה שלב בודקים זרימות?)

אני מכירה משבוע 28. אבל אולי זה משתנה לפי המקרה.

נראה לי שאפשר להתחיל משבוע 20, אם אני לא טועה.

אפשר. מניחה שגם קודם. השאלה מה המטרה ומתי יש לבדיקה השלכה כלשהי.
בהקשר שלי הרופא אמר שלא רלוונטי לפני 28, על אף שבדק בסקירה המאוחרת סתם כי דיברתי איתו על זה.

כך שכנראה כן היתה לזה משמעות כבר אז.
אבל באמת כנראה שזה תלוי במצב וברקע שצריך את הבדיקה.

כי אמרו לי לקחת קלקסן ואז אמרו להפסיק בשל דימומים
למרות שאין לי בעיה מוכחת של קרישיות

אבל הרופא שלך בטח ידע לענות לך, לא?

סבלן, מפרט לך ומראה לך.

הייתי אצלו פעמיים, סקירה מאוחרת ועוד אחת אחריה, והייתי ממש מרוצה,

וגם שכנות - חברות שלי היו מרוצות.

לא ערבי. צרפתי או בלגי אם אני זוכרת נכון (זה היה כבר לפני כמעט שנתיים... איך הזמן עף!)

היה לי איזשהו עניין קטן שהיה צריך לבדוק לעומק, לכן עשיתי סקירה נוספת אחרי המאוחרת, והוא ממש לא הלחיץ אלא מיסגר את העניין בתוך הפרופורציות שלו, מה שרופאים אחרים ממש לא בטוח שיעשו...

 

א"ס זה לא קרינה אלא גלי קול.

אם הרופאה המליצה בגלל ההיסטוריה נראה לי שאני הייתי הולכת...

 

שיהיה בידיים מלאות ובשמחה

הוא ממש בסדר, לא זוכרת להגיד הרבה מעבר אבל זכור לי כמקצועי וסימפטי סה"כ, לא מלחיץ.. והוא לא ערבי

היה בסדר.

הוא לא ערבי...

שונאת את זה

אני ממש לא אוהבת את איך שזה נראה.. וברוך ה' לא יצא. אבל כן נסגר (לא היה שקע) ועכשיו אחרי הלידה נהיה שקע ענק.. יותר גדול מלפני ההיריון..

בסוף זה חוזר לגודל הרגיל..

באיזה שלב

 

זה תלוי במבנה גוף, לא לכולן יוצא

ממש לקראת הסוף בתשיעי
הריון שלישי חודש 7 בערך.

לא זוכרת בדיוק
אבל לא בצורה בולטת מאוד. לשמחתי.
הביך אותי משום מה...

אם יש גם כאבים באזור הטבור - תבדקו.

גם אני חשבתי בהריונות הראשונים שזה סתם תופעה שהפופיק יוצא

אבל בהריונות מאז שעברתי ניתוח לסגירת הבקע הטבורי - זה לא קרה בכלל! בשום הריון בשום שלב

 

גם נדמה לי שאמרו לי אז כשנותחתי, שכל מי שהפופיק שלו בולט - זה מעיד על בקע ברמה כלשהי. לא בהכרח בסדר גודל שמצריך טיפול כלשהו. אבל כשהכל סגור לגמרי הפופיק לא אמור לבלוט החוצה בשום שלב.

 הסתייגות - אני לא זוכרת איפה שמעתי ואם זה היה רופא או סתם מקור לא אמין

לא באמת זוכרת מתי בהריון הקודם, אבל עכשיו הוא בדרך החוצה, מעניין מתי באמת יצא.. הלוואי שלא, פעם קודמת שמתי פלסטר 🙈 וזה לא עזר...

בתור 'לא רזה'

יקחו כמה חודשים וזה יסתדר

וזה אומר שאין ביוץ? או לא קשור?

יש דרך לקצר תהליכים?

 

סליחה על הטרטור אבל זה קצת מלחיץ אותי שהגוף שלי משתבש.

כי היה שיבוש של ההורמונים ע"י הסרזט ולוקח לגוף לחזור לעצמו

כל אחת והגוף שלה,א"א לדעת כמה זמן

אני ממליצה פה לכולן על "שיח אברהם",זה מאוד מסדר את ההורמונים יוכול מאד לעזור

זה  צמח שקונים בתמציות או בכמוסות

אני ממליצה על תמצית

בהצלחה

מאוד משתנה בין אישה לאישה

לפעמים אחרי הפסקת גלולות לוקח זמן עד שהגוף חוזר לאיזון הורמונלי

 

אם את לא שקטה את יכולה ללכת לרופאה אבל רוב הסיכויים שצריך פשוט לתת לזמן לעשות את שלו.

תודה רבה!

בעיקרון תזונה טובה ומאוזנת ושינה טובה יעזרו לגוף להגיע לאיזון הורמונלי מחדש, את לא צריכה להיות בלחץ, זה טבעי שיש שיבושים הורמונלים...כמה זמן את אחרי לידה?

הנקה בלילה סתם לפינוק אני לא מצליחה להפסיק.

זה קשור?

אני שנה וחצי אחרי לידה.

וממש הגיוני שזה משבש ויהיו מרווחים יותר גדולין בין המחזורים...בייחוד אם יש הנקה בלילה... זה לא אומר שאין ביוץ, הוא פשוט קצת יותר מאוחר

יש נשים עם הנקה אחת ביום שלא מקבלות מחזור בכלל

כל הנקה והשוני שלה.

בכל זאת אם בקודם נכנסת תוך כדי הנקה לא נשמע לי סביר שהפעם זה יהיה כל כך שונה עד כדי כך שהשתי הנקות ביום הן אלה שמשבשות

 

לי נשמע יותר הגיוני שהמניעה ההרומונלית היא זאת ששיבשה וזה בסדר, יכול לקחת זמן עד שהגוף חוזר לאיזון

 

שורה תחתונה - זה לא כל כך משנה

 

הכי בריא לתת לגוף את הזמן שלו

 

אומרים ששיח אברהם עוזר במקרים של חוסר איזון הורמונלי - תבררי על זה

לפעמיים מאחר.
שזה קרה לי הלכתי לרופא שיביא לי כדור שלקחתי 5 ימים ברצף וביום בשישי מקבלים את המחזור.

ובכללי, אם לפני זה היה לך מחזור סדיר עדיף לך להמתין בסבלנות שיסתדר לבד ולא להשתמש בכדורים, זה לא בריא

ועכשיו אני ביום 43 ועדין אין זכר למחזור.

מה זה יכול להיות?

יש לי תור לרופאה רק ביום ראשון

 

או שחבל בכלל לחשוב ולצפות?

אלה שיבושים ממש נורמלים, תלכי לרופאה היא תוכל להגיד לך אם הרירית דקה ואז תדעי שזה בגלל ההנקה... ממש לא ממליצה לקחת הורמונים ככה סתם כשאין צורך, אם את ממש רוצה עוד הריון את יכולה לשקול הפסקת הנקה

אבל חשוב לתת לגוף שלנו את הקצב שלו

לא אמורה להיות בעיה של עצירות בגיל זה.
היא רק יונקת או גם תמל?
בת כמה ימים היא בדיוק?
כל כמה זמן היא יונקת?
האם יש לך מספיק נסיון או מישהו ראה לוודא שההנקה יעילה?

היא כרגע רק יונקת.. עושה כמה פעמים בטיטול ביום.. בת קצת יותר משבוע..
זאת לידה שניה ולדעתי היא יונקת בסדר.. היא יונקת כל בערך שעתיים שלוש..

אם עושה כמה פעמים ביום זה תקין.
איזה צבע הצואה ואיזה מרקם?

היא בוכה חלק מהפכנים שהיא עושה...
הצואה בצבע צהוב והמרקם? נוזלי קוטג'.. לא התעמקתי ;)

מרקם נוזלי, צבע תקין, כמה פעמים ביום- נשמע מצויין.
אחרי שהיא מוציאה היא נרגעת?
אולי מתחיל לה גזים? אולי שינוי בתזונה שלך יעזור?

השאלה מה לשנות בתזונה?
תודה רבה על המענה!

להתחיל ממוצרי חלב. תנסי כמה ימים להמנע לחלוטין ולראות אם יש שיפור

1. אפשר לעשות לחיצות בכפות הרגליים. להניח אותה שוכבת על הגב על הירכיים שלך ולעשות לה סיבובים של הרגליים לכיוון הבטן בעדינות. מעבר לזה, לבדוק שההנקה מתנהלת נכון(כמה פעמים ביום היא עושה קקי?)
2. זה משתנה בין אחת לאחת, לרוב אחרי שבוע-10 ימים זה כבר יורד קצת. אפשר לעזור עם פדים של מגנזיום.
3. שוב, משתנה בין אחת לאחת. בדר"כ עד שבועיים של דימום רציני ואז הרבה פעמים יש לבנות דימומונים לעוד שבועיים-שלושה+. אצלי אישית נגמר כבר אחרי שבוע. ואחרי שלושה שבועות הייתי נקיה לגמרי.

ולראות אם היא מפסיקה לבכות

1. מיץ שזיפים
2. שבוע-שבועיים תשטפי במים ותשימי פדים קפואים או מגנזיום
3. אצלי אחרי שבןע

מכל מערכות הגוף של
התינוק למערכת העיכול לוקח הכי הרבה זמן להבשיל. היא בעצם ממש לא מוכנה לעולם עדיין. לכם כל הבעיות ה״רגילות״ של תינוקות קשורות למערכת העיכול, גזים, ריפלוקס.
אם היא מתאמצת אבל עושה ולא בוכה זה ממש תקין
כמובן שאת יכולה להוריד מוצרי חלב כמו שהמליצו לך פה אבל ממש לא בטוח שזה ישנה משהו. בדי לעזור לה את יכולה כשאת רואה שהיא מתאמצת להחזיק אותה עם הגב שלה על הבטן שלך ולכופף לה בעדינות את הברכיים לכיוון הבטן, כך את מדמה תנוחת כריעה, וזה עוזר לה להשתחרר ביתר קלות

גם להשכיב על הגב מדי פעם ולעשות מסג עדין על ידי שאת מכופפת את הברכיים ועושה מעגלים גדולים לשתי הכיוונים. אבל מאד בעדינות. זה עוזר לשחרר את המיעיים
בהצלחה

יש תינוקות שקשה להם לשחרר כשהם לבושים. יש להם התניה כזאת לא ללכלך את הבגדים... (וכמובן אין להם מושג שיש טיטול חד"פ בעולם ושהוא נועד שילכלכו אותו). נסי כשהיא מתאמצת לקחת אותה לאמבטיה / כיור, להפשיט חלק גוף תחתון, ולהחזיק בכריעה. חכי ככה דקה (אלא אם היא מתעצבנת). הרבה פעמים הם משחררים ככה בכיף וברוגע.

היא די צורחת כשאני מחליפה לה טיטול ובגדים אז לא נראה לי שהשיטה הזאת מתאימה לנו.. אבל ננסה את השאר הדברים

לגבי התזונה שלך - להמנע מחלב ומוצריו, קטניות, כרוב/כרובית/ברוקולי

להקפיד לשתות הרבה! לפחות 2 ליטר מים ביום. 

את יכולה לשתות חליטת זרעי שומר וקמומיל - זה מרגיע את הבטן ולכאורה יעבור בהנקה

 

לגבי האזור של הלידה - כדאי לשטוף הרבה, כל פעם שאת הולכת לשירותים - להשפריץ מים - או מבקבוק קטן או אם את יכולה להתשתמש בידית של הטוש (אם האסלה צמודה לאמבטיה) - זה מעודד החלמה של המקום.

ואם מרגיש לך לא נעים המקום את יכולה לשים כמה טיפות שמן לבנדר על הפד - זה גם מרגיע וגם מרפא

 

לגבי 3 - לא זוכרת

 

בהצלחה!

בין 100 ל120 זה גבולי לסכרת
השאיפה היא באיזור 80.
כדאי לעבוד על זה כי למרות שזה רפואית
תקין זה גבוה וכן יש מצב שזה משפיע על דברים שקשורים לפוריוצ

ואני מנסה לעבוד עליו ללא הצלחה (חוסר יכולת לדחות סיפוקים ולאכול בריא ועצלות להליכה. זוועה)

פשוט פשוט
מתסכלל

מצד שני, חוששת שמא אני מונעת מהילד משהו שבעתיד נצטער עליו.
לא יודעת מה.

אם כל כך היה חשוב לחסן גם את מי שחלה, היו ממליצים גם למבוגרים לבוא להתחסן, לא? המבוגרים היום הם אלו שחלו בילדותם, לפני שהיה חיסון לזה

כמו שעל החצבת עכשיו אומרים שכל מי שנולד לפני 1957 (נדמה לי) - לא צריך להתחסן. חיסון טבעי הוא הרבה יותר חזק ומחזיק ליותר שנים מחיסון מלאכותי.
לפי מה שקראתי, החיסון בכיתה א' הוא מנת דחף - כי אחרת הנוגדנים מהחיסון מחזיקים רק ל10-15 שנה... כי בכל זאת אלו נוגדנים חלשים, השונה מנוגדנים שנוצרים אחרי מחלה.
זו דעתי האישית... אבל יש סיכוי שאם תתייעצי עם עוד רופא, הוא גם יאמר אחרת ממה שאמרו לך...

שכל רופא מתוך מערכת הרפואה יגיד לי אותו דבר. לא?
אף אחד לא יסתכן לומר ההפך מההמלצות..

ואגב, למה בגיל שנתיים אחרי ההדבקות- אמרו בטיפת חלב שאין עניין שהילד יקבל את החיסון כי כבר חלה בזה. אז פתאום השתנו הנהלים?

רופאים עם ניסיון, יש להם הסתכלות קצת אחרת מאחיות טיפת חלב. רופאי הילדים שאני נתקלתי בהם - לו הייתי אומרת להם את מה שכתבת בתחילה, יש סיכוי שהיו מסכימים איתך.

בבית הספר

אבל גם לא הבנתי למה לא.

נותנים בכיתה, רצו שתתני. מה יש? זה לא איזה משהו שיכול להזיק.

אלא אם כן הילד לא רוצה.

אני מחסנת בכל החיסונים
אבל לא חושבת שצריך להפסיק להפעיל שיקול דעת כשיש ספק בנצרכות של חיסון ולומר- מה הבעיה תתני בכל מקרה זה לא יזיק

אם על אקמול יש מינון נכון ומינון לא בריא
בטח שעל חיסון שמכיל מרכיבי מחלה יש עניין לא לבטל כל מימד של נזק שעלול להגרם

ושוב- אני מחסנת
אבל לא להיות גם מדי שאננים לכיוון ההפוך

כדי להגביר את יעילות החיסון מוסיפים לו רעלנים, מתכות והוא מכיל גם חומר משמר. בריא זה לא.
אלא שהרפואה טוענת שלא הוכח שהם מזיקים, מלבד מקרים יוצאי דופן של אלרגיות. ולכן לטענת העולם הרפואי - הסיכון של המחלה גדול הרבה יותר מהסיכון בתופעות הלוואי.

אני דווקא מחזיקה יותר מהגישה שכן נגרמו נזקים בעקבות חיסונים. לא סתם יש רשימת תופעות לוואי בעלון לצרכן...

אז לחסן כי פוחדים יותר מהמחלה - גם אני מחסנת, אבל לתת כשאולי אין בזה שום תועלת?!

להבנתי הוא מפחית את סיכוי ההתפרצות של זה בגיל מבוגר. אבל לא יודעת מה ההנחיה במקרה של מישהו שחלה כבר ואם זה תופס לגביו.

מכיון שרק אבעבועות לא מגן לגמרי מפני זה

הוא מיועד לאנשים מבוגרים שמלכתחילה לא חוסנו בילדות. לא נותנים אותו לצעירים. (לא יודעת למה, אם היתה אפשרות הייתי לוקחת אותו, שלבקת זה דבר נוראי)

יש קבוצת פייסבוק שנקראת "מדברים על חיסונים". יש שם אנשים מכל תחומי הרפואה והמדע. זו מן הסתם קבוצה שתומכת החיסונים, כך שהתשובה שתקבלי תהיה בהתאם.

אין שום סיבה לתת חיסון לילד שעבר את המחלה, בדיוק כמו שלא תתני חיסון חצבת למי שהיה חולה חצבת.
אבעבועות זו מחלה שמתרחשת רק פעם בחיים.
הדבר היחיד שצריך לבדוק האם מחלה בגיל שנתיים אכן מחסנת לכל החיים.
לדעתי כן. רופא אמר לי פעם שעד גיל שנה אם ילד חולה באבעבועות אז חמשים אחוז שמחוסן, ואחרי גיל שנה- מאה אחוז.
אולי אפשר לבקש בדיקת דם לנוגדנים וכך להיות בטוחים.

לגבי החיסון עצמו- יש לו עוד 3 מרכיבים, שאולי אותם תרצי לתת לו, ואם כך צריך לבקש מאחות ביה''ס שתזמין עבורו חיסון משולש בלבד ולא מרובע.
בהצלחה.

על זה ההתלבטות

אם היה חולה, אז הוא מחוסן.
את יכולה לשאול רופא אם בגיל שנתיים המחלה בטוח מחסנת. לפי מה שאני שמעתי אז כן.

לילד שחלה בעבר, הוא כבר מחוסן לגמרי.

עדיף לבקש שיתנו לו את החיסון המשולש במקום את המרובע.

 

אבל אם במקרה יש להם מחסור או שהם לא משיגים את המשולש עדיף לתת את המרובע מאשר לוותר על החיסון כולו.

רופא ילדים אומר ש:
בטח צריך לתת. הנוגדנים מהמחלה לא מספיק פעילים. משהו כזה..
נשמע לי כמו שטות אחת גדולה.
עוד לא נתקלתי במישהו שחלה באבעבועות ונדבק שוב. אולי במקרים נדירים ממש.

אוף. מרגישה שאין מישהו אובייקטיבי ומקצועי שאפשר להתייעץ איתו.
מערכת הרפואה הרשמית תאמר משהו אחד,
והרפואה הטבעית תאמר להיפך.
כי זו האג׳נדה..

ואחר כך עוד פעמיים.. תנסי לבדוק לגבי גיל שנתיים. העניין בחיסון זה השלבקת חוגרת. מכירה הרבה שחוסנו וכן חלו באבעבועות אבל קל יותר. אולי ממליצים כן לחסן בגלל השלבקת..

מקווה שאני לא מטעה. כך אני זוכרת.

מי שחלה מתחת גיל שנה - אפשר לבדוק בבדיקת דם פשוטה אם יש לו נוגדנים לאבעבועות.

 

מכירה כמה שחלו בגיל חצי שנה ולפי בדיקת דם הם  מחוסנים.

לכן בטיפת חלב לא נתנו את החיסון הראשון של האבעבועות

בסביבות גיל 60. יש מקרים גם בגיל צעיר יותר אבל הבנתי שזה די נדיר

 

אז אני שואלת - החיסון לאבעבועות קיים לא יותר מ 20 שנה וכחיסון שגרה בסל הוא נכנס רק בכמה שנים האחרונות (לא זוכרת כמה אבל בטוח שכשהבת שלי בת ה 9 היתה בת שנה החיסון לא היה בסל) מי שרצה לחסן יכל לחסן עצמאית בקופת חולים.

 

 

זאת אומרת שהילדים הראשונים שחוסנו בחיסון האבעבועות הם היום מקסימום באזור גיל 20-30

 

איזה נסיון יכול להיות למערכת הבריאות כדי לאמר שהחיסון מחסן נגד שלבקת???? 

 

אולי זה נבדק בתנאי מעבדה, אין לי מושג אבל ודאי שאין נסיון מצטבר שיכול להוכיח את זה.

היו פה המון שרשורים בנושא ואני מניחה כי הבנות שמנסות הן לא תמיד פעילות כאן.

לי שבוע לפני מחזור לא תמיד היו תסמינים או שלא שמתי לב. נגיד יור עייפות אבל לא בטירוף אלא ברמה שאמרתי לעצמי כנראה לא ישנתי טוב בלילה וכד'

אני מהיותי טיפוס פסימי תמיד מצפה. 

כיוון שלכל ילד אני מחכה הרבה אז התאכזבתי גם הרבה פעמיםםםם

והרבה פעמים היו לי כל מיני סימנים ו----- קיבלתי מחזור

נמצא המון!
גם בחורה שלא קיימה יחסים מעולם, אם תנסה להקשיב לגופה מאד, פתאום יכולה לחוש כאב חד כאן, בחילה בבוקר בנסיעה, גועל ממאכל מסויים וכל תסמיני הריון אפשריים..

מה גם שהריונות רבים אין בכלל סימנים מראש

וגם, הרבה מסימנים של הריון יכולים לנבוע מגורם אחר, כמו מחזור מתקרב, מצב נפשי, גלולות ועוד ועוד..

סימני הריון זה לא באמת כמו בסרטים. כאילו אוי את ממש עייפה אולי את בהריון. לא, סתם לא ישנתי בלילה. אוי היא מרגישה בחילה, בטח היא בהריון. לא, גם גלולות יכולות לעשות בחילות.