פורום הריון ולידה (עמוד 3449)

סל הריון יש במאוחדת שיא  2000 שח והוא רק לדברים מסויימים

מענק לידה של בסביבות 8000

נראה לי שמגיע לה סקרת מערכות מורחבת על חשבון הקופה

 

אולי יש עוד דברים שאני לא יודעת..

בחום הורידים מתרחבים, ובהריון עוד יותר.

ובהתחלה היה ממש דימום, כמו מחזור.
עד שלקחתי מינון כפול ואז הפסיק.
לגבי הדימום/כתמים ממליצה מאוד לדבר עם מכון פועה ולא לאסור את עצמך סתם, אפילו שזה נראה ממש ממש אוסר.
בהצלחה!!

זה לא כתם ממש כמויות של דם לא אין מצב שזה לא אוסר .
מתי היה לי דימום ישר שהתחלת או אחרי תקופה ?

גם לי היה מאווווד מוזר שלא מטמא, אבל התייעצתי עם רב על כל פיפס, אבל בשעות הזויות, לכן ממש ממש ממליצה לשאול אותם בכ"ז!
ואם אני זוכרת נכון, הדימום התחיל בערך שבוע/שבועיים אחרי שהתחלתי את הכדורים.
ובנוגע לשאלה שלך לגבי המינון הכפול, אז הרופאה אמרה לי מראש שאם יש דימום לקחת מינון כפול וגם הרב שהתייעצתי איתו הדריך אותי איך לקחת..

או שצריך לשאול רופאה ?

הכתמים. פחדתי שאם אני אפסיק עם המינון הכפול הדימום יחזור, אז עברתי לסרזט.

והפומיניק כן.

שהוא לא אוסר? כי אני אישית אחרי שבוע וחצי של גלולות התחיל לי דימום ממש בכמות של מחזור. אבל היה לי ברור שזה אוסר אותנו. זה דימום רציני.. יש מצב שדימום כזה לא אוסר??

לכן ת-מ-י-ד מומלץ לשאול רב! עדיף לשאול סתם מאשר לא לשאול ואז להצטער...
(ממה שאני יודעת בזמן של גלולות גם לקוח הרבה יותר זמן להיטהר בגלל הכתמים.)
אני אישית ממש ממליצה להתייעץ עם הרבנים של מכון פועה.

והיה סיוט, גם לי הרופאה אמרה שלא יהיה מחזור, אבל אחרי שבועים קבלתי, וזה היה ממש מחזור ולא כתמים, וכל תקופת הגלולות אם לא הייתי מפסיקה לקחת אותם בזמן המחזור והשבעה נקיים לא הייתי מצליחה להטהר.. לא עזר לי גם כשלקחתי שני כדורים.

שאלתי את הרופאה שלי על העלאת מינון והיא אמרה שלא ממליצה

פשוט נמאס לי יום אחד והפסקתי... ונכנסתי להריון במקווה הבא

משהו כמו שבועיים אחרי שהתחלתי לקחת פומיניק היה דימום ברמה של מחזור לארבעה חמישה ימים (לא שאלתי רב,אז אסרתי אותנו) ואחרי זה היה לי שקט ללא כתמים או דימומים כתשעה חודשים. ברגע שדפוס ההנקה השתנה התחילו כתמים מעצבנים ועברתי לגלולות משולבות

שבעה חודשים זה לא הרבה. אין סיבה להילחץ הרבה פעמים הלחץ הזה מונע הריון. תשחררי, תנשמי עמוק ופשוט אל תחשבי על זה בכלל. אני יודעת שזה קשה אבל אפשרי.
מבינה את הלחץ שלך ואת הרצון להריון אבל הקב"ה יודע מה טוב בשבילנו ומתי בדיוק מתאים שיבוא הריון.
מקווה בשבילך שזה יקרה ממש בקרוב ובקלות בעז"ה!

זה קשה.. כשאת כל כך מצפה.
מאחלת לך שה' ימלא חסרונך

הקב"ה מתכנן לכל אחד תוכניות משלו.

אין לך מה לשנוא אותה..אולי אפשר לא להיות הרבה בחברתה אם קשה, לא לדבר איתה על זה או בכלל.

 

אבל תחשבי שמישהי היתה שונאת אותך כי יש לך זוגיות טובה/ פרנסה/ הצלחה בלימודים/ יפה/ 

והיא לא..

 

תאמיני לי שגם לה יש קשיים ולא הכל יודעים. אז אולי ההריון בא לה בקלות אבל זה לא אומר שאין לה קשיים אחרים בחיים.

ואילו לך באים דברים אחרים בקלות שלאחרות עולים בדם יזע ודמעות.

 

ובקטע קצת יותר טכני- 7 חודשים זה לא הרבה זמן..כמובן שכרגע נראה לך שכל חודש נמשך כנצח עד שיהיה הריון,

אבל נסי להסתכל בקטע של הנאה מחיי הזוגיות, לעשות דברים כיפים שלאו דווקא יתאפשרו בקלות עם ילדים, ולשמוח במה שכן יש לך בפשטות...

 

בהצלחה רבה!

כמו אשתו של בן דוד שלך.

באמת...
הייתי שם גם
וזה קשה
ואת לא יודעת מה יהיה
ואיך יהיה
כי זה לא רק שעברו כמה חודשים
זה שאין לך מושג כמה עוד יעברו
והחרדה
שמצמיתה
ועוצרת נשימה.

ולעזאזל, אם אלוקים רק היה אומר לי - תקשיבי חמודה, אתם תחכו כמעט שנה ואז זה יבוא - הכל היה שקט ורגוע כל כך.

וכל אלה שקטנות ממך והתחתנו איתך ויולדות ואחר כך אלה שהתחתנו אחריך...ובטח, ברור שאת שמחה בשבילן, אבל צובט בלב.

יקרה. בעזרת השם זה יבוא. הרבה תפילות ובטחון ואמונה בה'. מאחלת לך שלא תצטרכו לחכות יותר. ואם כן - תדעי שתמיד יש עוד הזדמנות. ואיזה כיף, את יכולה ללכת למקווה שוב ולהתפלל על מי ששכחת פעם קודמת

בקיצור.. באמת חיבוק ענק וחזק. ואתם תזכו בעז'ה. תשתדלי להרפות ולהעסיק את עצמך בדברים אחרים, כי הדאגה והחשש באמת לא מועילים. ויהיה טוב בעז'ה.

יש לי חברה רווקה (בת 40) שכבר שנים אומרת בדיוק את אותו הדבר- אם רק הייתי יודעת כמה זמן זה עוד יקח, לא היה אכפת לי לחכות.

הנסיונות האלה בעולם, כל הזמן אותו הדבר בלבוש אחר...

ומצטרפת למה שאמרו לפני- הקב"ה כל כך יודע את הזמן המדוייק שלכם, את רק צריכה להישען אחורה ולסמוך עליו (הכי קל להגיד, הכי קשה לבצע).

גם לי זה היה!!!!
הייתה לי חברה שהתחתנה כמעט חודש אחריי, ונקלטה אחרי חודש חודשיים בערך ..
זה זה שאת לא יודעת מתי, מתי ה2 פסים האלו יגיעו!
וכל האברכיות כמעט באו עם בטן ענקית ועוד אחת ועוד אחת עם חיוך ענק על הפנים בוואטסאפ ובטן לתפארת ואני ........מתפללת ל2 פסים האלו
אבל את יודעת מה?
זה יגיע!
ברגע הכי טוב שיש. כשנקלטנו ב"ה אמרתי לה' תודה שזה עכשיו ולא חודש לפני, ולא חודש אחרי!
פשוט תפילות, והשתדלות כמובן(של ביוץ בזמן) !
אבל תפילות.
אמרתי לבעלי שאם זה יהיה בן ארצה לקרוא לו עשהאל , כי זה רק ה' עשה!!!! זה רק מה'! ואני שמחה שלא נקלטנו חודש אחרע ההריון כי אני אדם חרדתי ועם הורמונים זה עוד יותר! ועצבים! ואיך הוא היה מכיל את זה אם היינו נשואים רק חודש,????
מאחלת לך תינוק בריא- וזה יגיע!!!!!!! בע"ה . חיבוק ענק!

ודמעות ללא סוף והיום אחרי שאני מחבקת מס ילדים אני יכולה להגיד לך... בלי לחץ. תהני מהרגע הזה עכשיו שיש לכם אפשרות להעצים את הזוגיות... להיות ככ ביחד.. לא שאחרכ אין אבל זה מאוד שונה.

היום אני מודה לבורא עולן על השנים האלה שנתן לנו.

ועוד משהו... זה קשה אבל עם עבודה רבה זה ילך.. תשמחי בשמחת האחר.

עין טובה בכלל בכל דבר זה רק טוב.. תשאלי לשלומה... תציעי עזרה... תתנהגי אליה איך שאת היית רוצה שיתייחסו אליך... ואני בטוחה שהיית רוצה שישמחו ולא ישנאו...

 

מקווה שנתתי כיוון חשיבה למרות שבטוח לא היית רוצה לשמוע תשובה כזאת.

אז אני מתפללת עליך שבעזרת ה יהיה לכם הריון קל בידיים מלאות בזמן שמתאים לכם והכי טוב עבורכם... כי אנחנו לא יודעים חשבונות שמים..

 

תנסי אולי תנוחות שונות של יניקה (למשל פוטבול, בשכיבה, וכו'..)

אם יש כאב של דקירות במהלך ההנקה ואחריה אז עוד יותר.
אפשר ללכת לאבחן אצל יועצת הנקה/רופא נשים.

מצטרפת, נשמע כמו פטריה. תבדקי

וזה עדיין קורב מדי פעם. לפעמים עובר מעצמו ולפעמים אני מורחת משחת לנסינו, עושה פלאים!

וממה שקראתי באינטרנט נותנים אישור ל20 אחוז מהפונים בקושי. צריך להוכיח סיכון נפשי או סיבה ממש חשוב כלשהי ולא כי סתם רוצים.
אם יש לך מידע אחר אשמח לשמוע
גם הצד ההלכתי ממש ממש לא פשוט

איך זה עובד? עד כמה שידוע לי אסור להוציא ביציות מהארץ כך שזה נשמע לי מאד מוזר
מכירה רופא שמבצע את זה ממש או שרק שמועות?

יקרות ממש (380) אבל מעולות ושווה כל אגורה

קניתי באפרודיטה, יש להם מלא מבצעים (הצלחתי לקנות פעמיים במבצע, בכל פעם כזאת עלה לי 150 שח לחזיה). כולל ריפוד וברזלים.

לי אישית ממש נח, וגם נראה לי יפה.

איפה יש בירושלים במחיר נורמלי?
(חנות בקניון מלחה? אהיה שם כנראה בקרוב אבל אשמח גם בעיר או מקומות אחרים..)

במשביר ובמעין שטוב יש עד מידה f . מעין שטוב בעיר יכולים להפוך חזיה רגילה להנקה ואז יש עוד מידות אישית אף פעם לא ניסיתי את זה

אחרי הלידה הייתי חלשה ברמות ובשוק לא יכלתי לצאת מהבית. לא זוכרת איך בדיוק הגעתי למלחה. היו לי כמה דקות לקנות חזיית הנקה (משום מה יעצו לי לחכות עם זה לאחרי הלידה וזו היתה ממש טעות).
לא זוכרת מה היה המיהור. או לחזור לתינוקת בבית או שבקושי עמדתי על הרגליים. בכל מקרה נכנסתי לאינטימה כי זה מה שראיתי. בחיים לא קניתי שם כלום. אבל חזיית הנקה סבבה מצאתי.
ובד"כ אני עם ליה לונדון או נועה..

אם את יכולה להגיע לצפון לתותים למדוד, אם לא אז היא מדברת איתך בטלפון ומתאימה ותמיד אפשר להחליף אחרי שזה מגיע בדואר רק שזה לוקח זמן אז זה מייגע.
את החזיות שיש בלעה לונדון אפשר להזמין גם בhttps://www.belle-lingerie.co.uk
הם עושים משלוחים לארץ בעלות סבירה, רק שכדי לדעת את המידה צריל למדוד קודם בליה לונדון או לנסות למדוד לבד לפי ההוראות באתר ואז שוב, מקסימום להחליף.
אפשר פשוט לקנות חזיה אחת יקרה בליה לונדון ואז להזמין עוד כמה באותה מידה מהאתר

אם מישהי יודעת לאיזה קישור אני מתכוונת שפעם מישהי העלתה פה, אשמח ממש.
דרך אגב, ממוניקה- אני ממש לא מרוצה...

ליה לונדון לא אהבתי..לא רגילות ולא של הנקה..ובטח לא המחיר.
תותיז שירות מעולה והיא באמת מקסימה.
מחירים טובים..
אני עם החזיות שלה כבר שנתיים ומאוד מרוצה.

לחץ דם וחלבון בשתן
אבל הרבה פעמים זו סתם תופעת לואי מתרידה של הריון מקווה בשבילך שיעבור לך מהר

זה יעבור לבד אחרי הלידה

עד אז לא יישאר לי עור... 😫

גם רופא משפחה יכול לתת הפניה, זו בדיקת דם פשוטה.
גשי מחר בבוקר לרופא, זה חשוב לא להזניח!
וגם אם זה "רק" גירודים של הריון, עדיין יש מה לעשות. הרופא ינחה אותך.
אבל קודם תפקודי כבד

נראה לי שבד"כ לא נפוץ שבעיה בתפקודי כבד תתחיל כ"כ מוקדם, בד"כ זה יותר לקראת סוף ההריון. אבל מאוד מאוד חשוב שתבדקי.
חשוב גם לשלול רעלת.
תתחילי מלבקש הפניה לבדיקת דם לתפקודי כבד מהרופא משפחה, אפשר באתר של הקופה/אפליקציה, זה הכי מהר, ולא צריך בשביל זה רופא נשים. לפי התוצאות תתקדמי

ותגיעי לרופא נשים כבר עם תוצאות

ככה תחסכי זמן

בהריון ראשון. אז לא הייתי פה בפורום ולא ידעתי שצריך לבדוק תפקודי כבד. הרופאה אמרה לי שככה זה, ואין מה לעשות. הלכתי לרופא עור שהביא לי כל מיני משחות. בתכלס לא עזר כלום עד שילדתי, ואז לקח עוד שבועיים- שלוש עד שעבר...

התור הקרוב לרופא נשים רק עוד שבוע, אז בינתיים קבעתי תור לרופא משפחה ותור לבדיקת דם למחרת, בהנחה שהוא ייתן לי הפניה ואז כמו שאמרתן אגיע לרופא נשים כבר עם תוצאות...

על אף שאקמול נחשב לבטוח בהריון. עדיף לנסות אופציות נוספות. כמובן שאם יש כאבים בלתי נסבלים כן לקחת.

זה ממש יכול לשחרר.
תחפשי ביוטיוב, בטוח יש.

אז אני לא היחידה?

בגלל זה הקטנים מפונקים

חושבת לעצמי שאולי אולי...
למרות שאני מונעת...
אולי הרצון הזה בסוף יוליד עוד ילד💓

הכוונה לרצון בתינוקות?

מרגיש לי שזה רצון בריא...
בזכותו באים ילדים לעולם....

השאלה למי זה טוב שהם באים לעולם טבל זה כבר נושא אחר

יש את הקושי מהפרידה מהפוריות באופן כללי, ובטח מהשלב של קיום תינוקות בבית...
(אני עוד לא בשלב הזה, אבל מתחילה לבכות כשאני חושבת עליו... )

שלי בן חמישה חודשים, רוצה להיאחז בכל יום שהוא תינוק אפרוח כזה...

בדיוק זו הסיבה שהיה לי קשה להפסיק להניק את הקטנה.

 

כי הרגשתי שאני עדיין רוצה את זה אפילו שזה לא היה לה טוב בכלל.

 

כרגע לא רוצה עוד ילדים, מקווה שהרצון יגיע והעיקר שיהיה בעיתו ובזמנו.

 

תיפרדי מכל שלב בנפרד, לאט לאט ובהדרגה.

 

ותתפללי שמידה ויגיע הזמן תרגישי את הרצון האמיתי לעוד ילד.

הוא יודע (לעומתנו...) מה טוב ומתי טוב ומה לא טוב ומתי לא טוב עבורנו.

 

ולגבי התינוק: אל תשכחי לרגע, שאנחנו מביאים את הילדים לא לעצמינו. ילדים - זה לא רכוש שלנו.

אנחנו מביאים את הילדים כדי לעזור להם לעשות את תיקונם. 

אם תפנימי את הדבר, זה גם יעזור לך לעשות את תפקידך וגם לא ייתן לך ליפול לכל מיני פחים....

של יועצת הנקה יש לה המלצה על כמה רופאים טובים נראה לי שגם בהדסה

בירושלים עשינו פעם אצל ד"ר פורר פרוצדורה ארוכה מידיי לטעמי ללא צורך ברור.

לפני שבועיים עשינו ברמת גן אצל רופא פרטי. קצר לעניין והיה מצויין . מאד ממליצה .

באיזה קופה את?

הוא מקבל במאוחדת ברמות אשכול כבר הרבה שנים הוא כבר התיר לשון לאלפי תינוקות. ( הוא עושה את זה בשניה). הוא רופא מנתח בהדסה עין כרם.

לעוד מלא זמן ברמת אשכול רק עוד חודש

דבר שני אם את לא גרה רחוק, פשוט תגיעי...
הייתי שם כבר פעמיים והוא היה די משועמם. הרבה לא מגיעים ולא מבטלים ודבר נוסף הוא מאוד זריז.. .

ילדים כדי לבוא אלי או פשוט קובעים תור ובאים?

אצל ד"ר מתי ארליכמן (ראש מחלקת ילדים בשע"צ).
פרצדורה פשוטה מאוד מאוד. הוציא מספרים סטריליות, חתך, שם צמר גפן לספוג מעט דימום, וזהו, הנקתי אותו מיד במרפאה והיה שיפור מדהים! לא טיפלנו יותר. אולי כן נתנו אקמול ביומיים שאחרי כי היה נראה שקצת כואב לו. אבל החיתוך עצמו לא זכור לי שכאב לו (אבל עברו 7 שנים מאז, אז יכול להיות שאני לא זוכרת את הפרטים הקטנים)

הוא מהדסה הר הצופים ועין כרם.

אפשר ללכת אליו גם דרך הקופות, למשל מאוחדת הוא מקבל במרפאה ברמת אשכול ומתיר את הלשון ב2 דקות.

אם עד עכשיו ילדת עם דולה- זה די הכרחי בשבילך. אל תוותרי על זה.
תני לעצמך דולה כמתנת יום הולדת!!!
אני אף פעם לא ילדתי עם דולה, והיו פעמיים שהגעתי לחדר לידה לבד ואפילו בעלי לא היה איתי (הצליח להגיע לקראת סוף הלידה) וככה היה לי טוב.
אבל את שרגילה ללדת עם דולה- זה לא מקום לחסוך בו. אפילו תקחי הלוואה בשביל זה. זה לא מותרות!

באיזה איזור את עומדת ללדת?

אותה וסומכת עליה

אז תקחי אחרת זולה יותר, עדיף מלא לקחת אף אחת.
בקשר לזה שאת שמה את עצמך בסוף, בהזדמנות תדברי עם בעלך, ותגידי לו שגם אם את אומרת שלא צריך, ושאת מוותרת, בכ"ז תשמחי שהוא לא יוותר עלייך וייתן לך איזה משהו אפילו קטן, ויראה לך שהוא זוכר אותך ומעריך אותך.

שאת צריכה לעשות מאמץ לקחת את הגדולה שאת רגילה אליה.
תנסי לחשוב עם בעלך איך להתארגן לכך.האם יש תחומים אחרים שאפשר לקצץ בהם, או לקחת הלוואה, או להקדיש לכך מתנות שתקבלו, או כדומה.
נשמע שזה ממש קריטי לך.
תנסי גם לדבר עם הדולה, תסבירי לה שיש לך בעיה כלכלית, ואולי היא תוכל לבוא לקראתך בסכום.
תשתדלי ממש לא לוותר!
רק אם ממש אין ברירה תקחי מישהי יותר בזול

כל ילד ומה שמתאים לו.

ההמלצה של משרד הבריאות זה לגוון. וכל כמה זמן להחליף חברה. בכל זאת יש הבדלים קלים בין החברות.

לא עדיף להישאר על מה שהוא אוהב?

הפורמולות נבדקות כמו תרופות אם זה המזון היחיד כדאי לגוון

אנחנו כבר עמוק במוצקים.. המטרנה זה רק השלמת הכנסה

בין מטרנה רגילה למטרנה מהדרין אין הבדל- רק הכשרות שנובעת ממקור החלב- נוכרי או יהודי.
מטרנה אקסטרה היא מטרנה עם הרכב שונה שאמור לעזור לתינוק לעיכול יותר קל ולפחות גזים.
אני חושבת שהיא יותר יקרה, אז הייתי מתחילה עם הרגילה ואם יש בעיות לנסות את האקסטרה.

מטרנה יכולה לעשות עצירות? או להחמיר אותה?
איך אני יודעת שמספיק ולנסות משהו אחר?

והיא אמרה שהמטרנה עצמה לא גורמת לעצירות, אבל אם מכינים אותה לא לפי ההוראות ושמים כמות אבקה גדולה מידי יחסית לכמות המים ולא מדייקים (צריך "למחוק" עם סכין את כמות האבקה המיותרת שעל כפית המדידה), אז זה יכול לגרום לעצירות, וההורים בטעות חושבים שהמטרנה עצמה גורמת לעצירות.

קודםכל, יש לך הבדל בהשגחה.

שנית, יש לך הבדלים בהרכב.

יש צמחי ויש חלבי. חלבי - יש על בסיס חלב פרה ויש על בסיס חלב עזים. חלב עזים קרוב בהרכבו לחלב אם, חלב פרה - רחוק ממנו.

יש עם שמן דקלים ויש - בלי.

בלי - עדיף. עם - יותר זול.

אני ממש מבינה אותך וזה באמת נראה לי דרישה גדולה מדי להכין ארוחות כשאת מצפה לזה. זה ממש מלח על הפצעים בצורה חריפה.
אפשר כמובן להתייחס לזה כמצווה ונסיון קשה וזכות לזה שבע״ה גם לך יבוא בקרוב
אבל אם זה קשה לך מדי ומערער אותך מדי אז יש ב״זה מספיק מצוות וחסדים אחרים לעשות
חיבוק גדול!

את מתנדבת או שמבקשים ממך באופן אישי?
אם את מתנדבת, אז פשוט תפסיקי, עד שתרגישי שאת כן רוצה להכין. אם פונים אלייך אישית, אז תגידי שקצת קשה לך כרגע, ובעז"ה כשתרגישי שאת יכולה אז תחזרי לעזור.

הרגשתי מגעילה, אבל פשוט לא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה.
וזה ממש בסדר.
הכנתי רק לחברות טובות.
מאחלת לך שבעזה יהיו בשורות טובות ויבשלו גם לך מסיבות טובות ❤️

ואני פונה בזה גם לפותחת. את לא חייבת לאף אחד שום דבר. יש נשים שעמוסות בעבודה, ולכן לא פנויות לזה, ויש נשים שעמוסות בבית ולכן לא פנויות לזה, יש נשים שאין להן כוח פיזי לזה, ויש נשים שאין להן כוח נפשי לזה. זכותה של כל אחת להחליט איפה היא עוזרת ועושה חסד, ואיפה לא. לא צריכים להרגיש רע כשלא מסוגלים לעזור, ולא משנה מה הסיבה.
רק אם עושים משהו לא בסדר, אז צריך להרגיש רע. אם אדם גונב, שירגיש רע. אבל אם הוא פשוט לא הושיט עזרה כי לא היה מסוגל, למה להרגיש רע?

אבל רגשית לי לפחות היה מצפון שלא הייתי מכינה.. תכלס, כי זאת הנורמה ומי יודע איך לאכול את השונה הזה..

עד שהחלפתי פעם את זו שאחראית אצלניו לארגן את התורנות, והתפלאתי כמה נשים אמרו לי שהן לא יכולות, מכל מיני סיבות שהיו נראות לי מוצדקות יותר ופחות. ולא כולן נתנו סיבה. אז הבנתי שזו לא הנורמה להסכים, וכששואלים אותך, יש לך אפשרות להגיד כן וגם אפשרות להגיד לא. והרבה יותר נשים ממה שנראה לך אומרות לא.

בסוף אני ועוד מישהי שחוותה קשיים בנושא פשוט ביקשנו לא לפנות לבנות אישית, אלא רק לבקש באופן כללי, כי הרבה פחות נעים להגיד לא אחרי שמבקשים אישית..

מהסיבה הפשוטה שזה פשוט קשה לי, הרבה יותר קל לי להסתדר לבד אחרי לידה מאשר לבשל ליולדות, ואני באמת לא מבקשת בישולים אחרי לידה ולכן מרגישה בנח עם זה שאני גם לא מבשלת

רק אומרת - תדעי שלארגון אדוה אם שמעת עליו - יש ארגון ארוחות למטופלות פוריות. גם להן מגיע לפעמים..כדאי לך ליצור איתם קשר למקרה הצורך.
הרבה כוח!

אחרי 2 ההפסקות הריון שעברתי לא הייתי מסוגלת..
יצאתי מכל ההתנדבויות האלה, הרגשתי שאין לי מה לתת וחוסר רצון.. זה פשוט עשה לי רע
אחרי כמה שנים חזרתי לזה, אבל במתכונת מצומצמת

אל תכיני.

זו נשמעת לי חוויה די איומה להכין אוכל ליולדת כשאת מצפה ומצפה.

מקווה שזו היתה עד עכשיו יוזמה שלך ולא שמישהו חשב שנכון לפנות אליך ולבקש... 

 

 

למרות שבעצמי יולדת ב"ה. לא אוהבת להכין אוכל, ובקושי למשפחתי הפרטית אני עומדת בזה. לכן לא חושבת שזה הגיוני שאכין ארוחות לאחרות. (ומבחינתנו אנחנו גם נעדיף שלא יביאו לנו אוכל אחרי לידות).
גם את לא צריכה לעשות מה שקשה לך. יש עוד תחומי חסד בעולם - את לא צריכה להכאיב לעצמך "בכוח" בתחום הזה.
ועצם זה שאת מנסה להביא נשמות לעולם - הוא חסד גדול בפני עצמו...

ומאחלת לך בשורות טובות בקרוב

באמת תודה לכל אחת מכן
הרגשתי ממש רע עם זה ונתתן לי להרגיש בסדר עם עצמי

להכין אוכל ליולדת מתוך אכזבה ושאר רגשות שליליות - אין בזה שום תועלת, שלא להגיד יותר.

 

אל תכיני! בכלל, אל תעשי דברים שאת לא שלמה עמם.

 

ושיהיו לך בשורות טובות.

אם יש חום צריך לפנות למיון.
תתקשרי למוקד אחיות.

אם זה היה בגלל מצב חשבון היו אומרים לך שחזר בגלל שאין כיסוי. לא המדע משהו מלחיץ

לפעמים קורה שהבנק מחזיר צ׳ק סתם, ואז מפקידים אותו שוב וזה לא חוזר.
תחכי שבעל הבית יפקיד שוב, ותראי שזה בסדר.
הכי גרוע הוא יצור איתך קשר, ואז תבדקי עם הבנק שלך למה חזר, אם זה עניין של חתימה וכד' תגידי להם שיכבדו את הצ׳ק ותגידי לבעה"ב שיפקיד שוב.
אני מנהלת חשבונות וזה קורה לנו הרבה גם צ׳קים של לקוחות וגם צ׳קים שאנחנו נותנים לספקים

אני פשוט לא מפסיקה לבכות ולאכול סרטים שבעל הדירה יעיף אותנו עכשיו מהדירה כשאני בחודש חמישי
אפילו לבשל לשבת אין לי חשק
מקווה שהבנק יכבד חזרה את הצק

אי אפשר להעיף דייר כל כך מהר
זה תהליך שמחייב אישור של בית משפט, ולא שווה לבעה"ב להתעסק עם זה רק בגלל שצ׳ק אחד חזר

נשמע לא תקין..

ואחרי שפירטתי הכל . אמרו שאין משהו חריג . ואם החום יעלה מעל 40.7 לגשת שוב לרופא. כ"כ לחוצה אוף!

יכול להיות שזה בגלל הנורופן?
זו תופעת לוואי די נפוצה נראה לי.
אולי תנסי אקמול ותראי אם משפיע.
ואם החום לא עולה גבוה מדי, את יכולה לא להוריד לה בכלל.
40.7 זה גבוה מאוד!!!!!
בחום כזה לא הייתי הולכת למרפאה אלא לחרם.
רפואה שלימה!

זו אכן התנהגות נורמלית כשיש חום.. במיוחד הדיבור מתוך שינה
שמעתי על ילדים שממש היו להם הזיות מהחום השאלה היא איך היא כשהחום יורד האם היא מדברת רגיל? מתנהגת רגיל?

בכל אופן אם החום עדיין לא ירד תדרשי משטח גרון

נשמע כיוון של חיידק.

 

אם אין לך נגישות לטיפול אלטרנטיבי, הייתי מתחילה אנטיביוטיקה עוד לפני שיש תשובה.

 

את יודעת מה? את יכולה לקנות ערכה למשטח מהיר מחר בבוקר ולבצע בעצמך.

 

אם מבצעים משטח מהיר חייבים במקביל לבצע גם משטח רגיל.
לפעמים התשובות סותרות.

מנסיון מר שלי עם ילדיי, הרופאים לא יכולים לזהות בדלקת גרון אם זה חיידקי או ויראלי. רק משטח יכול לקבוע בוודאות.

אצלינו הרופא ילדים כבר עושה ישר משטח גרון
קרו כמה פעמים שהיה רק טיפה אדום וכמעט ללא כאב ויצא חיובי

שהיה ברור לרופא שזה חיידק, גרון אדום, ונקודות לבנות, ומוגלה ומה לא, ובסוף המשטח שלילי...

זה תמיסת נוזלים לשתיה שכוללת בתוכה גם מינרלים ומלחים שמאבדים בחוסר אכילה והקאות

ולא להתקע במיון עם עוד מליון מחלות ובחוסר נוחות.
באמת חשוב לשתות הרבה!
אבל גם תמיסת מינרלי זה חשוב כי צריך גם לתת לגוף מינרלים כדי שהוא יתחזק. לא מספיק רק מים.
אם אין, אז לפחות לנסות תה מתוק,מרק וכד'

הבוקר שוב הייתי אצל הקופא כי העלתה חום ל40.2 הוא החליט שיש דלק בריאה השמאלית ונתן אנטיביוטיקה. מקווה שזה יפתןר את הכל.😐

לתוצאות של הבדיקות חלבון וכו
גם החלבון עוברי הגיע אחרי יומיים. אני בכללית

רופאי נשים ממש לא מתעסקים בזה.
רופא משפחה יכול גם במקרה הצורך לתת הפניה דחופה לכירורג

באיזה איזור וקופה את מחפשת?

זה מופיע הרבה פעמים בהריון/הנקה מצבים הורמונליים רגישים. יש רגישות גדולה בשדיים וזה יכול לכאוב מאד

כירוגית שד, דר ויינשטיין (כירוגית אישה, לדעתי נוח יותר), ממש טובה, מקבלת במעייני הישועה והתורים אצלה לא ככ ארוכים כאשר מגיעים אליה באופן פרטי. אם יש לך טופס 17 מקופח זה לא יעלה לך כלום, במידה ואין התחייבות מקופח יש לשלם 80 שח למפגש עימה. הייתי אצלה והייתי ממש מרוצה.

 

כירורגית אישה,
תורים די זמינים.

וגם ד"ר ענת גלוברמן במבשרת

גם לי לפני כחודשיים היה ממש כאבים ורגישות בצד אחד ואז קראתי שכשיש סרטן לרוב ממש זה לא כואב! 

כך שהוריד לי 3/4 מהלחץ.

 

אחר כך ראיתי שאמצעי מניעה יכולים לגרום לגושים וכאבים.

 

לאחר תקופה ארוכה זה עבר.

בדכ כשיש משהו מסוכן הוא לא כואב...

16-24 יש נשים שמרגישות עוד לפני בסביבות 13 ויש נשים שמרגישות יותר מאוחר מ24

ולפני

אבל כשאני יודעת שהילד שלי ירגיש מסכן, אפילו קצת כי כל ההורים באים ורק אמא שלו עדין לא הגיעה ...זה עוזר שאני יבוא מוקדם כמה שאפשר (בכל זאת עובדת עד רבע לארבע )
וגם תכניסי לך לראש תמיד רבע שעה קודם ... כאילו הגן נגמר ברבע ל ... ואז את תמיד בזמן ... וגם כמה דקות כדי לשמוע מהגננת איך היה הילד שלך ...
אני מכירה את שתי הצדדים ... גננת ואמא לקטנים...

לרוב יש טווח גדול של זמן שבו אפשר להגיע לגן  או שא הבנתי למה התכוונת...

 

בכל אופן אני משתדלת להכין הכל בערב תיקים אוכל בגדים בקבוק מים  בבוקר רק מתלבשים ואוכלים משהו קטן 

באיחור זה כלום ובכלל לא משנה..אנחנו קבוע שולחים הרבה יותר מאוחר
אבל בטווח הסביר שבכל גן יש להגעה -

כשאני רוצה להגיע למקום בזמן, ויודעת שזה חשוב לי, אני אומרת לעצמי שאני צריכה להגיע רבע שעה קודם.

מבחינתי המעון נגמר ברבע ל4 ולא ב4.

אז אספיק משהו אחד פחות, זה שווה את זה שהבן שלי לא ירגיש הילד האחרון שלקחו אותו.

 

(ואם יעזור לך... אני לא יודעת על איזו מסגרת מדובר, אבל אצלינו במעון האווירה היא, שהמטפלות ממש כועסות גם על מי שמאחרת בדקה. יום שלם הם נותנות אהבה לילדים, וגם בצהריים הם לא נחות אלא מנקות ומסדרות, הגיוני שבסוף היום הם רק ירצו ללכת הביתה... כבר בדקה ל4 הם מתקשרות לשאול איפה אמא שמאחרת, ומבחינתי אני ממש לא רוצה להרגיש שאני גוזלת להן את הזמן, ולא רוצה שלילד שלי תידבק התווית של זה שהאמא שלו מאחרת, ואוף שוב פעם... עבדתי במעון, וכבר בחמישה ל4 מתחילים הניחושים כמה האמא תאחר ואיזה תירוץ יהיה הפעם ואיזו מטפלת תואיל בטובה להישאר איתו...)

 

עצות פרקטיות לזמנים שרוצים לעבוד על עצמינו, השתתפתי פעם בסדנה במסגרת הלימודים שנתנה לי כלי לחיים- שלי הוא עוזר... כשאת בוחרת לעבוד על שיפור של נקודה כלשהי בחייך את צריכה לבחור משימה, שלא גדולה עלייך, ויש לה שלשה מאפיינים:

• תלוי בי
• חיובי
• מדיד

ואני אסביר: המשימה שלך צריכה להיות משהו שאת מסוגלת ליישם. אם את לא מסוגלת אל תגידי ישר שכל יום את יוצאת מוקדם מהבית אלא תקציבי לעצמך יעד מינימום ומקסימום. פעם בשבוע - כל השבוע. כדי שהמשימה תמנף אותך היא צריכה את שלושת המאפיינים.

תלוי בי - אם יש יום שאת חוזרת ישר מהעבודה להוציא את הילד מהמסגרת ולפעמים מאחרת - אל תקחי על עצמך משימה ליום הזה. (מי שרוצה את הכלי הזה בכללי - נניח שהבית מבולגן וחשוב לך לסדר אותו כל יום- אז לא להחליט בשביל מישהו אחר שהוא יסדר אותו כל ערב, אלא שאני  אקדיש זמן מוקצב לכך כל ערב)

חיובי - לא לומר מה לא אלא כן לומר מה כן. לא - לא לאחר לקחת את הילד, אלא- להגיע לפחות 5 דקות מוקדם. יש לנו יותר מוטיבציה להצליח בדברים חיוביים.

מדיד- כן, לא, או חלקית. שאוכל לומר כמה הצלחתי. קשור למינון שאמרתי בהתחלה - פעם בשבוע הצלחתי. אם יותר זה בונוס, לאט לאט מגדילים. אצלך זה די ברור שזה עניין של כן ולא, אבל לדוגמה אם מישהי רוצה שהדיבור סביב שולחן שבת יהיה יותר עמוק - היא צריכה להחליט מה בדיוק היא ממקדת, ונניח לומר שהיא תאמר דבר תורה לפחות באחת הסעודות.

 

וממש חשוב: רפלקציה לעצמך, תני משו"ב 5 דקות בערב. או 10 דקות בסופ"ש. הצלחתי? איך אני מרגישה עם זה?

עדיף בכתב, זה נותן לזה אחיזה במציאות ותוקף לעובדה שבתקופה זו את עובדת על העניין. את יכולה גם לתגמל את עצמך על הצלחות. כן, כמו מבצעים שעושים לילדים. גם עלינו זה יכול לעבוד בין אם זה שוקולד ובין אם זה תכשיט. רק תגדירי מראש מתי תזכי ב"פרס". אפשר לשים טבלה על המקרר או הדלת של הבית שתזכיר לך... ככה אולי הילד גם יראה שלא רק לו אמא עושה מבצעים אלא היא עובדת גם על עצמה ככה.

 

וגם כדאי שתגדירי לעצמך בתמצות למה את לא אוהבת את זה, ולמה את רוצה לעבוד על זה, ותשימי לך את זה במקום שיהווה לך תזכורת.

 

את כמובן לא צריכה לקחת את כל הרעיונות, אלא יכולה לקחת חלק... אני ראיתי שהשיטה בכללותה עשתה לי טוב ולימדה אותי על עצמי.

 

אה, ועוד רעיון- לשים בפלאפון תזכורת (עם מילים שיזכירו לך את החשיבות של העניין...) X זמן לפני שהמסגרת נגמרת, לצאת מהבית. אצלי זה עובד רק אם אני מצייתת אליה מיד כשהיא מופיעה בלי נודניקים וכו'. וגם זה גורם לי להיות מחושבת- טוב, אני לא אתחיל עכשיו כביסה ביד כי התזכורת תצלצל באמצע...

 

 

ואו חפרתי!!! מקווה שהייתי ברורה.

ואלי עזרתי על הדרך לעוד מישהי בכללי בחיים.

בהצלחה!!

מוזמנת לשאול אם את צריכה

זה ממש מעניין!! באמת כלי לחיים!

תודה
שומרת לעצמי

בס''ד

 

תודה רבה רבה על תשובתך החכמה והמושקעת... אני לגמרי איתך לגבי מבצעים לעצמי, אני דווקא עושה כאלה, וזה על המקרר עם אלה של הילדים וכו' ;). וזה ממש קטע שבנושא הספציפי הזה זה לא עבד לי עדיין :/

 

אעיין שוב בדברים שכתבת ואשתדל ליישם... 

 

בס''ד

 

התכוונתי שאני מאחרת בכמה דקות כשאני באה לאסוף אותו (אבל האמת היא שלאחרונה, בגלל ניהול הזמן הקצת המפוקפק שלנו גם הגדול שבכיתה א' מגיע לעיתים קרובות קצת אחרי הצלצול בבוקר).

 

חזרה לגן - הגננת שם ממש לא משדרת לחץ (היא בת 50-60, כבר אין לה ילדים קטנים לאסוף וכד') ב''ה. בשנים שהילדים שלי היו אצל מטפלות שהרגשתי שהעניין מפריע יותר הייתי מצליחה להקפיד יותר ב''ה. אבל גם אז זה הרבה פעמים היה כרוך ב'לטוס' ברחוב כמו משוגעת כדי להספיק, בגלל שלא יצאתי מספיק בזמן :/. וגם אז מדי פעם היו מעידות וכן איחרתי קצת.

 

הילד לא בצהרון (רוב הילדים כן נשארים בצהרון). חלק מצוות הגן של הבוקר נשאר לעבוד גם בצהרון, כך שזה לא שאני מעכבת משהי לחזור הביתה. מבחינת הילד, זה נכון שזה יותר נחמד לי ולו כשאני אוספת אותו בזמן ובנחת, אבל הוא לא נראה סובל כשאני מגיעה עם כמה דק' איחור, סך הכל הוא עם החברים שנשארים בצהרון, ועם צוות מוכר כאמור. אז אין לי את המוטיבציה שהיתה לי בהקשרים אחרים לא לגרום לו להשאר אחרון וכד'.

 

אני מרגישה שמשהו ממש פגום אצלי, שבעקביות אני מאחרת בכמה דקות האלה... היום ממש בכיתי מזה...

אפילו שתדעי שזו לא השעה האמיתי זה יכול לגרום לך לקצת יותר לחץ לצאת

 

אבל בהחלט כדאי להתאמץ עבור זה, ולו כדי להראות לעצמך שאת מסוגלת להציב אתגר ולעמוד בו.

באופן אישי, אני משתדלת להגיע בתחילת הטווח שאפשר לאסוף (נגיד אם האיסוף הוא בין 1.20-1.30 אז אני מנסה להגיע ראשונה מיד ב1.20), ואז גם אם אחרתי, זה עדיין בזמן...

בס''ד

 

אתן יודעות מתי פתחתי את הניק שלי? לפני כמה שנים, הייתי ממש מתוסכלת מזה שהיינו מכניסים את שבת מאוחר ובמצב של עצבים נורא ואיום, כשהבית לרוב היה עדיין ממש מבולגן. הייתי ממש נואשת וכתבתי כאן (ב'הורות' למעשה). קיבלתי כל מיני תגובות והפניות וב''ה מאז החיים שלנו השתנו ב-180 מעלות בהקשר הזה. לרוב אני ב''ה זוכה להדליק בזמן או מוקדם, בנחת (יש יוצאי מן הכלל, אבל זה החיים נראה לי), ימי השישי שלנו נחמדים ממש והבית בדרך כלל במצב טוב בזמן ההדלקה ב''ה. 

 

ברור לי ששני הנושאים נובעים מאותו השורש ושלכאורה השתובות כבר אצלי והן פשוטות אבל יש לי כאן יצר הרע גדול כנראה, או נסיון גדול משום מה, או שאני ממש מאותגרת בקטע הזה או מה שלא יהיה. אז אל תהססו להוסיף דברים טובים, ושהקב''ה יחשיב לכן הרבה זכויות בהצלחות שלי בנושא בע''ה, אמן!

בטוח מה שעובד לך שם יכול לעזור גם כאן. 

 

אצלי שבת ממש קשה לי להיות מאורגנת מוקדם (ולכן ממש מעניין אותי איך הצלחת להפוך את המצב ככה!) 

 

אבל יש משהו שמסגרת, מישהו חיצוני  זה משהו שלא נעים לי לאחר אליו וזה יגרום לי להתאמץ יותר. 

 

חוץ מזה- למה בעצם את מאחרת? סתם מתעכבת בבית ויוצאת מאוחר? עושה דברים ספצפיים שצריכים להתבצע לפני שהילד חוזר? פתאום מתחילה משהו ולא שמה לב שמאוחר? בכללי פחות מחוברת לשעון?

 

לי עוזר לחשוב אחורה- כמה זמן את צריכה כדי להגיע בנחת לגן? נגיד 5 דקות? אני מיד מוסיפה עוד 5 דקות ואומרת לעצמי שזאת השעה שאני צריכה לצאת בה (ואז יש קצת מרווח לעניינים של הרגע האחרון- פתאום שירותים, פתאום משהו חשוב שנזכרתי בו) 

דברים נוספים שאני רוצה להספיק? חושבת כל דבר כמה זמן הוא לוקח בערך ואז אם התעכבתי ולא התחלתי בזמן- לא להתחיל! להקפיד ממש לא להתחיל משהו שאני לא ארצה להפסיק באמצע!

 

כלל ששמעתי- אין דקה בעולם!!! כמעט שום דבר לא לוקח דקה. זה שקר שאנחנו מספרים לעצמנו ויכול לגרום לאיחורים גדולים. 

 

לכן לא להתחיל ברגע האחרון או לנסות לדחוס סידורים כשהזמן קצר. אין יותר מבאס מלחכות בתור על קוצים, להתייאש, לרוץ ובכל זאת לאחר... 

בס''ד

 

תודה רבה, נשימה ארוכה! פה בפורום הרבה הסבירו שהן לא משאירות כמעט כלום ליום שישי, וזה היה הבסיס הגדול לשנוי שלי. סוויץ' בתודעה שלא מכינים את שבת ביום שישי אלא מתארגנים עליה לאורך השבוע. ובנוסף הפנו אותי לחומרים של אורה פולק ויעל זלץ. הרצאה משנה חיים מבחינתי היתה ההרצאה הזאת של אורה פולק: 

, מקווה שזה יעזור גם לך !

 

שאלת מה גורם לי לאחר - קצת מכל מה שהצעת בערך... זה הדחיפה הזאת לעשות עוד משהו קטן ולהספיק עוד משהו אחד לפני שצריך לצאת. אני שמה לב שאני כמעט לא מסוגלת לצאת בשעה שאני יודעת שאני צריכה לצאת... תודה רבה על העצות ועל התובנות!

 

אתמול הגעתי מוקדם! הלוואי ואני אתמיד!

הרצון הזה להספיק עוד משהו
לנצל את הזמן עד תום
להיכנס בחוט השערה
בדיוק הזמן
ככה זה אצלי לפחות
שלא תהיה דקה אחת מיותרת
כי אם אגיע 5 דק לפני הזמן לגן ואחכה שיפתחו את הדלת אז ארגיש ממש בזבוז זמן
אז למדתי לשנות את ההגדרות שלי
אנחנו בני אדם
קשה להגיע בדיוק הזמן
לכן להגיע לפני, גם אם זה אומר ש"ביזבזתי כמה דק" או שבדיעבד יכולתי להספיק עוד משהו - זה עדיף על פני איחור
הציפיה הלא ריאלית הזו לנצל את כל הזמן העומד לרשותי עד הסוף היא זו שהיתה מפילה אותי בפח גם בהקשר של שבת ועוד...
אני לא יודעת אם זה ככה גם אצלך
אבל אצלי זה עבודה על מידת הזהירות
לקחת מקדם בטחון
חשבתי על זה שאפילו כחברה אנחנו בטוחים שנכון ובטיחותי להציב רמזורים בצמתים
אפילו שלפעמים כל הצומת פנויה!!! וסתם מכוניות ממתינות ברמזור אדום, עוצרות ולא נוסעות, "דקות מתבזבזות לשווא" וזה עדיין משתלם כי זה הרבה יןתר בטיחותי שהצומת מרומזרת
מה אני רוצה לומר בזה?
שמידת הזהירות משתלמת
שלקחת מקדם בטחון בסוף עוזר לי לשמור על הערכים שחשובים לי( כמו גזל, התחושה של הילד, השאיפה שלי לסדר יום נינוח ולא לרוץ כמו מטורפת וכו.. )
הסוויצ הזה בתפיסה מאוד קידם אותי בנושא
מקווה שהצלחתי להיות ברורה...

בס״ד

עזרת לי!גם בנזדהות וגם באיך שבחרת לשנות תפיסה!

כבר שלושה ימים שאני יוצאת בזמן ב״ה. מתפללת שאצליח להתמיד ולהטמיע את ההרגלים החדשים בע״ה!

תודה לכולן שוב!

כל הכבוד לך על המאמץ והעבודה העצמית ♥️

הייתי עובדת בימי שישי ושנאתי להכניס שבת בלחץ..

 

אם עשית שינוי כזה עצום, את ממש יכולה לשנות גם בתחומים אחרים!!

למרות שאת יודעת שזה שעון מאחר עדיין פסיכולגית זה עובד

בס״ד

שאוטומטית אתקן בראש את ה-10 דק׳ האלה...