ממשיך או נהיה יותר כואב או משהו אחר תלכי להבדק

ולא באזור הרחם.. כאבים של התרחבות כבר יצא לי להכיר.. השאלה אם זה גם התרחבות או משו אחר, ומה זה יכול להיות בכלל 🤔

תקווי לטוב.

גם לי קרה פעמיים שהייתי צריכה לזרוק כמות גדולה של חלב אם שאוב.

עשית את הטוב ביותר, לא הכל בידיים שלנו

אם עדיין היה חצי קפוא אז זה מצוין!

עדיין לא נתתי לו מבקבוק אף פעם...

כשהיא סרבה לאכול מהבקבוק, מתישהו עלה לי רעיון להריח את החלב, ולא היה לי מקום לספק בכלל... זה היה ממש ברור שהוא מקולקל...

שברור שזה מקולקל אם את בספק זה כנראה לא מקולקל

זה לא ממש חזיה זה בלי רצועות אני לא שמה את זה במקום חזייה. זה נוח מאוד כי זה מאפשר לי להמשיך לעבוד תוך כדי שאיבה. אני שמה את זה על החזיה הרגילה כלומר פותחת את החזית הנקה כמו שפותחים כשרוצים להניק ואז שמה את החזיה של השאיבה.

חזיות שהן גם וגם

ואני לא מוצאת את זה... יש מישהי שיכולה בבקשה להעלות שוב?

תודה מראש...

Women Hands-Free Maternity Breast Pumping Easy ex‎pression Feeding Nursing Bra | eBay

לי יש מידה M

 

זה לא בדיוק הקישור שהזמנתי ממנו (זה היה מזמן, והוא כבר לא פעיל) אבל זה אותו מוצר לפי התמונה והשם

זו גם חזיית הנקה או מתאימה רק לשאיבה?

ואפשר להניק ככה אבל לא ממש נוח.

עשיתי את זה כשעברתי להנקה אחת או 2 אחה"צ.

כשהנקתי יותר הייתי מחליפה לרגילה אחרי העבודה

אז לא מתאים לצרכים שלי...

יש מתנה 50 שח לחזיית שאיבה של מדלה
המחיר המקורי שלה הוא 240. היה נראה לי שווה אז לקחתי.

לא באינטרנט

לראות אפשר בחנות בקניון הדר, הנקה משהו, יש להם, יקר... מצרפת לינקים לשני סוגים, אחד יותר כמו גוזיה, ואחד גם חזיה.
לי זה עשה הבדל עצום בכל חווית השאיבה, כי פתאום, הידיים פנויות, וזה כ"כ קריטי, כשצריך בפרק זמן קצר, לאכול לשתות וכו

https://rover.ebay.com/rover/0/0/0?mpre=https%3A%2F%2Fwww.ebay.com%2Fulk%2Fitm%2F172452405938

Women Pregnant Front Closure Maternity Bra Push Up Breastfeeding Nursing Bras | eBay

לי המליצו בפגייה לקנות גוזייה ב20 שקל.. את עושה בה חורים (אני שואבת דוצ) ו.. הידיים פנויות!
לא ניסיתי

למשהו שמתאים גם להנקה וגם לשאיבה (בדרך כלל שואבת תוך כדי הנקה... אשמח למשהו שיחזיק את הבקבוק)

תודה!

ואז תראו שהלינק ששלחתי (לא האחד עם הריצ'רץ מתאים להנקה)

בשבילי זו חזיה שהתאימה גם לשאיבה, וגם להנקה, כי ניתן להזיז מאד בקלות את החלק עם הפתח לקונוס של המשאבה, מקווה שהסברתי את עצמי

וממש תודה על ההשקעה עם התמונות!
אם יש למישהי המלצות גם בארץ, אשמח!

הרצון להכנס להריון
וזה שאת מרזה.

בעז"ה תפקדי בקלות ובשמחה, חצי שנה זה כלום אין מה להלחץ.
יש כאלה שיש להם תקופות של חוסר תיאבון או סתם תקופות שהגוף משיל כמה קילוגרמים, אני מכירה את זה על עצמי טוב... תמיד זה מתאזן בסוף.
מה שכן, את צריכה להקפיד לאכול טוב, מזין ובריאות.
תנסי כן להקפיד על ארוחות, ולהקפיד על אבות המזון.
את יכולה להעזר באינטרנט או בדיאטנית של הקופה.

וחוץ מזה, תעשי בדיקת דם, תבדקי ברזל.
בריאות והצלחה

בדיוק קרה גם לי.
הלכתי לדיאטנית שעשתה לי תפריט השמנה- התכנון היה להגיע לחמישים קילו לפני הריון (שההריון לא ידוע- לא מנענו)
הצלחנו להגיע ל48
והמשכתי לעבוד על זה ואחרי הלידה הצלחתי לעלות עוד

יכול להיות שהשינוי הנפשי משפיע על הגוף (חתונה, שנה ראשונה בנישואים וכו')
זה מתאזן עם הזמן, ואז תחזרי למשקל שלך ברגע שתחווי יותר נינוחות בחיים.
לגבי אוכל.. אולי להכין שני סירים נוספים ביום שישי, לחלק למנות ולהקפיא. (או להכין אחד בשישי ואחד באמצע שבוע).
יש מאכלים שאת יכולה שיהיו זמינים לך בתיק בשלוף, פירות וירקות. אפשר לקחת מוזלי/קורנפלקס בקופסא, ולקנות חלב קטן בלימודים.
יכולה להכין אוכל מהיר שתוכלי לקחת על הבוקר כמו ביצה ותפוא(להרתיח בלילה ולקחת בבוקר)

כמו שכתבו - השינוי בחיים משפיע.

תשתדלי שתמיד יהיה לך חטיף בריאות בתיק (יש של אחוה שהם די זולים )

תשתדלי לאכול כשאת חוזרת (וואי כמה קשה לי בעצמי.... מכירה את זה שקשה להכין אוכל לעצמי ). אני יודעת שהפיתרון שלי זה להכין גם לבעלי ואז זה יותר קל...

תנסי לנדנד דברים משמינים ובריאים- פיצוחים ושקדים, תחתכי לך ירקות ותאכלי עם טחינה.

שיהיו דברים בבית שקל להכין- קוסקוס, פתיתים אפויים, ואז כמה דקות ועוד נגיד פחות שימורים של אפונה או תירס ויש לך ארוחה סבירה.

חשוב מאוד להקפיד על ארוחות מסודרות..
אך אני יכולה לומר לך שאני נכנסתי להריון ראשון במשקל של 38 ק"ג, וב"ה הכל בסדר..
בוודאי שהתזונה הנכונה משפיעה מאוד על תפקוד הגוף, אך זה לא אומר שרם את לא בהריון זה בגלל המשקל..
בהצלחה!
מכירה את זה שאין לנו כח להכין לעצמנו אוכל נורמאלי, ומעודדת אותך לזה, את חשובה ואת צריכה לדאוג לעצמך!!

הקיבה שלח רוב האנשים והילדים מגנה מפני סלמונלה  

 

לגבי 1  את כבר השנייה בפורום שכותבת שאת עם פתיחה 3 (או שזו את?) זה באמת מאוד מוזר לפי מה שאני יודעת 3 זו כבר תחילתה של לידה ולפי הפסיקה אצלנו כבר נחשב שהאישה טמאה בשלב הזה..

אני כתבתי לפני כמה שבועות שאני עם פתיחה 1 וחצי, אם התכוונת לזה...
ומעניין מה שאת אומרת על הפסיקה, לפי הרב שלנו האשה נטמאת בלידה אם ראתה דם או אם הצירים כל כך חזקים שהיא לא יכולה ללכת בלי עזרה.

ולא לפי הפתיחה

 

ויש הבדל אם הפתיחה נעשית באופן מלאכותי (כמו צילום רחם למשל) שזה כן אוסר - על זה נאמר "אין פתיחת המקור בלא דם" (המקור הכוונה לצואר הרחם)

לעומת לידה שמכיון שהפתיחה קורית בהדרגה ובאופן טבעי אז לא נאמר על זה "אין פתיחת המקור בלא דם" וכל עוד האישה לא ראתה דם מותרת עד הזמן שמוגדר בהלכה "שחברותיה נושאות אותה" ז"א שלא יכולה ללכת בלי עזרה.

אני מכירה את הפסיקה (של הרב אליהו) שמפתיחה ארבע - שתי אצבעות - נאסרים...

3. מה הסיפור עם השליה בלידה? הבנתי שלא אומרים מזל טוב עד שהשליה יוצאת. מה זה אומר? צריך לחכות שהשליה תצא כדי להודיע למשפחה על הלידה? או שאפשר להודיע שנולד בן/בת אבל השליה עוד לא יצאה אז שלא יגידו מזל טוב? תוהה מה בדיוק הענין... לפעמים לוקח הרבה זמן עד שהשליה יוצאת, לא?
(הלידה הקודמת היתה בשבת אז גם ככה התקשרנו אחרי הכל)

המיילדות אומרות שהן לא אומרות מזל טוב עד שהשליה יוצאת, כי מבחינתן הסיפור עוד לא נגמר. הן במתח ורוצות לראות שהכל יצא בסדר. ככה אני הבנתי. אם מישהי יודעת משהו יותר מזה, אשמח שתאיר את עיננו.
בקשר ללספר למשפחה, זה לא אמור לקחת הרבה זמן עד שהשליה יוצאת, היא אמורה לצאת תוך כמה דקות. לפעמים זה מתעכב, ולוקח חצי שעה או יותר, אבל זה נדיר מאוד, והמיילדות נלחצות מאוד שכבר ייצא... וממילא לא מספרים לכולם בשניה שהתינוק יוצא, אלא כמה דקות אח"כ, לא?

עד שהשיליה יוצאת כי זו סכנה שהיא נשארת בפנים. אישה למשל שנשארו לה שאריות שיליה אחרי הלידה, אם לא מגלים את זה מוקדם יכולים להתפתח שם זיהומיל ודברים ממש לא טובים...

וכל פעם הם הפסיקו עד הבוקר. בסוף באחד מהלילות הללו התייעצתי עם הרופאה שלי, והיא אמרה לי להגיע לביה"ח. שם היא בדקה פתיחה והייתה 3.5... אחרי סטריפינג נכנסתי לחדר לידה וילדתי כמה שעות אח"כ.

אז אמנם לא יודעת מה הייתה לי הפתיחה בלילות שלפני, אבל מניחה שזה כן היה משהו בסביבות שלוש - ופשוט הסטריפינג במיון יולדות הוא מה שזירז את הלידה.

בקיצור, הגיוני שזה גם מה שיש לך

בקשר לשאלה שהוספת: כל עוד השלייה לא יצאה - עדיין היולדת נמצאת בסכנה, ולכן מוקדם לומר מזל טוב בלב שלם...

אם ממש מציק לך את יכולה לבקש סטריפינג, מן הסתם זה יזרז את הלידה.

או שבא לך לחכות שיבוא הטבעי

בכל מקרה קרוב קרוב, בשעה טובה!
לגבי השיליה- זה נחשב גמר הלידה, ולכל אומרים מזל טוב רק אחרי שיוצרת, למרות שמי מחכה?? ישר שהתינוק יוצא כולם על המזל טוב, לא?

נראה לי שאין בעיה לספר... אצלנו אמא שלי עדכנה אונליין (למורת אולי, אבל מי שאל אותי...)

עם הצירים האלה כבר חודש וחצי, פיתחתי אדישות אליהם ולכל הסימנים האולי מבשרים על לידה... (כמה פעמים כבר היו לי שלשולים וחשבתי שזה מרמז על לידה ביום הבא? ) רוצה להאמין שזה ממש קרוב, אבל גם לא רוצה להתאכזב...

אעדכן אותכן בעז"ה אחרי שאלד

אז אם זה משמעותי לך עדיף לך לא לעשות את זה סתם.

מעדיפה לחכות שיתפתח טבעי, מעדיפה לא להיאסר, וגם לא קורץ לי בכלל שזה יכול מאוד לכאוב. אז כל השיקולים מראים לא לעשות

שבועיים או חודש כבר לא זוכרת במדויק. אבל זו הייתה לידה 9 שלה אז בטח הכל כבר פתוח יותר😌

לגבי השליה, לא כדאי להתקשר לפני שהיא יוצאת, זה אמור לקחת ממש דקות אחדות אחרי הלידה. לא עלינו לפעמים היא לא יוצאת בשלמותה והעניינים מתחילים להסתבך.... זה עדיין לא נחשב סיום הלידה. כדאי להתאפק עוד קצת...

באמת בלידה הקודמת היא יצאה תוך כמה דקות. אבל שמעתי שיכול לקחת גם חצי שעה-40 דקות וזה תקין... אז מה למתוח את ההורים עוד 40 דקות?
או שפשוט לקוות שהיא תצא מהר בעזרת ה'

ואז הגעתי לזירוז.אז הכל ייתכן

הייתי עם פתיחה 3.5 ומחיקה כמעט מלאה,צירים סדירים כל כמה דק'.
ילדתי אחרי 3 שבועות... (לא יודעת אם הפתיחה נשארה או ירדה כי לא רציתי שיבדקו אותי שוב אחרי שהצירים נרגעו).

וקרה לי גם בלידה הקודמת,עם פתיחה 4, לידה כעבור שבוע.

אז לא הייתי ממהרת לזרז אם זה לא מתפתח עוד לבד כדי לא לגרום סתם לסיבוכים.

שיהיה בהצלחה.

לא בכיוון של זירוז ב"ה, סתם תוהה אם זה באמת קרוב או שלא מצביע על שום דבר כמו עד עכשיו...

לי היה עוזר להתקלח, הייתי יוצאת כמו חדשה... (מניסיון של הקאות, לא של צרבות...)
תרגישי טוב!!

(ההקאה גרמה לצרבת הזו).
מקוה להצליח לקום למקלחת..

במידה ולא, שקדים/מלפפונים יעזור

וקראתי שאחרי הקאה עדיף לשטוף עם מי פה ולא לצחצח. לא זוכרת למה..ת

שתיתי מים לאט לאט. התקלחתי.
קצת יותר טוב, הקאתי המון המון, המים עזרו קצת לטעם, רק (סליחה ממש על הגועל) מהאף עדיין מגעיל.
מקווה שיעבור.
(ניסיתי היום לרדת מ4 דיקלקטין ל3. היה לי כזה התקף שנראה לי אחכה לפחות עוד חודש).

מהאף הכי גרוע😨

להבא תנסי לא להתכופף נמוך. ואז לא יוצא מהאף...


אחרי הקאות רק מים קרים עזרו לי.

בהצלחה.

אני לא זוכרת מה עשיתי, אם בכלל. 

אוי, זה היה נורא!

תחזיקי מעמד 

או לתועלת האחרות - סודה חזקה (לפתוח בקבוק חדש) - פשוט לשתות, זה מנטרל את הטעמים והתחושות שנשארים אחרי ההקאה

זה משפיע על עצמת הזרימה של החלב

אבל אני לא בטוחה שאצל כולן זה ככה

אני יושבת ישר-כמה שאפשר עם תמיכת כריות והתינוקות שלי לא התמודדו עם כ"כ הרבה ב"ה. עד שמישהי אמרה לי שאשב אחורנית והזרם יהיה יותר חלש. כרגע לא מניקה אבל ממה שזכור לי זה באמת מיתן את הזרם. ולא השפריץ כ"כ הרבה. כמה זה מאט את הקצב? לא נראה לי שמשמעותית

שזה משפיע בעיקר על הדקות הראשונות אחרי רפלקס שחרור החלב, כשהזרם ״אוטומטי״ גם בלי מציצה.
אחר כך נדמה לי זה פחות משנה.

וגם כשהאפידורל מתחיל להשפיע

ברגעים שכואב אני לא מצליחה להרגיש שום עוצמה

רק שיגמר כבר

התחושה הזאת של גוף חם ורטוב שנמצא עליך שיצא ממך זה התחושה הכי מוזרה ונפלאה בעולם. והאושר העילאי שעובר בין בני הזוג שהוא באמת חוויה חזקה.
אמא שלי ליוותה אותי בלידה והיה רגע כזה בין צירים שהיא פתאום חיבקה אותי ואמרה לי "את כל-כך יפה עכשיו", ובדיוק הייתי אחרי הקאה אינטנסיבית ועם חלוק מלא גועל וכו', וצחקתי עליה "מה יפה??" אז היא אמרה שזה מבחינתה שיא של נשיות הרגעים האלה שכל העוצמה שלנו כנשים יוצאת החוצה ומתגלה. זה נורא חיזק אותי באותו רגע.
וגם בשלב הלחיצות, שהרגשתי שאני ממש שולטת ולא שולטת במקביל בגוף שלי וממש מוציאה את התינוק שלי החוצה בכוחות עצמי בלבד, שזה תחושה מטורפת.

גם ברגע שהאפידורל התחיל להשפיע וגם ברגע שהיא יצאה

בלידה ראשונה - כשהאפידורל התחיל להשפיע - תחושה של ישועה וגאולה,

בלידה שניה (בלי אפידורל) אחרי שהתינוק יצא - תחושת הקלה מטורפת שזהו, אין יותר צירים, לא צריך יותר לפחד מהציר הבא

 

וגם בין לבין היו רגעים חזקים - של תפילה, אמונה,

זוכרת איך נשענתי כולי על אמא שלי במהלך ציר, זה סיטואציה שאף פעם לא קורית לי ביום יום.. רק בלידה את מגיעה לקרבה כזאת, ולא אכפת לך כלום

 

אייס קפה מבעלי באמצע - זה גם נקרא? זכור לי שזה היה מאד כיף

 

 

 

 

בלידה השניה שלי נסענו ברכב פרטי לכיוון בי"ח.
בדרך התחילו צירי לחץ, חברנו לאמבולנס
ושם בדרך תוך כדי שאני מסוחררת ולא ברור לי מה קורה איתי ( צירי לחץ מטורפים ואני מנסה בכל כוחי לא ללחוץ כדי לא ללדת רחוק מבי"ח)
חוסר אונים מטורף ואז תוך כדי שאמא שלי מנסה להרגיע אותי עצמתי עיניים ופתאום ראיתי את הפנים של סבתא שלי ז"ל, ברורות, מרגיעות, עם חיוך תמים וקסום כזה ששייך רק לדור ההוא.
פתאום קיבלתי כוחות. פתאום היה לי ברור שאני בידיים טובות והכל יהיה בסדר.

לא יודעת אם הסברתי את זה טוב אבל מבלבול מוחלט נהיה סדר ברור. ידעתי מה לעשות כדי להתמודד עם הצירים בלי ללחוץ.

סבתא שלי נפטרה חודשיים לפני הלידה וקראתי לבת שלי על שמה.

בלידה השניה היה לי צירים כואבים אבל לא ממש התקדם, אז עליתי וירדתי במדרגות וכל דקה היה לי ציר ואז נעצרתי ועשיתי נשימות שממש עזרו להתמודד עם הכאב. זה היה כיף כזה להרגיש שאני עושה משהו עם עצמי ולא סתם מחכה שיעבור. זה היה לפנות בוקר ובעלי התפלל בקול במדרגות, אף אחד לא היה שם (מי משתמש במדרגות של בי''ח כשיש מעלית? ) אני עולה ויורדת... פתאום הקשבתי למילים של התפילה וזה כ''כ התאים ללידה ברמות הזויות... זה פתאום נתן לי כוחות ממש חזקים שה' איתי ובע''ה עוד מעט היא תצא.

הלחיצות.. פשוט הרגשתי מה זה שהגוף יודע ללדת ויודע איך לעשות את זה כמו שצריך..

הלקחת אוויר וללחוץ ולהרגיש אותו מתקדם ויוצא ממני.. ואז הרגע שהוא יצא.. אין ספק כמה שזה כואב זה מדהים

והצירים פחתו
חח נחתי הרגשתי כל-כך הקלה....עד שהמיילדת אמרה לי ״תשמעי הלחץ על הראש שלה זה לא טוב את צריכה להתחיל ללחוץ...״
לא הרגשתי צירים בכלל סתם לחצתי ואז יצאה בובה

הבכיי שלה😍😍 ממש בכתה כדי לצאת ידי חובה השמיעה נהה נהה קטן וזהו...חחח וששמו אותה עליי ונרגעה בכלללל!!!

ועד היום הרגעי אושר האלה ממשיכים ....

עם אפידורל?
כי באם בלי אפידורל לא הרגשת...זה נס גלוי

גם בלידות עם האפידורל, וגם בלידה בלי.

בלידה עצמה חשבתי שזה בגלל שאני לוחצת לפני הזמן (כי המיילדת אמרה ללחוץ. לא הרגשתי שום לחץ).
אחרי הלידה חשבתי - אולי אין לי צירי לחץ? (יכול להיות כזה דבר בכלל??) וזו הסיבה שגם בלידות עם האפידורל לא הרגשתי לחץ?

ואני יודעת שעכשיו ברוך ה הכל טוב.

איזו הקלה ואיזה אושר!!!!
אני בערך מוכנה להכנס להריון שוב ברגע שהתינוקות יצאו ולא עלי...
אין מילים לתאר את ההרגשה הזו... אלו רגעים שאני נוצרת והלוואי שהייתי יכולה לשחזר אותם.

איך אני מחכה..
יאללה שיגיע כבר . צדקו כל מי שאמרו שחודש תשיעי הוא כמו היריון שלם בפני עצמו..

כמו הריון של רביעייה..

היו לי מלאאא שעות של צירים שלא קידמו הרבה והיו יחסית סבירים- וכל ציר הדלקנו נר לצדיק והתפללנו ובעלי ניגן והיה ממש קסום

וגם איפשהו באמצע הצירים הנוראיים- הייתי עם גז צחוק- והוא ממש עזר לי להסכים לשחרר שליטה .וזאת היתה חוויה מטורפת
כאב לי בטירוף וכאילו לא היה אכפת לי...לא התנגדתי...וזה היה ממש עוצמתי
וגם היו כמה רגעים של תפילה ממש עמוקה..על אחרים.. וגם על התינוקת

והרגע ששמו אותה עלי..וואו זה באמת מטורף.מרגש ממש

בלידות שאצ''כ- הןהיו יותר קלות ויותר קצרות בהרבה.. אבל דווקא בהן היה פחות עוצמתי בקטע הפנימי
היו רגעים של להתחבר לעצמי ולהיות בשקט עם עצמי
היה גם רגעיםכשהיה שיר שנגע בי שזה פתח לי משהו
אבל לרגעים קצרים

הייתה טובה חיובית ועוצמתית (עד כדי כך שבא לי ללדת שוב רק בשביל לעבור את החוויה הזאת שוב). כמה רגעים שהיו מרגשים:
1. הרגע שהתחילו צירים טיבעיים (הייתי אחרי ירידת מים בטיפטוף והצוות הרפואי ממש לחץ על זירוז אז עד הרגע הזה הייתי מאוד לחוצה שבסוף יזרזו) ומאז כל ציר היה עוצמתי ומרגש שהינה הגוף שלי יודע ללדת ואני בתהליך של התקדמות.
2. הרגע שבדקו לי פתיחה לפי כניסה לחדר לידה וגיליתי שהפתיחה הרבה יותר מתקדמת ממה שחשבתי
3. הרגע שהרגשתי את שלב ההכתרה שיש צריבה כזאת שהראש עובר זה אמור להיות השלב הכי כואב אבל אני רק זוכרת שחשבתי שהינה הוא יוצא אלי.
4.והרגע הכי מרגש, שהוצאתי אותו וראיתי את הפנים שלו בפעם הראשונה זאת תמונה שממש חקוקה לי בראש.
יש מצב שבאותו רגע הכל היה הרבה יותר כואב משזכור לי אבל משהו באופוריה סביב הלידה פשוט טישטש אצלי כל זיכרון של כאב.

״כדי כך שבא לי ללדת שוב רק בשביל לעבור את החוויה הזאת שוב״

פעם ראשונה שאני שומעת / קוראת משפט כזה...

אבל דווקא קראתי כמה סיפורי לידה שפגשתי בהם את המשפט הזה

זה לא שאני מתכוונת לכ---ל רגע ורגע בלידה
אני לא מחכה לכאבים המטורפים

אבל אם היה לי רגע של חוויה עוצמתית של- חיבור לעצמי,חיבור לה'..אל גיליתי כח שלא ידעתי שקיים בי,אם הצלחתי לאבד שתיטה או לשחרר וברגעל אני גרועה בזה..אם הצלחתי להראות לעצמי שאני יכולה הרבה יותר...ובוודאי הרגע המדהים של להרגיש גוף יוצא מגוף ופתאם לחבק תינוק...


אז בשביל לחוות רגע עוצמתי כגון משהו מהנ''ל- וזה משהו שלא קורה סתם ככה- אז כן יש בי געגוע לחוות שוב את העוצמה הזאת,הגילוי הזה.,עד שאני מחכה ללידה הבאה..

אף אחת לא מחכה לסבול

זה שהבנתי שאני כבר בפתיחה 10 סופסוףף זה קורה ואני אפגוש את הקטנה שליי... והרגע הכי עוצמתי זה שהצלחתי ללחוץ כמו שצריך ולהוציא אותה החוצה...
לצערי לא זכיתי שישימו אותה עליי ישר אחרי הלידה מקווה שבלידה הזאת בעזרת ה' הכל יהיה בסדר ואזכה לזה !

הייתי בהריון בסיכון והייתי מאושפזת בבית חולים.

כשכבר התחילה הלידה-זה היה כל כך מהיר שחיכיתי בפתיחה 10 לבעלי כמה דקות עד שיגיע. אז הרגע שהוא נכנס לחדר לידה (לא רציתי ללדת לבד).

וגם הרגע שהיא יצאה והבנתי שהצלחתי לעבור לידת ויב"ק!!

 

ובכלל כל ההריון הזה היה מלווה בניסים ובהשגחה של הקב"ה - והלידה (והילדה המתוקה שנולדה לנו) היו סיום מדהים לזה.

היו כמה.
הזמן שהמילדת אמרה שיש פתיחה מלאה ועוד חצי שעה היא חוזרת ואני לוחצת, בעלי שם לי את הפלייליסט שחברה הכינה לי והביא לי את הדף עם השמות לתפילה שהכנו, ופשוט התפללנו ביחד עלינו ועל התינוק ועל עם ישראל.. ממש רגע שחקוק לי עמוק.

הרגע שאמא שלי שמה לי מראה וראיתי את השיער שלו מבצבץ.. ועוד שניה הוא יוצא..

הזמן של הלחיצות שהיה מן אדרנלין משוגע כזה, זה היה רק כמה דקות אבל הן היו מיוחדות ממש!

וכמובן הרגע שהוא יצא.. המיילדת שמה אותו עליי והוא מיד התחיל לינוק הקטנצ'יק הזה, אני כולי לא יודעת מה לעשות ואיך להחזיק והוא בשלו אוכל.. מהמם קטן.

תודה על השאלה!

כשהיא היתה עלי הרבה זמן.

למרות שלא הנקתי, כי לא היה מי שיעזור לי.

 

הלידה עצמה היתה מהירה, שפחות חוויתי אותה.

לקח לי הרבה זמן לחשוב על תשובה לשאלה הזו.
המחשבה הראשונה שלי היתה "לא היו רגעים עוצמתיים וחיוביים"... כי אני רק זוכרת את החולשה וחוסר האונים שהאפידורל גרם לי, את הלחיצות הלא יעילות, ואת ההרגשה כשהוא יצא שאני כל כך מיוסרת שלא מצליחה להתרגש אפילו...
אבל בסוף נזכרתי בכמה רגעים חיוביים כשנחתי קצת עם האפידורל ובעלי ואני ישבנו ושוחחנו ברוגע, ואכלנו שוקולד
כשהמיילדת אמרה שיש פתיחה 10 ועוד מעט נתחיל, והבנתי שאני תיכף יולדת.
בשלב הלחיצות כשכבר הייתי לגמרי חסרת אונים וחסרת נשימה, ואמא שלי אמרה לי באוזן "עוד קצת, עוד מעט תהיי אמא", ואפילו מתוך כל הערפול שהייתי בו הצלחתי להתרגש מהרגע הזה שאמא שלי אומרת לי שאני בעצמי הולכת להיות אמא...

הסיכון לקרע ברחם הוא מצירים מאוד חזקים, שנוצרים אחרי פיטוצין למשל... לא ממאמץ רגיל, גם אם התכופפת הרבה.
אם זה ממשיך ואת דואגת אז כדאי להיבדק, אבל סביר להניח שזה יעבור אחרי מנוחה.
לא ילדתי בקיסרי, אבל אצלי למשל אחרי עמידה או הליכה ממושכת כואבת לי מאוד הצלקת מהתפרים של הלידה הקודמת, אבל זה פשוט מהלחץ והכובד על האזור. מניחה שגם אצלך ההתכופפויות יצרו לחץ ואולי קצת מתחו את הצלקת, אבל לא כל כך מהר מגיעים לקרע ברחם ח"ו

אין שום ניסיון בזה אבל מכירה מישהי שהיה לה קרע בזמן לידה ולא היה קיסרי בעברה וגם שמעתי מיילדת בבית חולים אומרת בטלפון למישהי שהייתה אחרי קיסרי לקראת לידה לא לחכות לפתיחה מתקדמת בבית, ולהיות במעקב רפואי.

אחרי שנת לילה ב"ה מרגישה שזה די עבר לי... כנראה באמת שהמאמץ מכאיב לי, אבל לא מסוכן.

בשורות טובות!

אחד מהדברים שעושים בניתוח זה פתיחה של שרירי הבטן(או משו כזה- לא יודעת מה ההגדרה הרפואית המדוייקת) ולכן הרבה פעמים מאמץ גורם לכאב-
כאב של השרירים ולא של הרחם עצמה...
שמעתי שאפשר לעשות עיסויים לצלקת כדי לחזק את השריריים- מוזמנת לחפש על זה בגוגל

היה משמעותי, ואני ממליצה לשמור את כל החופשת לידה לאחרי הלידה. אבל כמובן שיהיו שיחלקו עלי...

אם כן את יכולה לקחת כמה ימי מחלה, זה יאוורר אותך וגם תראי איך מרגיש לך להיות בבית.

רק לשים לב שזה לא מגיע להתייבשות או שלשולים,
ושאין סימנים חלילה של רעלת הריון (טשטוש בראיה/ כאב ראש חזק שלא עובר/ לחץ ברום הבטן).

אם זה "סתם" חום אין צורך למהר לרופא.

כרגע זה נראה שזה סתם חום, יש לי גם כאב ראש מידי פעם אבל נראה יותר שקשור לזה שיש חום מאשר למשהו אחר.

הסימן הוא - אם כאב הראש עובר במנוחה, אין מה לדאוג.
אם זה כאב חזק שלא עובר - צריך לוודא שהכל בסדר.
(נשמע שהכל בסדר, רק כתבתי את ההנחיות, שתדעי)

אז זה באמת בסדר כנראה, בע"ה.

וצריך להוריד אותו. הכוונה לחום באיזור 39.
אני הייתי מאושפזת שבוע בהריון בגלל חום גבוה ולמרות שלא היה לי כלום רק וירוס השאירו אותי בשביל לדאוג שלא יהיה חום גבוה כי זה מזיק
אז עדיף להוריד עם אקמול

https://www.beok.co.il/article/14599/

אמנם נראה שבמהלך השליש השני זה פחות מסוכן ובכל זאת לא הייתי משחקת עם זה עדיף להוריד חום עם אקמול

שאני אקח עכשיו אקמול?

ואם זה מעל 38 הייתי לוקחת אקמול
רפואה שלמה!

עד חום 38 אין בעיה.
במידה ויש חום גבוה כן צריך להוריד אותו, וכדאי ללכת לרופא לשלול מחלות שיכולות להזיק.

דבר שני, העוברית מקבלת הכל
מאוד מובן שקשה לעמוד ולהכין. ועוד יותר קשה המצפון שחיים על נשנושים.
אולי תמצאי פעם אחת כוח להכין כמות של שניצלים או קציצות ולהקפיא ואז יהיה לך זמין לשלוף לארוחות מזינות?

גיליתי את הצליאק כשהייתי בשבוע 7..
ועם כל ההקאות.. שילוב נהדר חח

אני עושה ככה מדי פעם אבל עדיין מרגישה שזה לא מספיק..כי לא אוכלת מספיק ירקות וכזה.. ישמצב שפשוט צריכה לשחרר ודי

מה יעזור לחץ?

העוברית שלך מקבלת כל מה שהיא צריכה, ואם יש חוסרים את תרגישי אותם על עצמך.
את הנחת שלך כשתשחררי היא כנראה תרגיש יותר טוב
דבר שני- לפעמים קשה להכין אוכל אבל כיף לאכול אותו
אפשר לחתוך מלא ירקות לשים בקופסא/קערה גדולה ופשוט לנשנש במהלך היום, להכין תפו"א במקום תוספות אחרות.

אם זה תמיד ככה- מחזורים קצרים מאוד הייתי הולכת לבדוק או מנסה כל מיני דברים טבעיים לאיזון הורמונלי (כמו טיפות שיח אברהם).

4. מספיק לשים לב שיש תנועות. לא צריך ממש לשכב על הצד וכו'. ואם את עסוקה ופעילה - סיכוי גדול שלא תרגישי אותו.

לגבי השאלה האחרונה - תופעת היריון... (שאני ב"ה התוודעתי אליה רק בהיריון הנוכחי, אבל הבנתי שזה יכול להיות גם בהיריונות ראשונים).

תקפידי על ברזל. יכול להשפיע..

1- הגיוני לגמרי 

2- יכול להיות שפעם אחת זו בעיטה חזקה מהרגליים של העובר , פעם אחרת זה מרפק קטן. מרגישים אותם בכל מיני וריאציות שונות

3- להרגיש תנועה בגב? נשמע לי פחות הגיוני.. הייתי שואלת רופא.

4- אני חושבת שכדאי שתנסי לעקוב עוד פעם נוספת במהלך היום.  אבל בסה"כ אם את מרגישה אותו במהלך היום\לילה ומרגישה שהכל בסדר לא הייתי נלחצת. 

 

ולגבי האוויר בריאות - גם לי זה קורה , בגלל שהרחם עולה האיברים הפנימיים קצת נדחקים וזה יכול להפריע קצת לנשימה. 

וצירים אמיתיים גורמים לכאב אבל הבטן רכה

אבל אין חוקים! 

גם כאבי גב יכולים להיות צירים שימי לב אם זה מגיע בגלים והכאב מתגבר כנראה שזה ציר

הרחם, כך שלא נשמע שזה צירים..

פעמים מרגישים רק כאב בגב באגן או בבטן ואין שום התכווצות

כנראה שאין כיווץ של הרחם ולכן קשה לי להאמין שזה צירים..

או כאב שנמשך ברצף?

צירים זה כאבים בגלים 

כאב רציף זה כנראה לא צירים

למשך דקה ובמשך שעה/שעתיים (תלוי באיזה לידה את ובמרחק מהבי"ח), תקחי בחשבון שאולי את מתחילה לידה ותתארגני בהתאם לרצון: למשוך בבית, לצאת לבי"ח וכד'.

 

לידה קלה בידיים מלאות!

אם זה לא מפריע באמת להתנהלות ואני צריכה קצת להתרכז כדי להבין מתי הם מתחילים ומפסיקים.. עדיין צריך לעקוב? לא רוצה לחיות במתח תמידי אבל גם לא מתכוונת לסוע על הציר הראשון

כמה את רחוקה מהביח?

זה גם תלוי אם את רוצה אפידורל או לא.
בדכ אומרים שכשהצירים מתחילים להיות כאלה שאת מתנתקת מהסביבה ומתרכזת בתוך עצמך, זה סימן שהם מתחילים לגרום להתקדמות בלידה

ואת מצליחה להסיח את דעתך מהצירים אז לא צריך לעקוב ולא צריך להתייחס וזה יכול להמשך ככה גם ימים או שבועות

 

אמנם יש מקרים פחות מצויים שנשים בקושי הרגישו צירים או לא הרגישו בכלל וכן התפתחה לידה. בדר"כ במקרים כאלו אי אפשר לדעת את זה מראש עד שזה קורה פעם אחת ומאז הן יודעות להזהר ולהיות ערניות יותר בלידות הבאות

 

אני תכף שבוע 14 ועדיין לא סיפרנו לאף אחד גם לא למשפחה
מחכים לסקירה מוקדמת

אנחנו איל שגילינו ספרנו להורים בלבד..

כי ידענו שהם ילכו ויספרו
וגם עברתי 2 הריונות כימיים לכן שומרת בקנאות על ההריון

אני לא ספרתי לאנשים שיפיצו את זה במהירות האור...
אבל עדיין עניין אוצי לדעת כי בעלי שואל אותי ואינלי מושג... חח

כבר תחילת רביעי וממש אין לי בטן!!
היום דווקא הלכתי למעקב הריון וירדתי 2 קילו בחודש

למשפחה שלי סיפרתי ממש בהתחלה. בין שבוע 6 לשבוע 14 תלוי מי.
לחברות שלי כשיצא לספר.
למשפחה שלו, חוץ מלהורים שסיפרנו בהתחלה אז רק עכשיו בשבוע 24 סיפרנו. ועכשיו מתחילה לצאת בטן.

ועד אז אפשר לשתף בצינעה קרובי משפחה .

למרות שבקהילה שלנו (חב"ד) , לא ממש מדברים על זה , רק כשהבטן ממש ממש בולטת מאחלות מזל טוב.

אני סיפרתי למשפחה הקרובה איך שגיליתי.

לחברות הממש טובות בתחילת שלישי.

לשאר אחרי הסקירת מערכות - שבוע 16. 

הבנתי שהבדיקה כרוכה בתשלום, מה העחות? כמה זמן אורכת הבדיקה והאם היא ואגינלית או בטנית?

השאר הקופה משלמת.

לי היה בטני. 

ארכה כ20 דק' .

 

 

שקיפות עורפית וסקירה מאוחרת כלולות בסל ולכן אפשר לבצע אותן בקופה. הן עדיין כרוכות בתשלום מסוים - כמו שביקור אצל אא"ג כרוך בתשלום שקיפות לרוב עולה באזור ה40+ וסקירה אזור ה30+. סקירה מוקדמת לא כלולה בסל, אבל יש השתתפות של הביטוחים של הקופה, אז למי שבדרגת הביטוח הגבוהה ביותר זה באזור ה60 ובדרגת הביטוח הבינונית באזור 120-130. מי שאין לה בכלל אלא היא בסל הבסיסי צריכה לשלם מחיר מלא של פרטי (פה כבר לא ידועים לי סדרי גודל אבל זה יקר כמובן). ממה שאני פגשתי המחירים האלה אמורים להיות נכונים לכל הקופות, אבל אולי פספסתי (מכבי?)

מה העלות? ואגינלית או בטנית?
הייתי בטוחה שכל הבדיקות כרוכות בסל ללא תשלומים מיוחדים..

כבר היה מזמן אז לא זוכרת כמה עלה. 

ולי עשו את השקיפות וגינלית , יש כאלה שעושים להן כבר בטני.

 

ממליצה לך להתקשר לקופה ולעשות את כל הבירורים על התשלומים . 

הזוי שמאל לא יודעת על ימין

לי עשו בטני אבל זה מאוד תלוי בתנוחה של העובר, במבנה הגוף שלך ומיומנויות של הבודק..

יש כאלה (טכנאיות, רופאים) שיעשו הכל בשביל לראות בבטני ועדיין יכול להיות שהם פשוט יגידו מתישהו שאין ברירה וצריך לנסות וגינלי. כתבתי במה אני חושבת שזה תלוי- תנוחה, מבנה גוף ומיומנות..

לגביי אולטראסאונד בטני או פנימי-

במה שאני נתקלתי הרוב ינסו קודם ביטני ואם לא מצליחים לראות טוב יעברו לוגינאלי.

אם מתחילים אצלך ישר בוגינאלי את יכולה לבקש לנסות קודם בביטני.

 

אני משערת שזה קשור למבנה הגוף, למיקום השיליה, לגיל ההריון ועוד..

 

אצלי עד עכשיו לא היתה שום בדיקת אולטראסאונד פנימית (הריון שני).

יש לי מבנה גוף קטן ושיליה אחורית בשני ההריונות. לא יודעת אם זה קשור..

עשו שקיפות בהתחלה בטנית ורחכ עבר לואגינלית בגלל שלא ראה טוב בגלל הבטן . יש לי ממש בטן

תבדקי מה שאת רוצה אבל תכלס אפ את אוכלת ולא יורדת
זה הגיוני וחבל על הבדיקות
עייפות הנקה, עבודה ילדים, ואוכל שהוא טעים ומנחם. ככה זה גם אצלי
כל יום חושבת שממחר אפסיק
מחר אני מתחילה התעמלות זה כבר טוב
אני חושבת שאם יש לך אופציה להתעמל אז זה מעולה
וכשתרגישי שאת ממש לא סובלת את המצב אז תצליחי לעשות שינוי. ככה זה אצלי

ומשם לאט לאט להכניס אוכל בריא ולהוציא את הלא בריא , להכניס יותר ירקות ופירות לתפריט
להוריד שתייה מתוקה ולעבור למים.. זה כבר יגרום להשיל כמה ק"ג , מכון כושר זה מוסיף המון בעיצוב הגוף ובאנרגיות.. אבל לענ"ד קודם להתחיל ממשהו קטן ובעיקביות ותמיד עדיף לרזות במודעות ולא בדיאטות כסאח.

בהצלחה