שרשור חדש
טוב, אז עכשיו אני יודעת סוף סוף אם הבייבי שלי בן או בתחותמת+

וזה לא משנה מה הוא, אבל התאכזבתי כי רציתי את המין השני.

ואני מרגישה נוראית כי העיקר שיהיה בריא ושלם ואני באמת יאהב אותו אבל יש לי תחושה שהאכזבה הזו תמיד תהיה.
מישהי חוותה את זה? אחרי הלידה זה עובר? אני תמיד מפחדת כאילו אם יש חוסר הכרת הטוב לה' אז יקרה משהו לא טוב ואני באמת מודה לה' על הבייבי רק כ"כ רציתי את המין השני וממש מרגישה אכזבה.
 

עובר אחרי הלידה. וודאי. ברגע שאת מחזיקה את הייצור החמודקרן-הפוך
בידייך, נקשרת אליו - ומתאהבת בו.
כרגע זה בגדר משהו נסתר, נעלם.
אומנם התוכך וחלק ממך - אך רק אחרי הלידה נעשה הקשר הרגשי עם התינוק שנולד.
נראה לי שאין מישהי שהיתה במצב יותר קשה ממנימיואשת******
אם את זוכרת. בת רביעית. הייתי בדיכאון עמוק ואמיתי מאד במשך ההריון
לא אכנס לכל מה שעברתי ואיך שטיפלתי
אבל יומיים אחרי הלידה (לא, לא מיד כמו באגדות אבל די מיד) התאהבתי בבת שלי עמוקות ולא אכפת לי שהיא לא בן ועם כל יום שעובר אני אוהבת אותה יותר ויותר.
אז אם לי זה עבר גם לך זה יעבור

חשוב שלא תרגישי רע עם האכזבה. מותר להתאכזב, מותר לדבר על זה עם מישהו שאת סומכת עליו, לעבד את הרגשות שלך. להרשות לעצמך להיפרד מהתינוק מהמים השני שדמיינת . ובעה עוד מעט אחרי שתעברי את האכזבה הראשונית כנראה שתתחילי לשמוח במין שיש לך
וגם אם לא, זה יעבור אחרי הלידה
זה לא הופך אותך לאמא רעה
זה לא ישפיע על הקשר עם התינוק שלך
הכל יהיה בסדר
באמת
חיבוק גדול!
תודה רבה!!!חותמת+

אני כ"כ שמחה לשמוע את זה כי ההריון הזה הוא נס כזה גדול וגלוי ובע"ה שימשיך וייגמר בידיים מלאות ומאושרות.
אני לא רוצה לפרט בדיוק אבל הרופאים אמרו לי שזה בניגוד לציפיות של הרפואה.
ואני מרגישה רע שאני מתאכזבת מזה והעיקר שהכל בסדר ורק מלא הרת הטוב לה' יתברך על כל הניסים ויש לי מין חשש שהאכזבה לא תעבור וכו'...

מאד מבינה אותךמיואשת******אחרונה
כאילו מישהו נתן לנו מתנה של מליון דולר ואנחנו מתאכזבים שזה עם סרט ורוד או כחול
אבל אנחנו אנשים לא מלאכים ולא תמיד מרגישים רגשות הגיוניים ועם ההורמונים של ההריון אז בכלל...
אל תרגישי רע. תני לעצמך כמה ימים וזה יעבור
אגב עם הבת השלישית שלי גם בכיתי כמה ימים ואחר כך ועד היום אני אוהבת אותה בצורה מיוחדת היא פשוט קסם
כך שפעמיים עברתי את זה וזה עובר. באמת.
היטהרות אחרי לידהזאת שלצידך
היי, כחודש אחרי לידה .
מתי אדע שאני יכולה להתחיל בבדיקות.
האם לחכות שהכל נקי נקי או גם אם יש כתמים לנסות להתחיל בבדיקות
כרגע יש לי הפרשות רובם חומות בהירות...

תודה
העד צריך להיות טהור, לא נקי.קרן-הפוך
יכולים להיות כתמים. כדאי להתחיל לברר מול הרב שלכם.
יכול להיות שאת כבר יכולה לנסותמחי
חום בהיר בהחלט יכול להיות טהור
אחרי לידה יכול מאוד להיות פצעים בנקתיק ...מענין
אז תשימי לב ...
למה לשים לב?זאת שלצידך
אך ניתן לזהות פצע?
שאת לא נאסרת בגלל פצעמענין
לפעמים בבדיקות של 7 נקים , נוגעים הפצע ואז יש כתם .... והוא לא אוסר .. תמיד עדיף לשאול רב ...
דימום טרי בעקבות הבדיקהאפונה
אם הצלחת לעשות הפסקיפית8

ובבדיקות הבאות את רואה פתאום דם זה יכול להיות מפצע, במקרה כזה שואלים רב ולפעמים הוא מפנה לבודקת טהרה שמוודאה שזה מפצע וכך אפשר להתיר את הבדיקה

עוד דבר - היו לך תפרים?יפית8


אני קיבלתי המלצה לחכות עד שאני בטוחה.אודיה.
אימצתי אותה בחום ואני שמחה בה...

חיסרון- אולי אני מעריכה לעצמי סתם את הימים האסורים.

יתרון- אין מתח של להטהר כבר, של ניסיונות חוזרים והתאכזבות. אין סכנה של לפצוע את עצמי.
לגבי ה "אין סכנה לפצוע את עצמי"יפית8

זה לא נכון, בתקופה הראשונה אחרי הלידה ובמיוחד אם את מניקה המקום רגיש יותר ויבש יותר

וגם אם חיכית יותר זמן את לא חוסכת את החשש שאת עלולה לפצוע את עצמך, שימי לב, תהיי ערנית. אם את מצליחה להתחיל ואח"כ רואה דם זה בהחלט יכול להיות פצע

 

החיסרון שציינת הוא די משמעותי, את יכולה ללכת על שילוב של שני הדברים - לנסות בקטנה, באופטימיות זהירה ולהחליט שאם לא הולך בקלות את מרפה עד שנראה שוב שאפשר

אם מנסים שוב ושוב ושובאודיה.
יש יותר סכנה להפצע.

ואני כבר בשלב שאחרי
אז להפעם סיימתי😁
אני משתמשת בKY לפני הבדיקותדיליהאחרונה

מאוד עוזר,

אבל הבנתי שיש רבנים שלא מתירים

מצטרפת לשאלה ומוסיפהאמא חדשה מותשת
מזדהה עם מה שאודיה כתבה, מהמקום ההפוך =/

ניסיתי לעשות הפסק בין הכתמים ושוב ושוב מתאכזבת
זה הגיע למצב שהיו ממש הרבה ימים נקיים וכבר הייתי יומיים לפני טבילה, ופתאום כתמים של דימום יום וחצי ועוד לא הפסיק
כלכך מאוכזבת ומתוסכלת..!!

אולי באמת הייתי צריכה לחכות בלי לנסות..
השאלה עד מתי?!
חודש וחצי אחרי לידה והיו כמה ימים נקיים אז ניסיתי ואז שוב דימום.. אז כמה לחכות?!
מתי יודעים שכדאי לעשות ולא אתאכזב שוב ושוב?
אני חיכיתי הרבה.אודיה.
אפילו יותר משבוע נקי...

(בדיעבד אני יודעת שאחרי הדימום של הלידה יש לי שבוע - + נקי ואחכ דימום כמו וסת. אבל שוב בדיעבד.)
אז אני יודעת לחכות שתיגמר הוסת לגמרי ואז סופרת וטובלת.
ואם פעם לא יהיה? כמו שההריונות נבדלים?ציירת-עננים
לדעתי שווה לנסות, אבל לקחת בערבון מוגבל
אז אחכה עד שאהיה דיי בטוחה שזה הסוף.אודיה.
זה תלוי אופי.
לי שווה לחכות עוד מאשר להכנס לסרטים וללחץ ולאכזבות.
חודש וחצי אחרי לידהאפונה

דימום טרי? הייתי הולכת להבדק.

להיבדק? זה לא טבעי..?אמא חדשה מותשת

שמעתי מכמה שהיה להם פתאום דם אחרי חודש וחצי..
זה לא ממש הרבה דם כמו מחזור אלא כמו הסוף של הדימום של אחרי הלידה...

אגב, בבדיקה לפני שבוע בערך הרופאה אמרה שהכל נראה תקין אבל רירית הרחם עדין עבה אז לבוא להיבדק עוד חודש..
אולי זה קשור?חושב

אני הלכתי להבדק בשלב הזהאפונה
והתייחסו אלי כמו חשש לשאריות שיליה (במוקד חירום)
ב"ה לא היה כלום, ובאורח פלא טבלתי בדיוק שבוע לאחר מכן.
באיזה רמה הדימום?יפית8

יש פצעים שמוציאים ממש הרבה דם.

אם היו כמה ימים נקיים אולי כן כדאי ללכת לבודקת

 

ומה שיכול לעזור - להקפיד לשתות הרבה מים, לפחות 2 ליטר ביום

ולימון סחוט טרי

מה שיכול מאוד לעזורבשר

יש ויטמין - כדורים בשם ביופלבונואיד (של חברת סולגאר) שעוזרת ממש לפתור את הבעיה של הכתמים.

לוקחים 2-3 ביום למשך כמה ימים והכתמים נגמרים.

כדאי להמשיך לקחת למשך כל ה7 ימים.

 

אני התחלתי לקחת את זה אחרי שהיה לי כתם ביום השביעי...

 

עוזר ממש!!!

 

בהצלחה!

תודה יקרה, אבדוק את זה. וכמה זמן לוקחים את זה?אמא חדשה מותשת

הכתמים לא חוזרים אח"כ כשמפסיקים לקחת...?

זה לא נראה מפצעים..אמא חדשה מותשת

זה כמו ההפרשות שהיו קודם [צהובות יותר] פשוט אדומות...
נראה הפרשה מהרחם..

 

אבל תודה, אבדוק.

שאלה בקשר לביוץ ומחזורליקוש

שלום

עשיתי בדיקת ביוץ ביתית ב 28.10 , יום ראשון והייתה חיובית כך קרה גם ביום שני ושלישי. רביעי כבר לא נראו 2 קווים. תמיד אני מקבלת מחזור בול 14 יום מהביוץ. אם אני לוקחת את יום שלישי כיום הביוץ אז עברו כבר 16 יום מהביוץ ואין מחזור. עשיתי בדיקת דם ואני לא בהריון. יש לציין שאני כבר עם בחילות וגם הקאתי ( זה קרה לי גם בהריון הקודם שלצערי לא התפתח טוב). 

האם עוד יכול להיות הריון? ושאלה קצת ״מפגרת״: יכול להיות ביוץ ושמחזור לא יגיע ?

תודה לעונות

אם זיהית בודאות ביוץ ואת באמת 16 יום אחריבתי 123

ובדיקת דם שלילית אז זה לא הריון

אבל אולי היה ביוץ מאוחר ולא זיהית בודאות?

תשובהליקוש

תודה על התשובה. 

אם מקלוני הזיהוי הביתיים אמינים אז זיהיתי בוודאות את הביוץ.

את תמיד בודקת איתם? היו שני פסים באותו חזק?בתי 123


כן בודקת איתםליקוש

ביום שלישי לפני שבועיים היו 2 קווים בול באותו צבע

אולי מהלחץ של הציפיה ובדיקת הדם המחזור מאחר קצת?קרן-הפוךאחרונה
אם בדיקת הדם יצאה שלילית, המחזור בוא יבוא בקרוב.

לא היו לך בעבר מקרים שהיה איחור קטן, בזמנים של לחץ, מתח, עומס חריג בלימודים / עבודה?
יש לי היום תור לרופא ויש לי מלא שאלות אליוחותמת+

נראה לכם לעניין לבוא עם דף של שאלות, או שאין במסגרת תור זמן לענות על שאלות?

לא חושבת שזה בעיה.. זו בדיוק המטרה של התורואילו פינו
לבדוק אותך ולהנחות אותך להמשך.
וחשוב שהכל יהיה לך ברור..
ברור!ברכת ה
תודה!!חותמת+


כשאת באה עם רשימה מסודרת, את משדרת רצינות והתעניינות.קרן-הפוך
את מיידעת את הרופא שיש לך כמה שאלות ומקווה שנוכל לדבר כמה דקות.
בטח לבוא עם רשימהאמא ל6 מקסימים
אחרת תשכחי חצי ממה שרצית לשאול
כל הרופאים שאני נתקלתי בהםכמעין המתגבראחרונה
העריכו מאד את זה שבאתי עם רשימה. אמרו שזה מצוין וככה לא אצטרך לחזור ולדפוק שוב בשביל שאלה ששכחתי לשאול וכו'...
הפעם היחידה שנתקלתי בחוסר סבלנות לשאלות זה היה בטלפון לרופא. שזה באמת משהו שצריך להיות ענייני. אבל תור מוזמן זה בדיוק המקום והזמן לשאול את כל השאלות.
אז תרגישי בנוח
שבוע 7 ו6 ימים לא רואים עובריערית
היי
אני בשבוע 7 ו6 ימים הריון ראשון
הלכתי לרופא בשבוע 6 אמר מזל טוב יש שק נראה מעולה תגיעי עוד שבוע לבדיקת נוספת
שבוע 7 אמרו לי אין עובר רק שק עם חלמון
שבוע 7 ו6 ימים מגיעה לרופאה מומחית אומרת לי אין עובר רק שק את צריכה לעשות הפלה אין מה לעשות
חודש אני יודעת על ההריון הזה וכ"כ רוצה בו ופתאום זה מה שאומרים לי
אני לא יודעת מה לעשות
מפחדת ללכת למיון ולעבור הפלה
מה עושים במצב הזה?
תתייעצי עם רב, אני שמעתי בדיוק דבר כזה והרב אמראמא בשעה טובה
להמתין שבוע ולאחר שבוע ראו דופק וניום הילדה בת חודשיים בערך ברוך ה, אמא שלה כבר הייתה בדרך לקחת את הכדור כדי לעבור את ההפלה וברגע האחרון הרב אמר לא לעשות את זה , תתייעצי עם רב שמכיר אותכם ואתם סומכים עליו
תודה יערית
קודם כל, אני מצטערת לשמוע...קיפצובה

עצוב

אם זה בטוח שאין עובר בד"כ יש אפשרות לחכות שיתחיל דימום שיוביל להפלה טבעית.

לצערי עברתי לפני שבועיים אותו הדבר, הפלה טבעית בשבוע 7 + ,שק ריק.

במקרה שלי הגעתי למיון לאחר שהתחיל דימום קל ושם אמרו שהשק ריק וקטן לשבוע אבל לחכות שבועיים אולי 

יתפתח עובר ( חשבו שביוץ מאוחר ). כמה ימים אחרי התחיל דימום שהוביל מהר להפלה והכל יצא.

תראי, אם עובר יותר משבוע וכלום לא קורה לכי שוב להיבדק להיות בטוחה שהשק ריק ותתייעצי עם הרופאה אם אפשר 

לחכות להפלה טבעית, או לקבל כדורי ציטוטק שגורמים לכיווץ הרחם ולהפלה.

אפשרות שלישית זה גרידה.

לדעתי בשבוע כזה עדיף להימנע מגרידה.

תרגישי טוב!

תודה מניחה שאחכה שבוע ואלך לאולטרסאונד שוב מקווה לטוביערית
אוי. מצטערת נורא לשמועמיואשת******
הייתי מחכה עוד כמה ימים ואם שינוי אס גרידא או כדורים
מנחמת אותך שהיתה לי גרידא כזו וחודש אחכ נכנסתי להריון תקין ותינוקת מהממת
מאחלת לך הריון בריא וקל בקרוב!
מעודד ממש!תודה רבה יערית
יקרה! תתייעצי עם הרב שלכם!!ברכתיה 10
הרבה תפילות! "ישועת ה' כהרף עין"
זה חודש של ניסים!
ה' גדול!!!!
במחילה מכולן, מה הקשר לרב? ברכה והכל זה טובוואוו
אבל מבחינה רפואית והגיונית ומפאשלות בעבר, כדאי בכל זאת לחכות קצת, אולי בכל זאת יראו
רק הערה למה הקשר רב-חותמת+

דודה של אבא שלי היתה בהריון לפני שהא.ס. היה מספיק טוב ובחודש שלישי אמרו לה שאין דופק והיא צריכה לעשות הפלה והיא ממש לא רצתה לעשות את זה ואז היא הלכה לרב והוא אמר לה שתחכה ותראה מה קורה עם הגוף, חודש חמישי היא היתה שוב בא.ס. ואמרו לה שאולי יש דופק חלש אבל הוא לא סדיר ולמה היא לא עושה הפלה, ילדה בשבוע 40 תינוק בריא ושלם והכל הכל תקין. וכל ההריון לא ראו עליה כלום והבטן לא יצאה.

מה רב יעזור??מצפה להריון
את כבר שבוע 8 ואין עדיין לא נצפה קוטב עוברי, סיכוי קלוש שיהיה בהמשך
אלא אם כן היה לך ביוץ מאוחר
תתפלאי אבל לא הרופאים מחליטיםאוהבת את הקב'ה
ולפעמים יש ניסים!
ולרב יש כוחות בברכות שלו.
הכל בידי שמיים!
קרה לי ובשבוע כמעט 9 חזרתי והיה דופק. הרופאיםהיכונואחרונה
ממהרים לשלוח לגרידה ואני מכירה אישית בחורות שהורידו בשבוע 7 כי הרופא אמר . השם עסר לי ולא הקשבתי לרופאה. לחכות עוד שבוע וחצי.
עצירות..ואילו פינו
בערב עצירות.. בבוקר משלשלת....
למה? זה ממש לא נעים.. לא בערב ולא בבוקר..
עצות?
שבוע 35 מחר..
אולי לא הבנתי מה שכתבת אבל אם בבוקר את משלשלת זה סותרבתי 123

את זה שיש לך עצירות בערב

אולי העובר פשוט לוחץ וזה מה שאת מרגישה

לכן זה מוזר ליואילו פינו
בערב אני ממש מרגישה שיש לי אבל לא יוצא. אם מתאמצת קצת יוצא טיפה וקשה (משתדלת לא להתאמץ כדי לא לפגוע ברצפת האגן)
אל תתאמצי זה כנראה התינוק שלוחץבתי 123


לא בהכרח סותרמחיאחרונה
גם אצלי ככה, מרגישה שיש לי ולא יוצא או יוצא בקושי, אבל זה יכול להיות ככה גם יומיים-שלוש, ואז פתאום הכל יוצא בשלשול
שאיבותיש שמים מעלי
הי בנות (:
תכף מסתיימת לה חופשת הלידה ואני מרגישה שלא אגרתי מספיק שקיות חלב לזמן שהקטן יהיה במעון..):
מרגישה שאני לא עומדת בקצב.ולא מוצאת זמן לשאוב בין ההנקות.יש למישהי רעיון באלו זמנים ניתן לשאוב? או איך להגביר את כמות החלב? אני תוהה לעצמי איך אימהות אחרות מצליחות לאגור הרבה חלב שאוב.
תודה רבה!!!
שואבים בזמן שהתינוק במעוןבתי 123


לא אגרתי אף פעםאורי8
אפשר לשאוב במקום הנקה, כשאת בעבודה. וזה מה שהוא מקבל למחרת.
^ כנלדבורית
לשאוב בבוקרחרדית צעירה
במשך הלילה אני מניקה מאותו צד כל הזמן,ובבוקר אני שואבת את הצד השני. עכשיו חודש אחרי לידה והתחלתי לעשות את זה שבוע שעבר. עד כה- יש כבר 10 מנות מוקפאות
של כמה מל את שואבת?יש שמים מעלי
בערך 90חרדית צעירה
אבל אני סה"כ חודש אחרי לידה וזה גודל הארוחה שהיא אוכלת עכשיו. עם התינוקת הקודמת גם עשיתי ככה, והייתי שואבת מנה של 180-200 מ"ל
למצוא לעצמך את הזמן שאת הכי מלאה ביוםפיג'מה
(לרוב הנשים זה בבוקר).
לשאוב מיד אחרי הנקה, כדי לא לפגוע בהנקה הבאה. לשתות כחצי שעה לפני ההנקה במידת האפשר, שיהיה יותר חלב...
שואבת בלילהאודיה.אחרונה
כשבדרכ הוא תופס פער גדול יותר...

שואבת שני צדדים שעתיים אחרי האוכל.
שבוע 38+3 ובא לי כבר ללדת........שם שלי

באלי אולי לעשות דברים טבעיים לקדם לידה... 

האם מומלץ בכלל לעשות סתם ללא סיבה או לא?

ואם כן מה יש לכן להציע לי??

אני הגעתי למסקנה שזה לא עוזר כשיגיע הזמן שלו לצאת הוא יצא ..מענין
בלידה הראשונה היה לי איזה משו בבדיקות ושלחו לזרוז ... ולא עזר, ילדתי רק שבוע אח"כ ... אבל בלידה האחרונה, גם לי זה היה נמאס והלכתי לזירוז....אבל לא תמיד נותנים סתם ככה ..
לא כדאי בכלל יכול סתם לגרום לך לצירים שלא יובילו לשום דברבתי 123


פשוט להרפות, לשחרריפית8אחרונה

לסמוך על בורא עולם שהלידה תגיע בזמן הנכון

 

תשובה מעצבנת, אני יודעת. עברתי את זה

אבל באמת שמנסיון - להפוך את הראש זה מה שהכי עוזר, להחליט להסתכל אחרת על הימים האלה

בכל מקרה אם לא הגיע הזמן שום דבר שתעשי לא יעזור, רק תכנסי למתח ועצבים

חום השחרמצפה להריון בעה
החודש התחלתי לבדוק חום השחר וברגע שהרגשתי ביוץ בכאבים והפרשות החום ירד ומאז לא עלה יותר מידי ונשאר נמוך למרות שהתחושות של הביוץ נעלמו כבר מה זה אומררר? אני לא מבינה בזה ותאמת מתחרטת שהתחלתי לבדוק זה עוד יותר מלחיץ מהבדיקות ביוץ במקלונים מצרפת תמונה של הגרף
הרגשות של הביוץ היו ביום ה19 למחזורמצפה להריון בעהאחרונה
שאלה לגבי איחור...ליאת כרמל
היי בנות
מנסה להיכנס להריון כבר חצי שנה ועד עכשיו לא הצלחתי להבין איך מחשבים איחור? בהנחה שהמחזורים האחרונים הגיעו בהפרשים של בין 24-31 ימים. אם האחרון הגיע אחרי 26 ולפניו 28. איך מחשבים?? היום אני ביום ה25...
לא בלחץ החודש כי כמעט בטוחה שלא הספקנו להיו ביחד בימים הפוריים... אבל חשוב לי לדעת לפעם הבאות🤗
מה המטרה של חישוב האיחור? מן הסתם המחזור שלך לא סדירבתי 123

ואין דרך לדעת בדיוק

המטרה שלשמה רובנו כאן - הרצון להיכנס להריוןליאת כרמל
ברור שאם לא היתי מתכננת הריון ורוצה בזה כל כך זה לא היה מעסיק אותי
אך כיון שהמצב לא כזה אז מין הסתם שחישוב יום האיחור חשוב עבורי.
ברור.. הכוונה אם את רוצה לדעת איחור בשביל בדיקת הריוןבתי 123

או כדי לחשב ימי פוריות

ימי פוריות החודש לא בדקתי אבל אני מניחה שזה בסביבות היום ה12ליאת כרמל
אני רוצה לבדוק בעזרת סטיק ומתלבטת מתי..
כדאי כמו שאמרו לך הכי מאוחר ביום ה31בתי 123

אני לא הייתי עומדת בסקרנות ובודקת לפני..

חחח גם אני לא אעמוד אבדוק ביום 28ליאת כרמל
תודה🤗
במקרה כזה את בודקת הריון אחרי איחור משמעותי..קרן-הפוך
תצטרכי להמתין ליום ה-30 ואפילו 31 לדעתי כדי לבדוק הריון באמצעות סטיק.

ואם האיחור ממשיך מעבר ל-31, הייתי ממתינה עוד יום יומיים ואז הולכת לבדיקת דם לזיהוי הריון.
תודה לךליאת כרמל
בדיקת דםשוקולדד ציפס

יכולה לזהות לפני סטיק.

(כך אמר לי רופא)

השאלה כמה בא לך ללכת וכו'.

אבל בבדיקת דם אפשר לגלות גם שבוע לפני האיחור.

אה וכמובן זה הכי אמין.

כן, בדיקת דם גיליתי שבוע לפני בערךאנייי 12אחרונה
המטומה יכולה להספג?מצפה להריון
אז אני בשבוע 10 עם המטומה קטנה לא רצינית
בימי מחלה כשבועיים נחה בבית ולא מתאמצת
עם הזמן זה יכול להעלם לגמרי?
בהחלט!פוליאחרונה

לי הייתה המטומה בשבוע 8 והייתי ממש לחוצה. שבועיים של מנוחה אבל עבדתי בהם, רק לא התאמצתי מעבר לרגיל וזה נספג. הלכתי לאולטראסאונד בשבוע 10 והכל ב"ה היה תקין!

גם אצלך יהיה ככה בעז"ה.

כדורים או התקן?רונירון
עקרונית אני רוצה למנוע לשנה הקרובה
בעבר לקחתי כדורים משולבים ובדיעבד הם עשו לי שלל של תופעות לוואי ששמתי לב אליהן רק לאחר שפסקו.
אני מתלבטת בין לעשות התקן לא הורמונלי לשנה, לבין לקחת סרזט כי אני מניקה ולאחר מכן לחזור למשולבים לכמה חודשים.
מצד אחד לא מתחשק לי להכניס שוב הורמונים לגוף, מצד שני מאוד קורץ לי האפשרות שלא לקבל מחזור בכלל..
אשמח לשמוע מנסיונכן מה עדיף (אני יודעת שזה מאוד אינדיבידואלי אבל אולי ככה אני אצליח לגבש החלטה)
אם את רגישה להורמונים את צריכה לדעת שלסרזטבתי 123
יכולות להיות תופעות לואי יותר קשות
אני בעד התקן חוץ מזה אם את מניקה אולי לא תקבלי מחזור כמה חודשים
התקן לדעתי... מאוד כיף בלי מחזור אבל אני בעדוואוו
לא לשבש את הגוף
התקןהריוניתת123

אם אפשר לא להכניס הורמונים למה להכניס..

מבינה את הבסה עם המחזור אבל לדעתי עדיף לספוג את זה מאשר הורמונים.

אבל זה לא בעייתי רק לשנה?רונירון
הבנתי מקריאה באינטרנט שעדיף התקן אם רוצים ליותר משנה.. למה זה בעצם?
כי זה לא משתלם מבחינה כלכליתבתי 123
לא לאישה ובעיקר לא לחברות התרופות
כשהתיעצתי עם מכון פועה הוא אמר לי שזה שטויות ואפר לשים התקן גם לחודש
נכון ממש לא צריך יותר משנההריוניתת123

התקן יותר יקר אבל לדעתי זה לא אמור להוות שיקול.

זו לא הסיבה היחידהאפונה
יש להתקן תקופת הסתגלות, בחודשים הראשונים יש יותר הכתמות והווסת ארוכה ומסיבית יותר, בד"כ זה מתאזן אחרי חצי שנה.
עדיין הייתי הולכת על התקן ולא גלולות (אבל האופציה המומלצת בעיני היא דיאפרגמה).
שאלתי רופא וזו לא הסיבה ההמלצה היא בין 3-5 שניםבתי 123

זה לא קשור לתקופת הסתגלות ויש התקנים שיש להם פחות תקופת הסתגלות אם בכלל

 

 

לא. מניסיון.וואוו
אם אין לך נסיון עם סרזטה''ב
אז סיכוי גבוה שזה רחוק מ'לא לקבל מחזור בכלל'...
להמון המון נשים הוא עושה כתמים ודימומים מעיקים. אני אישית סבלתי ממנו מאוד.. התחיל מעולה ואחרי כמה חודשים- כל פעם דימום חדש
אני לוקחת פומיניקחבובושאחרונה

לוקחת שתי גלולות.

היה לי באמת סוג של תקופת הסתגלות עם כל המצבי רוח וכו'

אבל 8 חודשים בלה"ר לא ראיתי דימוםקורץ

אני מעדיפה כדורים וממליצה על מיקרולוט במינון כפולמתוקנת
כשאני מונעת בהנקה אני לוקחת מיקרולוט אחד בבוקר ואחד בערב משתדלת בהפרש של 12 שעות. נגיד תשע בבוקר ותשע בערב.
ועם המינון הכפול לא היה לי שום כתמים.
בנוסף שמעתי שהמיקרולוט יותר מוצלח מהסרזט
ואני אישית נהנית מהחופש מהמחזור....
חוץ מזה שהבנתי שבהתקן צריך תקופת הסתגלות שיכול להיות שבהתחלה יהיו כתמים עד שהגוף מתרגל
בקשה מאמהותשמרית31
מישהי יכולה לעשות עבורי רשימה של דברים הכי הכרחיים/ דחופים לתינוקת ראשונה?

חוץ מעגלה ומיטה לתינוק, איזה עוד ציוד בסיסי הכרחי? (עקב מצב כלכלי אנחנו מנסים להשיג מחברים / משפחה ציוד שלא משתמשים בו.

בינתיים תרמו לנו כסא לאוטו ומיטה.
בגדים גם תרמו לנו.

תודה
גם לימעין אהבה
כי כשהם פיצים ונגיד באמצע החלפה צריכה להביא משהו אז על שידה צריך השגחה מלאה
ובמיטה גדולה כשהם פיצפונים אני יכולה לקום לשניה

ובלי קשר יותר נח לי לשבת
אשמח להמלצה מי שמכירה כירוג ילדים טובאנונימית 56


פרופסור יודסיןפלאי 1234
ראיתי עליו הרבה המלצות פה בפורום וגם שמעתי ממישהי מהמשפחה.
תודה איפה הוא מקבל?אנונימית 56


ירושלים-תלוי בקופהשומשומונית

מאוחדת זה במרפאה ברמת אשכול

נראה לי שכללית זה בעין כרם.

^^ עשינו אצלו ניתוח בקעאשתו שלו
דרך השרפ בהדסה
זה גם מה שאנחנו צריכים אשמח לדעת עוד פרטיםאנונימית 56

מה הפרוצדורה של קביעת התור וכמה עולה

לא ככ זוכרת,אשתו שלו
התקשרתי להדסה וקבעתי מולם.
צריך גם תור ייעוץ לפני הניתוח.
אם אני לא טועה יש תשלום סימלי, והביטוח הפרטי שלנו שילם את זה.
בסופו של דבר לא שילמנו כלום. לא זוכרת אם דרך הקופה או הביטוח הפרטי. תתקשרי להדסה יגידו לך הכל
אנחנו גם עשינו אצלו ניתוח בקע שרפ בהדסהשומשומונית

בעיקרון הולכים לתור ראשון לייעוץ. אם הוא ממליץ על ניתוח - אז אפשר לבחור שרפ או לא, ואז מתאמים מול הדסה (הוא כבר יתן את הפרטים והטלפונים).

 

באזור המרכז גם ירושלים טוב.. לא יודעת איך זה הולך בדיוק..אנונימית 56

איך בוחרים רופא לניתוח? אני יודעת שבבתי חולים בירושלים יש שרפ איך זה הולך במקומות אחרים?

תודה לכל העונות אשמח לדעת אם יש למשהי נסיום עם ניתוח בקעאנונימית 56

לילדים באיזור המרכז אסף הרופא שניידר וכו'

מקפיצה אם משהי יודעת על אסף הרופא אואנונימית 56אחרונה
מקום אחר במרכז
חייבת לשתףשירן 40
לא יודעת מי פה עקבה או לא אחרי השרשורים שהיו איתי. בקצרה אני עשיתי בדיקת הריון אחרי איחור שהראה פס שני חלש וליום מחרת בבדיקה חוזרת בחברה שונה זה יצא שלילי.
הדימום הגיע בסופו של דבר אחרי 6 ימי איחור. תיארתי לעצמי שהייתה טעות והאיחוד כנראה נבע מכך שנטלתי גלולות לחודשיים והפסקתי ושאולי לוקח זמן לגוף להתאפס חזרה.
היו לי כאבים והתכווצויות די חזקות והלכתי אתמול לרופא נשים.
יש לציין שעברתי הריון חוץ רחמי לפני 8 חודשים וכרתו לי חצוצרה.
הוא, כמוכן...אמר לי שככל הנראה היה הריון כימי.
בסדר...אז עברתי גם את זה. לא נורא...ממשיכים הלאה. אבל כמה שהייתה בי אופטימיות הרופא שלי ממש גרם לי לתחושת חוסר בטחון ביכולת שלי להרות. "הזכיר" לי שאני כבר בת 40!!!!! ועם חצוצרה אחתת!!!!! אז טוב שהוא הזכיר באמת.... כאילו זה לא מחלחל לי בראש כמעט בכל יום. ובכל זאת אני מאמינה ביכולת של הגוף שלי. אמר שאם לא אזדרז לתהליך הפריה אז עוד כמה זמן אמצא את עצמי ללא ביציות שאיתן אוכל לעשות הפריה.
בקיצור נכנסתי לדכאון קל
את יודעת מה טוב בכל זה?PIKA

שלא הרופא מחליט אם תיכנסי להיריון או לא...

אז הכל בסדר, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה ומה שצריך לקרות קורה.

היריון בגיל 40 הוא אל מופרך בכלל, אין מה להיכנס לפסימיות ממילה של רופא.

חיבוק. בע"ה שתזכי בקרוב להריון בריא ותקיןפרח חדש
אולי כדאי להיות במעקב אצל רופא פוריות ולא רופא נשים רגיל.
ואגב, אם היה לך הריון כימי זה כבר סימן טוב. ( הריון כימי זה דבר נפוץ מאוד מאוד, רק שלרוב נשים אפילו לא יודעות שעברו את זה..)
אם היה לך הריון כימי זה דווקא סימן טוב ליכולת להרות, לא?אמון מחדש
לאמיואשת******
הריונות כימיים מרובים יכולים למשל להעיד שגוף האשה פורה וטוב לקליטה, אבל שהביצית לא טובה ולכן לא התפתחה להריון תקין
כמובן זה רק אפשרות יש מלא אפשרויות
ומדובר רק הכימי אחד , ורק אולי. אז אין הרבה מסקנות להסיק מזה
עברת הריונות בעבר?אמאשוני
אם טרם הרית אולי כדאי לשקול את מה שהציע,
לא בלחץ ולא בתחושה כמו שהוא תיאר
אבל כן לשים לב שיש גיל שאיכות הביציות יורדת והיום ניתן לשמר אותם,
הרב בורשטיין מציע לרווקות לשאוב לפני גיל 35 כי אז הם עדיין מאוד איכותיות ולהשתמש בהן כשיתחתנו.

מה שנפוץ שנשים נכנסות להריון טבעי בגיל 40 זה בד"כ נשים שחוו הריונות ולכן פחות ביציות בייצו.

לא חושבת שזה רעיון רע, כדאי לדבר על זה עם רופא שגם מומחה וגם אמפטי ולשמוע מה הוא אומר.
זה כמובן לא סותר שתוכלי להיכנס להריון באופן טבעי.

בהצלחה רבה וידיים מלאות בקרוב בע"ה!!
^^^^מיואשת******
עד כמה שהרופא ביאס אותך הוא עשה את תפקידו לומר לך מה הדבר הכי טוב עבורך (במידה ולא הרית בעבר)
עד כמה שידוע לי חצוצרה אחת פחות לא אמורה לשנות את פשוט מבייצת באותו צד כל חודש וזה כמעט לא משנה את הסיכוי , אבל מבחינת הגיל אם עוד לא הרית בהחלט הייתי הולכת להתייעצות עם רופא פוריות נחשב ושוקלת להתחיל טיפולים.
שיהיה לך בהצלחה רבה רבה!!
לפעמים הרופאים שוכחים את תפקידםאמא בניסים
ולפעמים עושים אותו קצת יותר מדי...

אך בכל זאת.. את יכולה לעשות השתדלות שתרגיע אותך מעבר להשתדלות הטבעית והתפילות. למשל הקפאת ביציות. כגיבוי. שלא תיזדקקי לו בעזרת ה'.

כמובן שאם הפרופיל ההורמונלי שלך תקין והבדיקות מראות שאת פוריה, יתכן שגם ההשתדלות הזו מיותרת. קטונתי.

שווה להתייעץ עם רב.
ולפעמים הם עושים את תפקידם בדיוק טוב וכועסים עליהםמיואשת******
רופא שאומר למטופלת בת 40 עם חצוצרה אחת שטרם עברה הריון אחד תקין שהסתיים בלידה שכדאי לה לשקול טיפולים עושה את תפקידן נאמנה. מי שמתמצאת קצת בפוריות יודעת את זה
וחבל לכעוס עליו במקום להבין שהוא רוצה את טובת המטופלת.
יתכן שהוא דיבר לא יפה, אמר לא ברגישות, באמת אני לא יודעת. אבל לענין התוכן של דבריו, מה לעשות, הוא צודק.
מסכימה איתך מאוד.+mp8אחרונה
היה נחמד אם הרופא היה אומר את זה בעדינות ובאמפתיה- אבל האמת צריכה להיאמר ברורות.
שלא תיזכר אחרי כמה שנים- שחבל שלא הבהירו לה קודם את המצב לאשורו....

בשורות טובות בקרוב!
סימפיזיוליזיס פוביס- מישהי חוותה?אייר
אם כן, אשמח לשמוע על ההתמודדות, טיפים לעזרה..
האם זה יכול לעבור לפני הלידה? (אני רק בשבוע 18)

או כל מידע רלוונטי בנושא..

תודה רבה!
אוסטיאופתיה מאוד יכולה להקל.+mp8
ההתמודדות עם זה היא סיוט אמיתי, בשכבך ובקומך ובלכתך בדרך....
כן...לא פשוטPIKA

תשני עם כריות בין הברכיים, ותשתדלי פחות מדרגות.

תקפידי על יציבה נכונה זה משפר מאוד את הכאב בהליכה.

באתר קופ״ח כללית המלצה על דיקור, רפלקסולוגיה, התעמלות, יוגה.קרן-הפוך
אשמח אם תרחיבי קצתאמא בניסיםאחרונה
מי אבחן לך את זה?
מה התסמינים שהיו לך?
אני בהריון שלישי ובקודמים לא היה לי את הכאב הזה.
ממה שקראתי נראה לי שזה מה שיש לי אבל הרופא נשים לא ממש מתייחס.
אני מרגישה שהעצמות מתפרקות לי שם. כשאני נעמדת אני ממש מתנדנדת וצולעת עד שאני מתייצבת.
בנוסף מגיעים פתאום כאבים חדים כאלה באגן וזה מקרין לרגליים והם נרדמות לי. ומעל הכל... נוראי. בריחת שתן. בהתחלה זה היה רק בשיעול או עיטוש. עכשיו זה ככה פתאום... כמו ילד קטן שמפספס. ו... אני רק בחצי הריון.
אשמח לדעת לאן פונים.
הבן שלי נפל אחורה כשמאוורר העומד בחדר עליו....נביעה
כי הוא שיחק איתו..
הבעיה
שהוא נרדם לפני שעברה חצי שעה..(לא ישן צהרים)
מתלבטת מה לעשות.,
נראה לכן בעייתי?
הוא ישן, ונראה בסדר...
כמובן במוקד אחיות אמרו להגיע לבדוק..
אני במרחק שעה מכל בדיקה כזאת או אחרת....
לא ישים בעליל.. בייחוד שנראה שהכל תקין.
בלי הלחצות בבקשה... רק תובנות, עיצות מנסיונכן..נביעה
נפל על הראש?יראת גאולה
בן כמה הוא? (פחות משנתיים?)
כמה זמן כן היה ער?

אם הוא לא נפל ישירות על הראש - לא חושבת שזו בעיה.
המאורר לא נראה לי מסוכן, זה לא כ"כ כבד, כנראה מכה מקומית.

אם הוא נפל ממש על הראש, מכה חזקה, ולא היה ער 20 דקות - הייתי מעירה שישחק עכשיו ועוקבת אחריו.


בגדול הסכנה היא זעזוע מוח, והסימנים של זה הקאה וטשטוש. פחות מגיל שנה, ההנחיה היא לעקוב בכל מקרה (ואם תגיעי למיון לא ישחררו אותך לפני כמה שעות לצורך מעקב).
מה שאני עושה במקרים כאלהאמא ל6 מקסימים
זה ניגשת לילד, קוראת בשמו, ומנסה להזיז אותו.
הוא בדר"כ לא יתעורר, אבל יזוז= יגיב, ואז זה מרגיע אותי שהוא בהכרה
אני הייתי מעירה בכחמיואשת******
לא הולכת למוקד כי למה לקחת למקום עם מלא מחלות
אבל אם נפל ממש על הראש אחריה מעירה ומשחקת איתו שעה שעתיים רואה שאין סחרחורות בחילות הקאות, אפאטיות. ואז משכיבה שוב
לא הייתי משאירה לישון
זו דעתי
רוב הסיכויים שהכל בסדר. כדי להיות רגועה כן הייתי מעירההריון נוסף ב"ה
משחקת איתו קצת רואה שהוא בסדר.
לא מקיא . לא אפטי. מגיב אליי טוב. חצי שעה של זמן ביחד עדיפה על פני חששות . גם אם אחכ יהיה קצת קשה להירדם חזרה.
הסיבה שאומרים לא להשכיב לישוןרק שאלה ליאחרונה
אחרי מכה בראש זה שאולי נוצר דימום, ואת זה אפשר לראות רק כשהילד ער- אפאטיות, סחרחורות וכו'.
כשהבת שלי קיבלה מכה בראש (בת פחות משנה) והיא כבר הלכה לישון אחות מיון אמרה לי לוודא שהיא קמה בלילה לאכול (ואם לא-להעיר אותה לאכול) ולוודא שהיא אוכלת כרגיל, יונקת בצורה טובה...
בד"כ הכל בסדר...
האם זה בסדר, לדעתכן, שעזבתי את הרופא להיריון בסיכוןמתואמת

וקבעתי את התור הבא לרופאת נשים רגילה?

 

הופניתי להיריון בסיכון בגלל חשד לסוכרת היריון. הדיאטנית לסוכרת היריון (מומחית מאוד, עם ניסיון של 22 שנה בתחום) שהלכתי אליה אמרה שלדעתה ספק אם אכן יש סוכרת היריון. הרופא (מומחה להיריון בסיכון, אבל לאו דווקא לסוכרת) טען שזו כן נחשבת סוכרת.

החלטתי לעבור לרופאה אחרת, גם בגלל שהוא קצת שידר לי חוסר מקצועיות בנושא וגם בגלל שהוא גבר (ולא נעים לי להיות מטופלת אצל גבר), ואני תוהה אם באמת נהגתי נכון...

מה אתן אומרות?

זה אפשרי גם דרך המוקד.נועה נועה
דרך המרפאות כמו שהציעו לך פה - בגדול הן עושות מה שבא להן (זה לפחות הרושם שאני מקבלת מבחוץ) ואז השאלה היא מה בא להן...
בנות מקסימותשירן 40
קראתי את תגובתכן...ובאמת לא ציינתי אבל יש לי 2 בנים שילדתי בשנות ה20 שלי בהפרש של כמעט שלוש שנים. ההריונות תודה לאל היו תקינים מההתחלה ועד הסוף ואפילו לידות טבעיות ללא אפידורל.
לא היינו בטוחים שאנחנו מעוניינים לחזור אחורה ולגדל פתאום תינוק אחרי שנים שחזרנו לעצמאות שלנו...
אבל נכנסתי במקרה להריון חוץ רחמי לפני כמה חודשים ומאז ומאז האובדן אני מרגישה שמשהו חסר ושבפנים אני באמת רוצה.
תודה על ההתייחסות ועל כל מה שכתבתן ואיחלתן ומקווה להצטרף אליכן בקרוב
יקרהמיואשת******אחרונה
הייתי במצבך
עם ילדות גדולות מהריונות ספונטניים שנכנסתי אליהם בקלות תוך חודשיים
והפסקה גדולה מכל מיני סיבות
וגיל נושק לארבעים
ולא הצלחתי להיכנס להריון טבעי
והיום מטיפולים יש לי ילדה מהממת
לפעמים בהתבגרות הגוף דברים משתנים וכבר לא עובדים טוב כמו פעם
אני לא אומרת שאין לך סיכוי, בוודאי שיש
אבל אם זה בנפשך ממש כדאי לחשוב שוב על אופציה של רופא פוריות מוסמך ואולי כן ללכת על טיפולים
אל תשכחי שגם איכות הזרע צונחת
לדעתי בגיל כזה אם את רוצה שווה להשקיע לפחות בבירור ראשוני אצל רופא פוריות לשיקולך
בהצלחה בכל מקרה והרבה נחת מחכה לראותך איתנו!
פריקה קטנהמיואשת******
חמתי חולה מאד
בעלי כל הזמן נמצא איתה וטוב ונכון שיהיה כך
אני לא מדברת בכלל על חופשת לידה שאני לבד, לא יצאנו, אפילו לא פעם אחת לאיזה ארוחת בוקר קלילה. אין לי כמעט עזרה ממנו כי הוא שם
הוא בקושי נהנה מהילדה כי הוא שם
ועכשיו אני צריכה ללכת לטבול והוא שם...

אני יודעת שזה החובה ולרגע לא חושבת שתריך להיות אחרת
אבל עדיין קשה לי
*חמתי...מיואשת******
וואי לא פשוט בכללדבורית
אין עוד אחים חוץ ממנו, הנטל לא מתחלק בינהם?
גיבורה ממש
אין הרבהמיואשת******
ורובם גרים מחוץ לעיר
אז הוא זה שנמצא הכי הרבה וגם אם יש משהו פתאומי מיד קוראים לו
ממש קשה
וואי וואידבורית
רק לקנא בך, שכרך עצום ורב!!!
ובכל זאת, אנחנו בני אדם... ואת בסך הכל אחרי לידה.. אולי כדאי לשבת לתאם ציפיות? שלא תקרסי חלילה
יש אפשרות שהאחים האחרים יעזרו במימון עזרה בתשלום להקל על בעלך?
כרגע לא חושבים על זה בכללמיואשת******
זה מאד יהיה לה קשה ומבייש עזרה חיצונית מקווה שהמצב ישתפר ולא נגיע לזה
רב הזמן אננ מעודדת את בעלי ודוחפת אותו לעשות הכל בשמחה ושולחת אותו בלב שלם ושמח על המצווה החשובה הזו, וגם מגיע לה זו אמא שלו מעבר למצווה
אבל היום אחרי חודשיים מהלידה שסוף סוף הגיע היום שחיכינו לו ופתאום קראו לו לבוא דחוף , אז היום קצת נשברתי...
מדהימה!!!דבורית
את כל כך כל כך מדהימה!מק"ר

אני קוראת ולא מאמינה, זה ליל טבילה, אחרי לידה (!!!), תקראי את התגובות שלך ותתני לעצמך טפיחה ענקית על השכם

מקנאה בשכר שמחכה לך שם...

^^פיג'מה
ממש ככה! לא הגבתי, כי פשוט השלכתי את זה על עצמי, ואני עדיין בשוק מהסיטואציה ומהקושי בזה...
תודה. אתן ממש עוזרות!מיואשת******
כל הזמן אני מנסה לומר לעצמי שאסור להתלונן וזה מה שתריך ועכשיו אני מרגישה קצת יותר טוב שפרקתי ונתתי מקום לקושי שלי. נכון שזה מה שצריך וראוי לעשות אבל מותר לי גם לומר כמה זה קשה לי
מבאס כמה שקשה לטפל בהורים
הקב''ה ישלם שכרך!!!חביבית
את מדהימה!!
אין לי מילים להוסיף.
מקנאה בך על כוחות הנפש
הרבה בריאות קודם כל!יעל כהןןן
מקווה זה הכרכי שהוא יחזור. שינסה למצור מישהו שיחליף אותו ליום/יומיים
חיבוק! זה לא כזה שולי כמו שאת עושה את זהמק"ר

אין פה סתירה, הוא צריך להיות שם וגם את צריכה אותו... כל הכבוד על ההתמודדות!

שה' ישלח לה רפואה שלימה בקרוב ממש!

 

ואת לבנתיים אוספת זכויות

באמת קשה. אבל זכות כיבוד הורים תעמוד לכם בע"הכלה נאה
ועכשיו הוא חזר, הלכתי לטבול, והוא שוב שם מיואשת******
אווווווף
קשה לי!!!
וואו את צודקת כמה שזה קשה!אמאשוני
זאת תקופה מסחררת בשני ההיבטים.
אמרתי לך כבר שאת גיבורה??
ממש עוצמתית! עם כל הקושי והחוסר את מחזיקה מעמד ונותנת לו להיות שם... זה ממש לא פשוט!

אולי תכתבי לו מכתב?
אמנם הוא פיזית שם אבל אם יש לו כוחות להכיל אז לא כדאי לשמור בבטן.
תשתפי אותו שאת שולחת אותו ומוותרת על עצמך כי ככה את חושבת שצריך להיות, אבל זה דורש ממך המון ויתורים וזה קשה לך! מותר לשתף שקשה.. לא צריך להגיע לנפילה...
יש דרך (אפילו קטנה) שבעלך יוכל להראות לך כמה את חשובה בעיניו וכמה הוא מעריך את העמידה שלך מאחוריו?
אולי מתנה קטנה (אפילו שוקולד), אולי שישלח לך מדי פעם הודעות, אולי שיפנק באוכל מוכן לשבת.. תחשבי מה בא לך ותבקשי ממנו.
אני בטוחה שהוא היה שמח להביע הערכה כלפיך רק שאין לו זמן וראש ואת תעשי איתו חסד עם תכווני אותו בדיוק מה נחוץ.

ואותך זה ישחרר קצת מהתחושה המועקה והקושי.

ומוסיפה עוד בזהירות כי אני לא רוצה להוסיף על הקושי, אבל אולי ראוי לנסות בכל זאת ללחוץ על האחים האחרים לקחת עליהם ימים מיוחדים גם בלי להסביר למה זה יום מיוחד.
להגיד להם תמיד בעלי קופץ מיד מתי שצריך ללא התראה מוקדמת,
אשמח אם ביום שלישי מישהו אחר יוכל לבוא כי יש לנו סידורים דחופים-
ככה תהיו רגועים שאמא שלו לא לבד ותוכלו להיות קצת ביחד. לא לוותר על זה לגמרי.

חיבוק חזק מפה עד אלייך ורפואה שלמה
תודה יקרה. הוא מאד מעריךמיואשת******
אין לו אפילו זמן ללכת לקנות כלום אבל הוא אומר לי שהוא מעריך ואני מרגישה את זה
וגם לו נורא קשה. הוא ממש היה שבור מזה שהיה צריך ללכת הערב
ובנוסף יש לו הקושי לראות את אמא שלו ככה מתדרדרת ולטפל בה פיזית והיא גם נורא עצבנית יקשה מהמחלה, הוא עובר תקופה מאד קשה בעצמו. יותר ממני.
באמת אמרתי היום בפסקנות שחייבים לערב יותר את האחים האחרים והוא הסכים איתי
הוא כזה איש טוב וקשה לו להיות אסרטיבי מול האחים שלו במיוחד שגם אמא שלו מבקשת במיוחד אותו (כי הוא באמת מיוחד)
אבל בדיוק הוא הבטיח לי שנצא באחד הימים הקרובים כי באו מים עד נפש... מקווה שנצליח
ושה ישלח לה רפואה שלמה ונצא מהמצב הקשה הזה, זה העיקר

תודה על החיבוקים!!!
ב"ה זכית בבעל מיוחד.כלה נאה
זה באמת קשה. גם אבא שלי חולה מאוד ויש לי אח אחד שרוב הנטל עליו. באמת שאנחנו מעריכים את אישתו מאןד. זה הקרבה ומסירות לכיבוד הורים.
אבל אם זה ממש פוגע בו בכח ונפש הוא חיב לערב את האחים. לעשות תורנות או משהו כזה.
בשורות טובות
מבאס באמת😕 נשמע שהמצב שלה קשהכלה נאה
אי אפשר להשאיר אותה הערב לבד?
בטח גם לו קשה. לא כיף להיות בבית חולים עם אמא חולה. מאמינה שהיה מעדיף להיות איתך.

ברור. קשה לו מאדדדמיואשת******
היא בבית. זה מה שקשה. אין אחיות שיכולות לעזור. צריך ממש שמישהו יהיה. איתה כל הזמן. בבית חולים אפשר להשאיר קצת לבד, אבל בבית חייבים עזרה צמודה לעזור לה פיזית היא לא הכי מתפקדת וצריך מישהו צעיר עם כח פיזי (שזה שולל את בעלה ואת הבת שלה)
הוא באמת מסכן יותר ממני ללא ספק
ואין לי שום תלונה עליו הוא משתדל נורא מה שהוא יכול ואני יודעת שקשה לו ושהוא אוהב אותי
פשוט מצב מתסכל שאף אחד לא אשם בו
קודם כל שיהיה לחמתך רפואה שלימהשמש צהובה
זה באמת ניסיון גדול עבור שניכם.. ובאמת עצוב לדעת שאף אחד לא בא לעזור מיוזמתו לפחות להקל על בעלך.. כנראה שזה באמת מורכב בכל אופן.. אני חושבת שבמצבים כאלה אנחנו צריכים להתעלות על עצמנו.. אני חושבת שלמרות הקושי שלך תנסי להסתכל על הקושי של בעלך ותנסי לעודד אותו לעשות לו איזה מחווה קטנה.. להכין ארוחה בוקר מפנקת וקלה להכנה שבאמת ירגיש קצת הפוגה ואולי באמת תזכו קצת לזמן איכות יחד אני מאמינה שהוא מאוד יעריך את המאמץ שלך- זה כוחה של האישה לדעתי בכל אופן.. וזה פשוט ירים את הזוגיות שלכם.. ובנוסף אין לך אפשרות לבקש עזרה מאמא או אחיות?
תודהמיואשת******
אני מסתדרת ב״ה. קשה מאד לפעמים אבל מסתדרת.
יותר קשה לי רגשית הרגשה שאני לבד וגם לפעמים צריך משהו דחוף ואין ממי לבקש. אני לא גרה בעיר של אמא שלי, אנחנו גרים ליד חמי וחמתי
באמת מבאס שלא מבינים . גם אחותו לא באה הרבה כי היא לא יכולה לעשות דברים שדורשים כח פיזי וכשאמרתי מילה על הקושי שלי היא עשתה לי ממש פרצוף כועס ואמרה שמה, כיבוד הורים, כזו אמא מיוחדת שעשתה הרבה בשבילנו... זה נתן לי הרגשה כזו רעה! נכון שהיא אמא מיוחדת ועושים הכל בשבילה בשמחה, אבל קשה לי! והיא בקושי מגיעה רק לחצי שעה לבקר , הבית שלה מתנהל כסדרו, בעלה נמצא לה כל הזמן והיא מתעצבנת עלי שקשה לי. ממש כעסתי מזה
היא מגיבה מתוך רגש כנראה לאור המצבשמש צהובה
אל תחפשי שיבינו אותך זה סתם יכניס אותך לסטרס (אני מאוד מבינה את הצורך שלך שיבינו אבל לפעמים שניתקעים על זה לא באמת מתקדמים).. פשוט תפעלי מול בעלך.. תסבירי לו שאת מבינה את המצב ואת הקושי ושהיית מאוד שמחה אם הוא יגיע הביתה יותר מוקדם או לבוא לעזור כשאת צריכה... אני לא ממש בעד לגור אצל ההורים אבל כל אחד והשיקול שלו.. אני רואה מה קורה שאני ובעלי באים שבת.. ההורים שלו תמיד מבקשים ממנו דברים לעשות או לעזור ולפעמים זה בא על חשבון.. וזה לא הכי נעים.. בכל אופן את יכולה ליצור מהלכים שאת כן זוכה לזה שהוא מגיע הביתה פשוט לשלוף אותו מישם בתרוץ (למשפחה) לארוחה הוא שאת רוצה לנוח הוא סתם להתאוורר.. ואז גם הוא יזכה קצת למנוחה.. וזמן איכות איתך ועם הילדה
כ"כ מבינה אותךאנייי 12
היינו במצב מאוד דומה, רק שחמתי הייתה במצב של בכי כי גיסתי הייתה עם דיכאון שאחרי לידה ומאושפזל.
תקופה קשה מאוד.

בערב של הטבילה באמת היינו במצב דומה שביקש חמי שנלך שהיא לא תהיה לבד..
התבאסנו ממש מזה
שאלנו רב מה לעשות ואמר שאם ככ קשה לנו עם זה אז לא ללכת אבל אם כן נלך אפשר לדחותלאחכ את הכל..
את באמת מדהימה!!מתואמת

סתם חושבת - במשפחה הרי יודעים שאת אחרי לידה... אין מצב לזרוק משהו, לאחת הגיסות נגיד (אשתו של אח של בעלך), שאתם בתקופה מאתגרת בפני עצמכם, ושבבקשה אם הם יכולים להירתם יותר מהרגיל למרות המרחק?

כי זה באמת נשמע לא הגיוני שהכול נופל על בעלך (ועלייך), אבל יכול להיות שהם פשוט "רגילים" למצב, ורק אם תעוררו אותם לחשוב על זה לעומק הם יקלטו את האבסורד...

מצד שני אני בחופשת לידה ...מיואשת******
ושאר הגיסות שלי עובדות קשה במשרות שלהם עם ילדים קטנים
כולם מנסים לעזור אבל בגלל שאנחנו גרים קרוב אז נופל יותר עלינו באמת כנראה שנצטרך לנהל שיחה מעמיקה יותר עם האחים האחרים
תודה!
גם כן חופשה מק"ר

צריך חופשה לאחרי חופשת לידה...

אבל חופשת לידה היא לא סתם חופש... את אמורה לנוח בה!מתואמת

בכל אופן, הכוונה היא שתעשו תורנויות ביניכם. זה לא צריך ליפול על אף אחד באופן בלעדי - לא על בעלך ולא על אחיו...

מסכימה, בלי שום קשר את אחרי לידהמק"ר

צריך להקל עליך לא להפך.

 

אני לא מנסה לעורר כעס או רוגז, רק להגיד שאולי תבקשו מפורשות

את מדהימהההשולי2

אין לי מילים!

את אישה טובת לב ומסורה

תדעי לך שזה יעמוד לכם לזכות

זה ברור!

וכשנותנים למשפחה קרובה ובמיוחד להורים אך פעם לא מפסידים

אולי יקל עליך לחשוב אם אתם הייתם ח"ו בצד של ההורה....

בכל אופן שיעמוד לך לזכות!מלך

ואם תהיי שם איתו כשיכולה...ים...


אי אפשרמיואשת******אחרונה
חמתי לא רוצה שיראו אותה במצבה , לא נעים לה
וגם יש תינוקת שבוכה וצריכה סביבה נורמלית
מה עושים עם נשירת שיער? לא אחרי לידהאמון מחדש
כתבו כאן פעם*כוכבית*
כתבו כאן פעם על אבץ ומגנזיום...
וגם גלטין.. אם אני לא טועה🤔
אחי תעשי חיפוש..
בהצלחה!!!
לא לוקחים סתם כך תוספות מינרלים, בלי בדיקות דם לחוסרים.קרן-הפוך
גם לעודף מינרלים יש תופעות לוואי.
נטילה מוגזמת של מגנזיום יכולה להתבטא בשילשולים.

7 דברים שכדאי לדעת על מגנזיום
כמובן... *כוכבית*אחרונה