פורום הריון ולידה (עמוד 3479)

מניחה ששם תמצאי הרבה מידע

קנינו בבית מרקחת- ונתנו
אחרי שבוע ואחרי חודש
פשוט ביותר

חושבת שצריך לבקש מרשם מהסי''ח או צהרופא אבל לא בטוחה..אולי לא צריך

מה שנכנס בטיפות דרך הפה יכול ללכת לאיבוד (התינוק יכול לירוק/לפלוט/חלק נוזל מהצדדים...)

לנו המליצו על זריקה של ויטמין k בשביל שלא יאבד חומר

ככה שלא בטוח שזה חוויה חיובית יותר

המינון המומלץ על ידי ה NIH ליילוד הוא 2 מיקרוגרם ליום, והאמפולה מכילה 1 מיליגרם - פי  500 יותר.

https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminK-HealthProfessional/

 

בזריקה החומר חודר ישירות למחזור הדם ואין יכולת לגוף לסנן עודפים ביעילות לעומת בטיפות דרך הפה ומערכת העיכול שיעילה מאד בסילוק עודפים מהגוף.

 

במדינות שונות נותנים רק דרך הפה, ומינונים נמוכים יותר.

 

כי תופעות הלוואי של הזריקה הן: תופעה נדירה - שוק אנפילקטי.

ותופעות נדירות פחות: צהבת, בילירובין גבוה, ערכי GOT ו GGT גבוהים, כאבי בטן, עצירות וכו'.

https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_3_19310317.pdf

 

אם את מעוניינת להעמיק בנושא יש את הקובץ ויטמין K

 

 

 

 

 

טוב לדעת!
מישהי יודעת האם יש אפשרות לקבל מרשם מראש ולהביא לבי''ח לילוד בטיפות?

מצרפת מה שכתבה רופאה מומחית בנושא:

בעקבות מספר שאלות שעלו בימים האחרונים לגבי מתן ויטמין קיי לילדים, מנסה לענות במרוכז.
אחרי תשעה חודשים של הכנות, דאגות וחלומות, מגיע לעולם תינוק קטן ומושלם שהופך אתכם להורים. לפני שמתאפשר לכם לעכל, המיילדת קובעת שחסר לו ויטמין K ושהוא חייב לקבל זריקה.
מה זאת אומרת?? איך היא יודעת שדוקא לו חסר ויטמין? מדוע מיד עם הלידה? אין דרך עדינה יותר לקבל אותו לעולם? ובכלל, איך תינוקות הסתדרו אלפי שנים בלי הזריקה הזאת? מישהו יודע אם היא מסוכנת? אפשר לבקש להמנע ממנה??

לפני שאוכל לענות על השאלות האלה, צריך להבין מה זה ויטמין K, ומה הקשר שלו לדימומים.
הכבד שלנו אחראי (בין השאר) על ייצור חומרים שמשתתפים בתהליך קרישת הדם. חלקם משמשים לעצור דימום מחוץ לכלי הדם במקרה של פציעה, וחלקם מונעים היווצרות קרישי דם בתוך כלי הדם. ויטמין K חיוני לייצור חומרים אלו, ואנו מקבלים אותו מהמזון שאנו אוכלים, וכן מחיידקים המאכלסים את המעי שלנו.

מכאן אפשר להתחיל להבין למה תינוקות נולדים עם חסר ויטמין K. העובר אינו אוכל ברחם, והמעיים שלו סטריליים- אין בהם חיידקים שייצרו ויטמין K. משום מה, מעבר של ויטמין K דרך השלייה הוא מאוד מוגבל, וגם אם האמא תאכל כרוב כל היום, ואפילו אם תיקח תוסף ויטמין בעצמה- רמת ויטמין K בדם טבורי תשאר נמוכה ביותר. גם מעט הויטמין שמגיע לעובר לא נאגר בו ביעילות בשל חוסר בשלות של הכבד.

סיבה אפשרית נוספת לחסר ויטמין K בתינוקות היא, באופן פרדוקסלי, הנקה. אחד החסרונות הבודדים של חלב אם הוא שהוא מכיל ריכוז נמוך מאוד של ויטמין K (תינוק השוקל 3 ק''ג יצטרך לינוק בערך 3 ליטר חלב ביום כדי להגיע לכמות היומית המומלצת). בנוסף, בתינוקות יונקים בלעדית המעי מאוכלס בחיידקים שלא יודעים לייצר ויטמין K. תינוקות הניזונים מתמ''ל לעומת זאת, מקבלים תוסף ויטמין K במזון, וכן המעי שלהם מאוכלס בחיידקים המייצרים ויטמין K ביעילות.

החשש שלנו הוא מהאפשרות שהחסר בויטמין יגרום ל''מחלה דימומית של היילוד''. האמת היא ש''מחלה דימומית של היילוד'' זה שם כללי ל-3 מצבים שונים. המשותף לכולם הוא חסר ויטמין K שגורם להפרעות קרישה ביילוד ולדימומים שונים.
3 המצבים הם: מחלה דימומית מוקדמת (מופיעה תוך 24 שעות מהלידה כשהאמא נטלה תרופות מסויימות בהריון. הדימומים הם חמורים מאוד. מניעה על- ידי מתן ויטמין K במהלך ההריון); מחלקה דימומית קלאסית (מופיעה ביום 7-1 לחיים כשהתינוק לא קיבל ויטמין K בזריקה או בשתייה לאחר הלידה. הדימומים האופייניים הם בטבור, במערכת העיכול, בעור, באף, בפין לאחר ברית מילה ובמקרים נדירים במוח.); ומחלה דימומית מאוחרת (מצב נדיר שמופיע בשבוע 12-2 לחיים בתינוקות שלא קיבלו זריקה של ויטמין K בלידה, והניזונים מהנקה בלעדית. במרבית המקרים הדימום הראשון שמופיע הוא דימום מוחי. 40% נותרים עם נזק מוחי ארוך טווח, ו-15% אינם שורדים).

אם זה מצב כל כך מסוכן, איך נדע לזהות אותו? החשד צריך להתעורר אם תינוק בגיל המתאים, שלא קיבל זריקת ויטמין K לאחר הלידה, מופיע עם-
תסמיני דימום תוך מוחי- אי שקט, הקאות מרובות, ישנוניות וקשיי האכלה, פרכוסים, ירידה במצב ההכרה, דום נשימה.
תסמיני הלם תת נפחי- חיוורון קיצוני, לחץ דם נמוך, דופק מהיר.
תסמיני דימום במערכת העיכול- צואה שחורה דביקה, הקאות דמיות.
שטפי דם נרחבים בעור, בטבור, בשריר או במפרקים (נדיר).

בבית החולים האבחנה הסופית מתקבלת לפי בדיקת דם (PT או INR) שנלקחת לפני ואחרי מתן ויטמין K.

אז איך מטפלים בדימומים האלו? כמו תמיד, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה.
זריקה של ויטמין K לשריר בלידה מונעת מחלה דימומית של היילוד, והיא מומלצת תוך 6 שעות מהלידה.

מתן ויטמין K בשתייה משפר את קרישת הדם (כפי שנמדדת במעבדה) בימים 7-1 לחיים. קיימות הצעות שונות לגבי מינון ומספר מנות ממלץ אך עד כה אף אחת לא נמצאה כיעילה. אין ביסוס מחקרי לכך שמתן בשתייה מונע מחלה דימומית קלאסית או מאוחרת, ושיעור הכישלון גבוה במידה שאינה מתקבלת על הדעת, לכן דרך מתן זו אסורה בארה''ב ואינה מומלצת במרבית מדינות אירופה או בישראל.

בגלל שמדובר במצב חירום, לכל תינוק עם חשד למחלה דימומית או עם דימום חמור בלתי מוסבר, יש לתת מיד מנה בודדת של ויטמין K בזריקה תת עורית. אין לעכב את הטיפול עד לקבלת תוצאות מעבדה. אם זו אכן היתה הבעיה, אז אפשר לראות שיפור מעבדתי בתפקודי הקרישה תוך 2-1 שעות מהמתן. ישנם תינוקות שיזדקקו גם לעירוי פלסמה או פקטורי קרישה.
במקרים מסויימים נדרשת התערבות ניתוחית (נוירוכירורגית).

ולמה בעצם לא לתת לתינוק זריקה עם הלידה? מתן ויטמין K לשריר עלול לגרום לשטף דם במקום ההזרקה. מלבד כך לא ידועות תופעות לואי. המתן מותר לכל התינוקות בלי קשר למין, לסוג הלידה או לחסר G6PD.

החומרים הנוספים בתכשיר מלבד ויטמין K נועדו להתאים אותו למתן בזריקה (לשריר או לוריד), והם כוללים חומר המאפשר לערבב את הויטמין עם מים, אחר המעלה את רמת החומציות של התמיסה (כך שתהיה פחות חומצית), והאחרון הוא חומר משמר. חומרים אלו משמשים בתרופות רבות ולא ידועות להן תופעות לואי קצרות או ארוכות טווח במתן לשריר במינון זה. במתן לוריד תתכן תגובה אנפילוקטואידית. התכשיר הניתן בזריקה לשריר הוא אותו התכשיר הניתן בשתייה. הוא אינו מכיל מלחי אלומיניום (כאדג'ובנט) או תימרסל (כחומר משמר), מאחר שאינם נחוצים.

הבחירה למנוע ויטמין K מתינוק נפוצה יותר בקרב הורים משכילים ובקרב יולדות בלידות בית.
הסיבות לכך כוללות אמונה שגויה לפיה הויטמין מכיל רעלים, מביא להייוצרות קרישי דם, גורם לסרטן, לא חיוני בלידות לא מכשירניות וכן נובע מחוסר היכרות עם הסכנה של מחלה דימומית ביילוד.
גורמים שונים מעודדים אמהות להמנע ממתן ויטמין K בטענה שזה לא טבעי. עם זאת, הם מתעלמים מהעובדה שבאופן טבעי, לפני הכנסת הויטמין לשימוש שגרתי, 2% מהתינוקות סבלו ממחלה דימומית של היילוד.
תופעה זו הביאה לעלייה מחודשת בהופעת המחלה בתינוקות.

בכל מקרה של חשד למחלה דימומית של היילוד, בין אם ניתן ויטמין K לאחר הלידה ובין אם לא, יש לגשת בדחיפות לבדיקת רופא.

היות וטרם ילדתי, אבל בסיור בלניאדו אמרו שהם נותנים רק בזריקה ואם ההורים רוצים דרך הפה הם עושים את זה לבד (כלומר- ההורים נותנים ולא צוות ביה"ח).
בנוסף, אמרו שדרך הפה זה מורכב ולא תמיד התינוק מצליח לבלוע את כל הכמות הנחוצה כדי להגן עליו.

כאמור- לא מניסיון אישי...

זה מזרק קטנטן וכמות רטנה וכמו שכשצריך תרופה נותנים וזה לא בעיה כנ''ל
ממש נשמע לי כמו תרוץ לא הכי מוצלח

ואגב מבינה שהרופאים מעדיפים לתת הכל בשריקה בפעם אחת כי ככה י ש להם פיקוח שזה באמת ניתן ולא נשכח
וזה הגיוני
אבל אם אני שמה תזכורת שלא אשכח ומנסיון -אין שום קושי לתינוק לבלוע את זה -אז לא רואה בעיה

לא חושבת שחייב
אבל אני אישית לא אוהבת שדוקרים אותם ללא צורך חיוני

אם בעצם כבר עבר שבוע מהלידה, יש עדיין טעם לתת את הויטמין בטיפות?

אם התזונה שלך מיטבית, אכלת בזמן ההריון, ועכשיו בהנקה, עלים ירוקים (חסה וכו') 

ולא נטלת לאחרונה תרופות כמו אנטיביוטיקה ונוספות (גם לקלקסן יתכן שיש השפעה שלילית - לקומדין - תרופה לדילול הדם למשל יש)

והתינוק יונק יפה 

אז אין סיבה שאת לא מעבירה לתינוק ויטמין K טבעי ומספיק.

 

בעיקרון הכוונה בזריקה ובטיפות היא לכסות את התינוק עד גיל 6 חודשים.

מה זה כל ההתנגדות הזו לויטמין קיי?
לתינוק שנולג גם אם הוא מקבל מהאמא אין מספיק מאגרים ויש סיכון לדימומים בגיל הזה בעיקר לדימומים מוחיים למה לקחת סיכון בגלל זריקה קטנה לוקחים להם גם בדיקות דם מה ההבדל... הטיפות לא מבטיחות ספיגה כמו הזריקה ואם לא מתחילים לקחת את הטיפות מיד עדיין יש סיכון לדימומים... במיוחד לבנים

תקראי מה כתבתי בתגובה אחרת כאן.

 

זו לא תקלה שיצאה חלילה תחת ידיו של הקב"ה, זה מחסור מכוון בויטמין K אצל היילוד, ולא סתם המאגרים הולכים ומתמלאים ומגיעים לשיא ביום הברית - ביום השמיני.

 

דר. המפריז מסבירה כאן:

 

 

 

בנוסף, יש עדויות על קרישיות יתר כתוצאה מזריקת ויטמין K שהובילו לאירועים מוחיים - שבץ ביילודים.

הדבר שפתאום קלטתי בחדר אוכל בבית חולים

זה שאני יכולה לקחת אוכל

ולעבור ליד אוכל מחומם

וזה לא עושה לי כלום

אני יכולה לראות משהו שלא נראה לי שכדאי לאכול, וזהו, שם זה נשאר.

בלי בחילה, בלי רצון להקיא, בלי להרוס את התיאבון...

לקח לי זמן להבין כמה אני נהנית מזה...

לחזור לנורמה

וזה עוד כשהיו לי בחילות אבל לא ברמה שהצריכה תרופה. סתם משהו מעיק שבא והלך לו עד הלידה...

(וזה לא היה כך בהריונות קודמים, או שבאמת יש לי זיכרון קצר, אבל לא נראה לי שעד כדי כך)

 

אז אני כ"כ מבינה אותך לגבי הריחות. 

היו דברים שגרמו לי לבחילות חצאי ימים חופשי. על כלום.

לשמחתי, שוב לא ברמת ההקאות, אבל כן באי תיאבון להרבה מאוד דברים. 

 

ומה ההבדל? לדעתי פשוט שהגוף שלך ילד לפני 11 חודשים... 

זה כ"כ מעט זמן יחסית, ולוקח זמן להתחזק שוב. ואם במקום זה יש שוב הריון, מבורך ונהדר, אז כן, יש פחות משאבים והגוף חלש יותר בנקודת הבסיס ומפה מתחיל הכל.

שלא היה לך בקודם אבל יתכן וקרה עכשיו. כדאי לבדוק מה יכול לעזור (זופרן?)
אולי יבואו היפראמזיסיות מנוסות ויתנו טיפים
חיבוק!!!

מהשני זה לא אומר שמשהו לא בסדר

אבל ממש מבינה אותך זה מתסכל וקשה 

 

חייבת להגיב לך לפתיחה שלך... זה שאישה בהריון והכי רצתה את זה בעולם וצריכה להודות כל רגע לקב"ה... לא אומר שזה לא קשה!!

זה קשה מאוד! מותר לך להתלונן ולפרוק!

 

 

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

 

שיבואו המנוסות בסיוט הזה לתת עצות..
אני רק חיבוק! מקווה שתרגישי יותר טוב בקרוב!

כל הרגשות שלך מובנים לגמרי. נשמע היפראמזיס קלאסי.
איך מצב ההקאות שלך? (סליחה על השאלה)..משהו נשאר בגוף?
בדקת שאת לא מיובשת? כשמיובשים, המצב הקסטרופלי גם ככה, הופך לעוד יותר קטסטרופלי.
ניסית הפעם לקחת דיקלקטין? הייתי מתחילה בלנסות שבוע איתו.
אם הוא לא עוזר, ויש הקאות קשות - לעבור לזופרן.
אם עדיין לא עוזר - לנסות לפנות לבית חולים (פעם הבאה שצריך עירוי נוזלים וכדו').. שמתמחה בעניין. יש בירושלים אני יודעת את הדסה עין כרם. בחיפה את רוטשילד לבטוח יש עוד. (שם נותנים זופרן וזנטק בעירוי, ומנסים מינונים שונים שיכולים לעזור. לפעמים לדוגמה יתנו לאישה גם זופרן וגם דיקלקטין בו זמנית). בכוונה ממליצה לברר על בית החולים שהולכים אליו, כי יש מקומות שלא מבינים בזה, ושולחים הביתה נשים שממשיכות לסבול ולסבול.



הרבה הרבה כוח! טבעי מה שאת מרגישה. את במצב הישרדות. מקוה בשבילך שהכל יעבור בשלום ושתרגישי בקרוב מאוד טוב יותר.

תשלימי לך.

יש לקנות בכדורים קטנים וקלים לבליעה.

 

רק אחרי שמנסים ויטמין B3, אם עדיין נשארת רגישות, אפשר להוסיף גם B2.

 

טבעי שהריונות שונים גם בויטמינים /מינרלים שחסרים לנו.

באחד ההריונות לא הייתי מסוגלת להריח את הריח של הבית, בכל פעם שהייתי רוצה להכנס אליו אחד מבני הבית היה מחכה לי מחוץ לדלת עם חצי לימון ורק תוך כדי הרחתו הייתי נכנסת הביתה.

אולי גם לך הריח של הלימון יעזור....

תלכי עם חצי לימון צמוד אליך וברגע שתריחי ריח מבחיל תקרבי את הלימון לאף

 

לא פשוט בכלל,

מאחלת לך שהמצב ישתפר בקרוב וההיריון ימשיך בקלות. 

אין לתאר כמה לפרוק מקל, אפילו קצת מהתחושה
וההשתתפות שלכן בכלל, אין עליכן תודה!
קראתי את הטיפים, אנסה ליישם בעז"ה, צריך גם לזה כוח...

לא נראה לי שזה היפראמזיס, אני לא מכירה הרבה, ביחס להריון הקודם בטח. אבל עם בחילות כל היום.

שאלה נוספת- מוכר תופעה של ראש וצמרמורת איך שעולה הבחילה? זה ממש הורג אותי... גורם להרגשה להיות הרבה יותר גרועה.
הקופאית משפחה אמרה לבדוק דלקת בשתן אבל אין לי, היום הגיעה התשובה. אין לי כוח לשאול אותה שוב.

תודה!

שולחת לך חיבוק ענק!

זה קשה קשה! במיוחד שיש עוד ילדה בבית..
רוצה לחזק את מה שאמרה 'בונים מגדל', הגוף שלך עבר לפני פחות משנה תשעה חודשים של הריון קשה ולידה ( שהיתה גם טראומתית אצלך, אם אני זוכרת נכון) ועוד כמעט שנה של הנקה! אמנם כל הערכים בבדיקת דם תקינים אבל הגוף עדיין חלש. אני ממש הרגשתי את זה, מהריון להריון ( הריונות צפופים ב"ה) הגוף נהיה חלש יותר.
תנסי, כמה שאת יכולה, לחזק את הגוף בויטמינים ובאוכל מזין, לנוח, לאכול טוב. ובעיקר, תרשי לעצמך להיות חלשה, מותר לך. הגוף שלך עובד נון סטופ..
חיבוק! תרגישי טוב!

אתן מחזקות אותי מאוד

תעדכני אותנו מה שלומך! ומוזמנת להמשיך לפרוק ולכתוב פה. בתקווה שיחלוף מתישהו...

מתחברת בכל ליבי ל"בלילה יאמר מי יתנני בוקר ובבוקר יאמר מי יתנני לילה"...

זה נשמע רע, מרגיש ככה, אבל ב"ה אני כבר יום שני רצוף בעבודה, לא נותנת לעצמי... ב"ה. מודה על כל יום שחולף

למזלי בשני לא.
בכל אופן - זופרן עזר לי לא להגיע לעירויים מרוב הקאות
(בשני הספיק ה דיקלקטין)

ואין לי עצה איך לעבור את זה
אני הכי מודה בעולם לקב''ה על שנתן לי במתנה את השכחה שנתנה לי את. האומץ להרות וללדת שוב.
(הריון שני תותים ב'' ה! כמו שתיארת את הראשון שלך😍)

ורוצה לתקן אותך ההריון הראשון לא היה תותים בכלל, הקאתי כל יום בממוצע 10 פעמים ומתי שלא היו רק בחילות .. וזה היה ככה כמעט 9 חודשים רצוף... בנוסף צירים מוקדמים משבוע 23 ועוד כל מיני דברים כפיים יותר או פחות ועדיין לא היה לי קשה ככה... לגמרי השכחה היא מתנה! אחרי לידה זוועתית שאמרתי לכל מי שרצה לשמוע שאני להריון נוסף לא אכנס על כל מהר, הגעתי לטבילה שאחרי הלידה ולא הסכמתי לשמוע על מניעה בכלל

אין ספק, זה אהבה 💓 מתנה עצומה, משתדלת להזכיר לעצמי את זה גם

בלי מחזור ובלי הפרשות.(נכנסתי להריון 4 חוד' אחרי מחזור..) הפרשות גם כן לא היו(לפי מיטב זכרוני)

הפוך-לרוב הנשים לא יהיה דימום השתרשות. אך לחלק כן.
ממש לא מחייב שיהיו הפרשות דמיות לסוגיהן.

בתחילת הריון

על מה את מדברת?

הרוב מתארות מרגע הביוץ עד שהן גילו על ההריון הפרשות מרובות (או קרמיות או צמיגות כאלה כמו הפרשות פוריות )

בימים הפוריים יש הפרשות פוריות, אחרי שעובר הביוץ גם ההפרשות הפוריות נעלמות - ככה זה אצלי כל חודש כולל הפעמים שבהם נקלטתי להריון. 

יום יומיים לפני האיחור עושה בדיקה ביתית וזהו. אין לי שום תופעות שונות או חריגות, לא הפרשות, לא בחילות לא שום דבר.

כל תופעות ההריון לא מתחילות לפני שבוע 6-7 ככה

(אח"כ הן מגיעות בגדול!! לא לדאוג )

שלא נראה שהולך להגיע מחזור או משהו.

עכשיו יש לי מלא הפרשות.

אוהבת שהסביבה שלי בעניינים

סביב שבוע 7-8 

אבל נראה לי אני חריגה

גם אם רואים, יש רואים ויש רואים. יש רואים - שזה ברור לכל רואה ועגול. ויש רואים בטן פיצפונת שיכולה להיות גם סתם כי היא השמינה קצת, ורק חטטנים יראו.
אם זה רואים מהסוג השני- זה בהחלט לא סיבה לחשוב שצריך לספר בגלל זה.

בהתחשב בזה שאני לא אוכלת יותר מידי והבטן שיצאה היא תחתונה לגמרי - מקשרת רק להריון.. 

לא מכירה מנהגים בעניין. כל אחת מה שנוח לה.
אני סיפרתי בשתי ההריונות מוקדם: להורים ולאחים. דווקא בעבודה סיפרתי היכממאוחר שאפשר.
חברות סביב השבוע של השקיפות

זה מה שמקובל בחברה. לא חידשתי משהו... זה ידוע

כבר יודעים.. הורים שבוע 6 אחים שבוע 8.. וזה גם רק כי הרגשתי ממש ממש נורא בהתחלה..
בעבודה גם יודעים כי מלווים אותי בתהליך - עובדת כסטודנטית לסיעוד .. 
כל הזמן שואלים ההורים והחמה מתי אפשר לספר למעגלים רחוקים יותר - דודים וכו'..
ואני תמיד מעכבת..
כרגע אני ב10

קשה לה לשמור על ההריון בסוד וחייבת לשתף את המשפחה.
אחרי שנכוויתי בהריון הראשון, בהריון השני סיפרנו להורים של בעלי כשכבר לא היה אכפת לי ששאר המשפחה תדע.
במקומך הייתי אומרת להורים שלא יספרו לאף אחד, עד שאת בפירוש מאשרת להם לפרסם.

יש שאומרים שכל עוד לא רואים אז לא לומר כי אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.

בהצלחה!

לאחים ואחיות (שבד"כ שומעים לפני שאנחנו מספרים להם) בשבוע 12 בערך.. דודים וחברים כשיוצאת בטן

שבוע 13 בערך.. ככה אנחנו נוהגים. לא יודעת מקור מדויק. אם חשוב לך -אשאל את בעלי.

בתורה יש את הסיפור של יהודה ותמר, שהיא התעברה וידעו על כך רק אחרי שלושה חודשים, מכאן לומדים שלא מספרים על הריון עד שרואים , כי רק אז ראו שהיא בהריון. וזה בגלל שכל הדבר הסמוי מן העין שורה עליו ברכה.


עכשיו אני רק שואלת את עצמי אז אם יש עניין להסתיר כשרואים כבר ועדיין לא עברו שלושה חודשים.... ממני שכבר בשבוע 11 מסתובבת עם בטן הריונית למדי😱

להתחיל ללבוש אוהלים? גם זה מסגיר אם את לא רגילה לזה... 

 

ממני - שבשבוע 11 כבר לא יכולה להסתיר בשום צורה ודרך

 

אמנם קיויתי שלא ישאלו אותי כי לא רציתי לשקר וגם לא התחשק לי להגיד כן. אבל תוך שבוע שבועיים כבר היה ברור לעין כל והדיבור על זה הפך להיות מובן מאליו.

 

התכוונתי אם יש עניין לא לספר על ההריון בשבוע 11 אם גם ככה רואים את הבטן.
(נגיד לא לספר לאחים שלי שגם ככה לא פגשו אותי בשבועות האחרונים)

ואם זה במהלך השליש הראשון אז צריך לקחת בחשבון שאולי (לא עלינו) יהיו התפתחויות שאולי לא תהיי מעוניינת שעל העולם ואשתו ידעו עליהם.
לכן עדיף רק אחרי סקירה ראשונה.
מקובל להניח שאם תוצאת הסקירה יוצאת תקינה וממילא הסתיים השליש הראשון אז הסיכויים שבע"ה יהיה הריון תקין עולים פלאים.

אבל סבתא שלו כבר גילתה לבד כי סירבתי לאכול עוף אז היא ישר הבינה.. ואני יודעת שברגע שהמשפחה שלי תראה אותי הם ישר יבינו....

הריון שחיכיתי לו ממש..

להורים ישר סיפרתי עם התוצאה החיובית

לשאר בסוף שלישי...

עד אז ההריון נחשב יותר רגיש,

זה בעיקר ע"מ שח"ו לא יקרה משהו ותצטרכי לעדכן את כל העולם...

יש כאלה שדואגים מעין רעה ושטויות
יש כאלה שלא מספרים בכלל, גם כשרואים את הבטן הענקית
ויש שמספרים מחודש שלישי או חמישי
אני חיכיתי לראות שהכל בסדר גם כי הרופא נשמע לא ברור. בהתחלה שכיחות ההפלות די גבוהה אז חשבתי שעדיף לחכות אם חס וחלילה יש הפלה אין טעם לספר לאנשים על ההריון.
מעבר לזה לא רואה טעם להסתיר

לא יודעת. אין לי כח בכלל.

גם לא כח להסתיר

זה בדרכ לפני ואז באים עם התוצאות

אני גם לא עושה שקיפות או סקירה מוקדמת והיה לי ממש קשה לחכות כל כך הרבה זמן בין הביקור הראשון לשני אז בין לבין הוצאתי מהרופאה הפניה לאולטראסאונד והלכתי לעשות US בנפרד, בלי תור לרופאה. בשביל השקט הנפשי שלי.

באיזה קופת חולים את?

את יכולה לשאול במוקד אחיות, או שתשאלי פה בפורום מי יודעת על מכבי

תבררי איך זה עובד עם המוקד נשים או אם יש אפשרות לעשות US עם הפניה מהרופאה

 

אני במאחודת ולהרבה רופאים לא היה US בחדר אלא נתנו הפניה למכון US נפרד, אז ככה יכולתי לבקש הפניה מהרופאה כדי לעשות עוד US בין התורים אליה. 

אבל אני בלחץ (אחרי הפלה) אז הולכת לרופא אחר לפני כן

14 זה די מוקדם.

 

לחכות עד שבוע 14.. את יכולה לבקש ממנה הפניה ל US (אולטראסאונד), תסבירי לה שקשה לך לחכות כל כך הרבה זמן בלי לראות מה קורה...

 

והלכתי לרופא כי נלחצתי, נתן בדיקת דם לקרישיות והיה תקין ב"ה 

בעקרון נראה לי שאם זה ממצא חד פעמי לא מתייחסים לזה כל כך.. 

לא סוגרים הכל.

מוציאים את התינוקת מהחדר מאווררים לחצי שעה או שעה,סוגרים חזרה חלונות מחממים ומחזיריםלפחות פעם ביום בכל חדרי הבית,כמה שיותר פעמים יותר טוב

בחורף נוטים להיות בחדרים סגורים כל החיידקים נשארים בחדר ואז חולים הרבה יותר

רעיון.

כל בוקר. אם את יוצאת מהבית להשכיר חלון מעט פתוח בכל חדר
אם את בבית אז בחדרים שאת לא משתמשת לפתוח הרבה, לחכות איזה חצי שעה, לסגור, לעבור לחדר שכבר איווררת ולאוורר את השאר.

מעבר לזה אפשר פרוביטיקה ביו גאיה. מיץ תפוזים טרי

תודה שהצחקת אותי.

לק"י

מאיפה קונים את הפרוביוטיקה הזאת? @מיואשת******

ראיתי עכשיו שב"be"של שופרסל היא בהנחה.

לק"י

פעם בכמה זמן מומלץ לתת?

ואם רוצים לחזק בצורה מעמיקה אז הומאופתיה.

 

 

אבל תבדקי שזה באמת מתאים מגיל שנה.
הבנתי שיש להם מגוון סוגים לגילאים שוניםת

ובטח יש בחנויות טבע נוספות.

ראיתי שיש להם עמוד הבית כאן בישראל ועושים משלוחים.

ואפשר להשיג דרך אתרים נוספים.

 

לנו שכנה מבוגרת המליצה כשהגדולים שלי היו קטנים, ובזמנו זה פשוט הציל אותנו. 

גם נענע.
גינגר.
דבש.

אני מכירה של אקוסאפ שמתאים לתינוקות.
יכול להיות שיש לעוד חברות

יש גם משלוחים וגם חנויות טבע שמוכרות.
זה יקר אבל לדעתי שווה לחיזוק המערכת

יש נוזלי שמתאים לתינוקות לעוד חברות.

 

אין כאב בחזה
אין בחילות במהלך היום
אין כאבים בבטן תחתונה
או היגעלות מדברים
לכן מוזר מה שקורה לי

אז את לא חייבת לצפות דווקא למה שהיה לך, אלא ללמוד להכיר את ההריון החדש (גם אם זה לא כרגע, בכללי) כפי שהוא.
ב"הצלחה בכל מקרה

מבינה את הציפיה ...
אבל חוץ מלחכות אין מה לעשות

לא נתתהרבה נתונים אבל נשמע שאת בין הגדולים. האם יתכן שאמא שלך עובדת בטירוף עבור פרנסה? לכלכל בית עם הרבה ילדים זה הרבה כסף ואם היא נתנה עבור החתונה שלכם/ דירה / אולם וכו סכומים מסוימים אז תריך לשלם את זה מאיפשהו בנוסף לחיי היום יום.
את אומרת שלאחותך יש בעיית מן הסתם לוקחים אותה לטיפולים שגם הם עולים כסף
בקצרה האם יתכן שאמא שלך עובדת ככה מחוסר ברירה וגם היא סחוטה ועייפה ולא היתה רוצה לעבוד כזה הרבה ואין ברירה?
אולי אין לה פניות נפשית בגלל כל הדברים שהיא תריכה לטפל בהם? אולי היא מחכה דווקא ממך ליד עוזרת או מילה טובה או תמיכה נפשית? האם יש לה הורים מבוגרים שהיא מטפלת גם בהם?
תדעי שהשלב הזה בחיים בו יש גם ילדים קטנים וגם ילדים נשואים ולרוב גם הורים מבוגרים שמצריכים תשומת לב הוא שלב קשה מאד עבור רב האנשים ולרוב זוגות צעירים נמצאים בבועה כזאת שחושבים רק על עצמם ועל התינוק החדש שלהם ושוכחים קצת שלהורים יש כל כך הרבה על הראש ואולי אפשר לנסות לעזור להם ולא רק איך הם יכולים לעזור לנו.

כל זה אני כותבת בלי להכיר אותך כלומר כמובן שיתכן שטעיתי לגמרי וכל מה שכתבתי לא רלוונטי אלייך.
בכל מקרה באמת שקשה לא לקבל תמיכה נפשית מאמא ולא משנה מה הסיבה. אז חיבוק גדול לך

מבחינת מספר ילדים אנחנו משפחה ממוצעת במגזר. ב"ה גדלנו בתחושה שלא חסר לנו כלום, ההורים שלי תמיד עבדו קשה כדי שנוכל לחיות ברמת חיים טובה ושיהיה גם למותרות.
אבל תמיד היא היתה עובדת עד 16, וחוזרת הביתה לענייני הבית.
אני מרגישה שעכשיו זה כבר נהיה שיעבוד...
יותר מעל עצמי, כואב לי על המתבגרים שעוד בבית. שאמא חוזרת ב18-19 מהעבודה לפעמים. וגם מביאה אותה הביתה. עובדת בערבים ובמוצאי שבת ומתי שרק אפשר...
כבר ניסיתי לחשוב ולדון לכך זכות. אולי היה להם איזה משבר כלכלי כלשהו.. נכנסו לחובות שאנחנו לא מודעים אליהם.
על פניו, הכל כרגיל בבית, ב"ה. מבחינת כמויות אוכל (וגם מותרות), העוזרת ממשיכה להגיע מדי שבוע, וכו'... אז אולי הם מסתירים טוב ממש משהו שקרה? אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
ואולי היא פשוט נשאבה לזה וקצת טובעת שם בעבודה ושוכחת שיש עוד דברים...

(זה מבאס להתקשר לפעמים, גם כשאני גדולה ואמא בעצמי, סתם להתקשר שאול מה נשמע ולשמוע "זה דחוף? אני עובדת.. אני אדבר איתך"..
אז תודה גם על החיבוק)

אם בשביל השוטף עבדה עד 4, ועכשיו יש ילדים נשואים את הרי מבינה שזה על. המון כסף נכוו?
יש מגזרים שמשתתפים בדירה אז בכלל
אבל גם בלי זה אולם וכל נגררותיו, בגדים לכל המשפחה, ציוד בסיסי לבית החדש, קצת שכירות להתחלה, דברים שקנו לכם לתינוק החדש וכל דבר אחר שנתנו לכם יכול להגיע למאה אלף שח בקלות. מישהי תריך לשלם את זה.
ילדים נשואים שמגיעים להתארח בשבתות זה המון עבודה וגם הוצאה נוספת, וכביסות אחרי שהם הולכים...
מציאות של עוזרת לא אומרת כלום, לאשה שעובדת קשה ויש בית מלא ילדים חייבת עוזרת.
בהחלט יכול להיות שהיא גם נשאבה לעבודה, אולי הקשיים בבית ועם אחותך ועם מתבגרים אחרים קשים לה מדי והיא הולכת לעבודה כדי לשכוח מזה
גם בזוגיות חש משברים חדשים כשהילדים מתחתנים.
סהכ אני מנסה לומר שאולי לפעמים צריך ההפך- שאת תקשיבי לה ותנסי לעזור לה, ואולי משם היא תקשיב לך בחזרה ותמצאו את החברות שלכן מחדש.
אני מבינה את כל הקושי שעובר עליך אבל באמת שיחסית לחיים של ההורים שלך העמוסים כנראה שלך הרבה עותר קל וצריך לפעמים לזכור להסתכל גם על הצד של ההורים ולא רק לצפות מהם לתמיכה אינסופית.

ועדיין זה באמת נורא קשה עבורך שהתרגלת לתמיכה מאמא ועשכשיו אין לה פניות עבורך, זה שלב בחיים שלנו שאנחנו מבינים שלהורים שלנו יש עוד דברים על הראש וזה שלב קשה! באמת.
ואם כבר את מתקשרת תאמרי פעם הבאה- לא דחוף בכלל רציתי לשמוע מה שלומך, את עובדת כל כך קשה, את צריכה חופש, אולי אני יכולה לעזור במשהו...
תגידי את זה פעם פעמיים ותראי, יכול להיות שזה יגרום לאמא שלך לשתף אותך במה שעובר עליה ותביני יותר טוב
בהצלחה רבה!!

מאוד מבינה אותך בקשר לסוגריים.
זה לא משנה בני כמה אנחנו, תמיד נרצה את היחס וההתעניינות מההורים שלנו. וזה מאוד מאוד מבאס להתקשר לאמא ולשמוע שאין לה זמן לדבר איתך. כאילו מה, רק אם זה דחוף אפשר לדבר איתי?
אבל באמת לנסות לדון לכף זכות... כי היא בטוח אוהבת אותך ורוצה לדבר איתך, אז אם היא אומרת שהיא עסוקה כנראה שהיא באמת עסוקה... ואי אפשר לדעת אם זה שהיא עסוקה כל כך זה מבחירה או מאילוץ.

ועד שמגיעים הביתה שש/שבע. לא כתבת בת כמה אימא שלך, אבל עכשיו ילדים גדלו היא יכולה לממש את עצמה, אולי לחסוך לפנסיה, לא מבינה למה אימא לבוגרים ומתבגרים צריכה להיות בארבע בבית.

ההורים שלי גם בשלב הזה בערך והם בקושי נמצאים בבית ( אם כי אצלם גם המתבגרים כבר לא ממש בבית). זה פשוט השלב שהם יכולים גם להתפתח מקצועית ופחות להתעסק בילדים.
מודה שגם אני הייתי רוצה שהם יהיו יותר פנויים אלי אבל שמחה מאוד שיש להם את החיים שלהם והם לא תלויים בילדים ( בהשוואה לממוצע).
חיבוק על התחושות! מקווה שפתחתי לך עוד זווית ראייה ושלא תקבלי את זה כביקורת עלייך

אולי היא לא רוצה להרגיש שהיא מציקה לך

אולי היא חושבת שאם את לא מדברצ על זה מיוזמתך אז אולי את לא מעוניינת לדבר על זה

 

נשמע שאתן דוקא מאוד קרובות תנסי לדבר איתה את יכולה גם לשתף אותה אולי לרמוז לה שכשאת מדברת איתה על קושי את מצפה שהיא תתעניין לשמוע איך מתקדם

אולי היא אומרת שאם היא תירצה תספר?
או שהיא ממש ממש מותשת מעבודה עד שהראש שלה לא במקום.
גם הזיכרון בגיל הזה קצת יורד.

לא מאמינה שאמא שלך לא אוהבת או דואגת לך.
בשביל לא לשמור בלב הייתי מדברת איתה כמו..
אמא מה נישמע?
את זוכרת מה שסיפרתי לך על..?
למה את לא שואלת?

ותיראי שלא היתה לה שום כונה רעה.

יש סיכוי גדול שהיא לא רוצה לחטט..
ההורים שלי מאד משתדלים לשמור על הספייס שלנו והפרטיות וזה מהמם.

אבל אם כבר שיתפתי. באמת שפכתי את ליבי בבכי. וזה דבר שהיא היתה יכולה להקל עלי בו.. אז אני מבינה שאין לה זמן טכנית... אבל להתקשר, לשאול מה איתך איך את מרגישה, כן ציפיתי..

ממש מבינה את הכאב שלך
זה נורא קשה לצפות לתמיכה מקרובים קרובים... ולא לקבל...
רק רציתי לומר ש....אפשר קצת לראות את זה קצת קצת אחרת-
זה לגמרי אוצר שאת בכזה קשר קרוב, פתוח עם אמא שלך, ושהיא מקור לתמיכה עבורך...
לא מובן מאליו...

ואת יכולה לשכב על הבטן,

תמצאי איזו ילדה קטנה שיכולה ללכת לך על הגב .

ברצינות. זה ממש עושה את העבודה.

רק לא על עמוד השידרה.

על הכתפיים, ועל צידי הגב.

 

אולי יהיה לי פיצוי. 

עיסוי לנשים בהריון

 

ברפאל סנטר, מהשבוע ה 15 בהיריון תקין

זיכוי במסעדה,
חבילה מפנקת מסובון או ללין.
כרטיס גיפקארד.

נשמע לי מתנה אישית כיפית ומתאימה לתקופה

עוד הצעות? 🙄

בדלתא ו עדיקה. זה מהמם. ואפשר לכתוב משהו על איך שהיא חיממה את ליבך ולהוסיף עודה או קפה וכאלו

את שולחת ב sms עם הודעת מלל
אנחנו שלחנו למתנת יום הולדת ויש מבחר של חנויות למימוש

לחפש ביי מי בגוגל?

ויש כמה סוגים של שוברים

ויש לה זמן לזה.

כתבת את התשובה בשאלה- היא איתנו במיטה.
מנסיון שלי תפרידי שינה מהנקה, תעבירי אותה למיטה שלה ואפילו לחדר שלה. 2-3 לילות קשים של זמן ממושך להרגעה והרדמה שלא ע״י מוצץ, וכנראה לא תקום יותר בלילה. יש כל מיני גישות בנושא איך בדיוק לעשות את זה. תמצאי את הדרך שהכי מתאימה לכן.
ברור שזה לא צורך אוכל! ולכן לא משנה כמה טוב אכלה לפני השינה. זאת כרגע הדרך הילידה שהיא מכירה להרדם. ולכן כל פעם שמתעוררת זקוקה לך לחזור לישון.
בהצלחה!!

היא לא נשמעת רעבה. היא פשוט משתמשת בהנקה כדי להירדם שוב..
אנחנו הלכנו לפי שיטת "לילה טוב", תקראי באינטרנט. אהבתי שזה הדרגתי ולא בבום הילד צריך ללמוד להירדם לבד.
מאז ב"ה פלאים.. כבר שכחנו מה זה לקום בלילה. בע"ה בקרוב אצלך

איך מתחילים? מה עושים? אשמח לעצות..
גם אם אני שמה אותה במיטה היא בוכה מרימה אותה ושוב שמה היא בוכה שוב ונניח שהיא נרדמת זה מחזיק לחצי שעה שעה ושוב היא קמה..

לא הרמתי. ישבתי לידה ליד המיטה, בחדר חשוך. חיבקתי, ליטפתי, דיברתי, הסברתי אבל לא הרמתי. בהתחלה בכתה המון, לאט לאט נרגעה. אני חושבת שפעם ראשונה יצאתי מהחדר רק כשנרדמה לגמרי, פעם שניה כבר כשמספיק נרגעה. אבל לא זוכרת בדיוק. אבל באמת שזה לקח יומיים בלבד.
בהצלחה!

הצלחתי למצוא רק הפניות ליועצות שינה ולא מצאתי ממש על השיטה

אכתוב בע"ה בהמשך היום יותר בפירוט

אנחנו פעלנו בשיטת "לילה טוב" בעזרת יועצת שינה מדהימה, מי שרוצה אתן את המס' בפרטי.
המטרה של השיטה היא ללמד את הילד להירדם באופן עצמאי.
המהלך מורכב מ4 שלבים.
קודם כל, לפני ההרדמה עושים "טקס שינה", זה יכול להיות שיר, סיפור, קצת עיסוי, מה שמתאים לכם ולגיל.. הרעיון הוא להכניס את הילד ל"מוד" של שינה ורגיעה. כשחוזרים על אותו טקס כל ערב, הילד לומד שהוא הולך לקראת שינה וזה עוזר לו מאוד (אצלינו המתוקון בן שנה מבין ומיד כשאני מתחילה מניח עליי את הראש).
עוד דבר חשוב זה שאם יש הנקה כחלק מהטקס שינה, לשים לב שהוא לא נרדם תוך כדי, ואם כן לנתק (אם הוא רוצה שוב להחזיר, אבל אם שוב מתעפץ לנתק שוב..).
בשלב ראשון- הילד לומד להירדם בעזרת מגע של היד בלבד. אחרי הטקס משכיבים את הילד לישון, מתיישבים לידו ורק מניחים את היד עליו. עדיף שהיד לא תזוז (כלומר לא ללטף וכד'). אם הוא לא רגוע, מלטפים קצת, שרים וכו'. אם זה לא עוזר, מרימים ומשכיבים חזרה כשנרגע.
יושבים לידו עם היד עד אחרי שנרדם ורק אז יוצאים.
אחרי כמה ימים שרואים שהילד למד את הקטע ומצליח להירדם ככה בטוב, עוברים לשלב הבא.
השלב השני- רק יושבים לידו, בלי לגעת. אם לא רגוע, שמים את היד, אבל מרימים לפני שנרדם. אם לא נרגע מרימים וכו'.
שלב שלישי- יושבים לא צמוד למיטה אלא ליד הדלת, במקום שהוא יכול לראות. אם לא רגוע קמים אליו ובמידת הצורך מרימים, ואז משכיבים וחוזרים לשבת שם.
שלב רביעי- כל פעם משכיבים ויוצאים מהחדר.

זה תהליך קשה, אצלינו היה הרבה בכי.. והיו מדי פעם השכבות מאוד ארוכות.
אבל זה פשוט מדהים כמה שזה עוזר, קודם כל לתינוק!!! כל כך ראינו עליו כמה שהוא היה מסכן כשלא היה מצליח להירדם לבד, כמה היה מתוסכל ובוכה מרוב עייפות, וממש קצת אחרי שהתחלנו את התהליך הזה הוא הפך לרגוע הרבה יותר סביב זה.
עדיין יש לו את הקטעים שלו (הוא לא התינוק הכי רגוע שיש. אבל הוא מתוק, זה מפצה )
אבל באמת רואים שיפור מטורף ביכולת העצמאית שלו להירדם.
ובנוסף כמובן שאנחנו כבר כמעט חצי שנה ישנים מצויין, בלי עין הרע..
ממליצה ממש ממש.
הדרגתי, בטוח, לא מתעלם מהילד. בדיוק מה שצריך בעיניי.
ואם מסתבכים, באמת לפנות ליועצת. זה פותר כ"כ בטוב את הבעיה המעיקה הזאת ובנוסף אתם לומדים מזה כלי מדהים לילדים הבאים..

עוד נקודה - בהשכבות במהלך היום זה עובד אותו דבר, הטקס יכול להיות קצת שונה או יותר קצר (אם כי עדיין חשובה מאוד ההירגעות וההפרדה מהמשחק/אוכל שהיה קודם).

בהצלחה לכולכן!!!

את התהליך בגיל חצי שנה בערך.
למה זה כזה מפתיע?
זה מרגיע, כמו מגע, אבל דורש יותר עצמאיות מאשר ממש להרדים עם הידיים.

סביבות גיל שנה,
פשוט שמנו אותה בחדר הילדים ( עם האחים שלה שהיא מכירה ואוהבת)
המשכתי את ההנקה כדי שההסתגלות לא תהיה קשה,
השינוי היה מהיר מהמצופה.
עדיין מתעוררת 2-3 פעמים בלילה (לפעמים אני קמה לפעמים בעלי)
אבל לפחות היא חוזרת לישון אחרי כל פעם כזאת.
עם הזמן גם הפחתתי הנקה, מצאנו דרכים אחרות להרדים אותה.

יש אפשרות ליצור מחיצה שלא תראה אותך כשאתם מנסים להרדים אותה? (אולי בעגלה..)

אולי לשים לה מזרון בצד של בעלך והוא ירד אליה בזמן שצריך להרגיע אותה וככה היא לא תראה אותך. לפעמים גם תחזור לישון לבד

זה יקל על התהליך שהיא לא תראה אותך בזמן שהיא רוצה הנקה ולא מבינה למה לא מקבלת...

אני בדיוק באותו מצב (והוא לא איתנו בחדר, רק אומרת- זה לא דווקא הבעיה, אלא שהם יודעים להירדם רק בעזרת המציצה חזרה) קשה גם להצביע על למה מתעוררים הרבה בגיל הזה כי השיניים מאוד מציקות...

זה היה המצב אצלנו בדיוק. והבנו שצריך לגמול,
אז בעלי התעקש ונתן לה בקבוק לפני שינה במשך כמה לילות,
ומאז היא לא ינקה יותר,
ואני יכולתי לחזור לישון בנחת ובבריאות.
זה כמה ערבים קשים (2-3) , של צרחות ובכי,
ואחר כך זה נעלם.

הרבה הצלחה!

ואגב- אפשר קודם להעביר לחדר אחר או מיטב בנפרד בתור מהלך ראשון. כי יכל להיות שזה בעצמו יעשה את העבודה

או בקבוק.
מה שהייתה צריכה היא קיבלה, אבל לא ממני.

ההרדמות הן כמו ההרדמות של הלילה? יש למישהי טיפים בשביל מצב כזה?

ושמה אותה במיטה. לפעמים היא ממשיכה לישון ולפעמים מתעוררת ואז אני מחייכת ומלטפת ואומרת לה לילה טוב ויוצאת מהחדר. לפעמים משאירה מוזיקה. בדכ היא חוזרת לישון אחרי כמה דקות לפעמים בוכה ואז צריך גרעפס או להרים ולחבק ולהשכיב בחזרה
אם הם עייפים הם נרדמים
במצבים קשים מוזיקה ממש עוזרת לה, או מובייל, היא מסתכלת עליו עד שנרדמת

הבחור שלי בן 11 חודשים, לא מוכן שאניח אותו במיטה, זה מלווה בבכי, הוא לא ממש נרדם בהנקה ביום, אלא על הידיים וההנקה רק מכניסה למצב רגיעה, אבל אם עושים שינוי בלילה אני תוהה איך מכניסים אותו גם ביום...אם הוא לא נרדם בזמן הוא נכנס לעייפות יתר והכל עוד יותר היסטרי

וגם אם זה מלווה בבכי. כשאת מזהה עייפות תכניסי אותו למיטה עם משחקים ומוזיקה ותצאי
תחזרי מדי פעם להרגיע ללטף ושוב לצאת
אחרי כמה ימים הוא אמור ללמוד להירדם לבד
המיטה צריכה להיות מקום נעים להיות בו בערות ולהירדם בו. דובי אהוב וכו.

לא עם הרבה ניסיון, אבל למדתי שצריך להכניס אותם למצב שינה. כלומר לתת לגוף שלהם להבין שעכשיו זה זמן לישון, ואז הוא מפריש הורמונים של רגיעה ושינה. אפשר לעשות את זה ע''י קצת חושך (לא לגמרי), דיבור בשקט, בלי להשתולל, ליטוף וכו'... אחרי כמה דקות כאלה, יהיו לו כנראה יותר קל להכנס ל'מוד' של שינה...

אני מכבה את האורות לאט שרה לו מושיבה טותו במיטה ולאט משכיבה ומלטפת, הוא מברבר קצת משחק מסביב ואז כשמתעייף מתחיל לבכות עד שזה מגיע להיסטריה...אין שום דרך אחרת חוץ מבכי?

האמת שאני לא מומחית לנושא, רק העליתי משו שלמדתי...
יש לו חפץ מעבר? (בובה כלשהי, חיתול בד...) או מוצץ? משהו שהוא יכול להרגיע את עצמו בעזרתו...

הוא ממש ילד רגוע ומשוחרר במהלך היום, משחק המון לבד על הרצפה ולא צריך אותי בזמן משחק, אבל בשינה ממש קשה לו לשחרר

בסוף זה עובד. לא להישבר ולא להגיע למצב צרחות כי מזה כבר קשה לצאת
כשזה בכי ממש ולא תלונות אז להיכנס ולהרגיע ולעשות את כל הריטואל שוב. זה לוקח כמה ימים מעצבנים אבל שה עובד

כי הוא נכנס אצלי להיסטריה ממש מהר...אם אבוא ארגיע ואניח זה יהיה צרחות...

זה התחיל כשחזרתי ללימודים בשילוב חרדת נטישה, סביב שמונה חודשים, עד אז נרדם במיטה יפה מאוד

אם היא צורחת כל הבית רועד .. אגב גיליתי שכשאני שרה לה שלום עליכם מלאכי השרת היא די מקשיבה לי ונרגעת חחח אז אני שרה לה והיא כל שנייה מנסה לקום , מתסכל. ..

לשבת לידו בשקט נשמע מאד אידיאלי

אבל אצלי תכלס זה לא עבד - זה יותר מתסכל אותם, כי הם מצפים שתרימי אותם

רק כשאני יוצאת - הוא מסכים להישכב בעצמו ולהירדם.

מה שתרגילי אותו זה מה שיהיה.

פשוט... מפסיקה לקום בלילה 😁
כשאני קולטת שזה סתם פינוק ונהיה מתיש...

קצת אכזרי אבל מצליח בסוף.
שולחת אליה את בעלי.
נותנים לה לבכות...
אבל שלושה לילות כאלה וזהו הסיוט נגמר....
ככל שתתחילו יותר מוקדם תצליחו יותר מהר....

אצל האחרונה זה היה באמת יותר קשה.
אבל בסוף גם עבד...

להמשיך לחבק להניק ולהעניק במשך היום....

ההבדל אצלי ְ שאני העברתי לחדר אחר כבר בגיל חודש ומשהו....

חיבוק. זה באמת קשה ומתיש

אם את בודקת בזמן הביוץ התוצאה תהיה שלילית
היא חיובית יום יומיים לפני הביוץ

כדאי שתשאלי את המדריכה שאצלה למדת את השיטה אם יש הנחיות שונות

וגם כשלמדתי זה היה בתקופת טיפולים לקראת הכניסה להריון, כך שהייתי מאד מכוונת מטרה למטרה הזאת....
אם יש פה מישהי שיודעת מה ההנחיה- אשמח לשמוע.
מדידת חום השחר לא כ"כ הולך, כי בגלל ההנקה בלילה, השינה לא רצופה ואז זה משתנה מאד....

את מנסה להכנסס להריון? למנוע? סתם לדעת מתי יהיה מחזור?

בדיקות ביוץ ולהתחיל מיד אחרי הדימום
גם בהנקה יש הורמונים וזה משפיע על מועד הביוץ על ההפרשות על חום השחר

בזמן הנקה הגוף לפעמים "מנסה" לבייץ ולא מצליח ולכן יכולות להיות הפרשות ללא ביוץ,
זו הסיבה שצריך גם את חום השחר. תנסי להתחיל למדוד כל יום באותו טווח שעות אחרי השינה הכי ארוכה ורציפה שלך.. (נגיד בין 4 ל-7 בבוקר כשאת קמה להניק) לא אצל כולן חום השחר משתבש בגלל שינויי שעות אצל כל אחת זה אחרת, יש רגישות יותר ופחות..

בהצלחה

כי זה עוזר רק למחזורים הבאים

בהנקה זה הכי מבלבל בעולם!
בהנקה זה יכול מאוד מאוד לתעתע.. (הכוונה לפני שמקבלים פעם ראשונה או שלא סדיר..) כי מה שקורה שהרבה פעמים הגוף מנסה לבייץ ומראה הפרשות שחשודות כפוריות. וזה יכול להיות שבוע או שבוע וחצי מצב כזה כשבזמן רגיל זה שלב שלוקח כיומיים..וזה באמת בזמן רגיל הפרשה פוריה שמובילה לביוץ (יכולה לשמר את הזרע)
לא נראה לי הייתי מצליחה ללמוד בהנקה

אם את רוצה לדסקס באישי מוזמנת
(רק יש מצב שאגיב רק בשלישי)

אני לא לומדת עכשיו, למדתי בעבר מהספר, בתקופה שניסיתי להיכנס להריון ראשון.
לכן פחות התמקדתי אז בהנקה, ועכשיו אני די מבולבלת.
לגבי חום השחר- אצלי ממש לא הולך כשאין לי לילה כמו שצריך. לפי מה ש @@בתי 123 אומרת, זה בכלל לא רלוונטי כשהמחזור לא סדיר, אז בכלל.
בקיצור- אם גם להפרשות אין משמעות, כי הן מופיעות שבועיים לפני שהגוף מנסה לבייץ (ולא כמה ימים לפני), וגם לא תמיד מתרחש בסוף ביוץ-
אז אין בעצם שום דרך לעקוב?! <תוהה>
ממש תודה לעונות!! זה עוזר ומסדר..

בקשר לחום השחר גם אם הייתמצליחה לעקוב הוא רק היה מראה לך שנגמר הביוץ וכשמחזור לא סדיר החום לא יגיד לך כלום לגבי החודש הבא

שבוע אחרי הדימום אבל אם וסת ממש לא סדירה כדאי לפני תקני משהו זול
יש אפשרות לעשות יום כן יום לא אבל רק אם את מכירה את עצמך ויודעת שתמיד יש לך שתי בדיקות חיוביות לפני ביוץ

מקבלים מחזור אחרי 'הניסיון ביוץ הזה'?
כמו ביוץ רגיל?

אבל בהחלט אפשר לעשות בטא יותר מוקדם. ביום שישי זה כבר יהיה ודאי ובעז"ה גם חיובי.
שיעבור לך בקלות ובנחת

מלא חיבוקים יקרה!!

הלוואי שתזכי במתנה!!

הרבה כוח בהמתנה...

..הלוואי
ההלוואי
הלב שלי מרוסק

עובר יום 5 (בלסטוציסט) מתחיל להשתרש יום או יומיים מרגע שהוחדר לרחם. במהלך ההשתרשות יכול להיווצר דימום אבל אי אפשר לדעת אם התהליך יושלם. אפשר רק לקוות ולהתפלל.
בשלב הזה מופרשת בטא אבל ברמות נמוכות. אם ההשתרשות תקינה תוכלי בעוד כמה ימים לקבל תוצאה עם בטא שמנמנה.

מתפללת עליך

נתנו לי עוד כדור דפסטון 3 פעמים ביום לתמיכה, בנוסף לקרינון ולאסטרופם..
יום שלישי בטא.
אני כלכך במתח..הלוואי שזה חיובי

הלוואי ותעדכני אותנו בבשורות טובות!!

ואני יודעת כמה זה מחרפן לחכות לבטא ולפרש כל סימן..
אנחנו עושות את ההשתדלות אבל רק השם יתברך מחליט.
כאמור, את יכולה להקדים את הבדיקה לשישי או לראשון כדי לצמצם את השגעת ובעזרת השם תבשרי לנו בשורות טובות

12 יום אחרי החזרה ויצא שלילי..
זה וודאי?

בעיקרון אומרים שבדיקה ביתית לא אמינה אם לוקחים משהו לתמיכה

לא מנסיון, משמועות כשהנושא עניין אותי (בסוף הגענו להריון בדרך אחרת)

אולי תחכי עוד יומיים תראי אם את מקבלת (בעיקרון את אמורה לקבל מחזור אם אין הריון נראה לי לא??)

מתי את אמורה לבצע בטא?

אף פעם לא לאבד תקווה!!

אם לא עכשיו בחודש הבא!!

ואוטוטו כולנו ניתן לך חיבוקים על הבחילות בעז"ה!!

אבך בגלל שזה עובר בן 5 יום היה אפשר לראות בטא כבר יום שישי

ואולי תהיה הפתעה ..
הייתי אומרת לך לשמור על אופטימיות זהירה....

אבל יש כל מיני דימומים שיכולים להיות
וזה לא אומר כלום על העובר.

בע''ה הרב הרבה תפילות.
שיעבור בקלות ובידיים מלאות...

כמה שפחות לחץ.
תנסי להרפות

אז יתכן שזה ביוץ מאוחר ויתכן מאד הריון צעיר
איך אפשר לדעת? שאלה טובה מאד...
לפני הבדיקה עושים אולטראסאונד, אולי אפשר לבדוק הריון...

בדיקת דם לבטא ופרוגסטרון תוכל לעזור במקרה הזה אבל צריך לארגן הפניה ולעשות את הבדיקה עם המטופלות פוריות על הבוקר כדי לקבל תוצאות מוקדם.. פרויקט..
אין לי רעיון יותר טוב אבל אם את לפני מחזור אולי כדאי בכל זאת לדחות את הבדיקה. היא אמנם חשובה אבל חשוב גם לעשות אותה כשאת בודאות לא בהריון.
מאחלת לך שהבדיקה תתיתר ושתזכי להריון מלא ותקין מהרה מהרה.

שדווה ביוץ ואיתו ידחה גם המחזור.
תצטרכי לחכות כמה ימים כדי לדעת אם את בהריון. אני לא הייתי מסתכנת בקרינת רנטגן על הספק שאולי בכל זאת הריון. תדחי את הבדיקה לחודש הבא(הלוואי שכבר לא תצטרכי) ובו אל תקחי אסטרופם (כדי שתדעי מתי את צריכה לקבל). ובמקביל תתקשרי כל יום במהלך המחזור לראות אם יש ביטול כמו שאת ביטלת. ..
ומשהו לסיום- כשמתחילים בירור פוריות וטיפולים הכל תלוי במחזור ולכן דברים נדחים מחודש לחודש וזה נורא מתסכל כי הזמן טס...רק תדעי שככה זה, עם כל הקושי...
בהצלחה מותק!!

או לפחות תווך של זמן שאוכל לדעת ולמתי לצפות

לקחתי במשך שלושה ימים בוקר צהרים וערב

שתדעי שעושים גם באסותא. לא זוכרת עכשיו אם עשיתי פרטי או לא שם
אל תשכחי לקחת אדויל שעה לפני הצילום, ועד כמה שידוע לי עושים אותו רק אחרי שנגמר הדימום , אז תבררי פעם הבאה לפני שאת קובעת
בשורות טובות!

קבעתי את התור בדיוק אחרי הטבילה הקודמת, וזה היה הפעם הראשונה שלקחתי את הכדור הזה ולא חשבתי על זה שזה ידחה לי גם את המחזור אם לא אקלט. אז קבעתי לפי החישוב של מתי שהייתי צריכה לסיים.. ובסוף המחזור נדחה בגלל הכדור...

שתדעי לפעם הבאה..
יש רופאי פוריות בקופה

קבלתי אותו מרופאת נשים רק שהיא שכחה לציין את הפרט הקטנטן הזה שזה דוחה את המחזור גם...

רופא פוריות מומחה יותר בנושאים האלו מאשר רופא נשים

התחלתי גם מעקב, אל דאגה. אני לא עושה דברים על דעת עצמי

לא חשבתי שאת עושה דברים על דעת עצמך,
כתבתי רק מניסיון אישי שלי,
שלקחתי אסטרופם אחרי הפניה של רופא נשים ובלי מעקב זקיקים ובלי רופא פוריות וזה היה ממש מיותר עבורי.
בהצלחה!!

בדקתם ריפלוקס/ריפלוקס סמוי?

בגיל הזה יש תינוקת שעדיין הופכים את הלילה ליום ופשוט לא רוצים לישון תנסי לא לתת לה לישון יותר מ3 רצופות ביום ותמיד רק באור תעשי לה מקלחת לפני השינה

בגיל הזה יש רפלקס שגורם לזה שהידיים נזרקות לצדדים. ואז מתעוררים בבהלה.
תנסי לעטוף ולשים בעגלה ולנדנד. אפשר גם לנסות להאכיל ככה.

את יכולה לבק מהרופאה גם משהו להקלה על ריפלוקס, ואם זה עוזר, כנראה שזו הבעיה.

בזכות מוריה הצדיקה ובהמלצתה
עשיתי את זה גם
והתינוקת נרגעה בחצי

ואגב- תנסי סימילאק - או נוטרילון
מטרנה פחות קל לעיכול למי שרגיש

ותבדקו ריפלוקס

במשך חודש וחצי בערך... 

אח"כ גיליתי שהיה לה ריפלוקס..ואולי זה מה שגרם לה לבכות.

או גזים

או סתם בכי...

אי אפשר באמת לדעת..הם לא מדברים..קצת קשה..

מרגיע פלאים.

יכולים להיות כתמים גם משינויים הורמונליים/לחץ/התרגשות
בשורות טובות!

לקנות בחנות אחת

רק אל תתפתי לקנות כל מני שטויות או חבילות לידה שכוללות "הכל"

 

 

כמו אגלה וכיסט בטיחות במקום אחד שזול שם ואת כל השר לפי הרשימה שלי בחנות אחרת.. שאז פער המחירים לא רציני.

 

את יודעת להמליץ לי על בקבוק לתינוק מגיל לידה?

הם טופסים את הפטמה של הבקבוק כמו את השד 

ואם את לא מתכננת להניק זה אומר כמה וכמה כאלו לאורך השנה הראשונה.
לדעתי כדאי להתחיל במשהו יותר זול- מאמ, אוונט או חברה אחרת שאפשר לקנות בכל חנות\פראם למקרה שנתקעים, ורק אם תראי שהוא לא יאכל טוב מהסוגים האלו תנסי את היקר.
(לסרבני בקבוקים הוא מאד מומלץ אבל מההיכרות שלי רוב התינוקות שמקבלים מיד בהתחלה בקבוק מסתדרים עם מה שנותנים להם)

שמעתי עליה, לא קניתי שם כלום אבל יש להם מחירים טובים

יעיל ונוח יותר בחנות אחת.
אז תלוי בך בזמן ובכסף וברצון שלך.
אם מדובר על דברים גדולים ממליצה לעשות סקר שוק לכל דבר ולקנות איפה שהכי זול.
דברים קטנים ממליצה בחנויות שידועות כעממיות וזולות כמו בזאר שטראוס, מוצצים וכדומה. לא ממליצה על שילב. מאוד יקר.

אני באמת חשבתי לפצל את הדברים הגדולים לחנויות זולות כמו העגלה וכיסא בטיחות וכל השאר בחנויות הסטנדרט ומה שאפשר גם באינטרנט..

 

את יודעת להמליץ לי על בקבוק לתינוק מגיל לידה?

הוא יחסית מדמה הנקה.

את מתכוונת גם להניק או רק לתת בקבוק?

נכון לעכשיו נראה שאני לא אניק. אבל הכל יכול להתשנות.. למה? זה משנה את סוג הבקבוק?

אבל לא חובה
בכולופן הבקבוק של טומי טיפי מעולה ממש. שימי לב לקנות את הפטמה של שלב 1.

יש עוד חברות טובות. שמעתי על מאמ ועל אוונט נטורל. אבל לא ניסיתי אותם.

יש בקבוקים שמגיעים עם המשאבה?

אצלנו דווקא בגיל קטן לא התחברה לטומי טיפי ואהבה את מאמ. למאמ יש פטנט נגד גזים אבל הוא עם יותר חלקים לשטוף.
בגיל יותר גדול כן הסכימה לטומי.

גם אוונט בקבוקים טובים

טומי טיפי יותר יקרים ממאמ ואוונט

וגם על המוצצים שלהם, אבל זה מאד אישי אצל כל תינוק/ת..

חוץ ממאמ

אבל אני חושבת שכשמתחילים מהלידה מיד בקבוקים זה פחות בעיה. נראה לי שמה שתתני התינוק יקח. אצל הגדולים שלי שמבית החולים קיבלו גם בקבוקים השתמשתי בבקבוקים הכי פשוטים והם היו סבבה עם זה.
כיום באמת קונה מה שמתאים למשאבה (אוונט אצלי).
כשמנסים להעביר יונק לבקבוקים אז לפעמים צריך ניסוי וטעיה עד שמוצאים מה שמתאים לאותו תינוק.
אבל אישית אני די בגישה של ״זה מה יש״ והתינוק מתרגל. לא בקטע לקנות מליון סוגים.. אבל אולי זה גם עניין של מזל שהילדים שלי זרמו איתי..