פורום הריון ולידה (עמוד 3479)

יש תקוה שאחרי לידה משתפר גם בעצמו. לוקח זמן אבל משתפר. לא שזה אומר לא לעשות פיזיותרפיה, אבל אולי המצב פחות גרוע ממה שאת חושבת.

זה מאוד עזר

כדאי לך לשאול את רופא ולא אחות... אם את שואלת אשמח לדעת את התשובה

כמובן שחיממתי אותה במידה לא חם מדי

שהטיפות לא יותר חזקות אלא הן משפיעות יותר מהר, אבל מצד שני גם ההשפעה פגה די מהר.

זה באמת כאבים איומים, אני זוכרת שבכיתי מכאבים נראה לי שכאב לי יותר מאשר בלידה 

ובקבוק חם יכול באמת להרחיב כלי דם ולכן האחיות חוששות ועדיף לשים אותו בגב. 
 

ששום דבר אחר לא עזר..
הפעם מקווה מהר מאוד לבקש משככי כאבים רציניים ולא לסבול סתם. 

(גם לפני הלידה מומלץ)

יש ביוצים של זקיקים שגדלו טיפה יותר מהרגיל.. זה קצת פוצע את השחלה ונקרא "ביוץ קשה".. 

הכאב אמור להרגע לקראת המחזור אז הזקיק כבר לא קיים...

אם זה לא נרגע עד אז, כמובן בדיקת הריון ושלילת הריון חוץ רחמי... (שזה לא משהו שאפשר לראות כרגע בכל מקרה.. והאמת שגם לא בתחילת הריון).

1. השומן בחלב מושפע במידה מסויימת מהשומן שאת צורכת. מומלץ להעשיר את  תזונתך בשומנים, בריאים כמובן, כגון אבוקדו, טחינה גולמית, שמן זית, עוף ועוד.

2. ממליצה לצופף לו ארוחות. זה בפני עצמו יכול לסייע לעליה טובה יותר במשקל, ואפילו אולי לפתור את הבעיה. להציע ארוחה כל 2.5 שעות מקסימום. לא לחכות שהוא יבקש כעבור 3-3.5 שעות ומעלה. הרבה תינוקות כשמציעים להם-לוקחים.

בהצלחה!

זה לצורך פינוק פעם ביום ככה

שניהם נראים לי לא כ"כ להיט השאלה מה עדיף

תודה

לחליטה שמכינים מהצמח הזה - קוראים תה. ויש בה קפאין.

לחליטות שמכינים מצמחים אחרים - אנשים גם קוראים לפעמים תה, כי מרוב שחליטות תה נפוצות בעולם זה כבר הפך לשם נרדף לחליטה... אבל זה שם לא מדויק. חליטת קמומיל היא לא תה, אין בה  קמליה סינית, והיא לא מכילה קפאין למיטב ידיעתי.

(רק שזה הרבה פחות נגיש מחלב פרה...)

 בגיל הזה, אם זה רק לפינוק, אז בהחלט אפשר להסתפק בחלב פרה. ולאט לאט לעבור למים בלבד, ופעם ב--- כפינוק אפשר, למשל, מיץ מתרכיז טבעי...

אולי באמת אנסה תה צמחים, למרות שאני קצת סקפטית לגבי ההצלחה..

איפה אפשר לקנות חלב שקדים?

(גילוי נאות: אף פעם לא הכנתי בעצמי, רק קיבלתי המלצות לזה מאמא שלי...)

זה בא בקרטון כמו של חלב עמיד\חלב סויה 

יש גם חלב אורז ועוד כל מני תחליפים פרווה

ואפשר להכין לבד. לשים כפית של שקדיה (כמו טחינה אבל משקדים) ולערבב טוב עם מים (כמו שמכינים טחינה גולמית)

את יכולה להכין לבד, יותר בריא.

אפשר חלב אורז.

או חלב סויה איכותי אם הוא לא רגיש לסויה.

או טחינה מאוד מאוד מדוללת

או אפילו חלב קוקוס.

וכמובן האופציה של חלב עיזים.

ואם התינוק שלך כבר בן שנה ותשעה חודשים, אז שלב 3 מותאם בדיוק לצרכים התזונתיים שלו בגיל הזה. זה נותן הרגשה טובה שגם אם התינוק לא בדיוק אוכל כמו שצריך, אז יש לו את הרשת ביטחון הזאת..

אולי זו הסיבה שאני לא מצליחה לגמול ממטרנה.. 

בכל מקרה ממליצה לתת בכוס ולא בבקבוק.

אני אמא שאוהבת לפנק

זה צורך גם של ילדים גדולים יותר, גם של מבוגרים.

אפשר לתת כמות הולכת וקטנה.

צריך למצוא מה הכי פחות מזיק.

ואפשר בהדרגה לעבור לשתיה בכוס.

אם הייתי חושבת שהחלב ממש מזיק, יותר מאשר לא לקבל אותו

ברור שלא הייתי נותנת, ובאמת בגלל זה אני לא נותנת לפני השינה

למרות שהייתי רוצה לתת גם אז וגם בבוקר

בעז"ה אעשה סדר בדברים ואחליט...

יכולה להשאר פתיחה של עד 2 לא משנה באיזה שבוע יבדקו

אבל אם יש לך התכווצויות תנוחי ותשתי הרבה בלי קשר

עם פתיחה של 3.5(!) ומחיקה 90%.

נחתי כל הזמן עד 37, אחר כך הסתובבתי כרגיל וילדתי ב39

כי היו לי גם התקשויות מדי פעם, וכשנחתי ושתיתי הם ממש הפסיקו. האמת שגם בשבוע שלושים ותשע לא בטוח שהייתי יולדת אם לא הייתי מגיעה לבדוק היו לי פתאום קצת התקשויות ופחדתי שעם כזאת פתיחה אני בטח אלד בבית, אז הלכתי להבדק ואמרו לי שהפתיחה 4.5 (סיכוי גדול שככה הסתובבתי הרבה זמן) הייתי המון שעות עם 4.5 שלא התקדם ואז פקעו לי את המים והלידה רצה.

אני מניחה שבאמת יש הרבה כאלה שיש להן פתיחה כלשהי לפני הלידה, אבל בן לא יודעות את זה - כי פשוט לא נבדקות...

פתיחה 1 נשמע לי לא משמעותי. רק אם יש עוד צירים - אולי הייתי מתייחסת לזה. אבל אני כמובן לא רופאה...

(אבל באמת אל תבני על זה שתלדי כך מהר לי באחת הלידות היו ממש צירים במשך כמה לילות - בשבוע 38 - ובכ"ז הם לא הובילו עדיין ללידה...)

ואני במצב כזה הגעתי לתאריך

לידה קודמת אחרי בילוי בחדר לידה. ילדתי אחרי שבוע. 
עכשיו אני כבר שבועיים עם פתיחה 3 ומחיקה 80%. 


אגב, פתיחה 1 לא נחשבת בכלל פתיחה בלידות חוזרות. כי זה טבעי..

סיפורים יכולים להיות לכל הכיוונים, וכמובן שלכאן מגיעים כל הסיפורים המיוחדים. לכן, אל תקחי רבע סיכון ותנוחי באמת במקסימום האפשרי לך!!!

היא בגלל החשש שיהיה צורך לנתח במידיות בגלל מצוקת עובר עקב ניסיונות ההיפוך...

(בעיקרון לפני ניתוח קיסרי מוזמן מראש צריך להיות בצום, עד כמה שידוע לי. אם כי בהחלט מנתחים ניתוחי חירום גם נשים שלא בצום).

אבל יכול להיות שאני טועה, וההמלצה הזו קשורה נטו להיפוך.

אם בכללי את בחורה בריאה שאוכלת יחסית מאוזן, אז זה בסדר להוריד כמויות גם בהריון!

אני בהריונות תמיד מרזה כי קשה לי לאכול...

רוב התינוקות סובלים מגזים בגיל הזה תנסי "ליקצ'יק"

הרגעתן מאוד 

וטוזי... . תודה, נשמה.

אגב, אם אני כבר כותבת... אם יש למישהי פתרון נגד כאבי גב מחרפנים, אשמח לשמוע (אולי העקמת שיש לי מחמירה את זה, אבל אין משהו ניתוחי לעשות בנידון, אז מחפשת פתרון שמרני כלשהו).

מתחת לשכמות, מבחינת המיקום בגובה. כלומר, לא למעלה או למטה במיוחד, אלא באמצע.

אבל קודם למרוח קרם על המקום כדי לשמור על העור.

על העטרה או קרוב יותר למוצא החלב?

אם יש לך רסקיו של באך - תקחי.

יטפל בגורם הרגשי להישנות ולעקשנות של הסתימה.

כי להניק אחרי פעולה כירורגית, אפילו אם קלה, עלול להכאיב.

רפואה שלמה!

גם אם זה לא נעים. לנסות עוד פעם ועוד פעם עד שתפוצצי את הנקודה.

אם זה חוזר על עצמו לוקחים תוסף מזון שנקרא לציטין. קונים בחנויות טבע. לוקחים תמיד, ולא מחכים שתגיע סתימה.

בכל מקרה טוב לעשות מקלחות חמות על האיזור לריכוך ועיסוי תוך כדי, ואז לנסות לדקור את הנקודה. אם את דוקרת צינורית זה לא אמור להיות מאוד כואב. אם זה כואב מדי כנראה את בין צינוריות וזה לא המקום.

ואולי שווה גם לרכך (עדיף עם שמן קוקוס או זית) את הנקודה הלבנה ויהיה לך יותר קל לדקור או לזהות בדיוק את המקום שצריך לדקור.

בהצלחה!!

והתפללתי מלא ואמרתי תהילים ובעלי לא הסכים לי לשמוע סיפורים של כל מיני וכל הזמן חיזק אותי שבע"ה הכל יהיה טוב והכל תלוי לגמרי במי שנתן לזרע להיקלט.

(אני עד עכשיו דאוגה... ומשתדלת להתחזק!!)

בע"ה תראי את הטוב ממשיך!!

איך כבר הלכת לבדוק?

פשוט מחכים בסבלנות לתור. לי הרופא אמר לעשות US רק בשבוע העשירי

והגעתי אליו פעם ראשונה בשבוע השביעי

אני אפילו עכשיו אם משהו מרגיש לי טיפה חריג ממה שחשבתי שצריך להיות (הריון ראשון בסדרה בע"ה) אני ישר נלחצת.
אין לך מושג כמה פעמים אני נותנת צדקה, אומרת תהילים אומרת לבעלי ללמוד, וכו'.
מה שיחסית הרגיע אותי זה שקיבלתי על עצמי קבלה קטנה לזכותו, בע"ה לאורך כל ההריון עד הלידה בע"ה שהכל יהיה טוב.
 

לי היתה. דימום מאסיבי ממש, בשבוע 10.

הפרשות אדומות במשך כמה שבועות ואחר כך עוד כמה שבועות טובים הפרשות חומות.

גם אצלי היה שלב שהיא התרחבה ממש ודברו על הפרדות קרומים (אבל זה היה בשבוע 12)

היה חשש גדול מכל מאמץ, ותפילות כל הזמן שהכל יהיה בסדר. היו לי בהחלט הרבה כאבים בבטן, קצת כמו כאבי מחזור.

שמירת הריון עד שבוע 18.

נולד תינוק בזירוז בשבוע 42...

בשורות טובות ישועות ונחמות!

רק חומצה פולית

נראה לי שההנחיה היא לקחת עד 6 שבועות מהלידה, בלי קשר להנקה (אלא אם כן יש מחסור כלשהו)

כי התצרוכת הגופנית ממשיכה להיות גבוהה מהרגיל. זו לא הנחיה רשמית או חובה אבל בהחלט יש ערך.

ללא הנקה, אם התזונה נכונה וטובה אין צורך בהשלמות.

כאמור חוץ מחומצה פולית שההנחיה לקחת לאורך כל שנות הפוריות.

והיא להמתין עם יחסים עד שכן תהיי מוגנת, אם זה אפשרי מבחינתכם (וכדאי להתייעץ עם רב שמבין על זה ובכלל).

למה לא להתייעץ שוב עם מכון פועה?

במקרה כזה לא?

הרופא נשים שלי אמר לי כשטבלתי אחרי לידה (אבל אני טבלתי 4 שבועות אחרי) שההגנה של סרזט היא אחרי שבוע, והוא לא רואה סיכוי שאכנס להריון 4 שבועות אחרי לידה לכן במקרה שלי יכולנו לקיים יחסים גם כשההגנה לא היתה קיימת (בכל מקרה חיכינו קצת כי זה היה טרי מדי... אבל אני חייבת לציין שהוא אמר את זה גם כי אמרתי שהריון אפשרי מבחינתי אם יבוא...)

לא מכירה פתרון להקדים לזה תרופה.. אולי אחרות ידעו.

אבל אם את לא יודעת שזה יעשה לך, תחכי ותתפללי אצלי זה לא עשה כלום... 

לעניין הכתמות אפשר לקחת 2, וזה ידוע כעוזר, אבל לא חושבת שיש עניין לקחת מראש אם אין לך עבר של הכתמות עם סרזט, וחבל סתם להוסיף הורמונים בלי צורך.

מה שעושים בדרך כלל כשמתחילים אמצעי מניעה ועוד לא מגיעים להגנה מלאה - שילוב אמצעי מניעה. 

ואמרת שיש לך שקפים.

גם לא חייבים להיות ביחד מיד אם קריטי לכם להיות בטוחים שלא תכנסי להריון. (למרות שאמצעי המניעה  של 100 אחוז זה המנעות מיחסים. לכל השאר יש אחוזים נמוכים יותר...)

ואולי אפשר לקבל היתרים לדרכים שונות , אבל זה יותר מורכב, ואני ממש לא זוכרת מהן הפסיקות בליל טבילה וכאלה. 

הרבה הצלחה. 

ושימי לב למצבי רוח. אם את לא רגילה לגלולות, תהיי ערנית למה הן עושות לך. 

סרזט מעולה להרבה נשים, אבל חסרה קצת מודעות לתופעות לוואי מסויימות. 

אולי והלוואי שלך זה יהיה סבבה. אבל אם לא, כדאי לדעת מאיפה זה נובע ולפעול בהתאם.

את נורמלית לגמרי.

תנוחי כמה שאת יכולה, תאכלי טוב, ותתפללי...

אין מה לעשות מעבר לזה.