פורום הריון ולידה (עמוד 3493)

פולידין .. ולמרות שזה נורמלי כדאי לבדוק אצל רופאה שאין לך שם זיהום

ורק בצד אחד?

ואני לוקחת אנטיביוטיקה

לא אכפת לי שיקום ב6, העיקר שיישן רצוף בלילה חחח

וחוזר לישון אז אם הוא אוכל לבד את פשוט מכינה לו בקבוק מיד כשהוא בוכה, מביאה לו ואז הוא נרדם חזרה, ככה זה אצלי.
אם את יכולה אפשר להוסיף דייסה זה משביעה אותם ליותר זמן

קודם כל תודה על התגובה

הוא לא אוכל לבד.. כאילו לא ייקח את הבקבוק לבד..

והוא עם דייסה.. מביאה לו גם לפני שאני הולכת לישון ולא עוזר, הוא קם שוב ושוב...

לפעמים אנחנו חושבים שאם נשכיב יותר מאוחר הם יקומו יותר מאוחר, אבל בפועל זה גורם להם להתעורר יותר מוקדם.
אולי תנסי להקדים את ההשכבה שלו ל7-8? (אפשר בהדרגה, רבע שעה מוקדם יותר כל יום)

בעבר היה לי מקרה דומה עם אחד הילדים. התיעצתי עם יועצת שינה והיא הסבירה שעייפות יתר זו גם סיבה לשינה לא טובה.
הקדמנו את שעת ההשכבה וזה עזר. עוד עצה שהיא נתנה- לעשות במקביל להקדמת השינה פעם-פעמיים כדי לעזור לו עם שינויי השעות: להעיר לפנות בוקר, נגיד שעה שעתיים לפני השעה שהוא קם. טיפה כזה, לא לגמרי להעיר. ואז הוא יחזור לישון וזה יאריך לו את השינה

לפעמים צריך לחכות פשוט שיגדל והשינה תבוא מעצמה.
הוא ישן אתכם? אולי קר לו? אולי יש רעש שמפריע לו? שיניים?

ב"ה. תשמחי .עוד יגיע היום ב"ה שאת תתחנני שהוא יקום מוקדם, ילדים בגיל העשרה גם טרקטור רועש לא מעיר אותם.לימדתי אותם לחזור לישון והיום אני מצטערת על כך.כול בקר  "קום, קום, תפילה כבר מאוחר, עוד רגע אמא עוד דקה אחת."

לא יודעת, נראה לי בקצה? איפה שהרופא הכניס או איפה שהוא פוצע כדי להכניס ...

החוט נועד להוציא בבוא היום את ההתקן מהגוף.

נגיעה בחוט לא אמורה לגרום לדימום או לפציעה.
מוזר.

כיוון שהבעיה מתמשכת, תלכי לרופא שלך לבדוק. אולי נשאר קצה חוט ארוך מידי שדוקר ופוצע את דופן הנרתיק או את צוואר הרחם.

נלך לרופא לבדוק, השאלה אם הרופא רואה דימום ולא יגיד, זה אוסר ? כי אני לא ראיתי ולא רוצה לראות ...

בדיקה לא צריכה להיות נקייה, היא צריכה להיות טהורה.

התמודדות מתמשכת עם כתמים.
יש הנחיות ספציפיות למירנה.

http://www.yoatzot.org/hebrew/questions-and-answers/answer.asp?id=4813

בעקרון זה אופייני למירנה אבל גם אני הייתי איתו ואחרי 5 שבועות נעלמו לי לחלוטין הכתמים והיה שקט מוחלט.
אולי את פוצעת את עצמך ואולי זה באמת המשך של הכתמים.

אם את פוצעת את עצמך יש רבנים שמזהים לפי הבדיקה ויש שישלחו לבודקת, בכל מקרה אל תלכי לבודקת על דעת עצמך וגם אל תפסקי לעצמך שהבדיקות פסולות בלי לשאול את הרב.

בהצלחה!

הכתמים עלולים להיעלם עם הזמן.

גם המחזור שלך.

את בטוחה שרוצה להגיע לגיל המעבר?

אני אישית שמה טבעת נובה רינג ומרוצה מאוד.
אבל..
אני כל חודש צריכה להתעסק
והיא- שקטה.
אני כל חודש צריכה לראות שיש לי טבעת לחודש הבא, והיא- רגועה..
אם לא הייתי חוששת מההתערבות החיצונית בהתקן, ומהדימום הראשוני הרב- לי זה נשמע אחלה פיתרון.
למנןע בשקט ל5 שנים.
אני בלחץ שאכנס להריון..
ומי כמוני וכמו ה' שיודעים שאני ממש לא יכולה יותר כרגע ילדים. יש לי 7 שיהיו בריאים, והם מוציאים ממני כל טיפת אנרגיה....
סתם,
דעתי..

היא קישרה בין הפסקת דימומי ווסת לתקופות ארוכות (תופעה שכיחה אצל נשים עם מירנה) - ובין תופעות גיל המעבר.

לנשים בגילאי חמישים ומעלה שהווסת מפסיקה אצלן באופן טבעי, ולגיל המעבר יש כמובן השלכות שונות. זו לא רק הפסקת ווסת בגיל המעבר.

והפסקת ווסת לשבועות ארוכים בגלל המירנה, אין שום השלכות ותופעות גופניות של גיל המעבר.

שזה אומר כדור אחד ביום, להקפיד על לקיחה בשעה קבועה.
יש בנות שאין להן שום בעיות איתם. רק במידה ויהיו לך ממש דימומים איתם(דימום שמתחיל שבוע אחרי התחלת הלקיחה ונמשך בערך שבוע זה רגיל למשל) הייתי חושבת במקומך על אופציה של לקיחת שניים.

כך היה לי. נתנו לי צלסטון להבשלת ריאות, ליתר בטחון. בסוף הצלחתי לסחוב עד 37

ב"ה הצירים לא גרמו לשום פתיחה או קיצור צוואר.
החשש היחיד שלי זה שאם צירים ככ כואבים לא מקדמים כלום, איך יהיו הצירים האמיתיים???
מלחיץ.

אפשרי כבר משבוע 20

כי אני בדיוק בשבוע 20 ובעלי אמר לי שהוא מרגיש אותו וגם אני הרגשתי שהוא נותן בעיטה אבל אז חשבנו שאולי בעלי רק מדמיין מרוב שהוא רוצה כבר להרגיש אותו.

הגיוני שירגיש

אבל לא חייבים להתחסן

בלי קשר להריון...

אננ לא הייתי מתחסנת
רק התחלנו את העונה את לא יודעת כמה זה יעיל ומה מזה עובר לתינוק, ושפעת זה לא כזה נורא. עד כמה שידוע לי נשים בהריון לא נחשבות אוכלוסיה מוחלשת
מנגד, עכשיו כשיש לי תינוקת אני מחסנת את כל המשפחה כי תינוקת קטנה זה אוכלוסיה מוחלשת וכדי להגן עליה -היא קטנה מדי להתחסן, וכרגע נשארת איתי בבית עד סוף החורף כל שהחשיפה שלה תהיה מאיתנו. אז אני אני אחסן את כולם . זו ההבנה שלי את הנושא

ממליצה ממש על יועצת הנקה זה שווה את הכסף וממש מציל את ההנקה

 

תנסי למעוך קצת את השד ותראי שהיא פותחת פה גדול ומכניסה טוב לפה

זכרי שהחישובים מתחילים מיום עיקר הוסת או מבדיקה של עונת חשש שבאה אחריה וסת ולא מיום שנטמאת אם נטמאת מהכתמים שלפני
ממליצה לך להשתמש באפלקצייה של חישובים נראה לי שיש גם למחשב

אם לפני, היום הראשון מתחיל באותו יטם. אם אחרי, זה כבר יום למחרת.

אם יום הראשון לווסת (לפני השקיעה) היה ב1/10, עונה בינונית זה ב30/10 או ב31/10?

זמן "עונה בינונית".
ביום השלושים לראיתה הקודמת ביום או בלילה לפי ראיתה הקודמת.
וכן ראוי שגם ביום ה- 31 תבדוק עצמה פעמיים.

הבילבול נוצר לי מצורת הספירה של אורך המחזור.
תיאורטית - אם היום הראשון של ווסת ב1/10 ואחכ ווסת הבא ב30/10 אז אורך המחזור- 29 יום. ולכן תהיתי אם גם בחישוב עונה זה כך.
שוב תודה

עונה בינונית מחשבים 

4 שבועות אחרי הוסת יום ויומים אחרי

למשל קיבלת ביום ראשון העונה הבינונית היא שני ושלישי אחרי 4 שב'

 

יש הפלגה ועונת החודש
אבל זה משו אחר

היום ה30 וה31

שנקראת 'זמנים' של הרב גייקובס
עוזרת לחישובים שיהיו בקליי קלות

ממליצה לכל הכלות

סופרים ימי פרישה לפי תאריך עברי בלבד.

מוזמנת לשלוח לי או לכתוב כאן את התאריך העברי בו קיבלת ואחשב לך

כמו כן אם יש לך תאריך הוסת שלפני זו - אוכל לחשב לך גם את יום הפלגה

חשוב לציין גם אם קיבלת בעונת יום או בעונת לילה

אני ממליצה על אפליקציה לחישוב ימי פרישה/תוכנת מחשב ששומרת לך את ימי הראיה ומחשבת לך את ימי הפרישה

בהפלגה ובינונית זה לא משנה אם תספרי מהעברי או לועזי. זה יצא אותו יום.

פשוט כי א ארוך יותר

א. אם קיבלת בראשון, זמן הפרישה לעונה בינונית יהיה יום שני אחרי 4 שבועות ויום.
בחודש חסר זה יוצא אותו יום של יום החודש ובחודש מלא יום אחרי יום
 

אז חשבתי לרגע שלא הבנתי את הרב
אבל זה פשוט דעות שונות מסתבר

ובאמת כמו שאמרו כאן:
אם קיבלת ביום שני- את סופרת ארבעה שבועות ויום שלישי שאחריו הוא עונה בינונית.

אם קיבלת ברביעי- הרי שיום חמישי, וכן הלאה.

לפי רוב הדיעות זה עונה אחת.

יש מגזרים מסויימים שאצלם זה 2 עונות.

אני משאירה את זה לבעלי

שכל זוג מצא לעצמו את זה שיהיה אחראי ויעשה את החישובים. גם אני עושה את החישובים ומעדכנת את בעלי, והוא אין לו מושג מאיפה להתחיל לחשב, מה צריך ואיך...

רופא

ותשאלי רב שינחה אותך איך לנהוג בשבע נקיים

זה בעצם לחכות עכשיו חודשיים אסורים?

תשאלי רב אם אפשר לעשות רק הפסק ראשון ושביעי בדיקה אחת ואולי תצליחי

 

אבל זה קרה רק כשממש ממש הרפיתי. הייתי ממש בלחץ ללדת כבר, ורק כשהרפיתי לגמרי ובאמת לא היה לי אכפת מתי אלד, אז התחילו הצירים האמיתיים...

לא היו סימנים מקדימים. יום שישי לפנות ערב, מרגישה כאבי גב.
לא הייתי מודעת שאלו סימנים להתחלת צירים. לא דיברו על זה בקורס הכנה ללידה.
אח״כ הרגשתי צורך לשירותים.
ישבתי להתפנות - פתאום יצא הפקק הרירי.
אז הבנתי שאני בעצם לקראת הלידה.

נשארנו בבית עד שהצירים נהיו צפופים ונסענו לבי״ח. בדרך באוטו ירידת מים ....
ילדתי בלילה. ליל שבת.


לידה שניה - שבוע 42, עם זירוז. צירים וכאבי תופת בגלל הזירוז.

בשבת.. אבל לא חשבתי שיהיה ככ קרוב...
במוצאי שבת באתי להיכנס לישון ובוםםם ירידת מים מטורפתת

1. זירוז
2. צירים כואבים במיוחד בסוף שבוע 41 (בשבועות שלפני הייתי עם המווווון צירים שלא הובילו לכלום)
3. ירידת מים ולאט לאט צירים

התעוררתי בבוקר והרגשתי קצת מוזר, היו צירים של ארבע שעות בערך, הגעתי לבי"ח עם פתיחה חמש ותוך שעתיים התינוקת הייתה בחוץ (:

בלידה הרביעית התייאשתי

ב5:00 בבוקר שלחתי מייל ננננננננננממממממאאס

ב6:00 התחילו צירים

בכל הלידות בנתיים...
באחת מהן יצא הפקק הרירי מספר ימים קודם.
תכלס אין סימנים מקדימים...
כשזה יגיע זה יגיע..
בהצלחה!!

ואז 84 שעות עד הלידה 😩
עזבי אם את מיואשת אל תקחי דוגמא ממני 😆

אחרי שביליתי ימים כלילות בבכי שנמאס לי ויאללה שיצא האבטיח.
זה היה יום אחרי שקניתי אלף תכשירים - תה עלי פטל, שמן נר הלילה, הרחתי סוג של פרח ששכחתי את שמו ואומרים שהוא עושה משהו ועוד אלף דברים...
קמתי לקראת 4 לפנות בוקר עם כאבי גב שמקרינים לבטן ובאים והולכים כמו גלים

בגלל שאלו הצירים היחידים שהיו לי כל ההיריון ומפאת היותי בפתחו של שבוע 42, לא היה קשה לנחש שהלעץדה בפתח

ולא היה לי כח לצאת לסיבוב הליכה הקבוע בערב שלפני

 

(אומרת לך בדיעבד, בזמן אמת לא עליתי על זה שזה קרוב ללידה.)

 

הגוף מכין את עצמו.

ראשונה - תחילת 41-יצא פקק רירי 41+3- התחילו צירים ב3לפנות בוקר..נמשכו כל היום ולאט חאט הצטופפו והתחזקו..אבל הצירים צירים התחילו רק בעשר בלילה...
ילדתי בבוקר.

שניה- גם צירים שהתחילו לפנות בוקר אבל בבוקר בערך ב9 כבר התחזקו וקצת לםני 13:00 ילדתי.

שלישית - כאב מתמשך של כל הבטן . כמו ציר אחד ארוך ונסבל..לא חשבתי שזה ציר בכלל..גם התחיל ב3 לפנות בוקר..
במשך כל היום צירים לא חזקים ולא סדירים
בערב עלה לי חום והיה מיעוט מים רציני ..ירדתי לבי''ח - פתיחה 2.5...
נתנו פיטוצין לפחות משעה-עד פתיחה 5
ואז תוך עשר דקות מפתיחה 5 הילדה היתה בחוץ


בכולן- ירידת מיים רק בפתיחה מלאה

ובכולן לא היו סימנים מוקדמים
מלבד חוסר סבלנות פתאומי יום לפני

אצלי הפנים נהיו סמוקות והאף טיפה נפוח כזה.
לידה ראשונה - פקק רירי בשישי בבוקר, צירים שהלכו והצטופפו החל מאחרי סעודת שבת. פקיעת מים עי רופא ולידה במוצשששש ואקום.

לידה שניה - צירים יפים כאלה לפי הספר. הגעתי פתיחה 4. הרגשתי ירידת מים וכשהסתכלתי זה היה דם עם שני קרישי דם גדולים. הצירים התחזקו והלידה היתה פיקס!

לידה שלישית - בינתיים ממתינה, רק בחצי ההריון. ומנסה לספר לעצמי סיפורי לידה אופטימיים...

שיהיה בשעה טובה!

וכמובן התחלתי לבזבז אותו על תופעות קינון כאלה ואחרות

ככה מהבוקר עד הערב. בלילה התחילו צירים ב-2 בלילה ירידת מים ב-3 הראשון עשה קפיצת ראש..

מיעוט מי שפיר בבדיקת הריון עודף... נשלחתי למיון. קיבלתי זירוז...

לא היו סימנים מקדימים כלל

במשך השבוע היו לי יותר יציאות מהרגיל בכל יום, זכרתי בקורס שזה מבשר לידה שהגוף מכין את עצמו.
בשישי ירידת מים, אחרי שעתיים התינוק נולד.

בבוקר התחילו צירים חלשים ובנוסף היו גם שילשולים באותו בןקר.כאילו הגוף הכין את עצמו ללידה (:

אבל אשמח מאוד לדעת אם זה נכון או מונפץ

זה מסוכן

גם להיות בהריון, בכללי, זה מסוכן
רחל אמנו ז''ל נפטרה מזה והיא לא היחידה

וברצינות, מותר טונה אבל לא להגזים. זה לא אחד מהדברים שאסורים באופן גורף.

כל יום אני מגלה פה בפורומים גילויים חדשים...

לפי זה אני ממש לא מבינה איך זכיתי לעשרה ילדים תקינים ונורמליים...

הבעיה היא שזה משומר.
כדאי להמנע מאכילה מופרזת של שימורים בהריון..

יום טונה ברוך השם.

נראה לי שפעמיים בשבוע זה בסדר.

שלא כדאי יותר מפעם בשבוע

דג טונה לבישול מתחלק לשני סוגים- הסוג הבהיר מכיל יחסית הרבה כספית ומשרד הבריאות ממליץ לא לצרוך הרבה בהריון

לי עזר לשים שמן זית

תנסי למרוח לנסינו גם
לפעמים היו חי גירודים אבל ברמה של כמה ימים ונעלם

בכל ההריונות ובעיקר בשלישי.. והפסיק בערך חודש שישי אני חושבת שזה בגלל הגדילה של החזה.. וגם שהנקתי בעבר זה קרה שוב אחרי כניסה להיריון

חושבת שיש סיכון לגרד ברעלת היריון.. אין לי סיבה להלחיץ אבל לכל מקרה..

גם לי קרה, וזה היה ברוב ההריון...
אמרו לי שיש נשים רגישות יותר באזור הזה בהריון ומתבטא בגירודים..
לא מצאתי משהו שיעזור.
אחרי הלידה עבר

בהצלחה יקרה!!

אשמח לתשןבה בננות

יש לאינגליזינה דגם חדש ויש את הטרילוג׳י שלדעתי עדיפים.
לפי מה שראיתי אצל חברה טובה- הקוואד נוחה בשלב האמבטיה שהיא רחבה. אך גם בשאר הדגמים שלהם רחבה.
הטיולון לטעמי לא נוח ויש עגלות הרבה יותר נוחות

שהיא מאוד מאסיבית וכבדה..

ענקית

אבל קצת מסורבלת

היא עבדה ומסורבלת יחסית
בייחוד יחסית לטרילוג'י...

לא מוצאת עגלה שרק מומלצת..

ואני כן הרבה בנסיעות, אז חשוב לי גם הניידות איתה.

בייבי גוגר ממש טובה לניידות

הקוואד ממש מיוחדת לטעמי.

בעיני אם זה לא חריג זה בסדר ממש
לפעמים גם במנוחה אז פתאם יותר שמים לב

אבל אם יחסית חרגיל שלך זה ממש חריג ושונה רז חא יודעת..אולי כן חהבדק

ותשאלי, ובמקרה הצורך תלכי להיבדק.
אם זה היה קורה לע הייתי מחכה לראות אם זה נמשך, לא הייתי מחליטה כלום על סמך שעה אחת

יש לי המלצה על מכבי

את יודעת עם הרופא שאת מדברת עליו מקבל גם לקוחות פרטיים?

שמה אורלי שושני.

את יכולה לבדוק..

או גג שלושה. בסכרת. כך שפרטי זה לדעתי לא מעשי אם את לא רוטשילד (גם ביטוחים פרטיים לרוב לא מכסים יותר משלושה או ארבעה ביקורים)
את מירושלים לא? בכללית יש את מרפאת ירמיהו היא מאד נוחה ויש את פרופסור יפה להריון בסיכון שהוא אלוף
אם את רוצה דווקא רופאה אני לא מכירה אבל שווה לבדוק שם

ולסוכרת היריון דווקא, כדי שיבחן את המצב שלי ויחליט בדיוק איזו רמה של סוכרת זו ואיך צריך לטפל בה.

אח"כ להמשיך את המעקב בקופה כרגיל.

 

(ופונה אלייך באישי רגע, כדי לכתוב לך משהו).

בסוף ההריון...

אני יודעת ששם הוא בעיקרון מקבל רק נשים עם סכרת הריון, כך שהוא אמור להיות מומחה בזה (אני הייתי אצלו מסיבה אחרת והייתי מרוצה, לא יודעת איך הוא עם סכרת..).
ואם יותר נוח לך להגיע לשערי צדק, הוא מקבל גם שם דרך המרפאה של כללית שם.

הוא ראש מחלקת מיילדות בשערי צדק.
במכבי יש זמן שהוא מטפל רק בסוכרת היריון, אז מאמינה שהוא מומחה גם בזה

נראה לי מה שהכי קרוב ונוח להגיע, אני הייתי בבית אגד, יש שם עומס מטורף אבל מבחינת היחס של האחיות והרופא היה מעולה...

הבעיה היא שבדכ עמוס מאוד...

נראה לי שלמחלקה יתנו לך בלי בעיה להיכנס.

ממליצה מאוד מאוד להתקשר לבתי חולים לפני הלידה לבדוק עומס.....

גם הבית חולים הכיייי מוצלח כשהוא בתפוסה מלאה עלול להיות מזעזע

גם בית חולים אחר?
קצת מלחיץ אותי להגיע לבית חולים עם צירים ואין לנו מושג לאיפה ללכת..

אבל הגיוני שזה רק אני חושבת ככה ויש כאלו שחושבות שזב ממש חשוב...

ילדתי בשערי צדק והיה מפוצץ פחדדד
אני נכנסתי חמקלחת במיון, לפני החדר לידה כי היה מפוצץ וניסו למשוך אותי כמה שיותר...

להניק מיד אחרי הלידה- חושבת שכן. אלא אם הלידה הייתה מסובכת והתינוק במצב שמצריך טיפול
למשל את שלי לקחו ישר כי הוא היה צריך אינקובטור בגלל בעיות נשימה... הוציאו אחרי חצי שעה ב"ה אבל עדיין לא הייתי איתן

מומלץ ללכת לראות את הדרך למחלקת יולדות לפנית כדי לא להיתקע בזמן אמת..

יש שם מקלחת בחדר לידה?
נותנים להניק מיד אחרי הלידה?

וחשוב מאוד ללכת לראות בדיוק מהקטע הזה של לדעת איפה הקבלה ומה וכו'

אני ילדתי את 2 הלידות הראשונות לפני שהחליפו את הקבלה ובלידה השלישית הייתה לידה מהירה

אז בלידה הזאת באתי ולא ידעתי מה אמורים לעשות, איפה לפתוח תיק וכד' זה לא היה נורא אבל זה היה מבלבל וקצת מביך...

אז שווה וחשוב לדעתי לדעת למה באים

בפועל ילדתי שם שלושה ילדים וזה לא קרה -
שניים לקחו מיד לבדיקות ולרופא ילדים (לגבי אחד זה היה מוצדק, השני סתם משהו לא ברור),
ובאחת הלידות, מחוסר מקום, העבירו אותי מיד בסיום הלידה לחדר התאוששות, שזה מקום ממש לא נעים, צפוף, ואין הרגשה של פרטיות בכלל.

וגם עזרו לי כי היה לי קשה ולא נח בתנוחה שהייתי

מבחינת זמן- נתנו לי זמן שהיא הייתה עלי ויכולתי להניק.

רק שאף אחד לא היה שם לעזור לי.

(הייתי רק עם בעלי, בלידה ראשונה שלא ממש ידעתי מה אני אמורה לעשות).

אז בפועל לא הנקתי.

העבירו אותי זמן קצר מאוד אחרי הלידה למסדרון של המחלקה, ואת התינוקת לקחו לחימום במקום להביא אותה אלי...
וזה עוד כשהגעתי עם פתיחה מלאה.

בלידה הראשונה הייתה מיילדת קצת לא סימפטית, וגם אני בעצמי הייתי בהלם מזה שילדתי בכלל - אז לא הינקתי מיד אחרי.

ועוד לידה הייתה בקיסרי ובשבוע מוקדם - לא הייתה אפשרות להיניק.

נתנו לי שם שעה בערך להיות עם התינוקת וזה עוד בקבלה.
יש מקלחת גם בקבלה וגם בחדרי לידה
אבל באמת כשיש עומס המצב שם שונה..

לי יש חוויות טובות סך הכל משתי לידות שם.

באחת לידה יותר קשה אבל אישפטז מעולה ובשניה לידה מעולה לאישפוז קצת פחות... אבל סך הכל היה לי שם ממש טוב.

החדרים נקיים, מרווחים ומאוד פרטיים
בעלי ואמאשלי שהואיתי שם רוב הזמן עד הלידה

המיילדת הראשונה (מתוך 3) אמרה "אני לא יודעת מה היה היום לפני תשעה חודשים, אבל בטח היה משהו מיוחד ממש"
אני לא זכיתי להניק אחרי הלידה יותר מחצי דקה
נתנו לי אותה לשלוש דקות בדיוק ואז כבר העיפו אותי למחלקה ואותה לתינוקיה.
התבאסתי

בית חולים מפוצץ זה זוועה אמיתית.

.פעם אחת היה ריק בפעם השניה סביר

שאנחנו רוצים ללדת בשעצ,
אשתו (שהיא אחות בבי''ח בירושלים)אמרה שהיא לא אוהבת ללדת ברפת (מבחינת עומס).
אני בן אדם שאוהב לחוות לבד ואז להחליט, אז הלכתי. אבל לגמרי הבנתי על מה היא דיברה אחרי הלידה

אותי פתאום העומס..
ממש מתלבטת אם לבדוק גם את עין כרם..
ולגבי ההנקה אני מבינה שזה משתנה ותלוי בעומס. אמא שלי בעזרת ה' תהיה איתי בלידה אז היא תוכל להסביר לי על ההנקה אם אצטרך.. אז לא כל כך תלויה בצוות. רק שלא ילחיצו אותי שרוצים לקחת את התינוק.. (בשביל זה כדאי לבקש אפס הפרדה? אני רוצה ביות מלא...)

ההיפך הגמור משערי צדק...
הרבה יותר רגוע ושקט. עוד מעט מסיימים לשפץ שם את חדרי הלידה..

ואנחנו בלי רכב והר הצופים לא נגיש כל כך באוטובוסים (לבעלי אחרי הלידה)
זאת אחת הסיבות שרצינו שערי צדק . גם בגלל קרבה להורים שלי וגם נגיש מאוד..

אז תבררו לגבי עין כרם אולי, למרות שגם שם מלא רוב הזמן.. אמנם פחות משערי צדק אבל עדיין..

הכי חשוב בלידה שיתנו לך את תשומת הלב המרבית. תאמיני לי שעם כל הקרבה להורים וכו, לא נעים בכללללל להיות במסדרון עם צירים ולחכות שיתפנה חדר לידה..
וגם אחרי שהתפנה, לחכות למרדים שיעשה אפידורל כי יש לפני תור ארווווך.... וכשנמצאים בלחץ לא תמיד עובדים נכון ואז האפידורל לא משפיע

בקיצור לי הייתה חוויה מאוד לא נעימה.
בטוחה שזה אינדבידואלי ואישי שלי, אבל זה מה שחוויתי ולשם בלי נדר לא אחזור שוב

למיטב ידיעתי בשנים האחרונות שערי צדק פחות עמוס, מאז שפתחו את חדרי הלידה החדשים.

ילדתי בשערי צדק לפני שנתיים וחצי, בשבת לפנות בוקר, והיה ר-י-ק. כל הצוות היה פנוי רק אלי...


אפשר להתפלל על זה

שאת לא רוצה שילחיצו אותך שרוצים לקחת את התינוק, אני רוצה לומר שהיתה לי לידה אחת שהשאירו את התינוקת אצלנו הרבה זמן, ואמרו לי: "תגידו לנו מתי אתם רוצים שניקח אותה" ואז אמא שלי ובעלי נהנו להחזיק אותה ולצלם וכו', ומזל שאמא שלי שמה לב (אחרי די הרבה זמן ) שהידיים שלה קרות- קפואות, והפריע לי שהמיילדת לא באה לבדוק, אף אחד לא לקח אחריות... ובסוף לקחו אותה לתינוקיה, ולקח להם שם המון זמן לחמם אותה, ואז אמרו לי שם: למה לקח כל כך הרבה זמן? היא הגיעה ממש קפואה, ותראי, היא עוד לא התחממה....
בקיצור, לשים לב גם לנקודה הזו

לפני שבועיים ילדתי בשערי צדק. היה שם עומס שגם הצוות אמר שזה לא נורמלי, בד"כ זה לא כך.
הגעתי עם פתיחה של 4 ס"מ וביקשתי מיידי אפידורל, היו 6 נשים בהמתנה לחדרי לידה ולקח 5 שעות עד שהכניסו אותי. בינתיים היה לי מיטה בקבלה. בזמן שהמתנתי התרחשו 2 לידות בקבלה- אחת בלי שהתכוננו לכך מראש, השנייה ביקשה ללדת בלי אפידורל ולכן מייד הציעו לה לידה בקבלה (בחדרים הסגורים יותר, לא רק וילון) והיא רצתה.
כשנכנסתי לחדר לידה היה מיד מרדים זמין. היו 2 מרדימים בקבלה. הוא עשה עבודה מקצועית מאוד והצורה רגישה במיוחד.
בקשר להנקה- למרות העומס נתנו לי להישאר בחדר לידה שעה נוספת לאחר הלידה והמיילדת הציעה לי עזרה עם ההנקה.
במשך ההיריון הייתי עוד 4 פעמים במיון בשערי צדק. 3 מתוכם היה ריק לגמרי, ופעם נוספת היה סביר.

זה מאד משתנה ודינאמי.
אפשר להחליט על שניים שלושה בתי חולים שיש ביניהם התלבטות ואז לברר טלפונית ביום הלידה. או להגיע גמישים בידיעה שאם מפוצץ פשוט הולכים למקום אחר. כמובן אם מתאפשר. פיזית וטכנית.
בזמן שהייתי במיון שעצ- ביקור חולים, היו בוילונות שלוש לידות. זה היה נוראי. רק בכיתי מלחץ וסירבתי אישפוז. חתמתי וברחתי זה היה נורא טראומתי. גם לי וגם לבעלי שנאלץ להסתתר יחד איתי בוילון כי לא הסכימו לאף אחד לעבור. ובטח גם ליולדות זה היה נורא.

בשערי צדק הרגיל היה גם עומס נוראי כשבאתי ללדת.. וכן. כמו שאומרים שם בערך כל יומיים, שאף פעם לא היה להם עומס כזה.
זה הגיע למצב שבעלי תיפקד כאח. הוא דאג לעקוב אחרי האטות דופק והיעדר תנועות וכל פעם חיפש עם מי אפשר לדבר ולעדכן.

צריך ממש להתפלל על זה. לזכות ללדת איפה שטוב לנו ולא יהיו עמוס.

ללכת לסיור... יש בזה משהו מרגיע וכיפי, מכין מאד.
כך גם אפשר להרגיש אם מתחברים למקום.
ילדתי בשערי צדק 4 פעמים והיה לי נפלא ב"ה.
מתוכם לידה אחת בתקופת חגים בזמן עמוס בטירוף!!! ילדתי בקבלה, זו היתה לידה מהירה מאד. בקושי סיימתי מוניטור, הלכתי להתקלח רגע, ויצאתי עם פתיחה מלאה.
אני חושבת שאז לקחו אותי לחדר לידה להניק, אבל האמת- יש לי בלק אאוט🙈

לידה אחרת- גם נהיה עומס גדול ממש לפתע.
אז אחרי שהייתי בחדר לידה הנקתי קצת, ואז בקשו ממני שיעבירו אותי למקום אחר במחלקה (מעין חדר ארונות?), שם אוכל להניק ומשם לאישפוז.
היו ממש חמודים, ולמרות שילדתי בדיוק בהחלפת משמרת ובעומס הזוי, ממש השתדלו לתת לי את מירב התנאים.

כן מומלץ להתקשר לבדוק אם יש עומס, אבל לפעמים מגיעים כשאין עומס, ופתאום יגיעו בבת אחת 10 יולדות פעילות .
ואז הן תופסות את כל החדרים, וצריכות מיילדות צמודות...

בכל מקרה- עשיתי סיורים במקומות נוספים אחרי שילדתי שם.. חשבתי לגוון
אבל הבנתי שרק שם אני מרגישה בבית, אז חזרתי גם ללידה הזו
ב"ה היה נפלא.
מיילדות אחת אחת חלומיות. (פגשתי כ8 בלידה האחרונה....).

ודבר נוסף שחשוב מאד- תפילה, ועל כל פרט!
גם במקום הכי נפלא, ברצות ה' יכול לקרות משהו מבאס, וכן להיפך.

שתזכי להחלטות טובות ולשליחים ושליחות נאמנים!!

בלידה הקודמת שמעתי הרבה המלצות על שערי צדק והחלטתי ששם אני רוצה ללדת כדי להיות במחלקת יולדות שערי צדק.
חשבתי לעצמי... מה מונע ממני? אגיע כל שבת לירושלים עד שאלד. ולמה? כי אמרו לי שהמחלקה מאד נעימה.
בסופו של דבר אנחנו מתכננים וה' מחליט.
הגעתי מרחוק בכל שבת בתשיעי. החל מחמישי וכלה בראשון בערב שמא..
ובסוף? שעתיים אחרי הלידה לצערי היו סיבוכים מפתיעים (ללא שום רקע) והועברתי למחלקה קרדיולוגית לשבוע. (וכשעמדתי על הרגליים התגנבתי לחדר אוכל המפנק של היולדות. לא ויתרתי...)
זה היה בשבילי שיעור גדול מאד באמונה. שכמה שנבנה תסריטים ונסגור פינות לא נצליח לדמיין כמה ה' הוא כל יכול. אז מוטב להאמין בזה בלב שלם מבלי להתנסות בזה בעזרת ה'.

הרבה נחת ושקט עמוק ללא פלאפון (:

וספרי מתישהו על הלידה ומה היה עם הרעלת...

איזה כיף שהלידה היתה טובה

הרבה נחת בריאות ושמחה!!