פורום הריון ולידה (עמוד 3492)

שאם המקום חזר לעצמו, ואת מרגישה בסדר, לדעתי אפשר לשים.
אבל אין לי מושג מה רופאים אומרים על זה..

ובהחלט באסה לקבל מחזור אחרי חודשיים, גם לי היה ככה;)
אם את מניקה, אולי יעודד אותך שאח'כ הוא לא סדיר..

חודש אחד עם פדים זה בסדר...
פשוט זה ממש יכול לשפשף ולחדש לך פצעים, לא חבל?

ותבדקי אולי יש גם בחנות הנקה טובה.

 

משאבה מומלצת מאוד!!

יש בהנקה טובה בירושלים. שם את יכולה גם להתנסות.

 

אני הזמנתי מהאינטרנט (שזה חברת דין סטור, שהבנתי שהם היבואנים של אמדה). הגיע תוך כמה ימים עם שליח עד הבית בחינם וקיבלתי גם רפידות הנקה ותיק למשאבה, ובמחיר ממש מעולה.

לכללית אם זה מהאתר?

הבעיה היא שהיא בלי חותמת. חלק מקופות החולים מקבלות את זה. חלק דורשות חותמת של החנות. אז פתחתי פניה באתר והגיע קבלה עם חותמת בדואר. אתמול הגשתי בקופה.

שיהיה בשעה טובה, בקלות ובבריאות!!!
יקרה, אין לך מה להיות נבוכה! זה טבעי וקורה להרבה נשים. את יכולה לבקש מהצוות הרפואי חוקן עכשיו וזה ירוקן לך את המעיים.

בהצלחה ממש! תבשרי לנו בשורות טובות 💝

זה צורך טבעי של הגוף, והצוות הרפואי מכיר אותו לגמרי.... את יכולה לבקש חוקן .

אני הרגשתי מבוכה מממש בלידה, באתי בשלב שלא יכלתי לעשות חוקן כבר לצערייי

לקחת חוקן?

שיהיה בקלות. בבריאות ושמחה!

אפשר לעשות חוקן אבל שמעתי שגם זה לא תמיד עוזר עד הסוף... באופן אישי לא הספקתי בכל הלידות לעשות חוקן

הגוף מתרוקן לבד אפילו ללא עזרת חוקן. והצוות כבר מכיר שיש יציאה יחד עם התינוק אם נשאר עוד משהו. כשהייתי ככה אגב לא הייתה עוד יציאה בלידה עצמה נראה לי שהגוף פשוט פינה את עצמו.
זה ממש אחד הסימינים הוודאים לצירים אפקטיבים ותהליך תקין אז תשמחי.
אין לך מה להרגיש מבוכה חלק מהטבע לא תמיד מריח שושנים וכמוך יש מליוני נשים שעברו ויעברו את זה.
בשעה טובה בקלות ובבריאות וידיים מלאות זה הכי חשוב

לחוש מבוכה גם אני מאוד הובכתי מזה ... אבל כדאי לנסות לשחרר את המחשבה כדי שלא יפריע לך בלחיצות

תדמייני את עצמך בתור המיילדת בצד השני שרואה את זה כל יום כמה פעמים

קורה ויקרה
אם זה יקרה לך המיילדת תנקה את זה צ'יק צ'ק ואת תמשיכי בלידה כרגיל והכל יהיה בסדר.

בנתיים הזירוז לא הביא לשום התפתחות
שלחו אותי לנוח ועוד כמה שעות יתחילו שוב.

זה משתלם בעז"ה

תנצלי את הזמן לנוח באמת

מכירות?

לא זוכרת את השם.. אבל אין שם הרבה חנויות כך שאפשר להסתובב קצת.

וגם בחנויות למידות גדולות כמו "עונות", " גאמפ" , אפשר למצוא בגדים מתאימים.

בס"ד

 

תודה 

עזריאלי קניון הנגב, קומה 2
צומת אלי כהן

בחנות כתר

בסביבות 5 חודשים יותר ויותר תינוקות מוציאים. אבל אצלי 2 בנות הוציאו רק אחרי שנה... ואני מכירה מישהו שבגיל חודשייים יצאו. לו שינים.. למרות שזה נדיר.. וגם מישהו שנולד עם שן.. שני האחרונים זה מצבים מאוד נדירים. ..אבל גם התקופה שלפני הוצאת השן.. היא תקופה שהילד לא רגוע.. זה מציק להם נורא.
בהצלחה רבה.

הבנתי פשוט הילד שלי בן 5 חודשים הוא לא מפסיק לקום בלילה ולבכות והוא לא כזה הוא ישן לי כל הלילה ואני לא מבינה למה

כן אבל כאבי אוזניים לא צריך להיות לו חום?

קשה לי להאמין שזה צירים. תנסי לעסות את האיזור הכואב ואפשר תחת זרם מים. אם זה שרירים זה עשוי להקל.
לגביי סימפיולזיסיס אני לא מכירה את הסימפטומים אבל הבנתי שחוץ ממנוחה אין הרבה איך לעזור.

לגביי סעודה מפסקת, תמצאו פיתרון יצירתי (לקנות? תסבירי לו מה לעשות?) חבל שתסבלי..

אבל ממש עזר לי לשכב קצת למנוחה עם כרית חמה .
שמונחת על מקום הכאב בגב. מקלחת חמה.

גם אני מושבתת עכשיו..
וזה נשמע אצלך גם סימפליוזיס


תתעודדי שמזל שזה רק בסוף מתפרץ ולא מההתחלה

ולי המנוחה ממש עוזרת.ממש כמה שיותר

כבר כמעט שנה שגם לי מנוחה ממש עוזרת וכמה שיותר, ונראה לי שזה יהיה המצב לעוד שנים רבות!

גםבעצמות האגן וגם בעצם הפיוביס ויש כאלה גם בעצם הזנב
בקיצור בכל האזור
ומניחה שמשתנה מאחת לשניה.

גם יכול להיות שמה שאת מרגישה, בתכלס פיזית לא ככה.תוכלי להסתכל עם מראה.
בכל אופן 6 שבועות לאחר הלידה צריך להיבדק אצל רופא נשים ואז תוכלי להתייעץ. זה לא נשמע משהו חמור, רק לא נעים.

ולגביי רצפת האגן תבקשי הפניה לפזיותרפיסטית לרצפת האגן. אני חושבת שגם ככה לפני 6 שבועות הלידה לא מתחילים פיזיו אלא רק תרגילי קגל בצורה אישית בעצמך (תוכלי לחפש מידע בגוגל)

לא יודעת מה לחשוב..
שבוע הבא התור לרופא ואשאל אותו..

נשים רבות מודאגות ממצב הנרתיק שלהן לאחר הלידה, אך אין דאגה - הנרתיק יחזור לגודלו המקורי עד כחודשיים לאחר הלידה.

כל אישה צריכה להיות במודעות לדאוג לחוזק וגמישות רצפת האגן, ולשיקום לאחר לידה.


מכיוון שהלידה היא חוויה טראומתית לגוף, אזי יכולות להיות לה השלכות רבות. ההשלכות הידועות ביותר הן על השרירים ורקמות החיבור, שלוקח להם חודשים לחזור לתקנן. בזמן הזה יכולים להתרחש כל מני דברים, כמו למשל צניחת אברי האגן.

רפיון הבטן גם הוא מונע מאברי האגן להיות חזקים במקומם. כך שהחשיבות שבחיזוק שרירי הבטן הרוחבית ורצפת האגן בחודשים שלפני הלידה ואפילו החל מיום הלידה עצמו, היא משמעותית ביותר.

איך עושים זאת? ראשית יש לזהות את רצפת האגן. הדרך הקלה ביותר לזהות אותה היא בישיבה על האסלה בזמן מתן שתן. באמצע הזרם יש לעצור את השתן. השריר בו השתמשת כדי לעצור את השתן הוא רצפת האגן, וזה השריר אותו יש לאמן.

דרך נוספת לדעת אם אכן מדובר בשריר הזה (ולא למשל רק בכיווץ פי הטבעת) היא להחדיר אצבע לנרתיק בזמן מקלחת ולהרגיש אם הנרתיק נסגר עליה. אם אכן יש כיווץ, מצאת את רצפת האגן.

התרגיל לחיזוק רצפת האגן הוא תרגיל חשוב אותו רצוי לעשות לאורך כל ההריון ולאחר הלידה. שכבי על הצד עם כרית בין רגליך. נשמי ארוכות. כווצי את שרירי רצפת האגן, ונסי להרגיש "מדרגות" בדרך, כלומר לא לכווץ מייד עד הסוף ובחוזקה, אלא להשאיר אותם במצב של "שלוש מתוך חמש".

אז דמייני שאת מנסה להידחק למכנסי ג'ינס, והרימי יחד עם שרירים אלה גם את הבטן. נשמי שלוש נשימות בעוד השרירים עדיין מכווצים. נשמי מהחזה כדי לא לשחרר את האחיזה בבטן. אחר כך נשמי שלוש נשימות בעוד את בודקת כי שרירי רצפת האגן נמצאים בהרפיה מלאה.

בכל הזדמנות שיש רצוי לאמן יחד את שרירי רצפת האגן והבטן התחתונה. שרירים אלה ניתן וחשוב לאמן גם בזמן ההריון. זאת בניגוד לכפיפות הבטן המסורתיות, מהן יש להימנע בזמן ההריון ולאחר הלידה משום שכפיפות אלה עלולות ליצור דווקא לחץ באגן ולגרום לצניחת רחם (חישבו על משחת שיניים שמכופפים אותה באמצע).

התחושה צריכה להיות איסוף כלפי מעלה, ולא דחיפה כלפי מטה כמו בכפיפות בטן. חשוב גם לכווץ את השרירים בחוזקה כשמרימים משאות כבדים, צוחקים, מתעטשים או אפילו כשמתרוממים מהמושב. כל תנועה שעלולה להפעיל לחץ על האברים הפנימיים רצוי שתלווה בהגנה עליהם, ואין מה שמגן עליהם יותר מכיווץ שרירי רצפת האגן.

תרגילי קגל ובכלל התעמלות (כמו פילאטיס/יוגה וכו) יכול לעזור.
מן הסתם גם אפשר לעשות פיזיותרפיה.
בכל אופן תני לזה עוד זמן.בלי לחץ....

הילדה הלכה לשירותים, כי היתה צריכה לעשות. היא חצי ישנה, אז עונה תשובות מעורפלות ובבוקר לא זוכרת.

הורידה מכנסיים ותחתון שהייתה במיטה,בלי קשר לשירותים. חשבתי שאולי פספסה ולכן... אבל לא. הפעם השניה זה בשירותים . נורמלי להתפשט מתוך שינה?

ולא תמיד עושים דברים הגיוניים.

מבינה את החשש שלך...

זו תופעה מוכרת בהחלט...
של סהרוריות לילה (לא יודעת אם זה המונח הרשמי).
לרוב, עובר כשגדלים.
היום אני רק מדברת מתוך שינה, ואם מדברים איתי יש מצב שאני יכולה לענות משהו ולא לזכור בכלל בבוקר...
מה לעשות, גדלתי ישנים לא זוכרים.

ואם את מודאגת מעצם העובדה שהיא מורידה בגדים דווקא, כנראה החלומות/הצורך לשירותים נכנס לה חזק לשינה ומשפיע עליה.
לא הייתי מודאגת מזה

וגם לפעמים כשיש רגישות תחושתית ברמה כלשהי אז הבגדים מפריעים ומורידים בלי לשים לב

אצלנו במשפחה כולם כאלה... לרוב זה מתבטא רק בדיבור מתוך שינה, אבל מדי פעם מישהו גם קם קצת מהמיטה וחוזר לישון...
אני יודעת שזה נראה מלחיץ מהצד, אבל זה לא אומר שהבת שלך לא בסדר...
אם אני לא טועה קוראים לזה "חולה ירח".

1. אולי סובלת מתולעים ולא מכירה כי זה חדש לה אז מובכת לדבר על זה? או לא יודעת שזה תולעים ומשהו מציק לה..

2. טוב אולי העיצה השניה היא מהחלק הניסיוני שבי שמתערבב עם היותי גם אמא וקצת חרדתית.. אם את לא שקטה... תנסי קצת לשבת לידה כשהיא רדומה. כשהדרכתי בנות בגילאים דומים, השקעתי בלשבת כמה שעות וגיליתי דברים כמו סיוטי לילה... רצון לתשומת לב... ואפילו חשש שמא קיבלה מחזור כי לפעמים השיחות בין הבנות מתחילות בגיל מוקדם. והצלחתי לסייע להן בדרכים עקיפות בשיחות מפגש שלהן עם אשת מקצוע.

זה נכון מה שכתבו שנורמלי שמדברים. או קמים. או אפילו מטיילים. אבל נראה לי שהדגש שלך היה על הורדת המכנס. וזו ילדה בת 8.
תנסי גם לשאול אותה באותו רגע משהו מתחום אחר כמו: את צמאה? מה אביא לך לשתות? אם היא עונה לעניין מן הסתם היא לא מעורפלת. היא יותר נבוכה.

כן הייתי עוקבת ולא מזלזלת. ולו בשביל השקט הנפשי שלי.

ואחרי זה הורדתי פיג'מה והתחלתי להתקלח.. חח אמא שלי היתה מאד מופתעת.
אני זוכרת את זה אבל אין לי מושג למה עשיתי את זה.
כשישנים המוח קצת מבולבל

אמא במינים אכן הדגש שלי היה על הורדת המכנסיים ולבוש .... דיבורים מתוך שינה מוכר ולא מדאיג. בוודאות הילדה לא היתה מאופסת כי היא ענתה לי תשובה לא רלוונטית בכלל ונרדמה תוך רגע וגם לא זכרה כלום בבוקר ולכן ממש מדאיג אותי. עזרתן לי מאוד

לוקחת כדורים כאלה טבעיים... ויטמינים וג'ינג'ר... עוזר לזמן קצר, מיד זה חוזר

יש כדור בשם דיקלאקטין שעוזר מאוד.
אבל נותנים אותו רק רופאי נשים ולא משפחה.

תנסי להחליף סוג

אצלי הוא היה פשוט הצלה!!!

לרוב זה היה עוזר .. בקיר/ברצפה

למתוח את הרגל חזק בפלקס. כאילו שהעקב מתוח כלפי חוץ והאצבעות לכיוון הגוף

הצלת אותי הלילה עם הטיפ הזה.
התחלתי להתמתח, ואז הרגשתי את הכאב מגיע, ומייד עשיתי פלקס, וניצלתי....

דווקא המתיחות של הגוף גרמו לכאב הזה,ומה שעזר כשהוא הגיע- להניח רגל יחפה על הרצפה

אבל אם מתמתחים כמו שחילזון הסבירה, אז זה מונע את הכאב הבלתי נסבל הזה...

אומרים שזה מחוסר במגנזיום

או לאכול מאכלים שיש בהם הרבה- בננה, אגוז ברזיל.
או פשוט לקחת תוסף תזונה בכדורים.

זה באמת סיוט...

ב"ה

אומרים שמגנזיום ממש עוזר
כדורים של B קומפלקס...

המליצו לי כרוטינה לקחת סידן בהריון.
ולא היה את זה כשלקחתי..

אצלי זה היה ממש בולט 

לקחתי סידן לא היה לא לקחתי מכל מיני סיבות חזר ממש מיד

מחוסר במגנזיום.. תאכלי בננות
א יודעת אם עוזר.. לא נתקלתי בתופעה

אני בדיוק סובלת מזה מאתמול בלילה. עדיין כואב לי...
אני הבנתי שזה מחוסר סידן.
באמת כשהוספתי לתפריט חלב, ועוד מוצרים חלביים, אגוזי קשיו ועוד, ראיתי שיפור

להניח את הרגל על הרצפה ולהתיישב בכריעה, כשכף הרגל כולה על הרצפה.
וכדי למנוע- אני שמעתי שגם אגוזי ברזיל עוזרים, ובאמת בשני ההריונות האחרונים שאכלתי הרבה אגוזי ברזיל (לא יותר משניים ביום- כי זה עלול להיות מסוכן בגלל הסינים שבהם, אבל אכלתי כמעט כל יום אחד או שניים) זה כמעט ולא קרה לי, לעומת ההריון הראשון שקרה די הרבה.

באיזה שהוא שלב התחלתי לעשות את זה ישר מתוך שינה .. וכבר לא התעוררתי מהכאב

בדוק שזה עוזר!!!

מגנזיום , יש תוסף ,סירופ לבן כזה..

וגם עוזר לשים רגל על כרית , לחבק את הפוך , לתת גובה לרגל , לשכב על צד שמאל ,רגליים רפויות ולא מכווצות .

היתה לי תקופה של מלא כאלה ופעם אחת אמרו לי לאכול עגבניה וזה עזר בשניה!
אבל זה נסיון של פעם אחת..
שווה לנסות בכל מקרה

מועדים לפורענויות ולהתכווצויות.

 

גיליתי שהכי יעיל ונוח זה מראש להצמיד את המיטה עליה אני ישנה לקיר ואז במקרה של התכווצות מהר לדחוף את הקיר עם הרגל שהתכווצה (זה על אותו עיקרון של השענת הרגל על הרצפה, רק פחות קר..) 

או משהו אחר מלוח שאת אוהבת

והאמת להעמד מיד על הרצפה הקרה יחפה..

משחרר הכי מהר ובלי תופעות לוואי

שלפי חוק צריך להודיע בשבוע 18.
אני הודעתי בשבוע 20, סתם כי משכתי את הזמן, ולא מצאתי את הזמן הנכון לעשות את זה.
בתכלס, אמרתי שאני בחודש חמישי, וצריכה ללדת בסוף חודש X, כך שלא ממש נראה לי שמישהו יבדוק בדיוק באיזה שבוע הודעתי.
ביום שהודעתי עמדתי מול המראה במשרד, והבנתי שאם אני לא מודיעה היום, אז כבר יראו לבד, ויהיה פאדיחה...

בלי ברזלים עם ריפוד ומרימה די יפה..

אני עשיתי את זה לאחרונה גם לארוע ... קונים חזיה רגילה , מרופדת טובה ושולחים לתיקון ... הם הופכים את החזיה להנקה ... כך שגם אח"כ תוכלי להשתמש ...

אפשר כל חזיה להפוך להנקה בד"כ בחנויות האלה יש שירות כזה.

חיפשתי והייתי וקניתי ובזבזתי... ובסוף קניתי אצלה, הייתי אתלה שעתיים, מדדתי ומרדתי והיא בסבלנות ישבה וכיוונה ונתנה, ויצאתי משם אמנם רק עם חזיה אחת, כי זה יקר, אבל החזיה הזו מדהימה, מחזיקה מעולה ונוחה בטירוף ושווה לי אחת כמו שצריך ולחרוש עליה מאשר השלוש האחרות שיושבות במגירה זו קטנה וזו לא נוחה וזו לא מחזיקה...

אם את חייבת משהו טוב לאירוע יד פעמי, לכי עם חזיה רגילה שלך תשאבי חלב לפני האירוע ותתני בקבוק שאוב וזהו. (או שתמצאי מקום להניק שאת יכולה ממש להוריד חזיה)
בהצלחה!!

אני מיניקה כל החיים בערך, והולכת עם חזיות רגילות שלי (לא הנקה), עם ברזלים. מרימה כשצריך.

בסוף מדדתי שוב את השמלה שלי וזה לא כ"כ נורא כמו שחשבתי אתמול.. כנראה שאני אלך עם מה שיש לי וזהו

ניסית שם?

לא הייתי שם כבר מלא זמן. 

אבל אני זוכרת שזה באחד הבניינים שם, למטה.

מוכרות מאוד סימפטיות, ומה שלא הנקה הן יכולות להפוך לכזאת במקום. 

מחיפוש בגוגל זה כנראה סייפש. באגסי 8. 

שווה בדיקה. 

הריון ראשון?

טוב אז הפותחת בטוח יותר מנוסה ממני

גם לי הלידה האחרונה הצירים הגיעו ככה
ובלידה מתקדמת הכל קורה יותר מהר בעזרת ה

שבוע 36+4

מחר יש לי תור לרופאה לקבל הפנייה למוניטור ,

לידה רביעית אמנם ,אבל מרגיש לי מוזר שיחסית זה שבוע מוקדם.. וגם עבר די זמן מהלידה הקודמת שגם היא התחילה לערך כך.

כמעט כל ערב צירים
נכון שיש סיפורי בזק
אבל לרוב- אם זה זה זה יתגבר...
תלוי איך את מכירה את עצמך גם מלידות קודמות

או שיעבור- או שיתקדם למשהו רציני יותר.
בינתים לא הייתי הולכת לשום מקום

ב"ה מצויין מוריה , תודה על ההתעניינות..

הצירונים הרפו בנתיים

אם זה עובר זה עוד לא זה, אם זה צירים של תחילת לידה השתיה והמנוחה לא יעצרו את זה

אין טעם לרוץ כל פעם שיש צירונים, זה יכול להיות ככה גם חודש

אלא אם כן את מכירה את עצמך ויש לך לידות מהירות מאד, אז זה משהו אחר.

פעם איטי מאוד- פעם או פעמים לידת בזק,
אין כללים.
מאחלת לך רק טוב, לידה רגועה ושמחה!!

זה נחשב מהיר סבבה..
ואולי נחווה אצלך כמאוד מהיר מתוך החוויה שלך..


לי היה משהו דומה אבל שונה

לידה ראשונה -ארוכהה
שניה- 3וחצי שעות מהציר הכואב הראשון
שלישית- 20 שעות צירים נסבלים ממש ולא סדירים...(זרזתי טבעי עם שאיבות וכנראה בגלל זה היה ככה..-אבל זרזתי כדי להמנע מזרוז מאפס מפיטוצין בגלל מיעוט מים)
ואז שעה של צירי סיוט עם פיטוצין
ואז 5 דקות מפתיחה 5 עד לפתיחה מלאה

ועכשיו גם לפני לידה רביעית ומנסה לנחש מה הפעם ..
הלוואי ומישהו מלמעלה יתן לי רמז
יחסוך לי התלבטות...

שעתיים וחצי זה לא מהיר?
הקטע שאני לא ראה גם קרוב לביהח. אולי בגלל זה אני לחוצה יותר..

מה אפשר לעשות חוץ מלהשתדל להגיע לבי"ח מהר?

להכין את הבעל (יש מדריכים), להכין בבית ניילון ומגבות נקיות,.תיק לידה כמובן מוכן לגמרי.

(היו לי 3 לידות, שלושתן זהות ובפחות משעתיים מהרגע הראשון עד הלידה.)

יש נשים שכל לידה שונה אצלן,אבל בגדול לדעתי מי שיש לה לידה מהירה יחסית זה תמיד ככה

אצלי תמיד הן ארוכות מאוד,ועברתי כמה וכמה לידות

מכירה מישהי עם לידות ממש מהירות,שזה אומר שמהציר הראשון אחרי 20 דקות לידה,עברה כבר הרבה לידות ותמיד היו ככה

מכירה מישהי שאחרי 3 לידות בזק, אבל ממש. לידה תוך פחות משעה מההגעה לבית החולים, כשיצאו מהבית מיד בתחילת הצירים לבית חולים קרוב מאוד..
ובלידה רביעית פתאום היה ארוך יותר. ואז הכירה פעם ראשונה את הפרוצדורה של מיון יולדות..
אולי יש יותר סיכוי למשהו זהה למה שהיה בעבר אבל לא לגמרי. הכל יכול להיות

אצלי כולן היו יותר מהירות משלך.

יצאתי מהבית איך שחשדתי במשהו הכי קטן והיה מאד קשה כי הייתי עם צירים כבר חודשים קודם.

הכנסתי לי לראש שיש סיכוי לנסוע עם אמבולנס.

הלידות אצלי הן בערך חצי שעה/שעה מאז שמתחילים צירים כואבים...

הפעם יש לי צירים כבר מאמצע שמיני ולחוצה שלא אדע לזהות מתי לצאת..
פעם קודמת לא היו צירים כלל! התחיל פתאום מכאבי תופת. היה ברור שצריך לצאת וגם ככה בקושי הגעתי

זה גם יותר מהר וגם מרגיע שאת בידים טובות

התחושה טובה יותר מלהיות לבד ולא לדעת מה לעשות... אבל כל כך לא ציפיתי לכזאת מהירות לכאבי תופת בלי הדרגה שזכור לי כטראומתי

לפעמים יש הרגשה קצת לא טובה ביום של הלידה.

לשים לב אולי יש שינוי בצירים שיש לך היום, עוצמה שונה, אורך שונה, סדירות.

אני באחת הלידות יצאתי מהבית רק כי היה נראה לי שיש שינוי בסוג הצירים, הם ממש לא כאבו.

שעה וחצי שאז שהגעתי ילדתי... היו לי צירים חזקים במשך חצי שעה.

אבל הם ממש לא בהכרח מעידים.
מה שהיה זה שהיה לי 3 התקשויות קצת יותר חזקות מהרגיל ואז כנראה התחילו צירי לחץ בבת אחת...
לא הצלחתי לחשוב תוך כדי מה עושים וכו'.

הבעיה שההריון הזה כבר שונה. כי כבר עכשיו יש לי די הרבה צירים... (עוד מחודש שמיני)
הלחץ העיקרי שלי הוא שעד שאשים לב שהם סדירים/יתחילו ממש לכאוב יהיה מאוחר...

אני גם לא גרה מספיק קרוב לביהח כדי לקפוץ על כל פיפסט.

לפעמים חבל שלידה אחת לא מעידה על השניה וכך הייתי יודעת באילו סימנים בדיוק לצאת

אצל התאומים כשהציעו לי סטריפינג קפצתי על הרעיון כמעט רק בגלל שידעתי שזהו אני נשארת בבית החולים.

ואכן ילדתי 4 שעות אחרי הסטריפינג

פחות משעה בחדר לידה.

להגיע לתאריך ולבקש סטריפינג, ואז אני משערת שזה תוך 3 שעות, כמו שהיתה לי בלידה שניה...
ולפחות אפשר להגיע בנחת, בשליטה...

א. זה לא ממש מהיר. הייתי רואה את זה כברכה..
ב. אי אפשר כמובן לדעת בוודאות אבל לדעתי כן כדאי להתכונן נפשית ומעשית לאפשרות של לידה במתכונת דומה
ג. כהכנה מעשית ממליצה מאוד על שיטת אמית לידה. נותנת המון רוגע ובטחון ומורידה את מפלס החרדה. נותנת ידע וכלים איך ללדת לבד, בבית או בדרך. וזה מאוד מרגיע.
בהצלחה!

הזמן שהייתי בחדר לידה-
לידה ראשונה 9 שעות
לידה שניה 4 שעות
לידה שלישית 40 דקות
לידה רביעית 10 דקות- והאמת שבה ילדתי לא בחדר לידה אלא בדרך לשם...

24-36 שעות בין התחלה של צירים אמיתיים עד לידה.

אתן כבר מנחמות אותי שעדיף לידות ארוכות מאשר קצרות כ"כ.

 בכל אופן הייתי רוצה משהו באמצע...

בנתיים גם אצלי התקצר.
ראשונה 12 שעות (זירוז מ-0)
שניה 3 ורבע
שלישית מציר רציני ראשון שעתיים וחצי

נראה לי שאני מקווה שרביעית לא תהיה יותר קצרה

שאחרי הלידה השלישית לא יהיה לי יותר קצר,
ובלידה הרביעית היה לי
בשמונה בבוקר- ציר ראשון רציני,
שמונה ורבע- אמא שלי מגיעה אלי,
שמונה וחצי- מחליטות להזמין אמבולנס
רבע לתשע- האמבולנס מגיע ויוצאים
תשע- מגיעים לבית חולים
תשע ועשרה- יולדת בקבלה...
בנס לא ילדתי בדרך, היה צירי לחץ וכבר לחצתי בדרך, וגם המים פקעו לי בדרך..

אבל סיכוי גבוה שביחס לאחרות תהיה מהירה..
לי הלידה הקודמת הייתה מהירה מאוד ולקראת הנוכחית פשוט הלכנו לרופא שהסביר מה לעשות אם מתפתחת לידה ואני לבד/עם בעלי..

שעתיים בחדר לידה.... מעניין מה יהיה לידה הבאה

לידה שנייה היא בדרך כלל יותר קצרה מהראשונה.

לקחת אפידורל?

אצלי מאד הופתעתי בלידה השנייה שאני לא מספיקה אפידורל.

אבל פשוט לעוף מהבית בחשד הכי קטן.

עדיף ללכת סתם מאשר ללדת בלחץ.

קודם כל מעריצה אתכן שעמדתן בגבורה בכזה לחץ...

 

ילדתי לבנתיים רק פעם אחת, בלידה שהתברר בה בדיעבד שצירים לא משפיעים עלי לקדם פתיחה, היו צריכים להתערב בדריכם כאלה ואחרות...

הלידה כמובן היתה ארכה מאוד מאוד מאוד (לא משנה שלאורך רוב הזמן היו צירים סדירים יותר ממה שכתוב בספר )

 

נראה לכן יש לי סיכוי שדברים ישתנו בלידה השניה?

כל לידה היא אחרת.

גם אצלי בלידה של הגדול היו צירים סדירים צפופים וארוכים שכאבו תופת שעות, והפתיחה (1) לא התקדמה. ילדתי בסוף אחרי אפידורל ופיטוצין - 29 שעות מירידת מים.
ללידה השניה התכוננתי אצל אמית לידה, וב'"ה, למרות שהיא התחילה בדיוק באותה צורה (ירידת מים באמצע הלילה ואחריה צירים ספונטניים חלשים שהלכו והתחזקו) - הגעתי לחדר לידה בערך 9 שעות אחרי ירידת המים וילדתי תוך רבע שעה בערך. לבד, בלי התערבויות. ב"ה.

לי הלידה הראשונה היתה ארוכה

כמעט 24 שעות עד פתיחה 4-וצירים כל הזמן הזה
ומפתיחה 4 עד הלידה- בערך 8 שעות

לידה שניה-
5 שעות של צירים ממש נסבלים עד פתיחה 5
ואז שעה וחצי עד הלידה

לידה שלישית-
30 שעות צירים לא כואבים בכלל ולא סדירים עד פתיחה 5-רק בשעה האחרונה שלהם קבלתי פיטוצין לשעה- ובשעה הזאת מאוד כאב

ואז מפתיחה 5 עד שהילדה היתה בחוץ לקח רבע שעה

אמית לידה שה משהו שאני ממש חושבת עליו מאז השרשורים פה בפורום, נראה לי שבעז"ה אעזר בה בבוא העת.

לידה ראשונה אצלי הייתי יומיים בבית חולים, עם צירים כואבים מאוד מאוד בפתיחה 2..
רק בפתיחה 4 הכניסו אותי לחדר לידה, ושם הייתי עוד 9 שעות..
רשמתי למעלה את סיפור הלידה הקצרה שלי,
אז יש סיכוי.. בטח

התשלום להוציא קבלה נאמן למקור

ואז הם שולחים את זה בדואר הפנימי שלהם ולא סביר שיאבד (כמו דואר ישראל...)

ולכן מעדיפה בדואר

ואחר כך לשלוח קבלה דרך הקופה או להגיש ישירות למשרדי כללית מושלם..

לי זה יותר מתאים אז עשיתי כך

אם את שולחת קבלה דרך הקופה למה לשלוח גם במייל?

(שלחתי הכל במייל,עם צילום, השאלה אם זה יספיק להם ואני חייבת גם פיזית לשלוח להם..)

וכל מני סיפורים.
אני העדפתי לוודא שהבקשה בטיפול מלכתחילה ושלא יהיו חי בעיות חודשים אחרי.
כל אחד ומה שמתאים לו...

קבלה/חשבונית מס הם רוצים מקורי. אלא אם כן שלחת ואבד ויש לך אישור שאכן שלחת.

אשלח בדואר ומקווה שיהיה בסדר אולי באמת גם אצלם עותק.

 

תודה לכם.

והיא שולחת למושלם

החזרים על מה בדיוק?
גם אני בכללית מושלם.

ץ

אני לחוצה כל ההיריון...
מחכה שהתינוק יצא ואז אוכל לראות שהוא בסדר...
אין לי עצות רק הזדהות....
מנסה לעודד שזה פוחת קצת עם ההריונות הבאים...

ועד שאני מרגישה תנועות
את נורמלית מאד
יהיה טוב בע״ה !!!!

אבל תנסי להיות כמה שיותר אופטימית ורגועה , בעז"ה הכל יהיה בסדר! 

אישית התחלתי להרגע רק אחרי סקירת מערכות וכשהתחלתי להרגיש תנועות. פתאום היה מצד העובר אות שהכל בסדר ושהוא גדל שם
בבדיקת דופק בדר"כ הרופא ישאל אותך מתי היתה ווסת אחרונה, אם את בריאה וכו', ואז יעשה אולטראסאונד(ביטני/ וגינאלי, תלוי ברופא) שבו הוא יבדוק המצאות של דופק וכל מיני ממצאים אחרים שעוזרים להבין מה גיל ההריון המדויק. זה בדיקה ממש מרגשת כשרואים את הדופק!
הוא יכול גם לתת לך הפניות לבדיקות הבאות שצריך לעשות(למשל לבדיקת הדם של שקיפות עורפית)
בהצלחה! המשך הריון קל ומשעמם

*עורכת* רק עכשיו ראיתי שאת כבר אחרי כי זה נכתב אתמול...אז מקווה שעבר עליך בטוב..

מקווה שאת אחרי וראית דופק ברוך ה

תודה לכולן על ההתעיינינות אתן מקסימות😍

שימשיך בבשורות טובות,
ברוגע ושמחה
ובידיים מלאות בפצפון מתוק ומדהים!

אני ירדתי כמעט 10 קילו בתחילת ההריון.. אם את לא מצליחה לאכול אמרו לי שהכי חשוב שתשתי מלא!!! והמליצו לי ללכת לדיאטית..

אני עד חודש 4 לא אכלתי כמעט כלום (אם חתיכת בייגלה שאותה הקאתי נחשב...)
והרופא נשים אמר לי שלעובר יש ממה לחיות ממאגרים שלך.. אבל לשתות ולשתות! מינימום 2 ליטר מים.. את עם בחילות?

אני ממש ממליצה לך לקחת כדורים, גם אם את נגד.. זה מציל חיים! חזרתי לחיות אחרי שהתחלתי לקחת אותם...

אני רק בשבוע 20 בערך התחלתי להשמין.
ובתחילת ההריון איזה 3 חודשים רק רזיתי.

היינו אצל רופא מומחה אחרי שהרופאה צעקה עלינו.

וסת קבוע מתבטל אחרי 3 פעמים רצופות שלא היה בזמן הקבוע.
תבדקי בספרים, אמור להיות מפורט

שווה להתייעץ.
למרות שזה תופעות מוכרות הן יודעות לעזור להחליט..

גם לי היה ככה, שאלתי את הרופא ואמר שתקין. כמובן שאם התחושות מחריפות תלכי למרפאה, אפילו שהאחות תבדוק אותך. לרוב זה נובע מכך שנפח הדם עולה בהריון.