פורום הריון ולידה (עמוד 3522)

שלהם... זו החלטה של הקופת חולים 

כי הערכת משקל נכונה דורשת הרבה יותר ידע,

לא כל רופא/ טכנאי שיודע לעשות אלטרסאונד יודע להעריך משקל נכון

אצלי היה מקרה שרופא עשה אולטסאונד רגיל וחשב שיש ריבוי מים ושלח אותי לאולטרסאונד להערכת משקל

ולהערכת משקל הלכתי למישהי יותר מומחית והיה ניכר איך שהיא יותר מבינה והרבה יותר מקצועית והיא שללה את מה שאמר..

 

אבל. התרשמתי שהיתה מאד מקצועית ומדוייקת.
בניגוד להערכה שהרופאה נתנה לי. שהיתה מבוססת על היקף ראש וכמות מי שפיר
הטכנאית בדקה גם זרימות
ועשתה חישוב לפי מספר איברים. ולא רק לפי הראש.

אני הרגשתי שזה חשוב. בגלל הסוכרת. לראות שהכל גדל בפרופורציה והבטן או הכתפיים לא גדולים מידיי.
וגם כשאין סכרת זה חשוב. בפועל היה פער משמעותי בין שתי ההערכות משקל שכל אחת נתנה.

אבל הרופאה שלי אמרה בפירוש. שהטכנאית הזו. היא המקצועית בתחום הזה. ןלסמוך עליה.

ורוב הרופאים גם לא מאוד מיומנים-
וההערכה יוצאת מאוד לא מדוייקת.

בגלל פספוס אדיר בהערכת משקל- עברתי ניתוח קיסרי מיותר-ובעקבותיו עוד שני ניתוחים...

אם אין סכרת או שאין לך רצון ללדת בחדר לידה טבעית או בבית (ואז חייבים) לדעתי לא כדאי לעשות שמעתי על המון מקרים כמו שלך

 

רק לידע כללי כשמגיעים לחדר לידה המיילדת עושה הערכת משקל ידנית ומנסיון זה די מדוייק אם העובר ממש גדול ויש צורך בניתוח הן אמורות לעלות על זה

ושתי הערכות שגויות הובילו לניתוח...

זה היה נשמע ממנה שתכלס זו בדיוק אותה בדיקה שהיא עושה לי כשאני אצלה, מודדים ראש, בטן, רגל... ורק בגלל ענינים בירוקרטים ההערכה במקום אחר.
אבל חידשתן לי עכשיו שזה יותר מעמיק ומדויק.

מקווה שבסקירה כבר יגידו לנו.

לאו דווקא כשהיא מגיעה לבכי, משתדלת לשים לב לפני

אמנם אומרים להניק לפי דרישה אבל גם יש הנחיה לא לצבור פער מעל 3 שעות. אם היא ישנה כל הזמן הזה ברצף אז לא להעיר אותה אם היא עולה במשקל כמו שצריך, אבל אם היא עירנית, כן הייתי מציעה כל שלוש שעות.

אם מעל 3 קילו אין צורך להעיר משינה להניק (אלא אם יש צהבת ילודים אז להמשיך להניק בזמנים תכופים), כמובן אם עולה במשקל כמו שצריך טיטולים רטובים מספיק ויש יציאות, ןהתינוקת חיונית זה מצויין!
רשמתי על פי מה שזכור לי מהנחיות ביח בשחרור

תוודאי שיש את כל התנאים האלה, את יכולה להתייעץ עם יועצת הנקה (לא ממליצה להתייעץ עם טיפת חלב) או בפייסבוק/באתר של ליגה לה לצ'ה

האם אתם במעקב משקל?
אם 6 חיתולים רטובים ביממה
3 פעמים צואה
ועליה תקינה במשקל
זה בסדר. אם אחד מהם חסר יש מחסור בתזונה.

נורופן בעייתי

פרסמו את זה לא מזמן..

אם אין ברירה צריך לקחת..

רק לא לומר שאין עם זה בעיה..

חפשי: אקמול, הריון, אוטיזם..

ראו שנשים שלקחו אקמול במשך (שבועיים נדמה לי) היו בסיכון מוגבר ללדת ילד עם אוטיזם..

המחקר לכד את עיניי מכיוון שהגישה שלי היא שכל דבר משפיע בהריון וצריך לצמצם למינימום את התרופות שלוקחים.. כשאני סובלת לפעמים (כאבים/מיחושים/חום), בעלי מבקש שאקח ושולף את הטענה שזה בטוח.. תמיד טענתי שאין דבר כזה בטוח.. ואז פורסם המחקר.. וזה היה לי פשוט שזה נכון..

בכל אופן, חושבת שצריך להפעיל שיקול דעת.. ואם מדי פעם לא מרגישים טוב זה משהו אחד.. ואם יש מחלה כרונית שצריך לקחת טיפול זה מה שצריך.. המחקר מדבר על שימוש ממושך באקמול ולא מדי פעם..

אם יהיה לי זמן מחר בעבודה אחפש..

השטויות האלו.

עולם הרפואה עדיין לא השלים עם העובדה שיש דברים שיישארו נסתרים מהם לנצח.

אחד מהם זה - מהם הגורמים לאוטיזם.

כל כך הרבה מחקרים נעשו בתחום הזה ועדיין הידע עומד כמעט על אפס.

ועכשיו אני עוברת לצטט מתוך כתבה על המחקר:

 

המחקר בוצע על ידי חוקרים בספרד, ומומן על ידי מקורות מרובים כולל משרד הבריאות הספרדי, אך המחברים הכריזו כי לא ביצעו את המחקר תחת תנאי ניגודי אינטרסים. המחקר פורסם בכתב העת הבינלאומי לביקורת עמיתים לאפידמיולוגיה, ונערך לאחר פרסומים קודמים לפיהם צריכת פראצטמול בהריון עלולה לגרום לסיכון לאוטיזם בילד, מה שגרם לנשים רבות לפאניקה מופרזת.

אלא שמחקר זה לא הוכיח את הקשר. המגבלה העיקרית של מחקר המעקב הזה היא יכולתו להדגים קשר בין חשיפה לבין תוצאה, אך לא ניתן היה להוכיח את הסיבה והתוצאה.

 

לדברי החוקרים, חשיפה לאקמול במהלך ההיריון נמצאה קשורה למספר רב יותר של תסמיני אוטיזם בקרב בנים, ולתופעות הקשורות להפרעות קשב וריכוז בקרב שני המינים. הם סבורים שהשפעות אלו תלויות בתדירות החשיפה לתרופה, אך המחקר לא הצליח להוכיח אחריות ישירה של השימוש באקמול לבין ממצאים אלו.

מספר גורמים בולטים חסרים לא הוערכו במחקר, כגון צריכת האלכוהול של האם, או הי או מישהו אחר בבית עישן במהלך הריונה או בשנים הצעירות של הילד.  למרות שהחוקרים ניסו לבחון תדירויות שימוש בפראצטמול, הם לא יכלו להעריך את השפעות המינונים של התרופה, בשל קשיי האמהות להיזכר במינונים המדויקים אותן נטלו.

 

די כבר!!

אני אומרת לכם כאמא לילד אוטיסט שעשתה "דוקטורט" בתחום.

הרופאים עצמם מודים שהם לא יודעים כמעט כלום על הגורמים לזה.

זוכרות את הפאניקה מהמחקר שקבע שחיסונים שיכולים לגרום לאוטיזם?

מחקר שהוכח אח"כ ככזה שתוצאותיו זוייפו על ידי הרופא שביצע אותו, בתמורה לכסף.

 

מתפעלת ממך ומהחוזקה שלך ורוצה לחזק אותך לגמרי. הדברים היום איבדו פרופורציה וזה הזוי לגרום לאימהות מסכנות לחשוב שבגלל שכאב להן הראש ופה ושם לקחי אקמול להקלה יצא להן ילד אוטיסט. זה פשע לומר כזה דבר שאין לו ביסוס!
שולחת לך חיבוק גדול

לא חושבת שהגעתי לדרגה של להצדיע לי...

אבל תודה על הפידבק והחיבוק!!

תשמעי
אני מכירה את המקום הזה בחיים שבו את יושבת וחושבת למה משהו קרה לי. אולי עשיתי ככה ואולי עשיתי ככה ואולי לא שמרתי לא הייתי לא ניסיתי וכו. מקום של האשמה עצמית שלא מאפשר צמיחה
לצאת מהמקום הזה ולהבין שאת לא אשמה וזה מה שנגזר ולהפנות את המשאבים לטפל במצב הקיים ובילד שלך בלי להתעסק בלמה אולי את אשמה שזה קרה... זה קשה! ואת עשית ועושה את זה, בחכמה של אמא מדהימה. הכי מגיע לך צלש בעולם!

נשים שצרכו ברצף, כמות גבוהה.
בכל מקרה אין ספק שעדיף להמעיט ככל האפשר.

מפרסם המאמר בעצמו אמר שהמסקנה היא ששימוש לכמה ימים לא בעייתי, ובמידה ויש בעיה שמצריכה שימוש מעל כמה ימים כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל, כי אם למשל מדובר בחום גבוה, זה גם עלול להזיק לעובר.

אם כן - לכי על זה. אם לא - אז מה השאלה?

כמו בחילות וההקאות בהריון.
במצב רגיל לא חושבת פעמיים ולוקחת אבל עכשיו אני מבינה שיש דברים שהם חלק מההריון

הומאופתיה.

התרופה ההומאופתית צריכה להיות מותאמת אישית ומדוייקת לך,

ואז היא גם משככת את הכאב, וגם לטווח הרחוק מוציאה אותך מהמקום הזה של נטיה לכאבי ראש חזקים.

ברור שלא בקביעות ולא לעבור את המנה המומלצת ולא כמה ימים רצוף ... אבל בגבולות ההגיון כצריך אז אפשר

אני שאלתי על מינון ספציפי, שאלתי על 2 כדורים פעם בשבוע, כלומר 2 כדורים יחד. והם אמרו שאין בעיה בכלל.
הייתי ממליצה לך להתקשר ולשאול, הם שואלים באיזה שבוע את וכו' ויכולים להמליץ לך על כמה לקחת ואיזה כדורים.

לא לאורך כל הזמן יש ..יש פחות או יותר...אבל לאחרונה אחרי אישות יום למחרת מופיעות הפרשות דמיות..אם למישהי זה קיים

יכול להיות שיש לך דלקת או יובש שגורמת לדימום ואז באמת רואים את זה בבוקר

ויכול להיות שרופא יחליט שכבר צריך להחליף את ההתקן

אולי ההתקן זז?

אולי התפתחה מיומה ברחם, תופעה שכיחה ביותר, אצל 35-40% מנשים בגיל הפריון?

אז עשיתי פאפ שיצא עם שינוי קל משו בתאים..הרופאת נשים בכלל לא עדכנה מבחינתה זה תקין ..אח''כ מיוזמתי עשיתי בדיקת קולוסקפיה יצאה תקינה ..השבוע ההייתי אצל הרופאה..עכשיו היא טוענת שזה ההתקן ..לפני כל הבדיקות היא אמרה מה פתאום ההתקן יושב יפה לא זז..האמת שאני מיואשת..לא יודעת לאן לפנות..ודי מודאגת למה אחרי אישות אני רואה הפרשה דמית

לד"ר אחינועם לב שגיא לפעמים יש משהו שגורם לדימום כמו פצע או משהו רופאים רגילים לא יודעים לאבחן את זה

היא מקבלת גם בפרטי שווה לנסות 

בכל אופן קובעים תור ואם הבעיה עוברת עד אז מבטלים

משום מה יש סטיגמה שהרבה רופאות נשים פחות סימפטיות, פתוחות להסביר בסבלנות - לעומת רופא גבר.

אצלי זה היה לגמרי כך.

אני הייתי שוקלת להחליף התקן, ואם כך - למירנה.

מה שהכי לא הבנתי ..אז אני שואלת אותה אז מאיפה מופיע הכתמים היא לא ידעה להגיד לי..רק אמרה תעשי הרבה שטיפות...די התעצבנה שנסיתי לשאול עוד שאלות ..

אצלי נכנס הכסף על תוך כמה ימים מהאישור.

ואחר כך הייתי צריכה בכל חודש להתקשר למס' שקיבלתי במכתב מהביטוח לאומי.

לא צריך שום טפסים חדשים.

אני הייתי בשמירה חמישה חודשים.
ברגע שאישרו מאשרים עד הלידה.

הם רק צריכים שתצהירי להם כל חודש שאת עדיין בשמירה.

כשהם מאשרים הם כותבים לך ממתי עד מתי האישור. זה תלוי בעיה רפואית לדעתי.
אצלי מאשרעם לחודשיים כל פעם.
כשיאשרו תבדקי מה התאריכים. ואכן, כל פקידה אומרת משהו אחר. לדעצי אין מנוס מליסוע לשם. אפשר גם לשלוח את הבעח
בהצלחה!

יש קצת מבצעים באתר של קסטרו (חליפות פוטר ב40, מעיל)
וגם באתר טרמינל x. אף פעם לא קניתי שם אבל מתכוונת לנסות

על כסאות בטיחות, מיטות מזרנים וכל מיני

באתר של דלתא הגופיות הן רק במידה 0-3... ושימו לב למחיר המשלוח

אני כבר שעה באתר של דלתא ולא מוצאת

אם כבר עשית לעצמך אאוטינג. את שרית אביגד הידועה?.... שמלמדת את הtat וכו'? אם כן קבלי דרישת שלום ממני🌷.
לא הצלחתי לכתוב לך באישי משום מה.

הלוואי שיעזור למישהי...

מאחלת לך שבעקבות שינוי התזונה והפחתת הסוכר יעלם גם החיידק לגמרי. ומעז יצא מתוק.

ובאמת יש סיכוי טוב שתזונה ללא סוכר תעלים לך את החיידק גם
תרגישי טוב!

הייתה לי דלקת בשתן מתחילת ההיריון, והדבר היחיד שעזר היה אנטיביוטיקה בויריד באשפוז של שבוע, ואז למניעה, לכל ההריון אנטיביוטיקה בכדורים, וכדורי חמוציות... זה היה שווה את זה.

מחר יש לי תור

ממליצה לך להוסיף ולקחת פרוביוטיקה-קבוע..(זה מה שאני עשיתי בהריון) רק צריך להרחיק אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה אחת מהשניה -לפחות בשעתים מזמן הלקיחה...
בהצלחה

http://www.hadassah.org.il/medical-care/departments/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A8%D7%9D/%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx

לפי הרשימה הזו הממתיקים האסורים בהיריון הם סכרין וציקלמאט.

לפי הטבלה הוא לא מומלץ בכלל לחולי סכרת. מה זה אומר לגבי הריון?
יצא לי בהערכת משקל שהעובר בשבועיים האחרונים גדל קצת יותר מידיי. אני רגילה ללדת משקלים קטנים. ואני מחפשת מהמעט שאני אוכלת מה גרם לזה. יכול להיות שזה הברנפלקס?
אני לא עליתי במשקל . אבל העובר .... בנתיים אנחנו בטווח שזה תקין אבל.... בהתחשב בעובדה שאני ככ מקפידה על התזונה והערכים תמיד מאוזנים .... זה הלחיץ. בגלל הזמינות של הברנפלקס יוצא לי לאכול 3/4 כוס אפילו גם פעמיים ביום.

הדיאטנית אומרת שעדיף לאכול ברנפלקס רגיל עם סוכר. ובהריון להימנע מתחליפי סוכר.

מישהי באמת יודעת רשימה מסודרת של כל הממתיקים שאסורים בהיריון כי הם חודרי שלייה?

יכול להיות שזה סוכר בכמות מאד מזערית? כתוב שבמנה יש 0.3 גר למנה. יש שם הערה ללקוחות סוכרתיים שהמוצר מכיל פחמימות מסוג רב כהליים.
אם מישהי מבינה בזה אשמח להסבר .

כל רופא/קופה נותנים רשימה אחרת. כנראה שזה תלוי מחקר ולא הגיעו לתשובות ברורות.
הדיאטנית שלי אמרה בפרוש שסטיביה, סוכרלוז ומולטיטול בטוחים. וכך גם הרופאה (עובדות יחד). אבל שמעתי גם דברים אחרים.
נראה לי שהכי טוב שכל אחד יבחר לו רופא וילך לפי הגישה שלו בהקטנת ראש..אחרת לא יוצאים מזה.. וגם לחץ חודר שיליה. "תמים תהיה עם ה'אלוקיך". עושים השתדלות נורמאלית וה' שומר.

בסוכרת כשבטן העובר מתחילה לגדול שלא בהתאמה. ומשקל העובר קופץ בפתאומיות. והאישה מאוזנת. כנראה שמשהו במה שהיא אוכלת חודר שילייה. נראה לי נכון לעצור בשלב כזה. ולבדוק מה כדאי לתקן. כדי לא להגיע למצב שמסתבך.
נכון קיסרי זה לא סוף העולם. אבל אם אפשר להימנע עי אכילה נכונה אז כדאי.
יש לי תור לדיאטנית מחר ואוכל לשאול . אם יהיה משהו מוחלט ומחכים אשתף.

וגם על הסטביה, לבדוק שאין בו סוכר לבן. כי בחלקם יש

ויצא חלב אז יכול להיות שיש צינורית אחת סתומה. הייתי הולכת יפה הביתה לטפל בזה כי זה עלול להסתבך ממש
לעשות מקלחת חמה בבית ולעסות מתחת למים חמים עד שאת רואה שמתחיל לצאת והגוש קטן קצת, ואז אחרי שפתחת את הסתימה אפשר להמשיך עם משאבה אבל הכי טוב לתת לתינוק לינוק הם משחררים סתימות בצורה הרבה יותר אפקטיבית

אני תכף יוצאת הביתה, לעסות על מנת שישתחרר חלב?

 

תודה רבה!

אם יצא כמות קרובה למה שאת רגילה אס זה לא בעיה במשאבה אלא כמראה משהו סתום
תעסי בהתחלה קצת בסיבובים לפתוח ואחר כל מהכיוון הגדוש בתנועות סחיטה כלפי מטה לנסות להוציא את החלב

את השאיבה זה לא גדוש וכואב ככה.

 

 

 

לא צריך מעקב אצל רופא או משהו?

במידה ומתחיל לך חום, אדמומיות בשד, כאבים חזקים, אז לנסות לתת 24 שעות של עיסויים רבים מתחת לזרם מים חמים, לקחת אדוויל במידת הצורך, ורק אם לא עובר אז הולכים לרופא ומתייעצים על אנטיביוטיקה.

אז אני אחרי מקלחת (נגמר המים חמים חח) השתחרר קצת, כאילו יש הקלה בהרגשת הכאב והקושי. איך אני יודעת שזה מספיק?

והבת שלי ישנה, להעיר אותה? או לשאוב וזהו?

הבת שלי התעוררה,ינקה. וכמעט אין זכר...

תודה לכולכן!
חלפים הבאה שלא תבוא, מה עשיתי לא טוב? איך למנוע את זה?

החזקת את המשאבה כרגיל? לפעמים, אם לא מחזיקים בזוית נכונה צינורית עלולה להסתם.

לא ידעתי... תודה!

שמחה לשמוע שעזר! אמרתי לך
שתינוקות משחררים את זה הכי יעיל
מ שיכול לגרום
משאבה בתנוחה לא טובה שלא שואבת ממקום מסוים, אפשר מדי פעם תוך כדי שאיבה לעשות עיסוי ידני שיגרום לזה שהחלב יגיע מכל הצינוריות
אפשרות נוספת חזיית ברזילים
אפשרות נוספת שמחכים הרבה זמן ונוצר גודש ואז המשאבה לא מצליחה להתגבר על הכל או שכבר נסתם משהו
ולפעמים זה קורה סתם
העיקר שטיפלת מיד והשתחחר

ושללתי את כל מה שכתבת.
יכול להיות שבאמת היה סתם...

ואפילו שתרגילי שחרור כתפיים וישיבה זקופה בהנקה יגרמו ליותר חלב
לא בדקתי את הנושא עדיין אבל ככה אמרו לי

כי זה מרגיש שצריך ככה.... דווקא ההנקה יושבת זקוף.

אבל מצד שני אני ככה כבר חודשים, פעם ראשונה שנתקלתי בסתימה, מקווה גם שאחרונה... אוח זה היה כואב ולא נעים

או שחיכית קצת יותר מהרגיל?

זה יכול להיות מאתמול נגיד? כי אתמול בערב יצא שהיה לה בקבוק שאוב שהיא הייתה צריכה לסיים ואני חשבתי לשאוב במקום, וחיכתי עם זה קצת

אי אפשר לדעת בדיוק.
לפעמים צינורית יכולה סתם להחסם בלי קשר למה שאת עושה או לא.
העיקר שהשתחרר לך ב"ה!

שמונחת לא טוב יכולה לגרום לסתימה הצינורית.

גם כשמניקים או שואבים זה לא תמיד משתחרר צריך לעסות את האזור ע"מ לשחרר את הסתימה כיביכול...

חזייה לוחצת או ששמת את התינוקת במנשא והיא נשענה עלייך זה גם יכול ליצור גודש וחלילה סתימה חוזרת
ממליצה לראות באתר/בפייסבוק של ליגת לה לצ'ה זה ממש עוזר

אין כמו היניקה שלהם.

ובמקומך הייתי מעירה בשביל להניק.

שימי לב בערב שוב תתקלחי ותעסי את המקום כי לא בטוח שזה נפתח לגמרי ואיך שהשד יתמלא זה יכול להחסם שוב.

הדרך לדלקת במצב כזה היא מאד קצרה... תהיי עם יד על הדופק

אני באמת מרגישה שזה קצת מתחיל לחזור, בין היתר כי הגברת החליטה שהיא אוכלת הרב ההיום בארוחת ערב, ולא רוצה עכשיו לינוק

 

אז אלך לשאוב ואח"כ...

 

תודה!

מצב כמו עכשיו, שאת נאלצת לשאוב כדי להקל על הגודש, לא לשאוב יותר מאשר עד הקלה.

אחרת הייצור לא יקטן בהתאם לכמויות ומס' ההאכלות המצומצמות יותר שהיא דורשת עכשיו.

אני תוהה לגבי זה, מה גם שמשום מה בשבוע האחרון התגבר לי החלב מאוד, אז זה מוסיף.

 

מרגישה כמו בשבוע שאחרי הלידה

 

תודה!

אם כן תמשיכי לשאוב עד שירגיש לך יותר טוב
או שתאכילי יותר מהצד הזה עד שירגיש טוב

אני מתחילה לחשוב שאולי בגלל זה הסתימה נהייתה

 

בערך כבר שבוע אני מרגישה שיש לי יותר חלב, אבל היום זה מטורף, אני צריכה לשאוב כל פחות מ-3 שעות כי כבר ממש גדוש (לשם ההשוואה, ביומים רגילים כל 3 שעות יוצא כמות יפה, מה שצריך, בלי להרגיש שאני מלאה). ולא שאבתי יותר מהרגיל (גם אתמול בערב לא שאבתי כי ינקה בסוף).

 

זה קורה? כמו שיש ימים שיש ירידה בחלב יש שיש יותר חלב? (אף פעם לא קרה לי קודם)

שהיא פשוט אוכלת יותר הרבה ולכן הגוף התחיל לייצר יותר.

תשמחי, ב"ה.

לפעמים השאיבות ממעיטות את החלב

אם כבר יותר למוצקים, היא התחילה לאכול כמעט הכל. וכבר הורדנו בקבוק אחד אצל המטפלת...

אז לכאורה אמור היה להתמתן, לא? (חיכתי להפחתה הזאת בשאיבות, כי הן נהיו לי קצת קשות)

 

אני מוצאת את עצמי מקפיאה מנות, מה שלא קרה לי כבר הרבה זמן... אמרתי בצחוק לבעלי שאולי נשמור כבר לילד הבא...

ואם היא יונקת פחות אז ברור שיש לך עודף
שימי לב להוריד בהדרגה, פשוט אל תשאבי עד ריקון מלא

יכול להיות גם שאת אוכלת משהו שמגביר חלב? כמו הרבה אגוזים או קוואקר?

היא מאז ומעולם לוקחת 3 בקבוקים של 150 אצל המטפלת, היה לי קשה מאוד לעמוד בזה. מאוד. אבל איכשהו הסתדרנו... עכשיו מטבע הדברים כבר יש טיפה פחות חלב וממש ממש לא עמדתי בזה, מטרנה היא לא הסכימה בשום אופן ולעבור למוצקים היא עברה בשמחה אבל לא כתחליף לארוחה... המטפלת המסורה עבדה מאוד קשה שזה יקרה, אז עכשיו אני נהנת מזה שבשלוש שאיבות יוצא לי כמות לשני בקבוקים.

פתאום נהיה מצב שבחזרה משלוש שאיבות יש כמות לכמעט שלוש בקבוקים...

אף אחת פה לא רופאה לאבחן במה מדובר
בשורות טובות

לפעמים זה נובע מפצע, או מהתייבשות אבל כמובן תלכי לרופא

מקווה שאלוקים ירחם עלי והכל יהיה בסדר בעזרת השם....

זה מחוסר שתייה

טוב שאת הולכת להבדק אבל אל תהיה בלחץ

פשוט עברתי בהריון קודם הפלה מאוחרת אז כל דבר מלחיץ אותי

וכשרואים עובר שמתפתח תקין וההריון ממשיך תקים ומסיימים בידיים מלאות פשוט ניסי הבריאה , לא מובן בכלל

ידיים מלאות

לפי דעתי לא אמור להיות ככה בשבוע 24 לכן מבינה את הפליאה של הרופא.

יש עוברים פחות פעילים.
אני הייתי שוכבת על הבטן כדי להרגיש באחד ההריונות.

אבל אני חושבת שכדאי שתיגשי להיבדק.

התחלתי להרגיש תנועות רק לפני שבועיים. ואצלי שליה אחורית.
אכן קדמית משפיע על היכולת להרגיש תנועות.
אני גם רזה מאד ובכל זאת לא מרגישה אלא אם אני אוכלת מתוק. שוכבת. מתרכזת ומחפשת תנועות.
נבדקתי פעמיים בגלל צירים וראיתי שכשרואים תנועות באולטרסאונד אני בכל זאת לא מרגישה כלום. והכל תקין ברוך ה'.
תנסי לאכול מתוק ולשכב. מספיק תנועה שתיים כדי להרגיע אותך שזה בסדר. זה עוד לא שלב שממש סופרים תנועות ועוקבים כל היום.

אבל חוטאת גם בשוקולדים / ביסקוויטים..
לא מרגישה שום דבר גם אחרי אכילה של מתוק או שכיבה על הצד.

אולי זה בגלל השילייה הקדמית?
אני מרגישה נפוחה כל הזמן (אבל זה מרגיש כמו נפיחות של אחרי ארוחת חג / גזים). בכלל לא מרגישה בהריון,
הסימן היחיד הוא הבטן שגדלה.

אין לי אקנה / יבלות / סימני מתיחה / עייפות/ תיאבון מוגבר (כלום).
לפעמים אני חושבת לעצמי, אולי סתם השמנתי ואני לא בהריון (למרות שכל הבדיקות וכל הסקירות מראות שאני בשבוע 24)

גם אם לא ממש הרבה
אולי תחושת- דגדוגים?בועות קטנות? פירפור עדין?
לפעמים לא יודעים מה אמורים להרגיש אז לא מזהים

בכל מקרה.. אני רגילה שכל חודש-חודש וחצי נבדקים..ולא להבדק חודשיים זה הרבה
אז כן ממליצה להבדק

זה היה שילוב של השליה יחד עם האופי הישנוני של התינוק.

 

גם באולטראסאונד לא היו הרבה תנועות והרופאה כל פעם היתה משאירה אותי שאוכל שהיא  תראה שלפחות הוא הזיז משהו.

 

בסוף ב"ה נולד תינוק בריא מתוק ושמנמן

הרי אומרים שסרזט מאד חשוב לקחת בשעות מדוייקות בשביל שהמניעה תהיה מקסימלית.

אז הגיוני

זה יכול לקרות ככה מיד?

סרזט
..
אז מאמינה שהכל אפשרי⁦😍😍😍😘😘😘😘

ואז זה שהפסקת אותם נתן להיריון להתקיים

בתחילת המחזור החודשי קוטרו של הזקיק הוא כ- 5 מילימטרים ואילו לקראת הביוץ והבשלת הביצית קוטר הזקיק עולה לכ- 20-30 מילימטרים. קוטר הזקיק משקף את בשלות הביצית ולכן מסייע בקביעת מועד הביוץ.
מקובל כי זקיק שקוטרו עולה על 17 מילימטרים נושא ביצית בשלה לקראת ביוץ. יחד עם זאת, לא כל זקיק יכיל בהכרח ביצית אולם אין אפשרות טכנית לברר זאת באמצעות האולטרה סאונד (אלא באמצעות שאיבת הזקיק ובדיקתו במעבדה בלבד).

יכול להשתנות מלידה ללידה וזה בסדר גמור..

ממליצה מאד על הלוחשת לתינוקות

 

הם כל הזמן מתרגלים, השאלה היא ממתי ההרגל הוא לטווח ארוך ויותר קשה להפטר ממנו? אין לי מושג, לא בגיל הזה.

אבל לא צריך להמנע בגלל שלא בטוח זה יחזיק..

כל הזמן לחשוב ולהתנהל לפי מה יקרה בהמשך זה מיותר בעיני.
מספיק שהיא קצת לא תרגיש טוב או שתישנו מחוץ לבית והופ כל ההרגלים נעלמים ומתהפכים כלא היו.
אז למה להשקיע עכשיו זמן ומאמץ בזה?

אם לך כרגע זה מפריע אז זה עניין אחר.

אין בעיה שהיא תרדם עליך בגיל הזה, להיפך, זה טוב ובריא, זה צורך שלה להרגיש קרובה אליך, וזה נותן לה בטחון, חום ואהבה. והיא פיצית לגמרי
מצד שני, אם היא נרדמת רק ככה כן הייתי מנסה מדי פעם לתת לה להירדם בדרכים אחרות, כדי שלא תגיעי בעוד חודש-חודשיים למצב שהיא לא יכולה להירדם בשום דרך אחרת. אבל לגמרי לא בגישה של להתעקש על זה, היא הרגע יצאה מהרחם ובטח שהיא רק רוצה לישון עליך. פשוט אם יוצא מדי פעם שהיא תירדם בעגלה או בעריסה אז מצוין. וממליצה מאוד על עיטוף!

וגם קצת מוסיפה שלא שייך ככ בעיני לדבר על הקניית הרגלים בגיל כה מוקדם.
יותר שייך פה צרכים פזיולוגיים. וברור שיש צורך לתינוק פצפון בכרבול ובעיטוף לשם בטחון.
מסכימה שטוב שתרדם בעוד דרכים כדי שיהיו לה כמה אופציות שמכירה אבל תכלס לא יודעת כמה זה אפשרי בגילה הצעיר... ייתכן שתרצה חיבוק וזה ממש צורך. לא שייך פה למנוע את זה ממנה ולהתעקש עם גוזל כה קטן. לדעתי. הלא מאד מנוסה.... יש לציין...

קודם כל זה נפלא שהתינוקת נרדמת עלייך, זה לא יגרום לה להיות "מפונקת" או משהו כמו שהרבה אנשים חושבים וזו טעות גדולה. זה מצויין לתת לה להירדם עלייך בכל גיל, וזה עושה רק טוב, גם לה וגם לך. ככל שהיא תהיה יותר על הידיים שלך (ואני אומרת מניסיון של מס' ילדים ב"ה), כך היא תישן יותר טוב, תעלה במשקל יותר טוב, ובאופן כללי תתפתח יותר טוב. זה נותן גם לאימא (וגם לאבא) תחושה נהדרת, וקראתי גם שזה עוזר מאוד למנוע דיכאון שאחרי לידה - לא יודעת בדיוק איך, אבל משהו שקשור להורמונים שלך כשהתינוק נמצא אצלך בידיים. לא להתייחס אל כל האנשים שאומרים לך שאם תחזיקי אותה הרבה ותתני לה להירדם עלייך אז היא תתרגל ובהמשך יהיה לך קשה וכו', כל זה ממש לא נכון. התינוקת זקוקה למגע ולחום הגוף שלך לא פחות מאוכל, וזה תורם לה ולך המון בכל המישורים. הרבה נחת!

תתייחסי לזה בתור פינוק כיפי לך ולה.
כלומר - שזה לא יהיה הנורמה כל הזמן, שהיא תצליח להירדם ולישון גם בדרכים אחרות, אבל כשמתאים לך, כשנראה לך שהיא זקוקה לזה, או סתם ככה, אז זה מעולה...
לי אישית קשה לפעמים לשמוע דעות שאומרות שהכי טוב זה שהתינוק ירדם עלינו, שידע להירדם רק בהנקה וכו', פשוט כי לי אישית קשה להרגיש שאני לא יכולה לצאת לכמה שעות (והייתי צריכה לצאת ללימודים מהר מאד), ללכת להתקלח בחשש שאם היא תתעורר היא לא תצליח להרדם בחזרה בלי הנקה, ואז בעלי לא יוכל להרדים אותה וכו'... אז קחי את זה בתור נקודה למחשבה

אני קצת לחוצה כי יש לי אחיינית בת שנתיים שדבוקה לאמא שלה כל הזמן, ויש להם עכשיו מלא בעיות עם להרדים אותה וכו'...
אבל נראה לי שבנתיים נמשיך ככה, בייחוד שממש כיף לי להיות איתה ככה זמן איכות

כל שלושת החודשים הראשונים נחשבים מין שלב ממשיך של ההריון. התינוק תלוי לחלוטין בהורים שלו וצריך להרגיש את הגוף שלהם כל הזמן בשביל להרגיש בטוח. כמה שיותר מגע וליטופים- יותר טוב. אין מה לפחד מיצירת הרגלים בכזה גיל, כל שבוע הוא שונה.
מגיל שלושה חודשים ומעלה הייתי מתחילה אולי לנסות דברים אחרים וליצור שגרה מסודרת יותר.

בגיל כזה מאוד חשוב לעטוף אותם ולחבק כמה שיותר. לתת להם תחושה של רחם. זה גיל שזקוק לזה נורא. הקניית הרגלים לדעתי החל מגיל 5/6 חודשים אפשר להתחיל. אני עם כל היחדים התחלתי בגיל זה ב"ה אף פעם לא היו לי בעיות

כבר בימים הראשונים להרגיל לסדר פעולות, כמובן כשזה מסתדר...
משתדלת להפריד בין הנקה לשינה (להניק כשהתינוק מתעורר, ולהרדים ללא אוכל), ולתת לתינוק להרדם בעצמו.

אני עשיתי מירנה שהוא הורמונלי ... עלה 500 ומשו. וההתקנה של הרופא עלתה 200 ומשו.. אבל אני במכבי אולי זה שונה?

מעניין אם יש הבדל...

וסתם מעניין שילמת לקופה או לרופא?

לכי לדר ברונו רוזן
אני באופן אישי הייתי הולכת בפרטי גם להתקן פשוט כי יש סיכונים בהחדרת ההתקן במידה והרופא לא עושה את זה כמו שצריך

כי אני שילמתי יחד עם ההתקן
אבל נראה לי שרופא פרטי לוקח בסביבות 600 ... בטח יש פה משהי שיודעת יותר טוב ממני

ואם כן הוא באמת יותר טוב מהאחרים מבחינת דימום?

לא היה לי נסיון עם התקנים אחרים רק גלולות אבל אני ממש ממליצה
לא היו לי כתמים באמצא החודש ולא בעיות להטהר
אבל כמו בכל התקני הנחושת זה גורם לדימום חזק במחזור ולפעמים מאריך קצת לי האריך ביום

דר אדית גולדשטאוב הכניסה לי התקן נחושת
550₪ ישירות אליה
היא קונה את ההתקן
ואחכ טכנאית אולטרהסאונד התפעלה מהמיקום המדוייק, אז כנראה היא עשתה את זה טוב....
אבל היא ממש "קשה להשגה"
לאחרונה ניסיתי לקבוע תור חודשיים וחצי מראש, ולא היו תורים פנויים....

זה שהיא התפעלה אומר שהיא רואה הרבה שלא נמצאים במיקום הנכון...

כנראה שהיא לא אומרת כלום אבל זה בטוח סיבה לבעיות

כשבאתי לביקורת

לכן אני ממש חושבת שהתקנה כדאי לשלם ולעשות אצל מומחה לא משנה סוג ההתקן

חחח היא הרופאה שלי.

550 כולל ההתקן?

כמה זמן אחרי לידה מומלץ לדעתכן לשים התקן?

או שפחות כואב ...
לי אישית הרופא הכניס אחרי ... ולא היה כואב או משהו ....

שמצד אחד כל הדברים אמורים להיות בריאים בשלב הזה, ומצד שני זה מספיק קרוב ללידה כדי שצוואר הרחם יהיה מספיק פתוח להכנסת ההתקן.
אם את מקבלת מחזור כדאי להגיע בזמן דימום או מייד אחרי
כמו שכתבו כאן כי צוואר הרחם יחסית פתוח

לחכות שתיטהרי- כדי שיהיו בטוחים שאין שאריות ברחם+ בדיקת רופא ואז.
לזמן הביניים ממליצים על שימוש בקוטלי זרע

הרופאה במרפאה לקחה 400ש"ח להתקן נחושת

יש לו התקן חדש שהוא פיתח, נקרא בלרין. לדברי מחקריו, יותר אפקטיבי. הוא גם מאוד מומחה בהכנסת ההתקנים, ושמעתי פעם שיש השפעה לא רק לסוג ההתקן אלא גם ל"מתקין". הרופא שלי בקופה שלח אותי אליו כאל מי שהכי מבין בזה.
בפרטי עלה לי 900 אם אני לא טועה, אבל אין תלונות. לא היו ממש כתמים וההכנסה, לשם שינוי, לא כאבה בכלל.

ההתקנה אמורה לעלות במאוחדת בערך 250 ש"ח
אפשר לצלצל לשאול במזכירות

זה קשה מאוד אין לי ממש מילים לחזק אותך חוץ מלומר שתאמיני שהכל לטובה ושזה יגיע בזמן שלו ...תנסי להתמקד בילדים שברוך ה׳ יש לך שיהיו בריאים ובעזרת ה׳ תזכי לעוד.
ולגבי בעלך יכול להיות שהוא גם מרגיש כמוך פשוט לא מדבר על זה ולא מראה ומנסה להיות חזק בשביל שניכם כי לנו הנשים בגלל שאנחנו אמוציונליות אנחנו מצפות שגם הגברים יהיו כאלה ולהם יש דרך אחרת להביע רגשות.

רוצה להוסיף שתני לעצמך את הזמן גם לעצב. נכון שכביכול היה ונגמר. אבל זה ממש אובדן.. ככה אני הרגשתי שעברתי גרידה בשבוע כזה. שבוע שסועיים אחרי הייתי ב"דאון".. אבל אחכ באמת מגיעה הוסת מתרוממים חזרה. ועוד הארה, אחרי הפלה מאוד פוריים ואני נכנסתי שוב אחרי הווסת הראשונה לאחר הגרידה אז יהיה טוב בעז"ה!! 🤗

עברתי גרידה כזו לפני מספר חודשים. גם אני ציפיתי מעצמי לחזור מהר לתלם.
זה לא עובד ככה כנראה...
חוץ מההתאוששות הפיזית שצריכה את הזמן שלה (כשגיליתי שאני לא צריכה לצום ביז בתמוז ממש שמחתי שלפחות ההלכה מכירה בזה שאני עדיין לא מאוששת למאות שעבר כמעט חודש. יש לנו מה ללמוד מזה!)
גם הנפש צריכה את הזמן שלה. מנסיון שלי אין דרך לזרז את זה. ויהיה טוב יותר אם נקבל את הצורך הזה בהבנה ולא נילחם בזה. את לא תשארי כך לנצח..

נסי למצוא דמות שתיטיב איתך ותני מקום להוציא את מה שעל הלב. באמת לא תמיד הבעל הוא הכתובת. הם עוברים תהליך אחר ומזורז..

אה, ויש פה את הפורום של אבדן הריון. תוכלי למצוא שם הבנה ונחמה..

חיבוקים וכוחות!!