פורום הריון ולידה (עמוד 3530)

התופעה שאת מתארת נורמאלית לגמרי.
למרות שידוע לי שלפעמים דכיפות במתן שתן זה אולי דלקת בדרכי השתן,תבקשי מהרופא שלך שיתן לך הפניה לבדיקת שתן..

אבל כמו שמוריה כתבה, הייתי מבקשת מהרופא לבדוק דלקת בדרכי השתן שזה אחד התסמינים שלה.

אצלי זה מהתחלה ככה

וכבר התחלתי גם בלילה לקום לפיפי לפחות 3 פעמים!!!
ולא, אין לי דלקת בשתן

פשוט מסובך לי לעשות תרבית שתן כאן, זה רחוק וצריכה לקבל הפניה מהרופאה. לכן תוהה אם יכולה להסיק שזה פשוט בגלל סוף ההריון... לא כואב לי שום דבר ואני יודעת איך מרגישה דלקת בשתן, אבל מצד שני אומרים שבהריון לא תמיד מרגישים. בקיצור כנראה שאחכה לתור לרופאה שבוע הבא ואשאל אותה

את יכולה לבקש הפניה דרך האתר ולקחת מהמרפאה הקרובה כוס לתרבית. (לפחות בכללית)

למכשיר יש תאריך תפוגה הוא עשוי מגומי ולאחר כמה זמן זה מתבלה ונהיה מסוכן

הוא טוב עד נובמבר 2019

לשתות
ולהמנע מאישות

ולהתפלל

ב''ה היה לי פעמיים..
ונספג ב''ה.

מסכימה בהחלט. אני הייתי בשמירה 7 שבועות עד שההמטומה נספגה, ואפילו חיכינו עוד טיפה עד שאמרו לנו שמותר לקיים יחסים, בעיקר לנוח הרבה ולשתות וממש לא להרים שום דבר כבד. זה די מלחיץ, אבל ברוך ה' ההריון הסתיים בלידה בזירוז בשבוע 42..

 

וגם, לא להבהל עם הדימום ממשיך. זה יכול לקחת כמה שבועות טובים, הפרשות אדומות ואחר כך גם חומות. אז כל עוד אין דימום מאסיבי, אין סיבה לרוץ למיון.

 

דבר נוסף, האם היא המליצה על תמיכה של פרוגסטרון? אולי היא בדקה את מצבך וראתה שלדעתה אין צורך, אבל אם ימשיך דימום משמעותי, שווה להתייעץ על אופציה כזו.

בשורות טובות!

 

ובאמת מאז שהתחלתי אותם גם הדימום בניגוד הפסיק.
בעצם ההוראה אצלך היתה לנוח עד שהמטומה נספגת לגמרי?
ואני כל הזמן מתלבטת מה נחשב מאמץ ?

ברגע שראו שהיא קטנה באופן משמעותי וגם שהמרקם שלה השתנה, כבר הייתי צריכה פחות לשמור מלנוח (ועדיין היו הפרשות חומות). אבל אצלי ההמטומה היתה ממש ענקית, הייתי בטוחה שזו הפלה לפי כמויות הדם וקרישי הדם שיצאו לי, כך שזה מאוד תלוי בגודל של ההמטומה ובמיקום שלה, וגם איך היא מתפתחת במעקב שעושים אחר כך.

מרוב שהיה לי דימום, אני קבלתי זריקות פרוגטרון ולא נרות, כי במצב של דימום משמעותי, הם פחות עוזרות (אבל גם הייתי אחרי הפרייה חוץ גופית, אז זה אחרת, גם כך צריך יותר תמיכה של הורמונים)

אני ממש הקפדתי בהתחלה כמה שיותר לשכב, כמעט לא קמתי - רק כדי לאכול ולשירותים. בעלי הביא לי ספרים, ובעיקר השתדלתי לנוח. אחרי כשבוע-שבועיים כשהדימום די פסק, כבר קמתי יותר, אבל עדיין לא עשיתי פעילות. כבר כן ישבתי יותר, אבל בעיקר זה היה לעבור מהמיטה לספה ולהיפך.. ואז היה לי פנאי לשחק עם הילדים על הספה, לדבר איתם אולי לקפל כביסה או לקלף ירקות/לחתוך סלט בישיבה, אבל כמעט ולא לקום. ואחרי עוד כמה זמן, כבר התחלתי לקום ועדיין לא להתאמץ (לטאטא ולשטוף, להרים דברים). בקיצור - זה תלוי הרגשה ואיך ההמטומה נסוגה באולטראסאונד והאם יש דימומים.

 

ודרך אגב, הרופאים חלוקים האם באמת מנוחה עוזרת, אבל לרוב לא לוקחים סיכון ונותנים שמירת הריון. רוב הרופאים לא אומרים שממש לשכב ולא לעשות דבר, אבל רוב הנשים שאני מכירה כן עושות את זה, לפחות בהתחלה.. אז את ההשתדלות אנחנו עושים, אבל לא צריך להיות הסטרים יותר מדי, בסופו של דבר הכל מאת ה'..

 

בשורות טובות ובידים מלאות!

וממש לא הקשבתי לה!
וכן נחתי כמה שיכלתי

כי העובדה הפשוטה היתה שכשהתאמצתי ועמדתי לבשל-לעשות כלים- וכו...מייד חזר הדימום
וכשנחתי הוא התמעט עד שהפסיק

שזו לא הנחיה של הרופאים ממש לא לקום, אבל רוב הנשים עושות את זה ולא לוקחות סיכון..

וזה באמת תלוי הרגשה, אם את רואה שממשיך דימום, את תזהרי יותר. אם כבר מפסיק, אפשר לאט לאט לנסות לעשות משהו קטן ולראות את התגובה של הגוף.

גם לי לקח כמה שבועות טובים עד שעמדתי לבשל ולשטוף כלים. אבל אף אחד לא הגדיר שזה אסור, אז זה תלוי הרגשה, צריך להיות קשובים לגוף ולתחושות.

לבשל ולרחוץ כלים זה באמת פעולות ששרירי הבטן בהם פעילים.
לכן זה גם ממש הגיוני
נראה לי זה פחות בקטע שהעמידה קשה כמו העובדה כשמרימים משהו רחוק יחסית מהגוף זה מפעיל לחץ על הבטן.

גורם לדימומים ומצריך מעקב.
לי בזמנו לא נתנו חופשה..

תנוחי, להרים רגליים לא יועיל

היה לי מעט דימום בשבת
בנתיים אני עובדת רגיל
מקבלת תמיכה בלי קשר לזה

חודש בערך

יצאו מההריונות האלה ילדים מתוקים ובריאים

תהיי שמחה ובוטחת

מנוחה טואטלית עוזרת מאד.

לי אמרו שאני לא חייבת לנוח ובאמת בתחילה לא נחתי

אבל רק כשגזרתי על עצמי מנוחה מוחלטת הדימום הפסיק

למה מאושפזת?

מלחיץ. תשמרי על עצמך.

מעניין עם הילדים גם
שלחו את כולם להיבדק

מקווה שיעבור את זה בשלום ושלא הדביק אחרים.

מה שאפשר לעשות זה לקחת מחט, ללבן אותה(להעביר באש), לחטא באלכוהול, ולדקור את קצה הנקודה. בדר'כ זה אמור לפתוח את זה ולשחרר. מכירה המון בנות שעשו את זה וזה הקל עליהן משמעותית.

תעשי עיסוי במקלחת חמימה בנקודה הזו.
תסיימי במים קרים.
וגם כשאת מניקה לעסות את הנקודה הזו..

ולפי התיאור זה לא נשמע שזה פיטריה?

התסמינים של פטריה הם לרוב אדמומיות בפיטמה, יובש/קילופים באזור, כאב של דקירות בזמן ההנקה ואחריה. לרוב זה גם יבוא בשתי הפטמות ביחד.

דברים רבים כמו תפוח אדמה או בננה

או דברים שגם ככה קטנים כמו- אורז, פתיתים. פסטה רכה- יכולה לבד. עוף מבושל טוב וחתוך לחתיכות קטנות, מרק עם חתיכות של ירקות רכים.

לבן שלי יצאה שן ראשונה אחרי גיל שנה, והוא אכל הכל

את תלמדי לזהות מה יותר קל ומה יותר קשה להם לאכול. יש צורות שבהן יותר בטיחותי לחתוך(באופן כללי, לא עיגולים).

לחתוך לחתיכות פיציות ולתת. לאט לאט היא תכניס לבד לפה .
את יכולה גם למשל למעוך עם מזלג כדורי בשר עם פירה.. לא טחון לגמרי. לאט לאט היא תעכל את זה

מעולם לא שמעתי דבר כזה.

רק על הפוליו אני יודעת לא הזהירו אותי אף פעם.. ממש מעניין

החיסון אינו מדבק. האופציה היחידה בה הוא עשוי לדבק, היא במידה ותהיה תופעת לוואי של רכיב האבעבועות החיסון, שבה יוצאים פצעים הדומים לפצעים של המחלה עצמה, ומגע עם הפצעים יכול לדבק בוירוס המוחלש.
לכן אין שום מניעה לחסן את הבת שלך, ולהפך, רצוי לחסן בהקדם כי יש חצבת עכשיו בהרבה אזורים בארץ. במידה ותהיה לה את תופעת הלוואי הזו, צריך למנוע מגע בינה לבין התינוק.

אבל בפירוש זה מה ש אמרה לי אתמול האחות בשיחה טלפון .

ממומחים(אימונולוגית,רופאי ילדים וכו'), לא מדעה שלי, זו הנחיה כמו שכתבתי.

ורק בפוליו למשל אומרים לשטוף ידיים אחרי החלפת טיטול..

בס"ד

יש בורות מחרידה בקרבנו ובקרב אנשי הרפואה.

חיסון מוחלש מכניס את הנגיף אל הילדים, כלומר במשך שבוע הנגיף בתוך הגוף של הילדים שלכם.

עדיף לחכות, כי אם התינוקי יחלה בגיל כזה לא בטוח שזה יחסן אותו לכל החיים.

בכל מקרה,

עדיף לילדה שלך לקבל את זה טבעי מהחברות כי זה חיסון לכל החיים.  ולא דרך החיסון:.

 

• בסקירה מקיפה של מחקרי בטיחות חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR) שנערה בשנת 2005 מצאו החוקרים כי "התכנון והדיווח על תוצאות הבטיחות של חיסון ה MMR במחקרים, הן לפני והן אחרי שיווקם לציבור, בלתי ראויים במידה ניכרת. לא ניתן להפריד את העדויות על תופעות לוואי לאחר קבלת חיסון ה MMR מתפקידו במניעת מחלות אלה"24.
• אין לחסן אנשים שהגיבו בעבר לאחד מרכיבי החיסון תגובה אלרגית חריפה1
• אין לחסן נשים בהריון. יש להימנע מהריון חודש לאחר קבלת חיסון נגד חצבת1
• אין לחסן אנשים הנתונים במהלך מחלה אקוטית, אנשים עם מערכת חיסונית חלשה (בשל איידס, לויקמיה, לימפומה, ממאירות) או אנשים הנתונים לטיפול בהקרנות, אלקלציה, חומרים נוגדי חילוף חומרים (אנטימטבולייט) וסטרואידים1
• החיסון עלול לגרום לירידה במספר טסיות הדם (טרומבוציטופניה) לאנשים עם היסטוריה של ארגמנת או טרומבוציטופניה1
• נגיף החזרת הכלול בחיסון ה- MMR עלול לחדור את מחסום הדם-מוח, לפגוע במערכת החיסונית ולגרום לאנצפליטיס כרוני, מחלה המלווה בפירכוסים אפילפטיים, איבוד יכולות מוטוריות ושיטיון34.
• לאנשים עם היסטוריה משפחתית של פרכוסים מלווים בחום (febrile seizures) החיסון MMRV איננו מומלץ1
• שיעור תופעות הלוואי של חיסון MMR כוללים: חום (5%-15%), פריחה (5%), כאבי פרקים (25% מהנשים המבוגרות)1
• חיסון ה MMRV ProQuad תוצרת MSD רשם יותר תופעות לוואי של פרכוסי חום בקרב ילדים עד גיל שנתיים בהשוואה לחיסון ה MMR1 וחיסון האבעבועות רוח נפרדים, אולם חיסון זה אינו משווק בישראל יותר.
• בין תופעות הלוואי הנדירות לחיסון: ירידה בספירת טסיות הדם, דלקת בקרום המוח, חירשות, חזרת1
• בהיותו חיסון המכיל וירוס חי-מוחלש, החיסון המכיל את מרכיב החצבת עלול לגרום למחלה עצמה,29,25.
• החיסון הסביל (נוגדנים הניתנים לאחר חשיפה) עשוי לגרום למחלת החצבת, בד"כ עם תסמינים מתונים יותר1
• מתן החיסון בו זמנית עם החיסון המחומש מעלה את הסיכוי לתופעות לוואי - ראה שאלה על פיצול חיסונים.

 

מה ההשכלה שלך אם יורשה לי לשאול שאת מרשה לעצמך להגיד שאת בעלת הידע וכל אנשי הרפואה בורים?
כי כבר בפסקה הראשונה שלך יש בורות לשמע.
לבנות שמתעניינות- התוכן המצורף לא קשור בכלל לתחילת מה שהיא כתבה.
אשמח אם תביאי את אותו מחקר בטיחות ולא תעשי העתק הדבק מאיפשהו.
פיצול חיסונים מומלץ רק לילדים בעלי היסטוריה של פרכוסי חום. לא נמצא שהפיצול מפחית סתם כך את חומרת תופעות הלוואי.

המידע שאותו הציבור לא מקבל.

 

זה ממש חסר אחריות לכתוב דברים כאלה, בלי הקשר ובלי מקור. זה ממש מסוכן.

את לא יכולה לזרוק אמירות חד-משמעיות ואז לעשות העתק-הדבר אקראי שמצאת באינטרנט.

ואז עוד להחליט שכולנו בורות.

 

 

אגב בורות, אני לא מכירה אותך ואת מקורות המידע שלך, אבל לכתוב משפט כמו "החיסון הסביל (נוגדנים הניתנים לאחר חשיפה) עשוי לגרום למחלת החצבת, בד"כ עם תסמינים מתונים יותר"

פשוט אומר שאת לא מבינה מה זה חיסון סביל, מה זה נוגדנים, או מה זה חצבת.

 

אז בבקשה בבקשה לא לכתוב דברים חסרי אחריות כי זה מאד מסוכן.

 

 

 

 

 

ספרי את זה לאב לשישה ילדים בן ה-45 מורדם ומונשם מחובר למכונת אקמו עקב הדבקה בחצבת

כל מחלה יכולה להסתבך, הסיכוי שזה יקרה קטן. תמיד קיים. החיסון לא יעיל ולא בטיחותי ויש המוני מחקרים על כך.

 

תכתבי שם.
זה לא קשור לשירשור.
תודה.

אם את ממילא מתכוונת לחסן, הייתי אומרת שעדיף לחסן עכשיו.

 

יכולה לספר מכלי ראשון שהבת שלי נדבקה באבעבועות ובחזרת מחברותיה לכיתה שהתחסנו באותה תקופה.

חצבת מהחיסון יותר נדיר, אבל גם קיים.

ובוודאות לא נחשפה לחזרת ממישהו אחר?

אז היינו היום אצל הרופא והוא אמר שהןא לא שמע מעולם על כך שהחיסון של החצבת מדבק ואין שום מניעה להתחסן כשיש תינוק שעדיין לא קיבל את החיסון. (הוא אמר שרק אנשים שאין להם בכלל מעקכת חיסונית כמו מטופלי כימו':של"נ אז זה בעיה בשבילהם)
הבאסה שהבת שלי מאתמול עם וירוס( ממש תזמון מתאים) וממש לא בא לי לתת לה ככה את החיסון אוף..
למרות שהרופא טוען שאם זה לא חום של 40 מעלות אין בעיה.
אבל שאלתי גם חברה שהיא אחות בטיפת חלב והיא אמרה לי שצריך יממה לפחות בלי חום.
לא החחטתי עדיין אם לחסן מחר בכיתה או לחכות כמה ימים וללכת להתחסן בטיפת חלב

זה מבאס אמנם לנסוע במיוחד לטיפת חלב אבל לא הייתי מחסנת אותה בזמן מחלה.

חשבתי כבר לגמור עם הסיפור הזה,
כל הסיפורים שמסתובבים לאחרונה על החצבת, מפחיד.

הם לא מקבלים ובמקרה שצריך משהו מיוחד צריך לבקש מאחות בי"ס

רק בגלל כל ההתפרצות של החצבת אז טיפות החלב מחסנים גם ילדי בית ספר

היה לה סביב ה38.4 ובערב ירד ל37.8
נחשב לחום?

פולידין .. ולמרות שזה נורמלי כדאי לבדוק אצל רופאה שאין לך שם זיהום

ורק בצד אחד?

ואני לוקחת אנטיביוטיקה

לא אכפת לי שיקום ב6, העיקר שיישן רצוף בלילה חחח

וחוזר לישון אז אם הוא אוכל לבד את פשוט מכינה לו בקבוק מיד כשהוא בוכה, מביאה לו ואז הוא נרדם חזרה, ככה זה אצלי.
אם את יכולה אפשר להוסיף דייסה זה משביעה אותם ליותר זמן

קודם כל תודה על התגובה

הוא לא אוכל לבד.. כאילו לא ייקח את הבקבוק לבד..

והוא עם דייסה.. מביאה לו גם לפני שאני הולכת לישון ולא עוזר, הוא קם שוב ושוב...

לפעמים אנחנו חושבים שאם נשכיב יותר מאוחר הם יקומו יותר מאוחר, אבל בפועל זה גורם להם להתעורר יותר מוקדם.
אולי תנסי להקדים את ההשכבה שלו ל7-8? (אפשר בהדרגה, רבע שעה מוקדם יותר כל יום)

בעבר היה לי מקרה דומה עם אחד הילדים. התיעצתי עם יועצת שינה והיא הסבירה שעייפות יתר זו גם סיבה לשינה לא טובה.
הקדמנו את שעת ההשכבה וזה עזר. עוד עצה שהיא נתנה- לעשות במקביל להקדמת השינה פעם-פעמיים כדי לעזור לו עם שינויי השעות: להעיר לפנות בוקר, נגיד שעה שעתיים לפני השעה שהוא קם. טיפה כזה, לא לגמרי להעיר. ואז הוא יחזור לישון וזה יאריך לו את השינה

לפעמים צריך לחכות פשוט שיגדל והשינה תבוא מעצמה.
הוא ישן אתכם? אולי קר לו? אולי יש רעש שמפריע לו? שיניים?

ב"ה. תשמחי .עוד יגיע היום ב"ה שאת תתחנני שהוא יקום מוקדם, ילדים בגיל העשרה גם טרקטור רועש לא מעיר אותם.לימדתי אותם לחזור לישון והיום אני מצטערת על כך.כול בקר  "קום, קום, תפילה כבר מאוחר, עוד רגע אמא עוד דקה אחת."

לא יודעת, נראה לי בקצה? איפה שהרופא הכניס או איפה שהוא פוצע כדי להכניס ...

החוט נועד להוציא בבוא היום את ההתקן מהגוף.

נגיעה בחוט לא אמורה לגרום לדימום או לפציעה.
מוזר.

כיוון שהבעיה מתמשכת, תלכי לרופא שלך לבדוק. אולי נשאר קצה חוט ארוך מידי שדוקר ופוצע את דופן הנרתיק או את צוואר הרחם.

נלך לרופא לבדוק, השאלה אם הרופא רואה דימום ולא יגיד, זה אוסר ? כי אני לא ראיתי ולא רוצה לראות ...

בדיקה לא צריכה להיות נקייה, היא צריכה להיות טהורה.

התמודדות מתמשכת עם כתמים.
יש הנחיות ספציפיות למירנה.

http://www.yoatzot.org/hebrew/questions-and-answers/answer.asp?id=4813

בעקרון זה אופייני למירנה אבל גם אני הייתי איתו ואחרי 5 שבועות נעלמו לי לחלוטין הכתמים והיה שקט מוחלט.
אולי את פוצעת את עצמך ואולי זה באמת המשך של הכתמים.

אם את פוצעת את עצמך יש רבנים שמזהים לפי הבדיקה ויש שישלחו לבודקת, בכל מקרה אל תלכי לבודקת על דעת עצמך וגם אל תפסקי לעצמך שהבדיקות פסולות בלי לשאול את הרב.

בהצלחה!

הכתמים עלולים להיעלם עם הזמן.

גם המחזור שלך.

את בטוחה שרוצה להגיע לגיל המעבר?

אני אישית שמה טבעת נובה רינג ומרוצה מאוד.
אבל..
אני כל חודש צריכה להתעסק
והיא- שקטה.
אני כל חודש צריכה לראות שיש לי טבעת לחודש הבא, והיא- רגועה..
אם לא הייתי חוששת מההתערבות החיצונית בהתקן, ומהדימום הראשוני הרב- לי זה נשמע אחלה פיתרון.
למנןע בשקט ל5 שנים.
אני בלחץ שאכנס להריון..
ומי כמוני וכמו ה' שיודעים שאני ממש לא יכולה יותר כרגע ילדים. יש לי 7 שיהיו בריאים, והם מוציאים ממני כל טיפת אנרגיה....
סתם,
דעתי..

היא קישרה בין הפסקת דימומי ווסת לתקופות ארוכות (תופעה שכיחה אצל נשים עם מירנה) - ובין תופעות גיל המעבר.

לנשים בגילאי חמישים ומעלה שהווסת מפסיקה אצלן באופן טבעי, ולגיל המעבר יש כמובן השלכות שונות. זו לא רק הפסקת ווסת בגיל המעבר.

והפסקת ווסת לשבועות ארוכים בגלל המירנה, אין שום השלכות ותופעות גופניות של גיל המעבר.

שזה אומר כדור אחד ביום, להקפיד על לקיחה בשעה קבועה.
יש בנות שאין להן שום בעיות איתם. רק במידה ויהיו לך ממש דימומים איתם(דימום שמתחיל שבוע אחרי התחלת הלקיחה ונמשך בערך שבוע זה רגיל למשל) הייתי חושבת במקומך על אופציה של לקיחת שניים.

כך היה לי. נתנו לי צלסטון להבשלת ריאות, ליתר בטחון. בסוף הצלחתי לסחוב עד 37

ב"ה הצירים לא גרמו לשום פתיחה או קיצור צוואר.
החשש היחיד שלי זה שאם צירים ככ כואבים לא מקדמים כלום, איך יהיו הצירים האמיתיים???
מלחיץ.

אפשרי כבר משבוע 20

כי אני בדיוק בשבוע 20 ובעלי אמר לי שהוא מרגיש אותו וגם אני הרגשתי שהוא נותן בעיטה אבל אז חשבנו שאולי בעלי רק מדמיין מרוב שהוא רוצה כבר להרגיש אותו.

הגיוני שירגיש

אבל לא חייבים להתחסן

בלי קשר להריון...

אננ לא הייתי מתחסנת
רק התחלנו את העונה את לא יודעת כמה זה יעיל ומה מזה עובר לתינוק, ושפעת זה לא כזה נורא. עד כמה שידוע לי נשים בהריון לא נחשבות אוכלוסיה מוחלשת
מנגד, עכשיו כשיש לי תינוקת אני מחסנת את כל המשפחה כי תינוקת קטנה זה אוכלוסיה מוחלשת וכדי להגן עליה -היא קטנה מדי להתחסן, וכרגע נשארת איתי בבית עד סוף החורף כל שהחשיפה שלה תהיה מאיתנו. אז אני אני אחסן את כולם . זו ההבנה שלי את הנושא

ממליצה ממש על יועצת הנקה זה שווה את הכסף וממש מציל את ההנקה

 

תנסי למעוך קצת את השד ותראי שהיא פותחת פה גדול ומכניסה טוב לפה

זכרי שהחישובים מתחילים מיום עיקר הוסת או מבדיקה של עונת חשש שבאה אחריה וסת ולא מיום שנטמאת אם נטמאת מהכתמים שלפני
ממליצה לך להשתמש באפלקצייה של חישובים נראה לי שיש גם למחשב

אם לפני, היום הראשון מתחיל באותו יטם. אם אחרי, זה כבר יום למחרת.

אם יום הראשון לווסת (לפני השקיעה) היה ב1/10, עונה בינונית זה ב30/10 או ב31/10?

זמן "עונה בינונית".
ביום השלושים לראיתה הקודמת ביום או בלילה לפי ראיתה הקודמת.
וכן ראוי שגם ביום ה- 31 תבדוק עצמה פעמיים.

הבילבול נוצר לי מצורת הספירה של אורך המחזור.
תיאורטית - אם היום הראשון של ווסת ב1/10 ואחכ ווסת הבא ב30/10 אז אורך המחזור- 29 יום. ולכן תהיתי אם גם בחישוב עונה זה כך.
שוב תודה

עונה בינונית מחשבים 

4 שבועות אחרי הוסת יום ויומים אחרי

למשל קיבלת ביום ראשון העונה הבינונית היא שני ושלישי אחרי 4 שב'

 

יש הפלגה ועונת החודש
אבל זה משו אחר

היום ה30 וה31

שנקראת 'זמנים' של הרב גייקובס
עוזרת לחישובים שיהיו בקליי קלות

ממליצה לכל הכלות

סופרים ימי פרישה לפי תאריך עברי בלבד.

מוזמנת לשלוח לי או לכתוב כאן את התאריך העברי בו קיבלת ואחשב לך

כמו כן אם יש לך תאריך הוסת שלפני זו - אוכל לחשב לך גם את יום הפלגה

חשוב לציין גם אם קיבלת בעונת יום או בעונת לילה

אני ממליצה על אפליקציה לחישוב ימי פרישה/תוכנת מחשב ששומרת לך את ימי הראיה ומחשבת לך את ימי הפרישה

בהפלגה ובינונית זה לא משנה אם תספרי מהעברי או לועזי. זה יצא אותו יום.

פשוט כי א ארוך יותר

א. אם קיבלת בראשון, זמן הפרישה לעונה בינונית יהיה יום שני אחרי 4 שבועות ויום.
בחודש חסר זה יוצא אותו יום של יום החודש ובחודש מלא יום אחרי יום
 

אז חשבתי לרגע שלא הבנתי את הרב
אבל זה פשוט דעות שונות מסתבר

ובאמת כמו שאמרו כאן:
אם קיבלת ביום שני- את סופרת ארבעה שבועות ויום שלישי שאחריו הוא עונה בינונית.

אם קיבלת ברביעי- הרי שיום חמישי, וכן הלאה.

לפי רוב הדיעות זה עונה אחת.

יש מגזרים מסויימים שאצלם זה 2 עונות.

אני משאירה את זה לבעלי

שכל זוג מצא לעצמו את זה שיהיה אחראי ויעשה את החישובים. גם אני עושה את החישובים ומעדכנת את בעלי, והוא אין לו מושג מאיפה להתחיל לחשב, מה צריך ואיך...

רופא

ותשאלי רב שינחה אותך איך לנהוג בשבע נקיים

זה בעצם לחכות עכשיו חודשיים אסורים?

תשאלי רב אם אפשר לעשות רק הפסק ראשון ושביעי בדיקה אחת ואולי תצליחי

 

אבל זה קרה רק כשממש ממש הרפיתי. הייתי ממש בלחץ ללדת כבר, ורק כשהרפיתי לגמרי ובאמת לא היה לי אכפת מתי אלד, אז התחילו הצירים האמיתיים...

לא היו סימנים מקדימים. יום שישי לפנות ערב, מרגישה כאבי גב.
לא הייתי מודעת שאלו סימנים להתחלת צירים. לא דיברו על זה בקורס הכנה ללידה.
אח״כ הרגשתי צורך לשירותים.
ישבתי להתפנות - פתאום יצא הפקק הרירי.
אז הבנתי שאני בעצם לקראת הלידה.

נשארנו בבית עד שהצירים נהיו צפופים ונסענו לבי״ח. בדרך באוטו ירידת מים ....
ילדתי בלילה. ליל שבת.


לידה שניה - שבוע 42, עם זירוז. צירים וכאבי תופת בגלל הזירוז.

בשבת.. אבל לא חשבתי שיהיה ככ קרוב...
במוצאי שבת באתי להיכנס לישון ובוםםם ירידת מים מטורפתת

1. זירוז
2. צירים כואבים במיוחד בסוף שבוע 41 (בשבועות שלפני הייתי עם המווווון צירים שלא הובילו לכלום)
3. ירידת מים ולאט לאט צירים

התעוררתי בבוקר והרגשתי קצת מוזר, היו צירים של ארבע שעות בערך, הגעתי לבי"ח עם פתיחה חמש ותוך שעתיים התינוקת הייתה בחוץ (:

בלידה הרביעית התייאשתי

ב5:00 בבוקר שלחתי מייל ננננננננננממממממאאס

ב6:00 התחילו צירים

בכל הלידות בנתיים...
באחת מהן יצא הפקק הרירי מספר ימים קודם.
תכלס אין סימנים מקדימים...
כשזה יגיע זה יגיע..
בהצלחה!!

ואז 84 שעות עד הלידה 😩
עזבי אם את מיואשת אל תקחי דוגמא ממני 😆

אחרי שביליתי ימים כלילות בבכי שנמאס לי ויאללה שיצא האבטיח.
זה היה יום אחרי שקניתי אלף תכשירים - תה עלי פטל, שמן נר הלילה, הרחתי סוג של פרח ששכחתי את שמו ואומרים שהוא עושה משהו ועוד אלף דברים...
קמתי לקראת 4 לפנות בוקר עם כאבי גב שמקרינים לבטן ובאים והולכים כמו גלים

בגלל שאלו הצירים היחידים שהיו לי כל ההיריון ומפאת היותי בפתחו של שבוע 42, לא היה קשה לנחש שהלעץדה בפתח

ולא היה לי כח לצאת לסיבוב הליכה הקבוע בערב שלפני

 

(אומרת לך בדיעבד, בזמן אמת לא עליתי על זה שזה קרוב ללידה.)

 

הגוף מכין את עצמו.

ראשונה - תחילת 41-יצא פקק רירי 41+3- התחילו צירים ב3לפנות בוקר..נמשכו כל היום ולאט חאט הצטופפו והתחזקו..אבל הצירים צירים התחילו רק בעשר בלילה...
ילדתי בבוקר.

שניה- גם צירים שהתחילו לפנות בוקר אבל בבוקר בערך ב9 כבר התחזקו וקצת לםני 13:00 ילדתי.

שלישית - כאב מתמשך של כל הבטן . כמו ציר אחד ארוך ונסבל..לא חשבתי שזה ציר בכלל..גם התחיל ב3 לפנות בוקר..
במשך כל היום צירים לא חזקים ולא סדירים
בערב עלה לי חום והיה מיעוט מים רציני ..ירדתי לבי''ח - פתיחה 2.5...
נתנו פיטוצין לפחות משעה-עד פתיחה 5
ואז תוך עשר דקות מפתיחה 5 הילדה היתה בחוץ


בכולן- ירידת מיים רק בפתיחה מלאה

ובכולן לא היו סימנים מוקדמים
מלבד חוסר סבלנות פתאומי יום לפני

אצלי הפנים נהיו סמוקות והאף טיפה נפוח כזה.
לידה ראשונה - פקק רירי בשישי בבוקר, צירים שהלכו והצטופפו החל מאחרי סעודת שבת. פקיעת מים עי רופא ולידה במוצשששש ואקום.

לידה שניה - צירים יפים כאלה לפי הספר. הגעתי פתיחה 4. הרגשתי ירידת מים וכשהסתכלתי זה היה דם עם שני קרישי דם גדולים. הצירים התחזקו והלידה היתה פיקס!

לידה שלישית - בינתיים ממתינה, רק בחצי ההריון. ומנסה לספר לעצמי סיפורי לידה אופטימיים...

שיהיה בשעה טובה!

וכמובן התחלתי לבזבז אותו על תופעות קינון כאלה ואחרות

ככה מהבוקר עד הערב. בלילה התחילו צירים ב-2 בלילה ירידת מים ב-3 הראשון עשה קפיצת ראש..

מיעוט מי שפיר בבדיקת הריון עודף... נשלחתי למיון. קיבלתי זירוז...

לא היו סימנים מקדימים כלל

במשך השבוע היו לי יותר יציאות מהרגיל בכל יום, זכרתי בקורס שזה מבשר לידה שהגוף מכין את עצמו.
בשישי ירידת מים, אחרי שעתיים התינוק נולד.

בבוקר התחילו צירים חלשים ובנוסף היו גם שילשולים באותו בןקר.כאילו הגוף הכין את עצמו ללידה (: