פורום הריון ולידה (עמוד 3529)

תסמין ידוע
בע"ה בשורות טובות. תעדכני!

וגם יכול להיות שלא.

תבדקי היום!! תפקודי כבד.

אני במקומך הייתי נוסעת למיון כי בקופות אין בדרך כלל בדיקות דם בימי שישי.
רק תבדקי אם את לא צריכה הפנייה

אומנם הוא כנראה לא יזכור, כי סובל מדמנציה כפי שאת מתארת, אך גם השמחה הרגעית, חשובה.

אי״ה יזכה להאריך ימים ולראות במו עיניו את הצאצא/ית.

בשורות טובות.

התחילו ענייני השמועות להגיע לחמי וחמותי לפני שגיליתי אז העדפנו שידעו מאיתנו..

לחכות לא בגלל במחלה שגילו, אלא כיוון שהוא בדמנציה.
מה שתספרי לא ייקלט.
כאשר הבטן תצא, תוכלי לשתף אותו.
וכנראה בכל הזדמנות שתיפגשו, תצטרכי לומר לו שוב שאת בהריון.
הסבא הרי לא יהיה מודע לכך שלא סיפרת לו קודם לכן.

(לצערי מכירה גם אצל סבתא שלי כמה נורא להיות לא מודע למציאות).

גם שלא הייתי בגלל שהבטן לא ירדה לי ממש מההריון הראשון נשאר משהו בקטנה...

שני מקומות בגוף שגם משתנים ומעידים על הריון ...

שינוי בחזה..
פתאום כאבים עקצוצים
ולא נראה לי ששמים לב כי אם כן הגיסות שלי היו שואלות והן לא שאלו כלום

אבל נשמע הגיוני שירכלו עוד לפני שנקלטתי בכלל?

שירד לי החשק ללכת לבית כנסת בשבת
שם כל הרכלת

אני זוכרת שסיפרתי לסבתא שלי שאני מתחתנת (וגם אחרי החתונה)
וזה היה כ"כ מרגש לראות את האור בפנים שלה כל פעם מחדש. שמחה טהורה ואמיתית כ"כ!
זה הזכיר לי כל פעם כמה זה לא ברור מאליו וכמה צריך להודות ולשמוח.

הייתי בהריון יקר חיכיתי לו הרבה זמן, וסבא שלי ז"ל היה חולה סרטן סופני, סיפרתי לו בשלב שעדיין לא ראו וזה מאוד מאוד שימח אותו- במיוחד שהוא היה שותף לדברים הקשים שעברתי בדרך. פחות מחודש אחרי הוא נפטר..
עד היום- כמה שנים אחרי, משמחת אותי הידיעה הזאת שהוא ידע על ההריון, ושזכיתי לשמח אותו לפני שהוא נפטר.

כי אני בעיקרון יודעת שקוואטר לא בהריון...
חוץ מזה, אתם יכולים להגיד שלא מסתדר לכם ויחשבו שאתם אסורים.

שיהיה המשך הריון בריא, קל ושמח

ואני מתלבטת. כי ההצעה שלהם ממש מרגשת אותי ולא נעים לי לסרב..

אני הייתי נותנת לזוג אחר שמחכה. אלא אם את חושבת שיש פה סגולה גם עבורכם..

תודה על הרעיון..
(לדעתי הם שאלו כבר זוגות אחרים, הברית מחר בבוקר והם פנו אלינו אחרי עשר.. אבל את צודקת)

אבל אם תגידו שלא יכולים - מן הסתם הם יפנו לזוג אחר שמחכה להריון.

(צריך זוג נשוי שמותרים ואם לא אפשר כלמיני קומבינות אחרות.
אצלנו הם היו הזוג היחיד שהתאים להם ולנו, מכל מיני סיבות)

לא היה להם מישהו אחר שהם רצו, אז החליטו שזה יהיה כסגולה ללידה קלה

אין שום בעיה לקחת, זה אולי סגולה להריון, אבל אין מניעה לעשות את זה כשאת בהריון. 

מכיון שקואטר הוא זוג ולא שלישייה 

אבל אולי בגלל שאת ממש בתחילת הריון זה עדיין לא נחשב בכל אופן זה הכל מנהגים ולא נראה לי ממש הלכה 

את יכולה להגיד לה בשקט שאתם פשוט לא יכולים ולתת לזוג אחר

 

שיהיה הריון קל ובשורות טובות!

שקווטר צריכים להיות זוג שהאישה לא הרה וגם טהורה.
הייתי אומרת בצורה יפה: לא תודה, בלי לפרט למה.
ואז הם יכולים להבין 3 דברים: או שלא נעים לכם, או שאת לא טהורה, או שאת בהריון.
לדעתי הם לא יתעמקו בזה יותר מידי, ולא יחשבו על זה כמו שאת עכשיו חושבת...

שאלנו והרבה אמר שזה סגולה טובה ורצוי אפילו והסביר: שכר מצווה מצווה, בזכות מצוות המילה תזכו גם אתם למול את ילדיכם. ככה לשונו.

מזל טוב!!

זה קצת מורכב לי ואני קצת חוששת, רואה דעות לפה ולפה.
אבל תכלס מה שהכריע את הכף זה שאני כ"כ מעוכה בבקרים עם ההקאות והבחילות שאין סיכוי בעולם שאני מתפקדת בברית על הבוקר (לא חושבת שיצאתי לפני תשע וחצי מהמיטה השבוע) ️
בעלי קצת מתבאס אבל אני חושבת שזה יותר נכון לנו כרגע..
תודה לכולן על העזרה!

אנחנו היינו פעמיים קוואטערים בהריון הזה, גם בהתחלה.

שהזוג אסורים אז מעבירים ע''י זוג אחר את התינוק. אין שום בעיות גם לזוגות על הרבה ילדים. עשו מזה סגולה, שכוייח. אבל מכאן עד ללא עושים קוואטר בהריון כי זה שלישיה ולא זוג זה הזוי ..

בעיה אין, אם רוצים לתת לכם רק בגלל הסגולה ויש עוד שמאמינים בזה ומחכים אולי כדאי לוותר אבל אם רוצים לכם כי אוהבים אתכם ולכבד אתכם אז וואלה, אין בעיה

אמר שאם עדיין לא רואים עליי (פחות משלושה חודשים) אז אפשר

וברצינות, המקור של כל המנהג של לתת לזוג ללא ילדים להיות קוואטרים התחיל בזה שבעבר מלכתחילה היו מביאים לזוג בהיריון (כי ברור מכל וכל שהם מותרים, ב-99% מהמקרים)

ומשם זה הפך להיות סגולה להיריון...

 

ובכלל, אצל ספרדים נהוג שיש 200000 קוואטרים (הדודה שמעבירה לדודה השנייה שמעבירה לסבתא שמעבירה לחברה של הכלה שמעבירה ללא יודעת מי...), אז אין באמת קטע שיהיו רק שני קוואטרים... וגם אחי כשהיה רווק היה קוואטר לבד בברית של בנדוד שלי... קיצר אין לזה באמת חוקים.

 

שיהיה בשעה טובה והיריון קל ומשעמם בכל מקרה

שתציד נתנו לזוג בהריון כי זה הכי קל... ואז הפך לסגולה...
מעולם לא שמעתי על בעיה לתת בהריון.

אפשר גם שזוג מבוגר יהיה 

היום בכל מקרה זה כבר היה ️
האמת שקמתי עם כזה צינון שבכל מקרה היה לא חכם בכללל להתקרב לתינוק כזה פיצי..
תודה לכולם(:

שמעבירים את התינוק מעזרת הנשים לעזרת הגברים בשביל הברית, ואח"כ גם מחזירים אותו.
מקובל לכבד בזה זוג נשוי. האישה לוקחת את התינוק מהאמא, מעבירה לבעלה, והוא מביא אותו לכיסא של אליהו.

אם זה בסדר מצידכם ותכוונו ללידה קלה בשבילך
בשעה טובה וידיים מלאות, הריון קל בעז'ה

אי אפשר לדעת חוץ מכאב/הרגשה/מוניטור..

זה צירים

הלידות שלך מהירות?

את מרגישה את הצירים רק בשלבים מאוחרים?

אבל קחי בחשבון שזה לא מחזיק להם הרבה על הרגל ומטייל במיטה/רצפה וכו'. לפעמים קורה נס והיא מתעוררת עם שתי הגרביים, אבל 95% לא.
(ואחכ לכי תחפשי אותן...😳)

לתינוקות קטנים (אצלי עד גיל שנתיים שמה ) אני שמה פיגמות עם רגליות בעונה הקרה.. אחכ כבר בלי רגליות והכל בסדר

אצלי בלילות קרירים וקרים אני מלבישה בגד עם רגליות
נראלי מתאים עד גיל שנה +-
אחכ הייתי שמה גרביים, או מחממת טוב טוב את החדר

בתור ילדה(מאז שעמדתי על דעתי, סביבות גיל 3-4) לא סבלתי גרביים, ותמיד היה לי חםםםם ברגליים.

לקטנה אין טעם, היא מורידה אותם עוד לפני שהיא נרדמת.
מלבישה לה אוברולים למרות שהיא כבר גמולה.

הגרביים נשארות עליו במהלך הלילה..אבל אולי באמת בריא יותר פיגמה עם רגליות...

כן הייתי מכסה רגליים.

 

עדיף פיז'מה שלימה עם רגליות כי כך זה באמת לא נופל.

 

 

(הבת שלי בת 4 התחננה לכזו פיז'מה כי קר לה ברגליים ומצאתי לה גם פיזמה שלימה )

אבל לא סבלתי את זה כי כדי ללכת לשירותים צריך להוריד הכלללל
וזה קרר

לבנים זה יותר פרקטי כי הם צריכים רק לפתוח ת'ריצרץ

השמיכות האלו עם התיקתקים בכתפיים שהידיים בחוץ ושאר הגוף בפנים. נראה לי מיועד בדיוק לזה לא?

מכנסי רגליות יכול להיוצ פתרון

ואני כבר מלבישה לה אוברלים שלמים מכותנה.

ממש נוח

ולידה ראשונה ילדתי בלי פיטוצין וגם ללא אפידורל.
מבחינת עוצמת הצירים לא הרגשתי הבדל משמעותי, אבל אני בטוחה שזה קשור גם לזה שהמינון של הפיטוצין היה מאוד נמוך (המקסימום שהגיעו אליו היה 18 טיפות לדקה), וגם אליו הגענו מאוד בהדרגה. למעשה צירי הלחץ בלידה השניה (עם הפיטוצין) היו הרבה יותר קלים בעיקר כי זה היה הרבה יותר קצר (כ20 דקות או פחות, לעומת כ3 שעות בלידה הראשונה...) אבל באופן אישי אני מרגישה שצירי לחץ זה כבר החלק הפחות כואב של הלידה- אני פחות מרגישה את הכאב ויותר ממוקדת במאמץ של הלחיצות (שבלידה הראשונה היה באמת מתיש, ובלידה השניה היה ממש בסדר...).

פקעו המים?

מרבית מהלך הלידה התמודדתי עם הצירים עם כדור, תזוזה, נשימות...
ואז הרופאה עשתה בדיקת פתיחה ופקעה את המים (בטעות או בכוונה, אין לדעת). דקה אחר כך החל תהליך מהיר לפתיחה מלאה (מפתיחה 6 לפתיחה 10) וצירי לחץ שלא אחרו להגיע, ופה כבר איבדתי את זה לגמרי לגמרי...כל יכולת שליטה והתמודדות...

ואני לא הרגשתי הבדל בין הצירי לחת לצירים הרגילים..

ירידת המים, ולא רק בגלל הפיטוצין, אם הבנתי אותך.

זוכרת שאמרו לי פעם שבלידה עם פיטוצין הצירים תכופים יותר וכמעט אין מרווח ביניהם בשלב צירי הלחץ. כך היה לי, וגם הוסיף לחוויה...

ילדתי 3 פעמים בלי אפידורל.
בלידה שהתחילה בירידת מים באיזה שהוא שלב הכאבים היו בילתי נסבלים.
וגם אי אפשר להיכנס למים, אז בכלל סיוט.

נתנו לי פיטוצין ורק כמה שעות אחר כך נתנו אפידורל, כי לפני כן לא הייתה לי פתיחה מספיקה. ככה שהרגשתי את הפיטוצין טוב מאוד..
כמו שאת מתארת היו לי צירים מאוד חזקים ובלי הפסקות בניהם בכלל (למרות שגם לפני הפיטוצין, ההפסקות בין הצירים היו קטנות מאוד. אבל עם הפיטוצין זה היה ממש נוראי).

לעומת מה שאת כותבת, דווקא השלב של צירי הלחץ היה אצלי מעולה (וזו לידה ראשונה). זה היה כמה שעות אחרי שפקעו המים.
היו הפסקות בין הצירי לחץ, קצרות אמנם אבל הצלחתי לקחת בהן אוויר לציר הבא.
האפידורל השפיע מאוד, אבל כן הרגשתי כשיש ציר.
המיילדת אמרה לי לחכות בערך חצי שעה מתחילת צירי הלחץ, וכשלחצתי הלחיצות ב"ה היו מאוד טובות - 8 דקות והוא היה בחוץ.

לא יודעת אם עוזר, נראה לי שבכל מקרה כל לידה וכל יולדת היא שונה..
בהצלחה רבה! אמן שלא תצטרכי פיטוצין יותר לעולם

הרבה יולדות אומרות ששזה כאבים כאילו הן הולכות למות אז בכלל לא בטוח שזה בגלל הפיטוצין

ילדתי כמה פעמים עם פיטוצין ואפידוראל וגם לידה בלי שניהם.
לשאלתך- צירי הלחץ בסוף כאבו נורא באותה מידה בכל הלידות (בלידה הראשונה כמובן זה גם היה ארוך יותר אבל לא יותר כואב).
ההבדל המשמעותי היה שבלידה הטבעית הצירים הגיעו בהדרגה, בהתחלה חלשים ולא מורגשים ולאט לאט הכאב התגבר. זה טוב יותר כי אז הגוף מסתגל לכאב ומפריש אנדורפינים שמקילים על הכאב. בנוסף- יכולתי להקל על הכאבים בעזרת סיבובי אגן ותנועתיות רבה מה שנמנע ממני כשהייתי מחוברת לפיטוצין.
לו הייתי במקומך כרגע הייתי משתדלת להגיע בראש פתוח ולזרום עם ההרגשות שלי באותו זמן.
כל לידה היא משהו אחר...

בעז"ה בזמנו בידיים מלאות! רק נחת!

לידה ראשונה אחרי ירידת מים נתנו פיטוצין והייתי עד הסוף בלי אפידורל- היה סיוט שעד היום אני זוכרת, 4 שנים, באמת כאבים נוראיים.
ולידה שניה פיטוצין ואחרי רגע ביקשתי אפידורל,
לא יכולה לחשוב על לידה עם פיטוצין ובלי אפידורל, אבל
הלידות שלי ארוכות ואולי בגלל זה המסקנה שלי כזו.

אבל ידוע (שמעתי מדולות, חברות וכדומה) שצירים אחרי ירידת מים כואבים מאוד,
צירים של פיטוצין הם כואבים יותר מצירים טבעיים (הלידה התחילה בעקבות פיטוצין או שנתנו פיטוצין במהלך הלידה לצורך זירוז? במקרה הראשון הצירים כואבים יותר),
ולידה ראשונה היא בד"כ ארוכה יותר וממילא מתישה וכואבת יותר,


כך שבהחלט יש לך סיכוי טוב
מצד שני,
אין כללים! כל לידה לגופה וכל אישה וגופה.

המסקנה היא שכנראה אין לדעת...
בכל אופן, מקווה לחוויה מתקנת (כמה שאפשר).
והעיקר, בסוף כשיוצא הקסם הזה החוצה, כל הכאב נגמר ונשכח...⁦⁩

אבל רק לשעה אחת ואז הופסק
ורק השעה הזאת היתה לי יותר קשה מכל השעות של שלושת הלידות בלי הפיטוצין

אני אגיד לך במה הרגשתי הבדל-

עם הפיטוצין הצירים היו ארוכים מאוד וחזקים מאוד
אבל עיקר הקושי היה שהגוף לא הפריש את ההורמונים שיש בצירים רגילים-
ברגיל יש מן עמימות כזאת..התכנסות..עירפול..שעוזזרת ממש להתרכז,להתכנס,להיות ולא להיות..ולי זה ממש הדרך להתמודד עם הכאב- להתכנס בעצמי להכנס לדפוס מחשבה שעוזר לי ולהתמרכז ..
עם הפיטוצין השכל עבד כמו תמיד,החושים היו חדים ופעילים,הייתי כאילו בשליטה מלאה ..וזה לא נתן לי להרפות באמת בזמן ציר..וממילא הוא כאב יותר

מעבר למוגבלות הפיזית בלהיות מנוטרת ועם האינפוזיה ליד

מבחינתי אין מה להשוות..העוצמה והתחושה שונה לגמרי
גם מתפללת לא לפגוש אותו שוב...

מכירה הרבה נשים שטסות בכיף בהריון, אני באופן אישי לא מסוגלת מרוב שאני מרגישה נורא.

לזכור בכל מקרה- שמי שטסה צריכה ביטוח רפואי מיוחד להריון, לכל תרחיש שלא יקרה...

זה אומר שכבר עכשו להגיד לארגן הטיול לגבי הריון?
להגיד ש מצב שלא אוכל לצאת?

תמשיכי כמה שאפשר, וגם אז תגידי לו שאת מספרת לו רק בגלל הביטוח.

ולגבי הטיסה עצמה, טסתי בשבוע 20 והיה די סבבה (ואני עוד הייתי אז עם בחילות והקאות אבל ב'ה לא הקאתי בטיסה, רק בחילות ההמראה ובנחיתה).
רופאה שהתייעצתי איתה הנחתה רק לשחרר מדי פעם את זרימת הדם בגוף, לצאת לסיבוב קטן במטוס... וזהו.

וכמובן הכל תלוי איך ההרגשה האישית שלך

זה די הרבה אנשים אז צריך להערך לזה מראש.
ולכן זה ככה...

אבל לתכנן מעכשיו לעוד כמה חודשים-
בהחלט הייתי מודיעה שלא בטוח שאסע.

שימי לב שמשבוע 24 מתחיל גיל חיות. כלומר שאם חו"ח יש איזה סיבוך ולידה מוקדמת מאשפזים את התינוק בפגיה וגם אחר כך הטסה לארץ וכו'.

אמרו לי שזה יכול לעלות עשרות אלפי שקלים ויותר, וצריך לוודא שהביטוח מכסה לא רק אותך אלא גם את זה.

 

חשוב לעשות ביטוח רפואי, ולציין הריון.
חברות התעופה מסרבות להעלות הריוניות רק בשבועות מתקדמים מאוד (משתנה בין החברות, בערך משבוע 34 והלאה).

אם מדובר בטיסה ארוכה, חשוב להסתובב מדי פעם כדי להזרים את הדם ברגליים.


כששאלתי בעבר את הרופאה שלי לגבי טיסה, היא שאלה לאן הטיסה - כדי לוודא שזו מדינה עם שרותי רפואה מפותחים.

כמובן שלא אצא ללא אישור רופא.
ואכן אבדוק טוב שיש כיסוי גם לעובר...

הטיסה היא בערך 5 שעות.

לכן חשוב להקפיד על כמה כללים
טווח מניעה בין הלידה בניתוח להריון הבא
ברוב בתי החולים לא עושים זירוז אחרי ניתוח
להיות עוד יותר זהירים בלידה שאחרי הניתוח שאין דברים חריגים בזמן הלידה. כאב חריג. דימום חריג.

הסיכון היחיד/העיקרי?

חלילה קרע ברחם יכול להוביל לזיהום, פגיעה ברחם לצמיתות וכו'

יש סיכוי גדול מאוד ללידות רגילות גם בעתיד.

ממליצים למנוע היריון כשנה, וכך הסיכוי לקרע באזור הצלקת יורד.

אמנם בלידות ויב"ק הצוות הרפואי לחוץ יותר (וזה תלוי גם בי"ח), אבל בהחלט אפשר להגיע לחוויה טובה ובריאה בע"ה.

(לי יש חמש לידות בפז"מ - שתיים רגילות, קיסרי חירום באמצע, ועוד שתיים רגילות אח"כ ב"ה... ההבדל בין השתיים הראשונות לשתיים האחרונות הוא באפידורל, שנזקקתי לו בלידות אחרי הקיסרי. אבל אני עדיין תקווה שאצליח ללדת בלעדיו בעתיד...) 

מה שבשתי הלידות הראשונות היה לי די בקלות...

אבל זו השערה בלבד. וכמו שאמרתי - אני מקווה לשבור את ה"סטטיסטיקה" הזו אצלי...

למה היה הקיסרי חירום?

אין שום סיבה שלא תחזרי לטבעי

ילדתי שתי ראשנים קיסרי והשלישי טבעי - כי נלחמתי על זה בכל הכח.. לצערי זה המצב! לקחתי מילדת תומכת קראתי המון חפרתי על הנושא ..
בהצלחה!

טבעי היה בהבדל של שנה וחצי מהקיסרי שלפניו

בעברי 2 לידות רגילות והשלישית קיסרי חירום.

הפחד הוא מקרע ברחם ולכן צריך להיות מנוטרת כל הלידה.

בגלל שיש לך לידות רגילות לפני כן, אז הסיכוי שלך ללידה רגילה הוא מאוד גבוה..

גם אצלי 2 לידות רגילות ולידה שלישית קיסרי חירום. חששות גדולות לקראת לידה הבאה בעז"ה. מאחלת שיעבור בקלות ובבריאות בעז:ה

ממש חוששת מזה שירצו לנתר אותי כל הזמן, קשה עד בלתי אפשרי להיות עם צירים בלי לזוז, מחכה לנסים ושרוב הלידה תעבור בבית

וזזתי המון.. זה תלוי גישה של בית חולים...

היה לי ככה בדיוק.
לא עליתי בהתחלה ואפילו ירדתי, אח"כ סביב שבוע 23-5 התחלתי לעלות ועליתי הרבה ממש יחסית לזמן.
(עליתי 10 קילו בכל ההיריון, את רוב המשקל העליתי אולי בחודש, פלוס מינוס, לא זוכרת ממש, אבל כן זוכרת שש בסוף ההיריון לא עליתי כמעט, אם בכלל)

לידה קלה בידיים מלאות

אל תשכחי שזה בדיוק השלב שבו העוברצ'וק מתחיל יותר לגדול, בנוסף לחזה שגדל ומוסיף למשקל. אני עליתי אפילו יותר בממוצע, וכל האחיות אמרו שזה מעולה והגיוני ותקין.
בהצלחה! ואיזה כיף שעלית, דאגת מזה....

כאילו את לא עולה ופתאום כזה הרבה, אבל הרגעת אותי. 
אני לא יודעת למה נהייתי כזו חששנית וזה רק בקשר להריון בשאר הדברים אני נשארתי שפויה...

אחרי 7 ימי טהרה וטבילה.
אולי תעשי תרבית שתן או משהו

הבדלים באורך המחזור בין נשים שונות, ואפילו באורך בין מחזור למחזור אצל אןתה אישה, הם בימים בין סיום הדימום ועד לביוץ.
מהביוץ ועד לווסת הבאה די קבוע, 14 יום.

במושגים רפואיים:
- השלב הפוליקולרי: מתחיל מיום הוסת הראשון ומגיע אל סופו ביום הביוץ עצמו.

אורכו של השלב הפוליקולרי עשוי להשתנות מחודש לחודש והוא משתנה גם מאישה לאישה. לכן הוא מקשה על תהליך חיזוי מועד הביוץ המדויק. מצבים שונים בחיי האישה, כגון מתח נפשי, טיסה, טיולים או מחלות עלולים לגרום לשינויים במועד הביוץ

- השלב הלוטיאלי: השלב המתרחש מיום הביוץ ועד ליום הדימום.

בשלב זה ההורמון השולט בתהליך הוא הפרוגסטרון.

אורכו של שלב זה הוא קבוע. מספר הימים שנמשך שלב זה הוא קבוע בכל חודש. לרוב אצל נשים נמשך שלב זה כ-14 יום (שבועיים).

זה בהחלט רלונטי לעשות קורס הכנה ללידה בקיסרי.
יש הרבה דברים לדעת בהקשר של ניתוח- בעיקר להתאוששות אחרי וטיפול בתינוק תוך כדי..
לא יודעת אם קיים דבר כזה, אבל ממליצה לחפש קורס מותאם.

הייתי שמחה לפגוש נשים בהריון באזור המגורים שלי,
פרט לקבוצת התעמלות וקורסים לאחר לידה אין עוד אופציות נכון?

יש לי חברות אבל הן גרות בערים אחרות (מצריך נסיעות), והייתי שמחה אם הייתה לי חברה ליד הבית או מישהי שנוכל להיעזר אחת בשניה (בעיקר נפשית) או סתם לבלות קצת בבקרים בחופשת הלידה.

בעודה ששורף לשניכם

ללכת לבדיקות האלה , זה קשה לי ממש .. איך עושים את זה קל יותר ? אני מתביישת מיזה כל כך

תנסי לחשוב על זה ככה

ממש אין צורך בבדיקה פולשנית מצד הרופאה.
תבקשי ערכה למשטח ואגינאלי שאת מבצעת לבד.
ואם שורף, ואת רוצה לקבל טיפול תרופתי, תבקשי כבר מרשם לנרות לטיפול בפטריה.

את יכולה להקל ולטפל עם נרות פרוביוטיקה, להוריד סוכר ומתוק, ועוד רעיונות שיתנו לך פה.

זה ממש לא מחייב בדיקות פולשניות.

אולי את אפילו יכולה לשלוח לה הודעה דרך האתר או משהו.

אני סטודנטית, לתואר ראשון. אז יכולה לענות רק על חלק..
הלימודים לא קלים. הרבה חומר לשינון, מבחנים גדולים..
חופשת לידה של חודש וחצי בלבד (וזה כלום..)
המלגה של משרד הבריאות דורשת התחייבות לעבוד במקום שהם מחליטים, משרה שחסרה להם בכל מקום בארץ. אז גם אם הם מממנים חלק מהלימודים, כדאי לחשוב מה קורה אחריהם...

בשביל חוךשת לידה רגילה, אבל בשביל חופשת לידה מלימודים זה המון! ברוב המקומות זה הרבה פחות מזה.

אבל בפועל לא תמיד זה ככה

הלימודים לא קלים, זה הרבה לזכור ולשנן אבל אני רואה הרבה בנות שלומדות איתי 

גם נשואות עם ילדים, שיש להם ממש מוטיבציה והם מצליחות בגדול!

חופשת לידה חודש וחצי. אצלינו (ואני חושבת שגם בשע"צ) בהרבה קורסים אין נוכחות חובה,

ככה שאם אין לך בעיה להושיב את עצמך וללמוד את החומר זה טוב. אני עושה את זה הרבה.

לגבי המלגה של משרד הבריאות- ממש לא שווה.

מכירה בנות שעשו את זה והתחרטו- הם יכולים לשבץ אותך אח"כ בכפר שאול לדוגמא למרות שאת רוצה סיגנון עבודה אחר לגמרי.

או לדוג' בצפון כשאת גרה בדרום.

הם כן משתדלים לא לעשות את זה, אבל אם חסר להם הם לא מתחייבים.

אפשר להשיג הרבה מלגות אחרות (לדוג' מכבי מממנים שנת לימודים על כל שנה שאת מתחייבת להם, יש בתי חולים ואז זה כבר יותר ספציפי).

 

 

לא יודעת להגיד לך איך העבודה כי זה מאוד מגוון ותלוי איפה את עובדת.

 

אני למשל בעז"ה מתחילה עבודה שהיא לא משמרות אלא רק בקרים ומן הסתם אהיה יותר בבית מאשר מלפני כן.

 

המסלול של ההסבה הוא קשה ואינטנסיבי אבל הוא קצר משמעותית מהתואר.

 

לא ממליצה על מילגה של משרד הבריאות או של כל קופת חולים שהיא מהסיבות שאחרות כתבו לך אבל יכולה להגיד לך שב"ה יש ים של מילגות ואני הצלחתי לכסות עם המילגות כמעט את כל ה4 שנים של הלימודים בלי לתת שעות.

 

מידע בקטנה על המילגה של משרד הבריאות: המימון משתנה לפי מקום לימודייך יש אזורים שהמימון הוא 80-100% ויש מקומות כמו אצלנו שזה היה רק 50%. למעשה בקבלת המילגה את מתחייבת לעבוד סך שנים במקום שישבצו אותך. שמעתי מחברות שלקחו כי יש לפעמים אפשרות למשא טמתן על החלפת מקומות אבל זה ממש נס אם יצא מקום שמתאים לך ולמשפחתך. כנ"ל יש מילגות כאלה של קופות החולים, גם אצלם ההתחייבות דומה, יש יותר גמישות להחלפת מקום וקצת יותר התחשבות אבל שוב זה ממש נס אם יצא משהו טוב מזה.

 

בהצלחה

כי זה מקום ספציפי מאוד שאת בוחרת (לגבי השיבוץ במחלקות- הם מאוד מתחשבים)

אתן יודעות על מלגות שבתי חולים ספצייפיים נותנים?

ומאושרת מכל רגע!!!
עבודה מדהימה עם סיפוק אדיר!
אני רווקה, אבל בכל מקרה- למשמרות, כמו לכל דבר, יש שני צדדים: מצד אחד את יכולה לעבוד ערב ואז את לא בבית עם הילדים, אבל מצד שני הבנזוג יכול להיות בבית באותו זמן.. ויש לילות שבגלל את מסודרת ויכולה להיות בבית יום שלם אח''כ.
לא למדתי בשע''צ, אבל בהסבה היתרון הוא שיש לך כבר ניסיון ואת מכירה את עצמך- איך את לוקחת את הלימודים. כמו בכל תחום יהיו שישקיעו בטירוף, ויהיו שילמדו בשביל לעבור. וזה נפלא.
אני למדתי כרווקה אבל עבדתי במקביל משרה מלאה בבי''ח כסטודנטית, שזה נותן לך פור מטורף גם בקבלה לעבודה, גם בעבודה, וגם בשיבוץ של משרד הבריאות. ממליצה בחום.
לגבי המלגה- לא זכור לי 'תנאים'. רק לחתום שתעבדי אצלם עבור כל שנה של לימודים. כל שנה המימון הוא שונה. בין חצי ל3/4 נראה לי.. הם משובצים אבל נותנים לך לבחור העדפות. כמובן שאם עבדת או שהמקום מבקש אותך- יש הרבה יותר סיכוי. ואם תחליטי שלא לעבוד שם- מחזירים את ההלוואה במקביל לעבודה, שזה קל יותר מאשר לשלם כשאת לומדת ואין הכנסה.. מכירה גם כאלה..
המון הצלחה! מוזמנת לאישי..

סיפוק ואתגר משמעותי ?
קודם כל, זה קשור האם את מעוניינת במקצוע הזה. הרבה אינטראקציה בין אישית, ותחום הרפואה, תרופות, מחלות וכו. מאד תלוי אם את עובדת במחלקה  הנכונה לך. יש שמרגישות סיפוק לעבוד ביולדות, ויש שלא ימצאו את עצמם שם, זה מאד מאד משתנה. אני מרגישה הרבה מאד סיפוק (לא אגיד באיזה מחלקה, אפשר באישי אם את רוצה).
יותר עם הילדים?
אני מרגישה שזה בהחלט מאפשר לי להיות יותר עם הילדים, כי בגלל שיש משמרות "שוות" שמקבלים עליהם יותר שכר (לילות, שבתות וכו), אפשר לעבוד מעט יחסית ולהרוויח מאד יפה. לעבוד כאחות בקהילה או בהוראה למשל, צריך לעבוד הרבה יותר כדי להגיע לאותה המשכורת (או אפילו לא).
הסבה -אני למדתי רגיל, אבל ההסבה זה מסלול מן הסתם מאד אינטנסיבי. לוקח שנתיים וגמרנו. לא נהוג לתת חופשת לידה אחרי לידה, יש איזה מינימום של התחשבות מבחינת העדרויות, ומצפים שתחזרי ללימודים מהר.
מלגת משרד הבריאות-
לא זוכרת במדוייק, אבל זה משהו בסגנון של מימון מלא או כמעט מלא, וצריך להתחייב לעבוד שנתיים משרה מלאה, או  4 שנים  חצי משרה, באיזה שהוא בי"ח ממשלתי, בלי יכולת בחירה איפה. (אני לא ממליצה בכלל בכלל בכלל).

תשקלי טוב טוב טוב אם את בנויה לעולם של משמרות. שכל שבוע עובדים אחרת, כל שבת שניה את עובדת וכו.
יש לעולם הזה יתרונות וחסרונות, תבדקי אם זה מתאים לכם, אם זה ריאלי מבחינת התארגות בבית עם בעלך וכו.

 

עשינו אצל פרופ' יגל בהר הצופים ועבר טוב ב"ה.

אבל בטוח שזה אוסר ? רב אסר? כי יכול להיות אחרי לידה פצעים ... שמדממים ואז זה לא אוסר

אין מה לעשות...

ומצטרפת לשאלה האם רב אסר?

קצת בניגוב יום אחרי הטבילה... כמה כעסתי על עצמי שהסתכלתי ונאסרתי. נורא נורא מבאס, אחרי שמחכים כל כך הרבה זמן להיטהר.
כן. הפתרון להיות עם תחתון צבעוני ולא להסתכל בניגוב. לא חייב דווקא שחור. את יכולה לראות את הכתם, אבל אם הוא על צבעוני זה בדרך כלל לא מטמא, אלא אם כן יש בכמות ממש גדולה

כי הכתם היה אדום וגדול וחזר כמה פעמים..

הרבה אנשים לא יודעים את זה ובעיקר מדריכות כלה כל הזמן אומרות שחור וזה פשוט לא נכון.
רב אמר את זה לבעלי, צריך שיהיה צבעוני אבל שיראו אם יש דם! ככה אם יש דם שאוסר אז יודעים, ואם לא אז על צבעוני זה בכל מקרה לא אוסר.
אם על שחור יש דם שאוסר ולא רואים ומקיימים יחסים, אז אולי זה שוגג אבל בגלל שזו עברה ממש חמורה (להיות עם אישתו נידה) זה חמור מספיק.
לכן אם היית עם צבעוני ושאלתם רב שאמר שנאסרתם, באמת אין מה לעשות. וטוב שלא היית עם שחור שלא רואים ולא היית יודעת.

כשיש מחזור, לא מפספסים אותו גם על שחור. כך מניסיוני לפחות.

אישה נאסרת בהרגשה או בראייה  אין איסור ללבוש שחור במקרה שיהיה דם מאוד חזק שיטמא ( לפי הפסיקה אצלנו כתם בגודל של כרטיס אשראי) במצב כזה רואים גם על שחור וגם מרגישים זרם

 

ושחור זה במיוחד טוב לנשים שקשה להן להתאלם מהכתמים שהם רואות ומתחילות לסבך את עצמן או בזמן שידוע שהכתמים הם מגלולות או מהנקה

 

 

פעם הבאתי לרב תחתונים מפוצצים בדם (יותר מכרטיס אשראי) והוא אמר שזה לא מטמא (כי זה לא היה דם מחזור, סיפור ארוך)

לא תמיד בתחתונים שחורים הרב יכול לבדוק כמו שצריך את הדם, לפעמים הם אפילו בודקים באור (אולי יש הבדל בצבע.. אני לא מבינה בזה)

מי שמסתבכת - חבל, כי על צבעוני זה פשוט לא מטמא עד שזה לא באמת מחזור, זה פשוט לשאול רב אם יודעים שזה לא מחזור או מסתפקים...

 

אבל באמת כל אחת שתשאל את הרב שלה מה עדיף

שאפר להיות עם מגן תחתון אפילו לבן וכל עוד זה רק כתם אין בעיה

לשאול לפני כדי שלא יקרה שוב

ומגן תחתון?האם זה כמו תחתון צבעוני?

קרה לי משהו דומה. חבל שנאסרתם!
כל עוד את רואה כתמים שהם לא מחזור את לא אמורה להיאסר!
מה שהרב בורשטיין של מכון פועה אמר לנו שצריך לעשות זה לחכות 30 שניות לפני הניגוב בשירותים. ואז גם אם ראית דם בניגוב זה לא אוסר.
חוץ מזה אני ממליצה ללכת עם מגן תחתון שחור, וככה את לא רואה כתם על התחבושת או התחתונית כי לפי חלק מהדעות כתם על תחבושת או תחתונית שהוא בגודל יותר מגריס, יכול לאסור.
בהצלחה!

התופעה שאת מתארת נורמאלית לגמרי.
למרות שידוע לי שלפעמים דכיפות במתן שתן זה אולי דלקת בדרכי השתן,תבקשי מהרופא שלך שיתן לך הפניה לבדיקת שתן..

אבל כמו שמוריה כתבה, הייתי מבקשת מהרופא לבדוק דלקת בדרכי השתן שזה אחד התסמינים שלה.

אצלי זה מהתחלה ככה

וכבר התחלתי גם בלילה לקום לפיפי לפחות 3 פעמים!!!
ולא, אין לי דלקת בשתן

פשוט מסובך לי לעשות תרבית שתן כאן, זה רחוק וצריכה לקבל הפניה מהרופאה. לכן תוהה אם יכולה להסיק שזה פשוט בגלל סוף ההריון... לא כואב לי שום דבר ואני יודעת איך מרגישה דלקת בשתן, אבל מצד שני אומרים שבהריון לא תמיד מרגישים. בקיצור כנראה שאחכה לתור לרופאה שבוע הבא ואשאל אותה

את יכולה לבקש הפניה דרך האתר ולקחת מהמרפאה הקרובה כוס לתרבית. (לפחות בכללית)

למכשיר יש תאריך תפוגה הוא עשוי מגומי ולאחר כמה זמן זה מתבלה ונהיה מסוכן

הוא טוב עד נובמבר 2019