פורום הריון ולידה (עמוד 3574)

אני אמורה לקבל עוד 3 ימים..

וגם עם תשובה כנה פעם אחת אבל היה פס ממש חלש

אם את רואה שזה מתחזר סביר להניח מאוד שזה חיובי

4 בדיקות ויצאו כולם חיוביות.. מיום ליום מתחזק.
יש סיכוי שזה לא היריון חס וחלילה?

שיהיה בשעה טובה

מחכה לבטא מחר בחוסר סבלנות משווע חחחחח

ממליצה לחכות עם הלספר להורים עד שיהיה וודאי..
אם אתם רוצים בשלב מוקדם אז לפחות עד שיש בטא, ורואים שהיא מכפילה את עצמה וכו'..
אפשר להתאפק עד לדופק,
ובכלל עד לסוף השליש הראשון..

אני רגע מספר להורים.. לא מצליחה לשמור בבטן

על זה

קשה לנו לשמור את זה, במיוחד שכולם פה מסביב מחכים לזה המוווווון

לדעתי אין בזה כללים, בדרך כלל סיפרנו להורים די מהר, וגם כשהיתה הפלה , לא היתה לי שום כוונה להסתיר את זה מהם, להפך הם תמכו ועזרו.
יש הבדל בין לספר להורים, במיוחד שהם כ"כ מצפים לבין לפרסם ולספר לכל העולם. אם אתם ממש רוצים לספר, תספרו .

 על הריון ראשון מיד כשגילינו, אבל גילינו רק בסוף ראשון ממש.

בהריון שני, הייתי מחכה בעיקרון עד שלב מאוחר יותר, אבל חיכינו לו כמה שנים, וההורים כבר מאוד דאגו לנו,

אז סיפרנו מיד בתחילת שני.

יומיים אחרי שגילינו.

וזה היה הכי נכון בשבילנו.

הריון הבא אולי נחכה לראות דופק, אולי לא.

עדיין לא יצא לי להתאפק כל-כך הרבה לצערי,
אבל יצא לי להתאפק רק קצת ואז לגלות שזה הריון חוץ רחמי, ושמחתי כל-כך שלא שיתפתי אותם כי לא רציתי לערב אותם בתהליך הזה...

אז אני ממש לא באה לבאס,
והאמת היא שרוב ההריונות מסתיימים בטוב ובשמחה,
אבל אני חושבת שהשיקול של- "האם ארצה שהם יידעו גם כשמשהו מתפתח לא כשורה חלילה?" הוא שיקול רציני וחשוב.

ושיהיה בשמחה ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!!
וה

תודה על התשובה המפורטת.
וכן, ברור שארצה שההורים יהיו חלק גם אם חס וחלילה יקרה משהו לא טוב.

מי יתמוך בנו אם לא?

אם לספר להורים זה כמה *הם* מסוגלים להתאפק ולא לרמוז לאחרים...
אני מספרת בהתחלה רק לאמא שלי שתוכל לתמוך בי ואני אוכל לשתף ולשאול שאלות...
אבל עצם זה שלא אני מספרת לאבא שלי, די מכריח אותה לשמור את זה בסוד.
האמת שגם לה מתפלק והיא רומזת לאחיות שלי,
אבל עצם העובדה שאף אחד לא יכול לפתוח *איתי* שיחה על זה, זה כבר טוב.

עכשיו אתם בהתלהבות הראשונית, יכול להיות שעוד כמה ימים תתחרטו אם הרבה אנשים יידעו.
נכון שזה כיף לבשר בשורות טובות, אבל אח"כ זה עלול להיות מעיק וייתכן שתחושי חדירה לפרטיות כשכולם על ההתחלה ישאלו אותך כל מיני שאלות או יבדקו כל רגע אם כבר יצאה לך הבטן או איך את מרגישה או כל פעם שתתעכבי בשירותים ידאגו שמא קרה משהו.

דווקא עכשיו לפני החג אני אישית לא הייתי מספרת, ואם כן אז רק להורים שיכולים לשמור בסוד ובאמת להיות לעזר. (לא חייבים לספר לשני ההורים, ולא מחייב לשני הצדדים באותו זמן, נכון שבע"ה יהיה נכד לכולם אבל זה יקרה עוד 9 חודשים, כרגע ההריון זה משהו נשי אינטימי והגיוני בהחלט לספר רק לאמהות, או רק להורים שלך או מה שמרגיש לך בנוח)

הכלל הוא שכרגע הכדור בידיים שלך. את הגלגל אי אפשר להחזיר, ואת לא יכולה לשלוט בפה של אנשים (לגבי אם יעבירו הלאה או ישאלו שאלות או יעירו הערות מעצבנות)

זה שברגע שאת מספרת את הופכת להיות 'האישה בהריון' ונזהרים עלייך כמו בובת חרסינה-שלא תרימי, תעבדי, תאכלי, שואלים שאלות...
תבדקי אם זה מתאים לך, אני מעדיפה שזה יהיה כמה שפחות זמן...
וגם 9 חודשים זה הרבה זמן!
לשתף עוד אנשים מהתחלה יכול לגרום לתחושה שההריון לא נגמר ולא יגיע!
לפעמים שרק שניכם יודעים זה פחות נוכח.

כמו שכתבו תחשבו מה מתאים לכם! ושיהיה בקלות, בבריאות ובידיים מלאות

יש כאלה שרוצים להיות בוודאות לפני שמספרים.
אנחנו סיפרנו מיד אחרי שידענו, ברגע שראינו אותם. מבחינתי זה חובה...

אני בעד לספר, וכמובן לספר שזו ממש ההתחלה ושלא יוציאו את זה עדיין החוצה, אבל אם אתם רוצים - למה לא? שישמחו יחד איתכם! מאמינה שהם יודעים יותר מכם שתחילת תחילת הריון לא בהכרח מבטיח הריון תקין, ובכל זאת יכולים לשמוח איתכם..
שיהיה רק טוב, הריון תקין ושמח!

שיהיה בשעה טובה ובקלות!!

גם אנחנו ממש חיכינו להריון, ולכן סיפרנו מוקדם מאוד להורים...

לאמא שלי ישר עם הסטיק, ואמא של בעלי אחרי בדיקת דם..

אני חשבתי שמגיע להם גם לשמוח מהר, ולא רק לכאוב...

אבל זה בהחלט נתון לשיקול דעתכם האישית!

הבטא יצא 248!! ואני בשבוע שלוש+5 זה הגיוני? זה תקין? זה טוב?

ממש מוקדם.. מתי היתה הווסת האחרונה?

וסת אחרונה הייתה ב25.8 
גיליתי את זה בגלל תחושות מוזרות שהיו לי בבטן בתחיל שבוע וטעם מתכתי נוראי בפה. אמרתי לא יזיק לעשות בדיקה ביתית ויצא פס בהיר כ"כ שחשבתי שאני חולמת אותו.
אחרי 5 ימים ו5 בדיקות שמיום ליום התחזקו, הגעתי למסקנה שיש סיכוי שזה- זה והלכתי לבדיקת דם.

 

ממש מוקדם.

יום אחכ הבטא היתה 82, וב"ה בשבוע 16
שיהיה בשעה טובה ובבריאות!!

מקווה בשבילך!!

אולי אולי צירים מדומים, למרות שזה שלב ממש מוקדם להרגיש גם צירים מוקדמים..

בכל אופן, אם חס וחלילה זה הופך לסדיר, או שבאים צירים דחופים ללכת להיבדק! (צירים אמיתיים מתחילי מהגב ועוברים לבטן בדרכ... סוג של כאבי מחזור שמתגברים כל ציר..)

בשורות טובות

צירים מדומים מתחילים באיזור חודש שביעי שמיני...

במיוחד בלידות חוזרות.

ממתי שהפותחת פחות או יותר.
בסוף ילדתי גם קצת מוקדם. (לידה ראשונה)

שכשהצירים יגיעו, אני אדע שזה צירים, ולא הבנתי איך אני אדע. אבל כשהל הגיעו, אכן ידעתי...
אז גם לך אומר, שרטב הסיכויים שכשזה יגיע את תדעי...
ולפי התיאור שלך זה באמת לא נשמע צירים. מאוד הגיוני צירים מדומים. אם אני לא טועה לי היה כבר בערך מהשלב הזה צירים מדומים, אולי קצת אחרי. זה תחושה שהבטן מתקשה וקצת מקשה לנשום עמוק ונורמלי.

לי הגיעו ולא ידעתי..
ראו במוניטור צירים מרשימים בהחלט ולא הרגשתי כלום.. גם בחדר לידה אמרתי 'נראה לי שיש לי ציר.. לא בטוחה...

שלא מרגישות את הצירים בכלל או רק קצת... מעניין, כשהצירים התגברו הרגשת משהו?
במקררים כאלה באמת קשה לדעת, אבל האמת שהתכוונתי שכשמרגישים צירים, בד"כ יודעים את זה...

ואחר כך שוב לא הרגשתי כי הייתי עם אפידורל ;)

זה כאבי מחזור שמגיעים לזמן קצר ועוברים לגמרי כאילו לא היו

התחילו כאבי גב, וחוסר נוחות, וצורך לשירותים גדולים, וישבתי בשירותים, ולא הבנתי מה קורה איתי.
כאבים בגב שהלכו והתגברו.
ואז יצא הפקק הרירי - ומכאן הבנתי שאני בלידה ....

זה כאבים שבאים והולכים, הולכים זה אומר שהם נעלמים לחלוטין. עד הציר הבא.

הייתי מגדירה את זה כהתקשויות.

הבטן נהיית קשה כמו אבן ולפעמים מתעוותת בצורת העובר.

לפעמים צירים שלא כואבים יכולים לגרום למחיקה/פתיחה.

אז אם זה לא סוף ההריון זה קצת בעייתי.

אני לא זהיתי , חיכתי לכאב והיה רק התקשויות חשבתי שזה בגלל שהיא זזה או עלתה למעלה כזה אז הבטן התקשתה .... לא העליתי בדעתי שזה צירים.ובאמת גרמו לי למחקיה ופתיחה..

בלידה כבר הרגשתי צירים רציניים

יש זמנים שהבטן קשה וזה כלום.

ואני אף פעם לא הרגשתי כאבי גב בצירים. אם הכאב בא והולך באופן סדיר כל כמה דקות אז צריך לגשת להיבדק. בהצלחה!

האמירה של "כשיהיה צירים תדעי" זה נכון, אבל תלוי באיזה שלב של הלידה. אצלי לדוגמא, הרגשתי כאב ממש רק בשלב יחסית מאוחר.
גם לי היה קשה לזהות צירים, והיו לי צירים בשבוע די מוקדם (תחילת שמיני). התקשיתי לזהות כי לא היו לי כאבים כל כך, אבל היו לי התקשויות בבטן שלא יכולתי להתעלם מהן ו*בתדירות* גבוהה, של מספר פעמים בשעה. ואז נסענו לבית חולים ונתנו שמירה...
אז חשוב לשים לב אם ההתקשויות חוזרות על עצמן. ובתדירות מתגברת...

הרבה ילדים מעדיפים בקבוק ברגע שמתחילים..

החלב פוחת אפילו אם לא מרגישים בצום עצמו
אולי הזרימה הביתה חלשה יותר ולכן הוא מעדיף עכשיו את הבקבוק יותר מאשר הנקה..
מצד שני זו תופעה מוכרת, שהזרימה בבקבוק נעימה להם יותר והם הרבה פעמים מעדיפים בלי קשר לצום
איך לזהות? הלוואי שידעתי לומר לך..
חיבוק

כנראה יותר קל מהבקבוק, ככל שתתני יותר בקבוק, יהיה לך פחות חלב. אולי אחרי הצום היה פחות חלב ולא התחשק לו להתאמץ. אבל כדי לייצר חלב צריך יניקה.

1. לשתות הרבה מים
2. לאכול דברים מגבירי חלב
3. אם הוא לא יונק, לשאוב הרבה פעמים ביום, גם אם לא יוצא חלב, פעולת השאיבה תגרום לייצור חלב.
4. אם נראה שיש אפשרות, לא לשלב בקבוקים בימים אלו, לתת לו לינוק הרבה במרווחים קצרים. ( כמו הרעיון של השאיבה שכתבתי קודם)

כן צריך הפניה
לא צריך לקבוע תור
אצלנו המעבדה פתוחה רק בבוקר אז העדפתי להגיע מיד על ההתחלה.. את צריכה להיות שם שעה לפחות אז תקחי את זה בחשבון.
בהצלחה

רק בבוקר, ולאכול קודם משהו לא מתוק. צריך לבוא לפחות שעה לפני שמסתיימים בדיקות דם.
אצלינו לא צריך לקבוע תור, אבל הבנתי שיש מקומות שבהם צריך לקבוע תור לבדיקת דם, אז יכול להיות שאת צריכה תור.
בהצלחה

ובדכ גם צום.

רק עם זה ההעמסה הגדולה. העמסה רגילה צריך לאכול קודם

קביעת תור- תלוי בסניף.. בד"כ בבוקר.

לאכול כשעה לפני. ארוחת בוקר קלה (סנדוויץ עם משהו לא מתוק).

הוסת מגיעה בין 12 ל16 יום אחרי הביוץ.

בשורות טובות!!

כלומר 4 ימים לםני המחזור. ויש בדיקות שמזהטת רק מהיום הראשון שח האיחור כחומר 14 יום אחרי הביוץ...

הממוצע הוא 14 יום אחרי הביוץ. אז ביום ה15 את יכולה לבדוק.

אבל כדי לאשר שבטוח היה ביוץ, צריך לפחות 3 מדידות עם חצי מעלה גבוהה

אז אם הוא לא הסתיים עד הבוקר יכל להיות שהמדידה הגבוהה תהיה רק למחרת

אולי היה ניסיון לביוץ
יש לך גרף להעלות?

אז כבר לא יודעת מה לחשוב

קצב העליה של הפרוגסטרון יכול להשתנות בין אשה לאשה
יש אלה שעולה ממש חזק כבר יום אחרי הביוץ ויש גם כאלה דעולה להן מ ש בהדרגה במשך כמה ימים ולא בקפיצה..
אם יש לך את הספר של שמפ (הכתום) מסבירים את זה שם...

כמה זמן אחרי יום השיא את מודדת את עליה? הביוץ הוא איפשהוא בין שניהם...

בשני המקרים צריך לקחת טווח ולאממש שנה הרגע המדוייק...

תלוי איך את מרגישה לא?

אבל לא תמיד אפשר לדעת...

(גם לפני כן לא כ"כ הרגשתי)

אם את בהריון אז לדעתי כן שווה לבדוק שהכל בסדר. פשוט לפני הבדיקה תבקשי מהאחות מגבון מיוחד לנקות את האזור ואז לתת שתן, כך הסיכויים שהבדיקה תהיה אמינה יעלו

להיכנס לאמבטיה, לשטוף את האיזור במים וסבון. לתת קצת שתן לא בכוס, לעשות בכוס, ואת הסוף לא בכוס.

אצלי רק ככה מצליחים לבדוק את התוצאות, המגבון אף פעם לא עוזר לי.

בנוסף, כדאי גם להקפיד לעשות את זה בעמידה אחרי שאת שוטפת את המקום, כדי שהשתן יעבור בפחות מגע עם הגוף.

זה הפתרון הכי טוב, בפרט בהריון.
ולדעתי כן כדאי לחזור.
בהצלחה!

במיוחד שבהריון דלקת בשתן זה יותר בעייתי.
ולא תמיד יש תסמינים נוספים.

אני בשבוע 23. את הבדיקה עשיתי בערך בשבוע 19. אמורה להיות בהמשך עוד בדיקת שתן שגרתית?

אבל תלכי לפי מה שהרופאת נשים אומרת לך.
תעשי בדיקה חוזרת.
ותבררי איך עושים בצורה טובה.

התחילו לי קצת כאבי גב תחתון... ייחסתי אותם סתם להריון, אבל פתאום בעלי הזכיר לי שזה אחד הסימנים לדלקת בדרכי השתן...

העניין הוא שאין מעבדה היום וביום ראשון, ולא יודעת מה קורה בדיוק בחג.

יש אפשרות ללכת לטר"ם במקרה כזה? יש להם מעבדה גם לבדיקות שתן? (כי אני יודעת שלוקח זמן בקופ"ח עד שמגיעה התוצאה לבדיקת שתן. השאלה איך זה בטר"ם...)

 

 

וכמו תמיד אני בכלל מתלבטת אם התחושות האלה צודקות ואם בכלל יש לי כוח ללכת לבדוק בימים לחוצים האלו

לפעמים בודקים בסטיק אם יש סימנים מחשידים.
ובהריון יכול להיות כאבי גב לפעמים.

אם כן, תרימי טלפון.
לפעמים אפשר לעשות אצל האחיות.

נראה לי שאחכה ליום ראשון, כדי לראות אם יש סימנים יותר ברורים...

תודה!

בכל אופן אולי כדאי שתשתי הרבה מים
תאכלי חמוציות
ליתר בטחון כזה...

הם יבדקו עם הסטיק אפשר לראות דלקת בשתן ואז אם צריך יתנו טיפול

לאחותי גם בדקו ועשו לה שם גם זריקה ונתנו מרשם לאנטיביוטיקה...

והוא היה תקין...

צירים גם מורגשים בגב הרבה פעמיםת

הייתה לי דלקת שלא הסכימה לעזוב במשך כמה חודשים, ובין טיפול לעוד טיפול, הרופא אמר לי, אם יכאב לך הגב ויעלה לך החום - לכי מיד למיון...
אז ממש נלחצתי, אבל אח''כ נרגע לי קצת
ובאמת לאישה בהיריון כאב גב יכול להיות כל הזמן, תשימי לב פשוט אם נראלך שזה משהו חריג ואם עולה לך החום...

של החזיה.. או החום

יכול להיות שגרדת כשהמקום היה חם?

משתמשת רק בחזיות מכותנה.. מה הכוונה לבדוק טסיות? מעיד על מה?

בודק קרישה.. כשהן נמוכות נוצרים שטפי דם תת עוריים בקלות.

לקטוז זה פחות בריא אז רק לילדים שבאמת רגישים ללקטוז

את יכולה לנסות כל מיני דברים שעוזרים לקיצור.
כמו לימון. מחיצות רימון. קינמון.

ממליצה היה אחלה.

ולא אסר אותנו לפי הרב שלנו..

מה זאת אומרת
אמרו לי דימום הסתגלות חודשיים

לי בכל אופן היה יומים
וגם משו בקטנה לא כמו מחזור

אולי לא הבנתי נכון??
ולבוא למעקב אחרי חודש משהו כזה

שמישהי נכנסה איתו להריון מיד אחרי ההתקנה..
חוצמיזה לא יודעת לומר.

ואחר כך פעם בשנה.

ותמיד אמרו לי פעם בשנה.
ליפני חצי שנה עשיתי את הבדיקה השנתית וההתקן לא היה במקום בכלל.
ולא הרגשתי כלום.
החלפתי לחדש וזה מה שאמר לי הרופא ללכת אחרי שבוע לאולטרסאונט.

עובד להרבה נשים,

בגלל שהוא יחסית חדש, כמה שנים יש עליו פחות מידע

 

ונכנסתי להריון, ההתקן זז

יש הרבה נשים שהוא מעולה להן

עוד דבר, לפני מחזור היו לי כתמים כמה ימים והבנתי שזה קורה בהרבה התקנים

הוא רופא עדין ומקצועי מאד

למי ששאלה מה זה, זה התקן בצורת כדור גמיש שלא פוצע את הרחם והוא לא הורמונלי 

כי נמאס לי מההורמונים. מצד שני עם המדבקות אין סיכוי להיכנס להריון זה כמעט 100 אחוז יעיל. אני אתם כבר כמה שנים.
ועכשיו את אומרת שעם התקן יש סיכוי להיכנס להריון😕

היעילות היא מעל 99 אחוז

אם את הולכת על התקן יקר ממליצה ממש על ג'ניפיקס גם מבחינת טהרה 

יש לי אומנם הרבה זמן אבל ממש מבררת כבר על סוגי התקנים....


ושל דר ברעם רק הוא מתקין?

משהי פה בפורום רשמה שדוקא על הבלרין רבנים פחות ממליצים

אוף איזה מתיש העניין של המניעה

וגם שם אמרו לי

או אפשר להשיג במקומות אחרים?

אבל עדיף שדר בר עם בעצמו יתקיןכי הוא מכיר הכי טוב את התקן הזה.
הוא המציא אותו

בטח בדרום אין את האפשרות הזאת...

מעניין

שאלתי אם רק הוא מתקין את זה או שאפשר גם במקומות אחרים...

כי אני שמעתי מכמה נשים כשביררתי ואמרו שבגלל שההתקן נוגע בדפנות הרחם יש כתמים כמו בהתקן הפשוט

יש לו התרונות אחרים אבל..

שכל רופא/ה יכולים להתקין?
הנובה טי הזה?

את יודעת?

המונליזה והנובה טי..

יש נשים שמסתדרות גם עם אלו 

תעשי עוד בדיקה ותצאי מהספק

יאללה, גם המתח הזה לא פשוט

באופן כללי, הלחץ לא בריא לך ולסובבים אותך..

ההתעסקות המשמעותית בנושא הרבה פעמים מעכבת ולא מקדמת.. ובנוסף, היא מסיטה את הדעת ומפריעה להיות מרוכזים בדברים חשובים נוספים אחרים (זוגיות, גידול הילדה שיש בבית, עבודה, משפחה, עבודת ה' וכדומה)..

הייתי במקום הזה ואפילו נפלתי למקומות של דכדוך, איבוד טעם, ראיית שחור בכל פעם שקיבלתי מחזור.. לבסוף הבנתי שאני מכלה את זמני.. מאבדת הרבה דברים יקרים שחשובים לי..הצלחתי להתארגן על עצמי ולראות את הדברים יותר נכון עבורי..

בכל אופן, גם אם ב"ה את בהריון.. יש כ"כ הרבה תחנות באמצע שדברים לא יכולים להסתדר.. בדיקות וכדומה.. צריך ללמוד לשחרר דברים.. לשים במקום הנכון.. להבין שזה רק חלק ממכלול החיים ולא כולו.. ולחיות בהתאם..

סליחה על הביקורת.. כואב לי לראות את מה שאת עושה לעצמך..

לחכות בלחץ זה כבר לא עוזר בכלום
בעיני עדיף לעשות אפילו הרבה בדיקות ופחות לחשוב על זה נפשית
מאשר לחכות אבל כל היום להתחפר בזה

לשלוח מלא הודעות ולהיות בלחץ לא מוסיף על החוסר וודאות

ובגלל זה הלחץ יורד.
אני מאוד רוצה ועם כל זה לא אתאכזב או אקח קשה במידה ולא

פעם אחת הרב אמר לבעלי להישאר בבית.. קודם כל צום אח"כ תפילה..

בערב עוד הרגשתי כמובן טוב והוא הלך..

אח"כ הלך ותיקין כשהילדים עדיו ישנים וחזר בתשע לראות איך אני..

בהמשך לקח את הילדים איתו.. השכיב צהריים והלך למנחה.. וכדומה..

פעם שניה לקח את השובבים אתו לאמא שלו.. ולי נשאר השקט..

בהצלחה 

הצום שלך יותר חשוב מהתפילות שלך..

הבעל צריך להיות בבית ולעזור לאשתו. עיניין היום זה הצום של שניכם ולא התפילות...

ושבעלך יישאר עם הילדים בבית.
למה? כי אם תשארי בבית את לא תשארי במיטה כל היום...
זה מה שעשיתי, ניתוק של יום אחד לא יקרה כלום,
שווה את השקט הנפשי הזה

אם תראי באמצע שאת יכולה קצת הוא ילך חלק זמן...

לפני זה אולי תבדקו ביחד מה חשוב לו להיות במיוחד,

מתי הילדים יותר רגגועים וכו' 

אבל בפרוש הצום הכי הכי חשוב!!

ולתת פעם ראשונה ביום כיפור שיעסיק אותם היטב.

אוכל שהם אוהבים במיוחד - שיאכלו בעצמם יפה ובקלות וגם אם שבעים רגועים יותר

ולוותר על כל דבר שאפשר, גם אם הופכים את הבית וכו. לא לצפות שיהיו סדרים רגילים כמו כל יום. אפילו לתת להם להרדם על הספות אם רלוונטי. תלוי בגיל וכו. לתת להם להסתדר לבד כמה שיותר.

שמתאים לגילאי 3-4?
והלוואי שגם לגיל שנה

ולא יקר מדי

מגנטים? אצלנו מעסיק מעולה את כולם..
בובה ועגלה חדשים?
קפלות?
חיות מפלסטיק לגן חיות?
( אצלנן חיות וקפלות הולכים מעולה ביחד: בונים כלובים לחיות, גן חיות וכו..)
וכל משחקי ההרכבה למיניהם..

גם לגיל שנה וגם לגדולים יותר.

יכול להיות מצויין
תנסי לברר עם שכנות אם היו מעוניינות להחליף משחקים,
תמיד המשחק של השכן מעניין יותר.
כנל ספרים.

חוץ מזה, אני אוהבת להרשות להם להביא מזרנים לסלון, לפרוס סדין גדול והם יכולים לבלות שעות רבות במשחקי גלגולים, בניית אוהל, פיקניק עם כלי מטבח (של המטבח האמיתי או של מטבח הילדים) גן לבובות וכל מיני משחקי דמיון.
עצם זה שאמא מרשה להביא את כל הבלאגן לסלון הם בעננים.

תנסי למשל לספר סיפור על הספה רגיל או לספר סיפור כשיושבים ישיבה מזרחית על המזרנים זאת חוויה שונה לגמרי בשבילם...

גם אני מרשה למשל "לבנות" גן שעשועים בסלון. לדוג' הם לקחו דלי הפוך, שמו עליו מקל של מטאטא והתנדנדו, כמובן שכל רגע זה נפל להם, אבל הם היו מבסוטים מהעשייה שלהם וזה מה שחשוב.
מגלשה- די פשוט לאלתר...
ככה חסכתי ממני את היציאה החוצה מהמזגן והם היו סבבה עם הרעיון של גן שעשועים בבית.

גם בימבות בעקרון אני לא מרשה בבית וביום כיפור אני כן ארשה...

וגם לפני יום כיפור אנו מכינים ארטיקים ביתיים בכוסות חד"פ או בפלסטיק המיועד לזה, וכל כמה שעות הם יוצאים החוצה לאכול אחד אז זה גם מגוון להם את היום ומעודד אותם להתנהג יפה. ולי יש שקט לכמה דקות

מצאנו כמה דברים ממש נחמדים וזולים. לא יודעת כמה יחזיקו וישמשו לאורך זמן אבל ליום כיפור זה בטוח יהיה מוצלח.
אם אין לכם אז ממליצה גם על מגנטים.. זה אומנם יקר יותר אבל יחזיק לכם המון וישמש בטוח לאורך שנים. (אם יש 2 ילדים כדאי לקנות שתי קופסאות שיהיה מספיק..)

הבן 3 שלי בקושי אוהב
לא חובב משחקי הרכבה בכללי..

והבת שנה אוהבת רק לפרק להם

ובאמת מחפשת משהו זול
לפני שבוע היה לבן יומולדת וקנינו מתנה גדולה יותר

תמצאי משו לכל ילד ואולי גם משו לשני הגדולים יחד. אני מצאתי דברים ב10-15 ש"ח. שווה בעיני את השקט והנחת..

אגב, אצלנו אני לפעמים מציעה משחק שבו בונים במגנטים לקטן כדי שיפרק.
ואז בונים דברים קטנים והוא נהנה לפרק וכולם מבסוטים..

בעלי באמת נשאר בבית כמעט כל הצום. ב"ה עברנו גם את זה. תודה רבה לכולם! חתימה טובה.

אשמח אם מישהי מכירה ספציפית...
ברשימה לא מופיע משהו רלוונטי באזורים שחיפשתי, ומנגד החנות הידועה בכפר סבא גם לא מופיעה.. אז אולי יש עוד???
שוב תודה!

שההורים מתקינים..?

ניתן להתקין לבד והרוב עושים את זה, אבל מתברר שנושא ההתקנה ברכב מהווה מרכיב משמעותי מאוד במידת הבטיחות של הכסא, ולפי הנתונים כנראה אחוזים גבוהים מההורים אינם מתקינים נכון.
אנחנו בוודאי לא התקנו נכון ואפילו לא קרוב לכך.
אז לפחות בחנות שציינתי יש שירות של מתקינים מורשים שיכולים גם להדריך אבל בעיקר פשוט לעשות עבור הלקוח את השירות של התקנה נכונה ובטוחה של הכסא לרכב. והם מתקינים גם למי שלא קונה אצלם. אפשר פשוט להגיע בזמנים מסויימים עם הרכב והכסא והם מתקינים.
עשיתי את זה וההבדל פשוט מטורף!
עכשיו צריכה שוב את השירות אז מחפשת מקום נגיש יותר אם ישנו כזה... אם לא אסע שוב לכפר סבא....

נראה לי שאמורה להיות להם רשימה מעודכנת

תודה רבה!!
ממש ממש עזרת לי!!

גם המתוק שלנו עוד רגע בן שנה
האמת שלא חשבתי לעשות משהו מיוחד, כי הוא לא באמת מבין משהו..
אבל מעניין דווקא לשמוע רעיונות

שולחן פשטידות, פוקאצות פסטות סלטים וכו' למבוגרים
שולחן קינוחים וממתקים לילדים (אחיינים בני דודים וכו)
ועוגה בסוף..

לק"י

גם הילד נהנה מהצומי, והמבוגרים נהנים מהמפגש..

וזה הזוי! גם הקטנטושה זלי עוד 3 חודשים בת שנה!!

מזל טוב

בבכורה שלי עפתי על עצמי חחח
הכנתי מיתוג של מיני מאוס תינוקת בבית.. פיתחתי תמונות, גזרתי, הדבקתי, הכנתי במות מקלקר ועטפתי בעטיפות יפות, עיצבתי את השולחן, קניתי מלא מתנות, משחקים והפעלות, הזמנתי מלא דברים מהאיביי מלא זמן לפני, הכל היה מעוצב ומושקע, עוגה מטורפת של מיני מאוס מזילופים וכד'.. אפילו עיצבתי הזמנות ושלחתי למשפחה ולחברים..
ביום עצמו לקחנו אותה לג'ימבורי, ואז חזרנו הביתה, שם ערכתי מראש שני שולחנות מעוצבים.. שולחן אחד לקינוחים (מטורפים ומוגזמים חחח, הכל סטייל מיני מאוס בייבי), ושולחן אחד לאוכל (גם מוגזם בדיעבד.. אשכרה תבניות מעוצבות כאלה עם נרות מתחת, מכסיים כמו גורמה.. נראה כמו בופה חח)
הפעלות לילדים.. כל מי שהיה שם שאל אותי "אם זה ככה ביום הולדת שנה, מה יהיה בע"ה בבת מצווה?!"
אבל האסימון ירד דיי מהר ב"ה.. ביום הולדת שנתיים שלה כבר לקחתי אותה ואת אחותה (שכמעט חגגה שנה ב"ה) ליום כיף יחד בספארי.. הכנו יחד עוגת שוקולד רגילה, היא קישטה בסוכריות והייתה מאושרת ממש ב"ה..
יום הולדת שנתיים של הבת השניה שלי גם עשיתי ככה.. מכינים יחד עוגה.. מוציאים בערב שבת (יצא לה בשבת ב"ה, אז יצא טוב ב"ה חח), ביקשנו מהבני דודים לבוא.. שרו לה.. הרימו אותה על הכיסא.. מה צריך יותר מזה? יום הולדת שלוש של הגדולה שלי יצא בברית של הקטן שלי ב"ה, ככה שפשוט הבאנו לשם מלא בלונים, ועשינו שולחן עם חטיפים ועוגה.. היא הייתה מבסוטה..
בגדול, המסקנה שלי היא שחבל להגזים.. היא לא באמת תזכור את זה.. מה גם שילדים הם לא כמונו.. הם נהנים מהדברים הקטנים ב"ה.. הם לא זקוקים לכל המסביב.. קחי אותה לאיזה מקום שהיא אוהבת כבילוי, אח"כ תקנו לה מתנה, ובשבת, גם אם יום ההולדת שלה לא יוצא בשבת, תוציאו עוגה עם המשפחה, תרימו אותה על הכיסא ותשירו לה קצת.. עצם זה שהיא במרכז- היא תהנה הכי הרבה שאפשר! (:
זאת דעתי בכל אופן.. המון המון מזל טוב (:
 

רק מוסיפה שגם כילדה, ביום ההולדת תמיד התעוררתי לבית מלא בבלונים.. וזה גם משהו שאני משמרת ב"ה..
יום הולדת זה לקום לבית מקושט, לאכול באותו יום מה שהילד הכי אוהב לאכול וכד', בלי קשר לחגיגה עצמה..

זה בעיקר להורים והסבים והסבתות.. לפחות ככה היה אצלנו. נכדה ראשונה וזה..
מאז עוגת שוקולד פשוטה עם סוכריות וכמה חטיפים.

ומנקודת מבט של משפחה. כשיש הרבה אחיינים ומתחילים להזמין אותך לכל הבלאגן הזה זה נהיה כזה תיק מעצבן. להתחיל לשנע משפחה ולקנות מתנה ולבזבז אחהצ על יום הולדת שנה... אותי זה משגע
אם גרים בשכונה אז סבבה זה כיף, אם את צריכה להלביש את כולם שעה לנסוע שעה לכל כיוון ליום הולדת ... סיוט.
אנחנו עושים בשבת עוגה ומזמינים מי שגר באיזור ואז זה נחמד נפגשים לקידוש אוכלים עוגה מפטפטים וחוזרים הביתה

לק"י

אהל אין אצלינו המוני אחיינים עדיין.

הרגשתי רצון עז להודות על הנס הזה
עשינו ארוחה מכובדת מאוד חלבית לאחיינים ולאחים
היה מהמם
וגם אמרנו נשמת כל חי כולם ביחד כי התביישתי לבד..

אז ככה
ברור שזה רק לנו והיא לא תבין וכו.. אבל זה הקטע בא לי בשביל עצמי... חח
חשבתי לא להגזים עם אוכל, להזמין פיצה לילדים וקצת סלטים ופשטידות למבוגרים וכמובן עוגת יום הולדת, לא מוגזמת מידי.
העניין הוא שהיא נכדה ראשונה לשני הצדדים, אין לי אחיינים ולה אין בני דודים אז הילדים היחידים הם אחים שלי, שהקטנה בת 7..
אז מחפשת רעיונות מה לעשות בפועל.. או שסתם מזמינים את ההורים של בעלי ואחים שלו וכן את שלי, יושבים אוכלים מדברים מרימים אותה על כסא ואוכלים עוגה- נשמע סביר או מוזר? לא יודעת להחליט..

ארוחת ערב קלילה ועוגה והזמנו את המשפחה. היה נחמד מאוד, בלי שום תוכנית מיוחדת ודברים מוגזמים

ברכות ואיחולים מכל אחד לחתן יום ההולדת/להורים, מתנה וסבב קופת צדקה שכל אחד מכניס מטבע נחשב לתוכנית

הרגעתן אותי..

בבית חולים (בגלל ניתוח) התחלתי לשבועיים הקרובים

כשהאחיות עשו לי נשאר סימן

כשעשיתי בבית לבד אין שום סימן..

רק כשלא כואב אני דוחפת מחט עד הסוף ומזריקה

הטכנאית US לא האמינה לי שאני מהמזריקות,לא היו לי כמעט סימנים

הכי טוב זה לחמם חדר שיש בו חלון שפונה לשמש, להשאיר את התינוקת עם טיטול ולהשכיב במקום שהשמש מגיעה אליו

ככה שזה שהיא נשארה 15 זה סביר.

מה עם לשים מתחת האור?
אומרים שליטול ידיים בבוקר לתינוק.

סגולות:
ליטול ידיים בבוקר
לשים מתחת לראש זהב ( אנחנו שמנו שרשרת מתחת לשמיכה עבה שלא ירגיש)

בשמש כמו שאמרו לך... לא שמש ישירה ולא על הפנים..

והנקה

..

אממ וזה בינתיים מה שאני זוכרת

כן כן
את לא מבינה איזה פלאים זה עושה

ליד חלון, לא בחוץ. ל5 דקות בלי בגדים. 3 פעמים ביום אצלנו זה הוריד פלאים.
להזהר שלא תתייבש. אז לתת לה לינוק אחרי זה

והייתי אצל הרופא שלו יומיים לפני הברית והוא אמר שהרבה מקרים זה החלב של האמא שגורם לצהבת ולכן נתתי לו מנה ממני ואחרי 3 שעות מטרנה ואז שוב ממני וכו בזמן שהבאתי מטרנה שאבתי ויום למחרת כבר עשינו שוב בדיקת דם וזה ירד מ14.5 ל12 והברית התקיימה בזמן בנוסף כל בוקר נטלנו לו ידיים ושמתי עליו קצת תכשיטי זהב על העור אומרים שזה שואב את הצהבת

כי הוא קיבל את הסוג דם של האבא,וזה גורם לצהבת

החלב אם הוא כמו הדם של האמא ולכן הילד ממשיך לפתח נוגדנים,והצהבת לא יורדת

לפי תאוריה זו יש לתת מטרנה

כשילדתי הגיעו אלי מיד אחרי הלידה ואמרו לי שלילד יש נוגדנים מאוד גבוהים לדם שלי והם יעקבו אחריו,כי כנראה יפתח צהבת

ואכן הית לו צהבת מאד מאד גבוהה

ברגע שעולה צהבת הם ישר בודקים אם יש נוגדנים ואת סוג הדם

גם לאמא שלי אמרו לא להניק כשאחים שלי היו צהובים

הענין הוא שההנקה מחזיקה את הבילירובין גבוה.אז לתת קצת תוספת כדי לתת לו אפשרות לרדת.
ונטילת ידיים בבוקר.

קראתי מאמרים מאוד מעניינים מהלצ'ה ליג. אין סיבה לסכן את ההנקה ברגע שיש צהבת.
גם ככה הבת שלי קיבלה פעם ביום תוספת מטרנה כי היו לי פצעים כואבים מאוד. לא עזר להוריד את הבילירובין. מה שכן יכול להיות שהיא לא ינקה נכון בימים הראשונים ואז הבילירובין נצברה בגוף.

לנו זה הדבר היחיד שעזר לקיים ברית "רק" באיחור של יום

עם ירידה מפתיעה בבילירובין שאמרו לנו כולם שאין סיכוי שירד.

אם לא תתיעצי עם רופא מה לעשות

יש שם רופא מיון בד"כ
תבקשי ממנו שיתן לך אמצעי מניעה מתאימים

תשאלי את הרופאה האם כדאי לקיים יחסים לפני הבדיקה שלה. יש רופאים שאומרים לחכות לאחרי הבדיקה

בסוף ב"ה קבעתי תור לרופאה אחרת וזה ייצא יום לפני הטבילה ואז נשאל הכל;)
(היא לא הסכימה לתת מרשם לגלולות לפני הבדיקה).
תודה לעונות! שנה טובה ומתוקה ומלאה בעוברים בעז"ה(:

שגלולות משפיעות רק אחרי שבוע לפחות, אם לא שבועיים, ואם אתם מתכננים להיות ביחד צריך אמצעי מניעה אחר בינתיים...

היא יכולה לבדוק את המצב באולטרסאונד....

אם אין ביוץ בסביבה יש זמן להתחיל גלולות

פשוט לשאול את הרופאה אם היא מזהה שאני לקראת ביוץ?
לא ידעתי שאפשר

היא יכולה לראות אם יש זקיק מתפתח ואת עובי רירית הרחם אבל 

ואז גם ניתן לזהות ביוץ.

וגם אם זה לא בשגרה של הרופאה את יכולה לבקש

את יודעת מה את רוצה?

אנסה..הלוואי והיא תסכים.
תודה!!

רק אם זה להאריך מרשם קיים.. לא מאפס

זה רק נראה גדול ומלחיץ אבל מכניסים את זה מקופל וזה ממש נכנס סבבה אחרי כמה נסיונות...

חיפוש בגוגל של המנוח mooncup מדגים ומציג שיש גדלים שונים, והקטן בהם בקוטר 38 מ״מ. מגיע גם ל 47 מ״מ.