מזל טוב

באמת שאמרו לנו שזה 98% ובדיוק כמו הסרזט! ומשמיים, שבוע שעבר גיסתי אמרה לבעלי "אתה יודע שהנרות האלה זה רק 70%?", נראלי שהיא לא אמרה את זה סתם וגם לה הגיעה הפתעה חחח

תקפידי לשתות הרבה ולאכול טוב

מה שכן זה קצת סיכון להריון ולפעמים הטעם של החלב משתנה והתינוק לא רוצה יותר

חח תודה!
שאלה נוספת, אם השתמשתי בנרות כשהייתי בהריון ולא ידעתי.. זה ח"ו יכול להזיק?
ואני מרגישה שהילד לאחרונה פחות רגוע.. זה קשור?

עד עכשיו הוא עלה מעולה ב"ה.. ואפילו השבוע עלינו מידה בחיתולים ב"ה.. הלוואי שזה סימן טוב בע"ה!
אני לא יודעת ממתי ההריון, אז גם אין לי ממש מדד..
אני עם הבחילות האלה כבר הרבה זמן.. והקאות בנסיעות.. הכי מצחיק שצחקתי עם בעלי שבהריונות לא הקאתי עד עכשיו, ואחרי הלידה אני פתאום מקיאה.. כנראה שזה לא היה ממש סתם..

אעדכן כשאדע בע"ה ב"נ (;
כנראה שזה יהיה כבר רק אחרי החגים בע"ה.. 

זהו, אז הוא עדיין ישן טוב וכד', אבל מתלונן לעתים קרובות יותר ורוצה לאכול יותר מהרגיל..
אני כ"כ לא רוצה להפסיק להניק..
וגם אם הייתי רוצה, הילד סרבן.. מה עושים במצב כזה? :/

אבל זה קטע, אבל היה לך מחזור? אני באמת בהלם.. כי אחרי ההריון השני שלי כ"כ רציתי הריון.. ועד שהתחלנו לנסות, לא הצלחנו עד שהפסקתי להניק לחלוטין, ושלושה שבועות אחרי שהיא נגמלה גיליתי על ההריון השלישי ב"ה.. ולא היה לי מחזור מהלידה.. הייתי בטוחה ששוב זה ככה.. אני אפילו לא יודעת איזה שבוע אני.. אני עדיין בהלם...
ושיהיה לך בשעה טובה! הריון קל ותקין בע"ה וידיים מלאות!
 

עם הבת הבכורה של היה לי ממש קשה בהנקה.. נלחמתי בשיניים.. הייתי שואבת לה והיא התרגלה לבקבוק.. מתישהו כבר בקושי היה חלב.. אחרי יום כיפור כבר לא הצלחתי לשאוב.. היא הייתה בת כמעט ארבעה חודשים כשהפסקתי לשאוב.. לא ניסינו למנוע, להפך, מאוד רצינו להביא בהתחלה צמודים ב"ה, ובמשך התקופה שהנקתי, ובעיקר שאבתי- זה לא הצליח.. קיבלתי פעם אחת- וב"ה חודש אחרי שהפסקתי עם ההנקה גיליתי על ההריון השני.. עם הילדה השניה היה לי ב"ה ממש תיקון.. ההנקה הלכה חלק ב"ה.. הילדה הייתה רק עליייי- גם אני הייתי המוצץ שלה.. בנוסף היא ישנה איתי במיטה קבוע.. טעימות היא התחילה רק בגיל 9 חודשים.. רק רצתה לינוק עד אז ב"ה.. וגם אח"כ ינקה מלא.. לא הצלחתי להיכנס להריון ככה כמובן.. השתמשנו בנרות 9 חודשים בלי קשר, אבל גם כשרצינו, זה הצליח רק אחרי שגמלתי אותה.. לכן אני כ"כ בשוק שהפעם זה לא ככה.. זה היה הכי לא צפוי בעולםם!! אבל ב"ה.. הכל לטובה! 

בזה סיכון ולעשות את השיקולים

מודה שממש עכשיו אני מסתכלת על הנסיך הקטן שלי- מצד אחד בא לי עוד כמוהו, אבל מצד שני אני כ"כ רוצה לתת לו כל מה שהוא צריך ולהנות ממנו.. אני מנסה לעודד את עצמי חח, כי סה"כ זאת ב"ה המתנה הכי מדהימה שאפשר לקבל! אבל אני לגמרי בתסביכים.. מנסה לשכנע את עצמי.. כי ברור לי בשכל שזאת מתנה ענקית, אבל ברגש קשה לי קצת.. להסתכל על תינוק שלפניי שניה ב"ה נולד.. כולה בן שלושה חודשים וחצי ב"ה.. הוא אח גדול? לא יודעת מה אני מרגישה לגבי זה.. כואב לי על ההנקה ועל זה שאני לא יכולה לתת לו הכל בלי לחשוב פעמיים פתאום.. אבל בגדול ברור לי שזה הכי טוב שיש.. איזה טוב ה'! ב"ה!
אני מנסה להסתכל על זה ככה חח, אבל זאת כן חתיכת הפתעה ואני כ"כ בשוק, שאני לא באמת יודעת איך להגיב.. מנסה חחח

זה לא יוצר קנאה וכאלה?

ולגדל את ילדיך בנחת ואל תתאבדי על ההנקה.

אני אחד הנקתי מלא מלא.

השני בגיל חודשיים, כבר לא היתה טיפת חלב.

בהצלחה ומזל טוב

סירים חדשים לרוב מותאמים לאינדוקציה

לא תמיד למדיח.

הייתי קונה סירים מותאמים (סירים לרוב מחזיקים שנים).

הייתי נוטה לקנות מסולתם אם המחיר סבבה. זה משהו שנשמר הרבה זמן. ומהעבודה את תקחי גם ככה משהו, אז זה מצמצם את הפער. (אגב, אולי יש שם אופציה לשובר לרשת מזון גדולה? זה הוצאות שגם ככה עושים).

אם היית אומרת שאת צריכה סיר שגם ככה אין לך בו הרבה שימוש, אז מילא. אבל אם כל הסירים שלך לא משהו, כדאי שיהיו סירים שכיף לבשל בהם. (אני מאמינה שככל שיותר נוח וכיף לבשל במטבח, כך מבשלים יותר אוכל ביתי).

ולפחות מחבתות! לא מבינה איך אפשר לטגן חביתה כשחצי ממנה נדבק למחבת… זה הכי מבאס שיש. 

נכון אני באמת חייבת חדשים בדחיפות ...

תודה 💓

איכות בינונית ולא מעבר.

של פוד אפיל יותר איכותי בעיני

יש לי סירים בני 10 שנים של סולתם עברו גם את הילדים והחזיקו מעמד

אולי הברגים מתכופפים? או שזה ממש נשבר? 

(ולא תמיד זו אותה איכות...).

אבל זה היה סרט.

לקחת להם כמה חודשים לשלוח חדשה לאחת החנויות שלהם ואז באנו לאסוף. אבל זה באמת סיר שלא רציתי לוותר עליו (ונשברה לו הידית בשימוש הראשון בערך)

אם תשאלי אותי הייתי הולכת על רוסו, חושבת שגם להם יש מבצעים שווים עכשיו

יכולה לספר שאנחנו קנינו לפני יותר מעשר שנים סט של פוד אפיל, של סירים מעולים עם מכסי זכוכית וגם מחבתות, נון סטיק, שיכול להכנס לתנור ולמדיח. ומאוד נהנינו להשתמש בהם הרגישו איכותיים ממש האוכל התבשל טוב.

בגלל שהיינו מאוד מרוצים קנינו סט זהה לאחי כשהוא התחתן, וגם הם היו מאוד מרוצים בהתחלה.

אבל הבאסה היא שאחרי כמה שנים הם כבר נשרטו וקצת התקלפו, אחי כבר נראה לי החליף הכל, אנחנו עוד משתמשים בהרבה מהם אבל האמת שצריכים כבר להחליף כי הם שרוטים מאוד וזה לא בריא. 

נשרטים, והציפוי לא מחזיק מעמד

אין כמו סולתם אני ממש מרוצה

הסיר עם סכום ממתכת אחרת הוא נשחק ומתקלף

אם תעמדי בזה - אחלה, הייתי לוקחת

אם לא, תחליפי כל כמה שנים. אחרת ממליצה על סולתם

או שאת עושה הפסקה מדי חודש בשביל לקבל וסת?

אני מחברת ברצף (בלי להפסיק לדימום) עד שמתחילים כתמים, ואז עוצרת לשבוע לדימום (כלומר. כדי שההוראות על הקופסה מנחות לעשות כל חודש) ואז סבבה.

לפני שהתחלתי הרופאת נשים אמרה שאני יכולה לחבר בכיף, ושהחברות היחיד בלחבר זה שעשויים להגיע לסיטואציה של כתמים שקשה להיפטר מהם.

לרוב מצליחה לחבר לפחות חודשיים, ואם מוציאה כשיש כתמים, הם לא חוזרים אחרי הדימום של הכמה ימים.

אם חיברת חפיסות חצי שנה (כלומר בכוונה כדי שלא תדממי) זה הגיוני מה שאת מתארת. אם את עושה לפי מה שההוראות אומרות לעשות מדי חודש (משתנה טיפה בין סוגי גלולות, לרוב זה 5-7 כדורי "סרק" שבהם הגוף מדמם לרוב), אז זה נשמע לא ברור. 

האמת שלקחתי ברצף וכשהתחילו כתמים עשיתי הפסקה ולא הגיע מחזור

אז אמרו לי שזה לא נכון להפסיק אז חזרתי לקחת

והיה בסדר עד הדימום הזה

אם רופא אמר לא להפסיק, אז לא להפסיק.

בכל מקרה, כדאי לקבוע תור. גם אם זה לא עניין בריאותי אלא "רק" מציק הלכתית- אז צריך למצוא פתרון.

אולי יחליפו לך סוג, אולי המלצה אחרת.

אבל שורה תחתונה זה מפריע לך לאורח החיים. 

גלולות פרוגסטרון בלבד

בשונה מגלולות משולבות פרוגסטרון ואסטרוגן שצריכות הפסקה

בעיקרון אם את עדיין מניקה הייתה מנסה לקחת 2 כדורים אחד בבוקר ואחד בערב זה עוזר להפסיק דימום (את יכולה להתייעץ עם הרופא). אם זה לא עוזר תנסי אמצעי מניעה אחר.

הרופא שלי לא מבין על מה המהומה

מבחינתו זה נורמלי

אנחנו כבר יותר משבועיים בהרחקות

ולא רואה את הסוף

אם לא, אז ברור שהוא לא מבין על מה המהומה...

הייתי מתייעצת עם רופא דתי, אפילו בפרטי, אם אפשר.

אם יש מישהי שחוותה משהו כזה ויכולה להגיד לי מה בדיוק ההנחיה שקיבלה מהם אשמח ממש.

שמעתי שבעבר המליצו על מינון כפול והיום כבר ממליצים לשלב פרימולוט נור. יש לי את התרופה בבית.

אחרי סיום הנקה אבל לא מיידי, התחילו דימומים בדיוק כמו שאת מתארת.

הם אמרו שבשלב שאני נמצאת כדאי פשוט להחליף אמצעי מניעה, אבל אני הייתי אחרי סיום הנקה ואחרי למעלה משנה וחצי אחרי לידה.

כיוון שלא יכלתי לעבור למשולבות מסיבה כלשהי, אמרו שעד שנמצא פתרון למה להחליף - ההמלצה היא לא להכפיל אלא להוסיף פרימולוט נור.

אם את לא מצליחה להשיג אותם תתקשרי למזכירות ותבקשי שיחזרו אלייך, גם לי לקח יום שלם עד שדיברנו.

בכל מקרה אני מניחה שבשאלונים יש מקום לכתיבה חופשית לכתוב מה מפריע לך. תפרטי שם ויכניסו את זה לשיקולים.

יש כן אבל רב השאלות הן באמת על אבני דרך התפתחותיות ששם יש פחות מקום לקשיים שלו.

הרופא כן כתב מכתב אבל בכל מקרה אמר שחצי שנה זה המתנה סבירה.

לפגישה ראשונה, כן? אחר כך זה עוד תהליך..

מה שאני מכירה (בקופה אחרת) שמכניסים אבחונים ותורים לפי תאריך הגשה בלי קשר לתוכן של השאלונים...

ואם יש לכם באזור כמה התפתחות הילד, שווה לבדוק אם יש עוד מקומות שמאבחנים ואולי שם ההמתנה קצרה יותר.

וכדאי גם לבדוק איתם במקרה שמאבחנים בפרטי, מה התהליך הכרה והזכויות שמקבלים...

אחרי שאת מגישה תתקשרי כל יומיים לבדוק איפה זה עומד.

ככה עשיתי וב''ה ממש מהר קידמו אותנו (שמעתי על אחרים שעדיין בהמתנה ואני כבר מסיימת סדרת טיפולים. נכון לא יפה שנדחפנו, מה אני יעשה - מי שעושה את המוות מקבל!)

אפילו להתייעצות שלכם עם פסיכולוג כדי לראות אם בכלל זה הכיוון או שכדאי לבדוק כיוון אחר.

התורים באמת ארוכים בצורה לא נורמלית...

אז הוא אמר שהכי טוב התפתחות הילד.

יכולה לפרט על זה קצת?

אני זוכרת שגם אתם עשיתם משהו בפרטי.

זה קביל אחר כך נניח לקבלת טיפולים פרא רפואיים בקופה?

ובאמת זה הכי טוב כשרוצים לטפל דרך הקופה.

אבל יש גם פסיכולוגים פרטיים שמאבחנים אוטיזם, כאלה שהאבחונים שלהם מקובלים בקופה ובביטוח הלאומי, אבל צריך לעבור תהליך ארוך בשביל לקבל את ההכרה...

לכן אני ממליצה בינתיים רק ללכת לייעוץ אצל פסיכולוג כזה, כדי לראות אם זה בכלל הכיוון, ובינתיים לחכות לאבחון בקופה. (יש לי המלצה לפסיכולוגית, אם תרצי. בתקווה שהיא עדיין פנויה, אחרי כל האנשים מהפורום שכבר הפניתי אליה🤭)

(הבת שלי אובחנה בקופה, אבל חצי במקרה - הלכנו להתפתחות הילד בכלל כדי לקבל טיפול קלינאית תקשורת, ומשם עלה החשד לתקשורת... הבן שלי אובחן באופן פרטי, אחרי שבקופה לא קיבלנו מענה שלם. אבל הוא היה בגיל הרבה יותר גדול...)

אבל בגיל 3 הפסיכולוגית בגן אמרה שהוא גבולי אבל בטח זה בגלל שהוא מהקטנים בשנתון

והתסמינים מתרבים ולי זה שקוף כשמש.

הוא בתפקוד גבוה אבל בתוך בועה 

ואני כולי חוסר אונים שאני לא מצליחה לגעת בו באמת,

הכל מרגיש לי מעבר למסך זכוכית.

וגם במשפחה הסבתות מסכימות איתי שמשהו לא תקין...

אשמח להמלצה על הפסיכולוגית.

אז נראה לי שבאמת כדאי ללכת לאבחון פרטי כרגע, בתקווה שתצליחו במהרה לקבל הכרה בקופה ובביטוח הלאומי.

הפסיכולוגית היא דינה זלזניק, מקבלת בירושלים ובזום. אם לא תמצאי מספר שלה ברשת אוכל לתת לך באישי.

בהצלחה, יקרה❤️

שמלחיצים אותך? אולי תפריט קצת ונוכל לכוון?

גם לי יש הפרעות קשב בבית...

אני חושדת בהפרעות תקשורת, זה משהו אחר לדמרי 

בגיל תשע חיכינו לפסיכיאטר מעל שנה וחצי

אפשר באמת ללכת בפרטי

בכל מקרה נאמר לנו שהאבחון הפסיכולוגי הוא בפרטי...

אנחנו העדפנו לחכות

לשאןל מה קורה עם זה ושיזרזו עניינים.

פעם אחת נמאס לי ופשוט הלכתי לשם... אז אמרו בנונשלנטיות שכתוב שמגיע לנו תור לקלינאית תקשורת...רק שהם לא טרחו להודיע את זה.

קיצור- תהיו על זה

מכירה מישהי שקיבלה תור לרופא התפתחות תוך שבועיים ככה, ותוך חודשים בודדים אבחנה, גם הילד שלה בתפקוד גבוה.

אם נותנים לקופה לעבוד בקצב שלה זה יכול לקחת יותר משנה.

מלפפונים ירוקים עם גבינה

כל אלו מורידים את החומציות והצריבה.

ולמה לא טאמס? יש כשר

גם לי הרוקח המליץ לא לקחת אומפרדקס בהיריון אם לא חייבת.

כי זה מתערב בחומציות של הקיבה, אמר שעדיף טאמס אם אפשר

לא זוכרת אם 4 או 8, תלוי במינון.

לקחתי בחצאים....

לדעתי שווה להתייעץ עם רופא או רוקח איזו תרופה עדיפה. ואם כדאי לקחת מעל המינון כדי לא לקחת תרופה חריפה יותר

אולי הוא עדיף?

כי אותי רק אומפרדוקס הציל. והגעתי למיון בגלל צרבות.. שהוא כאבי תופת והתקפים הזויים..

דברים נלווים

לקחתי שנים בצעירותי ואני גם לא ששה לקחת אותו האמת

ולי עזר יותר מטאמס

כן לקחתי אומפרדקס בימים קשים וזו הייתה הצלה

אבל כשלא, מאלוקס עזר לי.

יש תמיסה(דוחה) ויש בטבליות שיותר סביר

עושה קסמים במיידי ומחזיק לכמה שעות.

בריא ומזין. ממליצה בחום!

משו כמו 6 שקדים בכל פעם..

יהיו היא לא חייבת לך תנשמי תתקדמי ותשלמי את

אבל תדמיינו סיטואציה שיש לכן ארון בחדר

שהוא אומנם שבור .. אבל יש ארון שעושה את העבודה והיא מתעקשת שהוא כבר מתפרק ולא מתאים אז תלך תזמין לכם חדש ותגיד שזאת המתנה שלה

מקדמה שולמה ועכשיו צריך את כל היתרה

זה שלא שמדובר במליונים אבל עדיין.. היה ארון וזה לא שדחוף להחליף אז למה????? זאת דוגמה אחת מתוך כמה לצעריייייי

הייתי מסכימה איתך.

ומה זה הדבר הזה שומרים על אמא שלא תשלם, למה אתם גנבים ונוכלים שבאים לשנורר ממנה כסף?

הייתי מתפוצצת, רותחת ובהחלט שהייתי פותחת את זה עם האחים או לכל הפחות איתה.

היא לא יכולה מצד אחד להיות איתך ביחסים ומצד שני להרוז מאחורי הגב.

לא ולא.

והאמת שלא הבנתי את החלק שהייתם בשיחת ועידה ושמעתם, אבל את העיקרון הבנתי.

הייתי כותבת דוגרי בקבוצת המשפחה

א. שהיא החליטה שהיא רוצה להזמין את הדברים האלו,  אתם לא ביקשתם

ב. זה ממש פוגע כל ההתנהלות שלהם

והייתי מנתקת איתה (עם הגיסה) ואיתם (האחים המגעילים של בעלך שמתערבים לאמא שלהם ולא מציעים עזרה בעצמם גם) קשר או לפחות מתרחקת מאוד

מה זה עניינם?

אל תעדכני אותם יותר בכלום ואל תעני להם

וגם אומרת לה שזה הכסף שלה והיא הבטיחה אז הא לקיים

בהחלט הייתי רבה על זה

אמא שלי עוזרת לאחים שלי בכל מיני דברים

בטח שמעצבן אותי לפעמים שזה בא על חשבונה אבל בחיים לא אמרתי ולא אגיד מילה, זכותה.

זה באמת מעצבן ממש ממש והייתי מעלה את זה בפני האחים 

אבל היא בריאה

מתפקדת ניידת צלולה

מה שכן ככה או ככה בעלי אפוטרופס של ההורים במרפאה בבתי מרקחת ובאופן כללי

לא באופן רשמי בחשבונות שלהם. וזה לא משהו שהוא יקח על עצמו לבד יתן לשאר להתעסק עם זה

היא בקשה לקנות למרות שאני אמרתי לה מליון פעם שאין צורך מבחינתי כל עוד יש נוכחות של ארון מפתפרק ככל שיהיה אין צורך לקנות ארון

בטח לא שאני עוברת מדירת שכירות אחת לשנייה כל תקופה קצרה

יישוב קטן כולם מכירים את כולם

בסופו של דבר בעוד תקופה אקבל מכתב תביעה אני פחות בעיניין 😳 אבקש מבעלי שידבר איתה ולסדר את העיניין 

לפעמים קשר צמוד מידי לא בריא.

איזה שמתקשרת מליון פעם בשעה לא ממש תקין מבחינתי.

התנהגות שתלטנית.

שמרו מרחק, רחוק- מתוק. 

אבל אני אישית, לאור מה שסיפרת הייתי אומרת שהיא תסגור את הנושא עם הספקים. שתיקח אחריות עם מה שהיא התחילה, זה לא עניין שלך וזה לא באחריותך גם אם היא הזמינה כל כך הרבה. את לא צריכה לשלם על זה. היא התעקשה לקנות לכם ושהיא תישא בתוצאות.

הייתי אומרת לאחים שתבטל את זה ושלא ביקשנו ולא קניתם כי אין לכם את היכולת כרגע. 

זה לא "סיפורי גיסות"

זה סיפור מאד לא תקין. מה זאת אומרת אוסרים על אמא שלהם לשלם ? מה זה ללות אותה לכספומט? זו התנהלות אלימה במידה מסויימת. ממתי הילדים מחליטים על ההורים? (כל עוד לא מדובר במצב שההורים כבר לא מתפקדים )

זה חתיכת סיפור

אני אמרתי לאיש- אם הם רוצים לעזור, אני אשמח.

אם הם רוצים לא לתת שקל- הכל טוב. משפחה זה משפחה, לא בשביל כסף. הרי ברור לי שעזרה כלכלית זה אקסטרה ולא איזו חובה.

אבל אם הם *מציעים*, ובגלל זה אנחנו לוקחים משהו שלא היינו לוקחים כלכלית אם זה לא היה קיים, כלומר אנחנו מסתמכים על מה שהציעו ואמרו שיתנו, אז כן, אני מצפה שבאמת יתנו.

אז או שנסרב בנימוס בכל הפעמים הבאות, או שתדבר איתם לפני שדבר כזה קורה ותסביר את העניין.

אני הכי מבינה אותך.

באמת לא חושבת שחייבים לי שקל. אבל אם אני מסתמכת על משהו שבאמת אתם הצעתם (ולרוב גם התעקשתם), אז… זה לא יפה לתקוע אותי עם זה.

הרי לא הייתי לוקחת את זה אם לא. הייתי מסתדרת לבד בלי אנשי מקצוע…

או שהאיש שלי ידבר איתם כי זה הצד שלו.

הסכומים האלו לא שווים לי פגיעה ביחסים המשפחתיים.

ולפעם הבאה לא להיכנס לזה בכלל, אם את יודעת שזה נושא נפיץ… (לא שמאשימה אותך, אומרת מה אני הייתי עושה)

קודם כל חיבוק

זו סיטואציה הזויה ומבאסת

הייתי מנסה לנצל אותה לעשות שינוי בדינמיקה המשפחתית ואובעת כמה גבולות וסטנדרטים חדשים

אין מצב בעולם שאני מנהלת שיחת עם אחד ההרים ובמקביל גם עם עם כל האחים

מה שבינכח הןא בניכם

פשוט לנתק

(ומה זה למנוע ממנה לצאת או)

להגיד במפורש

זה לא ענינכם.

אם יש לכם בעיה עם ההתנהלות של אמא- דברו איתה

להגיד לאמא- אני לא מעונינת לשמוע מה יש לאחים להגיד

את יכולה להקשיב ולהחליט מה שנראה לך

אם היחסים בנינו צריכים תיווך של אח אחר- אנחנו בבעיה גדולה

כשהם שואלים איך ניתן לעזור-

להגיד את האמת בפרצוף

אל תתערבו- עשיתם מספיק נזק

ולהבא- אמא שלא מסוגלת לעמוד על שלה מול הילדים שלה- כנראה לא מסוגלת להבטיח הבטחות ולקיים אותם

זה מעל יכולתה

(גם אם יש יכולת כלכלית- כנראה אין יכולות אחרות)

ואחרי כל זה-

יכול להיות שאתם לא קוראים נכון את הסיטואציה ואת מצב האם??? בעלך הוא הקטן?

מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת של האחים?

האם זה קנאה?

האם זה צורך בשליטה?

האם זה דאגה כנה?

השלב הזה שהורה הופך ממשענת לנתמך הוא אחד השלבים הקדים ביותר בחיים

לוקח הרבה זמן להכיר במציאות ולשנות הרגלים בהתאם

וגם לא אהבה ולא שנאה.

יש פה קומונה ודינמיקה מאוד צפופה

וסדר עדיפויות שמורכב מצרכי המשפחה המורחבת כולה,

כשכולם יחד מקבלים החלטות,

ולכן מה שלא עבר את אישור ה"גוף המנהל",

כמוהו כהצהרה בלבד ולא התחייבות.

לדוגמה תארי לך שיש מנהל עמותה שבשיחה אישית אומר שהעמותה יכולה לעזור לכם, אבל בדיון של וועד המנהל את העמותה, ההחחטה נופלת.

מה מנהל העמותה יכול לעשות? כלום.

לא חושבת שזה קשור לרגשות כלפיכם.

כמו שאם את מחליטה לא לקנות סוניק לבן שלך גם אם הבטחת לו את זה ליומולדת וגילית בדיעבד שאי אפשר, זה לא כי את לא אוהבת אותו פתאום,

אלא שם כל האכזבה יש שיקולים אחרים.

מפה זה החלטה שלך איך לנהל את היחסים עם המשפחה. האם להמשיך עם הקומונה הזאת או לשמור על גבולות. לא לתת מדי ולא לצפות לקבל בתמורה מה שהם לא נותנים.