פורום הריון ולידה (עמוד 3587)

ואם לא יעבור תקחי

זה מנקה את המקום ומסייע בהחלמה

אם את מכירה משווקת של חברת פוראוור ויכולה לרכוש ממנה את משקה האלוורה והחמוציות- זה עוזר מאווווד ובכל מקרה לא מזיק!

יכולה להגיד לי בפרטי היכן את גרה ואנסה לעזור לך למצוא מישהי מאיזורך שמוכרת

אפילו שאין מעבדות אפשר לעשות לך תרבית שתן ולשלוח אותה אחרי החג ותהיה לך תשובה באותו יום.

התרביות היום מוכנות כבר לבדיקה.

אם תלכי אחרי החג תצטרכי לחכות לפחות 48-72 שעות עד לתוצאה

דיברתי עם הרופאה שלי בטלפון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה מונרול, עם הנחיה לקחת אם מחמיר

עכשיו רק צריכה למצוא בית מרקחת שפתוח היום, כי הבית מרקחת כאן סגור..

מה התדירות הם מתגברים בכאב?

ואני אחרי שתי לידות...

בלידות חוזרות לפעמים יש צירים הרבה קודם.
לפעמים צירים מדומים.
אולי להתקשר למוקד אחיות?

מקסימום יתפתח ללידה, אבל מה תעשי מעכשיו בבית חולים?!

רק לחכות בסבלנות לצירים סדירים

ייתכן ושיניץ משהו התזונה והשתן חומצי
.ושורף.
ייתכן פטריה
בכל מקרה שווה לבדוק

בגיל הזה פשוט הרחקתי אותו מהתינוק. לא דיברתי הרבה על התינוק, לא הלהבתי אותו לראות מה הוא עושה...
יש מספיק נוכחות של התינוק, השתדלתי לצמצם אותה.
להסיח את דעתו לדברים אחרים שכן מעניינים אותו.
הנקה זה באמת זמן מורכב, אולי לתת לו משהו ביד לאכול? איזה משחקים כן אהובים עליו?

ובזמן הנקה שימי את הגדול במיטה או בעגלה אם זה עד כדי כך. טוב שגערת או תפסת יד. גם תינוק בן שנה וחצי יכול לתת מכה חזקה או לנשוך. תינוק חדש לא מיועד לזה. גם לא בטוח שמכות באות מאהבה, אולי מסקרנות, לפעמים אפילו מתוך קנאה.
וכשקטן ישן אז לתת הרבה צומי חיובי לגדול

מרגיש לי לא בסדר "להעניש" אותו ולשים אוותו בעגלה/במיטה בזמן הנקה.

ואני יודעת שזה יכול להיות גם מקנאה אבל זה לא מרגיש לי ככה , כן מרגיש לי מסקרנות ותחושה שזה משו שלו...

אבל את ממש תמימה.
זה ברור שזה קנאה. לכן זה במיוחד בזמן הנקה כשאת כל כולך עם התינוק, והוא צמוד אלייך, ואת מחבקת אותו וכו'. אולי הוא לא מתכוון לפגוע, ולא מתכוון להזיק, אבל הוא מקנא גם אם הוא לא יודע להגדיר את זה בעצמו.
יש כל מיני רעיונות מה לעשות:
* קופסת הנקה, שיש בה משחקים מיוחדים והגדול מקבל אותה רק בזמן שאמא מניקה, וכשהיא מסיימת, היא לוקחת את הקופסא עד להנקה הבאה. ככה הילד ירצה את הזמן הזה, ולא יקנא. לא ניסיתי בעצמי אבל שמעתי מחברות, וגם ראיתי פה בפורום את הרעיון הזה.
* להביא ספר, להושיב את הגדול לידך בהנקה, ללטף/לחבק אותו אם היד השניה פנויה, ולהקריא לו סיפור תוך כדי. ככה הוא גם מקבל את הצומי, ואז לא יקנא. זה עשיתי כמה פעמים, וזה מצליח. לא תמיד קל, תלוי כמה ההנקה פשוטה או לא, אבל עובד

כשילדתי גרתי כמה חודשים אצל ההורים שלי, ואחותי הכי קטנה היתה בת שנה ו5 חודשים, והיא מאוד מאוד אהבה את האחיין החדש ותמיד ניסתה לטפל בו, כמובן שלא מספיק בעדינות, ואני מאוד מזדהה עם התיאורים של מטילדה.
אולי כשזה אח זה שונה כי הוא באמת לוקח מהצומי שלו, והגיוני שבעיקר בזמן הנקה הוא ינסה למשוך יותר תשומת לב ואולי להציק לתינוק כי הוא מרגיש שהוא לוקח את אמא ממנו, אז אני מסכימה שבאמת לנסות להתייחס אליו כמה שיותר, להושיב אותו ליד ולהקריא לו סיפור וכו'. רק אומרת שבהחלט יכול להיות ששאר ה"ההצקות" מגיעות מאהבה, לא מחייב בכלל שכל פעם שהוא מושך את התינוק זה בגלל שהוא מקנא. פגשתי הרבה ילדים בגיל הזה שנורא אוהבים את התינוק ורוצים לנענע את העריסה, לדחוף מוצץ, להחליף חיתול וכו', ומה לעשות שהם קטנים ולא מבינים ועושים את זה קצת באגרסיביות.

ברור לי שיש כאן גם קנאה, והיא מובנת אבל בגדול לא מרגישה שההצקות מגיעות מקנאה..

תודה על הרעיונות

וגם אם הוא מקנא זה בסדר וזה נורמלי. פשוט מה שתיארת זה מוגזם ואפילו קצת מסוכן. תחשבי שמישהו ששוקל פי שלושה ממך לוחץ לך על הבטן ונותן מכות בראש. זה פשוט כואב ויכול להיות גם מסוכן. במיוחד בראש. ברור שעדיף להעסיק את הילד במשהו אחר, לקרוא סיפור או להביא משחק מעניין או אפילו לפתוח סרט ילדים. אבל לא יכול להיות שרך הנולד יקבל בראש כל פעם שהוא צריך לינוק. ברור שגדול פשוט לא מבין ולא רוצה להזיק אבל זה ממש לא בסדר.

לאמא יש אחריות לשלוח הפיזי של התינוק הקטן, אך גם לשלומו הנפשי של התינוק הגדול. אולי יותר פשוט להרחיק אותו ולנזוף בו כל פעם, אבל לטווח הארוך זה רק יגביר התנהגויות שליליות (מסתם סקרנות זה יהפוך לשנאה כלפי היצור הזה שלידו תמיד כועסים עלי) ולפגיעה בדימוי העצמי של הילד (אני פוגעני, אני גורם סבל, נוכחותי אינה רצויה).
הסיטואציה אינה חד פעמית, ולכן כדי להגן על שניהם ראוי דוקא לקרב את הגדול ולעודד אותו ליצור אינטראקציות מתאימות עם הקטן (תחת השגחה). גם אם יגרום לקטן מעט סבל פה ושם.

ויפסיק ?

לא אכפת לך ממנו? ממה שהוא מרגיש?ממה שהוא מבין מזה?
מהמסר שאת נותנת לו ויכל להחקק בו וליצור מלא דפוסי התנהגות שליליים אחרים?

חינוך זה לא אילוףהמטרה היא לא רק תוצאה מעשית- שיפסיק להרביץ,שיסדר את החדר ..
אלא המטרה זה לעצב את הנפש,את תפיסת העולם בצורה בריאה,להעצים את הכוחות שבתוכו,לתת לו בטחון עצמי..

וחלק מזה זה לעזור לו ללמוד מה חיובי ומה שלילי, מה מסוכן, לעזור לו ללמוד לדחות סיפוקים,לעזור לו ללמוד לבטא את עצמו בצורה חיובית..
אבל באיזה דרך?

ממליצה קצת להעמיק בנושא של חינוך
להבין מה זה נפש של ילד ולמה היא זקוקה
וגם לזכור שאי אפשר להיות ממוקדים רק במטרה אחת..בלהגן למשל על הקטן
ולא משנה מה אני גורמת לגדול להרגיש

שחייבים לשים תינוק במיטה לכמה דקות גם אם הוא בוכה. נגיד הוא עולה על שולחנות כל הזמן ואימא צריכה שירותים, מה היא תעשה? תלך לשירותים רק בלילה?
אימא מכינה אוכל לשבת , היא לא יכולה להרשות לתינוק לגעת בתנור ולגעת בסכין.
אימא נוסעת באוטובוס או נוהגת, תינוק יצטרך להישאר בכסא בטיחות גם אם הוא בוכה.
אימא שולחת למטפלת, אולי תינוק חושב שהיא לא תחזור, אולי הוא חווה טראומה רצינית באותו רגע?
אימא הולכת לבית חולים ללדת , תינוק בינתיים בוכה בלי אימא.

לא מפחדת מבכי
זה בכלל לא קשור לנושא

אם בכי הוא דרך ממהלך חינוכי שאני מאמינה בו ושהוא לטובתו זה משהו אחד

אבל כאן הנק' היא שכשהוא מרביץ מקנאה ובמקום להראות לו שאין סיבה לקנא והוא אהוב את מענישה וצועקת ובעצם מחנכת אותו לזה שהוא כרגע לא הכי חשוב לך,מעבירה לו מסר שהוא לא אהוב-כי זה מה שהוא מרגיש. במקום להרגיע- את מלבה את האש.וגם אם יפסיק פעולה חיצונית-המסר כבר חילחל
בעיני זה לא חינוכי בכלל
וזה בכלל לא קשור לבכי או לחוסר נעימות
זה קשור להבנה שלידה היא טלטלה לכל האחים הגדולים וצריך לעזור להם להבין שזה דבר גם נעים וטוב שלא לוקח להם את המקום שלהם
זה לא זמן רגיל ולא מצב רגשי רגיל

ואם יוצא שאני צועקת על גדולים זה לא מאידיאל אלא מאיבוד שליטה.
התכוונתי שמזיזים יד ואומרים "לא " בטון של גננות . ומעסיקים במשהו אחר אבל אם לא הולך ולא מצליחים אז שמים תינוק במיטה .
אגב מותר לילדים לקנא, בתנאי שהם יודעים לבטא את זה לא במכה בראש.
אפשר גם לאהוב וגם לקנא בו זמנית.
אני חושבת שאצל אימא שמתנהגת כרגיל ילדים מקנאים פחות.
דווקא אימא שחיה בפחד שילד עכשיו מקנא ומרשה לו משהו שלא בסדר, מזמינה קנאה , הרי ילד מרגיש שאימא לא מרוצה אבל מפחדת מתגובה שלו.

ואיפה ראית שאני מפחדת מהתגובה שלו?
נראה לי ששוב ושוב את מפרשת את מה שאני כותבת לפי איזה ציור שיש לך בפנים

אני לא מפחדת מבכי,מתגובה
אני לא מרשה משהו שאסור- אני שומרת על התינוק הפיצי,לא נותנת שירביץ לו. אם מנסה-לוקחת את היד ואומרת שאסור.
ובמקרה של אחרי לידה- במכוון לא בטון תקיף וכועס.
אלא 'לא' ברור. אבל בטון אחר.
ועושה את זה בלי טיפת פחד מהילד
מהסנה שרק ככה אני שחרר לו את המקור להתנהגות השלילית- ארגיע את הקנאה.

לא חייבים. זו בחירה. הבחירה שלי, למשל, היא אחרת, ואני אף פעם לא שמה את התינוק שלי במיטה נגד רצונו (גם לא את התינוקות הקודמים, מלבד הבכור )

לא כאן המקום להאריך בפתרונות אפשריים, אבל חשוב לי להדגיש שהם קיימים. מי שחשוב לה, תחפש ותמצא את הדרכים האלה.

 

 

גם אם הוא לא ירצה. ותרחיק אותו אם הוא מרביץ.ובגן ילד מרביץ יילך לשבת בצד. בגינה יבקשו להרחיק את הילד אם הוא נוגע בלי רשות.
לדעתי, אין פה דאגה לבכור, אלא אימא שרוצה להרגיש מושלמת ומפחדת להציב גבול.

מסכימה מאוד גם איתך וגם עם @מעין אהבה

זה ברור שזה הרבה מקנאה...וקנאה זה לא רע.
זה טבעי שיאיים עליו אח קטן..
אבל המסר שאני רוצה להעביר והוא היחיד היחיד שירגיע את הקנאה באמת-

זה שאין לך מה לדאוג אמא אוהבת אותך תמיד
תמיד אתה חשוב לי
גם עכשיו

אם הוא יחווה שכל הבעת רגש-שהיא בעצם ביטוי של בקשה נענית בצעקה ועונש והרחקה-
הוא יפנים לעצמו-
וואי באמת צדקתי
הנה לא אוהבים אותי
התינוק הזה באמת לקח לי את אמא
ואז הקנאה תתעצם ותתבסס ויהיה קשה להוציא אותה

לעומת זאת
אם התגובה תהיה עניינית- לקחת לו את היד. להסביר אלף פעם שאנחנו עושים בידיים רק טובה
לומר- אה אתה רוצה ללטף הנה חמודי הוא הכי אוהב כשמלטפים ככה ברגל.
או להסיח את הדעת
וואי וואי מי ילד גדול ויכל להביא לי טיטול
איך בא לי לקרוא לך סיפור רוץ רוץ תביא לי
להכין לידך משחקים או סיפור
לשיר לו שיר
לא לתת לו לפגוע
לומר לא
אבל מאוד ענייני
בלי טיפת כעס או בהלה

ו....אהבה אהבה אהבה
בכמויות
גם את
גם בעלך

נגיד למצוא זמנים של זמן איכות איתו- כשהבעל מקלח את הקטן-
לשבת איתו למשחק או סיפור..
לחבק המון
מלאא מילים טובות
כל הזמן

גם את וגם בעלך
לפרגן לו
לתת לו להרגיש משמעותי וגדול ומיוחד

ממש להשקיע בזה בצורה ממוקדת

ואני ראיתי תוך שבוע גג שבועיים תוצאות מדהימות. עם שני הילדים
מהפך ממש
שהחזיק לתמיד

את לא רוצה לנסות לתת לו בובה?

אצלי באמת היא החטיפה לה מכה ממש גדולה

ביום שנתתי לה את התינוקת שלה נגמר

היא הניקה אותה כל פעם

אפילו לפעמים אני בעצמי "הנקתי" את הבובה
ואמרתי שרק לאמא מותר להניק את הבובה, אז הוא כמובן מיד רצה גם
אז אמרתי בתנאי שאתה מטפל בה יפה, ומשכיב לישון,
ואז הנקתי את התינוקת
ואח"כ באתי אליו: איך אתה מטפל בה יפה, גם מחר ארשה לך להניק את ה"תינוק" שלי (הבובה כמובן)

תינוק קטן לא הייתי נותנת לגעת בו.
איך הוא מגיע אליו? אצלי מהילד השני שמתי ישר במיטת תינוק ולא בעריסה בדיוק בגלל זה.
ואם את הולכת לשירותים נגיד והתינוק ישן,תנעלי את החדר שהתינוק ישן בו.

עם הזמן גם תפתחו סדר יום (אפשר לנסות לעבוד על זה מעכשיו) אם הגדול במעון ואת אוספת אותו ב4 תנסי להניק כמה שיותר לפני כן, אח"כ שימי אותו במנשא אם הוא לא רגוע, בהנקה הבאה אולי תבקשי עזרה משכנה או שתקנו מטוס מדליק אורות ונוסע- ולהרשות אותו אך ורק בזמן הנקה (בחדר אחר)

והנקה הבאה כבר תהיה בשעות הערב אם בעלך מגיע בשעות האלו אז שיעסיק אותו בלי שהילד ישים לב בכלל שהלכת להניק

אצלי שהם קטנים הם יונקים בהתחלה מלאא זמן
ולעיתים קרובות..ממש לא לפי שעון ..
ברור שזה גם כי אני מאפשרת וככה מתחבר לי בתחושה
אבל זה באמת אחרת אם יש רווח של 3 שעות.

ומצטרפת לעצות הפרקטיות של משחק מיוחד לזמן הזה

תלוי מתי הגדול חוזר, אצלי בהתחלה הגדול חזר ב4 וב6-7 כבר בעלי חזר הביתה,
אז הייתה לנו רק הנקה אחת לבד (שזה כל שעה וחצי בממוצע, לא כל 3 שעות)

אבל בהמשך היה לנו את צוק איתן והייתי לבד עם הילדים 24 שעות.
במצב הישרדותי ה' מרחם גם על תינוקות קטנטנים ובורא להם מנגנון שיודע לפתוח פערים בזמן שהאח לא נותן לה לינוק והיא השלימה הכל בלילה.
אני כותבת את זה כי לפעמים לא מצליחים להניק כשהגדול בסביבה ונכנסים ללחץ
ולחץ לא עוזר,
אנחנו בנ"א ועושים את ההשתדלות שלנו וה' בעזרנו

לפחות בחודשיים הראשונים זה איזה שעה כל שעתיים-3,אבל בלעה''ר את עיקר המשקל הם עולים בחודשיים-שלושה האלו..(שניהם הגיעו לסביבות 6 ק' בגיל חודשיים-חודשיים וחצי..)
הגדול עלה ל8-9 עד גיל חצי שנה ונשאר 9-10 עד שנתיים..עכשיו הוא היה 14 פעם אחרונה,והקטן(דובוני יותר) מתקרב אליו..לפחות 12..

ומה שלא יכולה לעזור עם התינוק מדרבנת אותה שתעשה לבובה.. לאט לאט התחילה לדאוג לבובה מחליפה לה טיטולים משכיבה אותה לישון... לאחרונה אומרץ שכואב לבובה בשיניים היא צריכה קמומילו...
ובהנקה היינו מספרים המון סיפורים (יש לנו המון ספרים ואני יודעת את כולם בעפ כבר ככה שממש זורם לה לשבת על הרצפה לידי ולהקשיב..)

(יש לי ארבעה ב"ה. לקטן עוד אין אף אחד אחריו...)

לתת לגדול כמה שיותר לשחק ולהיות עם ולגעת בקטן.
אני לא אפרט פה את כל הדוגמאות, מוזמנת לחפש בכרטיס האישי שלי, כתבתי את זה כאן בפורום כמה פעמים.

העיקרון: תינוק קטן זה משהו מסקרן, וזה בהחלט יכול להיות כיף וכמו צעצוע חדש, אבל אם אסור להתקרב ל'צעצוע' הזה, אז מה הוא שווה?! ולכן מותר להסתכל עליו, לגעת בו (ומראים לגדול איך ואיפה נוגעים בתינוק, ומזיזים לו את היד למקום הנכון כשהוא שוכח), ומותר להביא לתינוק דברים גם כשהוא לא צריך וכו'. כל עוד התינוק לא בוכה או מסוכן לו מותר לעשות מה שרוצים. נגיד אין בעיה שהגדול ירים את הקטן ויחזיק אותו, כמובן בידיים שלך או כשהוא על הספה ובהשגחת מבוגר. וכו'.
ואפשר לבקש ממנו להביא דברים לקטן, מוצץ, חיתול וכו. ואם את רואה שבכל זאת יש סיכון, תזיזי את התינוק בלי לכעוס על הגדול, כי הוא לא באמת מספיק גדול.

יכולה להגיד לך שיש לי ילדים בגילאי: 6.5, 5.5, 4, 2.2 תחשבי את הפער ותראי שלמרות שהם קרובים בגיל מעולם לא ראיתי בינהם שום סימן של קנאה כשנולד אח חדש, ולהפך תמיד זה שהיה הכי קטן, הכי התרגש מהתינוק ודאג לו. ונראה לי שזה בגלל השיטה הזאת- לתת להם להנות מהאח החדש, להיות איתו, לטפל בו וכו'.

תקנו לגדול לול. אפילו לול קמפינג.
הכוונה למרחב שהוא לגמרי ו. יש לו שם צעצועים. ומצד שני הוא רואה את כולם ומרגיש חלק מהסיטואציה.

אותנו זה מציל. עדיין אין לנו ילד שני, אבל בסיטואציות כמו שטיפת רצפה, בישול וכו', היא בלול נהנית, יש קשר עין, היא משחקת ועדיין מרגישה תשומת לב מאתנו. ובעיקר- אפשר לעסוק במשהו אחר ולא ךהצטרך להזיז אותה כל הזמן מדברים מסוכנים.
נשמע לי מושלם לסיטואציה כזאת ובאופן כללי יאפשר לו מרחב שהוא רק שלו!

שהוא בעצמו קטן
ורגיל שאמא רק שלו ואיתו כל הזמן
ופתאום אמא נעלמה, וחזרה עם יצור שממלא לה את כל העולם והזמן
ובנוסף אין לה את הכוחות שהיו.

א. לא הייתי גוערת בשום אופן, לא תופסת ולא כלום. המקסימום להסביר שלא מרביצים.
ב. בזמן הנקה להיות פנויה לגדול. לשחק איתו, לשיר, לקרוא סיפור, לחבק. אם הוא לא רוצה, ורוצה להביע תסכול, לא להתרגש. לסיים להניק ואז להתפנות אליו במלוא תשומת הלב. (אצלנו הגדול היה דופק את הראש ברצפה. עבר לו מהר)
ג. להבין שהתקופה הקרובה היא הסתגלות בשבילו, והסתגלות מביאה איתה רגשות שונים ולא פשוטים, אכזבה, בלבול, חשש, התרגשות... ואת כאמא יכולה וצריכה להכיל את זה. איך מכילים? בנחת, ברוגע, בשמחה, באמון פנימי בילד וביכולת שלו להסתגל למצב החדש. לא להבהל מההתנהגות שלו ולהתאזר בהרבה סבלנות והרבה חיבוקים.
ד. זמן אישי לילד הגדול. לדעתי מה שהפך את ההסתגלות אצלנו למהירה. מהרגע שחזרתי מבית חולים, הקפדתי לצאת מהבית רק עם הגדול פעם ביום. הלכנו למקומות שהוא אוהב והייתי נטו נטו נטו איתו.
ה. תמל. לא מילה גסה. יש שעות שהתינוק צמוד אלייך ויונק כי בהתחלה עוד אין מספיק חלב. אפשר לתת תמל. פעם ביום. ולאפשר לך להתפנות לילד הגדול. (זה קורה בדרך כלל אחה"צ ערב... התינוק יונק בלי הפסקה והגדול עייף וצריך אותך...)

ו. לתת לו אחריות. לשלב אותו בטיפול בתינוק. להראות לו איך מקלחים, איך מאכילים, לתת לו לשים מוצץ, שמיכה, לבקש ממנו שיביא לך בגד או טיטול או משחה...

יש כאן מלא עצות טובות וחכמות,
את חלקן אני כבר עושה מעצמי
ואת חלקן אני מאמצת בשמחה.

שנה טובה ומתוקה לכולן

וגם.. אולי יש משהו על זה בשרשורים הנעוצים

שקפים של vcf.

יודעת שיש טלפון של המשווק הראשי בגוגל, תחפשי נרות פראמטקס

אני יודעת על מה אני מדברת.
קניתי אחרי הלידה הקודמת
אבל אני לא באותו אזור עכשיו

ההריון והלידה משנים את המערכת..

השאלה לא הכי מובנת...
צוואר קצר עכשיו או בהריון קודם? אם בעבר מאיזה שבוע? וכמה עכשיו?
חוץ מזה זה תמיכה הורמונלית. זה לא יכול להזיק.. אז אם הרופא המליץ למה את מסתפקת??
לגבי זריקה או נרות מבחינת נוחיות ונעימות וודאי עדיף נרות. אם הרופא ממליץ על נרות כנראה שזה מספיק ומתאים לך.
בהצלחה!

ממה שנשמע כנראה שאני באמת צריכה להתחיל.. בהריון הקודם משבוע 34 הייתי בפתיחה 4 . ילדתי ב36. לא ידעתי בכלל שיש לי צוואר קצר..
תודה רבה לכולכן!! אתחיל עם הנרות ונקווה שיסתדר

היתרון של נרות - את עושה בעצמך (בדכ כל יום או פעמיים ביום) כשצריך בבית. אבל זה מלוכלך ולא נעים האזור שם (כי חלק יוצא החוצה במהלך היום)

היתרון של זריקה - זה התעסקות רק של פעם בשבוע, אבל צריך בשביל זה להגיע לקופת חולים ולוודא שיש שם אחות טובה שיודעת להזריק טוב כדי שלא יהיו גושים וגם שזה דקירה (למי שקשה לה עם דקירות...)

 

בהריון הראשון הייתי עם הנרות עד שבוע 12 ולא נהנתי מהם.

בהריון הזה (רביעי) לא הרשו לי נרות אלא רק זריקות. מקבלת כבר משבוע 16. בהתחלה פחדתי אבל עובר ממש טוב.

בד"כ למקרים הקלים נותנים נירות ולמורכבים יותר זריקות.

אני התחלתי נרות בשבוע 16.

אבל בדרך כלל הוא מעדיף לתת זריקות כי כך הוא בטוח שאכן לוקחים.
ונרות אפשר לשכוח.

עדיף להתחיל לפני שיש בעיות.

אני השתמשתי בהריון תאומים וזה שמר לי על צואר ארוך ב"ה.

בהריון השני לקחתי נרות משבוע 16 (בגלל לידה ראשונה בשבוע 35) בשבוע 28 התחיל קיצור צוואר משמעותי (10 מ"מ) והייתי בשמירה עד הלידה בשבוע 35. בהריון הנוכחי התחלתי זריקות בשבוע 17 וההתעסקות הרבה יותר נקייה וקלה. לא כ"כ מציק. בינתיים אני בשבוע 34 ללא קיצור צוואר. אני נמצאת בשמירה בגלל צירים מוקדמים משבוע 28

תראי איך שאצלך זה שיצאת לשמירה מראש חסך לך את קיצור הצואר.

בהצלחה... מאחלת לך עוד חודש לפחות.

הרופא אמר שיליה קדמית אבל בדף פירוט על הא.ס הוא כתב דופן אחורי...
מה זה אומר? 🤔

ומיקום השיליה יכול להשתנות מעט מתחילת ההריון כיוון שהרחם גדל

 

לכן לפעמים השילייה קצת משנה מיקום.

היא לא באמת זזה.

סביר להניח שאקבל בהפסקה שבין החבילות..לא? ואם ההפסקה יותר מוקדמת זה לא יעזור?

שחלק מהסבבים לקחתי רק 17/18/19 ימים (לא זוכרת בדיוק) מתוך החבילה של ה21. היה אחלה והמחזור הגיע כמו שעון שלושה ימים אחרי שהפסקתי.

מותר מדי פעם לחבר בין חפיסות ואפילו הייתי אצל רופא שאמר שזה מומלץ כי זה גורם שיהיו פחות דימומים מהגלולות.

אני לא מאמצת את שית חיבור החפיסות אבל מידי פעם אם יש לך אירוע מסויים או זמן ספיציפי שאת רוצה להיות בו טהורה את יכולה לחבר.

שאני מאוד אוהבת לחבר.. אבל לצערי מאז הלידה יש לי המון דימומים עם הגלולות (לקחתי אותם גם לפני הלידה ולא היה דימומים בכלל ותמיד חיברתי)
אז לצערי אני לא יכולה..

ככה הרופאה סידרה לי את זה.

ככה סידרתי לעצמי כשלא רציתי שהטבילה תצא קבוע בסופי שבוע.

וכך אני מסדרת אם יש לי אירועים או חגים וכד'

מאפה שאני גרה.אבל הרגשתי תנועות אז זה מרגיע

לפעמים זה מעומס במהלך היום,
אם זה עבר אחרי שתיה ומנוחה - זה בסדר,
אם חלילה לא - לכי להיבדק.

ואתמול בערב קצת היו כאבי בטן תחתונה.ועבר.אולי התמתחות של הרחם

להבא- להזמין אמבולנס

ולהתייעץ איתם מה לעשות

לי היה מקרה דומה, אמנם כמה שבועות אחר כך, אבל זה מה שעשיתי והפנו אותי למיון

ושהצוואר קצר, אז נתנו לי את הזריקה להבשלת ריאות למקרה של לידה מוקדמת ונתנו הנחיה למעקב פעמיים בשבוע מוניטור ואולטרסאונד.
(הייתי כמה שבועות יותר מתקדמת ממך)

כדאי לקבוע תור לאולטרסאונד לשבוע 8- 9 תראי אם יש תור פנוי אצל רופא אחר או במרפאה אחרת

בינתיים את יכולה לבקש מהרופא משפחה הפנייה לכל הבדיקות דם שצריך

ולקחת חומצה פולית

 

והמון הצלחות 

שמחה שפנית אליהם
שבע"ה הכל יעבור בבריאות ובקלות

הקפידי על חומצה פולית כל יום
לקבוע תור לרופא נשים בשבוע 8 בערך
לשתות הרבה מים
לאכול טוב

בהצלחה!!
מקווה שתצליחי לחזור לעצמך ולשמוח במה שככ חיכית לו!!

בהצלחה ושיעבור בקלות ובשמחה

אם רואים שזה בת קחי בחשבון שעוד יכול להשתנות... 

ובסקירה השניה אמרו 100% בת. ככה שהכל פתוח כנראה

שכשרציתי לדעת את המין לא שאלתי בשקיפות והתאפקתי לסקירה..

אמרו 99% בת, צדקו...

לי ב11+5 או משהו כזה
אמרו בת וצדקו

אצל הבן, והרופא אישר. אצלי זה היה ב100% ;)
אצל הבת לא ראו.

אין עדיין איבר מין בכלל

עובדה שהוא ילד מיוחד!

למה להיות סקפטית?
אנחנו גוף לא מכונה
בשבוע 13 הרבה פעמים כן מצליחים לראות
אז אצלה ראו שבוע קודם...

היית שם איתי? ראית? זה היה ממש ברור, לא היה מה להתבלבל. הוא גם נולד גדול, אולי זה קשור, לא יודעת... אבל קצת מוזר להתווכח איתי על זה. ויש מצב טוב שזה היה כבר באמצע-סוף שבוע 12.

אין איבר מין בשבוע הזה אז אין מה להתווכח ואין מה לראות
ניחשת והרופא אישר שניחשת נכון , סיפור חמוד

ומסתבר שאיברי המין 'מתמיינים' לזכריים או נקביים בסוף השבוע ה11, כלומר מתחילים להתפתח החלקים הרלוונטיים. מה שאומר שהם כן ישנם ולכן הגיוני שיש אפשרות לראות בשבוע 12+.

רק בפנים ולא בחוץ
ככה לפי מה שידוע לי
אבל כנראה יש לך עובר מיוחד מאד אם ראית אז ראית. לא התכוונתי לעצבן

לא רואים חיצונית באופן ברור. גם אני חשבתי שראיתי ממש, וזה היה חבל הטבור שיצר את זה..
זה עניין של זווית.
בשבוע 14 איבר המין הזכרי "יוצא" ואז אפשר לראות יותר..

פשוט סיפרתי עובדות,ממה שאני יודעת

וזה גם ככה ,חמישים חמישים

והטכנאית אמרה שהיא רואה בוודאות אם זה בן או בת. היא טענה שבשלב כזה רואים בשני המינים בליטה - ורק הכיוון שונה לפי המין (אחד כלפי מעלה ואחד כלפי הצד או למטה, לא זוכרת...). בשקיפות בשבוע 13 גם הרופא אמר שהוא רואה את המין בוודאות.

אבל.. אני לא יכולה לדעת אם הם צודקים כי אני לא יודעת מה יש לי בבטן... (מחכה להפתעה)

כי בוודאות בשבוע 12 נשמע לי שזה בן
אבל לא יודעת אולי הטענה שלה צודקת

תעדכני אחרי הלידה שנחכים

לי הרופא אמר שבוע וזה מה שעשיתי..

ככה קיוויתי..

ומעצבן... אבל אין מה לעשות חוץ מלהבין שכרגע זה המצב ולהשלים עם זה, לא לדרוש מעצמך דברים שאת לא מסוגלת עכשיו.
החגים זה באמת אתגר. אין מצב להתארח? או להשיג קצת עזרה?
בכל אופן, תעשי את המינימום. הבריאות שלך חשובה יותר. זו תקופה וזה יעבור בע"ה ותחזרי לתקתק שבתות

ליידי ספיד סטיק, או אפילו של הגברים- בג'ל

מובטח ריח רענן לאורך כל היום... מנסיון..

או שחוש הריח שלך השתנה

תשאלי את בעלך

אם זה ריח ברגליים יש משהו ממש טוב צריך לברר אם מותר בהריון

לא יודעת אם יש קשר... אבל אולי חוסר בשתיה משפיע על הריכוז של הזיעה

הגיוני שבהיריון נעשים רגישים יותר - יתכן אפילו לפרינטל, אם הוא מכיל סויה. והגוף מפריש את זה בצורת זיעה חריפה.

בעיקרון זו תגובה טובה של הגוף, והיא משמשת מעין קו הגנה ראשון.

 

 

לשתות מספיק.

להשתדל לאכול פחות מתובל וכמה שיותר  מזין, בריא ומה שבוודאות מתיישב לך טוב.

 

נסי לראות מה מבין המזונות או תוספי המזון גורם לזיעה בעלת ריח חריף. אם תצליחי לזהות, תחסכי לעצמך תגובות אלרגיות חריפות או עמוקות יותר בעז"ה.

 

כי אני מרגישה באופן כללי שהוא עושה לי פחות טוב

כלומר אני מרגישה יותר חזקה עכשיו (הייתי ממש סמרטוט כשהתחיל ההיריון)

אבל מרגישה שהשתנה לי הצבע של הקקי, וגם תמיד שנייה אחרי שאני בולעת את הכדור עולה לי בחילה (ואני לא סובלת מבחילות ביום יום הרגיל) וגם הריח הזה...

יכול להיות שהוא מקור הכל????????????

לדעתי זה הכי עוזר

ותשתמשי בסודה לשתיה במקום דאודורנט,זה הרבה יותר יעיל

1. לי זה גרם לעייפות בשעות הבוקר אבל גם ככה אני מאוד עייפה בשליש הראשון ולא הצלחתי להרדם בלילות אז לא יודעת עד כמה היה הבדל ואם זו היתה הסיבה

2. מתחיל להשפיעה יום אחרי אבל לוקח כמה ימים עד שזה ממש עוזר (בימים הראונים הקאתי את התרופה) קראתי באחד הפורומים ששאלו ומותר לקחת את זה אוכל ולא על קיבה ריקה ובאמת התחלתי לקחת אחרי אוכל והמצב ממש השתפר

אצלי בחודש הראון יש בעיקר בחילות נוראיות ולא הקאות התחלתי כשהמצב היה כבר מתסכל מצטערת שלא התחלתי קצת לפני

 

בגדול אני ממש ממליצה

 

משפיע די מהר.לקחתי משבוע 7+ עקב הקאות מרובות.ממליצה ממש עוזר.הבדל ניכר.אפשר לשתות ולאכול רגיל ולהרגיש טוב.חבל לסבול.וזה גם בסל תרופות

אני ממליצה לפני שאת קונה לנסות.. עליי לא השפיע בכלל לצערי😰

א. בהריון אחד גרם לי לעייפות בהריון הנוכחי לקחתי את הדיקלקטין הישראלי ולא השפיע בכלל על העייפות שלי.
ב. לוקח לו בערך יום-יומיים להשפיע ( לי אישית לקח יותר כי הקאתי אותו אז אם את מקיאה עלולו לקחת זמן עד שיספג ובמקרה כזה תראי פה:



זה הדיקלקטין מהבית מרקחת? - הריון ולידה


ואני לוקחת בגלל המווון הקאות ועדיין מקיאה אבל פחות , בלעדיו נראלי הייתי כל היום בעירויים😞

בהחלט גורם לעייפות, אבל בתוך העייפות הכללית של ההריון- לא נורא...

השפיע לי מיידית באותו יום.לקחתי 2 כדורים בלילה ועברתי לקחת 3 כי הרגשתי שעדיין יש לי בחילות, וזה לא מדי עזר. אבל הבחילות היו בעוצמה פחותה בהרבה מאשר בלי כדורים

לקחתי מרמה של הקאה/ שתיים ביום, ובחילות מגעילות במשך רוב היום. בעיקר בבוקר ובערב. ככה זה אצלי בטרימסטר ראשון ואני לא מחכה למצב חמור בשביל לעזור לעצמי לתפקד

לא הבנתי למה לוקחים בלילה? זה ממשיך להשפיע לכל יום המחרת? אצלי הבחילות הם מהבוקר עד אמצע היום- לקראת ערב.
אני לא מקיאה
יש לי מלא בחילות שלא היו לי בהריונות קודמים
לפעמים יש לי רפלקס הקאה ואם אני מאוד מרוכזת מצליחה להתאפק
זה יכול לעזור לזה?

ולבדוק איזה מוצרים גורמים לך לבחילות. ולהוריד אותם.
ולשים לב שאוכלים מספיק במקביל.

לקחתי אחרי שהקאתי איזה 5 פעמים ביום כמה ימים, ניסיתי משהו טבעי (עם ג'ינג'ר) ולא עזר.
התחלתי במינון הנמוך, אבל העלתי ל4.
מאד מאד עייף אותי. בימים הראשונים במיוחד, אבל גם בהמשך.
אמנם הפסקתי להקיא (נראה לי אחרי שבוע שימוש), אבל הייתי עדיין עייפה, חלשה, ולפעמים עם קצת בחילות.
היה שווה לא להקיא, אבל לא היה לי נחת כמו לחלק מהנשים.

עם הקושי של הבחילות מתרגשת בטירוף כאילו זה הריון ראשון...

מקווה שזה ישפר אותך קצת.. (זה מה שאני מנחמת את עצמי...)
וזה נורמאלי....

בדקת? כי מניחה שברזל בדקת
אבל קריסה כל הזמן למיטה נשמע שצריך לבדוק בי12
וחוץ מזה כן. הריון מעייף נורא
קיץ מעייף נורא
עבודה מעייף נורא
ילדים מעייף נורא
אז הכל ביחד???
מעייף נורא נורא נורא!!!

בקיצור החיים מעייפים נורא
צריך להתפלל לה' שיתן לנו הרבה הרבה כח לכל התפקידים החשובים שלנו

או משהו בסגנון הזה.. ולכן הוא לא בודק את זה עד אחרי הלידה..:/
מוזר..

יצא לי לדבר על זה עם שתי אחיות בהריון הזה והן טענו שיש רופאים שמסרבים לבדוק ולהתיחס לבי12. ואמרו לי שהן פגשו כמה נשים שהחסר הזה גרם להן לתופעות קשות. מנסיון שלי בהריון הזה אני יודעת איך הייתי לפני ואחרי וזה פשוט פשע לא להתייחס לויטמין הזה.
יש רופאים שחושבים שאם משהו הוא בגדר ויטמין הוא לא מספיק חשוב להתיחס אליו. כמו למשל ויטמין די, שיש מחקרים עליו שחסר בו משפיע על פוריות אבל אף רופא לא מתיחס לזה כמעט.
בי12 גורם לכאלו תופעות קשות במצב של חסר, עיפות, תסמינים של דיכאון, שזה ממש ממש לא בסדר שרופא לא יבדוק אותו במיוחד אפ לאשה יש תסמינים דומים.
מאד עצוב

עשיתי היום בדיקת דם, מחכה לתוצאות.
בבדיקה הקודמת הכל היה בסדר, ברזל 11 והתחלתי מיד לקחת, מקווה שעלה או לפחות לא ירד יותר.
כמה צריך להיות הB12? ואיך הוא נקרא בבדיקת דם?

אבל לא יודעת אם הרופאה באמת הכניסה

באנגלית כמובן
הטווח הוא ממאתיים עד תשע מאות
מנסיון שלי אם זה פחות מארבע מאות תתחילי לקחת תוספים ויש סיכוי טוב שתרגישי שינוי

אבדוק. ממש מקווה שבאמת בדקו גם בי 12 ולא אצטרך סתם להידקר שוב בשביל זה
תוסף בי 12 באמת עוזר?
כי הבנתי שבהריון הרבה פעמים זה לא מספיק ואז צריך זריקות.
או שזה כמו הברזל, שיש כאלה שמשפיע עליהן ויש כאלה שלא וצריכות עירוי?

זה בשביל לתחזק את רמת הB12, לא להשלים חוסרים רציניים.
אם את בחוסר קחי זריקות.

בגבול התחתון צריך זריקות אבל אם זה 300 ומעלה כדורים יום יום יספיקו

ביום שני זה אומר שהביוץ התחיל ביום שלישי-עד רביעי  ויגמר ברביעי- עד חמישי (בערך משתנה מאישה לאישה) כלומר עליה בחום יכולה להמדד גם רק מחר בבוק

 

בכל מקרה מדידת חום השחר היא לא מדוייקת ומסיפורים רבים הבנתי שלפעמים לוקח זמן עד שמצליחים למדוד נכון ובאמת לעקוב ואם את רוצה הריון והמקלוני ביוץ יצאו לך חיוביים זה מצויין מרגע שמקלון חיובי את בימיים הפוריים כבר עד 4 ימים אחרי

אני כבר לא יודעת מה לחשוב... זה קצת מבלבל...

שעות בד"כ מבדיקת ביוץ חיובית (כבר סיפרו פה על מקרים אחרים אבל זה בכלליות) ומרגע הביוץ עוד 24 שעות

את רוצה למנוע או להכנס להריון?

יש לי ילדה אחת ובמאי האחרון היה לי הריון כימי. זה החודש השלישי שאנחנו בניסיונות (רביעי כולל ההריון הכימי). אני פעלתי בהתאם לערכות הביוץ ולא נקלטתי אז קראתי על שיטת חוםה השחר והחלטתי לנסות כדי לראות האם מועד הביוץ לפי חום השחר מסתדר עם הערכות. בנתיים לא מרגישה שמסתדר

תשחררי ותני לקב"ה לעשות את העבודה לפעמים המעקב אחרי ביוץ רק גורם ללחץ ולחז לא עוזר לזה

אם תראי שעוד 3-4 חודשים לא מסתדר תפני לרופא לבדיקות מסודרות חום השחר באמת לא מדד מדוייק

בעז"ה זה עוד יכול לקרות החודש

אני רק רוצה לוודא שאני לא מפספסת את הביוץ. בכל מקרה תודה על התשובה....שיהיה חג שמח ושנה טובה

לפעמים הגוף מנסה לבייץ ולא מצליח
כשיש ביוץ חום השחר אמור לעלות בחצי מעלה לא ב0.2

מה זאת אומרת מנסה לבייץ ולא מצליח? זה אומר שלא יהיה ביוץ החודש או שיהיה מאוחר יותר?

אולי הביוץ יתעכב ויגיע מאוחר יותר

וירידות קטנות את לא יכולה לדעת איזה עליה מצביע אצלך על ביוץ לפני שאת רואה לפחות חודש אחד של מדידות ואז רואים בבירור מתי הייתה עליה חדה (ומתי היו סתם עליות קטנות) אני ממליצה לך להוריד אפליקציה שאת מכניסה לה נתונים והיא משקללת הכל לבד ואומרת מתי היה הביוץ...אני לא זוכרת את השם שלה אנסה להיזכר. .

Fertility friend ovulation app

אני יודעת את כל מה שתיארתן פשוט היה גם את בדיקות המיוץ שהיו חיוביות יומיים ומאז אין שליליות.. זה היה ביום א ויום ב והיום כבר יום ה ועדיין לא היתה עליה ברורה בחום השחר.

מעניין אותי אם זה קרה לעוד מישהי

המשכתי לבדוק עוד יומיים אחרי ויצאה תשובה שלילית.
היון היתה עליה של 0.3 בחום השחר

הריון קל ותקין ומשעמם וידיים מלאות בע'ה!!