אין מה להצטער על העבר.. פשוט בעז"ה יהיו עוד ילדים..
כשמחזירים זה מבלבל מאוד.. גם אם הילד מבקש מוצאים דרך לעודד/לדרבן/לשכנע/לכוון להמשיך..
גמילת יום ולילה הן שונות. פעמים רבות הן הולכות ביחד.. פעמים רבות לאו..
גמילת יום מבוססת בעיקר על התנהגות והקניית הרגלים חדשים.. לפעמים כשמסתבכים אתה גוררת גם אלמנטים רגשיים..
גמילת לילה כוללת את כל הנ"ל וגם מערכת שלמה של פיזיולוגיה והפרשת הורמונים מסוימים..
יש מספר גישות, כאלה שמנסים לגמול ביחד, ולפעמים זה באמת הולך, וכאלה שמפרידים..
אישית, אני זורמת עם הילד.. שמה את הטיטול רק אחרי שנרדם כדי שאם יפספס כשהוא ער, הוא יראה את ההשלכות של זה.. לפעמים לילדים לוקח הרבה זמן להירדם ואז יש להם הזדמנות לעשות מספר פעמים בחיתול וזה יכול להפריע לרכישת הרגלים.
כשאני רואה שמספר לילות הוא קם יבש, אני מורידה..
בביתי, יש לי ילד בכיתה ד' עם תחתון לילה עדין (הנטייה אוהבת לרוץ גנטית אצל בנים במשפחות מסוימות).. וילדה שנגמלה בת שנה וחצי מלילה.. אין בזה כללים.
אם החמוד שלך שותה המון, ניתן להוריד בהדרגה את כמויות השתייה.. מן הסתם זה בבקבוק.. ואז גומלים מבקבוק.. אבל, לא הייתי נכנסת אתו לזה עכשיו.. תחילת שנת לימודים, גם ככה הוא לא משתף פעולה לגמרי בגמילה.. אל תשגעי אותו עם השתייה עכשיו (בלי זה קשה להיגמל בלילה..).. תניחי ללחץ הזה עכשיו..
והכי חשוב, בלי לחץ, בהרבה קבלה, להבין את הקושי שלו לשנות את ההרגל.. לקבל את זה שאתם בתהליך ביחד.. וכמה זמן שייקח ייקח..
בהצלחה