וגם זה מאוד אישי אם את סובלת מאוד תקחי בלי קשר למספר ההקאות הדיקלקטין עוזר גם לכל תחושת הגועל

זה הריון ראשון שאני לוקחת עד עכשיו לא שמעתי על זה 

צריך לקחת בחשבון שיש לזה תופעות לואי לכן מי שמצליחה להתמודד טוב עם הבחילות לא כדאי לקחת

אבל זו תקופה ארוכה רק את צריכה להחליט לא בעלך ולא אף אחד אחר

אני באמת לא מבינה למה לסבול אם יש פתרון.. שבוודאות הוא לא מסוכן לעובר\לאמא..

הבריאות הנפשית שלך והפניות לילדה בבית חשובים ושווה להשקיע בזה.. אפילו שיקר.

לגבי זה שאת סובלת רק מ"בחילות".. יכולה להגיד לך.. שאני המשכתי להקיא עם הדיקלקטין אבל ההצלה שלו נמדדה בהצלה מהגועל והבחילות שזה מה שבפועל ניטרל אותי..

בקיצור.. ממליצה...

אני אישית חושבת שתרופה מיועדת רק במצבי קצה, כשאי אפשר לתפקד בלעדיה. עם בחילות והקאות פה ושם (כמו שלי יש בד"כ בהיריונות) - אפשר לתפקד. לא נעים ומעצבן ומתיש, אבל אני יכולה לתפקד.

כך אני נוהגת באופן כללי בתרופות, אבל זה כי אני סוברת שכל תרופה, גם הבטוחה ביותר לשימוש, מכילה חומרים לא בריאים, שעדיף להימנע מהם אם אפשר.

אם את לא סוברת/מרגישה כך, ואת באמת סובלת (גם אם פחות ביחס לאחרות) - אז אין סיבה שלא תיקחי. (חוץ מסיבת המחיר... )

או רק מי שמקיאה הרבה?

מה התופעות לוואי של התרופה???

ואם עד כה 4 הריונות- בשבוע 12 בערך עברו הבחילות וכו .. ואני כעת בשבוע 8. האם כדי לקחת??

אבל אם קשה לך לתפקד בגלל הבחילות ממש ממליצה לקחת

 אפילו "רק" לחודש

(חודש של בחילות- סיוטטטטטטט.)

בהריון ראשון שלי לא היתה התרופה בארץ ולא לקחתי כלום (בטפשותי, סבלתי בשקט)

אף פעם לא געתי לרמת התיבשות אלא "רק" בחילות בוקר וערב,

הקאות פה ושם.... היה נלא עים וקשה 

בהריונות הבאים לקחתי דיקלקטין- הבדל שמים וארץ מבחינת ההרגשה והיכולת לתפקד בעבודה

שווה בעיני כל מחיר 

גם אם לא מקיאים ו"רק" לבחילות...

בהריון הראשון שלי הגעתי למצב שלא יכולתי לעבוד והייתי כמו סמרטוט במיטה הייתי מקיאה כל דבר שהכנסתי לפה

בהריון הנוכחי תיפקדתי אני אומנם בבית אבל עזר לי לתפקד בבית ולטפל בילד לקחתי משבוע 7 עד 14 וברוך השם לא היו לי הקאות ויכולתי לאכול..

למרות שסובלת מבחילות. ב"ה לא ברמה של הקאות (בהריון הקודם כן הקאתי וגם לא לקחתי).

יש לזה תופעות לוואי של עייפות וכל מיני.

אין לי זמן לתופעות לוואי ואני לא יכולה להרשות לעצמי לרדת בתפקוד!!

החיים שלי עמוסים ואין מצב שאהפך לסמרטוט לשלושה חודשים.

זה השיקול שלי...

מי שלוקחת זה מי שהבחילות וההקאות הופכות אותה לסמרטוט לשלושה חודשים והיא בכלל לא מתפקדת

אם יש לך בחילות אבל את מגדירה את עצמך שלא יורדת בתפקוד ולא סמרטוט, אז ברור שאין לך מה לקחת

אשרייך!

השתמשתי בשלושה הריונות צפופים ב"ה.

לא יודעת אך הייתי שורדת בלי.

כדאי לא להפריז במינון וזה אמנם קצת מעייף אבל שווהה!!

בכל מקרה רוב ההריון את עייפה מהרגיל.

ונולדו תינוקות בריאות, חכמות יפות ומדהימות

לא יודעת למה לא לקחתי. פחדתי. היה נורא ואיום, כמו כל הריון, לא מתפקדת בכלל, במיטה 6 שבועות. בדיעבד חושבת שאני קצת הרבה מפגרת ואם יהיה עוד הריון אקח.

באמת אין לי הסבר סביר. כל הזמן חשבתי שזה תכף ישתפר, וגם היו כאלו שאמרו לי שזה לא מוריד בחילות רק הקאות ואצלי הבעיה היא הבחילות ו... לא יודעת. פחד מטופש מכדורים. כמו שאמרתי, מצטערת על זה.

וזה ממש הקל

אני לוקחת משבוע 5 בערך , ממש מרגע שהתחילו לי הבחילות. 

אני לא מקיאה ולא הייתי במצב זוועתי כמו שחלק פה מתארות , אבל זה כן עזר לי לתפקד טוב יותר ביום יום.

לא חושבת שזה גרם לי לתופעת לוואי , כואב לי מדי פעם הראש אבל אני לא יודעת אם לשייך את זה לדקלקטין .

בכל אופן אני בהחלט חושבת שכדאי לקחת ולוותר על הסבל...

מאוד חששתי מזה היו יומיים שלושה קצת קשים ובהדרגה הסתדר ב"ה 

אני גם לא לוקחת כלום לכאבים אבל בחילה זה כואב נפשית... בהריון הקודם אמרתי שאני לא יכולה לחשוב על עוד הריון בגלל הבחילות

אבל זה עדיין כלום לעומת הבחילות

והגמילה בהתחלה זה קצת מפחיד כי לא ידעתי כמה זמן זה יקח אבל ממש כמה ימים ב"ה

מודה שזו פעם ראשונה שאני שומעת על זה

חבל שלא ידעתי - 

אחרי כמה חודשים של קושי, בחילות וגועל כללי - שברוך השם עברו כבר - רק עכשיו שומעת על זה. 

נשמע טוב, מועיל, שימושי

לדעתי לא ללכת על הכיוון של  "אם לא כולן לוקחות כנראה עדיף להסתדר בלי"

לא כולן לוקחות אפידורל - אבל הרבה כן ושתי הבחירות לגיטימיות. 

כנ"ל כל כל התערבות רפואית - לגיטימי כל עוד לא מזיק

העיקר שיהיו כוחות לעבודת השם

כתבה אחת שמסתבר שלא הייתה באמת קשורה לתרופה ובכמה פורומים כמה מילים... מקווה שלפחות עכשיו מי שתעשה חיפוש תמצא הרבה מידע

דרך אגב במדינות אחרות התרופה בשימוש ומוכרת כבר שנים 

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...