למה לא לקחת דיקלקטין?הריון ולידה

רק אתמול התחילו הבחילות, ואני מיואשת כשאני חושבת כמה עוד זמן יש לי מהסבל הזה...

קשה להתרכז בעבודה, קשה לטפל בילדה. פוחדת להיפגש עם אנשים, שמא יעלו עליי ובכל זאת אני רק שבוע 6 מטורלל

אני מכירה מסביבי נשים שסובלות הרבה הרבה יותר מהבחילות- ברמה שמקיאות כמה פעמים ביום. ולכן אני יודעת שהבחילות שלי יחסית הן כלום אבל עדיין קשה לי.

אז אמרתי לבעלי שאולי אקח דיקלקטין והוא טען שאם לא כולן לוקחות כנראה עדיף להסתדר בלי. אני בתגובה אמרתי לו שלא כולן סובלות מבחילות בהריונות, והוא מאוד הופתע חח.

אני כנראה יכולה לעבור את זה בלי, כי עובדתית כבר עשיתי את זה. אבל אני סובלת.

 

יש לציין שבגישתי הכללית, אם כואב לי הראש אני לוקחת אקמול. אני לא אחת שמנסה יותר מדי להתחמק מכדורים. פשוט פה זה תקופה ארוכה. וגם כלכלית מספיק קשה לי שאשלם מה שצריך.

 

עריכה: אם לא ברור, שאלתי היא למי שלא לקחה, למה לא לקחת? ולמי שכן לקחה, למה כן לקחת? תודה רבה לכן!!

אני לקחתיואילו פינו
אני הייתי עם בחילות והקאות קשות יחסית.. ברמה שהגעתי לעירוי. אז אולי אני לא מדד ביחס אלייך.
לי היה חשוב להיות ברמת תפקוד סבירה ולהיות מסוגלת לאכול ולשתות באופן נורמלי..
אפילו לא חשבתי פעמיים אם לקחת אחרי ששמעתי מכל כך הרבה שזה עזר להן..
לגבי המחיר יש סבסוד חלקי של הקופה. במכבי שלי זה 50 אחוז..
בהצלחה! ותרגישי טוב בעזרת ה'!
לא כולן לוקחות? דבר ראשון לא כולן מכירותבתי 123

וגם זה מאוד אישי אם את סובלת מאוד תקחי בלי קשר למספר ההקאות הדיקלקטין עוזר גם לכל תחושת הגועל

זה הריון ראשון שאני לוקחת עד עכשיו לא שמעתי על זה 

צריך לקחת בחשבון שיש לזה תופעות לואי לכן מי שמצליחה להתמודד טוב עם הבחילות לא כדאי לקחת

אבל זו תקופה ארוכה רק את צריכה להחליט לא בעלך ולא אף אחד אחר

לקחת לקחת..מישהי פעם

אני באמת לא מבינה למה לסבול אם יש פתרון.. שבוודאות הוא לא מסוכן לעובר\לאמא..

הבריאות הנפשית שלך והפניות לילדה בבית חשובים ושווה להשקיע בזה.. אפילו שיקר.

לגבי זה שאת סובלת רק מ"בחילות".. יכולה להגיד לך.. שאני המשכתי להקיא עם הדיקלקטין אבל ההצלה שלו נמדדה בהצלה מהגועל והבחילות שזה מה שבפועל ניטרל אותי..

בקיצור.. ממליצה...

אם את סובלת - אז תיקחי.מתואמת

אני אישית חושבת שתרופה מיועדת רק במצבי קצה, כשאי אפשר לתפקד בלעדיה. עם בחילות והקאות פה ושם (כמו שלי יש בד"כ בהיריונות) - אפשר לתפקד. לא נעים ומעצבן ומתיש, אבל אני יכולה לתפקד.

כך אני נוהגת באופן כללי בתרופות, אבל זה כי אני סוברת שכל תרופה, גם הבטוחה ביותר לשימוש, מכילה חומרים לא בריאים, שעדיף להימנע מהם אם אפשר.

אם את לא סוברת/מרגישה כך, ואת באמת סובלת (גם אם פחות ביחס לאחרות) - אז אין סיבה שלא תיקחי. (חוץ מסיבת המחיר... )

גם אני חושבת ונוהגת בדיוק כךהריון נוסף ב"ה
דיקלקטין זה פיקוח נפשנעם א-ל
הציל אותי- בגוף ובנפש- באופן חד משמעי!
מבינה מאד את עניין המחיר, אבל לדעתי זה צריך לעלות לראש סדר העדיפויות. כמובן אם את מחליטה להיעזר בזה.
אני דווקא מאד לא לוקחת כדורים, תרופות, חיסונים- לא לי ולא לבת שלי- אבל דיקלקטין לקחתי.
תרגישי טוב!!
ניצלוש קל...זה מיועד גם למי שסובלת בעיקר מבחילות?ברכה11

או רק מי שמקיאה הרבה?

לבחילות, לא רק להקאות..אם כל חי


לא רואה סיבה לא לקחת!(אולי חוץ מהמחיר)טארקו
במיוחד שאת אומרת שאת לא אנטי תרופות בכללי.. זאת אחת התרופות היותר מצילות חיים.
ומחזירות שפיות.

היא איפשרה לי לתפקד. הייתי עם הקאות נוראיות עד לרמת עירוי, והדיקלקטין החזיר אותי לחיים.

יש את הטענה שהוא ממכר- אני יכולה לספר על עצמי, שלקחתי עד שבוע 30. ולענ"ד הוא לא ממכר- כשהורדתי בשבוע 30 זה עבר חלק ובקלות-לא חזרו לי הבחילות. אבל בפעמים לפני שניסיתי להוריד- הבחילות וההקאות חזרו מיד(וזה קרה לי גם כששכחתי לקחת כדור..) המסקנה שלי היא שכשהגוף מתגבר על השלב הזה של הבחילות- ההורדה של הכדורים עוברת ממש בקלות.

עוד משו- לי זה לא עשה עייפות/ תשישות בכלל! אפילו להפך. בגלל שלא הייתי מסוגלת לנשום בערך לפני שלקחתי, מאז שהתחלתי לקחת התחלתי לשתות וקצתאחרי גם לאכול.. והחיוניות שלי התחילה לחזור.

בקיצור-אני בעד לגמרי לגמרי. 100%.
מנצלשת את ההודעה050AAAA

מה התופעות לוואי של התרופה???

 

ואם עד כה 4 הריונות- בשבוע 12 בערך עברו הבחילות וכו .. ואני כעת בשבוע 8. האם כדי לקחת??

עייפות... זו התופעת לואיאם כל חי

אבל אם קשה לך לתפקד בגלל הבחילות ממש ממליצה לקחת

 אפילו "רק" לחודש

(חודש של בחילות- סיוטטטטטטט.)

אני לקחתיאם כל חי

בהריון ראשון שלי לא היתה התרופה בארץ ולא לקחתי כלום (בטפשותי, סבלתי בשקט)

אף פעם לא געתי לרמת התיבשות אלא "רק" בחילות בוקר וערב,

הקאות פה ושם.... היה נלא עים וקשה 

בהריונות הבאים לקחתי דיקלקטין- הבדל שמים וארץ מבחינת ההרגשה והיכולת לתפקד בעבודה

שווה בעיני כל מחיר 

גם אם לא מקיאים ו"רק" לבחילות...

ממליצה לך לקחתבהריון +1

בהריון הראשון שלי הגעתי למצב שלא יכולתי לעבוד והייתי כמו סמרטוט במיטה הייתי מקיאה כל דבר שהכנסתי לפה

בהריון הנוכחי תיפקדתי אני אומנם בבית אבל עזר לי לתפקד בבית ולטפל בילד לקחתי משבוע 7 עד 14 וברוך השם לא היו לי הקאות ויכולתי לאכול..

לא לקחתי.מוריה
הסתדרתי גם בלי.
הקאתי פה ושם.
סיננתי מוצרים שגרמו לעיקר הבלאגן.
אכלתי ארוחות קטנות.
ושרדתי.

לא לקחתי כי הוא אסור בהנקה.
לא לוקחתחצי שליש

למרות שסובלת מבחילות. ב"ה לא ברמה של הקאות (בהריון הקודם כן הקאתי וגם לא לקחתי).

יש לזה תופעות לוואי של עייפות וכל מיני.

אין לי זמן לתופעות לוואי ואני לא יכולה להרשות לעצמי לרדת בתפקוד!!

החיים שלי עמוסים ואין מצב שאהפך לסמרטוט לשלושה חודשים.

זה השיקול שלי...

התשובה בגוף השאלה מיואשת******

מי שלוקחת זה מי שהבחילות וההקאות הופכות אותה לסמרטוט לשלושה חודשים והיא בכלל לא מתפקדת

אם יש לך בחילות אבל את מגדירה את עצמך שלא יורדת בתפקוד ולא סמרטוט, אז ברור שאין לך מה לקחת

אשרייך!

הציל את חייבהריון שלישי

השתמשתי בשלושה הריונות צפופים ב"ה.

לא יודעת אך הייתי שורדת בלי.

כדאי לא להפריז במינון וזה אמנם קצת מעייף אבל שווהה!!

בכל מקרה רוב ההריון את עייפה מהרגיל.

ונולדו תינוקות בריאות, חכמות יפות ומדהימות

לא לקחתיפצפוץ
כי לכל כדור יש תופעות לוואי.. ואני לא עפה על זה ועל ההשלכות של זה.
אבל מטבעי אני מתחמקת מכדורים
אני לא לקחתי..מחשבות....
אבל מצד שני אני לא כל-כך סובלת..
בגדול אני בגישה שאם כואב לי הראש אני אתמודד..
אבל אם הבחירות היו מדהימות אותי ומונעות ממני דברים הייתי לוקחת את הכדור.. נשמע שהוא ממש מציל
לא לקחתי ומצטערת על זהמיואשת******

לא יודעת למה לא לקחתי. פחדתי. היה נורא ואיום, כמו כל הריון, לא מתפקדת בכלל, במיטה 6 שבועות. בדיעבד חושבת שאני קצת הרבה מפגרת ואם יהיה עוד הריון אקח.

למה לא לקחת?בתי 123


כי אני טיפשה... ;)מיואשת******

באמת אין לי הסבר סביר. כל הזמן חשבתי שזה תכף ישתפר, וגם היו כאלו שאמרו לי שזה לא מוריד בחילות רק הקאות ואצלי הבעיה היא הבחילות ו... לא יודעת. פחד מטופש מכדורים. כמו שאמרתי, מצטערת על זה.

גם אצלי הבעיה העיקרית היא בחילות.. והגועל מכל דברבתי 123

וזה ממש הקל

תודה מיואשת******
אם אצליח עוד הריון (טפו טפו) אקח מההתחלה וזהו.
כל כך סבלתי הפעם שזה הזוי שלא לקחתי
לא רואה סיבה לא לקחתהריונית חדשה

אני לוקחת משבוע 5 בערך , ממש מרגע שהתחילו לי הבחילות. 

אני לא מקיאה ולא הייתי במצב זוועתי כמו שחלק פה מתארות , אבל זה כן עזר לי לתפקד טוב יותר ביום יום.

לא חושבת שזה גרם לי לתופעת לוואי , כואב לי מדי פעם הראש אבל אני לא יודעת אם לשייך את זה לדקלקטין .

בכל אופן אני בהחלט חושבת שכדאי לקחת ולוותר על הסבל...

 

 

לא לקחתידבורית
וסובלת מאוד מאוד בהריונות
בחילות לאורך כל היום
חוסר תפקוד עד שבוע 18
למה לא לקחתי?
א. אני גרועה בדברים האלו. תמיד מעדיפה את הישן והמוכר מאשר להתנסות במשהו חדש
ב. מאלה שצריכים ממש למות כדי שיקחו איזה כדור וגם אז תמיד מגלה שאף כדור בערך ממילא לא משפיע עליי( תמיד זה סיקרן אותי איך אנשים לוקחים כדור כשכואב להם הראש ובאמת הכדור עוזר. פלא)
ג. חברה טובה מאוד שלי לקחה וראיתי כמה היה קשה לה להפסיק את הכדורים. הפסיקה ממש בהדרגה ועדיין היו לה תופעות לוואי הזויות. לא בטוחה שזה שווה כת זה, לפחות ממה שראיתי על חברתי.

מאחלת הריון תקין קל ובריא בעז"ה
אם כבר כתבת על הגמילה מהכדור אנצל את זה להגיד שגם אניבתי 123

מאוד חששתי מזה היו יומיים שלושה קצת קשים ובהדרגה הסתדר ב"ה 

אני גם לא לוקחת כלום לכאבים אבל בחילה זה כואב נפשית... בהריון הקודם אמרתי שאני לא יכולה לחשוב על עוד הריון בגלל הבחילות

ממש מבינה אותךדבורית
גם לי קשה לחשוב על עוד הריון בעיקר בגלל הבחילות. ממש סיוט עד חודש חמישי.
ואת אומרת שלמרות הגמילה היה שווה לקחת?
לא סבלת מהתופעות של עייפות קיצונית?
קשה להגיד כי גם ככה בתחילת הריון יש לי ממש עיפותבתי 123

אבל זה עדיין כלום לעומת הבחילות

והגמילה בהתחלה זה קצת מפחיד כי לא ידעתי כמה זמן זה יקח אבל ממש כמה ימים ב"ה

אני לא סבלתי מעייפות קיצונית וגם לא מגמילה קשה!!טארקו
כתבתי למעלה, דווקא בעקבות הכדור חזרתי לעצמי והייתי הרבה יותר חיונית...

והגמילה- ניסיתי להפסיק כמה פעמים(בשבוע 16, ב20 ומשו..) וכל פעם מיידית חזרו לי הבחילות וההקאות אז חזרתי לכדורים.
בשבוע 30 ירדתי לכדור אחד, ואז יום כן יום לא, ועבר חלק לגמרי לגמרי.
המסקנה שלי הייתה שפשוט כשניסיתי לפני הייתי עדיין בבחילות אז עודלא היה רלוונטי להפסיק..(אובחנתי עם היפרמאזיס בדרגה יחסית קלה אבל משמעותית)
זה הריון ראשון?דבורית
בגלל שמה שאת מתארת הם תסמיני גמילה
יכול להיות שאת צודקת ואם היית מפסיקה בשבוע 16 ולא חוזרת לקחת את הכדורים הבחילות וההקאות היו ממשיכות עד שבוע 30...
ויכול להיות שאלו תסמיני גמילה שהיו חולפים אחרי יומיים, כמו שקורה להרבה נשים

אם זה הריון ראשון אין גם להריון קודם להשוות אליו...
זה הריון ראשון, אבל כן אובחנתי עם היפרמאזיס..טארקואחרונה
שזה לא מצב של בחילות והקאות ברגיל.
בכל הפעמים שתיארתי שהפסקתי, הפסקתי אותו הדבר כמו בפעם האחרונה ורק בפעם ההיא עבר חלק.. והתייעצתי עם הרופאה שלי והיא הסבירה לי שזה תקין ושכשהגוף יאפשר אני אוכל להוריד את הדיקלקטין בקלות.
לא לקחתיחושבת4321
כי הבחילות היו סבירות בסך הכל וגם כי אני מאלה שלא לוקחות אקמול על כאב ראש או כאבי מחזור.. מחכה שיעבור..
לא לקחתיסמיילי צהוב
אני בה לא אחת שסובלת מבחילות מטורפות בהריון...
נכון שזה מציק, אבל בעיני עדיף (בכללי עם תרופות, לא רק דיקלקטין) להיות מודעת לעצמי, לגוף שלי, לעזור לעצמי בדרכים שבאמת עוזרות מהשורש.
לטווח ארוך ההתמודדות הזו ממש בנתה אותי.
למשל לקחת אחריות על הגוף שלי, לאכול גם אם משהו קטן ולא לוותר לעצמי. שזה משהו שעזר לי לבחילות ובכלל שתהיה אנרגיה בגוף.
עזר לי גם מאד למודעות והתמודדות רגשית, למשל שמתי לב שכשאני עצבנית/ מרגישה שלא מבינים אותי הבחילות מתגברות מאד. אז זה גרם לי לעשות עבודה עם עצמי בקטע הרגשי, במקום לכבות את הסימפטומים.

מן הסתם במצבים של בחילות והקאות חמורות זה ענין אחר..

אז כל אחת עם הגישה שלה ומה שעובד לה.. אני אישית חושבת שאם אפשר להסתדר ולתפקד בלי- זה עדיף בהרבה.
לא לקחתי כי לא הכרתירעיה ואם בישראל

מודה שזו פעם ראשונה שאני שומעת על זה

חבל שלא ידעתי - 

אחרי כמה חודשים של קושי, בחילות וגועל כללי - שברוך השם עברו כבר - רק עכשיו שומעת על זה. 

 

נשמע טוב, מועיל, שימושי

 

לדעתי לא ללכת על הכיוון של  "אם לא כולן לוקחות כנראה עדיף להסתדר בלי"

 

לא כולן לוקחות אפידורל - אבל הרבה כן ושתי הבחירות לגיטימיות. 

כנ"ל כל כל התערבות רפואית - לגיטימי כל עוד לא מזיק

 

 

העיקר שיהיו כוחות לעבודת השם

אני שמעתי על זה רק לפני שנה ומחיפוש באינטרנט לא מצאתי כלום!בתי 123

כתבה אחת שמסתבר שלא הייתה באמת קשורה לתרופה ובכמה פורומים כמה מילים... מקווה שלפחות עכשיו מי שתעשה חיפוש תמצא הרבה מידע

דרך אגב במדינות אחרות התרופה בשימוש ומוכרת כבר שנים 

הריון ראשון סבלתי בשקטאבי גיל
עם הקאות ובחילות. הייתי בלימודים ובבית וזה היה נסבל.
הריון שני הגעתי למצב לא טוב. כולל עירוי של זופרן.
פשוט חוסר יכולת להתאושש.
אל תתני לפחד להשתלט אם זה נסבל אל תקחי אם את לא יכולה לתפקד תקחי. בנוסף שבוע 6 זה ממש התחלה בהריון הראשון הסבל התחיל משבוע 8 בערך. תני לעצמך זמן בנתיים תקחי עצות שיעזרו לך להימנע כמה שאפשר מהבחילות.
בעזרת ה' שימשיך קל.
תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

האמת שגם אני הייתי מכבסת על 1200יעל מהדרום
לק"י


ולא זכור לי שקרה משהו🤷‍♀️


הלוואי שאלו יהיו בושותינו😅

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמאאחרונה

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
סליחהמקלדתי פתח
שהיא לא צמאה
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לגמרי😵‍💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

מגש פירות אוליאחת כמוניאחרונה
יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט

ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.

הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.

קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.

אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…

בואו לעזרתי

מציעה רעיוןאיזמרגד1

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

הלוואיישמחה כפרוייקט

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

מצטרפת להצעהואני שר

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)


סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה


לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקטאחרונה

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתיאחרונה
נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך