פורום הריון ולידה (עמוד 3609)

הםרשת הורמון הבטא מתרחשת בדרכ 12 יום מההפריה. אם קיבלת בדיקת ביוץ חיובית ביום ה17 כנראה שהביוץ היה בין היום ה18-19. לכן את יכולה לנסות לבדוק מיום ה30/31. בהצלחה!

אז זה מתחיל לפני
איזה 8 ימים מהביוץ.

8 ימים נשמע לי ממש מוקדם..

הביוץ בדרך כלל מתרחש 12-16 יום לפני המחזור הבא, ופחות או יותר בהפרש קבוע אצל אותה אשה.
אם המחזור שלך מגיע בדרך כלל כל 28 יום זאת אומרת שהביוץ כנראהצבין היום ה12-16. כנראה שאצלך זה בדרך כלל יותר בכיוון ה 12 יום לפני המחזור ואולי החודש היה לך קצת איחור בביוץ..
בהצלחה!

אני הגעתי בשבוע הזה וכבר ראו דופק, אני הייתי הולכת, מקסימום תגיד לך להגיע שוב

אבל אל תלחצי אם עוד לא יראו דופק. זה קורה לפעמים בזמן הזה.

כי אם מדובר באולטראסאונד - אפשר בד"כ לקבל הפניה מרופא משפחה, וללכת לעשות אצל טכנאית א"ס.

מעקב אצל רופאה לא צריך לפני שבוע 12-14, אני חושבת...

אפשר לראות דופק אם הביוץ היה בזמן
אבל יש גם סכוי גדול שלא...ואז תהיי רק יותר במתח.
אני הגעתי פעם אחת בשבוע 6+6
מסתבר שהיה ביוץ מאוחר ותיארכו לי את גיל ההריון ל6+1 והדופק היה לא סדיר ואיטי מה דמצביע או על תחית הדופק והכל תקין
או על הפסקת דופק חלילה
ותאמיני לי שלחכות שבועיים בידיעה כזאת יותר קשה מלחכות בלי להבדק.
וזאת דוגמא אחת מיני רבות.

שבוע 6+ זה שבוע 6
תחכי שבועים ותהיי בשבוע 8 שזה בדיוק האידאל ללכת להבדק

אם את מוכנה להמר ולעבור שבועיים סיוט.בחירתך...

בשבוע הקודם עברתי טיפול לייזר להסרת שיער.

לא חשבתי שיש שום סיכוי שאני בהריון, ולמרות שלא חשבתי - עשיתי בדיקה ביתית לפני כן שיצאה שלילית.

ועכשיו מסתבר לי שכן הייתי בהריון...

כמה זה מסוכן?....

לא מסוכן להריון זה פוגע רק בשכבת העור ובטח אם זה היה משהו חד פעמי אל תדאגי
בנוגע לרופא אם את בטוחה בשבוע שלך אז כבר אפשר לראות דופק
אם את לא בטוחה כדאי לחכות שבוע

בשבוע כזה הרבה פעמים לא רואים עדיין דופק וזה סתם מלחיץ ואז במילא קובעים תור נוסף לשבוע מאוחר יותר

אני בדיוק הייתי אצל הרופאה, בשבוע 7 בדיוק. בהתחלה חששתי אבל ידעתי בוודאות שהביוץ היה בזמן, ואכן ב"ה ראו דופק והעובר מתאים לשבוע.
אם את לא בטוחה שהביוץ היה בזמן כדאי לחכות...

אחרי הקפאה והפשרה ראיתי שיש פירורים לבנים וזה לא היה מקולקל . לדעתי אפשר להשתמש אם את יודעת בוודאות שזה היה קפוא כל הזמן.. אולי תטעמי קצת ליתר ביטחון.

התורים אליו פנויים יחסית, ממוחה לסיבוכי הריון, אני עברתי אליו הפעם בגלל הריון בסיכון, הוא עניני, רגיש, רגיש ומקצועי
בהצלחה

מבוגר מאד...
מלאך על פני האדמה

מדבר קצר ולעניין בנעימות ומקצועיות.

אחד הרופאים היחידים שנכנסים אליו סביב השעה של התור...

בהצלחה

יש הרבה נשים שרודפות אחרי הספקי בית ותינוק צורח והחופשה שלהן אפ רחוקה מלהכיל כת המילה לנוח... אשרייך
התעמלות, לימוד משהו בקורסים באינטרנט, פיתוח תחביבים, עריכת אלבומי תמונות דיגיטליים לילדים ועוד ועוד
תהני מכל רגע!

בקרבת אנשים-על הידיים או לשכב קרוב. ואם לא אז זה בכי,נוסף לזה יש גם בכי של רעב וגזים מדי פעם כך שמרגישה שמשתגעת לפעמים.

 

והבית כמובן נתון לטיפולי כי היי, אני בבית כל היום. וזה אף פעם לא נגמר,ברוך ה'.

 

אבל הבעיה העקרית זה תחושת הכלום והחוסר מעש, חוסר תעסוקה ותחושת סיפוק. לסדר את הבית אני יכולה כל יום וכל היום-תמיד יש מה. אבל כמה אפשר??

 

תודה על התגובה

ככה את תראי אור ושמש ותחטבי את הגוף (מניחה שכמו כולם יש לך עוד כמה קילו להוריד...)
והיא תראה גם אנשים ושמש (לא לשכוח להגן עליה מקרינה) וזה גם יעייף אותה ואולי היא תישן לך יותר טוב אחר כך

באמת ממליצה על ערכית אלבומים דיגיטליים יש את לופה ואת פיק א בוק, זה תעסוקה ממש נחמדה והתוצאה נשארת שנים והילדים כל כך אוהבים לדפדף בזה.

מבחינת מפגשים אני מבינה אותך גם לי נורא קשה לפתוח שיחה.. אולי ללכת עם הקטנה לקחת את הילדים מהגנים ולנסות להכיר קצת אימהות של החברים שלהם?

לקחת פרוייקט כלשהו בתחום שמעניין אותך-
יציאת אומנות לבית/ עריכת אלבום/ פאזל של מלא חלקים למסגר בסוף וכו וכו..
בנוסף כדאי מאוד להקפיד לצאת מהבית פעם ביום או כמה פעמים בשבוע (לא בשעות החמות). אם זה לסיבוב, להליכה, לפארק, לספריה העירונית וכו. ממליצה מאוד על יציאה החוצה ולא על יציאה מהבית לאוטו לקניון...
בנוסף יכולה לחפש באזורך יש כל מיני פרוייקטים ותוכניות מפגש לאמהות אחרי לידה, התעמלות לנשים אחרי לידה וכו. אז אלה הזדמנויות גם למפגש חברתי. גם אם לא יהפכו לחברות הטובות שלך זה מפגש עם עוד נשים בנות גילך במצב דומה ויש על מה לדבר ולשחרר..
בהצלחה! תהני!

אימהות וילדים-פעילות התפתחותית לילדים שגם מספקת ידע לאימהות וחוויה חברתית על הדרך אבל איך שילדתי נגמרה הסבב של הקבוצה ויפתחו רק עוד כמה זמן וזה כבר לא יהיה רלונטי לנו.

 

האמת שיש לי קושי גם בלהתחיל ולפתח שיחות ולהגיע לכדי חברויות. פעם לא הייתי ככה. הייתי יכולה לפתוח בשיחות ולהתידד גם סתם עם אנשים שיושבים בתחנת אוטובוס לידי ולא יודעת מה קרה לי.  פתאום ריק, אין מה לשאול הכל מאומץ...

 

אני באמת אנסה לצאת יותר מהבית, יעשה טוב גם לתינוקת. הבעיה שכשאני אראה שאני בודדה גם בחוץ זה שוב יבאז אותי ויכניס אותי לדכדוך...

תודה על התגובה.

חמישה ימים  עד שבוע

בטוח לא חודש!

אבל איך אפשר להיות בטוחה?

שבועיים ואת מוגנת.. גם שאלתי רופאה וגם מכון פועה

אז אני לא מבינה למה אמרו לי חודש... אולי לא הבינו נכון את השאלה? 🤔

אבל גם בהוראות לצרכן וגם ההוראה הגורפת זה לכל היותר שבועיים

אם זכרוני אינו מטעה אותי- גם בעלון לצרכן רשום כך.

כדי להלחץ מצד שני קוטל זרע לא יעיל במיוחד

כמה זמן לקחת גלולות?

לקחתי גלולות הנקה כמעט חודשיים, הן לא עשו לי טוב אז הפסקתי...

כי אם כן יכול להיות שלא תקבלי מחזור כי את מניקה.

כנראה שהגוף עדיין לא חזר לעצמו.

אצלי למשל עדיין היה חלב אחרי חודש

תודה!

מהםסקת הנקה להריון- 9 ח'
פעם שניה- 4 ח'

הנקתי שנה וחודשיים בפעם הראשונה וכמעט שנתיין בפעם השניה.

אז 9 חודשים היה לך חלב בלי שהנקת??
אני בהריון שליש שני, הפסקתי הנקה לפני שבועיים ועדיין יש חלב. אז הוא פשוט יכול להישאר עד הלידה...?

תראי, אפ יצא לך גבולי בהעמסה של חמישים אז ישלחו אותך למאה ואז תעברי את הסיוט פעמיים.
לפעמים שווה לעשות את המאה מלכתחילה
בהנחה שבע״ה הכל טוב במאה, אז בהריון הבא את אומרת שפעם שעברה עשית מאה והכל היה בסדר ואז יחזירו אותך לחמישים

אז סתם לעשות של 100?
זה נשמע סיוט..
וגם הבנתי שיכול לצאת ב100 משו בעייתי אפילו שאין סכרת.. ואז אני סתם מסבכת את עצמי...

עדיף לך לעשות את בשביל לכסות את עצמך.

כך שאם העובר יהיה שוב גדול ידעו שאין לך סכרת.

אם לא תעשי עכשיו את ה 100 יש מצב שאם תהיה הערכת משקל גבוהה ישלחו אותך לעשות את ה 100 אפילו בתשיעי

מאה היא מדויקת ואמינה ואם יוצא לא תקין אז זה לא תקין

כלומר, מה הקשר של להאמין פה? לכל אחת יכול להיות סיכוי לסכרת גם לנשים צעירות ורזות מאד שילדו תינוקות קטנים בעבר.
אז לא נראה לי שיש מה להאמין או לא להאמין
אחד הדברים שמגביר סיכוי לסכרת הוא תינוקות גדולים בעבר ולכן בודקים
לי למשל היו תינוקות גדולים בעבר ועכשיו יש לי סכרת... זה קורה והרופאה רק מנסה להחיות אחראית
בתור אחת שעשתה פעם שעברה גם חמישים וגם מאה תאמיני לי זה יותר גרוע...
והפעם בגלל שהמאה בהריון הקודם יצא טוב אז שלחו איתי לחמישים ובחמישים גילו לי וואחד סכרת...
בהצלחה ומאחלת לך שבאמת לא יהיה !

כך נוהגים רוב הרופאים.
ואגב לא רק בהריון הבא אלא מכאן והלאה (לפחות מי שאני פגשתי)
ולא ידוע לי על משהו בעייתי שיכול לצאת בבדיקה חוץ מסכרת.
בהצלחה!

גם אני בלידה ראשונה נתפרתי מכל הכיוונים ומאז 4 לילדות בלי תפרים בכלל

בשרשור ההוא מדובר על לידה שלישית.

בלידה שניה האיזור לא נקרא מצולק עדיין.

בהצלחה!

תפרים זה דבר כואב. נקודה.
ההחלמה מהם יכולה לקחת גם כמה שבועות והכל בסדר.

אם לא אמרו לך בבי״ח שום דבר מיוחד על הקרעים, סביר להניח שלא היה משהו מיוחד שמצריך התייחסות שונה.
דרגות 1-2 זה רגיל ונורמאלי, והם מתאחים לבד בלי סכנה ללידות הבאות. יכול להיות שמצויין בטופס השחרור שלך את דרגת הקרעים, אבל זה לא אמור לשנות שום דבר כל עוד זה מתחת לדרגה 3.

יש מציאות כזאת של קרעים שנפתחים, אני אישית נתקלתי בחשש הזה רק בהקשר של קרעים בדרגה גבוהה (שנפגעים שרירים שלא משלימים את עצמם כמו סתם רקמות, ולכן לרוב ההמלצה ללידות הבאות היא בניתוח במקרה כזה). אחד הדברים שעוזרים להחלמת הצלקת זה פיזיותרפיה של אצפת האגן, שמומלצת לכל אישה וולדנית, ובוודאי שאחרי לידה עם קרעים.
אני לא יודעת אם ממש לקראת לידה יש מה לעשות עם זה...

בלידה ראשונה כמעט תמיד נקרעים, וזה לרוב הולך ופוחת מלידה ללידה גם בכמות וגם ב״איכות״.
יש יוצאים מהככל כמובן (כמוני למשל... 😏), אבל לא הייתי נכנסת בגלל זה לסרטים. רוב הסיכויים שמצבך יהיה טוב יותר מבלידה הראשונה.

וככה תגיעי ליולדות כאלה.

 

בהצלחה ובשעה טובה

@איזו נחמה

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/m9559385

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/m9558179

תייגה עוד דברים בפיסבוק שמדברים על זה 

וגם הניקיות הללו עדין פעילות

כאן בפורום סיפרו על עצמן המנהלות-
@תחיה דולה
@יפעת1

אני ילדתי בבית את הראשונה שלי אבל לא באופן מתוכנן.

פשוט התקדם מאוד מהר הלידה ולא הספקתי לרדת לאמבולנס....

מצד אחד, האווירה כן הייתה לחוצה כי זה לא היה מתוכנן בכלל, ומהרגע שמד"א הגיעו עד שהייתה בחוץ היה רק 10 דקות!!!

אבל מצד שני, זה היה במיטה שלי, בבית, זה משהו אחר, את מרגישה יותר השולטת והמחליטה.

משום מה, בשעת הלידה לא הייתי לחוצה שיכול לקרות משהו, אבל בעלי כן היה מאוד לחוץ, אבל ב"ה הכל עבר בשלום...

הבעיה היא שהבית היה נראה אחר כך מזעזע.... והיה צריך לנקות את הכל.

 

אחרי הלידה עוד עשיתי מקלחת בבית ואחר כך נסעתי לבית החולים עם התינוקת ביד....

רק כשהגעתי לבית החולים תפרו אותי, ואז כבר הייתי ממש עייפה וחלשה שזה היה ממש קשה לי. רציתי כבר רק לישון....

 

בקיצור, מצד אחד זה יותר רגוע ומרגישה יותר בטוחה, אבל מצד שני זה לחץ כי אין את כל האפשרויות של בית החולים...

ואם את נוסעת אחר כך לבית החולים אז את כבר מגיעה לגמרי מוטשת וסחוטה...

נראה לי שבגלל שלא נחתי מיד אחרי הלידה לקח לי יותר זמן להתאושש... (עשיתי מקלחת וירדתי 5 קומות לבד  ונסעתי באמבולנס... זה ממש התיש אותי!)

לא היה לי כח לזוז ביומיים הראשונים!

 

העיקר, מה שאת מחליטה שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!!!

 

 

 

 

 

 

יש אחלה קבוצה של לידות בית וטבעיות

תחיה תוכל לעזור בזה?

ארגון מיילדות הבית בישראל.
כנסי לשם, יש שם הרבה מידע.
נסי לשאול גם בפורום הריון ולידה באתר כיפה.
בהצלחה רבה!

עם תמ''ל,דייסה,תה,מיים...?

מוצץ?

אצלי הבקבוק הוא האמצעי גמילה היחיד
ולפני שגומלת-לא יודעים בכלל לשתות מבקבוק...ולא אוהבים תמ''ל...

וגם לא רצתה בקבוק דייסה בכלללל....

מים במשך היום כן.

אבל בלילה רצתה רק אותי.

ארך לי שבוע שלם לשכנע אותה לשוקו... כמובן אחרי שניסיתי את כל האופציות.

היום הצלחתי להגיע למצב שהיא שותה בערך 150 חלב מעורב עם מים עם כפית סוכר וכף דייסה...

בס"ד

מוצץ אפילו יותר

לא סרבנית בכללי, אוכלת שאוב ומטרנה מכיל אפס
אבל לפני השינה היא לא מסכימה כלום חוץ מהנקה

כמובן שממני הוא לא הסכים לקבל כלום חוצמהנקה.

גם אצלי כאמור לא התקרבו לבקבוקים..אבל כשלא אני הרדמתי למדו תוך כמה ימים להתרגל לרעיון כי הבינו שמהאבא לא שייך לבקש..

בהתחלה עם תה ואחר כך עם מים.

היו כמה ימים קשים... אבל כבר.

אבל כמובן שלא אני.

איך היא נרדמת לשנת הבוקר?

אנחנו התחלנו ממנה ולאט לאט הפסקתי כך להניק אבל הייתה לי גמילה מאד ארוכה.

היום היא כבר שבועיים לא יונקת בכלל ונרדמת רוב הפעמים כבר בלי נידנודים.

ו... היא ישנה כל הלילה כמו בובה.... כשינקה היתה כמה כמה פעמים ולא נרדמת חזרה בלי ההנקה.

גם נידנודים לא משביעים את רצונה

אני לא מתקרבת בלילות הראשונים.

אני החלטתי שאני מפסיקה לגמרי את ההנקה.

הורדתי קודם בהדרגה את ההנקות ביום.

אחר כך את ההנקה של הבוקר.

ואז הגעתי לאמצע הלילה... הורדתי גם כן בהדרגה לדוגמא, היא היתה קמה תמיד בסביבות השעה 22 היה לי הכי קל והיה לי הכי הרבה כח לריב איתה ולהרדים אותה בלי הנקה.

אחרי שהיא הפסיקה לקום בשעה הזו לקחתי לי כפרוייקט עוד זמנים לאט לאט עד שהפסקתי לגמרי.

ההנקה האחרונה שהפסקתי אותה הייתה זו שלפני השינה שהשארתי אותה בתור הנקה יחידה בערך שבועיים ובזמן הזה הרגלתי אותה לשוקו.

וכשהפסקתי היא כבר אהבה את השוקו ונתתי לה אותו במקום.

כל התהליך ארך בערך חודשיים!...

את שלושת הילדים גמלנו בלילה רק כשבעלי התגייס לעניין. במשך כשלושה לילות רק הוא קם לתינוק, והרדים אותו בכל דרך שהיא (עגלה, נדנודים, אפילו בחוץ, ידיים).
אחרי כמה לילות כאלו, זה עבר. התינוק כמעט לא קם, וכשכן - כבר יכולתי גם אני להרדים אותו בחזרה.

כמובן שהוא לא רצה, אבל אחרי שכמה לילות התעקשתי לא להניק הוא התחיל לשתות מהבקבוק ולהירדם. אחרי כמה שבועות גמלתי מהבקבוק כי הוא המשיך להתעורר כמה פעמים בלילה בשביל לשתות מים מהבקבוק, והוא לא ידע איך לשתות לבד אז תמיד מישהו היה צריך לקום לתת לו...
בכל אופן באיזו דרך שתבחרי, ממש ממליצה לא לתת שוקו או משקה מתוק אחר שיהרוס את השיניים. ואם כבר גומלים מהתמכרות אחת, למה להחליף אותה במשהו אחר שהרבה יותר גרוע? ואחר כך תצטרכו לגמול גם מזה אז באמת לא שווה

בגיל 8-9 חודשים ניתקתי הנקה מהרדמות (המשכתי הנקה בלי קשר).
התהליך ברוך השם היה קצר ויעיל הרבה יותר ממה שציפיתי!
שמתי אותה במיטה, ישבתי לידה במשך זמן ארוך (כמעט שעה). בהתחלה עמדה ובכתה וכל הזמן דיברתי והסברתי וליטפתי וכו. לאט לאט נשכבה, נרגעה, ויצאתי כשכבר נרדמה או כמעט נרדמה.
כך המשך 2 לילות ומאז התינוקת ישנה לילה שלם! (כשהממוצע היה התעוררות כל 1.5-3 שעות)
יש לציין שהיא כן לוקחת מוצץ באופן כללי.
אישית לא בדיעה שעדאי להחליף את ההנקה במשהו אחר שתהיה תלויה בו. עצם התלות גורמת להתעוררויות תכופות בלילה שמצריכות את אותו דבר כדי להרדם בחזרה. ילד שלומד להרדם לבד במיטה איכות השינה גוברת פלאים. כי מסתבר שבכל מקרה הם מתעוררים הרבה באיזושהיא רמה, והשאלה איזה כלי יש להם לחזור לשינה העמוקה.
אני הבנתי שההתעוררויות התכופות וההנקות המרובות הן כתוצאה מהתלות בין הנקה להרדמות. חשבתי לרדת לארוחה אחת עד שתיים בלילה, מה שהיה נראה לי צורך תזונתי סביר לגיל. ולבסוף הסתבר שבכלל לא היה צורך תזונתי. כי היא פשוט הפסיקה להתעורר בכלל..
בהצלחה!

רוצה לדעת אם אפשר לתת לו מזה..
תודה!

שאין בעיה עם כפית לטעם, הרי מותר מוצרי חלב.
אבל לא כמות של מנה

הרי מותר לתת גבינה לבנה, מעדנים למיניהם וכו' אז מה ההבדל?

אבל אני לא מקור מוסמך!
הסיבה שאומרים לא לתת חלב ניגר היא כי חלב פרה לא מספק את הצרכים התזונתיים של תינוק מתחת לגיל שנה. ולכן זו ההנחיה על מנת להמנע מהחלפת הנקה/תמל בחלב פרה (כמו שהיו עושים פעם שזו הייתה מנה לתינוקות בבקבוק).
עד כמה שאני הצלחתי להבין אין בעיה בעצם החלב כמו שאין בעיה במוצרי חלב.
לכן קצת חלב בצוך תבשיל זה כנראה בסדר אבל לא לבסס ארוחות של התינוק על חלב פרה.
זה מה שאני הבנתי אבל הכי טוב לברר בטיפת חלב.

לא מומלץ.
אבל בהתאם לתזונה שלו אפשר להכין עם חלב אם או עם התמל שרגיל לקבל.
אני הייתי עושה עם הקווקר מהיר הכנה כך שלא צריך לחמם בסיר. רק מערבבת ממתינה כמה דקות ומגישה.

הבעיה היא עם חלב ניגר(לתת לשתות חלב או חלב כמו שהוא)
אין שום בעיה לתת משהו שבושל עם חלב.

חשבתי שאסור מאותה סיבה שאסור דבש- כי יש בזה אלרגנים שלא בטוח שתינוק יצליח להתמודד איתם (זה מה שאמרו לי בטיפת חלב לגבי הדבש).
אז טוב לדעת שהסיבה אחרת, ואפשר להביא רק לא להסתמך על זה כארוחה.
תודה!

הסיבה שלא נותנים דבש היא כי עלול להיות בו רעלן שיכול להיות מסוכן מאוד לתינוקות קטנים. ולכן ממליצים לתת רק מעל גיל שנה, לא קשור לאלרגיה. לצורך העניין יש מאכלים שנחשבים הרבה יותר אלרגניים, כמו למשל ביצים, חלב, שומשום וכד', ההמלצה היא לחשוף אליהם מגיל חצי שנה, בזהירות ובצורה הדרגתית

כתבתי "אלרגנים" בטעות, התכוונתי לכתוב "רעלנים". טוב שכתבת..

בגלל שזה יכול לעשות חורים במעיים כדאי שתשאלי בטיפת חלב אם מבשלים את החלב זה מספיק
אם את שואלת אשמח גם לדעת את התשובה

ככל הידוע לי לא נותנים חלב ניגר מכיוון שלא רוצים שזה יחליף מנת חלב אם/תמ'ל כי אין בזה מספיק ויטמינים והוא מפריע לספיגת הברזל

עד גיל שנה אין לגוף את היכולת הזו וזה יכול לגרום לכיבים

לכן שאר מוצרי חלב מותר

אבל התסמינים קשורים לאו דווקא לחלב, אלא באופן כללי למזונות שרגישים אליהם.

לכן זה יכול לגרום לכיבים

וכן זה כמו כל מזון שרגישים אליו ולכן קשה לגוף לעכל אותו

חוץ מזה זה יכול לגרום לחוסר ספיגה של ברזל 

אם אישה הפסיקה להניק והתמ"ל לא היה נפוץ וכך גילו את זה הילדים התחילו לסבול מזה

שיש להם היסטוריה של רגישות ללקטוז.
סתם ככה אין סיבה שחלב יגרום לכיבים. רוב האנשים בעולם מתמודדים עם עיכול חלב בגבורה, כולל תינוקות...אל תשכחי שבסוף רוב תחליפי חלב אם מבוססים על חלב פרה

ולא עם מוצרי חלב שכבר עברו עיבוד אינזמתי ובטח תחליפי חלב 

תסמונת המעי הדליף

זה כאילו לשווא כי הוא לא חסר לו חלב או שיש בזה משהו טוב?

כנל בסוגי הפחמימות יש הבדל.?

אולי @לב אמיץ את יודעת?זכור לי משהו מפעם

יש יתרונות שונים לשיבולת שועל ולסולת למשל (אורז פחות מומלץ, אלא אם כן רואים שזה נצרך לתינוק שצריך מזונות עוצרים). ויש גם העדפה אישית של התינוק.

 

תינוק יונק, קשה לחשוב על יתרון שיש לחלב פרה או אפילו עיזים על פני חלב אם .

חלב פרה זו בעצם הדרך להאכיל אותו בדגנים, או להשביע אותו מספיק, 

או שישב עם זהבה ושלושת הדובים לדייסה משפחתית חמימה .

היא פשוט לוקחת-חוטפת לי מהצלחת את הגרנולה וחלב

תהיתי אם זה לא טוב לתת לה

זה לא על פני חלב אם זה בנוסף

ולא חולה חלילה, ולא מתמודדת עם חולשה במערכת החיסונית, זה בסדר.

לפני החתונה, לא?
זה יכול גם לעשות בלגן עד שהגוף מתאזן אחר כך חזרה.

לי אחרי חודשיים דילג חודש וחצי ולא היה הריון, בדקתי אלף בדיקות.

במיוחד שאת אומרת שהיה לך מבולגן גם לפני כן.

בהצלחה.

אז ממה הבחילות וההקאות? מהכדורים? ממשהו אחר? 

בד"כ בהריון מתחילים להרגיש תופעות לוואי בערך כמה ימים אחרי האיחור, גם מי שמרגישים קודם זה בד"כ בקטנה
ולא ממש בחילות והקאות כמו שאת מתארת.
אולי את מהמיעוט שכן מרגישות ככה כל כך מוקדם.
לקחת לפני החתונה או אחריה גלולות/ תרופות שזה יכול להיות תופעות לוואי שלהם?

הייתי מציעה לך כן לבדוק הריון כי אם לא אז ללכת לרופא לראות ממה זה יכול לנבוע ואיך להקל.
אין סיבה לסבול, שבועיים וחצי זה הרבה בשביל לסבול בשקט בבית.

בגדול יכול להיות גם שזאת תגובה רגשית לשינוי בחיים, בכל זאת חתונה זה שינוי מטורף ועוד עם כל הלחץ לפני...

אז בקיצור, תבדקי הריון, אם לא תתייעצי עם רופא משפחה מה יכול להיות מבחינה רפואית ואיך אפשר להקל.
אם גם ממנו אין ישועה כדאי לפנות לתחום הרפואה האלטרנטיבית, אם זה יושב על משהו רגשי אז הטיפול יקל עלייך מאוד.

יכול להיות שהתזונה שלך השתנתה?
ואם את מודעת לבעיית אנמיה, כדאי תמיד כל כמה חודשים לבדוק המוגלובין ופריטין.

תרגישי טוב ובשורות טובות!

הגוף שלי מאוד רגיש לשינויים.
יכול להיות שרק חודש אחרי החתונה התחילו תופעות רגשיות?
לקחתי כדור למניעת הריון שעשה לי בחילות והקאות ויומיים אחרי שהפסקתי לקחת הפסיק לי הבחילות ולפני שבועיים וחצי זה חזר אבל עם כל מיני הרגשות מוזרות כמו התקף בכי וצחוק ביחד בלי שום סיבה הגיונית.
ואני כבר לא יודעת מה קורה לי.
והתזונה שלי השתנתה לטובה כי התחלתי לאכול מסודר.
ואני לא יודעת אם יש עניין לבדוק הריון כי אם זה לא איחור אז יכול להיות שלא יראו, לא?
 

יש נשים יותר סקרניות - שקונות מלא בדיקות ובודקות ,
אין עניין רפואי לדעת על הריון כמה שיותר מהר... (בעצם קצת כן... להיזהר ממאכלים שאסור בהריון).
ויש נשים שמחכות בסבלנות עד שממש משוכנעות שיש סיבה לבדוק.



אז אם את סקרנית - תבדקי,
ואם תצא תשובה שלילית תדעי שזה עדיין יכול להיות תחילת תחילת הריון.
אבל בכל מקרה אם התופעות שאת מתארת קשורות להריון - שבועיים וחצי זה מספיק זמן כך שבדיקה בוודאות אמורה לזהות. אז אם תצא תשובה שלילית, תדעי שאין קשר בין התופעות להריון / לא הריון.

בהצלחה רבה! בשטרות טובות!!

שיכין את הארנק שלו טוב טוב...

זה ממש יפה בעיני אף פעם לא חשבתי לקנות לבעלי מתנה אחרי הלידה.. למרות שמגיע לו..

התינוק זה המתנה לא? תשע חודשים אני סובלת קשות עבור התינוק של שנינו
ולמרות שהוא מדהים בכל מה שהוא עושה ולוקח על עצמו זה לא מתקרב לעשירית ממה שעובר עלי...

אבל זה רעיון מאד יפה וחמוד

נכון שאובייקטיבית מבחינה פיזית, אני סבלתי(וסובלת, אבל אני כולה שבוע וחצי אחרי לידה..) יותר ממנו.

אבל נפשית עברנו שנינו תקופה מאוד מאוד לא פשוטה, ולא הייתי יכולה לעבור את זה בלי התמיכה שלו, ועל זה אני רוצה לפרגן לו.. לומר לו תודה על התמיכה המטורפת שלו באישה ההורמונלית והמתוסבכת שההריון והלידה הזו הביאו לו
(התערבתי למרות שאני לא מפותחות השרשורים בנושא, אבל פשוט זה מעסיק גם אותי..)

אבל כמובן כדאי אחרי הטבילה או לפני הלידה..

(מבחינתי זה הכיוון באמת.. אבל הפותחת מחפשת ממש מתנה. לי יש עוד זמן עד שאני אצטרך להחליט מה בדיוק..)

לי אישית הוא מרגיש מוזר קצת ולא מתאים לי. אבל עדיין רעיון מקסים

מה לעשות שבשביל בעלי למשל-

תינוק זה סוג של מתנה, אבל לא לגמרי. הוא מתחבר אליהם רק כשהם מתחילים לתקשר- חיוך, קשר עין רציף...

אז מיד אחרי הלידה- מה יש לו?

תינוק "מכוער"

אישה הורמונלית בטירוף

לדאוג לבית ולילדים האחרים- בגדים, אוכל, ביביסיטר....

 

לא מגיע  לו מתנה "שווה"?! (בעיניו הגבריות כמובן...) 

בסה"כ זה נתינה שחוזרת אלי בסיבוב וגורמת לו לרצות להיות עוד יותר סבלן אוהב ואוהד כלפי...

בושם, סידור ושוקולדים. לא הצלחתי להחליט אז שילבתי..
יש כאלה שאוהבות לעשות חולצה או כוס עם תמונה וכיתוב כמו האבא הכי הכי או משהו בסגנון.
באמת היו הרבה שרשורים בנושא, את יכולה לחפש ולקבל עוד רעיונות

קלרינט, כי ידעתי שהוא ממש רוצה ללמוד לנגן על זה. (לצערי עוד לא התחיל...)

גבר שסיפר שכל לידה אשתו מביאה לו זוג גרביים

עם איחול וברכה שימשיכו בזוגיות מושלמת (משהו בדומה..)

אולי זו לא "מתנה" אבל בהחלט אהבתי את הגימיק

מתכננת בעז"ה לתת לבעלי מיד אחרי הלידה...

 

וגם אני חשבתי על רעיון של ארנק- עם האיחול:

"זרענו וכספנו ירבה כחול"

שלקחתי לפני החתונה אמרה לי הרופאה שכשלוקחים הרבה זמן יכול להיות כתמים. ורשמה לי כדורים נוספים לתמיכה למקרה שזה יקרה. אני לא זוכרת את שמם...

התחלת לקחת אחרי הביוץ בוודאות?
כי אם לא.. יכול להיות שפרימולוט+ביוץ גורם לדימום..

ואם כן- לוקחת כדור אחד או שניים?
אני יודעת שלפני החתונה נותנים 2 שלא יהיו בעיות..

מניקה, מחזור לא ככ סדיר...
אבל כמעט בטוחה שאחרי

או פשוט לשחרר את הגוף.. לפעמים הגוף דורש הפסקה...

אני קצת בלחץ ולא מצליחה להשיג את הרופא

לתמיכה, בעקרון אחרי שבועיים יש הרבה נשים שהפרמילוט לבד לא מחזיק להם...
מקסימום תפני לרופא אחר...

את יודעת לתת לי דוגמא לכדור שמוסיף תמיכה?

במרפאה שלי לא עונים כבר יומיים אוףףףף

אני לא מכירה שם, רק זוכרת שלמדתי עם הרב בורשטיין, לגבי כלות שמוסיפים להם כדורים חומים כולשהם או מגבירים מינון....
מקווה בשבילך שזה לא מאוחר מדי...

לא מומלץ הכדור הזה, תוספת חזקה של הורמונים, במיוחד בהנקה....
אמר להמשיך כך ובעז"ה יהיה בסדר.
טוען שכתמים לא בהכרח יתפתחו לדימום, יכולים להעלם
השם יעזור

כל חודש תשיעי ישבתי על זה

נראה לי שמוריה המליצה לי לקנות דרכם..
בכל מקרה אני מרוצה מאוד מהכדור והאיכות

שאני מרגישה כאילו אין מצב שמתישהו זה יעבור בכלל,
ופתאום מגלים שזה עבר...
נראה לי אומרים שבערך בשבוע 14 זה עובר, אצלי תמיד עבר קצת אח"כ, וגם כשעבר - זה לא היה בבת אחת, עדיין היו הקאות פה ושם... אבל יש תקווה. בעז"ה.

ב"ה

הי!
גם אצלי היה ככה.
בחודשיים הראשונים הייתי קצת חלשה ומבערך שבוע 11 החולשה התגברה והתחלתי להקיא.
חשבתי שזה ישאר ככה,
ומבערך חודש רביעי התחלתי להתייצב ועכשיו בשבוע 19 מרגישה הרבה יותר טוב. הכח חזר ומקיאה לעיתים ממש רחוקות...

בהצלחה רבה!!!!!

באמת נראה כרגע שזה לא הולך להסתיים...
וזה לא שעד עכשיו הכל סביר יחסית, הקאתי גם לפני, העיפות היתה, וגם הבחילות...
אבל כשרואה שזה רק מתגבר עוד יותר,
זה פתאום נראה מייאש...
בעז"ה יהיה טוב, בסוף

ב"ה

הציפייה שכולם אומרים שעוד שניה זה נגמר וזה רק מתחזק באמת קשה וקצת מייאשת.
לכן צריך לזכור שכל אחת והגוף שלה, אין כללים...

שבוע 14 זה סוף השליש הראשון. עוד מעט

המערכת החיסונית שלי שבדרך כלל ב"ה מצוינת תפסה מלא מחלות וורוסים ונוסף לזה החולשה חודש שלם לא תפקדתי. נאלצתי לספר לבוס מוקדם מהרגיל על ההריון. היה נקודה שבה חשבתי שלא אצא מזה. ב"ה אחרי שהפסקתי עם הדיקלקטין סביב שבוע 14 השתפר משמעותית עד היום שבוע 20 אני כבר מצליחה לקפל כביסה בלילה קצת. חיבוק תיהי חזקה.

יש לי המון תקווה וציפייה לשבוע 14 המושיע...😁
כדאי מאוד שלא יאכזב...

וואו, חודש זה באמת המון.. מקווה שהבוס הראה הבנה..אני עוד איכשהו מצליחה להסתיר, אבל כבר מרגישה מבטים בעבודה בגלל שמאחרת...

ויכולה לעודד אותך שזה נראה לך מחמיר אבל זה בעצם השיא ...

מעכשיו והלאה יהיה רק יותר טוב בעז"ה

 

עד הסוף הטוב והכיפי

 

תחזיקי מעמד!!

להרבה נשים זה בכלל לא ככה אני רק בשבוע 16 מתחילה להרגיש יותר הקלה

לק"י

אבל כנראה שאצל הרבה זה עובר עד סוף השליש הראשון.

בתור אחת שסבלה מבחילות והקאות, ורק חיכתה בכיליון עיניים שיגיע לו שבוע 14... זה מה שהחזיק אותי... בפועל - עד ללידה חגגתי איתן...

אבל כן, כדאי לא לתלות בזה את כל התקוות...

הכי חשוב העיסוי בזמן הלידה תביאי שמן ותספרי למיילדת "כמה עיסויים עשית בבית"  זה יתן לה מוטיבציה

אני גם לא התחברתי לזה...לא ניסיתי אבל אני יודעת שיש משהו שנראה בלון שמכניסים ומנפחים אולי משהי פה ניסתה

לצורך הדוגמא בהריון ראשון עשיתי ונקרעתי הרבה. באחד ההריונות הנוספים לא עשיתי והיה לי קרע אחד.

אני חושבת שההגמשה של האיזור זה שילוב של גם עיסוי, וגם עניין רגשי- נפשי. אישה שאצורה, תקרע יותר מאשר אישה שמתחברת לתהליך ומודעות לו

לק"י

אלא יותר תלוי בגנטיקה או מבנה או משהו כזה.

לידה ראשונה- חתכו בשביל ואקום
לידה שניה - חתכו והיה תפרים
לידה שלישית והלאה- לא חתכו ולא נקרעתי, אולי רק קרעים קטנים שלא הצריכו תפרים.

שבהריון 3 לא אמורים להיות תפרים ואם כן זה בגלל תפר קודם שנפתח או תנוחת שכיבה

לק"י

בלי קשר למספר הלידות.

בהריון שלישי הגוף כבר מסוגל להיפתח לגודל הזה בגלל הלידות הקודמות בלי שום קשר לעיסוי. כלומר עיסוי לא זה שישנה את המצב, זה מה שלפחות אמרו לי כנראה שיש כאלה שטוענים אחרת.

זה שעיסוי לא ישנה את המצב, זה לא "בד"כ בהריון 3 אין תפרים" ..

היא אמרה שבלידה שלישית בד"כ אין תפרים, ולמיטב ידיעתי זה נכון. את יודעת משהו אחר?

מה שהבנתי מרופאת נשים-שבלידות חוזרות לאחר תפרים, הרקמה מצולקת ולכן יש יותר סיכוי שיהיה קרע שם.

שיהיו שוב?
כלומר, אין תקווה?

זה הפחד העיקרי שלי לקראת הלידה.
התפרים 😱😰😨

ככה אמרה לי הרופאה.
הגיוני שזה גם תלוי בגודל הראש של התינוק וכו'..

נקרעים פחות. כמובן שיש יוצאות מן הכלל ואף אחד לא יודע מה יהיה אצלך.

מכירה המון בנות שעשו ונקרעו.
ככה שאם זה לא נעים לך, ממש אין צורך לעשות.
ועל אפי-נו(הבלון) שמעתי ממש דיס-המלצה מפזיותרפיסטית של רצפת האגן

מה שיותר יעזור לך זה ללדת על 6, בתנוחת לידה כזאת הלחץ מופעל על החלק הקדמי של הנרתיק, שהוא גמיש ועתיר בקפלי עור, ולא על הפרינאום.

לק"י

כשיולדים על 6 פשוט עומדים על 6 על המיטה?
מעניין אם זה אפשרי עם אפידוראל, בהנחה שהרגליים לא רדומות.

(התחלתי לחשוב על הלידה הבאה עוד לפני שהיא נראית באופק).

מניחה (לא ילדתי כך).
אם הרגליים לא רדומות זה אפשרי טכנית, אבל תלוי במיילדת כמובן - בלידה הראשונה סבלתי כמה שעות בשכיבה על הגב עד שהתחלפה מיילדת שהרשתה לי לקום על הברכיים.

@יעל מהדרום גם אני מוצאת את עצמי ככה  

 

מאוד הייתי רוצה לנסות בלידה הבאה לידה על שש, השאלה אם מבחינת צניעות, שהבעל נמצא בחדר, זה אפשרי?

לק"י

יש שלב שזה בעייתי..
בצירי לחץ. לא מכוסים אז.

לק"י

וגם אדע לבקש מה שאני רוצה.

אני פשוט סובלת נוראות מהצירים, ותנועה/ מקלחת לא עוזרים לי (לא יודעת איך היה בלעדיהם אבל). אז די ברור לי שאם לא אגיע בפתיחה ממש מתקדמת, מן הסתם אקח אפידוראל.

יכולה לומר לך שבלידות שלי הרגשתי את הרגליים ויכולתי תיאורטית לקום ל6, וגם המיילדות הציעו לי.
אבל זה הרבה יותר מתיש מלשכב על הגב.
צריך להחזיק את כל הגוף בנוסף ללחיצות...
אשרי מי שמצליחה!

לק"י

נראה מה יהיה אז...

ילדתי בעמידת 6
נקרעתי
קרעים שהיו בסמוך לשופכה (פתח יציאת השתן)
עשיתי עיסויים. אבל העיסויים מגמישים את האיזור שפונה יותר לכיוון השני בכלל

עודדתן והרגעתן(:
בשורות טובות בעז"ה