פורום הריון ולידה (עמוד 3611)

זה לא אומר הרבה

אבל זה אפשרי להיות בתחילת הריון עם רירית כזאת?

בטא 50, יומיים אחרי איחור זה בסדר?

נשמע כמו הריון

שיהיה לך בהצלחה

תחכי ליום ה12 לפחות, אלו ההנחיות לרוב.
נכון שזה קשה, אבל תמתיני עוד יום...

וזה יגיע בעז"ה!
בשורות טובות

ממשיכה להמתין
שיהיה בשורות טובות בע"ה

בערב עשיתי בדיקה ביתית שיצאה שלילית
זה אומר שההורמון של הזריקה פג.
בוקר למחרת
שני פסים. אמנם חלש אבל נמצא שם.
היום
שני פסים ב"ה. פס שני אפילו קצת התחזק.
יום ראשון הולכת בע"ה לבדיקת דם.

תודה על העדכון, משמח לשמוע, שיעבור בעז"ה בקלות בשמחה ובידיים מלאות

את זו שמנסה לבת אחרי בנים נכון?

שיהיה הרבה הרבה בהצלחה!! 

העיקר תינוק בריא ושלם!

ממש מרגש שיהיה בהצלחה!

שותפות למתח
לתקווה
ב"ה בטא חיובית
עכשיו נמשיך להתפלל שהכל ימשיך כשורה.

איזה מרגש, ב"ה!
בשורות טובות

אני לא.
חוץ מזה קחי בחשבון שאי אפשר להשכיב על הבטן.
בחיים לא הייתי לוקחת כזה.

לא מבינה איך זה נוח לילדים

ממש כדאי לדעתי אחד שנשכב עד הסוף/כמעט..

לא נראה לי שהציק לתינוק. אבל אני חושבת שזה לא בריא.

המנח מאוד מגביל. אני לא רציתי.

זה היה המדד הראשון שלי כשבחרתי עגלה.

היה נראה לי ממש לא נוח,ואי אפשר להשכיב על הבטן

נראה לא נח בעליל יש תינוקות שאוהבים את התנוחה הזאת ויש כאלה שלא
הבנות שלי יוצרת לעצמן את התנוחה הזאת כל הזמן עם הרגליים על הפגוש

לא מציק בכלל לילדים שלי...

אבל אני לא הייתי קונה היום שוב פעם כזה טיולון (קניתי בתור אמא טריה ולא מנוסה)

בגיל הקטן יש לי תחושה שהילד "טובע" בטיולון במנח כזה...

חד משמעית אתן ממליצות על הרגיל
אני שמחה ששאלתי כי רציתי יותר תטיולון עם התנוחת עירסול (בגלל שהוא יותר יפה...) אבל אחרי התגובות אני ארד מזה.

לא אופייני דווקא בחודשים שמיני-תשיעי, אבל הגיוני שזה קורה כי בחודשים האלה כל התופעות מגיעות בהקצנה
רעיון באמת לנסות רפידות הנקה

או באמת רפידות

גם ככה בלי עין הרע יש בשפע, לשים עם יותר ריפוד זה הזוי...

לדעתי הרפידות יעזרו.
בהצלחה

כמו רפידות אבל קטנות יותר ומסיליקון דק. קניתי פעם מאמזון וזה נועד בדיוק למטרה הזו..
בארץ שאלתי פעם באפרודיטה והיה להם משהו דומה אבל חד פעמי ויקר (בשביל להיות חד פעמי)

אין צורך לשטוף לפני ההנקה,
שמים גם בפה של התינוק במקביל.

גם אצלי לא היה שום סימן בפה של היונק, אבל עובדה שהוא הדביק אותי שוב ושוב.

הרופא אבחן לי פטריה לפי התיאור. בדק בפה שח היונק, ולמרות שלא מצא סימן, נתן לי טיפול לפטריה.
וזה באמת היה פטריה, כי הדקטרין עזר.
עד שקניתי את המשחה, עזר לי למרוח חומץ (עשיתי עם חיתול בד על הפטמות ובפה שלו).

ושזה עזר לה פלאים

אולי תחפשי משהו בנושא

והאם יכול להיוץ שפטריה גורמת לחתכים?

והסדקים במקום להרפא גדלים.
אני שמה מהמשחה הסגולה של לנסינו בכמויות וגם בפנטן פלוס. זה היה אמור להשפיע, לא?

כי הפטריה גורמת לעור להידקק

מתי ילדת? לפעמים התינוק לא יונק כמו שצריך וזה גורם למה שתיארת או בתקופה שמתחילים להם שיניים

ממליצה על יועצת הנקה ובינתיים תניקי עם פטמות סיליקון עד שירפא

יש לי הרבה נסיון בהנקות ארוכות..
אף פעם לא היה לי דבר דומה למה שקורה עכשיו..
לדעתי בשבוע שיצאנו לנופש היא לא ינקה טוב כי הנקתי בכל מיני מצבים משונים ומזה נוצרו הסדקים, אבל חוץ מהסדקים הכל אדום וכואב ברמה מטורפת..

ותשתמשי בפטמות סיליקון עד שיעבור... חבל שתסבלי מהכאבים...

רפואה שלימה

אם זה זיהום זה לא אומר להיות עם מוגלה?
או לכאוב בבלוטות לימפה של בית השחי?
כשאני מסתכלת על הסדקים אחרי מקלחת הם נראים נקיים...

דווקא בפיטרייה מופיע קצת לבן בסדקים בד"כ

אחכה בסבלנות לתור שלי לרופאה מחרתיים..

אלו פירסט, אחרי כל הנקה לשטוף את האזור ולנגב היטב, לרסס אלו פירסט ולתת למקום להתאוורר, השיפור מהיר ביותר!

לשתות מבקבוק,היא ניסתה על הבת שלה והצליחה ,תחפשי באינטרנט

גם לנו טומי טיפי היחיד שעבד.
לא הכרתי אותו אבל המטפלת המליצה עליו וזה מה שעזר לסרבנית..

הפטמה.

ההינו בביבי סטאר יש של פטמה בצד ויש של פטמה באמצע ,

דוקא לא יקר, 3 בקבוקים ב90 שח.

או אחד ב40.

על מה כדאי לעבוד מניסיונכן למה יש יותר סיכוי פטמה בצד או באמצע?

נראה לי סתם מתוך הרגל.
אולי בצד יותר נוח אם רוצים שהיא תלמד להחזיק לבד..

לנו יש באמצע..

בגיל מוקדם יותר, וגם לקח זמן..

בהצלחה!!
באמת קשה...

מה שטוב בגיל הזה שאפשר כבר לתת אוכל, וגם חלב אפשר לתת בכפית (עם או בלי דייסה)

ומאמינה שיהיו ברוב חנויות מוצרי התינוקות..

יש עקשנים שלא מוכנים בקבוק.

אין להם בעיה לצום.

לפחות היא בגיל שאת יכולה להתבסס על פרות וירקות גם.

היא נועלת את הפה חזק ,

ומכניסים לה בכח היא יודעת להוציא את זה החוצה.

היא מוכנה לצום 8 שעות עד שאני באה לקחת אותה...

לעבור בקבוק בקבוק אתחיל עם עצתכן עם טומי טופי ,

תודה....

שהמחיר כבר לא משחק לי רק שתיקח אבל תודה אנסה מקוה שאשיג...

פגשתי חברה שכבר בגיל 8 חודשים הרגילה את ביתה סרבנית הבקבוקים לשתות חלב אם מכוס

לא קש כמובן אלא כוס רגילה...

 

וחיבוק.

באמת זה לא פשוט שהתינוקת שלך "מרעיבה" את עצמה....

כשהייתי צריכה להרגיל אותה לבקבוק הסכימה רק מהבקבוקים הפשוטים שקונים במכולת ב5 שקל...ורק אח''כ עברנו למאמ.

אוונט ממש לא הסתדרה אצלינו..היה יוצא לה מלא אוויר...

הייתי מוותרת על הבקבוק.
שתאכל מוצקים אצל המטפלת ותשתה מכוס

עם בקבוק של מאמ, כמו המוצץ שלה, אז היא היתה מוכנה, וגם קניתי בקבוק אמנם יקר של ננו בבה ב70 ש"ח בסופר פארם וגם ממנו היא מוכנה.
עכשיו שכבר עבר חודש שאני בעבודה היא מוכנה את כל הסוגים גם של אוונט.

לשתות מכוס רגילה

ויש משהו שנקרא סטרימר שזה מי מלח טבעיים ולי זה עזר לפתוח את האף.

אבל חוץ מזה ואקמול רגיל... רק תה חם עם דבש ולימון

רפואה שלמה!

תפרגני לעצמך להכנס למיטה עם תה חם ולחכות שזה יעבור. אין הרבה מעבר. 

אבל אין מצב...

אני בעבודה

נראלי זה הדבר הראשון שאני אעשה היום

סי, וגם עזר לי לפני השינההלידה לשים צמר גפן עם מעט שמן זית באזניים

ויש גם מגבונים יעודיים לכך בסופר פראם
לשמן את האזור עם שמן זית
לשים שרפרף קטן בשירותים ולהשתמש בו קבוע

המקום
ואף פעם לא לנגב גם עם מגבונים
זה ממש עוזר השטיפות
ומונע ומכווץ טחורים לדעתי
מנסיון על עצמי

וישיבה על השירותים בצורת כריעה ונשיפות 

תאכלי הרבה פירות יבשים ותשתי מים חמים. זה מרכך את היציאות ופחות מכאיב, וככה גם לא תיווצר עצירות מהפחד שיכאב כשיוצא...
והכי חשוב לא ללחוץ בשירותים בשום אופן!

מוצלחים למרוח לטיפול בטחורים ולטיפול בכאב. דבר שני תקני שם אלצירות ותשתי, יעיל מאוד, אפשר גם לקנות מיץ שזיפים טבעי
בינתיים- בשירותים להרים קצת את הרגליים, ולפני כן לעשות קצת תרגילים עם הרגליים והבטן

פעמיים דיקור גרם להם פשוט להתפוצץ.
זה כואב מוות. אבל אם הם לא מתפוצצים כלום לא עוזר להם. והייתי הכללל

עשו לך את הדיקור בפי הטבעת???

טחורים בהריון

 

ואם את לא בהריון - תגשי לפרוקטולוג, לפי מה שאת מספרת אולי בכלל את זקוקה לפתרון כירורגי...

בנתיים אני מנסה שטיפות ומשחות למיניהן...

ושינוי תזונה,

כמה שיותר ירקות ופירות, די עוזר... אבל קשה לי בטירוף בלי מתוקים וכאלה 

 

גם ידועים כמונעים טחורים

עדיף לא מוצרי חלב, אמנם היציאות רכות אבל לא בריאות.
לשתות הרבה מים, לאכול הרבה פירות וירקות, תמרים ושקדים.

זה סימן שהגוף מנסה להתפטר מזה,כי זה לא טוב לו

 

זה רק מחמיר, למרות שזה נראה שזה עושה טוב. שיפור תזונתי והפסקת צריכה חלב ומוצריו יקנה לך שיפור מערכתי של העיכול, נסי אפילו רק באופן זמני לטווח של כמה חודשים ותרגישי בהבדל

אז גם מזה הגוף מנסה להתפטר ולא טוב לו
וכנל כל שאר עצות הסבתא
מנסים לגרום ליציאות רכות
ויש מאכלים שעוזרים לזה
והמאכלים עצמם אין בהם שום דבר רע

אז יש גישות נטורופטיות למינהן שאומרות שבאופן כללי לא בריא לאכול מיצרי חלב מכל מיני סיבות, או רפואה סינית וכו. ומי שרוצה ללכת לפי השיטות האלו סבבה לה. זכותה
אבל לומר שלא כדאי לאכול מוצרי חלב כי זה גורם ליציאות לא בריאות זה פשוט לא נכון

לבין שלשול מחלב 

אבל לא ניכנס לזה

זה באמת ויכוח ארוך

ואפילו יש כאלו שזה עושה להם חום, שזה גם דרך של הגוף לאותת שמשהו לא טוב נכנס לגוף

שילשולים זה רע למערכת העיכול.

מה שלי עזר זה בעיקר שטיפות שטיפות שטיפות במים קרים בלבד מצמצם מאוד את הנפיחות באיזורם. שנויי תזונה .תשתדלי לאכול דברים שמעודדים יציאות רכות .לי מאוד עזר שזיפים מושרים מהלילה ואז בבוקר לשתות ולאכול אותם .
פחות פחמימות יותר קטניות.
סלק .
והרבה הרבה מים

ממש זוכרת את התקופה הזו זה היה סיוט אחד גדול .!
ב"ה שזה עובר .
אמן שיעבור לך מהר ובקלות .

השמתשתי בהרבה עצות כאן...
ברוך ה' המצב ממש השתפר!

עצה משלי שקיבלתי לא בפורום ואולי תעזור למזדהות- לקחת קרח בשקית ולשים על המקום- זה קר ושורף אבל ממש מקל אחכ...

(ולמי ששאלה- כן אני בהריון חודש תשיעי...)

היא מתחילה להתקרב (שבוע 35) ואני שומעת משפטים כמו-
"יואו, שיעבור לך עד הלידה.."
או "רק שלא תגיעי עם זה ללידה" וכאלה...
מלחיץ אותי..
ב''ה גם אצלי זה כבר יותר טוב.. אבל עוד קיים וכואב😕

כמו שמתואמת כתבה פשוט בלידה הרבה פעמים גם יוצאים טחורים אז עדיף להגיע 'נקייה' שהמצב לא יהיה חמור כל כך...
וגם שלא יהיה כאבים נוספים חוץ מכאבי הצירים והלידה...
לא רוצה לחשוב מה הייתי צריכה לעבור אם ביומיים הקשים האלה עם הטחורים גם הייתי צריכה לעבור לידה .. אמלה..

בהצלחה גם לך, מקווה שישתפר אצלך מהר...

אנחנו באותו שלב, נכון?.. או קרוב?
מתה מכאבי צלעות וגב, ישנה עם 5 כריות לא פחות מזה...

די משתגעת כבר.

לקראת הסוף לא הייתי ישנה כמעט בכללל
מאחלת לכן הרבה כוחות ושעות שינה כמובן

עצם הזנב? לא קושי בנשימה ולא כלום ..

לא משנה מה פשוט לא נוח לישון
ועד שמצליחה להרדם כל דבר קטן מעיר אותי

והקטע המעצבן הזה שבשביל להתהפך צריך ממש להתעורר וכמעט להתיישב....

הרגע הייתי שם,

קבלו 

גם זה יעבור...

רק אצלי בישיבה הבטן מתאבנת וכואבת, וכל האגן תפוס?

והגב כואב לי מוות
אין שום תנוחה נוחה
נהיגה של עשר דקות לעבודה בקושי אני שורדת
אהההה. אין לי כח כבר

דווקא אצלי בישיבה סבבה...
חוץ מהלחץ על שלפוחית השתן... חחחח אבל זה פשוט משו תמידי לא משנה באיזה מצב אני....

שאת כותבת את סיפור חיי כרגע

טוב לדעת שאני לא היחידה

והצלחתי לישון טוב

נראה לי שהבטן ירדה אז

בגלל קיסרי
אף
פעם לא הגעתי לשלב שהבטן ירדה. תמיד גבוהה גבוהה
סיוט

בלי קיסרי

לפחות לא בצורה נראית לעין או מורגשת
אני עם צרבות עד הלידה
ונדודי שינה ...

אחרי הלידה האחרונה רציתי לעשות מסיבת הודיה רק על הצרבות שפסקו להן

גם אחרי הלידה אפשר לפחד מכל דבר שעלול לקרות לילד שלך. צריך ללמוד להרפות...
אני אישית מאמינה בתחושות בטן, אז לדעתי אם את מרגישה שמשהו לא טוב אז לכי להיבדק, אבל אם לא אז צאי מנקודת הנחה שהכל בסדר

אז תרגעי ותהני מההריון

אולי זה מאיים עליך

מזכירה לך מישהו 

או שאת אישה שכלית יותר 

היא הבכורה?

לאכול לפניה זה לא דבר רע כי אמא תריכה לדאוג לעצמה ואז היא יכולה לדאוג לילדים שלה
גם לצאת מדי פעם עם חברות זה חשוב

דברים אחרים כמו להתעצל להביא לה שמיכה כשקר לה או להשאיר אותה בחדר לבד זה לא כל כך נורמלי בעיני
הייתי מנסה לחשוב אם יש לשה שורשים פסיכולוגיים איפשהו ואולי את צריכה לנסות איזה טיפול רגשי בשבילך ל״היפתח״
לא לכולם זה בא טבעי ולפעמים תריך לעבוד על זה
זה לא אומר שאת רעה אבל שיש מה לעבוד כדי להגיע למצב רצוי

אם נפל וופלה או בסקויט על הריצפה הילדים יאכלו מהריצפה ואני ברור לא יאכל. אבל ככה ילדים גדלים.
פרי רקוב גם אני אוריד קצת רקוב ואתן אבל אני בגלל שכבר ראיתי שיש רקיבות לא אוכל.
אבל נגיד אם בעלי יעשה סלט פרות וגם יוריד את הרקוב מהפירות ואני לא אדע מיזה אני אוכל לא יקרה לי כלום.
הכונה שכל הדוגמאות זה לא שאת מסכנת את הילדה. אם היית אומרת שאת משאירה אותה באמבטיה לבד עם מים או ליד חומר ניקוי או ליד סכין או במרפת בלי מעקה כל זה מסכן חיים.
סהכ זה דברים שהם לא מסוכנים רק פחות נעימים
גם לגבי האוכל התינןק בוכה מרעב אבל לא בטוח שהוא רעב יותר ממך. זה כמו במטוס בהוראות שאומרים קודם לשים את המסכת חמצן על האמא ואחכ על התינוק. אמא צריכה לתפקד כדי לטפל בתינוק.
השבוע בכלל היה לי משהוא שהרגשתי ממש אכזרית הרחתי שהתינוק עשה בטיטול ולא היתי מסוגלת להזיז יד ורגל לקום ואחרי בערך שלוש דקות הוא נרדם עד הבוקר ולא רציתי להעיר אחכ להחליף הרגשתי זןעה בגלל שקודם התעצלתי וגרמתי לישון עם טיטול מלוכלך

ממש לא פשוט להודות בבעיות בינך לבין עצמך,
בטח שלפרוס אותם לעין כל...
וכל זה עשית למען ילדתך האהובה!
💜
לגופו של עניין יכול להיות שמרוב שאת דואגת לה הגוף/ הנפש לא יכולים להכיל את זה וזה מתפרש כסוג של אפטיות? מן חומת מגן כזאת עלייך?
את מרגישה שהיא קשורה אלייך מאוד, אולי בגלל זה את פחות מרגישה קשורה אליה, כי בין כה אתן מבלות יחד הרבה?

הרבה זמן את עם תחושה שאת לא אמא מגוננת ודואגת לילדה לצרכים הפיזים רגשיים והנפשיים?
תבדקי אולי יש לך דיכאון אחרי לידה , חשוב לטפל בזמן , שבאמת לא יהיה לה ולך משקעים בעתיד

באמת יכל להיות צורך לצאת מהבית קצת ובטח חשוב לאכול שיהי לך כוחות

האם יכל להיות שזה נובע קצת מדיכאון אחרי לידה? זו לידה ראשונה שלך

מה אם האבא של הילדה הוא לא קם בלילה כשצריך?

אישית אני חושבת שאת ממהרת לשפוט את עצמך,

קודם כל אני חושבת שלכולנו באיזשהוא מקום יושבת איזה דמות דמיונית של אמא מושלמת, שהיא אף פעם לא עייפה ותמיד תמיד הילדים קודמים לה. ואנחנו לפעמים שוכחות שזו דמות דמיונית. אין אמא שלא קשה לה! אין, לא קיים... אני בטוחה שכל אחת אם תחשוב כמה דקות על אמא או אבא שלה תיזכר גם הרבה בצעקות , כעסים וחוסר סבלנות. אני זוכרת לא מעט רגעים כאלו אצל אמא שלי ובכל זאת אני חושבת שהיא היתה אמא למופת! הלוואי ואתן לילדים שלי מה שהיא נתנה לי . והיא אשה רגילה ביותר ולא איזו מלאכית. 

אני לא מקצועית בעניין אבל דעה אישית שלי היא שאת אולי יותר בלחץ להרגיש אימהית, להתחבר ולהתמסר ולכן יותר שופטת את עצמך. 

אני מסכימה שכן, אם קר אז צריך לטפל בילד, אבל כן הזדהיתי עם העצלות, קשה לפעמים אחרי יום שלם של עבודה ופעילות לקום להחליף טיטול או משהו.. לא אומרת שזה בסדר אבל אנחנו בני אדם... זו עבודה עצמית...

בקשר ליציאה, זכותך וחובתך(!!)  למצוא לעצמך זמנים של שחרור וחופש

תני לעצמך את הזמן להתחבר אבל תדאגי לעצמך לאוורור, ובלי לשפוט! 

עצם קיומך וכל דבר קטן שאת עושה עבורה שווה ומוערך!

 

איך היתה אמא שלך?

לא יותר מחסרונות אחרים של אימהות אחרות

חכי שהיא תתקשר איתך יותר, את תתחילי להרגיש שהיא ממש בן אדם
האהבה תתחזק וגם המסירות והאחריות.
בילד הבא זה כבר יקרה הרבה יותר מהר.

את עוד מעכלת את האמהות
את הלידה
את הטוטאליות והאינטנסיביות
את זה שאת לא אדם שחי לעצמו.

כן הייתי במקומך, אומרת לעצמי בשכל - היא תינוקת חסרת ישע וזאת אחריותי, אז אתאמץ לכסות אותה, אז אאכיל אותה קודם כל (תקראי מידע מקצועי פסיכולוגי על החשיבות...)

א. תודה על כל החיבוקים! מדהים שזה באמת עוזר ומנחם!!
ב. לא דיכאון אחרי לידה. אני חיונית, שמחה וגם נהנית להיות איתה בעיקרון. האמת שדווקא החזרה לעבודה, האיוורור שביציאה מהבית- עשה לי טוב מאד.
ג. אכן, הקשר עם אמא שלי מורכב לי. היא אמא למופת, מסורה ולגמרי אימהית (לפי הדפוס שציירתי), אבל יש לי מולה חסך רציני ועמוק ביותר. מגיל מוקדם מאד. שאר האחים שלי בקשר מדהים איתה! אבל איך זה קשור?
ד. כן, אני אדם שכלי בגדול. כן, היא בכורה. אשמח לשמוע למה זה נראה לכן קשור. לגבי אם היא מזכירה לי מישהו שמאיים עלי- אולי לא הבנתי את הכוונה. מה שכן, עצם התלות שלה בי מאיימת עלי, שאני אדם חופשי מטבעי.
ה. בעלי מטפל בה המון והרבה פעמים לוקח אותה ונותן לי לישון, או להתקלח, או לצאת עם חברות וכו'. לגמרי שותף.. ספציפית בלילה- אני מניקה, כך שאין סיבה שיקום.
ו. אכן, אנחנו מבלות הרבה יחד (אני מורה, ועכשיו בחופש חודשיים, שהיא איתי). אבל איך זה יכול להיות קשור? תסבירי בבקשה
תודה רבה לכולן!!

מה שתיארת זה אוסף מצבים שיכולים לנבוע מהרבה סיבות שונות -

לדוגמא -

א.לצאת בערב עם חברטת למרות שיודעת שזה מקשה עליה להרדם- יש בך מקום עצמאי,מחובר לעצמו,זקוק לאיוורור אחרי שכ''כ התמסר להורות ויודע שבשביל זה הוא צריך לצאת. והילדה תצליח להתמודד.והאבא איתה וידאג לה.
מקסים בעיני.
יודעת לעשות הפרדה בין הילדה שצריכה אותך
לבין הילדה שבתוכך-שצריכה אותך. שגם לה מגיע רגעי יחס ומקום.


ב.אני רעבה וגם היא- אני לא יכולה לתת בלי פניות ,כשאני רק נותנת אוכל פיזי אבל מתה לקום לאכול. מעדיפה שתחכה רגע שאכניס משהו לפה ואז אהיה כולי פנויה אליה מאשר לשבת עצבנית ורק לרצות שתסיים.
אם זה היה קורה פעם אחת-אז מילא. אבל כנראה שזה קורה הרבה פעמים.. והתחושה הזאת שאין לי מקום לעצמי..הצרכים שלי תמיד מקום שני...קצת חונקת אותי. אני צריכה להרגיש שכשאני רעבה לפעמים מותר לי גם לקבל. כדי לתת אני צריכה גם לקבל.


ג.שמיכה/פרי או ג'וק- אני לא באמת בטוחה שמפריע לה. אני עייפה..אין לי כוחות להתאמץ כשאני לא בטוחה שהמאמץ הזה באמת נצרח והכרחי. כרגע הכוחות שלי מגוייסים ואין עודפים..


אני יודעת שאולי לא תזדהי עם כל סיבה שכתבתי
אבל רציתי לשקף לך שכל סיטואציה שכתבת יכולה לנבוע מסיבות שונות לגמרי
ורובן יכל להיות אפילו סיבות כל כך מובנות!ובכלל לא אנוכיות סתם

יש לך תפיסת עולם שאמא=אחת שנותנת בלי גבול לילדים תמיד
ועכשיו תלמדי שעור חדש- יש כל מיני ביטויים לאמהות
יש כל מיני צרכים נפשיים הכרחיים כדי להיות אמא טובה
ולא בכל שלב בחיים אפשר לתת ביטוי לכל הביטויים של האמהות
לא נולדים הורים טובים
נהיים הורים טובים.
זה תהליך של למידה
שרק ילך ויעמיק עם השנים
את תלמדי את עצמך
את באמא שבך
ואת האישה שבך
את הילדה שבך
את כל הצדדים בתוכך
עכשיו את בלמידה של האמהות
אח''כ יגיע שלב של למצוא את עצמך בתוכה
הכל משחק של איזונים.
כל הדוגמאות שהבאת לא שוללות את היותך אמא טובה ונותנת!
הן רק מבטאות שיש בך עוד צרכים שצריכים לקבל מקום ולבא לידי ביטוי
לאט לאט תלמדי לעשות את החיבורים
בלי שזה יפגע בך
או בבת שלך


את המסקנה של אני אמא לא טובה
את צריכה למחוק מהראש
כי אין קשר בינה לבין המציאות

ומזדהה עם חלק מהדברים.
אני יכולה לכתוב קצת פרטים על עצמי. אם משהו ישמע לך הגיוני מוזמנת לעבור לאישי.
אני נכנסתי להריון 3 שבועות אחרי החתונה ולא הייתי מוכנה לזה בגרוש. 3 חודשים רק בכיתי שאני לא רוצה את ההריון הזה ורק ייחלתי להפלה. חודשיים אחרי זה לא בכיתי על ההריון, אבל גם לא שמחתי בו. בחודשיים-שלושה האחרונים של ההריון כבר כן שמחתי בו וחיכיתי לילדה שתבוא, אבל עדיין הייתי סוג של "על אוטומט".
בלידה, כשהבת שלי יצאה כולם מסביבי בכו מהתרגשות ואני לא. זה לא שלא התרגשתי, פשוט הייתי עדיין קצת אפטית כלפי כל העסק. תמיד חשבתי שברגע שהתינוק יצא אני ממש אבכה מהתרגשות, אבל זה לא קרה.
חלק מהדברים שכתבת נכונים גם אצלי ואני משייכת את זה לגמרי למה שכתבתי פה. אני אישית מתכננת ללכת לאיזשהו טיפול כדי לעבור עיבוד של כל מה שהיה כדי לקבל את עצמי בחזרה ולהתחבר לגמרי לבת שלי.
דבר נוסף שהשפיע עלי היה שהיו לי המון שינויים אחרי החתונה, וזה היה אחד מהם. הרגשתי כאילו מחקו אותי לגמרי וההריון היה חלק מזה. אז כשהבת שלי בוכה ואני גם רעבה אז אוכל לפניה, כדי להראות לעצמי שאני גם קיימת, ושהיא לא תמחק אותי (היום ב"ה אני במקום קצת, לא הרבה, אחר).

חרדות תולעים דלקות אזניים

כמו תולעים וכד כי ברגע שאני נכנסת לחדר(או בעלי) אז נרגעת ישר. ואם חרדות,איך בוקדקת את זה? (וממה זה נהיה? לא קרה שום דבר חריג)

יש גיל כזה של פחדים 

הבת שלי פחדה מכלב שינשך אותה היתה קמה בבכיות

 

לשאול אותה משהו מפחיד אותך מה חלמת שיח על רגשות מה את אוהבת מה לא 

אולי מעדיפה אור פתוח שישנו לידה שיהיה  לה חפץ מעבר

אדם שמחפחד הוא רועד ונוקשה כזה ולא ממוקד איתך

 

תולעים מפחדות מאור ומתחילות באמצע הלילה את יכולה למרוח וזלין בפי הטבעת הם נדבקות לזה

בגיל כזה הם מתחילים להיות יותר מודעים לפחדים
שימי לב שפעוטות מפחדים פחות מכלבים.
אולי היא מפחדת מהחושך? אולי היא צריכה תהליך היפרדות רך יותר? (סיפור וקריאת שמע לפני השינה)
וגם להסביר יותר את הטקס החל מארוחת הערב

אני נשארת. מבחינתי זה (עוד) זמן איכות.
יש טקס של כמה שירים, סיפור ואז פשוט נשארת שם. מדליקה אור קטן, קוראת או מקפלת כביסה.
עד שנרדמים.

זוכרת את עצמי כילדה כמה הבדידות היתה קשה לפעמים, וכמה נתן לי הנוכחות של אחד ההורים (לא תמיד הם נשארו, אני כן בשאיפה להשאר תמיד כשילד מביע צורך... וזה תקופות. תקופות שההרדמה חלקה ותקופות שצריך יותר להשקיע)

פשוט לחוצה מהשינוי הפתאומי. אני מתכוונת אם תמיד היתה ככה וככה היא וזה דרכה אז ככה צריך וכו. אבל ביום אחד שהשתנה לכן נלחצתי מזה. מה קרה פתאום

תכיני לה סיפור על מה הולך לקרות לפרטי פרטים ותקראו אותו במהלך היום ובמיוחד לקראת הלילה. הסיפור צריך להיות עליה ועם תמונות שלה, של המיטה שלה, של הבגדים שלה וכו'. זה מאוד עוזר לילדים בד"כ.
אם את רוצה הסבר יותר מדויק תשלחי הודעה באישי

גם אם רופא יסכים לשער, הוא יגיד לך בפירוש שזה השערה, משהו כמו 70% דיוק , שזה בעצם לא עוזר כלום

הדרך היחידה לדעת בוודאות בשבוע כזה זה  בדיקת NIPT

שזו תהיה בת ב99%. בסקירה כבר אמרו ודאי

בשבוע 13+ יש יותר סיכוי

אבל ממה שקראתי וגם שאלתי הרופאים הכי מקצועיים אומרים שזה "קרוב לוודאי" או "סיכוי של שמונים אחוז" וכו. ואף אחד לא מוכן להתחייב בשלב הזה.

ואם תחפשי בפורומים תגיעי לסיפורים על מלאאאאאאאא טעויות. 

אז אני לא הייתי סומכת על זה. נראה לי דרך להתאכזב.

זה באמת היה בשבוע 13.
אבל עשינו אצל רופא מאוד נחשב וזה מה שהוא אמר. הוא גם הדגיש שזה לא ודאי.
ואם הייתה טעות, וואלה זה היה מצחיק אותי😝

וגם בשבוע 17 לא ראו בא"ס, בגלל התנוחה.

ראו אחד וכמובן שלא התחייבו אבל צדקו
זה כנראה ענין של זוית..

בעלי הסתכל בתמונה של האולטרסאונד וישר ראה בן.. היה קשה לפספס

לא זוכרת אם שבוע 12 או13

לא רואים בשבוע הזה שום דבר בעיניים רגילות. רופא רואה לפי הזוית של השופכה
עוד אין שום דבר בולט שבן אדם שלא למד ומבין יכול לראות

באו''ס רגיל
בשבוע 16 ו בשבוע 20!!

ובשבוע 23 בסקירה התברר שזאת בת
ועוד אמרו לי שאם אומרים בן-אז בטוח זה בן.
ושאם אומרים בת יש סכוי שיתברר שזה בן

בהתחלה יש בליטה גם לבנות.


גם אני עכשיו טרם יודעת
אני בשבוע 22
ובבדיקות האחרונות הרופאה לא ראתה כי הוא היה עם הגב וברגליים סגורות
מחכה בסקרנות לתור השבוע

אומרים שאם לא רואים בשלב הזה זו בת. אצלי זה היה נכון, רק מכינה אותך

הבנות צנועות ולא מראות כ"כ בקלות

על הבן שלי גם לא ראו עד שבוע 20+

אבל את צודקת - 50% שזאת בת

בשבוע הזה זה רק לפי זווית.. בסקירה מאוחרת אפשר ממש לראות. אולי גם במוקדמת אם עושים יחסית מאוחר.

הרופא אמר שהם מנועים מלהגיד כי יש 20 אחוז סיכוי לטעות. כל מי שראה את התמונה חושב שזה בן למרות שאנחנו לא ראינו כלום.

נראה לך שזה בכזה גודל בשבוע 12?

ובינהן-לא רואה כלום
וזה לא אומר כי רגל אחת מסתירה חלק
וחוץ מזה זה מוקדם

להפריש מכל סוג פרי קצת יותר ממאית (כלומר אם יש לך מאה פירות אז פרי אחד ועוד קצת)
תחפשי באינטרנט סדר הפרשת תרומות ומעשרות ותגידי את הנוסח שם. את מ פרישה בברכה כיוון שאת יודעת בוודאות שלא הפרישו מזה עדיין

אם השנה יש גם מעשר עני תשאלי רב איך אפשר לתת את זה

 

אם יש לך ירקות לעשר מהגינה לא חד פעמי ממליצה לך לעשות מנוי ב"בית המעשר" עולה כמה עשרות שקלים לשנה או שנתיים

 

בגדול יש חלק אחד קצת יותר מאחד ממאה שזה לכהן וצריך לשים בצד עד שלא ראוי למאכל או לפגום ויש חלק אחד שצריך לחלל על מטבע 

וחלק לעני אם יש באותה שנה

שנים א ב ד ה מעשר שני
שנים ג ו מעשר עני
מעשר שני מחללים על מטבע

או שיהיה לך מנוי לקרן המעשרות.
תיכנסי לאתר ''למעשה'' של מכון התורה והארץ ושם מסבירים בדיוק מה לעשות

לי היה להפרש של שנה, הייתי ממש מרוצה, הגגון לא הפריע... כי הגדול כבר יכול לשבת וככה יותר מסתכל החוצה והקטן מכוסה בגגון.
אם אני לא טועה בדגם החדש שלהם זה גגונים נפרדים.... (שלי מלפני 4 שנים...)

הפרש של שנה וחודשיים
בדגמים האחרונים יש גגונים נפרדים והם מעולים!! סוגרים ממש עד כמעט 180 מעלות
העגלה חזקה וקלילה
נוחה בטירוף!

אם אני נשמעת לך משעממת...

כנראה עדיין לא הגיע הרגע שהקב"ה גזר עליו...

בכל אופן, אם את לא פוליציסטית, ווידאת שאת לא מפסידה ביוץ?

אומרת את זה לעצמי שוב ושוב
וכשזה כל כך הרבה זמן ואני יודעת שאני ביחד כשאני מבייצת, נראה לי שווה לבדוק דברים אחרים..
חוצמזה שיש גם עניין של השתדלות. אם הדבר טמון בבעייה בריאותית אז זה גם שלי ולא רק של רבשע.

בוודאי שחובה לבדוק אם יש בעיה רפואית, חלילה, ולטפל במידת הצורך.

דבר שני, שנה אחרי לידה ממש לא נחשב עדיין בעיה מבחינה רפואית שלא הרית שוב.

וזה גם לא כזה הרבה זמן. ברצינות.

הגוף צריך להתאושש מהלידה, ואם עדיין לא הרית - תגידי לה' תודה שנותן לך עוד זמן זמן להתאושש ולצבור כוח להמשך.

בהצלחה ושיהיה לך בקלות.

היריון קודם היה בצ'יק

גם בהנקה חלקית

וכשסיימתי לקח לגוף להתנקות מהחלב כחצי שנה ורק אז נכנסתי להריון

נחת.

זה יבוא בעז"ה

בת כמה את? ילדת את ילדך הראשון? או שיש עוד ילדים לפני הלידה האחרונה?

את שנה אחרי לידה וכל השנה את לא מניקה? וכל השנה ניסית?

כמה זמן את גם לא מניקה בכלל וגם מנסים בימים של הביוץ? (ואיך את יודע שיש ביוץ?)

לכמה דקות
אני יודעת שאני מבייצת לפי הפרשות, כאבים וביוץ אחרון גם לפי בדיקת דם
הפסקנו למנוע לפני שמונה חודשים.. ומנסים מאז

מעבר לכך..את צילומי את צעירה נכנסת להריון בקלות..
תגמלי את הקטנה בנחת..(ייתכן ובריחת רק מהחודש..)
ואז תנסו
בהצלחה ובשורות טובות

אז אתם לא מנסים שמונה חודשים אלא חודש-חודשיים.

הנקה הרבה פעמים מונעת מהריון להשתרש גם אם יש ביוץ 

ואת ממש צעירה, אז כן, את יכולה ללכת לרופא פוריות (זה לא רופא נשים רגיל אלא רופא נשים מומחה לפוריות) אבל ככה רב הסיכויים שתכניסי את עצמך לסרטים וללחץ ולבדיקות מיותרות לגמרי ורק תעכבי את ההריון במקום לקרב אותו.

תגמרי להניק לגמרי אם נורא חשוב לך עוד הריון, תמשיכי  לעקוב אחרי ביוץ ואם עוד חצי שנה לא תהיי בהריון תלכי לרופא פוריות

זו עצתי מכל הלב. מאחת שעברה סבבי פוריות למכביר. 

ממש לא נשמע שאת צריכה את זה וכל הבירורים והלחצים האלו יעשו רק ההפך.

תשחררי ותהני ממה שיש וה' ישלח לך את הבא בתור בעיתו ובזמנו. אין שום סיבה לחלום אפילו שיש בעיה.

כמה זמן אחרי לידה?
האם את מניקה? הנקת? כמה זמן אחרי שהפסקת להניק?
לקחת גלולות?
המחזור והוסת מסודרים?
ובמילים אחרות- כמה זמן אתם מנסים כשהגוף שלך בעצם חזר לעצמו?


מצב תזונה? עליה במשקל? ירידה במשקל?
פוליצסטית?
ביוץ מוקדם מזמן הטבילה המקווה?
איזו לידה היתה הלידה הקודמת, אולי צריך צילום רחם בעקבות ההיסטוריה המיילדותית?

ואולי בכלל הסיבה היא שינוי במצב הזרע אצל בעלך?

על כל התשובות האלה ואת כל השאלות האלה ועוד, רק אצל רופא פוריות תוכלי לקבל את התמונה המלאה.

ואם אתם מנסים (בלי הנקה ובלי כלום) פחות משנה, תנסי לשחרר כמה שאפשר.
כל הריון הוא אחר, וכל לידה היא אחרת. לוקח לגוף זמן אחר להיקלט להריון.

רופא פוריות הוא רופא שמומחה לתחום הספציפי של בעיות פוריות.

ממש לא כל רופא נשים הוא רופא פוריות ורופאי נשים עושים הרבה שטויות כי הם מרשים לעצמם להתעסק עם תחום הפוריות בלי הבנה בו!

בתחום הפוריות.
פונים אליו רק לאחר מעל שנה של ניסיונות.
זו ההמלצה.

ומה שעד עכשיו סיפרת, נשמע שאין מה להילחץ בכלל,
מה גם שאת עדיין מניקה,
גם אם זו הנקה חלקית וגם אם יש ביוץ ומחזור
הנקה יכולה לשבש כניסה להריון.

אז גם אחרי שמסיימים להניק לגמרי, לוקח זמן לגוף, ויכול להיות שתצטרכי להיאזר בסבלנות, ולתת הזדמנות של שנה לפני שאת פונה לגורם רפואי. אלא אם כן את מודאגת ממשהו ספציפי (כמו ביוץ מוקדם וכו') ואז כדאי לפנות לפני.

5 חודשים אחרי הלידה של הבן הבכור שלי הייתי לחוצה להריון נוסף. הפסקתי להניק כשהיה בן 8 חודשים בשביל להכנס להריון. וכשהוא היה בן שנה וחצי ועדיין לא נקלטתי ההיתי ממש היסטרית. בגלל שאני מוגדרת פוליציסטית ומקבלת מחזור פעם ב חודש וחצי עד 3 חודשים. קיבלתי מהר הפניה לאיקקלומין. באותו חודש נכנסתי להריון. שלא התפתח וההפלה הסתבכה.... ואז למדתי שכשיש משהו שנקבע מלמעלה לא יעזרו המאמצים שלי... וכשההיתי רגועה נכנסתי להריון 3 חודשים אחרי ההפלה. ילדתי בת מקסימה. הנקתי אותה 10 חודשים. מנעתי עוד 5 חודשים עם נרות ובגלל הנסיון שהיה לי החלטתי לנסות. ותוך שבועיים נקלטתי להריון..
לי נשאר מאוד ברור שהריון זה רק ממנו. ולא יעזור מה שאעשה רק בידו מפתח הילודה..
וכן כשנולדה הבת השניה שלי קלטתי כמה טוב היה שחיכתי..

אחרי הלידה הראשונה שלי, הנקתי שנה וחצי, קיבלתי כבר מחזורים, ורציתי מאוד הריון שלא הגיע, חודש אחרי שהפסקתי להניק לגמרי הוא הגיע.
מכירה נשים שאחרי הפסקת הנקה לוקח להם עוד 3 חודשים עד שההורמונים מתאזנים והן מצליחות להרות. אולי יש ביוץ אבל ההורמונים של ההנקה מונעים את קליטת ההריון .
זו לא בעיה, זו ברכה. אם זו הסיבה , כשתרצי למנע, כנראה לא תצטרכי אמצעי מניעה. כל עוד את מניקה, אין טעם לבדוק כלום או ללכת לרופא פוריות. זה בעצם לא נחשב שניסית בכלל.
מציעה להיות רגועה ולחכות בסבלנות, אני מבינה שאת בתהליכי הפסקת הנקה, אחרי שתפסיקי להניק לגמרי אם לא יהיה הריון אחרי כמה חודשים, יש טעם לבדוק .

הלכתי לרופא נשים וביקשתי מעקב זקיקים ובדיקת דם לפרופיל הורמונלי.
הוא קצת עיקם את האף (אמר שפחות משנה לא נותנים. אמרתי לו שזה כמעט שנה), אבל נתן הפניות.

כל עוד את מניקה, לא נספרים חודשי הנסיונות.
ובאמת יש בזה הרבה היגיון, הנקה יכולה להפריע להריון גם כשיש ביוץ סדיר.
אני מבינה אותך מאוד בקשר לציפיה והאכזבה, אישית לא הייתי גומלת ילד מהנקה עבור זה, אבל מבינה מי שכן. (אני הייתי במצבך יותר משנתיים.. היום אני כבר לא מניקה, וגם לא בהריון. לצערי במקום אחר)..
הרבה הצלחה ונסי עם הקושי, להרפות ולחיות את ההווה.. הילד המתוק שכבר יש לך.. המון הצלחה!

קשה לי עם הנושא של כדורים לא רוצה :/ הבחילות נרגעו לא כל יום לא כל היום יותר חוסר תיאבון כזה אם זה לקראת סיום אשרוד

שבוע 17 נעלם כמעט לגמרי.

לא לקחתי כלום (בדיעבד די מצטערת על זה)

בהצלחה

עדיין לא נעלם
החל משבוע 11 טיפה נחלש, אך עדיין לא נעלם לגמרי.

ממה שזכור לי בראשון הפסיק ב13 היה נוראאאאאא הקאתי המון המון המון!!
עכשיו הריון שני שבוע 14 בה רק בחילות מדי פעם ממש הקאה, ועוד לא הפסיק לגמרי... נחלש אבל עדיין לא נגמר

פעם ראשונה שלקחתי כדורים

אז איך נעלם בשבוע 16 ביחד עם הכדורים? אז מה הפ עזרו בכלל?

והפעם הבחילות לא עברו לגמרי הדיקלקטין רק הקל 

וכבר עברת
שבוע 17? אז שווה לקחת או לא?

בטח שווה עדיין היו בחילות אבל יכולתי לאכול ולשתות ולא נגעלתי מכל דבר כמו כל הריון

כלומר המשיך לך אחרי שבוע 17 כשבהריונות הקודמים זה נגמר?

בס״ד

תודה! בינתיים חיפוש באינטרנט העלה תשובה דומה... רק טוב!

אם כך זה ממש סביר שיש שבוע הבדל ולא תמיד רואים דופק בשבוע 6 זה ממש תלוי בעיקר באיכות המכשיר ואם היא אמרה שהיא לא בטוחה שרואה ולא שהיא לא רואה בכלל סיבה להיות עוד יותר רגועה
לכן מראש כדאי לקבוע אולטרסאונד ראשון לשבוע 8

אולי הוא מת כבר שבוע

איך אני שורדת את השבוע הזה..
תודה שהגבתן

וגם אם לא היה ביוץ מאוחר אם היה נדמה לה שהיא רואה משהו ועוד בתחילת שבוע 6 לא הייתי דואגת בכלל

שיהיו בשורות טובות!

לכל אחת יש חרדות שאולי לא הכל תקין, אבל בסופו של דבר תחשבי חיובי.

ואהבתי שמישהי כתבה פה, שכולם בסופו של דבר נולדו, אז רב הסיכויים שלנו הוא הריון תקין...

בשורות טובות!

קשה לחכות עוד שבועע

מתפללת בשבילך לבשורות טובות!!

תתפללי שהכל בסדר. היו לי הריונות שאמרו שהעובר קטן מהשבוע ועכשיו בהריון הנוכחי אמרו שגדול בשבוע למרות שאני חושבת שהביוץ היה מאוחר אבל זה לא מדד מדוייק ויכול להיות שהביוץ אצלך היה מאוחר ולכן קטן בשבוע. בהצלחה ובשורות טובות!

לק"י

כך שהגעתי לבדיקה ראשונה בשבוע 6+, והרופאה אמרה לי שהדופק נראה טרי מהיום/ אתמול.
(כך שאם הייתי באה שבוע לפני לא היו רואים כלום).

הילדונת המתוקה כרגע שוכבת לידי

שהשבוע יעבור בטוב ויביא בשורות טובות בעז"ה!!
(להבא הייתי מגיעה לבדיקה רק בשבוע 8 בערך).

בשבוע כמו שלך,אז מראה השק לא היה תקין ושק חלמון גם נראה לי שלא היה

הלכתי לבדיקת אולטראסאנד ראשונה במחשבה שאני בשבוע 6.

הרופא ראה שק היריון אך לא ראה שק חלמון או קוטב עוברי. הרופא היה ממש לא נחמד ולא נתן הסברים - בכל זאת הריון ראשון. הוא אמר לי לחזור עוד שבוע.

השבוע הייתי בבדיקה נוספת, הייתה רופאה מקסימה היא אמרה לי שיש שק חלמון ואפילו דופק שההריון תואם לשבוע 6. זאת אומרת החישובים שלי פספסו בשבוע שלם!

 

כל השבוע עד הבדיקה הנוספת הייתי בלחץ אבל בסופו של דבר הכל הסתדר. 

 

הכל יהיה בסדר!!!!

שב"ה ב"ה ב"ה!!!
יש דופק
אבל העובר ממש קטן
היום הוא מתאים לשבוע 6+6 למרות שאני כבר 8+3

תודה על שתמכתן והייתן איתי

הרופאה בקושי ראתה דופק ואמרה שמתאים בערך לתחילת 6 ועכשיו מתאים לסוף 6 עם דופק זה נשמע בסדר גמור קורה הרבה שיש ביוץ מאוחר

כי שבוע אחר כך בעלי היה במילואים כל השבוע...
מוזר מאוד
וגם בשבוע הוא כביכול גדל רק ב-5 ימים..

נקווה שיהיה בסדר

כי העובר לא היה בגודל מספיק למדידה והפרש של יומיים נחשב תקין כי המדידה בכל מקרה לא מדוייקת

 

בקשר למתי שהיית עם בעלך יכול להיות שהייתם יחד אבל הקליטה הייתה רק אחרי כמה ימים וגם התהליך בין הקליטה להשתרשות יכול לקחת יותר משבוע .. בקיצור תחשבי טוב!

לי הרופא הקדים את התאריך בכמה ימים נשמע שהביוץ היה לפני שטבלתי בכלל.. ברור שרק אחרי שטבלתי היינו ביחד וכנראה בדיוק אז היה הביוץ, אבל ההתפתחות של העובר לא מדוייקת לפי ימים..
(הגעתי אל הרופא בשבוע 8+0 והוא שינה לי את אותו יום ל8+4)

אבל זה היה בגלל שכאבו... אצל ד"ר ריינה אנטוניו. מומלץ מאוד!!!!!!!  הורידים נעלמו  דילג לי הריון אחד ובהריון אחריו חזרו... טיפלתי כבר פעמיים...