פורום הריון ולידה (עמוד 3613)

אז את צריכה למנוע בינתיים.
לידה רגילה אפשרית בהחלט. יש בתי חולים שמאפשרים יותר, ויש שיותר מלחיצים. מציעה לך לבדוק לעומק כשיהיה יותר רלוונטי...
בהצלחה!

כבר מעלה את הסיכוי ללידה וגינלית מוצלחת בפעם הבאה.
לגבי ההמתנה בין הלידה להריון הבא
הדעות קצת חלוקות
רופא אמר לי שמספיק חצי שנה ( אחרי קיסרי אחד)
אבל קצת נלחצתי והמתנתי שנה.

לא נכון כבר הרבה שנים.
יש הרבה נשים שילדו בלידה רגילה אחרי קיסרי ואפילו כשהקיסרי היה הלידה הראשונה.
מכירה אישית כמה כאלה.
ההמלצה היא לא להיכנס להריון במשך שנה-שנה וחצי.
היו פה כמה שרשורים של נשים שנכנסו להריון אחרי כמה חודשים מהניתוח וילדו בלידה רגילה ב"ה.
קראתי גם מאמר של ד"ר חנה קטן שכתבה שהסיכוי שייגרם נזק מאי מניעה אחרי קיסרי הוא יחסית קטן.

אז כמובן שלא צריך לקחת סיכונים וכמובן שגם מניעה לא מבטיחה לך 100% שיהיה בסדר
אבל את יכולה להיות רגועה ובעז"ה תלדי כרגיל

לק"י

מומלץ למנוע שנה.
רב ממכון פועה אמר לנו אפילו שנתיים..

הדעות חלוקות באשר לזמן המתנה עד להיריון הבא. אני חושבת שיש כאלה שאומרים שאפילו לא צריך לחכות בכלל, אבל הדעה הכי פחות מחמירה ששמעתי בעצמי היא המתנה של עשרה חודשים. הכי מחמיר - שנתיים. אבל הרוב (וגם הרופאה הפרטית שאצלה עשיתי את הניתוח) ממליצים על המתנה של שנה.

אמנם לידות אחרי קיסרי נמצאות קצת יותר במעקב, אבל בד"כ (אולי תלוי באיזה בי"ח) ממש לא מדברים על ניתוח נוסף, במיוחד שיש בעברך לידות רגילות.

(גם אני ילדתי שתי לידות ראשונות רגילות, לידה שלישית קיסרית, ואז עוד שתי לידות רגילות ב"ה).

בהצלחה!

מכירה הרבה נשים שהיה להם קיסרי אחד ולאחר מכן הרבה לידות רגילות.
אבל הסיכוי לניתוח שני קצת עולה, כיוון שחלק גדול מבתי החולים לא נותן אחרי ניתוח קיסרי פיטוצין, אז במידה ואין התקדמות בלידה, צירים שמתמשכים הרבה זמן בלי התקדמות בפתיחה וכו... אין ברירה אלא ניתוח נוסף. ולכן אני ממליצה לקחת בלידה הבאה דולה, או כל דבר אחר שיכול לעזור, אלא אם כן את מאלה שיולדות בקלות ובמהירות....
המקובל הוא למנוע שנה אחרי לידה בניתוח קיסרי.

לק"י

מניחה שבמידה שהם לא עוזרים, עלולים להגיע לניתוח.

"אבל לא חייבים למנוע אחרי קיסרי"
בהנחה שהמטרה היא ללדת בבריאות הרבה ילדים, למה לקחת סיכון? למה לדחוף לעוד ילד אחד מהר-מהר אם זה יכול ליצור סיבוכים? קראתי פה סיפורים של נשים שדחפו לקיסריים צפופים ואז לא יכלו יותר ללדת... בשביל מה??
הקונצנזוס הרפואי הוא שעדיף לחכות. אז בעז"ה תחכי קצת ותלדי רגיל, מכירה המון סיפורים מוצלחים, היום מעודדים את זה.
וסליחה אם כתבתי בחריפות אני הורמונלית ועצבנית וחם לי...

צריך מאד להזהר כששואלים שאלה כזאת וכשעונים לשאלה כזאת.

אם את שואלת על חוויות של אחרות סבבה- קשה מאד לעשות השלכה מאישה אחת לשניה וכן מחוויה אחת שלך לשניה של עצמך.

 

מסכימה מאד עם קודמתי - המטרה זה להביא ילדים לעולם, ילדים בריאים?

ישנן הנחיות רפואיות שלא נקבעו סתם- רצוי לקחת אותם בחשבון ולהקשיב להם.

 

יש הבדל מאד גדול אם לפני הקיסרי האישה ילדה לידה רגילה (וגינלית) או לא. 

לרב בניתוח כבר יגידו לך אם לדעתם תוכלי ללדת שוב או לא- זה תלוי בניתוח, בצורת החתך ועוד. לרב משתדלים היום לעשותאת זה בצורה שתאפשר לידות נוספות אך זה לא תמיד אפשרי.

 

ישנם סיכונים בכניסה להריון לפני החלמה של הרחם כגון התדבקויות ברחם. 

והסיכון העיקרי של לידה אחרי ניתוח קיסרי הוא קרע ברחם. (דבר שקורה כמעט רק לנשים שעברו קיסרי)  ישנם דרכים לזהות תחילה של קרע ולתפוס אותו- לכן אומרים בלידה אחרי ניתוח שכשמתחילים צירים להגיע לביה"ח לאפשר מעקב ובמקרה הצורך לרוץ ךניתוח כדי להציל רחם.

 

כדאי להיות בהתייעצות עם רופא מומחה שיכול לתת הנחיות מדוייקות יותר- בעיקר מדוייקות לך ולמצבך!!

 

ולזכור שרופאי הנשים רוצים גם את טובתינו ותינוקות בריאים ושלמים ולא סתם רוצים להקשות עלינו!

 

אני זכיתי ללדת ב"ה בלידה רגילה (לידה שביעית) אחרי ניתוח קיסרי אבל זה היה מפחיד ולא מובן מעליו והייתי מוכנה כל רגע ללכת לניתוח אם יהיה צורך כי כל מה שהיה חשוב לי היה תינוק בריא.

 

זה שיש ניסים לא ואמר שאפשר לנסות את ה' ולסמוך על זה.

בבריאות לכולם!  

יש לי עדיין כרטיס עם שם המשפחה הקודם שלי ואני משתמשת בו ואין עם זה שום בעיה. (מתחילה להתקרב לעשור שנות נישואים)
אם השם שלך מעודכן במחשבים, אז עולה להם השם החדש-בלי קשר למה שמופיע על הכרטיס.

שבחינם אם מאשפזים אותך

בבית החולים עד 24 שעות אחרי הנסיעה
(אם אני לא טועה) זה לא עולה כסף.
בשעה טובה!!
לידה קלה!!

לידה ראשונה?

מתחילה להרגיש צירים ז"א שהם סדירים כבר? כמה זמן סדירים?

אם הם לא סדירים ברמה שכבר חוששים ללידה, למה לא מונית? כמה את רחוקה מהבי"ח?

 

 

אם את מתפנה באמבולנס ובסוף את לא בלידה ולא תלדי ב-24 שעות הקרובות, תצטרכי לשלם.

 

החלטות טובות! ולידה קלה בידיים מלאות!

מתקשרים למוקד אחיות
והן שולחות הפניה למיון..
ברגע שיש הפניה, גם אם את לא מתאשפזת- לא צריך לשלם על אמבולנס..

(אני נסעתי פעמיים באמבולנס בלי ללדת ועוד פעם אחת שזה כבר היה בוודאות לידה ואפילו לא ניסינו להתקשר מרוב שהיה לחוץ לנסוע.. ובאמת הגעתי לביתחולים עם פתיחה מאוד משמעותית)

אולי היא יודעת?
@לב אמיץ

מכירה ברזיל.

שעשיר במגנזיום וסלניום.

 

מעניין. 

מספיק אפילו רבע אגוז בשביל שלשולים קשים,ולכן יורדים במשקל

לא נשמע בריא במיוחד

משלשל בטירוף, למה לקחת משהו כל כך אלים לגוף?

אם זמין לך לגשת למרפאה, אולי כדאי לגשת לבדוק או לצלצל לשאול, אולי אחד התפרים חזק מידי

את כבר תשכחי מזה באמת באמת. אבל הימים האלה הם לגמרי נצח... אולי תנסי אלופירסט? יש כאלה שאמרו שמאוד עזר להן...
חוצמיזה- מזל טוב תהני מהקטן/ה ותחלימי מהר! רק טוב ♥

זה כ"כ כואב, לא יכולה להיזכר בזה... קשה להתיישב, קשה להעמד, קשה ללכת.

גם אני תהיתי אם משהו לא בסדר שם... אבל עבר ב"ה!!

שטיפות שטיפות שטיפות! ותחליפי כל פעם פד כשאת בשירותים, זה גם עוזר.

 

מזל טוב!!

המלצה שלי לגבי התפרים:
חוץ משטיפות שזה ממש טוב לעשות כמה שיותר.
תשתדלי אפילו 2-3 פעמים ביום לשבת באמבטיה. זה משפיע הרבה יותר משטיפות. לא צריך למלא את כל האמבטיה אלא רק כמות כזו שתכסה את מקום התפרים - די רדודים. לשבת נגיד 5-10 דקות. כמה ימים כאלו זה עושה ממש פלאים.
אצלי זה היה מאוד מאוד אפקטיבי

גם לי היו תפרים כואבים מאד (ברמה שהרגשתי רע יותר מאשר אחרי קיסרי)

הלכתי למיון ופתחו שם משהו, דקה אח"כ הייתי בנ"א אחר.

שווה בדיקה לדעתי.

תהיי רגועה שעשית את ההשתדלות שלך.

מזל טוב ובריאות!

יש משחות מעולות לטיפול של קרעים ותפרים. אם זה ממשיך תלכי להיבדק. אני יודעת שזה סבל וזה יכול לקחת זמן אז

וואי זה סיוט. גם אני עברתי את זה.
תרסיס אלופירסט של forever יכול לעזור.
ואם ממש מחמיר- אז כמובן להיבדק.

נשמע שעם התפרים אני פשוט צריכה סבלנות..

אז אחרי לילה שיותר ינקנו מאשר ישנו..(מי אמר קפיצת גדילה בגיל שלושה-ארבעה ימים?)
עכשיו כשהוא משלים שעות שינה נהיה לי כבד וכואב נורא.. וגם כשהוא מסיים לינוק עדיין יש גודש..

איך אפשר להקל?
שמעתי משו על כרוב אבל איך זה עובד? או משהו אחר?

אחרי פעמיים ששאבתי (אחרי הנקה) כבר לא כאב.
חשוב לא לשאוב עד ריקון מלא, כי ככה הגוף יחשוב שצריך לייצר עוד חלב.

כשהחלב מגיע סביב היום השלישי-רביעי שואבת טיפה וזה מסתדר.

הכרוב סופח נוזלים.
אפשר גם לעשות עיסוי עדין תוך כדי מקלחת חמה, ולסחוט קצת בעדינות כדי לשחרר את הלחץ.

לעשות את השד. לסחוט חלב עד להקלה. לשטוף במים קרים.
בין לבין אפשר לשים גם כרוב. לא על הפיטמה. רק מסביב. ולשים לב שלא נגמר החלב.

טוב!!!

לא יודעת את שמם אולי מישהי פה תעזור, הם ממש הצלה

תנסי גם תרסיסים שונים

אבל מצד שני ממש ממש כואב לי.

שורף-צורב כזה

ואני לא יודעת מה לעשות.

הרבה נחת

זה סימן רע, נכון?

איך אני יכולה לדעת אם הכאבים תקינים או שזה כבר חריג? אין איזה הפרשות או ריח רע מהתפרים.. יש נפיחות ממש וכאבי תופת.. אבל תמיד אומרים שתפרים זה כואב, אז אולי ככה זה ודי?

ואם צריך לפנות הלאה- למי? רק רופאת נשים או שרופאת משפחה יכולה לעזור? אני אצל ההורים שלי ויש פה רופאת נשים רק בראשון..
אולי בכלל סה משהו שצריך אחות?

אם יש החמרה כדאי מאד מאד ללכת להיבדק. למה לסבול? זה מקום ככ רגיש. חבל . את יכולה תור מהיום להיום במרכז בריאות האישה. המזכירות קשובות וברגע שאת מבקשת שם רפואת חירום מאד מתחשבות. ומסדרות לך תור מיידי.

בגלל זה שאלתי אם רופאת משפחה רלוונטית גם.....
אני נמצאת קצת בחור.:-/

ואוף מתסכל שאין שום שיפור

אני נמצאת ממש בחור🙂.
כל נסיעה מכאן למרכז הכי קרוב לוקחת לי מעל לשעה נסיעה.
ובכ"ז לפי מה שאת מתארת הייתי מקדישה לכך נסיעה. כאבים יכולים להיות מכמה סיבות יכול להיות סיבות פשוטות ויכול להיות קצת יותר מורכב כמו זיהום שמתפתח. ולכן כדאי להיבדק לא רק כדי לא לסבול עכשיו. אלא גם אחכ .
מכיוון שאת חשה החמרה במקום הטבה. זו ממש סיבה לנסיעה. רפואה שלימה! 🌷

רופאת משפחה זה לא רלוונטי. מקסימום תיתן הפנייה למיון..

או אם יש לך רופא נשים קרוב וזמין

מבינה לליבך, זה כל-כך סיוט נסיעות אחרי הלידה אבל ממליצה בחום פשוט לנסוע למיון אפילו. או לבית החולים שילדת בו.
רופא משפחה ואחות לא יוכלו לעזור לך כאן.רק רופא נשים.
כל-כך הרבה בנות אמרו לי שהיו להן כאבי תופת שנרגעו ברגע ששוחררו שם תפר.

לי הכאבים היו נסבלים ואחרי כמה ימים פתאום התגברו, לא יכולתי לזוז.
כמה ימים לפני כן בדקו לי את התפרים בבי"ח כי ביקשתי, והרופאה אמרה שהכל תקין ולדאוג רק אם יש חום או הפרשות (נראה לי משהו כזה), לכן לא דאגתי.
המשכתי לשטוף הרבה ואחרי כמה ימים הכאבים נעלמו לגמרי..

לא לוקחת על אחריותי רק מרגיעה שזה שהחמיר לא אומר שמשהו לא תקין.

באמת הלכתי למיון נשים.. חתיכת טרטור.. לקחתי איתי את אבא שלי שיישאר עם התינוקי באוטו ואת בעלי שיהיה איתי כי אני מפחדת מרופאים שאני לא מכירה..

וב"ה הייתה רופאה עדינה מקסימה, והיא שיחררה לי תפר אחד וזו הקלה משמעותית! עדיין כמובן כואב ולא נעים, אבל זה כאב שאפשר לסבול ולא כאב שאני מושבתת ולא מסוגלת לזוז ולישון ולנשום..
אז ממש תודה על ההכוונה ועל זה שעזרתן לי להשתכנע שזה לא תקין ושווה את הנסיעה.

כל הכבוד שאזרת את הכח..
משמח שזה עזר.
כאב לא נעים זה הגיוני, בכל זאת המקום עבר טראומה. בעז'ה תוך שבועיים ועדיין כבר תהיה הקלה משמעותית.
תקפידי על שטיפות, מנוחה רבה עד כמה שאפשר

משמח לשמוע.
כל הכבוד שהלכת לבדוק למרות הטרטור.
מנוחה נעימה

ממליצה בחום על משחת עזרקאין.
הדבר היחיד שעזר לי.

בכל החלפה לשים שוב.
לי ממש עזר.

היה לי חתך בשתי הלידות, בראשונה לא שמתי ובשנייה כן הקפדתי על אלוורה. לדעתי, זרז את הריפוי.

ההליך לוקח 2 שניות פעולה פשוטה וזריזה
הוא קיבל אותנו באגריפס

ניראלי שהוא מקבל את כל קופ"ח
תתקשרי לזימון תורים שלכם ותבקשי לדעת אם הוא מקבל את הקופה שלם
ההתמחות שלו זה כירוג.
בהצלחה

בס"ד

זריז ומקצועי. חיכינו חודש בחור אליו.
אנחנו בקופת כללית. הוא קיבל אותנו במרפאת מקור ברוך.

בהצלחה!

מצטרפת להמלצה על פרופסור יודייסין.

 

יש גם את ד"ר פורר אבל הוא פרטי ולוקח בסביבות 800 ש"ח אמרו לי שהוא גם מצוין

קבעתי לו תור דרך הקופה ליום שלישי, הבן שלי יהיה בן כמעט 4 שבועות. זה כבר מאוחר מדי?

ככל שמרגישים שהולכים ליפול בזה יותר ככה להקפיד יותר על ההרחקות. ממש קיצוני.

וראיתי שכתבת למטה על הרצון לעוד ילדים... אז תזכירי לעצמך וגם לו שהקפדה על טהרת המשפחה היא צינור שםע ברכה לעוד ילדים בע״ה ואולי זה יעזור לכם להתחזק.
וזה גם תכף נגמר... את בסוף ממש
בהצלחה

הכוונה העברה מיד ליד וכו

יכול להיות שזה שורש הבעיה

ההלכה מאוד מדוייקת ההרחקות הקטנות זה בדיוק מה שעוזר לבעל
זו תקופה גם ככה מאוד קשה אז אל תייסרי את עצמך על מה שהיה תנסו לעשות תשובה ולפחות בזמן שנשאר על לטהרה כן להקפיד

לא לאסור ולהחמיר על עצמכם בלי התייעצות עם רב.
לשאול על כל דבר, ומוטב לשאול רב שמקל כדי להגיע לטהרה מוקדם ככל האפשר.

כבר עכשיו...
לספור שישה ימים ולדמן זה ייאוש מימכמוני מבינה אותך... יש לו שיטות איך כןצלטבול בזמן למרות הדימום


בהצלחה

לא להגיע למצבים מקרבים.
לעצור את הדברים בזמן זה אומר הרבה לפני שאתם רגשית בתוך זה.
אם זה אומר ללא חיוכים, ללא דיבורים מקרבים,
אפשר לתפקד, לשתף ולחוות זוגיות גם ללא כל מה שגורם בסוף לקרבה פיזית.

להבין עד כמה כל האמצעים כשרים לכיוון ההפוך. כשיהיה לכם בהיר שלא מגיעים יותר בחיים למצבים האלה, אתם לא תגיעו.
לפעמים לוקח זמן לקלוט כמה קשה הניסיון הזה, ודווקא כשמבינים את זה עושים הכל שזה לא יקרה.

תחשבי שיש עוד הרבה זוגות שאוהבים וקשה להם ורוצים הכי להיות ביחד ובכל זאת לא נופלים ולא מתקרבים לזה אפילו במשך חודשים שלמים (מכל מיני סיבות) אז זה הגיוני ואפשרי.

פרקטית: לישון בשעות אחרות, להפריד מיטות לשתי קצוות של החדר או צורת ריש כשיש עוד את מיטת התינוק בינכם.
להקפיד על מרחק פיזי ומרחק נפשי.
להקפיד על דיבורים "עניניים" כשאתם לבד פנים מול פנים.
לא לאכול ארוחה משותפת באווירה מקרבת אחרי שהשכבתם את הילדה לישון.
להקפיד לא ליצור קשר עין מעורר וכל דבר שאתם מזהים שמעורר אצלכם תחושת קרבה שמכניסה אתכם לניסיון.
אם יש צורך בדיבור מקרב- אפשר ביציאה להליכה או בטלפון, ולאחר מכן לסיים את השיחה שוב בעניינים פרקטיים לצנן את ההרגשות.
כנ"ל אם בא לכם לאכול יחד אז לצאת לפיקניק. לא בבית כשאתם לבד.

שכל אחד יקח על עצמו את האשמה והאחריות למה שקורה. קשר נוצר בין שני אנשים.

בנוסף לנאמר תתקשרו היום לבקש עזרה הלכתית, אחד הגורמים שמשפיעים על הפסיקה זה המצב הנפשי של בני הזוג. הרב שפסק לכם שהדימום סתר 7 נקיים ידע על מה שקרה???
אם לא אתם יכולים לפנות לרב אחר ולספר לו, זה בהחלט יכול לעזור לו בפסיקה.

ומחזקת כל מה שכתבת

אפשר להימנע ממגע כשאסורים אבל זו ממש לא הדרך.

להתרחק נפשית?? לא לחייך אחד לשני ולא ליצור קשר עין??

אולי שאחד מהם יעבור לבית אחר בתקופה הזאת וזהו?.. 

מה יישאר להם מהקשר אחר כך כשהיא תטבול בעז"ה??

 

כשאסורים זו ה-התקופה לבנות את הקשר שמעבר למגע ולחזק אותו.

במיוחד אישה אחרי לידה כשצריכה כ"כ תמיכה רגשית.

נכון, זה קשה מאוווווד להיותר אסורים כ"כ הרבה זמן, אבל לא זו הדרך..

אני חושבת שדבר ראשון צריך לחזק אצל שני בני הזוג את הידיעה שאין מצב שזה קורה שוב, זו בכלל לא אופציה שניגע עכשיו..

 

ולך שואלת יקרה- לרוץ להתייעץ עם רב!! ממליצה מאוד על הרב בן שלמה.

 

בהצלחה לכם וזוגיות משמחת ומצמיחה!

מי שיודע על עצמו שכבר נפל, ראוי שילך לקיצוניות השניה מאשר יעמוד שוב בניסיון.
אפשר לתחזק זוגיות בריאה גם בלי כל המוצי פוצי שמביאים לקרבה אסורה, גם אם הלכתית הם מותרים בתקופה שאסורים.

קשר עין הכוונה כמובן למבט שגורם לדברים, לא קשר עין רגיל כמו כל שיחה רגילה.

וממש לא צריך לדאוג ממה שיהיה אח"כ

מי שיודע שכבר נפל ראוי שילכו להתייעץ איך לא נופלים שוב יחד עם תחזוק זוגיות נורמלית.
ממש לא חושבת שיש מקום להפוך לשני זרים ולהרוס זוגיות. זה נסיון, יש הרחקות (ש פותחת אומרת שהם לא הקפידו בזה , אז קודם שתתחיל משם)
ויש יעוץ זוגי לפי ההלכה איך להתגבר על הישנות מקרים כאלו תוך כדי קיום קשר זוגי אוהב.

נשמע מאוד קיצוני. זו תקופה וצריך להתגבר. אבל לא להשמיד זוגיות בגלל זה. יש להם שנים רבות בעז"ה לחיות יחד

להשמיד זוגיות
עוד שבוע/ שבועיים/ שלוש
לא ישמיד שום זוגיות...

הצד השני, לא לשמור נידה???
חמור הרבה יותר.

אם היו יכולים לנהוג רגיל ולא ליפול, לא היו נופלים.
הגיעו למצב מאוד קיצוני שדורש לפעול במהירות לכיוון ההפוך.

ולא יודעת אם קראתן הכל לפני שמתבטאים קיצונית,
אבל אני הדגשתי את העניין של אווירת הקרבה עם הטיימינג והמיקום.

מי שהזוגיות שלו נהרסת כי יצא לפיקניק בשעות הערב, או נפגש לצהריים יחד במקום ערב אז באמת צר לי עליו.

נו באמת

אם בני זוג מעידים על עצמם שעצם הנוכחות באותו בית גורמת לקרבה שהם לא יכולים להתגבר עליה- אז שישהו בבית אחר בנתיים.

כתבתי שהכל עדיף על פני נפילה, לא כתבתי שכל זוג צריך לנהוג כך כדי לא ליפול

והסכמתי איתך. יישר כוח

אם זוג מגיע למצב שעוברים על הלכות מפורשות (ועוד בנידה!) צריך לעשות מעשים... גם אם הם נשמעים לנו קצת קיצוניים.

ומסכימה איתך גם שבזוגיות בריאה- זה לא יהרוס.

 

ולפותחת, יישר כוח על הרצון לתקן וללמוד מה לעשות! ה' יהיה בעזרכם ויתן לכם כוחות, וגם שתטבלי במהרה ויהיה לך הרבה הרבה זמן של שקט מהמחזור ומדימומים

שלזה התכוונה ההלכה..
אני די מזועזעת מתגובה

ברור שלזה התכוונה ההלכה.
ההרחקות נועדו להרחיק!
ומי שיודע שקשה לו יותר- צריך לחזק יותר.
חשוב לזכור שההרחקות נועדו למנוע קירבה. וכששומרים עליהם זה רק גורם להתגעגע לקירבה. זה מונע נפילות, א ב ל ביחד עם זה מעצים את הכיסופים אחד לשני ואת הרצון לקשר.
כששומרים על ההרחקות כראוי (וכל אחד יודע מה ראוי לו)- זה הופך את הקשור ליותר טהור וקדוש וחזק ואמיתי וכיפי

להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו: אז איך עושים תשובה?

 

מעתיקה את פיסקה 2: 

"הוא "מתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו" – כמו המכור, הוא יודע שבקלות הוא יכול ליפול. חז"ל הגדירו זאת יפה: "מי שנכווה ברותחים, יזהר בחמים!", כלומר, אם אדם נכווה ממים רותחים, העור שלו עכשיו רגיש, ושלא כמו אדם שלא נכווה, הוא יכול להיפגע גם ממים חמים, אף שאינם רותחים. לכן, עליו "להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו". גם ממה שרק דומה לחטא עליו להיזהר".

 

וכל זוג יודע מה מקרב ביניהם וממה כדאי להתרחק ולהחמיר עוד על גבי ההרחקות שחכמים קבעו.

 

וליהפך, מתוך שמקפידים ביתר שאת אחרי נפילה, ומתחזקים בטהרה, חוזרים אחד אל השניה ביתר שמחה וקירבה נפשית כי יודעים שהריחוק הרגשי הוא כלי להשגת המטרה.

מעבר לכל העצות הטובות, חשוב לדעת שאם ח"ו אתם נופלים עד הסוף זה סותר את שבעה נקיים וצריך לספור כמה ימים של פולטת שכבת זרע ואז שבעה נקיים

זה לא איזו הנהגה יפה או מנהג חסידות
זה לגמרי דאורייתא
וחמור מאוד

כשנופלים במשהו יש יותר נטיה ליפול שוב..
משהו בטעם האסור לפעמים יותר מעורר את החשק..

שבו יחד ותקבלו על עצמיכם שכמו שלא תאכלו בשר טרף כשמתחשק לכם
אתם לא נוגעים ולא נופלים
אין מצב כזה
זה לא אופציה

ומחזקת את מי שאמרה-
להקפיד על כ-ל ההרחקות
להזהר לא להגיע בכלל למצבי קרבה ומשיכה
זה לגמרי לא אמור לקרות מעצמו- מתחיל מבט אינטימי או מאוהב- להתחיל לדבר על החשבון בנק
מתחיל שיח קרוב מעורר הצפת רגשות -להסיט נושא
לא ללכת למקומות מבודדים
וכל מה שלא גורם לזה להתעורר

ללמוד יחד כמה זה חמור..גם מבחינה הלכתית-ליפול כמה פעמים עד הסוף..לא פשוט..
ובעיקר- זה נותן לכם תדמית על עצמיכם שאחנכם מסוגלים
זה לא נכון
אתם יכולים!!
רק אתם צריכים לבחור בזה יחד בהחלטה ברורה

זה תענוג באותו רגע
אבל אח''כ יגרום לכם רק ייסורים,כעס עצמי,רגשות אשמה..

ומחזקת את דבריה של אמשוני-

 

סתם לידיעה-פעם הנשים היו הולכות לאוהל בזמן הנידה...

 

ככה שהרחקה גם אם זה במובן הפיזי זה לא משהו הזוי בכלל... אם קרה מקרה והלכו לקיצוניות אחת בשביל לא לחזור על האיסור הזה (אחרי שעוברים על משהו אסור ולא קורה כביכול כלום יש נטיה לחזור עליו שוב) צריך ללכת לקיצניות אחרת....

 

פותחת יקרה- תאספי את עצמך.....תחליטי עם בעלך על דרך פעולה משותף של שניכם... תחליטו בינכם מה קרוה במידה ואחד משניכם קצת נופל... איך תשמחו שהצד השני ינהג... ובמידת הצורך תבקשו הדרכה ועצה ממומחים בעניין (רבנים, מכון פועה אולי ידעו לכוון וכו)

 

מעבר לזה במובן הפרקטי- דימומים אחרי לידה זה דבר שכיח במיוחד אם לוקחים מניעה שאז המצב בכלל ניהיה יותר בעייתי. 

אני במקרים כאלו ממליצה לדבר תמיד עם רב והוא ידע לכוון אתכם איזה כתם אוסר... ואיזה לא.. ובדימומים המלצות וטיפים לשיפור (מכון פועה גם מאוד עוזרים בדברים האלו) 

יש שיטות גם לקיצור ימי דימום (תראי בהודעות "הדבוקות" בפורום).

 

ההחלטה צריכה של שניכם ואתם יכולים- אני בטוחה שאתם זוג אוהב וכו אבל תדעו שיש כמוכם עוד המון המון זוגות שאוהבים אחד את השני באותם מידות של אהבה (אם אפשר בכלל לכמת ושומר ונזהר.

 

בכ"א תרגשי בנוח לשתף ולשאול גם באופן פרטי כולנו פה

 

 

 

מעל הכול תבקשי סיעתא דשמיא - ואני בטוחה שהקב"ה ישלח לך עזרה גדולה משמיים להתמודדות .

 

אני רק יכולה להוסיף- שזה קורה המון בלידות ראשונות במיוחד כאלו שההריון הגיע די סמוך לחתונה שהזוג לא הספיק לטעום את ההרחקות..... ואכן זה קשה ולא קל במיוחד לבעל....אני מוסיפה גם התנסות אישית שלי- שזו התמודדות שהיא לרוב לא נגמרת גם אחרי כמה וכמה ילדים ומעל עשר שנות נישואין..... אבל האיפוק צריך להגיע כבר מההתחלה. למרות שאני רואה את בעלי ומאוד בא לי לקפוץ עליו אפילו בנשיקה ואפילו בליטוף.... בזה אני מכניעה את עצמי מהר וכן לפעמים אין לי ברירה ואני בקושי מסתכלת עליו בימים האלו..... 

האם יש לך מחזור סדיר בד"כ כל כמה ימים?

את מניקה?

 

כיוון שיש עובר עם דופק - זה מעודד יותר.

מקווה איתך לבשורות טובות!

האם הוסת שלך לא סדיר באופן קבוע? אם כן, בכלל לא הייתי מתרגשת. אצלי זה בלגן שלם ובילד השני התאריך וסת אחרונה היה רק לפי אולטראסאונד. יצא בסדר
גם אם בדרך כלל סדיר לך, זה כמובן יכול להשתנות ובדרך כלל אין סיבה לדאגה. הרופא אמר משהו? הזמין להמשך מעקב תכוף (עוד שבוע-שבועיים) או כרגיל?

זה באמת מלחיץ מאוד.
הוסתות שלי סדירות..
וגם במהלך חלק מהזמן היו דימומים- והרופאים הספידו כבר את ההריון..
היתה האטה בגדילה שהבתחלה חשבו שזה ביוץ מאוחר..
בשבוע גדל ביומים.. וכן הלאה.
וגם בשבוע 10 היה נראה כשבע.
אבל היה לנו נס, וחקראת שבוע 11 או 12 היתה ׳ קפיצת גדילה ברחם׳ הרןפאים לא יודעים להסביר את זה...
ברוך ה!..
בהצלחה!!!!

אבל אני קצת מבולבלת כי חצי מהתוכן בשפה צרפתית?) ולא ברור לי מה סדר הפוסטים ואיפה הם...
(

קראתי כל מילה בשקיקה.
את אשה גיבורה וחזקה!

מותר לשאול בכנות-
מה שלומך היום...?

עיסוי פטמות אפשר עם משאבה

יחסי אישות
רפלקסולוגיה

דיקור..

תודה

זה שמן שמרכך את צוואר הרחם.
אפשר לקחת דרך הפה (שימי לב שביל זה צריך עם הכשר, וזה יותר יקר)
או לעשות חור קטן ולהחדיר קפסולה לנרתיק. (לא צריך הכשר כמובן, וזה יותר זול)

אם את מכירה מיילדת שיכולה לעשות לך
או לקבוע תור לרופאת נשים.
זה קצת כואב ולפעמים צריך לעשות פעמיים אבל זה גורם לשחרור הורמון שמתחיל תהליך לידה.

את יכולה לנסות חוקן (בבית)
או לשתות שמן קיק.

זה גורם לשלשולים ובעצם מרוקן את הגוף.
אם יש תנאים התחלתיים ללידה, זה כדאי כי זה יכול לקדם.
אם אין, עדיף להימנע, זה רק ייבש אותך ולא יעזור לכלום.

אומרים שמן קיק.
לי אישית מימי דוחה.
בהצלחה יקרה עוד טיפה וזה מאחוריך

ואם אומרים לך הליכות מדרגות וכאלה, הבנתי שזה עוזר רק אם יש פתיחה כלשהי כנל לגבי סטריפינג. שאפשר לעשות רק כשיש פתיחה. אני עשיתי תרגיל מסויים מאמינה שהוא עזר אנסה להעלות תמונה עם הסבר. (לי עשו סטריפינג רק כשהיה לי קצת פתיחה ואחכ עשיתי הליכות קצת, זזתי פשוט. פעמיים בהפרש של כמה שעות-לא חובה, ויום למחרת ילדתי)

וזה היה נראה לי נח ופרקטי.. ושאלתי את אחותי שמבינה בזה קצת היא אמרה שנראה לה סבבה

מקווה שילך לך מהר ובקלות ותנצלי את הרגעים האלה.. אני אחכ התגעגעתי מאוד להרגשה של ההריון ולפני הלידה כי מחכים ומחכים חסרי סבלנות ואז "פתאום" זה עובר
. מין הרגשה כזו שכשאת אחרי זה כאילו כבר מהר חחח

תמצאי מישהי טובה!!

בהצלחה וידיים מלאות. (באיזה איזור את? אולי אוכל להמליץ לך)

.....

לשתות כוס מים עם כפית כמון,

 

שתי בנות מספרות שכמה שעות אחר כך התחילה לידה פעילה והצליחו ללדת ללא אפידורל.

 

אני לא יודעת אם זה עובד כי לא ניסיתי אבל לכי תדעי...

 

 

לידה קלה בידיים מלאות!!!  

נשמע הגיוני בסה״כ..

הם מומחים לאזניים.
ואולי זה בכלל שיניים.

הבן שלי בגיל שלושה וחצי חודשים גם היה רק על הנקה מלאה.
והיה מגיע שעות הערב שבהם היה צורח ולא הבנתי למה
ברגע שהבאתי לו תוספת מזון הילד ניהיה ילד אחר לגמרי.
ואני מקירה עוד מישהי שבשעות הערב החלב שלה יחסית נגמר.
אולי תשקלי תוספת מזון וזה ירגיע אותו

גם אני קלטתי בשלב כלשהוא שבשעות אחה"צ ההנקה פשוט לא מספיקה
החלב לא עשיר בגלל ההתרוצצות במשך כל היום

גם אילו זה היה פורום רפואי, לא היית מקבלת מכאן לא אבחון ולא טיפול,

ואצל הילדים קטנים המצב משתנה כ"כ מהר, וכ"כ מהר הופך למסוכן.

אין טעם לכתוב בפורום - פשוט קחי אותו מיד לרופא.

עדיף שרופא יגיד שהכול בסדר מאשר תפספסי משהו, לא כן?

 

ועוד משהו: אם את יודעת שהוא לא אוהב נסיעות - למה לקחת אותו לנסיעה כאשר גם ככה רע לו? ועוד לקניון - מקום מלא רעש, אנשים זרים וזיהומים.

בניגוד לאוטובוס שהיא עלייך או בעגלה. יש הרבה תינוקות ששונאים את זה. ואין כל כך מה לעשות ... לנסות לנסוע כשהוא ישן ולצמצם את הנסיעות איתו להכרחיות בלבד

בקשר לבכי בהחלט נשמע שכדאי לראות רופא . אוזניים/שיניים וכו.
רפואה שלמה!

תבדקי היטב את הכיסא....
שמעתי על מקרה נורא שנשמע ככ דומה. כל פעם שהילד ישב על הכיסא ברכב צרח. במשך כמה חודשים.

יום אחד האמא בדקה את הכיסא ומצאה בורג שדקר אותו כל פעם. זה הפך להיות ממש כיסא עינויים בשבילו.

לא חייב שזה יהיה דוקא בורג אבל שווה לבדוק את הכיסא מבחינת נוחות. לפעמים החלק של ההקלקה נורא חם . ואפשר ממש לקבל מזה כוויה. לפעמים קוץ קטן שנתפס בטעות בכיסא.

גם לנו היה מקרה עם הבת הראשונה, שהייתה בוכה בכל פעם שנסענו איתה ברכב עם הסל-קל של העגלה.

החלפנו סל-קל (סל-קל שהיה אצל הורי בעלי) - והפלא ופלא, הילדה נרגעה...

מפחיד לחשוב שאולי היה משהו בסגנון הזה בסל-קל שלה...

אם כי אולי סתם המבנה של הסל-קל לא היה מתאים לה...

יש מחשבונים באינטרנט...
תקבעי תור בערך לשבוע 8, ואז הוא יעשה אולטרה סאונד ויתן לך גיל הריון מדוייק יותר.

עדיין לא רואים כלום באולטרסאונד

ולכן הרופא עוד לא רואה

גם היחסי אישות עצמם גורמים לכיווץ של הרחם זה טבעי ולא מסוכן כל עוד ההריון תקין

אבל פרוגסטרון יכול לגרום לכאבי ראש דברי עם הרופא שלך
האם את סובלת בד"כ מכאבי ראש ומגרנות לעמים בלי קשר?

לא היו לי תופעות מסויימות אני חושבת..
יכוליות שזה בלי קשר נהיה לה בגלל ההריון? פשוט תפסיקי ליום יומיים ותראי אם זה משתפר. לא?
עייפות תכלס יכולה להיות בכל הריון(את בהתחלה?) ובלי קשר לכדורים

שהתופעות הגיוניות. אז אני מקו וה שיחלוף

אבל לא הצלחתי לצאת איתם מהמיטה. תשישות, כאבי ראש, לא יכולתי לזוז. הרופא אמר מיד להפסיק לקחת...

יתכן ופשוט לא הגעת לשם עדיין
חוץ מזה
את הבדיקה חשוב לבצע כל יום באותה שעה
ועדיף פעמיים ביום ( ולא בשתן ראשון כמו בדיקת הריון)
וזאת בגלל שיש נשים שהעליה של ההורמון היא ממש מזערית ולזמן קצר מאוד וקשה יותר לתפוס את הרגע.

תנסי גם לבדוק הפרשות. מתי שאת מרגישה רטיבות יותר מהרגיל ויש הפרשות הדומות לחלבון ביצה, סימן שאת בימים הפוריים.

אני כבר כמה חודשים בודקת ביוץ עם ערכות ביוץ וכל חודש יצא לי ביוץ ביום ה12 למחזור ובשיקה חיובית כלומר פס הבדיקה חזק יותר מפס הבקרה. ובחודשיים האחרונים לקחתי אסטרופם לאחק את הביוץ לאחרי הטבילה.
ובחודשיים האלה לא משנה מה ומתי אני עושה בדיקת ביוץ תמיד יצא לי שאני לא מבייצת.
עזבי שאני מבזבזת מלא כסף על הערכות האלה שילך כפרה אבל מלחיץ אותי ממש שאין לי ביוץ.
והמחזורים שלי ממש סדירים כל 28 יום ביות ביום ה12. ובחודשים האחרונים המחזור נדחה בדיוק במספר הימים שלקחתי את האסטרופם.

ויש בדיקות שהתשוב  החיובית פחות ברורה ממתי התחלת לבדוק אולי הביוץ שלך יותר מאוחר

איזה חברה של בדיקות ביוץ את משתמשת יש לך אפשרות לשלוח תמונה של בדיקה שעשית?

אני עושה של לייף וזה הכי כהה שההראה לי . בודקת למעלה משבוע

מתי הפסקת לקחת את זה? וממתי התחלת לעשות את הבדיקות?

כדי לוודא.

בעיקרון אם בייצת קודם ועכשיו את לוקחת אסטרופם וזה דוחה לך באותו מספר ימים ואת מקבלת מחזור- אין הגיון שאין ביוץ , זה לא אמור להשפיע ככה.

אבל זה כן יכול להשפיע על ההפרשות ואולי גם על הבדיקות אני לא יודעת אף פעם לא הסתמכתי על הבדיקות האלו תמיד נראו לי לא אמינות במיוחד.

אם את ממש לחוצה מזה תבקשי מעקב זקיקים חודש אחד עם בדיקות דם  ותראי שיש ביוץ אחרי המקווה .

בהצלחה!

למשך 5 ימים אסטרופם ובדקתי איזה שבועיים ביוץ והיה שלילי תמיד וקיבלתי מחזור באיחור של 5 ימים בדיוק מהתאריך הרגיל.
והחודש לקחתי רק יומיים כל דעת עצמי ואני ממשיכה לקבל בדיקות שליליות .
גיליתי את הביטץ המוקדם עם בדיקת ביוץ ועם אולטרסאונד וגינלי והרופא ראה את גודל הזקיק ואמק לי שבאמת זה לפני המקווה.
ה׳ מה עשיתי לעצמי

ויתנקה כמה זמן את מנסה להכנס להריון האם עשית בדיקות כלליות פרופיל הורמונלי וכו

גם אם הרופא ראה שהביוץ היה לפני לא אומר שכל חודש זה כך 

בקשר לבדיקות אם גם חודש קודם יצא שלילי תעשי פעמיים ביום בסביבות 12 ועוד אחת בסביבות 6 בערב.

 

הכל תקין גם בדיקות בלוטת התריס ברוך ה׳

אני ארגיע אותך שגם לי יצא ביוץ לפני מקווה ולקחתי אסטרופם. והוא באמת דחה את הביוץ ונכנסתי בסבב השני שלו. ולי דווקא הוא עזר מאוד. וגם לחברות שלי..שאלה.. לגבי פרופיל הורמונלי מה זה יכול לעזור ואיך מטפלים אם יש בעיה... ממש חשוב לי מי שיודעת.

עם דופק 150 חוברתי למוניטור ועשו לי מלא בדיקות הכל בסדר ברוך ה׳. וכל הזמן שהייתי שם דאגתי שאולי הגוף מגיב ככה בגלל האסטרופם כי בחיים לא היב לי דופק מהיר.
תקופה כל כך מלחיצה ולא משנה מה אני עטשה אני לר מצליחה לשחרר ולהרגע

נשמע לי שאת מסתבכת עם עצמך כהוגן
תלכי להתייעץ עם רופא פוריות, לא נשים ולא משפחה, תקבלי הסברים נורמלים ויעוץ טוב עם מעקב לראות שבאמת הביוץ בזמן שהוא תריך להיות וזה ירגיע אותך
לחץ לא טוב לך
תשחררי ובעה תיפקדו בקרוב

זה יסדר לך את כל המחזור והביוץ

הגיוני שזה גורם לכל התחושות האלה

וזה אפילו לא עובר עדיין.

יש כאן הרבה עם צפופים, אל תדאגי תקבלי כאן הרבה תמיכה

 

באמת רגשות מעורבים, תקחי לך את הזמן לעכל, ושילך בקלות ובידיים מלאות בעז"ה!!

יש בחינה שיותר קל ככה. הם עם צרכים מאוד דומים.
סתם דוגמה: עכשיו בחופש הגדול לא קשה להעסיק אותם, כי כמעט כל דבר מתאים לכולם (3 גילאי גן ואחד שעוד במעון). נגיד אם היה לי אחד בן 4 אחד בן 7 ואחד בן 11 לא הייתי יכולה להביא לכולם פלסטלינה, או ללמד אותם משהו חדש, או לקחת אותם לגן משחקים ולקוות שזה יתאים למגוון הגילאים.
גם מבחינת הבית, הוא מותאם באותו זמן לשלב שלהם- משחקים, דברים שבירים וכו'.
לילדים זה כיף שיש אח צמוד בגיל. (גם אם זה מין שונה).

הרבה נחת, גידול קל בשמחה והריון קל ותקין בידיים מלאות!!

אצלי שמונה ראשונים הם עם הפרשים של שנה וחצי בערך.
זה קשה, נכון.
אבל זה ממש כיף.
כמו שאמרה רק טוב!- כשהולכים לגן שעשועים או מוציאים משחק, או יצירה- זה מתאים לכולם.
בחופש הגדול הייתי עושה להם קייטנה בבית: מתפללים יחד, משחקי חברה, יצירות וכו'- כולם משתתפים ונהנים.
אנחנו גרים במקום בלי הרבה חברים לילדים, והם חברים אחד של השני. כל מקום שאנחנו מגיעים הם מעסיקים אחד את השני ולא צריך לדאוג לתעסוקה...
היום כשהם גדולים חסרה לי האינטנסיביות של פעם. נראה לי מוזר שלא צריך להתעסק איתם כל כך הרבה...
בטוחה שבהמשך תשמחי מזה.
ולגבי הקושי- אם הקב"ה נתן לך כזאת מתנה- סימן שתצליחי לעמוד בזה למרות הקושי!!

אני חיכיתי מלא שנים להריון הזה והיום אני גם בצד המבוגר של הסקאלה ואני מבינה שלא יהיו לי מלא ילדים צפופים כבר וזה נורא קשה לי..

אז אם זה מעודד אותך , עם כל הקושי של השנים האלו בגידול אני חושבת שהנחת אחר כך עצומה ויש הנאה גדולה.

ואני לא יודעת בנות כמה הבנות שלך אבל לי יש בנות גדולות והן כל כך עוזרות ומקילות את החיים בל"עה אז עוד כמה שנים באמת יהיה לך הרבה יותר קל!!!

בהצלחה והעיקר תינוק\ת בריא\ה!!!

ומאוד משמעותיות תודה רבה

אבל דווקא בגלל שיש לך את 2 הצדדים, תחזקי את המחשבות הטובות, שזה ברכה ומתנה וכו' שאת בטח יודעת יותר טוב ממני.
בקשר לקשיים: אני לא אומרת שאין קשיים, והכל פשוט, אבל אני כן יכולה לומר לך שזה עניין זמני. הילדים גדלים מהר, ובעוד כמה שנים יהיו לך כמה ילדים גדולים, לא רק אחד, שיוכלו לעזור לך, ויהיו יותר עצמאיים והחיים ייראו אחרת לגמרי.
גם אני כשהיו לי 3 צפופים קטנים לא הבנתי איך אנשים מתמודדים עם יותר מזה, אבל היום אני רואה את עצמי ורואה שהקשיים שהיו אז היו הרבה יותר קשים מהיום, והיום יותר קל לי.
ושלא תביני לא נכון, הילדים לא עובדים אצלי, ולא מחליפים אותי בעבודות הבית, אבל בעצם היותם גדולים יותר הם יכולים לעזור לי, וגם הם יותר עצמאיים, אני לא צריכה לקחת אותם לכל מקום שהם רוצים (חברים, בי"ס, קניות וכו') וגם אני יכולה לצאת אחה"צ או ערב אם צריך, בלי להשתגע לחפש בייביסיטר. מה שאני מתכוונת לומר, זה שכל הקשיים של התקופה הזו הם זמניים לגמרי, למרות שלפעמים נראה שזה לעולם, זה יעבור מהר מאוד בעז"ה... כמה זה 5-7 שנים מתוך 120?!...

הכי חשוב. מה שלומך האם עד כה את מרגישה טוב.
ברוך ה' רק בריאות. היתר לאט לאט.

לי יש 3 בנות. אחת בת 7 אחת בת 5 ועוד אחת בת חודשיים. ב2 הלידות הראשונות מנעתי מרצון כי רציתי מנוחה בין הלידות, בהריון השלישי אמרתי לעצמי ולבעלי ומעכשיו אנחנו לא מונעים אלא מביאים רצוף הי אני כבר בת 27 ורוצה הרבה ילדים, אבל ההריון השלישי היה קשה מאוד והסתיים בניתוח חירום מסובך. וכרגע אסור לי להכנס להריון כי חושדים שיש לי בעיה רפואית שמסכנת אותי בהריון. אני לא מפסיקה לחשוב כמה טיפשה הייתי שמנעתי. וגם אני כ"כ רוצה שיהיו גם בנים ולא רק בנות. תשמחי באמת במתנות שה נותן לך אין לזה תחליף. את תראי שהכל לטובה

אני עם מעל לעשרה ילדים צפופים. ב"ה .
שאלו אותי פעם..." ילדים זה שמחה?..."
עניתי שלא!!!.... מפתיע?
ילדים זו שמחה גדולה למי שבוחר שהם יהיו השמחה בשבילו....
ילדים זו שליחות וזו ברכה גדולה!
אישה שיוצאת מנקודה כזאת . שהיא כרגע בשליחות
כל זמן שעוד אפשר... תרגיש שכל ילד זו מתנה וברכה.
לה ולעם ישראל כולו.
ואין בן דוד מגיע .... עד שירדו כל הנשמות. ( לא זוכרת ציטוט מדוייק). אבל כן. עם כל ילד אני מקרבת את בואו של משיח . זו תחושה של עשייה . של שליחות
של הוספת הרבה טוב לעולם.

ולשאלתך. מניסיון. הקושי הוא ככ זמני. הילדים
גדלים. ככ מהר. ופתאום בלי להבין איך יש ככ הרבה נחת. ועזרה.
אנחנו רואים את זה בעיקר משנה לשנה בפסח.
פתאום יש ככ הרבה שותפים לעזרה. ולמרות שהבית גדול ויש הרבה מה לעשות.... מסיימים יותר מהר.🙂

בסוכות. פתאום בעלי עם חבורת גברברים . זה מרים וזה סוחב. זה ככ טוב בלטפס וזה סתם אחראי על המצב רוח. וזה מרגש לראות את זה.

הכנות לשבת. אומנם ליותר אנשים אבל זה מדהים. בפעמים נדירות שיש בדיוק תור בשישי או מסיבה בגן.
אני מגיעה הביתה והבנות כבר מתקתקות את השבת... מבחירה שלהן. לא כי ביקשתי.

אני חושבת שזה ככ מקל שיש עין טובה על המציאות שלך. כי אז אפשר לפקוח עיניים ולראות את הדברים הככ מרגשים בחוויה הזו .

כמובן שצריך וכדאי להתאים את התנאים כמה שאפשר כדי שיהיה לך יותר קל.

אני רוצה לספר ... שגיל 40 מגיע מהר...ופתאום נהייה כבר לא ככ פשוט להיות בהריון.... תקין ובריא...
ואז מעריכים אפילו יותר.... את התקופה הפשוטה שהיתה.... שלא התאמצנו יותר מדיי וה'. פשוט שלח.
אני ברוך ה'. סוף סוף בהריון. אבל נפתח לי פער של 5 שנים. ברור לי. שזה מה שהקב"ה ראה שיהיה הכי טוב בשבילי. ושההפלות שעברתי בזמן הזה.
רק חיזקו אצלי את הכמיהה לילד נוסף.
והביאו אותי לתובנות שאת חלקן כתבתי במיוחד בשבילך🌷

שמצפה בעז"ה להיות אמא למשפחה ברוכה, אבל תמיד יושב לו החשש הקטן הזה איך נסתדר...

חושבת פתאום על הקטנטונת שלי גדולה... מנהיגה את כל השבט בעז"ה
תודה לך

את מדהימה!!!

שנה וארבעה, שנה ושמונה.
תראי, תמיד כשחושבים על מצב עתידי הוא נראה קשה וחוששים מפניו. אבל לרוב כשמגיעים לתוך המצב, כלומר- לאחרי הלידה- אז מצליחים להתמודד, צעד אחרי צעד עם המציאות.
כן הייתי שוקלת להעסיק נערה בקצת נקיון וסדר פעמיים בשבוע, ובכלל לראות איזו עזרה את יכולה לקבל, כולל בית החלמה, או כמה ימים אצל אמא אם שייך.
התחושות שלך לגמרי מובנות, אבל מצד שני-- כנראה יש איזו נשמה מתוקה שהחליטה שאת אמא שלה...
אז אל תדאגי. תנוחי, תקלי על עצמך בתחזוקת הבית
והכל יהיה בסדר בע''ה.

איך לבחור גביעונית ווסת - Rosepads | רוזפדס | הגיינה נשית רב פעמית | טמפון רב פעמי | גביעונית ווסת | תחבושות בד רב פעמיות



גביעונית מילונה רכה - גביעוניות | נשיותי


אפשר להזמין מעלי אקספרס, אישית לא הייתי מכניסה לגוף שלי סיליקון שלא אושר ולא ידוע מהו ומה המקור שלו
וכבר היו נשים שגביעונית מעלי אקספרס עשתה להן בעיות ואף התפוררה קצת בתוך הנרתיק.
לעומת גביעונית יקרה ממקום בבטוח שכבר בשימוש 10+ שנים אצל אחרות ועדיין מעולה.