פורום הריון ולידה (עמוד 3624)

וכמה מציק החפירות של אנשים.. נוו מה איתך? מתי את יולדת?? תאמינו לי שאם זה תלוי בי- אתמול!

אוף נמאס לי כבר להיות בהריון!

מקווה שמישהי תדע לענות לך לגבי השאר
אולי תשאלי את המזכירה בקופח?

נראה לי לא נורא ללכת ביום שני. הרי אם היה יוצא בשבת בית מחכה ליום ראשון.

אז נחכה ליום שני(או שתתפתח לידה!!)


שאלתי גם את מי שעשיתי אצלה הכנה ללידה(מיילדת) והיא אמרה לי שבגלל שהייתי ברביעי בלילה אז זה נראה לה בסדר.

מעקב הריון עודף רק בביח..
שעות הפתיחה שונות בין כל בתי החולים. אבל ההשערה שלי היא שהם לא פתוחים אחרי 1500 ואז תצטרכי סתם לחכות במיון עצמו וזה סיוט ...
אז ממליצה ללכת בבוקר

לפחות בבלינסון כשהגעתי, כבר בשבוע 34 אמרו לי שבשבוע כזה מתקבלים רק למיון יולדות הרגיל ולא למיון נשים.. פוסט דייט זה שונה?

לא ידוע לי משהו אחר. מיון יולדות פתוח 24 שעות. אבל כדאי להגיע בבוקר. אחר הצהרים יש רק סטאז'רים

ותכלס אם זה רק כזה מערב לפרוטוקול, מה ככ משנה אם זה סטאזרים?(באמת שואלת, אולי יש משהו שאני לא יודעת..?)

בהריון האחרון הלכתי לסתם מעקב לפרוטוקול. וגילו מיעוט מיים ואז צריך להחליט מה עושים. זרוז? לחוצים על זרוז? נותנים לך לנסות לפתח לידה טבעית? סטאז'ר יקח על עצמו פחות אחריות. רופא בכיר רואה תמונה כללית יותר , בעל נסיון רב יותר.
לגבי שעה, לא יודעת, אולי תתקשרי למיון ותשאלי מתי כדאי לבוא

לא חשבתי על זה..


אני ככ בראש של "אין סיכוי שאני יולדת לעולם..."
שזה משפיע גם על זה..

לא קיבלו אותי. הייתי צריכה לבוא למחרת

אני הייתי שם והיה מעקב הריון עודף בנפרד
הבנתי שככה בכל בתי החולים
ואולי הבנתי לא נכון

הם מעדיפים שתבואי בבוקר אבל אני הגעתי בצהרים והיה הרבה פחות עמוס..
זה בחדר נפרד עם כל היולדות ביחד והבעל צריך להישאר בחוץ...

זה חוקי בכלל?

לק"י

לא זוכרת אם אני זוכרת נכון.
(ולפחות בסורוקה יש אפשרות לחכות על הספסלים ליד המיון, יחד עם הבעל, עד שקוראים לך לבדיקה. הבעל לא יכול לחכות בתוך ה"לובי" שבין חדרי הבדיקנץה עצמם).

רק כשמגיעים ללידה ועוברים לחדר לידה הוא נכנס מהמסדרון שמאחורי החדרי לידה אל החדר לידה הספציפי של אשתו.
אבל לא למיון יולדות.

זה חוקי כי מותר להם לקבוע איזה כללים דתיים שהם רוצים, זה בי"ח פרטי דתי של צאנז.

באחד האשפוזים שלי במהלך ההריון, הגענו למיון יולדות ב3 בלילה (לא בלניאדו). היה עמוס בטירוף, נשים גנחו מכאבים במיון ושמעו צעקות של יולדות (לא היה מקום בחדרי לידה אז נשים ילדו בחדרים של המיון).
ריחמתי על בעלי שהוא צריך לראות את כל זה.. לא הרגיש לנו שייך בכלל...

והבית חולים באווירה דתית.. תכלס גם לי היה פחות נחמד אם בעלים אחרים היו שם..
הוא מחכה הספסל צמוד לחדר..

אבל בכללי פחות מתאים לי שבעלי לא יהיה איתי, אז טוב שבבילינסון זה אחרת

אז אלא אם זה פתאום נהלים אחרים..

בעלי נכנס איתי ועשיתי 6 מונטורים , הוא נכנס בכולם..
יש פה בלבול קטן עם המיון יולדות
מעקב הריון עודף זה במקום אחר לגמרי

הוא חיכה בחוץ עם עוד בעלים והיינו רק נשים.. היה שם וילון עם מיטה רק לשלב שבו דקים פתיחה..

ובעלי היה איתי בכל הבדיקות . בדיוק כמו כל יולדת שהגיעה לשם.

לק"י

רק רציתי להבהיר..
שאם מישהי שלא בכללית תקרא את דברייך, שתדע שאולי אצלם זה אחרת.

הריון עודף ובכלל לא הלכתי למיון... הלכתי לרופא נשים רגיל בכללית, עשו לי מוניטור חצי שעה, שמעו דופק וזהו נראה לי... אחרי יומיים הייתי אמורה לבוא שוב לפי הוראת הרופא אבל כבר ילדתי ב40+3.
באתי בין התורים...

בהריון האחרון( לפני ארבעה חודשים). אמרו במרפאה ששינו את הנהלים והריון עודף זה רק במיון.

הייתי פעם אחד במעקב היריון עודף, לפני כשנה וחודשיים, ומקווה מאוד שלא אצטרך לחזור על זה - אבל בכ"ז אשמח לדעת אם הנהלים השתנו באופן גורף...

הם אמרו לי שאחרי התאריך הולכים רק למיון. והם לא מקבלים אחרי התאריך. אני תמיד עוברת את התאריך וזכור לי שבעבר, הלכתי למעקב במרכז בריאות האשה ורק אם עלה חשד למשהו, או כשהגעתי ל41+ הפנו אותי למיון

כך היה לי לפני שנה וחצי. קופ"ח כללית.
המרפאה היישובית הקטנה. לא מרכז לבריאות האישה או משהו. מניחה שאם היו ממצאים חריגים היו שולחים למיון.

תתקשרי למרפאה שלך לשאול.
אם יש אצלכם מרכז בריאות האישה, כנראה שאפשר שם.

לא נראלי שיש מוניטור אפילו..

הייתי גם במרפאות קטנות שעשו את זה (בשעות מסויימות כמובן).
ייתכן שזה תלוי גם במרחק מהמיון.

היה לי ג'ניפיקס הייתי מאוד מרוצה לא היו לי בעיות להטהר

אני אפילו לא יודעת איך קראו לזה. 

היה מעולה, לא עשה דימומים. התקנה כאבה קצת כמו כאבי מחזור לאיזה שעה.

וזהו.

בהצלחה! ובהצלחה עם השנה הבאה שלכם.

לא נצפו פחות בעיות. אז לא בטוח שווה לך לשלם עליו יותר מתוך מגמה שיהיו פחות דימומי הסתגלות וכאלה.
לגבי התקן בכללי צריך לדעת שכל רחם מגיב אליו אחרת. יש כאלו שהולך להם מעולה עם זה ויש כאלו שהרחם לא מתרגל להתקן אף פעם ואז נוצר מצב של 7 נקיים לא נקיים ומחזור לא מסודר (כי ההתקן מגרה את הרחם ליצור רירית גם ללא ביוץ).
הייתי ממליצה לשקול את האופציה של התקן שוב אלא אם כן את מניקה ובהנקה את לא מקבלת מחזור ואז החשש מדימום בין וסתיים עוד יותר יורד

לא מניקה.
לא רואה אופציות חוץ מגלולות - מסוכן לי - השמנה.
או התקן .
נרות מבחינתי הם לא אמצעי מניעה וגם לא שיטת המודעות לפוריות .
קונדומים אסורים באיסור חמור לפי ההלכה .
יש לי ניסיון רע עם נובה רינג ומדבקות זה לא בשבילי בכלל גם מניסיון. לא מסוגלת להדביק לפי ההוראות , אין לי יד מדוייקת , וכל הזמן לחשוש שיקרע או ינזק.
התקן זה הפיתרון היחיד שנשאר.
אני לא אלך לעשות זריקות מפוצצות הורמונים כמו אנאלפבתית ממחנה פליטים.

קצת כסף כדאי לך ללכת לד"ר ברונו רוזן לא צריך יעוץ מקדים להתקנה הבנתי שמקבלים שם גם באופן מיידי כשזה דחוף.

או שתנסי קודם התקן נחושת רגיל ואם יהיו לך כתמים תעברי לג'ניפיקס

 

ג'ניפיקס 

אז הוא פחות גורם לכתמים באמצע החודש כמו ההתקנים האחרים (לפי מה שהרב שלי אמר ומכון פועה) הוא עשוי חוליות והוא זז עם השינויים של גודל הרחם בחודש ואין לו  סיכונים של כניסה לרחם או העלמות בתוך הרחם

 

אבל הפעולה שלו היא כמו כל התקן נחושת וגם גורם לדימום יותר חזק וארוך כמו האחרים

לבלרין ולגניפיקס אין הוכחות חותכות שהם יותר טובים ופחות מדממים מהתקן נחושת רגיל.
יש נשים שיותר מסתדרות איתם
ויש נשים שמדממות איתם באותה מידה או יותר.
אז אולי כדאי לך להתחיל מהתקן פשוט וזול. אם יהיה לך טוב איתו כמו להרבה נשים, סבבה חסכת כסף וטרחה להגיע לרופאים הספציפיים של הבלרין והגניפיקס.
אם לא תסתדרי, תחליפי.
כמובן מבינה את אלה שרוצות ללכת על פוטנציאל הטוב ביותר מיד, זה לחסוך כאבי לב וגם אם מתקינים רגיל ואז בלרין, שילמת יותר...

אז לשיקולך.

ואת יכולה לחפש רופא פרטי שיתקין לך מיידית. יש רופאים גם בקופה שמתקינים מיד בפגישה ראשונה בלי למרוח. רק שהתורים עלולים להיות ארוכים...
אם תצייני אזור מגורים, אולי נשים יוכלו לתת לך שמות של רופאים שמתקינים במקום.

ברכה והצלחה והרבה כוחות לתקופה הקרובה!!!

לא לחוץ לי לרוץ לרופא פרטי .
קצת איפוק מצד שנינו , לא יקרה כלום ..
יש לי תור לעוד שבועיים .. לא נורא..
תודה לכל המגיבות על העזרה.

ילד מביאים באהבה.

לכו לטיפול זוגי, קחו זמן לעצמכם, תשקמו את התקשורת ביניכם.

בהצלחה!

 

הבאת ילד, ובטח גם טיפולים הם משהו שכדאי לעשות על בסיס יציב.
נשמע שהזוגיות שלכם עברה טלטלה שאתם עוד בעיצומה. זה טבעי מאד אחרי לידת ילד ראשון שצריך לארגן את החיים מחדש,
ויש זוגות שזה גורם להם למשבר (ולפעמים אחרי טיפולים זה גם משמעותי).
מבינה מאד את הרצון לעוד ילד, ועדיין, זה הזמן להתמקד במצע שאליו בע"ה תביאו אותו.
להתמקד בכם ובאהבתכם ולנסות לבנות מחדש את מה שקצת נסדק...

כשתתייצבו תדברו בע"ה על עוד ילד

ואמנם פיזית את עוברת את הטיפולים, אבל גם בעלך צריך להיות שם לתמוך, לגבות, לספוג את ההורמומים ואת הזוגיות הרעועה.
הוא לגמרי חלק וזו חייבת להיות החלטה משותפת של שניכם.

האם הוא אמר למה הוא לא מעוניין

ילד צריך להגיע ממקום של קרקע יציבה ושלמה.
לא כשהזוגיות בקרשים..
וסליחה על האמירה הבוטה ומקווה שתובן נכון- בעל זה לא בנק זרע.
אני מבינה את הכמיהה והרצון לילד, אבל את צריכה לראות שזה בא ממקום שלם של שניכם.

ממליצה לברר עם עצמך לפני הכל.

תחשבי לפני שאת כותבת.

לבעלי יש בעיית זרע ובגלל זה אני עברתי שנים של טיפולין

האם זו אופציה מבחינתכם?

ממש כדאי ללכת ליעות זוגי ואם אתם נשואים ב"ה את לא צריכה להתחנן לעוד ילד
יכול להיות שבגלל שזו בעיה אצלו זה מאוד קשה לו נפשית אולי הוא מרגיש שזה פוגע לו בגבריות
ממש כדאי לפנות ליעוץ מקצועי אפילו תלכי לבד אם הוא לא רוצה לבוא איתך

והיא כנראה לא הובנה..
מצטערת על כל מה שאת צריכה לעבור.

את אומרת שהזוגיות שלכם על הפנים וכל היום רבים ובכל זאת את רוצה ילד ממנו.
ילד מביאים כשיש זוגיות טובה ויציבה. ילד לא פותר בעיות ולכן בעיניי צריך לחשוב מחדש על המקום של להכנס שוב לטיפולים כשזה המצב

היא לא התכוונה לבקר את הקושי שלכם כזוג, אלא שבעלך הוא לא "בנק הזרע" כביכול הוא לא רוצה לא בגלל הקושי הפיזי,אלא בגלל הקושי הזוגי שאת מתארת.

הכי חשוב זוגיות בריאה ככה ילדייך יהיו בריאים! בהצלחה!

מאד מבינה את הרצון שלך לעוד ילד אבל תחשבי לאיזה קן חמים את באמת רוצה להביא אותו.

קודם כל צריך לטפל בזוגיות, אם את בעניין של לקרוא ספר טוב על זוגיות או לשמוע שיעורים, יש המון שיעורים ביוטיוב.

מה עם טיפול/יעוץ זוגי, לא בשביל להביא עוד ילד (כי זה בטוח ייצור התנגדות אצל בעלך), בשביל לחיות טוב ביחד, לשקם את הזוגיות ולהחזיר את החמימות והאהבה לחיים שלכם - מתאים לכם? 

 

הבעיה שהיינו במשבר גדול לפני כמה זמן והלכנו לטיפול שהיה ממש עך הפנים..צריכה המצלות למישו ממש טוב

וינסו להמליץ לך?

אשר רוני - אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל

על מרכז גוונים

תסתכלי שם
טיפולים זוגיים ומשפחתיים בעלות נמוכה מאוד,
בשער בנימין

מעבר לזה שכמו שהמליצו לך טיפול זוגי חובה

אז את צריכה לחשוב כמה באמת את רוצה עוד ילד, ואם יתממש הכי גרוע האם את מוכנה להישאר עם ילד+הריון או עם 2 ילדים לבד? אם את ממש מבוגרת וחלון ההזדמנויות שלך הולך וקטן אני מבינה את הלחץ אבל אם לא, וודאי שלדעתי עדיף קודם לטפל בזוגיות בנחת ורק אז לחזור לטיפולים שהם בפני עצמם מאתגרי זוגיות וילד וכו.

הרבה בהצלחה!

יכולה להעיד על עצמי.
גם אנחנו אחרי שנה זוגית קשה במהלכה הצלחנו להקלט באמת בחסדי שמיים ב"ה ביחד עם הכעס. היה לנו תקופה ממש קשה. אפילו ריבים שנמשכו לתוך ההריון שהוא לא הגיע איתי לבדיקות כי כל כך כעסתי. נכון זה נשמע נורא אבל אנחנו הרבה שנים ביחד ושנה כזאת קשה לא הייתה לנו ולא תמיד הכל מתנהל על מי מנוחות. אפילו אמרתי לו שאני רוצה לפרק כאשר ברור שזה מתוך כעס עצום.
עכשיו ככה- מבינה את הרצון והלחץ להורות שוב אבל זה תהליך שעדיף לא לכעוס בו. אני דואגת מאוד שעשיתי נזק לעובר. וזה לא שווה את הדאגה. (באותה נקודה שנקלטתי חשבתי שאנחנו מתגברים על הקשיים).
צריך להציף אולי הוא עייף אולי היה לו קשה לראות אותך עוברת את התהליך והוא לא יודע איך להוציא את זה אולי זה פגע לו בגבריות אלף ואחת דברים שיכולים לגרום למתח. ועם כל הכאב שבדבר יש דברים שמצריכים זמן -זמן לעכל להבין לחשוב. זמן.
נכון זה כואב כי אנחנו מרגישות שאין לנו זמן והילדים גודלים ורוצים אחים ורוצים קריירה ולעבוד ולחיות ולגדל בנחת אבל לפעמים צריך זמן.
ב"ה מקווה שהכל יסתדר לכם על הצד הטוב ביותר. נסו לבלות ביחד בלי הילדה או שהיא ישנה. נסי לבלות לבד רק את בנחת עם עצמך כדי להרגע מהלחץ שיכול להיות שאת שרויה בו.
דברים יסתדרו ב"ה באמת רק סבלנות אורך רוח וזמן.
בעזרת ה' שהכל יעבור לך בקלות במהרה ובבריאות.

במקום להתחנן תדברי על ליבו שאת רוצה לטפל בזוגיות, שאת רוצה שתהיה אהבה והבנה ותתחילו איזה תהליך של יעוץ או הרב שלכם ומאמינה שתוך כדי הוא יסכים. בהצלחה

ממושכים כמו בפעם הזאת.
כנראה קשה לו שיש מישהו אהוב ממנו (התינוק)
אל תלחצי. יש לך זמן לסדר את העניינים בינכם, ולהרות תאומים.. בהצלחה.. חיבוק.

גם אני ממליצה על ד"ר נלינגר, במכבי ב"ב

גם רופא משפחה ואפשר גם בטלפון בד"כ

בדיקת דם בטא, לראות הריון. פשוט באתי לאחות וביקשתי ממנה, לא הייתי צריכה שום הפניה

אבל זה היה כי לאחות הייתה אפשרות להוציא לי הפניה בשם הרופא. זה ממש לא כך בכל מקום.

24  25 לפני זה הגיוני שלא מרגישים כל הזמן

ומעקב תנועות מתחילים משבוע 24.

זה מאוד מושפע מתנוחת העובר. סך הכל הוא עדיין מאוד קטן. לכן הגיוני שאת מרגישה מידי פעם, אבל לא מצופה להרגיש בקביעות או בעיקביות. את יכולה אפילו לא להרגיש בכלל כמה ימים והיום אחר כמה פעמים ביום.
החל משבוע 24 ההנחיות לוודא שמרגישים תנועות 3 פעמים ביום, 4 תנועות בחצי שעה (לפחות כמובן).
בהצלחה!

אבל את הצריבה בושת כן מרגישים גם כאב גרון לפעמים

איזה שבוע את?

בכל מקרה אם זה נמשך כדאי לך ללכת לבדוק

ממליצה לפנות לרופא גסטרו.
יש לכם סיפור של אלרגיות או אסטמה במשפחה?

לאבק, ועצים מסויימים. אבל דווקא שנתיים בטיפול חיסונים והמצב השתפר מאוד.

השאלה האם יש טיפול לדבר הזה בהריון.... ממש מציק.

אבל כדאי לבדוק ממה זה קורה

יש לי טיפול מתאים להריון וזה לא משנה את המצב.

אבל היה לי תחושה ממש כמו שאת מתארת בסוף ההריון, ממש נלחצתי- כאילו משהו חוסם את מעבר האוכל, אחרי הלידה עבר כלא היה, אז כנראה זה כן קשור

יודעת להגיד לך שזה נורמלי ושכיח אחרי לידות.

לעיצות וטיפים- מקפיצה לך למנוסות.

 

ולשתות הרבה! גם טוב להתנקות

נסי למשש לראות אם את מרגישה בליטה באזור פי הטבעת אחרי שאת יושבת בשירותים. אם כן, אז כנראה זה טחורים.
בכל מקרה רק רופא יצליח לאבחן בוודאות..
את יכולה לנסות לטפל בזה עצמאית, יש מגוון משחות וטיפולים, היו פה על זה המון שרשורים, תעשי חיפוש בגוגל עם שם הפורום

לא יודעת מה זה אבל אחרי שגם לי כמה חודשים אחרי הלידה כל פעם שהיה קצת מאמץ בשירותים היה גם כאב ודם מטפטף ממש, והתפדחתי טילים להגיע לרופא על זה (סתם טיפשי, אבל התפדחתי..), כתבתי פה ומישהי כתבה לי טיפ ממש טוב-
כשאת מרגישה שהולך להיות קשה, תניחי את הרגליים על שרפרף או משהו מוגבה (אני שמה על הפח) ותקשתי את הגב לאחור, זה מקל מאוד על היציאות ואצלי זה כבר עבר לבד ככה, בערך חצי שנה אחרי הלידה (זה בא והלך עד אז..)

1. תשתי המון מים
2. תאכלי המון סיבים - ירקות.
3. לא ללחוץ בשירותים בכללללל
4. תעשי תרגילים לכיווץ האגן.

אקפיד על העצות.. תודה!

מדהים כמה שנשיפה כלפי מטה עוזרת. לא ללחוץ. פשוט להוציא בעזרת נשיפה ארוכה שמכוונת למטה.

מומלץ ביותר גם בלידה!!!!!

כמובן שמומלץ לא רק כשיש בעיות...

בהצלחה!

חשוב מאד לשמור שהיציאות לא יהיו קשות! אחרת זה לא עובר וזה סיוט..
לא לאכול אורז לבן וקמח לבן. נסי לעבור לקמח מלא. מרגישים את ההבדל!
בהצלחה!

בנוסף למה שאמרו לך - לדאוג ליציאות רכות, לשתות הרבה מים וכו'

 

אם את כבר במצב של כאבים ודם אז -

נרות פרוקטו-גליבנול אפשר לקנות בלי מרשם בבית מרקחת. זה ממש מרפא את המקום.

לא זוכרת אם שמים בוקר וערב או אחד ביום. תשאלי את הרוקח

 

אחרי שיתרפא לך בעז"ה תמשיכי להקפיד על שאר העצות כדי שלא יחזור.

 

זה קורה הרבה אחרי לידה, אל תילחצי. הנרות ממש עוזרים

הרבה בריאות ומזל טוב!

 

יש משחה פרוקטוגליבנול ויש גם מגבונים. הקפידי לנגב רק איתם או בכלל לא לנגב אלא רק לשטוף במים וסבון.

להרבות בהמון המון שתיה.
לרכך את היציאות- פירות ירקות מי שזיפים ללא מוצרי חלב ללא קמח לבן (קמח מלא ושיפון גם םחות מומלץ כי הם דחוסים. הכי טוב זה הקמח כוסמין).

וכמו שכתבו כבר- בזמן יציאה הרמת רגלים ונשיפות

בהצלחה!!

אולי הוא יגיד לך למרוח גל פני הוא ינחה אותך בדיוק

שלושה שבועות זה די מוקדם אלא אם כן את ממש לחוצה אולי כדאי לחכות כמה ימים גם שיותר ירפא האיזור וגם לראות שבאמת לא חוזר דימום

אני ממש לא לחוצה, אבל סתם מרגיש לי "בזבוז" לא לבדוק מה קורה שם כשאני לא ממש רואה דימום.. מאוד יכול להיות שבפנים יש וזה לא יוצא החוצה, אבל כן מעניין אותי כבר לבדוק

אם כן, אז את הולכת שבועיים אחורה, וקובעת את זה כתאריך ווסת אחרון.

אבל זה רק בשבילך בהתחלה.
הרופא ממילא ישאל מתי היה ווסת אחרון ויתקן את גיל הריון לפי האולטרסאונד הראשון אם יראה פער.

על ווסת אחרון, היא תיתן את התאריך שחישבה ולא את התאריך שבאמת היה בפועל

פעם קודמת הרופא הביא פרנטל אני צמחונית ולא אוכלת דגים הבדיקות דם תקינות אבל אמר לקחת לא הצלחתי והיה הםלה טבעית מפחדת שיש קשר האם לקחת על דעת עצמי עכשיו? כי אני אצל רופא רק עוד 4 שבועות

בהצלחה! ורפואה שלמה!

אבל אם זה כאב באיזור הצלקת נראה לי עדיף להיבדק ושהכל בע'ה יהיה בסדר.

זה גם האזור של שרירי הבטן כך שזה יכול להיות גם שריר תפוס, ועל פניו אם זה הצלקת- היא אמורה לכאוב גם לא בזמן תנועה.. לא?

לכי בשבילך לטבול.

את תעשי את שלך, והקב"ה יתן לך שכר גדול על זה. ובעלך -  אחרי שתטבלי, הכדור עובר לידיים שלו.

 

לכי, תטבלי בשמחה, ותתפללי על לילות טבילה שלווים ונעימים מכאן ולהבא,

בעז"ה יהיו בשורות טובות .

 

מישהו צריך לשמור על הילדים....
לא יכולה להעלות את הנושא הזה בפניו..

או כשהוא נמצא לומר לו שאת צריכה לצאת ומן הסתם הוא יראה שהשיער רטוב ויצאת עם שקית...או שאפילו תגידי לו עניינית שאת יוצאת למקוה והפיוס כבר יהיה עליו

הרגש הזה, של לא לוותר עד שיראה שאכפת לו, שיראה משהו! מוכר כל כך ועוד בדברים פחות גדולים מליל טבילה.. אז לא יכולה לחשוב מה את עוברת..

שה' יתן לך כוח, ויתן לכם שלום ושלווה ואהבה ורק דברים טובים!

חיבוק ממני

ליל טבילה הוא זמן שהיצר הרע עובד שעות נוספות..
אני חושבת שכמעט לכל זוג יוצא במהלך החיים ליל טבילה אחד שהוא מאתגר וקשה והולכים בלי חשק.
התפקיד שלך הוא לטבול בכ"ז. עם כל הקושי והדמעות (ובטח יש הרבה כאלו.. את פגועה ולא סתם).
ואז זה יעבור אליו. תעשי צעד..
ה ישלח לך הצלחה הרבה להיות אישה גיבורה!!

את אומרת שזו לא הפעם הראשונה שוקרים דברים כאלה, זה נמשך כבר כמה ימים והוא לא מגלה אכפתיות או רצון להתפייס.

גם אומר בזהירות - היה פיצוץ, כעסת ואז אמרת שאת לא הולכת לטבול - את משתמשת בטבילה כנשק נגדו - זה התנהלות מאד לא טובה (בלשון עדינה)

נשמע שיש לשניכם מה לעבוד על דפוסי התנהלות יותר נכונים, על שיפור התקשורת ביניכם. הנושא הוא כנראה רחב יותר מהמקרה הנקודתי שקרה עכשיו.

מאד ממליצה על יעוץ זוגי ואם הוא לא בעניין אז מציעה לך בחום ללכת ליעוץ רק את - את תראי שאם את תלמדי לערוך שינויים בהתנהלות שלך אוטומטית זה ישפיע גם עליו בלי שהוא ירצה.

זה כמו שמישהו דופק בלדת והשני עונה "מי שם?" - אם השני פתאום יפסיק לענות ויתמיד בזה שהוא לא עונה אז הראשון יתחיל להבין שהדפיקה בדלת לא עובדת לו והוא יצטרך למצוא דרך אחרת להגיע אליך. 

 

חיבוק יקרה והמון הצלחה!

עדיין קצת קשה לי לעשות את הצעד הזה, נראה מה יהיה ואם אצליח להתארגן הערב כשהוא לא יהיה בבית...
והודיה-זאת הפעם הראשונה אחרי קצת יותר מ10 שנות נישואין שאני התעצבנתי ואמרתי שלא הולכת לטבול. וכשאמרתי שיש עניינים סביב הטבילה התכוונתי יותר לזה שהוא יודע שאני צריכה שיגיע מוקדם הביתה אבל הוא מאחר... רוצה ליסוע לשבת למרות שאני צריכה לטבול בשישי ויודע שנצטרך לדחות למוצש.
אין לו בעיה עם זה שכשלא מסתדר נדחה טבילה גם כזה יכול להסתדר ולדרוש ממנו להגיע מוקדם יותר הביתה או לוותר או לאחר למפגש עם חברים.
דיברנו על זה המון.כי לי זה מפריע אני מתכוננת בודקת מצפה ןבסוף לא הולכת. באופן כללי הוא בעל מושלם ואנחנו מסתדרים מצוין ורק כל פעם מחדש כשהטבילה ברקע יש חיכוכים ופיצוצים.... מעין יצר הרע כזה כל פעם מחדש!

ממש כואב לקרוא אותך

אחרי שפירטת יותר אני מבינה שלא הבנתי נכון קודם.. מתנצלת.

 

את אומרת שדברתם על זה המון, מה הוא אומר על זה?

 

לא הבנתי לעומק. נשמע שהבעיה לגמרי מהצד שלו.

גם אני מתנצלת.

אחרי הכל זו מצווה שלו 

לא נשמע כמו משהו שאפשר להסתדר ולהבליג עליו בכלל. חיבוק גדול מאד מבינה אותך זה ממש פוגע וכואב.

נשמע כמו משהו שצריך להתעקש ללכת ליעוץ עליו

בהצלחה רבה

את לא חייבת להיות איתו במצב כזה גם אם טבלת אבל כדאי לשאול רב

בכל אופן זה שאת לא טובלת את עוזרת לו להתבצר בעמדה שלו

תתיעצי עם רב אולי תוכלי לטבול בבוקר

למרות כל מה שאת מתארת שגורם לי להבין אותך יותר ופחות אותו...

 

כן הייתי עושה מאמץ מתקשרת אליו או מדברת איתו ואומרת לו- שאני ממש מצטערת על כמה מה שקרה ואת ממש מחכה להיות איתו וכו....

 

טבילה לדעתי צריכה להעשות בצורה רגועה ונעימה ולא מתוך מחבוא ולא מתוך הפתעה אלא מתוך פיוס של שניכם...

 

תגיעי לפיוס איתו ותלכי לטבול...

 

לדעתי אל תזכירי שום דבר בליל הטבילה כי זה עלול להכעיס וליצור רושם שהיית צריכה אותו לדברים מסוימים...

 

תתני לקרבה ליצור אהבה.

 

ואחרי יום- יומיים תנסי לדבר איתו על זה ברוגע .. יורת תכווני לשיחה שלא מאשימה אלא הפוך כאילו מדובר בבעיה בך... מה אתה חושב איך אפשר ליצור שיח נעים... איך אני יכולה להיות יותר בסדר... וכו....

 

ולאט לאט ובעדינות ובזהירות פותחים עוד נושאים שקשורים אליו .. מנסים ללבן סוגיות או חושבים ביחד אם כדי ללכת לייעוץ זוגי

בתפקוד וזה מחמיר לעט לעט, אז הוא מתבייש ומנסה להסתיר ממך וכך נוצר מתח סביב הטבילה?
תמצאו מישהו שאפדר להתייעץ בנושא

ממליץ בחום ומנסיון על הספרים של הרב ארוש, בגן השלום לגברים, וחוכמת נשים לנשים.
יכול לעזור מאוד!

אבל בהריון ראשון לא בטוח שאם יש בטן אז זו בטן של הריון... הרבה פעמים היא יוצאת רק בשבועות הרבה יותר מאוחרים

נראה שבערך בשבוע 20 זה בגובה הטבור.

אפשר לנסות ללחוץ בעדינות על הבטן מלמעלה ולהרגיש איפה הרחם מתחילה.

הרחם יותר קשה

שגובה הטבור זה בשבוע 20...

עד חודשיים מהלידה עדיין הדימום יכול ללכת ולחזור...

שבוע וחצי זה ממש כלום ונדיר שכבר שיפסיק הדימום.

אבל אם זה נראה לך חריג מבחינת העוצמה הפתאומית או הכאבים - אומרים ללכת להיבדק.

מחזור מגיע שבועיים בערך אחרי ביוץ . אין מצב שהיה לך ביוץ כמה ימים לפני הלידה. זה עדיין דימום שקשור ללידה. שבוע וחצי זה כלום , דימומים יכולים להתחדש גם חודש וחצי אחרי לידה.

הרופאה אמרה לי שעד שישה שבועות זה ממש נורמלי במיוחד אם מניקים יש כמה ימים ממש נקיים ואז דימום טרי כמו מחזור... אבל לרוב זה לא

ווסת ללא הנקה חוזרת כ6 שבועות אחרי לידה.
אם מניקים, אפילו חלקית זה יכול להשתנות.

כדאי לנח. והרבה.

את רק שבוע וחצי אחרי לידה, זה המצב הרגיל

ככה זה הגוף צריך אנרגיה זמינה ובסוכר מקבלים את זה מהר..ממליצה לך לנסות לקבל את הסוכר ממיצים טבעים שזה קצת יותר בריא..
ובכללי קולה לא מומלץ לשתות בהריון.אז תנסי להפחית!

(מישהי שהיא סוג של שילוב בין תזונאית לקואוצ'רית, לתמיכה במי שמנסה שינוי תזונתי ולא מצליחה לבד. ממש נהדרת.)

באישי.

וחופשי אכלתי מתוק והרבה בהריונות.. אף אחד לא הגיע ל4 קילו.
ושבוע היפרש זה בסדר. במיוחד אם זה קבוע.

צורך גדול במתוק מעיד על מחסור ב B3. אפשר להשלים עם חלמון ביצה, בשר, כבד (לא להגזים בכלל).

 

אבל קולה בדווקא (מוגז+מתוק+קפאין) ממה שאני מכירה, כנראה מעיד על איזה הלך רוח או משהו שמתמודדים איתו בלי שאנחנו מודעים לו .

 

למה קולה בדווקא גרוע במיוחד בהריון?
ואיך יש לי מחסור אם אני לוקחת קבוע קומפלקס B?

ועל איזה הלך רוח שלא מודעים אליו את מדברת? משהו מסוים?
לא כל כך הבנתי...

והש"ל - תודה על ההצעה,

אני צריכה כל כך הרבה ייעוצים שאין לי זמן כסף וכוח לחשוב על זה אפילו

מוריה - ההמוגלובין שלי 11.60

זה די בסדר, לא? 

שנהא - גם פירות אני אוכלת בכמויות.

ממליצה להמשיך להעלות אותו.

כנראה סתם חשק הריוני.

זה לא מה שכתבתי.

 

אממ.. בהומאופתיה לפחות, צורך בקפאין (וביתר שאת כשהוא מוגז, ומתוק) יכול להעיד על תחושת עומס, עול.

תראי אולי זה הכיוון.

 

לוקחת קומפלקס B זה מצויין. זה מה שאני אומרת - כנראה זה לא מחסור ב B, אלא יותר משהו שאת מתמודדת איתו. אולי.

אני כולי עומס ועול מטורפים, מרגישה כל הזמן קורסת מרוב עומס

אולי זה באמת קשור.

צורך מוגבר המתוק ברמות כאלו מאד יכול להעיד על סכרת. בסכרת לא מאוזנת החשקים למתוק משתוללים. ובטן עובר גדולה יחסית לשאר המדדים האחרים גם יכולה לעיד על סוכר
אם אין לך כח להכנסה אולי תלווי מכשיר מחברה ותבדקי את רמות הסוכר שלך יום יומייים לראות מה המצב
בגלל את בשבועות שהעובר גדל כל הזמן במהירות לדעתי חשוב לבדוק את הכיוון הזה.
בהצלחה רבה!

זה עולה כסף (250 נראלי) אבל אותי אישית זה מאוד הרגיע כי יש להם המון ניסיון עם כלות...
תגידי למי שאת מדברת לגבי המניעה אחרי החתונה והיא תגיד לך אם כדאי דרכם או או דרך רופאה.
מי שאני דיברתי איתה הייתה מאוד רגישה ונחמדה..
יש מספר שלהם באתר..

תודה על תשובתך!

יכול להיות שהם יגידו לך ללכת לרופאה שכבר תעשה לך הכל, גם סידור גלולות לפני החתונה וגם למניעה אחרי.
ויכול להיות שלא תהיה להם בעיה לתת לך מרשמים והנחיה להכל.. כי לדעתי לא כדאי להחליף כדורים באמצע .. זה יכול לעשות כתמים..
בהצלחה!

עדיף לפנות אליה ישירות, ולשלם פחות...

אם ככה אז אולי באמת עדיף ישירות אליה.
למרות שאותי מאוד הרגיע הליווי של בניין שלם.
התקשרו אלי והסבירו לי מתי בדיוק אני צריכה לקחת את הכדורים, והתקשרו אלי כמה פעמים לבדוק שאין לי כתמים והזכירו לי יום לפני הסבב השני שאני צריכה להתחיל לקחת למחרת את הכדורים...

לא ידעתי שזה ככה...

מכון פועה ממליצים עליה, היא ממש מעולה, ויש לה הרבה נסיון עם כלות, היתרון שלא חיבים להגיע אליה, אפשר לשלוח אליה בפקס תאריכים של המחזורים האחרונים והיא מסדרת לך תוכנית, והיא כמעט תמיד זמינה לטלפונים,
היא עולה 200 שח אבל זה שווה, כיוון ששאר הרופאות הטובות את צריכה לחכות הרבה זמן בתור...
אם את רוצה בכל זאת לנסות להדחף יש את ד"ר גלית אלגביש, דבורה באומן ומירי גודין, הם כולם נחמדות מאוד...

לא תמיד צריך להגיע אליה. והיא מעולה ממש!

כמה זמן את אחרי לידה

כמה חודשים לקחת את הגלולות

ומה זה מדממת מלא זמן?

 

תמיד ככה בטוח לא

כ-3 וחצי חודשים אחרי לידה..
לקחתי כמעט חודשיים (פחות שבוע).
מדממת כבר שבוע בערך אבל בלי מגמת רגיעה! הרבה יותר ממחזור

וכשהפסקתי את הגלולות הפסקתי גם להניק

מחזור אחרי הנקה/לידה הוא יכול להיות ארוך/קשה/לא רגיל.

את אמורה להתחיל גלולות אחרות?

ולא נחלש כן הייתי הולכת לרופאה יש פה נשיפ שסיפרו שהיה להם דימום כזה בזמן הגלולות אז אני מניחה שיכול להיות לזה השפעה כזו גם כשמפסיקים

 

 

אבל תכלס.. מה היא יכולה לעשות? היא תגיד לי לחכות. אני רק רוצה לדעת שזה לא משהו חריג..

אבל בכל מקרה שולחת לך חיבוק ענק! זוכרת שהיה לך גם דימום הסתגלות, אז זה סתם מבאס....

אכן... הגלולות האלו לא עשו לי טוב...
עזבו את הקטע של הטהרה, פשוט לא כיף ככ הרבה זמן לדמם! אין לי מספיק המוגלובין...

למה כוונתך? לגלולות למניעת הריון?

או לגלולות להגברת חלב?

 

עדיין יש אבל נרגע ב''ה. מקווה שיסתיים בקרוב בעז'ה. תודה לכן!

אולי נפצעת?

לפעמים דימומים של השרשה או שיבושים הורמונליים מתחילים אפילו שבוע אחרי טבילה,

ויש הריון והוא מתפתח באופן תקין.

זה אומר שלמעשה עבר שבוע של דימומים (דימום רצוף וכבד כמו מחזור?) מאז הטבילה?

 

אולי יש פצע? והאם לקחת הורמונים (גלולות למניעה או אסטרופם או איקלומין) לאחרונה - יתכן שהדימומים נגרמו משיבושים הורמונליים, ואז הסיכוי שיש הריון הוא קטן.

כמה חודשים והיה לה הריון תקין אבל זה מאוד נדיר
לפעמים דימומים כאלה קורים בגלל חוסר ברזל
את אחרי לידה? כמה זמן את מנסה להכנס להריון אם בכלל?

ואם זה דימום מיד אחרי אישות לא הייתי שולחת פצע.

אז יכול להיות שזה פשוט מחזור?

להפלה אולי כדאי לבדוק

אני גם עכשיו חמישה שבועות אחרי הפלה ואמרו לי שבין 4 שבועות ל6 שבועות מקבלים מחזור.
הדם אחרי ההפלה מנקה את הרחם אבל זה לא מחזור.