פורום הריון ולידה (עמוד 3632)

אפשר סיפורים מעודדים על הריונות לא רצויים? - הריון ולידה

לא הייתי בנסיון הזה אבל זה נשמע לא פשוט, שולחת רק חיבוק.

תתייעצי עם מבינים שתומכים בהנקה.

(לפי היידוע לי-אפשר להמשיך להניק אם אין היסטוריה של דימומים/לידות מוקדמות/צירים מוקדמים/הפלות.)

עד הלידה בעז"ה כבר ידע ללכת ויראה לך ילד יותר גדול... אני באופן אישי הנקתי במצב כזה עד שהתינוק לא רצה יותר (קרה די מהר כי ההורמונים משנים את טעם החלב) 

 

בקשר לגיל ההריון לפי אולטרנאונד

פחות משנה וחצי ביניהם, והם חברים ככ טובים!!!
עברו מאז כמה שנים, בהתחלה היה קצת קשה אבל עכשיו הם מעסיקים אחד את השני, יש להם אותם תחומי עניין ובשבתות פשוט כיף איתם!

ואני חייבת לשאול, רק אם אפשר, איך מנעתם?

קשה לעכל את זה שהם יהיו כל כך קרובים בגיל. אבל כמו שאמרו, התינוק עוד יגדל עד הלידה וכבר לא יהיה כזה פצפון. אבל קחי לך את הזמן לעכל, זה באמת הלם.
את לא חייבת להיות שמחה ולהכיל את ההריון. אולי זה ישמע קצת בוטה, אבל את יכולה אפילו להתעלם מקיומו בנתיים, אם זה מה שאת מעדיפה. תהני עם התינוק ותני לו את עצמך כמה שאת יכולה, עוד יהיה לך מספיק זמן להתחבר לעובר, וכשתתחילי להרגיש אותו אולי זה יהיה יותר קל. ואולי לא, וגם זה בסדר גמור.
וכל עוד ההריון תקין ואין דימומים וכו', את יכולה גם להמשיך להניק כמה שיש לך כח. הרבה אמרו לי שאולי התינוק לא ירצה מעצמו כי הטעם ישתנה, בנתיים התחלתי את השליש השני והוא עדיין יונק במרץ
בקשר לגיל ההריון, צריך לבדוק באולטרסאונד. עד שבוע 12-13 הם יכולים לקבוע די במדוייק באיזה שבוע את נמצאת, ויתנו לך תאריך וסת אחרונה לפי זה.

קובעים תאריך לפי אולטרא סאונד.

וכמה שעושים יותר מוקדם התאריך יותר מדוייק

כמה תחושות מעורבות מובן לגמרי

קוראת ומתמודדת מכולן פה
עצתי מה שעוזר לי לנסות לעשות משהו בשבילך משהו שאת אוהבת ומפרגנת לעצמך למרות הכל
וגם לנסות לא להרגיש אשמה
זה המצב מותר להתבאס ולא להרגיש הכי כיף בעולם את לא אשמה בזה וזה לא הופך אותך לפחות טובה אם את מרגישה רע עם המצב
אחרי הקבלה מגיעה ההשלמה וזה עוזר
בהצלחה!

לכי לרופא כמה שיותר מהר שיעשה או ישלח לאולטראסאונד. בהצלחה!

בהנקה כמעט מלאה וטיפה מוצקים.
הגדולה ינקה לתוך ההריון הייתי אומרת 4 וחצי חודשים עד שנמאס לה ולא רצתה יותר.. היא כבר הייתה בת שנה וקצת.
מבחינת ההפרש הגילאים הקטן אני רואה בזה פלוס גדול הם יגדלו יחד ויהיה להם כיף אחת עם השניה.. כבר רואים את זה עכשיו כשהקטנה רק בת חודשיים וחצי.

ואת גיל ההריון מחשבים לפי אולטראסאונד. לא מכירה עוד דרך לדעת...

נבהלתי

נכנסה להריון חודשיים אחרי הלידה וילדה בחודש שביעי

אני גם מכירה מישהי כזאת.. מעניין אם אותה אחת

הנקתי 3 חודשים ראשונים של ההריון

נכנסץי להריון כשהקודמת בת 10 חודשים

כרגע מה שהכי קשה לי זו תחושת האשמה כלפי הבכור. ככ רציתי להניק אותו הרבה ובטח עכשיו החלב שלי כבר דל ולא טעים לו. האמת שהוא אוהב לאכול פירות וירקות וכו' אבל כואב לי לחשוב שהוא יצטרך לוותר על ההנקה שזה הכי בריא לו.. ומה עושים בלילות? הוא רעב בטח.. להביא לו מטרנה??

בזכותן אני שמחה יותר על המחשבה שהם יהיו חברים וזה כיף אחים קרובים.. ועל זה תודה רבה

לשחרר ולהאמין שזה רצון ה'. הוא יודע ועושה הכי טוב לכולכם, גם לך וגם לבכור. את לא אשמה במה שקרה והפוך, חפשי לראות במה זה דוקא לטובתו

 

למה את צריכה לוותר על הנקה?

ממה שאני יודעת אם אין לך היסטוריה של דימומים והפלות בשליש ראשון את יכולה להמשיך להניק ולא בהכרח שהחלב כבר לא יהיה טעים לו

 

בכל אופן - נכון שהנקה זה הכי בריא והכל אבל גם מטרנה זה לא דבר לא בריא, לא יקרה לו כלום אם הוא יעבור למטרנה, הוא כבר בן 8 חודשים ומקבל גם אוכל רגיל אז זה הרבה פחות משמעותי.

גם בלילה.
לפעמים היו לי לילות שלא הייתי מסוגלת להניק אז נתתי מטרנה אבל באמת שלא היה הרבה...

איך אני מכירה את זה היה לי קשה לצאת מהתחושה של האשמה

עד כדי כך שאחרי הלידה תכננתי להניק אותה גם 

רק היא לא זכרה איך

 

נראה לי שבמקום זה עזר לה לשכב עלי כל בוקר וערב עם שמיכה ומוצץ והרבה חיבוקים

וחום ואהבה

אוכל להתחיל להיכנס לסדר [כמו במעון

רוצה דוגמאות ממש?

 

לא חייבים מטרנה אפשר 

אנחנו קנינו חבילת מטרנה גם וגם דיסה עם חלב

שרק נמס במים פושרים

החזיק הרבה זמן 

 

יו איך אני מבינה אותך

אני אשמח לדוגמאות לארוחות.
הבת שלי בת שנה ו8

והיא איתי בבית במשך היום

בוקר לחם עם ממרח ופרי 

צהרים בשרי או דגים או פרווה עם פחמימה וירקות

ערב חביתה וירקות וגבינות

 

עוד?

זה בערך מה שאני נותנת
אבל אני אף פעם לא בטוחה שהיא מספיק שבעה 🙄

כל האמהות ככה כנראה

אני לא חושבת שבאופן אוטומטי החלב בהיריון מתמעט/מתחיל להיות דל. ואני בטוחה שהוא עדיף על פני תמ"ל.

אצלי המשיכו לינוק עד חודש שלישי-רביעי בשמחה רבה, והכול היה בסדר ב"ה...

באמת מעודד לשמוע נשים שהצליחו להמשיך להניק.. הלוואי שגם יהיה לי את הכוחות.
הוא פשוט גם מוציא שיניים אז חשבתי שהחוסר שקט זה כי אין חלב.. אז כנראה שלא. תודה רבה לכן צדיקות

את נותנת משהו להקלה?

אני שמה משחה טבעית של קמומילו

זה במקום טיג'ל מורחים על החניכים

קניתי בסופר פארם

לא כל ילד בגיל 8 חודשים מסוגל לישון לילה שלם בלי לאכול.
זה תלוי בהרבה גורמים!
ועד גיל שנה אצל רוב התינוקות זה תקין שהם אוכלים בלילה.

יש רגיל- שרובו סוכר
ולא ממליצה

ויש טבעי- שהוא רק מתמרים ובריא.
והוא לא יקר מאוד אז שווה להשקיע אם חשוב לך

וגם המיילדת והרופא שהיו איתה. הזוי שסיכנו את הרשיון שלהם.
משרד הבריאות לא מאשר לידת בית לאחר ניתוח קיסרי.

מעניין מי הרופא

זה אחד מהם
עצוב לשמוע שמישהו לקחה כזה סיכון וכמובן הצוות הרפואי

הלל יפה: ניתוח חירום הציל חייה של יולדת בלידת בית 

 

נשמע כמו חוסר אחריות משווע...

זו כתבה של דר. איתי גל.

מלבד מה שכתבה עדינות שיש כללים בסיסיים ללידות בית ומיילדת מקצועית לא היתה מסכנת יולדת בלידת בית לא בטוחה,

דר. איתי גל הוא רופא שמשלמים לו כדי לעשות יחסי ציבור למדיניות משרד הבריאות על השיקולים הכלכליים ולאו דווקא הרפואיים שלה.

זה שכתוב שמשרד הבריאות פתח בחקירה לא אומר דבר.

יש לו קטע מאוד ברור להפחיד בתחום של לידות בית, לקחת מקרה להוציא מההקשר העיקר ליצור רושם מטעה נגד הלידות בית.

ידוע שאסור לקיים לידת בית אחרי קיסרי, וודאי לא אחרי שני קיסריים, ככה שלא ייתכן שזאת הייתה לידת בית מתוכננת.

הכתבה הזאת שווה פח. רב הנסתר על הנגלה, וגם הגלוי מוטל בספק אם אכן הוא מדוייק.

בנושא הזה. למדתי להתייחס בספק רב מאוד אליהם.
באופן אישי אני לא בעניין של לידות בית אבל לא הגון להציג לידות בית בעזרת סיפורים עם חצאי אמיתות, או סיפורים על יולדות שילדו לידת בית ללא ליווי כאילו שזה הדבר הרווח, כאילו שכל מי שפונה ללידת בית היא חסרת אחריות. בפועל מי שפונה למיילדת מורשית צריכה לעמוד בהמון קריטריונים בכמה תחומים בשביל לקבל אישור ועד מרחק מסוים מבית חולים לפינוי בעת הצורך.

חוץ מהעובדה שבחחים לא אעיז לעשות את זה.. אני פחדנית בטבעי

 

כתבתי מחריד על הרעיון שאישה ניגשת ללידה רגילה, ככה, אחרי שני ניתוחים, ויש עוד מי שמסכים לקבל אותה...

 

שימי לב שלא כתוב שהיא ילדה עם מיילדת או רופא פרטי. מהיכרות רבה עם הנושא מיילדת בית עם רישיון לא הייתה מסכנת את הקריירה שלה ועוברת על נהלים בסיסיים כאלה. נראה שהיולדת ילדה בביתה בלי תמיכה של מיילדת בית מורשית או שבכלל הלידה הייתה בבית בלי תכנון.

ושמשרד הבריאות סגר את המקום והטיל מגבלות כלשהם על הרופא במקום.

 

לא יודעת אם המידע נכון....

אף אחת לא נשארת בבית.

אבל לא כתוב שהיה איש מקצוע מורשה שגם חלק את חוסר האחריות הזה.

או שאחרי תקופה כן אפשר?

 

נשמע לי יותר שלא...

אולי קרע קטן תופרים אני לא יודעת.

אבל גם אם כן בטוח אי אפשר ללדת עוד פעם

המקרים שאני שמעתי עליהם כרתו רחם בשביל להציל את היולדת מדימום למוות

בחיי שאני לא מבינה בשום אופן מי מוכנה לקחת כזה סיכון 

אני שונאת ניתוחים קיסריים, מפחדת מהם מאד, לא בטוחה שאסכים ללדת בכלל שוב , ועדיין, בחיים לא הייתי מסתכנת ברעיון שלא יהיה לי ח"ו רחם ואפשרות ללדת שוב רק בשביל לידה ולא ניתוח. ממש לא מובן לי

אבל כל אחת ובחירותיה....

שימו לב שזה שרשור שפתחה הריונית שצריכה שלא יפחידו אותה עם מקרים קשים ומזעזעים אפילו שבכלל לא העלתה על דעתה לערוך לידה בבית!!!!

א"א לתת לשרשור להתגלגל לכל נושא שהוא בלי להתחשב בנושא שנפתח!!!! בבקשה שמנה לב וגלנה רגישות!
🙂

@תחיה דולה תוכלי לפצל לשרשור נפרד?

 

ולפותחת- לידה קלה והחלמה טובה ומהירה! בידיים מלאות

אבל למה לא כתבו מס מדויק של בטא?

לפותחת, ממליצה להמתין ולעשות בדיקה חוזרת אחרי איחור

 

בשורות טובות!

אבל כנראה עדיין מאד צעיר,

את יכולה לחכות כמה ימים ולחזור על הבדיקה או לא לחזור על הבדיקה, זה לא מאד משנה לטעמי.

אם זה הריון זה הריון ואם לא לא

אולי את הימים לפני. יש כל מיני דיעות בנושא.

וכתבו פה על כל מיני חומרים טבעיים שיכולים אולי לעזור.

@רק אמונה @לב אמיץ

יש להם דרכים טבעיות לא הורמונליות לטפל במחזור קצר ולהאריך אותו.

עצה פשוטה שעוזרת: לטייל כל ערב שעה לאור הירח ולישון במקום שהירח מקרין עליך.. אמור להתאים את המחזור לאורך החודש הירחי..

שהנשים היו מסונכרנות עם הירח.

לקחת לפני החתונה פרימולוט נור?

מכירה כמה בנות ששימוש בפרימולוט נור קיצר להן את המחזורים במשך תקופה (משהו כמו חצי שנה, משתנה). אם את לא לחוצה עכשיו על היריון יכול להיות שזה יסתדר עם הזמן.

הסיכוי למצוא רב שיתיר לקצר בשבעה נקיים נמוך מאד.

וגם יותר בריא לגוף שתעזרי לו להיות מסודר מאשר לקצר את הימים.

(לא שאני מתנגדת לרעיון של קיצור השבעה נקיים, אבל נשמע לא ריאלי לבנות על זה. )

לי גם המחזור לא ממש סדיר וכמה פעמים רצוף היה לי ביוץ לפני טבילה. בהמלצת מטפלת טבעית התחלתי לקחת טיפות תמצית שיח אברהם, ועל החודש הראשון שניסיתי, הביוץ היה יומיים אחרי הטבילה.(עדיין לא יודעת אם נקלטתי... ) לפעמים יש דברים טבעיים שעוזרים, צריך להתמיד...

לסידור הביוץ

ותנסי גם לקצר את הווסת כדי לעשות הפסק יותר מוקדם.
יש כדורים של בית מרקחת רינה פראם קיצורין שעוזרים לקצר מחזור (כדורים הומואפתיים)

טוב לדעת על רינה פארם

סיחה

ויכול להיות חלש וקצר וגם יכול להיות כתמים בהנקה אבל בגלל שארשמת כל שבועיים את צריכה להתייעץ עם רופאה

האם את עם אמצעי מניעה כלשהם?  האם יש אפשרות שאת בהריון?

כנ''ל
כמעט שלושה חודשים אחרי לידה ועם כתמים ודימומים קלים מאוד כל כמה ימים.

א. האם התינוק ישן לילות? יש נשים שמאוד רגישות להפסקות ארוכות מהנקה וברגע שהתינוק ישן יותר מ 3-4 שעות רצוף מתחילות ''לטפטף''.. אותו כנ''ל אם את שואבת או נותנת תוספות...

ב. תוודאי שאת מבינה טוב דיני כתמים ומקפידה היטב לא להיאסר סתם...

ג. מחזור מגיע אחרי ביוץ ובזמן ביוץ יש ריבוי הפרשות שקופות. אם חוץ מהכתמים את יבשה כל הזמן זה לא מחזור ויותר הגיוני שזה מהנקה.

ד. אם ממש לא עובר תבקשי לעשות אולטרסאוד לשלול שאריות שיליה...

ה. ממש לא נעים ואני לגמרי איתך.. היום כתם אולי פעם חמישית מאז שטבלתי.. ממש מבאס..

אני מניקה מלא
לא בהריון
וללא אמצעי מניעה... כי לא רציתי לדמם !!!
עשיתי אולטרסאונד והכל תקין
פשוט מוציא אותי מהדעת

אז אם מאוד חשוב לך למנוע את חייבת להוסיף מניעה. אם לא כל כך אכפת לך להיכנס זה בסדר. ולא כולן מדממות מאמצעי מניעה.

את שותה הרבה מים?

יכול להיות גם שלימון סחוט יכול לעזור למנוע את הכתמים האלה

זה יקצר את משך המחלה.

אם אפשר ללעוס, אז לשבור בין שתי כפות רוניות של הדס עם ויטמין C לאבקה, להניח לו על הלשון ושיבלע.

הרבה מיץ לימון - להשתדל לשתות עם כמה שפחות סוכר.

 

אם יש לכם מסחטת מיצים - אפשר לסחוט גזר אחד עם גמבה אדומה - הגמבה זה הרבה ויטמין C, טוב כשאין אפשרות ללעוס.

 

לגרגר בחלב עיזים - אפשר קנוי.

 

אם יש לך רסקיו של באך בבית קחי טיפה מדי פעם, להקלה על המצוקה והכאב. זה יקדם את ההחלמה.

 

רפואה שלמה.

לא יודעת אם יש לך איך להשיג...

זוכרת שנתנו לנו חלב עיזים

ואכלנו גלידה.. ודברים קרים וחלקים-יוגורט דייסה מרק כתום לא חם..

כי שמעתי על זה הרבה,

גלידה בעלי קנה במיוחד בשבילו, לא הסכים לגעת..

כנראה זה כ"כ כואב שלא שווה לו את ההנאה

 

תודה לך!

פשוט זוכרת את זה כשבוע קשה ממש..

כדאי כמה שיותר מהר.

היה לנו לא מזמן, הדבר היחיד שנכנס לה לפה היה בקבוק עם שתיה קרה ופעם ביום בערך בקבוק מטרנה (היא בת שנה). לא ניסיתי לתת תרסיסים וכאלה, רק אחר כך שמעתי על זה.
שום דבר לא הצליח להקל עליה.. נורופן לא הזיז לה בכלל. אני פשוט הייתי איתה המון על הידיים וחיכיתי שיעבור.
מקווה שיעבור לכם כמה שיותר מהר!!

באמת מסכן הילד..

דווקא אוכל דייסה בבקבוק אבל בוכה כי זה כואב (ואוכל כי מאד רעב..)

נראה לי גם שלחכות זו הברירה היחידה (למרות שהשקעתי 63 ש"ח בתרסיס ההוא)

 

נקווה להטבה בקרוב.. בע"ה

לא מחלים אבל כן מרגיע לכמה זמן(בערך חצי שעה)

כדי שיקבל נוזלים ולא יתייבש - לתת לו פופאייסים/שלוקים 

אפילו לתת מים או מיץ במזרק, העיקר שיכניס נוזלים לגוף

 

רפואה שלמה במהרה!

למרוח טחינה על הלשון גם עוזר מעט

גם הרופא ילדים שלנו ממליץ ללכת אליהם אתן לך את הטלפון שלהם בפרטי

הבן שלי חלה בתחילת השנה, מזל שעוד ינק כי באמת לא הסכים לאכול כלום כמה ימים...
קנינו את המשחה של שפיצר ותוך יום התחיל לאכול הרבה יותר טוב.
יכול להיות שגם ככה היה עובר לו בשלב הזה כי זה כבר היה כמעט שבוע של פצעים, אבל המשחה הזאת גם עזרה לי עם סתם פצעים בפה- מרחתי כשהתחילו להופיע והם התרפאו לפני שזה נהיה גדול וחמור יותר כמו שקורה לי בדרך כלל. אז בטוח זה כן עושה משהו...

זה לוירוס של הפה והגפיים.וטוב גם לאפטות - הריון ולידה

תוכלו להגיד לי

בטא ממש גבוהה אז זה שבוע מתקדם!! בשעה טובה ושיהיה תקין וקל, בידים מלאות!

אני נותנת כל יום משהו אחר לפעמים בשרי לפעמים לחם מטוגן חביתה  טוסט

עברו כמה שנים וקצת שכחתי את הגיל...

חוץ מזה שכל ילד והקריזות שלו

 

היא לא אוהבת לחם אז זה די מכריח אותי לבשל משהו במיוחד

 

 

בת שנתיים יכולה לאכול הכל

הגדולים יותר אוכלים חביתה לחם וכאלה

היא לא אוהבת את הלחם

חביתה אני מעדיפה שלא כי היא בדר"כ מקבלת ביצה בבוקר במסגרת ונראה לי 2 ביצים ליום זה יותר מדי

 

אז בשבילה אני צריכה משהו אחר

 

מה שכן, החלמון הוא הבעייתי. אז את יכולה להכין רק חלבון ביצה

גבינה צהובה

פנקייק- זה מעולה, הוא מכיל קמח גבינה וביצים ביחד, לא צריך להוסיף סוכר בכלל או ממש טיפונת, וילדים מתים על זה.

כבר מזמן צחקרים הראו שזה לא נכון ואין בעיה עם כמות כזו באופן קבוע

בואי נגיד שאם יש לך במשפחה או אצלך הסטוריה של כולסטרול אז לא מומלץ

 

אני לא מתחום הבריאות והתזונה בשום צורה, אבל אני מבקרת קבוע אצל דיאטניות מומחיות גם בשבילי וגם בשביל אחת הילדות שלי ותמיד מגבילים לחלמון אחד ביום.

אם השתנו ההנחיות אף אחד בתחום התזונה שאני הולכת אליו כולל הרופא שלי עוד לא התעדכן, אבל זה תמיד אפשרי שלא התעדכנו.

אז אני אומרת רק מנסיון אישי ולא כהנחיה רפואית. כן חושבת שכדאי לברר עם הרופא שלך מה מתאים לך\לילד שלך.

אין אצלינו ב"ה בעיות של כולסטרול

 

וגם נכון שאפשר לתת לה רק את החלבון, שאותו תכלס היא מעדיפה

הפחמימות והסוכרים משפיעים הרבה יותר.

אולי אפילו יותר בריא מלחם..

לתת לה לאכול לבד ולהאכיל תוך כדי-רלוונטי?

השאלה מה יהיה עם כל הערכים התזונתיים שהיא צריכה לקבל

 

היא עדיין מקבלת מטרנה לפני השינה

נראה לך שזה חשוב בשביל הויטמינים ששמים בזה?

אבל מגיל שנה דילננו ושמנו בעיקר דייסה.

טעמה שלוק אחד ולא הסכימה לגעת בבקבוק

ניסיתי כמה סוגים ובזמנים שונים

מפונקת...

אין לי הרבה ניסיון עם מטרנה..

בכל מקרה, בעיניי עדיף מטרנה מאשר חלב פרה.
ואני הייתי מתחילה לדלל לה אותו..

עכשיו קלטתי שהיא בת שנתיים.

ילד שאוכל טוב והכל אין צורך להמשיך עם מטרנה או תמלים אחרים לאחר גיל שנה.
לגבי אוכל-
אם בשרי בקטע אז אפשר קציצות עם אורז ובכלל כל דבר בשרי. בגיל הזה בדרך כלל אין הגבלת מרקמים.
לא בשרי-
גם הבת שלי לא אוהבת לחם. אני בהחלט אוהבת לתת בתור הפחמימה המשביעה בארוחה פסטה למשל- מערבבת לה עם קוטג והיא אוכלת לבד ביד.
קרקרים לחמית- חותכת לחתיכות קטנות ומערבבת עם גיל/ גבינה לבנה ומאכילה בכפית
פריכיות אורז היא אוהבת אז זו גם פימימה טובה ואז מוסיפה לארוחה גיל או קוטג בכפית.
אבוקדו אם הילדה אוהבת
טחינה
ביצה קשה או חביתה
טונה
אם יש פשטידות חלביות הבת שלי גם מאוד נהנית לאכול אותן
אפשר בלינצס
קציצות טונה עם ירקות
כל מה שאמרתי לעיל כמעט תמיד מוסיפה גם ירק חי- סלט חתוך או מקלות מלפפון וכדומה.
מרק ירקות כמו שאמרו פה- עם עדשים בפנים. ירקות מגורדים/ חתוכים לקוביות או מרק טחון.
דג אם היא אוהבת ואת בקטע- למשל סול או אמנון זה מאוד קל ומהר. אפשר להוציא חתיכה אחת מנמקפיא, לשים קצת תבלינים, 15 דקות התנור וזה מוכן..
בהצלחה!

קודם כל תעשו אוירה של ארוחה לא אוירה שX אוכלת. זה שונה לגמרי. אם את יכולה להזמין חברה אושכנה שהיא אוהבת ולא עושה בעיות עם אוכל זה מצוין. היא תראה אותה אוכלת ואוכל זה דבר חברתי. תחשבי על עצמך מתי את אוכלת יותר כשכולם מסביבך אוכלים או שכולם נמנעים?

לא כתבת איזה טעם הילדה אוהבת אז אני כותבת כל ה שאפשרי (הבת שלי לא אוהבת מתוק).

דייסות - קוקר סולת וכו'

לחם עם ממרח (ממרח שנראה שהיא אוהבת) - לעשות לה חתיכות קטנות ולטבול ולקרב לפיה תוך כדי השמעת קולות של מטוס או חיילים שהולכים ולהגיד לה שיש פה חייל שרוצה להכנס לפה שלה... זה יעבוד יותר אם היא תראה שהחברה שלה מתלהבת.

מרק עם קציצות מקמח מצה (קניידאלאך - קונים תערובת מוכנה בחנות ומכינים בקלות).

קוביות תפו"א אפוי בתנור כמו ציפס. אפשר גם בטטה.

לחמניות ממולאות שנראות דומות לפיצה.

יש עוד משהו אבל המתכון שלו די יקר. יוצא טעים ברמה קריטית ואף לא מספיק.

מרתיחים חלב בסיר חלבי ומוסיפים אבקה מוכנה של רוטב פטריות (בערך שקית לחצי ליטר). כשרותח מכבים את האש ומוסיפים גבינה צהובה מגוררת ומערבבים די לאט עד שהגבינה ממומסת. זה טעים מאוד ומהוה בסיס אפשר לטבול בזה את הלחם ואפשר לשפוך על חתיכות לחם וליבש קצת בתנור (למי שלא אוהב לחם רטוב) את זה היא בטוח תאכל...

הבת שלי אהבה גם סלט ביצים (ביצה קשה עגבניה קטנה וזיתים -חותכים הכל לקובויות קטנות ומערבבים עם מיונז) עם לחם.

אם את לא יכולה להזמין חברה כדאי לפחות לאכול יחד איתה ואז - מה שיש לאמא בצלחת הלכה בידוע שהוא טעים...

אצלינו זה להיט לכל גיל בתור גיוון 

זה מכיל את הלחם הביצה ומוצרי החלב הכל יחד

יש פנקייק רגיל

גביניות | פנקייק גבינה לא רק לילדים- בישולצ'יק

 

יש פנקייק יוגורט

פנקייק יוגורט ושקדיה - מתכון לתינוקות | המתכוניה - הבית לתזונת תינוקות

 

יש פנקייק ריקוטה

פנקייקס ריקוטה

 

בכל המתכונים את יכולה לשחק, לשים חצי כמות קמח מלא או כוסמין לתוספת בריאות, לשלב טחינה עם סילאן כממרח מעל או שקדיה, לשים יוגורט במתיקות מעודנת ולוותר על הסוכר

המון המון אפשרויות , מאד קל להכין ומכיל ארוחת ערב שלמה בריאה וטעימה

בתור צ'ופר מיוחד אני לפעמים מפזרת 3-4 שוקולד ציפס על הפנקייק כשהוא חם וזה נמס ואז בכלל השמחה מרקיעה שחקים.

במחבת טובה גם מטגנים את זה בלי שמן

בקיצור, מומלץ.

היא באמת אוהבת את זה

אני עושה בדר"כ פרווה, מזמן לא עשיתי.

לא אינסטנט, הדייסות האמיתיות.... קווקר או סולת

אני מכינה דייסת קווקר מקווקר דק במיקרוגל. (סולת נראה לי חייבים לבשל, אין לי זמן לזה...)

בגלל שהמיקרוגל בשרי אני שמה קצת קווקר עם מים לדקה בערך,

ואחר כך מוסיפה קצת חלב וסילאן ומערבבת.

בן השנתיים מת על זה.

 

וגם לפעמים בארבע כשהוא חוזר- מבקש לאכול מרק

אני מכניסה בפנים מלבד הירקות הרבה קטניות-

עדשים כתומות, גריסים, קינואה לפעמים, זה גם מאוד משביע

ואז לארוחת ערב ב-6 רק משהו קליל- פריכיה עם קוטג' וכד' 

חצי כוס קוואקר
כוס חלב
וטיפה סוכר

מרתיחים ומבשלים עוד 2-3 דקות

אם את רוצה את הרגיל צריך לבשל אותו יותר זמן.

ביצה
גבינה
ירקות חתוכים
עגבניות שרי (לחפש את המתוקות יותר) זה להיט אצלה
תירס גמדי
מעדן
טונה

בעיקרון זה המרכיבים העיקריים
בכל ארוחת ערב משתדלים שיהיה משהו אחר (לא שמים הכל כל יום, כל יום משהו קצת שונה)
ואני גם שואל אותה מה היא מעדיפה היום
חביתה או מקושקשת?
גבינה או קוטג'?
מלפפון חתוך או שלם? (הרגל שלי, לכרסם מלפפונים וגזרים שלמים)

גם אצלנו היא לא אכלנית גדולה
אבל מסתדרים

מעריכה את כל מי שטרח/ה לכתוב ולפרט.

לא נשמע תקין.

לדעתי כדאי לבדוק . סתם חבל על הסבל

בבטח אם זה היה שם כל הזמן..
לי גדלה פתאום נקודת חן שהלכה והתכהתה.. ואמרו לי שאם לא חובה דחופה לא מטפלים בזמן הריון.
הייתי חודשים במעכב...
אבל ממליצה ללכת בשביל השקט הנפשי- שיראה את זה רופא!
(את גם אומרת שמציק לך! אז גם זה שיקול חשוב!!)
בהצלחה!!

לא יבלת, אלא נקודת חן בבטן.

במקרה הייתי אצל הרופא עור בתחילת ההריון לבדיקה שגרתית של הנקודות חן.

הוא אמר לי שבהריון יש נטיה לנקודות חן קיימות לגדול או לצמוח פתאום, ושלא אבהל. (והנקודה על הבטן באמת גדלה בלי פרופורציה)

 

תפני לרופא עור שיבדוק אותך, רוב הסיכויים שזה כלום ופשוט מההתמתחות של העור, אבל רופא חייב להגיד לך את זה, לא אני

 

בהצלחה!

בכללי תדעי שאחרי לידה האישה בשיא הפוריות.. מכירה לא מעט סיפורים כאלו.

עדיף ב.דם.

בשורות טובות.

מזל טוב... מצג שני אולי זה שאריות של בטא מההריון? תעשי בדיקת דם הכי בטוח

ב"ה זה אומר שהבת שלך חכמה ויודעת מה נוח לה

תנסי לשים לה צעצועים או תמונות מעניינות וכל פעם שתהיה על הבטן עוד קצת בהדרגה

תרים את הראש.

מתישבת על הרצפה לידה ומנסה לקרוא או לשיר לה.

אולי צעצוע שמשמיע קולות יגרה אותה להרים ראש יותר מצעצוע רגיל.

אני מכירה תינוקת שרק בגיל 6-7 חודשים התחילה להתהפך וכמובן עד שהיא הרימה את הראש היה ממש גיל מאוחר והכל בסדר!!

הבת שלי מאוד אהבה בטיול בעגלה ששמתי אותה על הבטן והרמתי לגמרי את הגג (אם זה אפשרי בעגלה שלכם) ואז הסתכלה על הנוף והיה לה מעניין..

דבר שני, תרגעי...כנראה זה התפקיד של אחות טיפת חלב. כמה שהילד שלך מוצלח תמיד תצאי עם הרגשה שמשהו לא בסדר.
עצתי- תנסי להשכיב אותה על הבטן על הברכיים שלך, ולהחזיק ביד משהו מענין. ככה תגרי אותה להרים ראש ובהמשך היא גם תרים כשהיא על הרצפה.
העיקר בנחת...

א. לא להבהל מטיפת חלב
ב. לא להיבהל מהבכי של התינוקת. נכון, את שמה אותה בתנוחה שפחות מוכרת לה, ושדורשת ממנה להתאמץ יותר, ולכן היא בוכה כי זה לא המוכר והידוע והנוח. אבל את עושה את זה לטובתה!
אז תני לה לבכות 2 דקות, תרימי, תחבקי, תדברי אליה, תסבירי לב מה אתן עושות, ושוב שימי על הבטן. שוב תני לה קצת להתאמץ ואולי קצת לבכות. ושוב תרימי ותחבקי.
אבל תהיי ממוקדת ועקבית במטרה, מטרה שהיא לטובת ההתפתחות שלה!
ותזכרי שתינוקות לא יכולים לדבר, ובעצם הדרך היחידה שלהם להתבטא - זה הבכי. לא כל בכי הוא בכי שצריך להרים מיידית. מותר לילד להיות קצת לא מרוצה. יש גם בכי של שעמום. לפעמים אם מחכים רגע, הבכי נרגע והתינוק מתרגל למצב החדש.
ג. גם אם יש עיכוב קל, אני לא מהרצות לפיזיותרפיה.
מותר לתינוק להתעכב, כל עוד יש התקדמות ואין פער גדול שעשוי לגרום לנזק התפתחותי, תני לה בקצב שלה. כמובן להשקיע בתרגילים ובהתנסות בבית.
ד. הכתובת המקצועית שלך הוא רופא ילדים או רופא התפתחותי, ואם יתרשם שיש צורך, יפנה אותך לאבחון במכון התפתחות הילד או לפיזיותרפיה. אחות טיפת חלב יכולה להמליץ, אבל עדיף לפנות לרופא.




אני לא בטוחה בכלל שבגיל חודשיים זה כזה אסון לא להרים ראש... אבל אני לא אשת מקצוע אז לא אומרת את זה באופן מוחלט.

לא להתעלם מהבכי אלא להתיחס אליו איכשהו מלבד להרים אותה. אפילו להתכופף אליה ולהסתכל אליה ולומר לה אני מבינה שזה לא נעים... או משהו אחר אבל לא להתעלם זה גורם לתסכול לתינוקת. גם רגשית זה לא טוב ומפתח חרדת נטישה.

אבל כדאי לדעת שלפעמים זה נצרך.
הבעיה שדרך קופת חולים זה בדרך כלל פרוצדורה ארוכה וכדאי להתחיל את התהליך. לא כדאי לחכות לזמן שבאמת תהיה בעיה ורק אז לפנות ולחכות המון זמן עד שמתחילים.
לבת שלי היתה בעיה של גמישות יתר, לכן לא הצליחה לזחול על ארבע. בהמלצת רופאה התחלנו פניה לפיזיוטרפיה. במקביל עשיתי איתה תרגילים בבית, הבעיה נפתרה ולא השתמשנו ב פיזיותרפיה. לא הפסדתי שום דבר מזה שפניתי.
אם הייתי מחכה עם הפניה אבל כן היתה בעיה רצינית- אולי הייתי מצטערת

קודם כל לא להילחץ. כן לתרגל ולעבוד אבל לא צריך לפחד ולקחת את זה קשה.
בפיזיוטרפיה בגיל הזה בדרכ עושים מעקב של פעם בשבועיים-שלושה, ומדריכים אותך איך לעבוד עם הילדה ואיזה תרגילים הכי יתאימו לה. בגיל הזה, זה גם פחות פרוצדורה - מבקשים הפניה מרופא הילדים ומתאמים תור.

כמו שהציעו לך, כדאי להניח אותה על הבטן על הברכיים שלך כשאת יושבת, או על החזה שלך כשאת שוכבת.

לנו גם אמרו בחיסון של גיל חודשיים שהוא לא מרים מספיק (לא הזכירו פיזיו' אבל אמרו לשים אותו יותר). עכשיו בדיוק היינו בחיסון של 4 חודשים ואמרו שהוא מרים מעולה. אז הכל יהיה בסדר
כמה עצות-
1. טיימינג- כמו שכתבו כבר, לא לשים אותה על הבטן כשהיא רעבה או עייפה, וגם לא מיד אחרי אוכל. תנסי אחרי האוכל לחכות שהאוכל יירד, אבל שהיא עוד לא התעייפה, ואז.
2. תגרי אותה, שימי מולה צעצוע, משהו מנגן, שימי אותה על קצה הספה/המיטה ותהיי את מולה.
3. לא ניסיתי- אומרים לשים מתחת לחזה חיתול בד מגולגל וכד, עוזר להרים.
4. חצי לשכב על הגב, ולשים אותה עלייך עם הפנים לפנים שלך. לאט לאט לשכב יותר ככה שהיא תהיה יותר בשכיבה על הבטן.
5. על הבטן בעגלה ולפתוח לה לראות את העולם.

כל דבר כזה, כל פעם קצת. אנחנו השתדלנו לא לתת לו לבכות. שירגיש שאנחנו איתו.

בנחת ובהצלחה!

כשהיא על הגב, תלחצי לה קצת על הטוסיק, שיהיה צמוד למשטח. הם מנסים להרים את הרגליים וזה מבזבז אנרגיה, וכשלוחצים לפעמים ממש אפשר לראות תוך שניות איך זה מקל עליהם ועוזר להרים את הראש.

ב"ה
כמובן לא להילחץ, גם אם צריך פיזיותרפיה זה לא סוף העולם.

אפשר לשים כמה שניות של שיר או סרטון לראות אם זה מגרה אותה וכמה מאמץ היא עושה כדי להרים את הראש ואז לבחון האם זה באמת תסכול שלה או קושי פיזי.
אני הרבה שמתי בעגלה ויצאתי לטייל, תהיי את מולה ותקפצי, תשחקי קוקו, שמתי ספרים עם תמונות שחור- לבן.

בשלב מסויים שמתי את הבת שלי כשהחזה שלה על שמיכה קצת מגולגלת כדי לתת תמיכה, לאט לאט השרירים התחזקו עד שלא היה צריך את התמיכה והיא ראתה ששווה להרים את הראש ולהציץ...

לי עזר לשכב על מיטה על הגב, ולהניח את התינוק על הבטן שלי (בטן על בטן), וככה כשהוא מרים את הראש הוא רואה אותי, ואני מדברת אליו, וזה כיף לו...
וגם קראתי פעם שתנוחת בטן לבטן במנשא גם מחזקת את השרירים שעוסקים להרמת הראש, ולזה הרבה תינוקות יסכימו יותר בקלות.

 

מוסיפה הערה בהקשר הזה: הרבה פעמים אני שומעת שאנשים מדברים על שתי תנוחות לתינוק, כאילו אלו שתי אפשרויות יחידות - על הגב או על הבטן. כדאי לזכור שאלו שני הקצוות, וביניהן יש... 180 מעלות. כלומר, המון תנוחות אפשריות.

תנוחת על הגב לא נותנת שום חיזוק לחגורת הכתפיים. תנוחת על הבטן נותנת לחגורת הכתפיים אתגר עצום - כשהתינוק מצליח באתגר זה מחזק אותו מאוד, אבל כשהוא לא, רב התסכול. גם אני ממש לא בעד לתת לבכות... אני בעד לתת אתגר שהתינוק יצליח לעמוד בו, ולא יתייאש ממנו. כמובן לא לוותר על תנוחת על הבטן, אבל להקל עליה קצת עם מגבת מגולגלת מתחת החזה, ולהישאר כך רק עד שמגיע התסכול, ולהפסיק. בין לבין, אפשר להחזיק בידיים בתנוחה זקופה, או במנשא, או כמו שנכתב פה למעלה - להניח את התינוקת עלייך כשאת בחצי שכיבה. כל הדברים האלה תורמים לא מעט לחגורת הכתפיים. בע"ה התינוקת תתחזק, והזמנים שהיא מוכנה להיות על הבטן ולא מתוסכלת מזה יתארכו.

 

 

תשבי על המיטה רו אפילו על הרצפה ושימי את החלק העליון של הילדה עם הגוף על הרגליים שלך קרוב ואז היא תתחיל לרים את הראש . שימי לה משחקים על הרצפה כשהיא על הבטן. תשבי מולה ותדברי איתה
זה שום דבר היא תתרגל. וזה עובר .

מצאתי (אחרי הרבה ניסיונות) שהזמן שהיא הכי רגועה זה אחרי המקלחת, כשאני מלבישה אותה.

ולכן התחלתי כל פעם אחרי שהלבשתי אותה, לשים על הבטן (אפשר לשים מולה משחק או משהו אחר מעניין), ואז לסרק, לסגור כפתורים מאחורה אם יש, וסתם להיות איתה.

זה היה מדהים איך ראינו שיפור תוך כמה ימים ממש! והיא הסכימה מיד, בלי לבכות בכלל...

 

הגיוני שאחרי מקלחת הרבה תינוקות רגועים, אולי תנסי גם.

וחיבוק גם לנו היה אותו דבר בדיוק, היא הרימה ראש מצוין כבר מגיל שבוע בערך, ואז ביום בהיר אחד נמאס לה... ומה שלא ניסינו-לא עזר, הבחורה התעקשה לנוח על הבטן

אתן מדהימות!
הרגעתן אותי, בע"ה אנסה כבר היום מהתרגילים!
מקווה שנצליח ושלא אצור אצל משקעים או משהו

ואם גם זה לא מספיק מוקדם אז ברגע שאת מגלה את ההריון (מקסימום אח"כ אפשר לשנות)

שיהיה לך בתאריך שאת רוצה... מקסימום לבטל לא עולה כסף

אני בשבוע 10. מקווה שלא איחרתי את המועד...

(גם חשוב לי לעשות כמה שיותר מוקדם, כי אני לא עושה שקיפות וסקירה מוקדמת...)

אז יש לך עוד זמן...

אחרי השקיפות זה אחלה לקבוע לרוב לא נתפסים התורים.

אז לקבוע אחרי שבוע 13?

ואין לי כוח לחשב אבל יש מצב שיצאו לך השבועות הרלוונטיים בתקופת החגים? אז כדאי לך ממש לקבוע מעכשיו ויש מצב שכבר פתחו את התורים. בהצלחה!

זו באמת תקופה לחוצה גם ככה...

תודה!

כשמתקשרות נשים בשבוע 20 ודורשות שנמצא להם תור רק לשבוע 22 וזה בדיוק יוצא על סוכות שרוב הרופאים לא עובדים, לי נשאר רק לתלוש את השערות...

בזכותך בדקתי עכשיו, ושבוע 20 וגם 21 יוצא באלול... אז נרגעתי

אגב עד כמה שזכור לי סקירה שניה זה 20-24, אני בדברים כאלה משתדלת לקבוע בערך באמצע הטווח - נראה לי הכי אמין וזו גם המלצת הרופאים לרוב.

התקשרתי לקבוע היום,

ואמרו לי שעדיין אי-אפשר לקבוע לתאריכים שאני צריכה...

אז מקווה להצליח להתקשר לקבוע בדיוק בזמן.

תודה!

מהסקירה במוקדמת, ככה נראה לי הגיוני.. אבל יהיה מי שיחלוק ויגיד שעדיף בהקדם כדי שחלילה אם יש מום וחלילה חלילה האמא תרצה להפיל זה יהיה יותר קל ככל שהשבוע יותר מוקדם. הם אומרים עשאת רוצה חרבוע, שזו בדיקה בין שבועות 20-25, ועדיף המוקדם מביניהם.

היא כתבה שהיא לא עושה את המוקדמת.

נמצא, אני חושבת שאפילו מחקרית, שנשים בטיפולי פוריות שמשתתפות בקבוצות תמיכה וכדומה שמרפה את הלחץ והמתח, יש עליה בשיעורי ההריון.
בהצלחה!

שלוש שנים של טיפולים בלי סיבה. כל הבדיקות תקינות לחלוטין. אבל אין לרופאים מה לומר אז הם מטפלים כי מה נעשה.

בסוף החלטתי ללכת לטיפול, מעט זמן אחר כך נקלטתי.

שיהיה לך בהצלחה רבה!

השלמתי עם זה שמעכשיו לא אכפת לי ואתחיל להנות מהחיים
וכן נכנסתי להריון כבר בחודש הראשון
שהחלטתי שאני יהנה מיום המקווה ולא יחשוב נקלטתי או לא ביוץ או לא
החלטתי שזה מעכשיו לא מעניין
וה ' עשה נס

יש המון סיפורים על נשים שכבר התחילו בתהליך של אם פונדקאית או אימוץ ובעצם כביכול ויתרו על ההריון... ודווקא אז נקלטו טבעי לגמרי.

בס"ד

איך להשתחרר מהלחץ? מה עזר לכן?

לא לבדוק ביוץ, לא לבדוק הריון כל שעה... אני נכנסתי להריון בחודש שהייתי כמעט בטוחה שפספסתי ביוץ(לא על סמך בדיקות) אז לקחתי הכל בנחת וקצת באסה אפילו שאין לי סיכוי החודש... ובסוף ב"ה נקלטתי

לא לשמור בבטן
אני בסוף הלכתי לפסיכולוגית לדבר ומיד אחר כל נקלטתי
גם בחרתי בן משפחה (חות מבעלי כמובן) לחלוק איתו את הקושי שיש בטיפולים ובדרך שאני עוברת והרגשתי שהשיתוף ממש הוציא לי אבן מהבטן ופינה לי את הרחם לקבל תינוק. ממש ככה
ותפילות מאד עזרו לי. לבכות בכותל, בקבר רחל, להוציא את הפחדים שלי שם

במידור שונה- לתכנן חופשה, להירשם לאיזה קורס , דברים שאי אפשר לעשות עם תינוק קטן, והם מזכירים לך שיש בזה גם חלק נחמד שאין תינוק עכשיו ומשחררים קצת את התודעה מהריון הריון הריון
בהצלחה !

אחרי חודשים רבים של ציפיה, בחודש שהייתי בטוחה שאין סיכוי שיש הריון ולכן לא חשבתי על זה..

 

וכך תדעי אם זה צירים או לא.

היה לי באחד ההריונות שקבוע בתחילת ההליכה נתפס לי שריר אבל זה היה ממש בתחילת ההריון.

זו אנדיקציה ממש טוב שטוב להתחיל טעימות

בהצלחה

 

בהנקה מחאה.
התחלתי בגיל חצי שנה כמעט.
צריך לזכור שטעימות מדובר ממש על ליקוקים קטנים. לא כפיות מלאות. (מבחינת כמות מצטברת ביממה).
מגיל חצי שנה- מותר כמויות רגילות (בהדרגה כמובן)

שרוב הנשים לא מקבלות מחזור בכלל עם הגלולות האלו אז סביר להניח שזה דימום הסתגלות... לי היה כל זמן שלקחתי אותם

זה נורמלי לחלוטין

תמיד שמעתי שבדרכ מיד מתחילים לדמם... ואצלי הדימום הגיע רק אחרי 13 ימים.... האמת שמרגיש לי שזה דימום יותר אינטנסיבי ויותר אדום ממחזור רגיל....ואני כבר ביום השלישי שאצלי בדרכ ביום הזה הדימום מתמעט והיום החלפתי טמפונים בכמויות... אבל בכל זאת קיוויתי שאולי זה מחזור והוא יגמר תוך שלושה-ארבעה ימים כמו תמיד.
אז עכשיו אני מבינה שאני צריכה לחכות בסבלנות.... אופפפפפפ!!!!

אפילו כתמים  זה נשמע יותר כמו מחזור  ואם לא נראה לך שזה מחזור תפני לרופא

ויכול להימשך כמה שבועות.

לק"י

אצלי).

זה נשמע לי נורמלי וסליחה שלא עודדתי...אבל אם זה ממשיך יותר מדי לכי לרופא נשים שלך

לא מיד...
וכן, זה יכול להיות דימום חזק ומתמשך...
תנסי כבר עכשיו להיות בסבלנות, כדי לעבור את זה בלי לסבול...

אם ממשיך יותר מדי, להחליף...

וממתי צריכה להדלק אצלי נורה אדומה וצריכה לפנות לרופא?!
אני כבר אחרי ארבעה ימים של דימום אינטנסיבי....

וביום השישי או השביעי כבר הפסיק ויכלתי לעשות הפסק תני לזה שבוע +- ותראי מה קורה

נותת לי אפשרות להיות אופטימית...

ושיהיה לך המון בהצלחה אחרי הדימום הסתגלות ברוך השם יש לי שקט מאז כבר איזה חודשיים

אין לי ניסיון בכלל עם סרזט, עם גלולות כמו מילאן תמיד הסתדרתי בלי דימומים ובעיות קיוותי שגם הפעם אבל הופתעתי...
ב"ה הדימום מתמעט מקווה שיסתיים כבר

הדימום הסתגלות לסרזט (למי שיש).

ארך שבועיים וחצי...הלך והתחזק ונהיה כמו מחזור..
בשורות טובות!

תודה יקרה על העידוד והתמיכה