פורום הריון ולידה (עמוד 3638)

אשרייך!!!!

קשה מאוד לא פשוט בכלל....
אבל עדיף מכלום לא??

בשבעה ראשונים לא מנעתי
מתוכם הפרש אחד של שנה וחודש
כל השאר שנה וחצי

האחרונים נאלצתי לרווח וההפרשים של שנתיים ושל שלוש שנים

 שנתיים וחצי.

 

מעניין, מה מטרת הסקר?

ב"ה בהריון..
רצינו אותו, אבל פתאום חושבת על ההשלכות ובא לי לקבל קצת חיזוקים..
אז כשאני רואה שיש עוד כמוני אני נרגעת

תודה רבה!!

שולחת הרבה חיזוקים וכוחות

מה אמור להיות ההפרש?

שנה וחודש בע"ה

תגדלי אותם כמו תאומים בסוף, אבל בלי הצורך של לסחוב אותם ביחד בבטן .

אשרייך על ההסתכלות החיובית לעניין!

ממליצה לך גם לפרט את הדאגות לפרטים ו

לבדוק איך אפשר לפתור אותם ולהקל

הוא הכי מרגיע
מתואמת - תודה לך! גם את מסתכלת בעין חיובית;)

חוץ מזה זו עוד נשמה שה' החליט להפקיד בידינו, למה שנסתכל על זה כעונש?
אפילו עם כל הקושי וכו.. זה מדהים שה' בחר לתת לנו מתנה נוספת בהפרש ככ קטן

את יודעת כמה תינוק עולה?

אותי זה עודד שקיבלתי את זה ממש מהר וככה לא הספקתי לדאוג ולתכנן ולרצות

ולחשוב שאני מנהלת את העולם 

 

 

מוסיפה לך את הנקודת מבט שלי - אולי יעזור..
לי יש הפרש של שנה וחודשיים ובשבילי זה היה מצוין!
הגדולה עוד לא היתה בגיל של הקנאה והרכושנות (היא בשלב הזה עכשיו) כך שלא נאלצתי להתמודד עם בעיות בקטע הזה אלא היא קיבלה את אחותה בטבעיות ובשמחה! ולדעתי אם הלידה היתה כמה חודשים אחר כך היה הרבה יותר קשה בזירה הזאת
כמו כן גיל שנה וחודשיים זה עדיין לא המרץ וההשתוללות והעקשנות של גיל שנתיים.
גמלנו את הגדולה ממטרנה בשעות היום לפני הלידה של הקטנה וממטרנה בשעות הלילה כמה חודשים אחרי כך שגם כלכלית לא היה לנו עומס מיוחד
ובכללי לי זה מאוד התאים הרווח בינהם

כמובן שהכל הוא החוויה שלי וכל אחת והחוויות שלה

אבל היה לי הרבה יותר קל מבחינת קנאה וקושי רגשי של הגדולה
מאשר בלידה השלישית כשהקטן היה בן שנה ו11
הוא קינא והרביץ..

וגם אין על הקשר בינהם..מדהים!

וגם..אם את בהתחלה אז תחשבי שעד הלידה הכל ישתנה

למעשה לפי התאריך עברי שנה ותשעה ימים..היתה שנה מעוברת, תרתי משמע

 

חברים טובים. ממש כוח אחאי. השראה לכל מי שבא אחריהם.

מונעת...

 

זה מדהים איך הרצון לעוד הריון ועוד ילד גדל מיום ליום...

אם ההריון לא היה לי קשה וסוחט כל כך, הייתי נכנסת להריון שוב כבר מזמן (בע"ה כמובן).
למרות שבכ"מ כרגע נראה שההנקה מונעת לי.. אז אין על מה לדבר

לגדל ילדים צפופים היה לי מאד נחמד. מה שהיה קשה נורא זה להיות בהריון כשיש ילד קטן בבית. אם את כבר באמצע הדרך אז מעודדת אותך שמפה זה יותר קל

ממש ממש בהתחלה.. לכן עלו מחשבות

קחי הרבה עזרה עד כמה שאת יכולה, תנשמי עמוק ותשחררי בקטעים של בישול ונקיון שתוכלי להקל על עצמך ולעבור את זה בשמחה ובשלום

ככה אצלי לפחות תחשבי שיש עוד 9 חודשים זה המון הוא יגדל 

בגיל שנה זה כבר משהו אחר

ויש לך זמן להתכונן

לא תכננתי אבל ככה ה' רצה

בין שני הראשונים. לא אכחיש שהיה מאד לא קל בהתחלה אבל גם מאד שמח ומתגמל. 

יש משהו מאד נח בלגדל שניים צפופים והמתיקות בקשרים ביניהם פשוט ממיסה

 

היום הם גדולים וחברים מאד טובים

 

ספרי ממה את חוששת וננסה לעזור...

 

הרגעתן אותי מאוד!!

תודה רבה ובע'ה מקווה שיעבור בקלות ושמחה ומלא אהבההה!

אף אחד מהם לא שאל על השני...

החזר מלא בהר הצופים אם תלדי שם או בעין כרם

לפעמים לוקח לגוף זמן להתנקות אחרי הפלה.... יש כאלה שלוקח להם יותר זמן וכאלה שפחות...
שולחת חיבוק על ההתמודדות. שהקב"ה ימלא חסרונכם במהרה!

מאוד משמעותי למשך הדימום...

זה נחשב הפלה לא הכי צעירה...

את במכבי? יש להם מוקד אחיות לנשים בטלפון, תוכלי להתקשר לוודא איתן שזה תקין עם יותר פרטים שתמסרי להם...

 

בע"ה שהדימום יגמר במהרה ובע"ה בשורות טובות במהרה!!!

או שמעט?

כי אם עדיין יש כמות גדולה אולי כדאי להיבדק, אולי נשאר משהו.

אם זה מעט, אז זה נורמלי כי אורך לגוף זמן

אני הבנתי כנראה לא נכון שזה כתמים כזה.... ולזה התכוונתי שזה הגיוני..

כי אין לי תאומים
אבל אם זה היה בן ובת די בטוח שזה לא היה קורה ביחד, כי הרבה פעמים בנות בשלות לגמילה הרבה לפני בנים

ממה שהיא סיפרה, התאומה השניה כן רצתה גם אבל באמת לא היתה בשלה (ניסו קצת וראו שהיא ממש לא תופסת את העניין), נראה לי שהיתה תקופה שהיתה עם תחתונים מעל הטיטול כדי להרגיש כמו אחותה.
חברה אחרת כן גמלה את התאומות שלה ביחד, אבל יש בזה קושי אחר של להתמודד עם פספוסים של שתיים בבת אחת (התקופה של הגמילה עצמה היתה ממש קשה להם...)

אצלי הגמילה הייתה ביחד (בו ובת) כי זה התאים. אבל בדברים אחרים יש בהחלט פערים. אני חושבת שאם הילדה השניה לא בשלה זה לא אמור להפריע לה. כמובן מסבירים לשתיהן ביחד או בנפרד, אפשר להתחיל בשיחות הכנה שכל אחת כשתהיה מוכנה וכו וכו...
ייתכן גם שהגמילה של אחת תמשוך אחריה את השניה. וייתכן שלא.
הבן שלי קורא שוטף הרבה לפני שהבת בקושי יודעת אותיות (קצת מגזימה אבל למען העקרון..) ולבת זה בכלל לא מפריע. אין שום תחרותיות או קנאה. להיפך. היא נהנית שהוא קורא לה ספרים. כנל בדברים נוספים.
בהצלחה!!!

גיסתי גמלה את התאומות שלה בגיל שנה ו10. הורידה להן טיטול בלי הכנה משמעותית, שבוע ניגבה פיספוסים וזהו.
כל הילדים שלה נגמלו ככה.

דומה) [וזה היה, אגב, בגיל הרבה הרבה יותר מאוחר...]

בפועל אחד מהם קלט את העניין קצת יותר מהר, והשני עוד זמן רב אח"כ סבל מהצטאות.

אבל אני כן בעד להתחיל ביחד. אולי להתחיל מזו שיותר בשלה, ולעודד את השנייה - אבל בלי לחץ - לעשות כמותה.

אבל העניין החשוב ביותר הוא בלי לחץ... גם זו שמראה סימני בשלות - זה לא אומר שהיא באמת בשלה לכל תהליך הגמילה...

בהצלחה!!

אבל... מכיוון שאני כן עושה עניין. כלומר במהלך הישיבה שלהן אני מספרת סיפור על ילד שנגמל ואיזה גדול הוא היה.
וומנסה לתת בגמילה חוויות הצלחה. עם צ'ופרים וכו.
הבנתי שבשביל הסגנון הזה שמתאים לי.
אני לא יכולה לפצל אותן לשני חדרי שירותים שונים
לכן נעזרתי בסירים.
בשעות הבוקר הייתי איתן לבד בבית
וכל פעם תיזמנתי זמנים הגיוניים לעשיית הצרכים. כרבע שעה אחרי משקה.
פרסתי מגבת גדולה עליה שני סירים
וישבתי לי בנחת על הספה
וכשהן על הסירים שיחקנו פיטפטנו וסיפרתי. עד שיצא.
לפעמים יצא רק לאחת והשנייה פיספסה
וזה בסדר. מאד מהר הצלחתי לגמול את שתיהן
מצאתי שהרבה יותר נוח ללכת עם סירים לגן שעשועים
יש שם ברזיה כדי לשטוף. כשזה בנות צריך לחלוץ נעליים . להוריד טייץ ותחתון. או גרביונים בחורף.
הסיר פתר את כל הסירבול....
רק עוד מילה. יש לי לא מעט ילדים ותמיד גמלתי בדרך חווייתית. לפני זה הכנתי עבודה מיני סימנריונית על שיטות בגמילה.
אני יודעת שיש בקהל בנות שמתנגדות לדרך הגמילה הזו.
אבל אני מצאתי ששיטת הפרסים והחווייתית רכה. ומתאימה לאופי שלי ושל ילדיי. וגם מאפשרת. גמילה של יותר מילד אחד. בסופו של דבר הן נתרמו זו מזו.
עודדו אחת את השנייה.
ובהמשך עברנו לאסלה.

כי אז יש לך יותר פניות בנפש, וכל אחת מגיעה לזה בזמן שהיא בשלה.

התחלנו לגמול ביחד, כי הם רצו, אחר כך לבן היתה נסיגה קצת,

אז האטנו את הקצב איתו, אפילו שהבת היתה גמולה כבר.

בתכלס, אני אוהבת להתייחס אליהם כמו שני ילדים, בלי קשר לזה שהם היו יחד בבטן,

לכל אחד יש את קצב ההתפתחות שלו.

לגבי תחרותיות, אם הם מחקות אחת את השניה

ואחת רוצה גם להגמל כי היא רואה את אחותה נגמלת,

זה דווקא מבורך, למה לא?

שתנסה גם, אם ילך, סבבה, אם לא, לא נורא..

לפעמים ויטמין C לא יספיק וצריך יהיה לאזן ולהתמודד עם היחלשות המערכת החיסונית (הרבה פעמים בעקבות חיסונים) בעזרת אחת מהשיטות האלטרנטיביות.

 

מה שאת יכולה להכין בבית - מי אגסים - מאוד מחזק. לבשל חתיכות אגס על קליפתן, בישול בביעבוע עדין, עד שמתרככות, ולתת לשתות את הנוזל. כמה כפיות כל יום.

תודה רבה!

אם אני זוכרת נכון עולה 80 ומשהו לחבילה .. בערך 10 יחידות

שלרוב הנשים יש דימום עם סרזט ובד"כ גם לא מקבלים מחזור עם הגלולה הזו

מבחינה הלכתית את צריכה לשאול רב לי הרב אמר בעיקר לא להסתכל בניגוב כי ידוע שזה מגיע מהרחם וקשה מאוד להתיר

אבל ללך זה אולי בגלל הפצע...

יש לי שריטה מההריון הראשון להסתכל בניגוב של הפיפי שחב וחלילה אין דימום בהריון שיכול לסכן.
מקווה מאוד שזה ייפסק מהר.
הצבע של הדימום לא רגיל לי .. ממש צבע של יין כזה .

אני דיממתי שבועיים וחצי עם פומיניק (גם גלולות הנקה) ואז זה עבר ב''ה.. יש כאלה שיש להם הרבה פחות. תהיי חזקה! עוד קצת בעז'ה..

לק"י

תשאלי את הרב, אם זה אוסר.

(יש כאלה שמדממות לאורך זמן, אבל לא כולן).

אז חשבתי בהתחלה שזה מזה.. ואז המשיך והמשיך... ובגלל שיש כאבים ביחסים וכו' הרב התיר לי. אבל זה ממש תלוי רב ולא בטוח שכל רב היה מתיר לי.

לק"י

יש דעות שונות מתי הדימום הופך מכתמים לדימום שאוסר.
תקפידי על תחתון צבעוני, ולא להסתכל בניגוב...

ממליצה מאוד מאוד להיות בקשר עם מכון פועה.
גם לי היה סיפור של דימום רב בעקבות הגלולות והרב התיר. בנוסף היה קשוב וליווה אותנו בצורה מאוד נעימה גם בשעות הזויות...

עברת את התאריך.
אם תפני למרכזי בריאות או מיון נשים יקבלו אותך ללא הפניה או תור לרופא
אני בהריון הראשון הגעתי לשבוע 41 וכל יומיםם הייתי הולכת לבדיקת מוניטור ואס לבדוק מים ותנועות

פעם ביומיים - שלושה (תלוי לדעת מי).
יש מקומות / קופות שעושים את זה במיון יולדות,
ויש במרכז בריאות האישה.

את יכולה להתקשר למרפאה שלך / למוקד לשאול.
או שתכתבי כאן פרטים (מקום, שרותי בריאות) ויענו לך.

לעבור מוניטור אם לא היית משבוע 35 כדאי שתוודאי שהמצג ראש.. אם ח"ו לא כך את לא רוצה לגלות את זהכשתתחיל הלדה.

לגבי איפה בודקים יש מרפאות שמוכנות לבדוק אחרי תל"מ ויש כאלו שלא

בכל מקרה למיון את יכולה להגיע חופשי בלי הפנייה את פשוט אומרת שעברת את התאריך ובאת לעשות מוניטור וכדאי גם לבדוק מצג

בהצלחה לידה קלה!

מה הייתרון של ללכת למרכז בריאות האישה על פני מיון יולדות?

או שבכלל עדיף מיון יולדות?

והאם בכל אחד מהם צריך לקבוע תור לפני?

לך זירוז או שיכולים להשאיר להשגחה ואז אם רצית ללדת במקום אחר זה חיסרון.. (אבל לא קורה בשבוע 40 בד"כ בשבועות מתקדמים יותר) 

מרכז בריאות האישה תלוי איזה קופה את בכללית למשל ההנחיה היא אחרי תל"מ לשלוח למיון ולא לבדוק אז כדאי לברר לפני תתקשרי ותשאלי אם אפשר להגיע בלי תור

ועד שבוע 42 (שבועיים אחרי התאריך) לא שלחו למיון.

שזו ההנחיה אבל בכל זאת הסכימה לעשות לי מוניטור זה היה לפני יותר משנה יכול להיות שדברים השתנו אבל כדאי לשאול לפני שמגיעים

גם במרפאות שרשמית לא עושות יש לפעמים רופאים שמסכימים (כמו הרופאה שלך)

אמרו לי שהייתי אמורה ללכת למיון ולא אליהם ...
בכל זאת קיבלו אותי ואחרי שעה ועשר דק הייתי בחוץ .
פעם הבאה (אם תהיה) אלך ישר למיון
אני מכבי

אין תלונה מיוחדת. פשוט רוצה לוודא שהכל בסדר כי הרבה זמן לא נבדקתי

 

הולכים למרכז בריאות האישה כל יומיים למוניטור לחץ דם ושתן לוקח הרבה פחות זמן ממיון . אה וגם לא נוזפים בי שהגעתי ..

אצלנו לא עושים במרפאה והייתי צריכה ללכת לבית חולים כל פעם.

לק"י

עשיתי בשני ההריונות.
כנראה תלוי בסניף.

את שלושת המתוקים שלי ילדתי אחרי התאריך.

מיון יולדות בלי הפניה יכול לעלות המון כסף אלא אם כן את עונה על רשימה של קריטריונים שאני לא זוכרת מהם

 

הכי טוב שתתקשרי למוקד של הקופ"ח שלך ותשאלי איפה עושים מעקב הריון עודף

עד כמה שידוע לי.. אבל תבררי בטלפון של הקופה

מעקב הריון עודף זה עונש! 😡

במרפאת נשים אצלכם..
בודקים אוטרסאונד, סטיק שתן ולחץ דם כרגיל
ואת נכנסת לרופא תורן למעקב עודף

 הייתה לי תקווה שהתרופות נגד בחילות יעזרו  אני כבר כמה שבועות לא ישנתי לא מצליחה לעבור למצב שכיבה עם הבחילות האלו 

מקווה שיעבור לך מהר ותרגישי יותר טוב

מרגישה שקורה לי בעיקר כשאני מגיעה לשיא העייפות..
אז בעיניי, אין ברירה ולהוריד הילוך ואם צריך, אז גם להיכנס למיטה בתשע.

הייתי אתמול בשמחה משפחתית אז אני עייפה מאד
אבל גם כל השמחה הייתי מוקפת בבנות משפחה שילדי בנים לאחרונה ובאמירות של - בטח עכשיו זה בן, עשיתם את הסגולה ההיא? חשבת כבר איפה תעשי את הברית ?
וכן הלאה והלאה
חזרתי הביתה מאד מדוכאת ובסטרס ממש
מה אני יכולה לעשות? להסתגר מהעולם?
למה אנשים לא יכולים פשוט לשמוח בהריון שלי לאחל לי לידה קלה ולשמור לעצמם את כל ההערות על הבנים העתידיים והבלתי קיימים שלי?
הלחץ החברתי הזה מאד קשה ואני ממש מרגישה שאחרי מפגשים כאלו בכאבי ראש שלי מתעצמים ואני לא יודעת מה לעשות איתם

מה שבטוח, זה לא תורם.

 

מחזקת אותך.

 

ואם אפשר, נסי לפנק את עצמך בדברים שאת אוהבת....

 

(ולישון....)

את כבר יודעת מה יש לך בן או בת?

קשה לי מאד גם ככה
מנסה לקבל באהבה ולמצוא את כל הדברים הטובים שיש ויש הרבה... אבל כל כך רציתי בן הפעם והמשפטים של אנשים דוקרים
לא מסוגלת לומר שיש להם שזה בת כי אז יבואן משפטים מנחמים למינהם (כבר בבת השלישית קיבלתי תנחומים ועצות לאיך עושים בנים וזה היה קשה ומעליב)
למה אי אפשר פשוט לומר מזל טוב??

לפחות עכשיו את יודעת מה יש לך בטח ירד הרבה מתח (יחד עם האכזבה שלך... ומותר לך להרגיש איך שאת רוצה!)

מאחלת לך שתרגישי טוב יקרה!

התמודדות מעצבנת
כל הכבוד לך שהצלחת "להחזיק ראש" באירוע כזה תרתי משמע

אז את לא צריכה לדאוג שמפספסים חס וחלילה משהו
ולגבי ההערות- תהיי בטוחה שמי שאומר הערות כאלה לא מאושר בעצמו.. מי שטוב לו לא דוקר ככה.

כנראה שאת צודקת. מי שהכי שיגעה אותי זו אמא למלא בנות בעצמה שיש לה בן זקונים אחד, וכל הזמן הרגשתי כאילו היא מרגישה צורך להתנשא עלי בגלל שלה כבר יש בן.. והקטע הוא, הרי ברור שהיא סבלה מהירות כאלו בזמנו, היא הכי אמורה לדעת כמה זה כואב למה היא עשתה לי את זה?

או שהיא באמת לא זוכרת איך זה הרגיש לקבל הערות כאלה... או שהיא מחפשת למי "להחזיר" על מה שהיא עברה, ו... חבל.

הייתי מנסה כיוונים אלטרנטיביים-
דיקור/רלקסולוגיה/הומאופתיה/ מח אחד.
נשמע סיוט

חייבת לציין שאת ממש גיבורה.

הכי לא מרגישה גיבורה בעולם
רק עייפה כל כך פיזית ונפשית
ומתחילה לתהות אולי זה משהו רציני ובגלל ההריון מתעלמים מזה ולא בודקים אותי כמו שצריך? מתחיל להפחיד אותי כי בחיים לא היו לי כאבי ראש כאלו
תודה על המילים החמות

פסיכולוגי - הכוונה סיבה רגשית יכולה להיות גורם לכאבים חזקים מאוד, וזה תקין.

הנפש צועקת דרך הגוף.

 

חבקי את עצמך. תעשי דברים שאת אוהבת, ואם זה לא מספיק, תנסי אלטרנטיבי שמתווך בין הנפש לגוף.

עיסוי ברקות.

תבדקי סינוסיטוס. .. לא זה היה התשובה לכאבי הראש בהריון.

ככה היה לי..
ובאמת שווה לבדוק כי אם זה זה חייבים טיפול כדי שיעבור.
תרגישי טוב!

המון כאבי ראש, לא יודעת איך מרגישה מיגרנה אבל הם היו מטורפים. קראתי איפשהו שזה יכול להיות קשור לשרירים תפוסים בצוואר ובגב ופשוט עשיתי לעצמי מסז' במקומות שהרגשתי שכואבים. וזה עזר.
בהריון הזה כשזה רק מתחיל אני כבר יודעת מה לעשות.
תנסי.

אתמול כולם ישבו לעשות לי מסאזים וזה באמת עזר.

בדיקור אני לא מאמינה... ניסיתי בעבר ורק הרגשתי מטופשת ולא עזר לי כלום. כן יש לי תורים לשירתו ורפלקסולוגית ואני מקווה שזה יעזור משהו.
בדיקת ראיה זה גם רעיון טוב אנסה לקבוע
תור. תודה לכל העוזרות!!

עם המון הזדהות והבנה, מרגישה שאת צודקת כשאת אומרת שזה יושב על רקע רגשי

 

יש משהו שמאד עזר לי בדברים כאלה - תהליך "המסע" - זה ספר של ברנדון בייס. היא מתארת בספר את התהליך שהביא אותה לפתח את השיטה ובסוף הספר יש מדריך לעבודה עצמית שאת יכולה לעשות את התהליך עם עצמך

 

מאד עוזר להשתחרר מסוגיות רגשיות או מתופעות פיזיות (שבדר"כ משקפות סוגיות רגשיות מודחקות)

המון פעמים מאוד עוזר למקרים של כאבי ראש...
אם ממש משבית אותך הייתי מבקרת ופונה לכיוון הרפואה המשלימה

איזה משמח לשמוע על ivf שנקלט
בטח מוכר. כאבי מחזור יכולים להופיע בגלל השתרשות, התרחבות הרחם (שממשיכה במשך כל ההריון), בהמשך צירונים... בקיצור, זו עוד אחת מתופעות ההריון

ואל תקראי בגוגל.
סתם חבל להילחץ.

כמה יצא לך LH?

מה שזה אומר שכנראה יש סיבה ללכת לרופא פוריות וטוב שעשית את הבדיקה.

מעבר לזה - יש המון המון דברים שרופא יאמר ויעזור ויכוון ובל להילחץ , היום יש מגוון פתרונות להכל.

תני רשות לרופא לרפא וה' יעזור וישלח לכם במהרה 

כל הפרופיל תקין חוץ מהfsh

תקין זה עד 10.

לכי תתייעציעם רופא , לא יודעת איז קופ"ח את ובאיזה עיר

מהנסיון שלי בגלל שהרופאה שרציתי היתה עמוסה הלכתי אילה פעם ראשונה פרטי (וקיבלתי החזר מהקופה במסגרת 3 יעוצים) ואחר כך ברגע שכבר התחלת תהליך והמזכירה מכירה אותך והכל אז מקבלים אותך מהר.

כי התור הפנוי אליו רק חודש הבא
מה הטיפול לfsh גבוה? הפריות? איזה לחץ
יש לי 2 ילדים מהריון עצמוני

בשביל זה את הולכת לרופא
אצלינו הכל היה בסדר ובכל זאת שלוש שנים עד שהגיע ההריון.
הכל משמים
לפעמים פותרים משהו בקלות ובמהירות ומה שברור זה שהלחץ שלך לא תורם לכלום ורק מזיק
תנשמי עמוק
הקב״ה שלח לכם ילדים מקסימים ובעה ישלח עוד

היי יקירה
לי הייתה אותה בעיה. למרות שבבדיקות שלי היה 10.7 והם היו ביום ה22 למחזור מאוד נלחצתי. בעיקרון זה יכול להעיד על רזרבה שלחתית נמוכה. אותי הרופא שלח לעשות בדיקת amh שמנבאת את המצב טוב יותר. זו בדיקה פרטית שלא בסל. הבדיקה שלי הראתה את המצב ההפוך אז אל דאגה.
כמובן שתתייעצי עם רופא ולהכל יש פתרונות.. מבינה את הלחץ.. הייתי בדיוק ככה.. מוזמנת לאישי אם תרצי

באמת שמעתי פעם שמקלחת יכולה להפסיק את הצירים (נראה ליבקורס הכנה ללידה) אבל אל תחשבי על זה אם הגיע הזמן הצירים יחזרו

ובלי קשר צירים יכולים להיות סדירים ולהפסיק וזה לא תלוי בנו קרה לי פעם אחת ציריםם סדירים כל 5 דק אחרי כמה שעות הפסיקו הצירים

קרוב

ואם באמת צירים סדירים מהצהריים אולי כדאי ללכת למיון שיעשו מוניטור ויבדקו אם משהו התקדם

כשיגיעו הצירים האמתיים בקרוב בע"ה תראי שהמקלחת לא תעביר אותם..
כנראה אלו היו צירים מדומים וטוב עשית שהתקלחת, הפסקת לסבול סתם כנראה..

בהצלחה ולידה קלה!

כמה זמן אחרי המקלחת הם חזרו, הצירים?

המהלך ההנקה החלפתי כמה פעמים, כל פעם מהה שהיה בבית המרקחת

מתי לוקחים והאם צריך לאכול?
מתחילים ב2 לפני השינה.. עדיף כשבטן ריקה יחסית= שעה + אחרי ארוחת ערב לא כבדה.. עם כוס מים מלאה!
מקווה שהמינון הזה יעזור לך ואם לא-
להוסיף עוד אחד בבוקר שמתעוררים לפני האוכל.. (עדיף כשעה לפני ארוחה ארוחה שלא יתערבב)..
ואם גם זה לא עוזר-
אז עוד אחד באזור אחרהצ גם כן בטווח של שעה מהארוחה הקודמת והבאה לפחות...

זה המינון המקסימלי..

לוקחים 2 כדורים לפני השינה אם יום למחרת הרגשת שזה לא עוזר מוסיפה אחד בבוקר אם גם זה לא עזר יום למחרת (לא באותו יום) מוסיפה עוד כדור אחה"צ וזה המינון הכי גבוה

בקשר לאוכל רשום לקחת על קיבה ריקה... אני לא הצלחתי כי זה גרם לי יש להקיא... בחיפוש בפורומים משהי כתבה שהתקשרה ליעוץ טרטולוגי ואמרו לה שם שלא חייבים על קייבה ריקה.

 

אני לוקחת רק 2 לפני השינה זה קצת מקל ניסיתי להעלות את המינון וזה לא עזר יותר אז העדפתי להשאר עם 2 מקווה שזה יעזור לך יותר מאשר לי

 

בכל אופן זה כן מקל ואני מצליחה לשתות ולאכול אז שווה את המחיר

נותנים אותו רק במצבים קשים שהאישה ממש לא מצליחה לאכול או לשתות או ממש מקיאה כל הזמן.. ב"ה הדקלקטין בכל זאת קצת מקל

הבחילות מאוד קשות וזה יותר קושי נפשי מאשר גופני

למה דווקא לפני השינה?
לא כבר פגה ההשפעה עד הבוקר?

למחרת עם הגדלת המינון

 

תודה רבה לכולן עזרתן מאוד!

לי היא אמרה להתחיל במינון של שני כדורים בערב אחד בבוקר, ורק אם אחרי שבוע זה לא עוזר אז לקחת עוד אחד בצהריים..
יקר, אבל שווה כל שקל! אותי זה ממש מציל.. מתפקדת, יכולה לאכול ולשתות.. (כמובן שלא הכל.. עדיין יש ראיות שלא עושים לי טוב או אוכל שלא מתחשק לאכול..)

מה מצופה בכל שלב אז פחות היסטרית.
עם הבן שלי היו לי כמה סימני שאלה אז הלכתי ממש בול בזמן

אף פעם לא הלכתי בנפרד. פשוט לפעמים כשקובעים תור לחיסון קובעים לי בכוונה ביום שיש גם את הרפואת התפתחות של טיפת חלב אף פעם לא ביקשתי שיקבעו במיוחד או משהו.

אם כן זה גם משפיע על היובש במקום

 

נסי לשמן טוב לפני - יש ג'לים יעודיים בבית מרקחת ואפשר גם וזלין

 

 

אם את לא רגילה לשמן זה יכול לעשות לך הבדל ענק. ממש.

לי יש וזלין קבוע מתחת הכרית. הבדל שמים וארץ.

 

ולגבי רצפת אגן - תרגיל קיגל - את יכולה למצוא הסברים פשוטים באינטרנט ולהתחיל לעשות לבד.

זה לא או תור או כלום

 

ומבדק פשוט עצמאי - מחילה על התיאור - בעת מתן שתן לנסות לעצור את הזרם, מידת ההצלחה שלך בזה יכולה לרמז לך על מצב שרירי רצפת האגן. 

מדגישה שבאופן כללי לא בריא לעשות את זה (לעצור את הזרם באמצע) אבל כמבדק מדי פעם זה בסדר

אבל לא ממש עזר הפעם

גם ככה צריך לפעמים לחכות לתור חודשים...
יש מצבים ששום סיכוך לא יעזור,
רק טיפול.
אי אפשר לדעת מה הבעיה דרך הפורום,
רק שיהיה לך במודעות שיש מצבים שהזמן לא יעשה את שלו וחבל על ההמתנה והסבל.

יש דרכים לנסות להקל לבנתיים כמו כרית מתחת לאגן, שמן וכו'.
ואם את רוצה לאבחן אז תלכי לרופא ותתארי את הבעיה, ביקורת אחרי לידה לא מכסה הכל

גם הגלולות מגבירות את היובש במקום...
נסי לשמן ולהרטיב את המקום לפני

עוד יותר... הרבה ג'ל וסבלנות

כדאי לך אולי לבדוק פטריה( יש גם בדיקות ביתיות) גם אני הייתי בטוחה שזה מהלידה למרות שהרופאה אמרה שהכל תקין ואז במקרה ממש גילו שיש לי פטריה שהיא נעלמה נעלמו גם הכאבים....

אני גם מכירה חברה שהייתה עם קרעים וכן קצת כאב לה , העצות שנתנו לך פה שמן ווזלין וכו׳ ממש עוזרות!!!

תרגישי טוב....

כשהחלפתי סוג זה נעלם

כאבים ממש היו לי בכמה פעמים אחרי שנטהרתי ולאט לאט זה נרגע יותר כל פעם
אבל בגלל שהיה לי חתך ותפר המשיך להיות כאב קטן ומציק באזור של התפר במשך עוד כמה חודשים אחרי. והאמת היא שעד עכשיו (שנה אחרי) במיקום המדוייק של החתך לשעבר יכול להופיע לי גרד או הרגשה לא נעימה מדי פעם. כבר לא כואב מזמן ב"ה, אבל כנראה יש צלקת והעור שם שונה (בדקתי והכל תקין)

אבל יודעת שבלידה אחרונה שלי, שהתחילה בדימום חזק, היה חשד לשלייה נעוצה... (ב"ה התברר כחשד שווא, אבל הבנתי שאם חלילה זה היה כך היה צורך בניתוח קיסרי לא מהמקום הרגיל, שהוא ניתוח מסובך יותר, עם התאוששות קשה יותר, וגם סיכויים לא רבים לילודה בהמשך...)

ובאמת הייתה לי שלייה קדמית... מעניין אם באמת זה קשור...

מיקום שליה רואים בסקירה מוקדמת.
עד כמה שידוע לי שליה נעוצה זה לא סיבה להפיל או ליילד.
במקומך לא כדאי להיות בלחץ אלא לשאול בנחת את רופא הנשים את כל שאלותייך כשתפגשי אותו.
בעזרת השם בשורות טובות!

3. מה שהבנתי מהרופא, אם השיליה נעוצה, זה קורה בשלב הראשוני של התפתחות השיליה. אחר כך אין חשש.
5. כן, אבל בהתחלה השיליה היא גם קידמית וגם אחורית, עוטפת את רוב שק ההריון. רק בשלב מתקדם יותר השילייה מתמקמת מקדימה או מאחורה.

ממליצה לשאול את כל השאלות שמטרידות אותך את הרופא נשים שיתן לך תשובות הכי מדוייקות.

פשוט יש לי עוד זמן עד לתור לרופאת נשים (בשבוע 14) וסיקרן אותי לדעת כבר עכשיו... (אני לא לחוצה כ"כ ב"ה, אבל כן רוצה להתכונן לתרחישים אפשריים...)

אם יש עוד מישהי שיודעת אשמח!

א. אפשר לראות את השיליה כבר בשבוע 13, אבל היא ממשיכה להתפתח עד שבוע 20.

ב. מדובר במצב יחסית נדיר, ממש לא משהו שרואים בשיגרה. ככל שיש יותר עבר של ניתוחים קיסריים או פרוצדורות ברחם כמו גרידות - כך הסיכון להתפתחות של שיליה נעוצה עולה. אצל מי שעברה ניתוח אחד - סיכוי של פחות מאחוז.
אגב, גם אם התרחשה השרשה בצלקת, זה לא מחייב נעיצות של השיליה.

ג. הנעיצות מתרחשת כנראה עד שבוע 20, אבל מאוד קשה לדעת את זה כי זה לא משהו שקל כל כך לזהות בהדמיה (כל עוד אין חדירה לאיברים סמוכים) ולרוב מגלים את זה פשוט בלידה עצמה, כשהשילייה לא יוצאת...

ד. אם מאבחנים בהדמיה שיליה נעוצה מקובל לקבוע תור לניתוח קיסרי אלקטיבי בבית חולים שלישוני (לפעמים עושים את זה בחדר ניתוח של המחלקה הכירורגית ולא הגניקולוגי). הניתוח הוא באיזור שבוע 38, תלוי במקרה.

ה. אם מדובר באישה שעברה ניתוח קיסרי, חייבים שיליה קדמית כדי שתהיה השרשה בצלקת, כי הצלקת היא בחלק הקדמי של הרחם... אבל לעיתים יש צלקות מפרוצדורות אחרות, כאמור, כמו גרידות או כריתת שרירנים, ואז זה מצב שונה.

אם צריך ניתוח בגלל שלייה נעוצה, אז זה באמת ניתוח מסובך יותר, כמו שמתואמת כתבה?

אם השליה שלי קדימית ולא באיזור של הצלקת (לפי סקירה מאוחרת) אז בטוח היא לא נעוצה? כדאי בכל זאת לבקש סקירה מיוחדת לאיזור? (אני אחרי שלוש קיסריים)

השליה מסיימת להתפתח בשבוע 20?
בהריון הקודם גילו אחרי הלידה שהשליה היתה מאוד קטנה, והמליצו לבדוק בהריון הבא אם השליה מתפתחת כמו שצריך, כי אפשר לתת זריקה כדי לעזור לה לגדול.
את יודעת מתי צריך לבדוק את זה? עד שבוע 20?

חודשים ויותר ועדיין יש לי חלב. לא נשמע מלחיץ אבל כדאי לבדוק.

כל התקופה שאני לא מניקה.

ראיתי שגבשושיות יכולות להיות משינויים הורמונליים....



להיות רגועה אולי כדאי כן להבדק ( לי היו כאבים ומשש רציתי להיות רגועה למרות שאמרו לי שזה מההנקה הלכתי להבדק..)

תלכי קודם לרופאת משפחה ותספרי לה היא כבר תדע אם כדאי לבדוק או שזה מיותר...

יש כירורגיות שד ממש ממש נעימות וחמודות שהמליצו עליהן פה...

בשני הצדדים.

אולי באמת אעזור אומץ ואקבע תור לכירורגית שד בזכותך....

זה משינויים הורמונליים ולא ח״ו משהו אחר....
( לאו דווקא מכדורים או משהו, פשוט תהליך שקורה בגוף אז יש שינוי הורמונאלי)....

בהצלחה

בדקת?

או במהלך ההריון/הנקה
או מכדורים

והן כל כך נהנות אחת מהשנייה.
חברות טובות
דואגות אחת לשנייה
מעסיקות את עצמן ביחד
וזה תענוג.

ובכל זאת, אני חושבת ששניכם צודקים. אחים ואחיות קרובים בגיל גם רבים וגם חברים. זו עסקת חבילה.
לי אין אחיות בכלל לצערי, רק אחים. אצל ילדי( יש לי בנות בהפרש של 4 שנים עם בן באמצע) אני רואה שזו עסקת חבילה. הקרבה יוצרת מריבות וחברות.
נראה לי שלצפות לאחיות שהן רק חברות טובות זה חלום אוטופי.לפעמים משחקות נהדר, לפעמים מקנאות ורבות. וגם בנים, בדיוק אותו דבר.
נראה לי שכשגדולים אחות קרובה , שאת בקשר טוב איתה זו מתנה. מכירה כמה אחיות כאלה. מקוה שבנותי יהיו חברות טובות כשיגדלו.

צודקת שהדיון תיאורטי, אני פשוט חולמת על זה כל כך הרבה זמן שאני מפחדת שלא אצליח לשמוח אם אגלה שזה בן .. לכן כנראה אני מחפשת סיפורים שאחיות זה לא תמיד דבש, שאח ואחות זה גם ממש כיף, ושאחיות עם הפרש גדול גם יכולות להיות בקשר מעולה ..

שאחיות קרובות בגיל עלול ליצור תחרות וקנאה

ושגיליתי שיש לי בת ובן כל כך שמחתי, הם באמת חברים מאד טובים עד היום. 

 

אני גדלתי עם אח אחרי ובלי אחיות.
אנחנו חברים טובים מאוד דווקא בגלל שאני בת והוא בן. עד שהתחתנו, הוא איזן אותי ואני נתתי לו צד נשי.
(כשהתחתנו בני הזוג ממלאים את המקום הזה, ומאז אנחנו חברים עוד יותר טובים כזוגות - בעלי מאוד אוהב את אחי ואני מתה על גיסתי... וביחד כולנו זה נפלא).
לא יכולה לתאר לעצמי אחות במקומו, לדעתי דווקא היה טוב לגדול עם המין השני.
(ועוד נקודה, שיחות של בנות- לא היה לי כתובת מלבד אמא... שזה גם נפלא)

בכל מקרה לא אנחנו מחליטים,
מה שה' נותן זה באמת טוב ושמח!

מנסיון שלי גם כאחות לאחיות וגם כאמא לילדים משני המינים

 

 

מזל שלא אנחנו בוחרים, והקב"ה הוא זה שמחליט מה הכי טוב בשבילנו...

אחותי קטנה ממני בכמעט שש שנים,
וביננו יש אחים בנים.
כך שהיא תמיד היתה אחותי הקטנה ולא חברה.
אבל ברגע שסיימתי תיכון- והיא התחילה- התחילו להיות לנו תחומי עניין משותפים. היום היא החברה הכי טובה שלי. אנחנו קשורות מאוד ויש לנו קשר מדהים.

יש לי שתי בנות בהפרש של 3 שנים, ביניהן יש בן. הקשר ביניהן טוב מאוד והן כמו חברות.
אמנם הן די קרובות בגיל וככה יש להן קשר, אבל מצד שני זה טוב לדעתי שהן לא רצופות אחת אחרי השניה ככה יש להן יותר מרחב והן לא משהו אחד כמו תאומות (אם כי גם בתאומות צריך לדעתי להיזהר מזה )
דווקא המרווח והמרחב מאפשר להן קשר טוב

ולא משנה אם זה בנים או בנות.
אחים של בעלי הם בקשר בינם לבינם ואחיות שלו גם יש להן קשר מיוחד. כל המשפחה קשורה אמנם ואוהבת ביחד אבל הקשר בין הבנים ובין הבנות הוא קשר שונה ומהודק יותר

לי יש רק בנות והקשר בינהן הולך ומתהדקת עם השנים. מריבות יש מלא... זה רק נורמלי. אבל עכשיו כשהגדולות בגיל ההתבגרות פתאום יש להן שיחות נפש בלילה וצחקוקים וכאלו וזה מאד כיף לראות .
אני אישית חושבת שהקשר ביח אחים הוא תלוי מאד בהורים. ככל שאנחנו ניזום דברים ובילויים משותפים ונחנך לעמוד זה לצד זה בזמני צרה ונדאג שיהיה להם כיף ביחד הם יפתחו קשר יותר קרוב
מצד שני קשה. להתעלם מאופי ותחומי ענין אז ברור שאחיות ירכלו על חברות ומורת משותפות ויחלקו צרות של מחזור למשל ואחים יחלקו תחומי ענין של בנים
לי יש קשר מאד קרוב עם אח שלי ואל עם אחותי כי הוא זה שגדלתי איתו יחד אבל יש דברים שאני לא מרגישה שהוא מבין וגם בנים ברובם לא בנויים לטלפונים של פטפוטים סתם כאלו ... אז אנחנו קרובים אבל לא באותה צורה כמו עם אחות
יצא לי מבולבל משהו מקווה שעזרתי

ובכל מקרה, אני ניסיתי לכוון למין הילוד כבר פעמיים.... ונכשלתי... אז תקבלי מה שבא באהבה וזהו (קל לומר, כי לא הולך לי) ובאמת נראה לי ששתי הדברים יכולים לשמח. בת כי זה באמת קשר אחר עם אחות ובן כי זה בן שעדיין אין לך
שיהיה בהצלחה !

אני הראשונה, שנתיים אחרי יש אח ואז כמה אחיות, ככה שאני יכולה להגיד על שני הצדדים.

ביני לבין אחי יש קשר מהמם!ממש ממש קרובים, מתייעצים ומשתפים..
זה לא היה כל השנים, בשנים הראשונות היינו קרובים, בגילאי יסודי רבנו בלי סוף כמו רוב המשפחות, ומאז התיכון (סביבות מתי שהוא היה בט' ואני בי"א) נהיינו חברים ממש ממש טובים. גם סביב החתונות שלנו הרבה מההתייעצויות הרגשנו הכי נכון להתייעץ ביננו. אני אוהבת אותו מאוד.

אחיות שלי שצמודות יחסית שונות באופי, ודווקא יש לי קשר מאוד טוב עם אחותי שבת 15 ופחות עם אחותי ששמיניסטית, למרות שהיא יותר קרובה אלי בגיל(ומעולם לא היה לנו קשר טוב..לפעמים יש שיחות טובות אבל אנחנו מאוד שונות באופי אז מראש גם אם היינו צמודות אני לא חושבת שהקשר ביננו היה כמו הקשר שלי עם אחי)
בין האחיות שלי שצמודות יש לפעמים דברים שהן נורא ביחד- לוקחות אחת מהשניה בגדים, מתייעצות על כל מיני תחומי עניין משותפים.. ומצד שני יש בינהן גם הרבה מריבות שנוגעות דווקא מזה שהן כאילו על אותה משבצת של "המתבגרת/הבת שביסודי/כל מיני כאלה".

דווקא בעיני הכי טוב שהצמודים לא יהיו מאותו המין אלא שיהיה אחד בינהם, מההסתכלות שלי זה יצר את הקשרים הכי טובים

זוג אחד כמו חתול ועכבר
וזוג שני חברות הכי טובות

ובכלל, מה זה משנה מה את רוצה? זה הרי לא ישפיע על מה שיהיה

כמו שאמרו, אי אפשר לדעת.
כמו שאין דרך לדעת אם יצא לנו בן או בת, גם אי אפשר לדעת איך הם יסתדרו עם מי שמעליהם.
יש לי אח מעלי ואחות מתחתיי, עם שניהם יש לי קשר קרוב, אבל מרגישה קרובה יותר עם אחי כי אחותי עם אופי יותר סגור ולא ממש משתפת. מצד שני כל פעם שנפגשים השיחות הארוכות והצחוקים יהיו יותר עם אחותי, אבל גם עם אחי זה אפשרי לגמרי.
יש לנו במשפחה גם עוד סוג אחיות קרובות בגיל, והן ממש לא בקשר טוב. אולי זה יעבור להן עוד כמה שנים, ואולי לא. הם תמיד היו ביריבות מתמדת. ככה שאי אפשר לדעת... לדעתי המריבות הכי גדולות יהיו בין 2 אחיות, בנים לא רבים בצורה כל כך רגשית ועמוקה, ואח ואחות גם לא

רואה את זה גם בקשר של אמא שלי עם אחים שלה.

מחילה, לא רוצה להלחיץ אותך, אבל ללידה ראשונה זה נשמע לי גדול, ממליצה לך להתייעץ עם רופא מומחה
א. לגבי זרוז, עמנ שלא תגיעי לניתוח
ב. כגאי לעשות הערכת משקל אצל רופא מומחה, כיוון שיש בזה הרבה מאוד טעויות יש לי חברה שהערכת משקל היתה 4.200 והתינוק נולד 3.500 ומכירה גם מקרים הפוכים.
אצלי ברוב הלידות המשקל היה תואם, חוץ מפעם אחת שהרופא שלח אותי לזרוז בבית חולים בשבוע 38 עם 4.300, ובשערי צדק יצא להם 3.700...

ואצלם זה היה בלידה ראשונה ששלחו לזירוז? אפשר לבקש דבר כזה?...

התקשרתי למכון פועה והם גם אמרו לי להגיע לזרוז דחוף. דווקא בלידות ראשונות, לא כדאי לקחת סיכון שאולי יהיה ניתוח. אבל קודם כל כדאי לך לעשות הערכת משקל אצל מומחה. אני עשיתי אצל פרופ יגל מהדסה הר הצופים, הערכת משקל אצלו מאוד טובה. גם המילדות המבוגרות יכולות לומר לך אם העובר באמת מעל ארבע קג.
ודרך אגב אם אתם שניכם גבוהים, אז יש מצב שהעובר לא שמן אלא גבוה, ואז אין בעיה ללדת משקל גדול. כי הבעיה בלידה של משקל גבוה זה עובר שמן עם כתפיים רחבות.

שכל הילדים שלהם נולדים מעל 4. ובלידה רגילה. אולי בגלל שהם גבוהים יחסית.
מסכימה עם העצה ללכת לבדוק הערכת משקל אצל מומחה
וגם-האם יש רקע של סוכרת הריון?
זה גורם לעוברים גדולים

אם את ובעלך גבוהים, רחבים וכו' אז המשקל הזה נורמלי. אם לא אז זה באמת משקל גדול.
חברה שלי ילדה ילד ראשון במשקל 4.600 בלידה רגילה, אבל בהערכת המשקל חשבו שהוא יותר קטן ורק לכן נתנו לה. היא ובעלה גבוהים ורחבים אז זה לא היה בעייתי

שלחו אותי למיון יולדות עשו לי הערכה של 4600!!
אנחנו התעקשנו שאנחנו רוצים לידה רגילה, שלחו רותי לרופא מומחה שהוריד את ההערכה ל4500 ואישר לידה רגילה. כמובן תוך הסבר על הסכנות..
אצלי עזר שאני לא קטנה, ושלא היה סכרת- כדאי מאד לעשות בדיקת סכרת הריון של 100..

בסוף הוא נולד 3900😍

אה, עוד דבר שעזר בהחלטה שבבדיקה הידנית כולם אמרו שהוא מרגיש יותר קטן מההערכה ושזו בדיקה יותר מדוייקת..

בהצלחה!!

עליתי באיזור ה- 10 קילו.
הערכת משקל האחרונה שעשיתי בשבוע 36 הייתה 3 קילו, נולד ב''ה בשבוע 40 פלוס 2 במשקל של 3720, מסתבר שיחסית לגודל שלי (אני קטנה יחסית) זה נחשב מאוד גדול, בלידת וואקום עם קרעים בדרגה קשה.
אני ממליצה לך לזוז כמה שיותר עכשיו, לא לשבת בבית ולנוח, כי זה הזמן שהתינוק גדל בו הכי הרבה, וכדי שהוא לא ימשיך לגדול תאכלי טוב ובריא ותזוזי.
בהצלחה!

מנסיון של חברה שכולם אצלה(3 במספר)
ענקיים 4 וחצי פלוס...
כדי שלא יזרזו ולא ילחצו לניתוח היא הולכת רק כשהצירים ממש בלתי נסבלים...

הייתי מזה בלחץ ועל כל ציר רצתי לבית חולים בתקוה שאני יולדת והיא תמשיך לגדול בחוץ. לא עזרה שום סגולה כולל בקבוק שמן קיק שלם. רק לשתות חלב אם לא נסיתי אולי זה היה עוזר למרות שאחר כך שמעתי ממישהי שהיא יודעת ששכנה שלה ניסתה ולא עזר... בסוף ילדתי בתאריך בלידה מאוד מהירה וקלה (לא היו צירים מסודרים וחזקים שיקדמו את הלידה היה רק פתיחה וצואר רך וקדמי) משקל של 3900. אבל! וזה אבל מאוד עצוב לפחות בשבילי. נקרעתי בדרגה שלא מאפשרת לידות רגילות אלא רק ניתוחים. בגלל שהיתה לי לידה כיפית אני כל כך כואבת את המצב הזה לא כי ניתוח זה משהו בלתי עביר. בכלל לא! 

יש לי משהו לומר: אני זלזלתי בהוראות של המילדת בקורס ההכנה ולא השתמשתי בשום תכשיר שיכין את האזור ויגרום לו להיות אלסטי ולמנוע קרעים. לא שמן נר הלילה ולא כלום מלבד שמן שקדים תוך כדי לידה. הייתי בטוחה שיהיה בסדר. לא יודע למה.

יש לי חברה שילדה שבועיים לפני תינוק במשקל 4440 ונקרעה בצורה יותר חמורה ממני. היא יצאה בנס מהסיפור בלי נזק משמעותי מלבד הצורך בניתוחים בכל ההריונות הבאים. כשהיא ילדה היא הייתה נשמעת מאוד מסכנה אז אמרתי לה שתשמח כי לא היה לה ניתוח אז היא אמרה לי "יש דברים יותר גרועים מניתוח" ולא ידעתי מה היא רוצה אבל אחרי שבועיים כבר ידעתי מצוין. לצערי.

המלצה שלי:

זרוז טבעי על ידי מילדת שמתמחה בזה. תמצאי מישהי שמתמצאת ותספרי לה הכל.  את יכולה גם לספר את הסיפור שלי כדי שתבין ממה את חוששת. היא יכולה לעזור גם עם עצות אחרות. יש לי מישהי בביתר אם את רוצה.

כדאי לך להתקשר לבית טבע ולבקש כל דבר שיכול להכין את המקום במהירות ולמנוע קרעים שישאירו נזק.

שלא תטעי. הלידה שלי היתה כיפית. חויה עולמית. התפרים הבעייתים נתפרו בחדר ניתוח ע"י צוות מומחה מאוד! לא סטזרים בחדרי לידה ולא רופאי נשים במשמרת. הביאו בשבילי כירוג מומחה מהבית (נראה לי אפילו מהמיטה...) והוא עשה את העבודה שלו היטב. לא היו הכאבים של נשים שילדו עם תפרים ותפרו להן רופאי נשים. ראיתי אישה אחרי לידה רגילה מתכופפת למקפיא בשביל להכניס פד ולא הבנתי מה עובר עליה.בכלל לא היה לי כאבי תפרים. מלבד פעם אחת שלא הקפדתי על שטיפה וכאב לי (זה כבר היה 3 שבועות אחרי הלידה).

אם את מאוד רוצה להמנע מניתוח למרות שאת מבינה שלידה במשקל גבוה מגבירה את הסיכון בהרבה אני ממליצה לך לא לפנות לשערי צדק כי ידוע שידם קלה על ההדק בנושא ניתוחי חירום. הדסה נחשבים לטובים בתחום הזה ואני חושבת שבתל השומר יש התמחות בלידות בעיתיות כמו עכוז אז יכול להיות שכדאי לך לבדוק.

אם יש לך עוד שאלות אני כאן בשביל לענות. מקוה שאמנע את המקרה העצוב הבא. שיהיה בהצלחה בקלות ובבריאות.

לא תמיד עיסוי הפרינאום מונע קרעים

התחלתי עיסוי בשמן שקדים והתפתחה לי פטריה איומה, יותר לא ניסיתי כלום.. ילדתי ב42 עם זירוזים וואקום

אני שומעת מדבריך שאת מאשימה את עצמך שיכולת למנוע את הקרעים ולא עשית זאת.

אנא, אל תאשימי את עצמך! אני מכירה נשים שעשו הכל וזה לא עזר - הקרעו או שהמילדת חתכה

ומכירה הרבה נשים שילדו לידה ראשונה, לא עשו שום דבר להכין את האיזור וילדו בלי שריטה!

 

אז את לא אשמה במה שקרה. גם אם היית מכינה את האזור זה לא בהכרח היה עוזר. זה לא רק המשקל של התינוק, זה גם המבנה שלא ראש התינוק, הקף הראש, המבנה שלך. או במילים אחרות - לא תמיד יש הסבר, זו גזרת שמים, כך בורא עולם סובב את הדברים. 

 

 

לא הכנתי כלום. רק חתכו אותי והיו תפרים אבל נסבלים בהחלט.
וכן לחצתי על זרוז בתאריך כדי שלא ימשיך לגדול.

אני דווקא שמעתי הפוך. שבשערי צדק מנתחים פחות מבהדסה.

לא יודעת מה נכון...

לפי מה שקראתי, במחקרים נמצא שעיסוי פרינאום אינו מונע את הקרעים הללו..

ויש עוד שלל סיבות שעלולות להוביל לקרעים חמורים.
אני נקרעתי בדרגה גבוהה דווקא בלידה השניה, למרות שהיא נולדה פצפונת. זה לא אומר כלום. בטח ובטח לא להרגיש אשמה.
רוב הלידות של המשקלים הגבוהים לא מסתיימות בקרעים כאלה.

כ10-16 קילו 

4 ו4 וחצי צדקו 

לידה רגילה

לא להצליח יותר ללדת רגיל, אז את מעדיפה ניתוח!

לא לחינם מפנים לניתוח. ליגה ראשונה מעל 4.5 קילו זה מסוכן. כפשוטו.

יהי רצון שתזכי ללידה רגילה של עובר בריא במשקל קטן מ4.3, ושגם אם יפנו אותך לניתוח- תצליחי לומר תודה על הצלת החיים הזאת שיש בדורנו.


לשאלתך- הערכה 3.5. בחדר לידה.
משקל לידה 4.240 .

ומשם עליתי 13)
ב-עניתי
ג- כן. קרעים, חתיכת שליה, דימום מוגבר.

ומשם עליתי 13)
ב-עניתי
ג- כן. קרעים, חתיכת שליה, דימום מוגבר.

ל-5 קילו אבל אמרו לנו שזה לא מדוייק כי קשה כבר להעריך לקראת הסוף, בסוף נולד בשבוע 39 (עם זירוז כי הייה לי לחץ דם גבוה) 4 קילו. מאחר ולא הייתה פתיחה אחרי זירוז (אפילו לא חצי אצבע) וגם משום שראו שהעובר גדול החליטו ללכת על קיסרי.
עליתי 30 קילו (!!!) בהריון... לא צחוק... אבל שבועיים אחרי לידה הייתי 20 קילו פחות. היו לי בצקות נוראיות וריבוי מים אז רוב המשקל פשוט ירד ממני

א. נראה לי 10 קילו

ב. 3600 וילדתי כמה ימים אח"כ 3720. שמעתי שבכל שבוע בגיל הזה העוןבד גדל ב200 גרם בערך.

ג. כן ב"ה. עשיתי עיסויים באיזור בחודש התשיעי ותודה לה' היו לי רק קרעים קטנים. תעשי את ההשתדלות שלך, תעשי עיסויים, ותסמכי על ה' שיסדר לך את הלידה שנכונה לך.

שמענו על מקרים שבהם הערכת משקל היתה לא קרובה בכלל למציאות, שבנות עשו עיסויים ולא עזר להם, או שלא עשו ולא היה להן קרעים וחתכים.. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו ולסמוך על ה'. וכמובן תפילות תפילות תפילות...

הערכת משקל מעל 4 בשבוע כזה זה גדול,
ממליצה להגיע בדחיפות לרופא נשים כדי לשקול יילוד

א. עליתי 8 קילו
ב. נולד 2.900 בשבוע 36+6, ההערכת משקל הייתה ממש קרובה לזה, לא זוכרת בדיוק בכמה אבל ממש יצא נכון.
ג. לידה רגילה, אבל במשקל כזה זה נחשב בקטנה נראה לי

נראה לי שהיא כבר ילדה...

תתיגו לי

 

@ת"ר

@@ת"ר

בן, במשקל 4.090 (או 4.075 תלוי את מי שואלים)
ב"ה לידה רגילה רק בסוף עם וואקום, עם חתך וקרע קטן (: מתאוששת ב"ה.
סיפור לידה יגיע בהמשך בעז"ה
תודה רבה רבה לכולם!!!!

רק בבריאות

מוכר הוואקום