פורום הריון ולידה (עמוד 3639)

שמישהו יראה לנכון ליידע אותך... באופן כללי מתמחים מתפקדים כרופאים מן המניין בבתי חולים..
אלא במקרים מיוחדים... חיבוק על התפרים המבאסים...
בשורות טובות

רק מרדים יכול לתת.
שאר הדברים אני לא יודעת

אבל גם לכל תת מתמחה יש את הפעם הראשונה..

והפעם הראשונה, ופעמים רבות רבות אחריה לא יהיו לבד. בחצי שנה הראשונה של ההתמחות הזו לדעתי לא עובדים לבד בכלל

רוב היום יש מתמחים בבי"ח.
וזה מתמחים שלקראת סיום ההתמחות.
כאלה שבתחילת ההתמחות בד"כ מסתובבים עם מתמחים ותיקים יותר.

ברמבם בלידה הראשונה הגיעה לי רופאה מרדימה מבוגרת היא עשתה עבודה טובה. המיילדות אפילו אלו אשר נראו טיפה מבוגרות היו כאלה שהיו טובות וכאלה שהיו גרוע בלשון המעטה. ב"ה שהכל עבר בשלום. בבוקר הסתובב ראש מחלקה והרופאים הבכירים שהכרתי אבל בערב הגיעו הפחות מנוסות שהרשו לעצמם לבצע בי פעולות שלא כרצוני כמו פקיעת קרומים. בקיצור יד על הדופק לצערנו.

אם תלדי ביום - 80%. הרופאים שהאדם הפשוט פוגש בבית חולים ברוב המקרים הם מתמחים. אם מדובר במתמחה ממש טרי הוא לא יעשה לך שום דבר לבד בלי הדרכה ובמקרה כזה נראה לי שאת יכולה לבקש שהמנוסה מהשניים יתפור אותך.
החדשות הטובות הן שיש מתמחים מוכשרים ומצויינים. באמת, את הנזק שגרם לי רופא בכיר מאד בתפירה בלידה ה3 תיקן יופי המתמחה בלידה ה4 (נקרע אזור הצלקת, והתפרים החדשים היו טובים בהרבה).

אז איפה הרופאים?

ברור שיש גם מתמחים שהם יותר טובים אבל בכל זאת בד"כ ניסיון זה יתרון לא חיסרון.

בע"ה שה' ישלח את השליחים הנכונים.

מתמחה זה גם מי שיש לו ניסיון של 3 או 4 שנים. אם זה מאד מלחיץ אותך את יכולה או לקחת מראש רופא לבחירתך בשר״פ ולשלם לו כסף, או בזמן אמת לבקש באופן מיוחד רופא מנוסה ואם יהיה בסביבה אחד כזה פנוי וחביב, הוא ייגש אלייך.
שוב, לדעתי מתמחה זה ממש לא מילה נרדפת לטיפול בינוני או רשלני. בהצלחה!

לפני הלידה שאלתי מיילדת מה קורה אם אני רוצה להתייעץ עם רופא מומחה והיא אמרה לי לבקש מהמתמחה והוא חייב לאפשר לי.

אבל זה לא היה במהלך הלידה אלא באחד הביקורות בסוף ההריון.

אצלי בלידה הייתה רופאה מומחית... זכיתי בגלל שזו הייתה לידת תאומים...

בכל משמרת יש גם רופא מומחה אין מצב שלא, ברור שהוא יהיה במקומות המסובכים יותר ואת הדברים הקלים יתנו למתמחים.

לא מחליט על שום פעולה בלי התייעצות עם סמכות גבוהה ממנו.
מתמחה בשלב מתקדם יכול להיות אפילו טוב יותר מרופא מומחה שחושב שהוא יודע הכל...
אני באופן אישי טיפלתי במחלקת הריון בסיכון ע"י מתמחה מקסים!!
קיבל באמצע הלילה החלטה די גורלית לא לנתח אותי ובה הצלחתי לסחוב עוד שבוע וחצי שזה קריטי ממש
מאחלת לך "ליפול" על רופא מקצועי ואנושי, בינינו זה הכי חשוב

ביקרתי הרבה במיון בשבועיים האחרונים של ההריון ופגשתי באמת מתמחים מעולים.

ובעיקר מתמחות.

כל מתמחה לא יכול לחתום על שיחרור? או שבשלבים מאוחרים כן?

אבל לא בטוח שיחליפו ולא בטוח שיהיה מי שיטפל בך במקום

אני סרבתי לתצפית של סטודנטים בלידה ראשונה. היום אולי כן הייתי מוכנה.. אבל לא יודעת.

בלידה ראשונה נתפרתי ע"י רופאה ותיקה (נראה לי, ביטחון עצמי גבוה ובת 40 בערך), אחכ כאב לי לשבת, לקום, ללכת וכו' בערך שלושה שבועות
בלידה השניה נתפרתי ע"י סטאז׳רית ירוקה ונטולת ביטחון עצמי, בהנחיית סטאז׳רית ותיקה (לפחות ככה זה היה נראה), הן הזהירו אותי שיכאב, המליצו לי כל מיני המלצות, ןאני חיכיתי לכאב, התכוננתי-והוא לא בא... פשוט לא כאבו לי התפרים בכלל!! אז צריך פשוט סיעתא דישמיא, שיישלח לך אנשי צוות עדינים ומקצועיים....

תראה אותי אותה רופאה בשתי הלידות.
לידה ראשונה הרגשתי את התפרים, כאב קצת וכו'.
לידה שניה התפרים היו כמעט בלתי מורגשים! ולדעתי היו יותר תפרים בלידה שניה.

ואם זה חתך או קרע
לידה ראשונה סבלתי מאוד מהתפרים
בשניה הרבה פחות
ובשלישית יותר

אבל מניחה שקשה לראות בלידה אני ראיתי כבר במעקב הריון עודף והיו לי אותם רופאים בלידה.

את יכולה לבקש מבעלך שהוא יהיה אחראי על הבירורים של הרופאים ואת תהיי נינוחה לגמרי עם הלידה? ממש מבינה אותך על התפרים. הבכור שלי נולד בלידת ואקום אחרי זירוז כי הפחידו אותנו ועוד לא ידענו מה זה אומר. אחרי זה היו תפרים וממש נורא... עד היום אני סובלת ואחרי הלידה.. וואו... לברית בקושי הגעתי. אין לי מושג אם היא הייתה מתמחה או לא עד היום...לא ניסיתי לברר או משהו.

היו רופאים צעירים שעשו עבודה מעולה וותיקים בסוף משמרת שעשו עבודה נוראה....

מניסיון של שבע לידות...

מה שמסוכן זה בראש..

ממש לא נראה לי סיבה ללכת למיון. קורה המון לילדים, תתחילי להתרגל. לא רצים על כל נפילה לרופא.

רק תראי שיא לא קיבלה מכה חזקה בשן ואז כדאי לקחת אותה לרופא שיניים

חודש מחלה בבית. ואז יאשרו לך.
קחי בחשבון שיש לך מספיק ימי מחלה

אני הבנתי שבתאומים לא צריך חופשת מחלה קודם..

צריך להיות 30 יום בבית ורק אח"כ להגיש לביטוח לאומי

אבל הם משלמים מהיום הראשון.

ואל תסתכלי על זה שאת לוקחת חופש בגלל הילדים אלא שאת לוקחת חופש כי את צריכה מנוחה וכבר היו לך ימים כאלו החודש.

לא רוצה להלחיץ אבל המצב מכאן ואליך מתחיל להיות יותר קשה משבוע לשבוע.

בסביבות שבוע 28 את תסכבי כמו שבוע 40 הריון יחיד...

רק שאני הייתי אז בשבוע מוקדם יותר...
התלבטתי מלא, בעיקר כי לא היה לי נעים מהעבודה, אבל בסופו של דבר יצאתי לשמירה, וזאת הייתה ההחלטה הכי חכמה שעשיתי!
קודם כל, זה הבדל של שמיים וארץ מבחינת הכוחות! יש לי את כל הבוקר לנוח ולהיות פנויה לילדים כשהם חוזרים הביתה (אוטוטו גם את הבוקר לנוח לא הכי יהיה לי, כי נגמרות הקייטנות, אבל זה לפחות לא לתמרן גם בעבודה וגם עם הילדים...).

בנוסף, לי התחילו בשבועות שלפני השמירה התקשויות, שהגיעו לשיא שלהן (מבחינת עוצמה ותדירות) ממש כשהתלבטתי לגבי השמירה. לקחתי כמה ימים לנוח והבנתי שהגוף שלי חייב את זה אם אני לא רוצה ללדת מוקדם מידי!
ומאז שאני בבית באמת אין כמעט התקשויות...

אני גם חששתי מזה שלא ישארו, ועדיין קצת חוששת (עוד לא עבר לי מספיק זמן בשביל להגיש את הבקשה לביטוח לאומי), אבל גם אני שמעתי שתמיד מאשרים לתאומים, ובאיזה שהוא שלב הרגשתי שזה כ״כ הכרחי ושווה לי את המנוחה הזאת גם אם יאשרו לי רק בהמשך את השמירה.
בכל אופן, הרופאה שלי אמרה שאין לי מה לדאוג ושבטוח יאשרו (היא כתבה בטופס שיש לי צירים).

שהשתכנעת בסוף ויצאת לשמירה.
אין ספק שזה שומר על השפיות

אני בשבוע 19 עם תאומים.
עייפה בטירוף ודי קשה לי הנסיעות לעבודה (שעה לכל כיוון)...אני עובדת עכשיו רק 3 ימים, עייפה אך מתפקדת...
בשלב כל כך מוקדם כבר אצטרך שמירה????
אמאל'ה...
הנחתי שאצא לשמירה מתישהו, חשבתי לקראת שבוע 30...
הלחצתן אותי...

אם זה מעודד אותך.

מרגש

אז את עוד רוצה לעבוד....?

זה נורמלי מאד לקראת שבוע 22-24 לצאת לשמירה.

הרופא הריון בסיכון שאני הייתי אצלו מוציא את כולן לשמירה בכזה שבוע בשביל למנוע בעיות.

תתחילי להכין את מקום העבודה

ממש לא בהכרח.
אני עבדתי ולמדתי ולא חלמתי בכלל על שמירה.
בסוף ילדתי ב 32 אז אולי שמירה הייתה מועילה מבחינה רפואית, ואולי לא, אבל מבחינת הכוחות והיכולת לא הייתה לי בעיה בכלל.
זה מאוד אישי.

לא באה להוסיף לך נקיפות מצפון אבל ההבדל בין שבוע 32 ל36 הוא הבדל שמיים וארץ ולדעתי שווה לעשות הכל כדי להגיע הכי רחוק שאפשר

זה שיקול דעת רפואי מתי צריך או לא, אני טעיתי שלא הלכתי לרופא מספיק בזמן.
אבל-
מה שלא הסכמתי זה עם האמירות הגורפות שבהכרח ההריון כבד וקשה מבחינה סובייקטיבית לאישה.
על זה אמרתי שזה עניין אישי. ולא כדאי להצהיר בפני אישה בתחילת הדרך שבטוח הולך להיות לה קשה.
זה לא בטוח.
זה הכל.

זה גדול לשבוע, אני יודעת. ומודים על כך מאוד להשם!

יכול להיות שבגלל שילדת מוקדם יחסית לא הגעת לשלבים האלה... גם אני עוד לא שם, אבל אני מרגישה כבר את ההבדל בקושי והמשקל לעומת ההריונות הקודמים (שבוע 25).

לא בהכרח בשבוע 24. מדברים פה כזה ברור שלכולם קשה וכבד וצריכות שמירה בשבוע 24. עם זה אני לא מזדהה. כאמור הגעתי עד 32 בלי שום קושי פיזי ברוך השם.

האמת שנראה לי יהיה הכי חכם להתקדם עוד קצת ולראות איך אני מרגישה..

מצד אחד יש שכותבות כאן שזה נהיה קשה ובאמת השמירה נצרכת, ומצד שני אנשים סביבי שיודעים נותנים לי תחושה שאם אני לא אחכה לקושי, הוא לא חייב להגיע וזה בעיקר פסיכולוגי...

יש לי גם התקשויות מדי פעם, אבל לא קבוע ולזמנים קצרים.. ובבדיקה האחרונה הצואר היה ארוך ממש..

@נשימה ארוכה לא יצאת לשמירה בכלל? ואיך היה לעבוד עד הסוף?

עבדתי עד הלידה. 4 ימים בשבוע. היה מעייף אבל לא בלתי אפשרי. ילדתי בשבוע 36 אבל לא בגלל העבודה . הצוואר היה באורך סבבה ולא היו לי בכלל התקשויות או התכווצויות.

2100
1980

ההערכה ביום הלידה הייתה הרבה יותר גבוהה. ממש הופתעתי שהיו ככ קטנים

לא רצית?

היו כמה דברים יחד אני חושבת.

א. באמת לא היתה סיבה

ב. היה הרבה לחץ בעבודה ולא היה נעים לי לתקוע ברז אבל דיברנו שאקח ימי מחלה ובסוף לא הספקתי.

ג. כדי לצאת לשמירה צריך קודם חודש ימימחלה. עד שביקשתי מהרופא כבר לא נשאר חודש (דובר על זירוז בשבוע 38)

ד. חששתי לקחת ימי מחלה שיפגעו בתלושים שעל פיהם תהיה חופשת לידה (כי יום ראשון על חשבןני ואחכ 50% וכו)

זה לא ככה. בהתחלה לוקחים ימי מחלה, ואחרי שהשמירה מאושרת מחזירים אותם למעסיק ומקבלים את דמי השמירה מהתאריך שבו יצאת לשמירת הריון (שזה יום המחלה הראשון בעצם), ולכן דמי השמירה (ודמי הלידה שאח״כ) מחושבים לפי החןדשים שלפני.
ככה לפחות אני הסנתי, אשמח שהמנוסות יתקנו אותי אם אני טועה...

האמת שאני בכלל לא טורחת לבקש מהמעסיק ימי מחלה על הזמן הזה... ב״ה אני יכולה להרשות לעצמי לדחות את ההכנסה בעוד תקופה, ולא להתחיל להתחשבן איתו על החזרים וכאלה.

גם אני לא ביקשתי בכלל ימי מחלה מהמעסיק.

אלא ישירות מביטוח לאומי.

פשוט צריך להתארגן עם חוסר המשכורת כי צריך לחכות חודש ואצלי ארך בערך חודש עד שאישרו לי ועוד כמה ימים עד שנכנס הכסף.
כמובן כבר קיבלתי על חודשיים בפעם אחת

כשיש יום חופשי בשבוע זה נראה לי הבדל של שמיים וארץ (תמיד, אבל בטח בהריון כבד כל-כך).

את תסחבי הרבה יותר כבד מהריון רגיל.

הלב והראות עובדים פי 1.5 מהרגיל ולכן גם העייפות הגדולה.

בסוף ההריון את כבדה בטירוף, א"א כמעט להתהפך במיטה... כבר יותר קל לקום ולהשכב על הצד השני.

ירדתי יום אחרי הלידה 10 קילו שזה נטו המים, שיליות והתינוקות.

זה קושי פיזי מאד גדול

זרע חיה בר קיימא ויחזיק מעמד.

מנחם ושמעתי בשני שמות את, גיל-ציון.

או גם שם שהולך יחד עם רועי, לפני או אחרי
ולא ארוך מדי
וחוץ מאלרועי

אלחי רואי

מבשר
שילה.
יראה
אלישע
אריאל
נווה
אלישיב
דביר
מעון
צורי
ינון
שמעיה
הושעיה

פעם שמעתי שהרב אליהו אמר לא לקרוא בשם הזה...

נדמה לי..אבל לא חקרתי אף פעם

אבל תודה על המידע..לא חשבתי על זה

הוא מופיע בשמות המומלצים של הרב אליהו וגם הרב שמואל אליהו כתב עליו דברים טובים

אבל שוב.אני לא מומחית או משהו. אז תבדקו ואם טוב אז מצויין לגמרי

http://www.harav.org/Torato/ArticleDetail.asp?ID=3619

כאן^ שמות מומלצים של הרב אליהו

וכאן תשובה של הרב שמואל אליהו לגבי השם רועי:

משמעות השם רועי | שאל את הרב

בסוף הספר.

תודה לך! בדיוק מצאתי אותה באתר של הרב אליהו

גם אם אני לא ממש צריכה כרגע שם, שמחות זה כיף! שיהיה במזל טוב ושיהיה בקלות וטוב.

מקבלת במכבי במודיעין
על השאר אני לא יודעת לענות.. בהצלחה ובבריאות ותהני מהמתוק/ה

היא אלופה, מקצועית, נעימה ורגישה!
בהצלחה!

המצב אחרי לידה הוא לא המצב הסופי.
המתיחה שהתרחשה שם לעצבים ולשרירים הולכת וחוזרת לעצמה לפחות חלקית במשך הזמן. אני חושבת שכדאי להמתין לפחות ששה שבועות אחרי הלידה שהמערכת מתייצבת ורק אזלגשת לפיזיותרפיה.
בהצלחה!

כי יש המתנה של חודש חודשיים או שלוש...

והמצב כרגע לא מעיד על כלום. כן כדאי להתחיל לתרגל תרגילי קיגל מתי שרק אפשר.

לק"י

ותקבעי תור בינתיים, לא נראה לי שיש תורים קרובים מאוד בדרך כלל.

מזל טוב!

ואם את רוצה לעשות מעקב זה רק בהשוואה לעצמך
הרבה פעמים דווקא הפרשות מרובות הן כמה ימים לפני הביוץ
ניסית מקלוני ביוץ?

כמה זמן את מנסה להרות?
כי יש עוד פרמטרים
יש לפעמים מצב שהרירית לא מתעבה מספיק וזה גם יכול לעכב הריון.
מאחלת לך שזה יקרה בקרוב בקרוב בבריאות ובשמחה!

ניסיתי כבר מקלוני ביוץ אבל אני מהאחוז שהם לא מראים מה התשובה

ככל שהם יותר דומות לחלבון ביצה, את מתקרבת לביוץ. מיד בתום הביוץ- ההפרשות משתנות ליבשות וקרמיות ( לא נמתחות)

לרוב יש יחסי אישות, ואחרי יחסי אישות יותר קשה לעקוב אחרי ההפרשות. 

במודיעין. נוסעת מרחוק (אותו מרחק כמו ירושלים) ולא חסר בעיר שלי כלום. אבל זאת מרפאה מעולה ואני ממש מרוצה. אם זה עוזר לך.

בסכרת היריון
בהיריונות הקודמים והייתי מרוצה מאד!

את מוזמנת לעבור במאוחדת ולהגיע אליה במשגב לדך, שם היא פחות עמוסה.. (הייתי בשניהם. מרכז בריאות האישה במכבי באגריפס בעיניי בכללי עם התנהלות זוועה. לפחות כשהייתי שם)

אין שם את הרופא התורן? כל פעם שבאתי לביקורת תמיד היה רופא אחר.. לא חייב דווקא לשושני.

אני מעדיפה רופא קבוע שיעקוב, ולא כל פעם רופא אחר. קשור גם לסיבה שזה הריון בסיכון..

לא מעוניינת בשלב זה לעבור, אבל תודה..

יש מצב שתהיי לבד בחדר.אם אני לא טועה את יכולה לעבור להדסה בייבי בתשלום מספר שעות אחרי הלידה, אולי תצטרכי לחתום על טופס ויתור אישפוז או משהו כזה כמו כל אישה אחרת שמוותרת על אשפוז ומבקשת שחרור מוקדם הביתה

אולי שווה לברר על שחרור מוקדם וללכת למלונות. רק קחי בחשבון שהם לא אוהבים את זה בכלל.
בסנט ג'וזף יש

יהודיות באמת הולכות ללדת שם?
נשמע לי מלחיץץץ

זה ממש ליד המטה הארצי..דווקא לא מלחיץ בעיני

רופאים ערבים אבל יש כאלה גם בכל בתי החולים

במחלקה א' יש בסוף המסדרון 2 חדרים פרטיים, אני הייתי באחד מהם, הם מאד קטנים ודי מחניקים...

עד כמה שידוע לי אין אפשרות לשלם על חדר פרטי בהדסה, זה תלוי עומס אבל כשאני ילדתי שם הייתי תמיד עם עוד מישהי בחדר. כשהיא השתחררה, אחרי שעתיים כבר הגיעה יולדת אחרת.

אם זה מעניין אותך, אשמח להרחיב פה / בפרטי
(בהנחה ולך ולתינוק אין גורמי סיכון למינהם)

אולי תעשי פשוט בדיקה

קצת לא הבנתי מה הקשר למחזור הקודם עם הבדיקת בטא נשמע מהשאלה שלך  כאילו לא היו יחסים מאז...

לא היו..

הייתי על אנטיביוטיקות חזקות ומאוד חולה.. 

ככה שלא היו.

אבל אפילו שהבראתי לפני כמה ימים אני לא סופרת כי אני יודעת שגם ככה הוסת תגיע עוד מעט כניראה

ולא רוצה להתאכזב .. ולהתבאס.. 

בכללי וסת סדירה, כן. 

אולי קשור בזה שהייתי מאוד חולה ועם שני סוגי אנטיביוטיקה חזקים מאוד?

 

עשיתי עכשיו בדיקה ביתית, מהזולות של תשובה כנה. ויצא שלילי..

הן אמינות בכלל ?

כתוב בדף שלהם ש"מומלץ עם השתן הראשון של הבוקר" 

תגדירו מה זה מומלץ? אם לא עם השתן הראשון של הבוקר זה לא אמין?

כי לפעמים השתן הראשון של הבוקר זה כשהבת שלי מעירה אותי ב4 בבוקר ואין לי איך להתעסק עם בדיקות באותו זמן

בלי שהיא תעיר את כל הבית . 

זה מאוד נדיר שמקבלים וסת בהריון אבל גם אם זה היה המצב אצלך כל בדיקה כבר היתה מזהה גם הזולות

קרה לי פעם אחת שהייתי עם דלקת גרון ולקחתי אנטיביוטיקה והמחזור איחר בשבועיים.

אפשר פירוט?

מרכבים 3 דפנות ולא 4
מצמידים למיטה של ההורה
מחברחם עם אזיקונים או משהו שיתפוס הייטב
שמים שמיכה מגולגלת (נגיד פליז) ברווח בין המזרנים

1. ברור שיש מצב! תשאלי ותפרטי את כל הנתונים.
2. באיזו בדיקת דם מדובר?
3. מבינה שאת בתחילת הריון. למיטב ידיעתי אין בעיה. אבל צריך להתאים את הביטוח.
4. תתכופפי מהברכיים ולא מהגב (לשמור על גב זקוף וראש ישר)
תרגישי טוב!

יש את הספר תפילת חנה, מקבץ של המון תפילות לאישה לכל המצבים...

בעיקר כי זה צום דחוי. יש רבנים שמתירים להריוניות ומניקות באופן גורף, ויש כאלה שבהתאם למצב, כדאי שתשאלי.

2. לא עקבתי אחרי שרשורים קודמים.. אבל רוב הבדיקות לא מאוד דחופות ברמת היום למחרת, ואפשר תוך כמה ימים.. אז נראה לי שזה בסדר לחכות ליום שלישי. לי הרופאה הייתה תמיד בימי חמישי, והיו לי רק ימי חמישי ושלישי פנויים לבדיקות דם, אז הרבה פעמים יצא שהיה לי שבוע בין מתי שקיבלתי הפניה לבדיקה למתי שבדקתי, וזה היה בסדר.

3. שוב, לא יודעת באיזה שלב את, עקרונית מותר לטוס בהריון עד שלב מסוים, כל עוד זה לא הריון בסיכון.. באתרים של חברות תעופה בדכ יש את המידע המדויק.

4. יכול להיות קשור לבחילות וההקאות/לחולשה כללית של שליש ראשון.. כדאי להקפיד על שתייה מרובה ואכילה מאוזנת עד כמה שאת מסוגלת, מנוחה ולקחת ויטמינים- פרינאטל, ברזל ולי הרופאה המליצה גם על ויטמין c

הרבה רבנים מתירים לא לצום, כי זה צום נדחה. הכי טוב שתשאלי.
2. למה לא? זה לא דחוף לדעתי...
3. מותר לטוס. רצוי לזוז מדי פעם (פעם בחצי שעה ככה לקום לעשות סיבוב. זה טוב לזרימת הדם.
4. ייתכן, בדקו לך לחץ דם? אם הוא תקין נשמע בסדר.
5. אני לא מכירה

גם בהריון וגם זה צום נדחה, בהחלט יש סיכוי.
אני דיברתי היום עם רב כי באופן כללי קשה לי בצומות ובטח בהריון, והוא אמר לי לנסות לצום עד חצות, אבל אם אני מרגישה יובש או סחרחורת לפני אני יכולה לשבור מיד. (צריכה לעשות הבדלה) אז ממש שווה לשאול, זה אינדיווידואלי והרב יענה לך לפי התנאים שלך

או עם התקן נחושת?

מענין אותי הקשר להתקן נחושת

ומאבדים הרבה דם שהגוף לא מצליח להתמודד לבד עם זה.

יש לי כמות דם מטורפת במחזורים. נראה לכם קשור?

אם זה עד כדי כך משפיע עליך תשקלי להחליף להתקן הורמונלי או גלולות

זו בדיוק הסיבה שאני לא שמה התקן רגיל, המחזורים הרגילים שלי הם יחסית כבדים ואני בטוחה שהתקן יעשה יותר גרוע.

ללנטון זה בטוח בהריון ואם נהייתה לך דלקת בקיבה או בושת זה יטפל גם בזה

בתי את אלופה! רואה שאת שולטת בהכל

כן זה כמו אומברדקס

היה לי צרבות ב2 הריונות אבל בשליש השלישי ובצורה יותר נסבלת ולא לקחתי כלום. ההריון הזה שונה...
מסכנה שסבלת בהריונות. הריון בשבילי זה ממש כמו חולי.
יכול להיות שהדקלקטין גורם לצרבת? כי זה ההבדל בין ההריון הזה לקודמיו

אולי בגלל שאת לא מקיאה את פתאום מרגישה יותר את הצרבת

חיידר האליקובקטר פילורי ובשננים האחרונות כשהיה לי חומציות בקיבה מיד הרגשתי כאב ולפעמים קצת צרבת.
כנראה שבגלל ההקאות ותחילת ההריון החומציות בקיבה עולה וזה גורם לכאב ותחושת הבערה.
נברר עם הרופאה ביום ראשון... ונבקש את התרופה שהמלצת עליה

את אמורה להכיר את התרופות האלו כי לוקחים אותם תוך כדי האנטיביוטיקות בטיפול
לנטון או אומפרדקס

אז ממש לא זוכרת את שמות התרופות שלקחתי. זוכרת שהיה מלאא כדורים באנטיביוטיקה.
מאז אני בעיקר שומרת לא להגיע לרמת חומציות גבוהה בקיבה ולא לוקחת תוספים

מורידה חומציות יתר בקיבה. מה שבעצם גורם לצרבות.
נסי בנתיים לשתות מים עם אבקת סודה לשתיה. על בטן ריקה. אמור לעזור ולעשות פעולה דומה.
אם אני לא טועה אז משהו כמו כוס מים עם כפית סודה לשתיה. או חצי כפית

אני בנוסף עם בחילות ומים לא מסוגלת לשתות ובטח לא על בטן ריקה אז ק"ו לא סודה לשתיה.

כי בחילות גם מגיעות מעודף חומציות.
אם קשה לך לשתוץ. נסי להתחיל את היום עם קרקר יבש שיספוג את החומציות

היא אחוזון 50 בשני המדדים, גם גובה וגם משקל? אם כן, אחוזון 50 זה מקום מצוין באמצע, בדיוק ממוצעת כמובן שיהיו ילדים קטנים שיראו גדולים ממנה -ילדים שגדולים מהממוצע.... מכירה את הפערים מהסביבה שתיארת משני הצדדים, ילדה קטנה מהממוצע וילד גדול מהממוצע, ברוך השם שניהם מוכשרים ומקסימים. ועד כמה שידוע לי (אבל לא מניסיון אישי) ילד יכול לצאת בגובה ממוצע גם אם שני ההורים גבוהים וזה תקין לחלוטין.
ותסמכי על האחיות בטיפת חלב שאם היה ממה להילחץ הן היו מלחיצות...

בדיוק כמוך.
רק שאצלי אנחנו מתחת לאחוזונים, משקל 4 קילו.
ואני לא דואגת.
אז את?...

שימי לב שהיא נותנת מספיק שתן בטיטול.
גם אצלנו בגיל חודשיים היה בסדר גמור
בהמשך ראיתי שאין מספיק טיטולים למרות שאכלה מצויין, בשקילה של גיל 4 חודש הגיעה הנפילה.

תעקבי תראי שהכל בסדר מבחינת הטיטולים, אם את חושדת שאין מספיק אז תלכי להישקל בגיל 3 חודשים.

תכלס גם אם לא תעלה מספיק במשקל לא יודעת אם יש ממש פתרון