פורום הריון ולידה (עמוד 3650)

אם זה פחות ממחזור תתיעצי עם רבר יכול להיות שזה לא מטמא

זה גם לא כתמים.. זה כן דימום שמצריך תחבושת לא בכמות גדולה! סליחה על התיאור..

לשים תחבושת לא  להסתכל בניגוב  ורק אם הדימום חזק בגודל של כרטיס אשראי רק אז זה מטמא

אל תאסרי את עצמך סתם.
במקביל תתיעצי עם הרופא שלך.

פשוט זה לא כתמים אז לא נראה לי שאפשר להקל

רק לנקודות קטנות מגריס?
כי יש כל מיני שיטות מתי נאסרים..

נשמע מאוד אופייני לגלולה הזו, תופעת לוואי מאוד נפוצה ששבוע ומשהו אחרי התחלת הלקיחה מתחיל דימום, ויש בנות שהדימום אצלן לא נפסק..

לפי טיפת חלב

יומיים אני נותנת לטעום קצת ירקות, וישר זה מחליף ארוחה?! :-/ לא הבנתי איך...
ועוד שתי שאלות:
נותנים טעימות לפני או אחרי הנקה?
והאם צריך להתחיל להוסיף מים ברגע שמתחילים טעימות?
תודה רבה

עדיף לעשות חשיפה הדרגתית. שזה אומר כל כמה ימים לנסות לתת בטעימה ירקות אחרים.לבדו- שאין תגובה חריגה. אח''כ לעבור לטעימות של פירות. אח''כ אפשר כבר לתת טעימות של כל שאר הדברים. מגיל חצי שנה כן אפשר להחליף לארוחה, אבל זה לא בבת אחת.
עדיף לתת לפני הנקה, רק במידה והוא לא עצבני, שלא יווצר לו קשר שלילי עם. האכילה. אם הוא ממש מורעב ובמצברוח רע בגלל זה אז עדיף להניק קודם ואז לתת לנשנש.
וברגע שעוברים לארוחה שלמה צריך לתת להם ביחד איתה לשתות מים.

לדעתי אלרגנים צריך לתת טעימות של ליקוק לאורך כמה ימים וכמובן כל פעם לחשוף לאחד אחר

אבל ירקות (תפו"א גזר קישוא בטטה) כן יומיים שתי כפיות לא יותר וביום השלישי קערה (כמובן כמה שהילד זורם ) מגיל חצי שנה עד שנה נותנים את המרק ואח"כ השלמה של הנקה או תמ"ל

לאט לאט שמתחילים להכניס חלבונים עוף יוגורט וכו ההנקה כבר לא חייבת להיות ארוחה עיקרית אבל כמובן תלוי גם בך וגם בילד

 

יש ילדים שבגיל 5 חודשים כבר אוכלים מנה של מרק עוף ויש כאלה שרק בגיל 8 חודשים שנה מסכימים להכניס כפית לפה

כמה הוא מוכן לאכול מהירקות.
אם הוא מתלהב ורוצה עוד ועוד, אז אחרי שנתת לו 3 פעמים מירק מסויים וראית שאין לו אלרגיה, את יכולה לתת לו בכמות שתחליף ארוחה. אם הוא לא רוצה יותר אחרי 2 כפיות, אז הוא עוד לא מוכן.
אני ניסיתי בנפרד גזר, בטטה וקישואים במשך 3 שבועות, ורק אחר כך הכנתי מרק מהכל ביחד (ובצל, שלא נתתי לו לטעום...) ונתתי לו בתור ארוחה

שום דבר לא טוב בלי סוף... התעמלות צריך להגביר במינון... לא להתחיל ריצות ודברים שאת לא רגילה אליהם אלא פשוט הליכות פשוטות, שחיה וכדו.
ולהגדיל שעות מנוחה-לישון טוב יותר ובשעות נורמליות, סביר מאוד גם לנוח בצהריים...

אז אני משייכת את זה לחוסר שתיה.. או צורך במנוחה..
אבל כנראה שזה שונה מאחת לשניה..

3 לכל אחד מההורים או 3 לכל הורה?

נ.ב. יש 3 ימים כאלו בשנה. הימים שחם אבל המזגן עדיין מכובה.

לק"י

אבל מצידי 3 השכמות בלילה משותפות לשני ההורים

אחרת החוק לא יעבור בג"צ.

מחליפים כל לילה.

לק"י

אבל בשם השוויון המקודש.

תתכנס וועדה מיוחדת ותחליט מתי ואיך נותר לתינוק להתעורר ומי קם אליו.

זה יהיה תינוק נורא בכיין.. לא בטוח שכדאי.

וחותמת בחום....! להתעורר רק 3 פעמים בלילה נשמע חלומי....וברור שעדיף פחות מזה אבל אני מציאותית ובטח זה לא יקרה בקרוב....

ומאיזה שעה מתחילים לספור....? ממני שעייפה מאוד ועדיין מועסקת על ידי שני זאטוטים שעדיין לא נרדמו..

לק"י

מצידי מהרגע שנכנסתי לישון...

(מזל גדול שהארכתי את חופשת הלידה, והיא התחברה לי עם החופש הגדול. לא יודעת איך הייתי מתפקדת בעבודה).

לא אומר כלום על מחזור ממשמש ובא..

אל תילחצי .

בד''כ ההנקה מפעילה את הורמון האוקסיטוצין שמכווץ את הרחם (אני ממש הרגשתי את זה בתיאום עם ההנקה בימים הראשונים שלאחר הלידה אבל אח''כ זה עבר). מעניין שאת אומרת שזה התחיל רק עכשיו..

אבל הרבה הרבה יותר כואב. והפסיק.

אני חושבת שהכי בריא זה לחיות כרגיל, לא לנסות לנחש אם יגיע או לא יגיע, לשחרר, לא לעשות מיליון בדיקות הריון, רק אם יש איחור רציני. ה' נותן לכל זוג בדיוק בעיתוי שמתאים להם. בינתיים אפשר להנות מהתקופה, לחזק את הזוגיות של שניכם ככה לבד בלי ילדים, בלי בחילות חבל להרוס את התקופה היפה הזו עם לחץ מיותר. פשוט תהנו יחד ותבנו את הזוגיות שלכם.

זה לא דווקא קשה להיכנס להריון, יש זוגות שמיד זוכים להריון ויש כאלה שלוקח להם זמן. גם כשהכל תקין אצל שני בני הזוג עדיין יש 20% סיכוי להיכנס להריון בכל חודש שמנסים ועד שנה זה בכלל תקין לחלוטין.

כדאי להקפיד לקחת חומצה פולית מדי יום ולהיות רגועים, אומרים שלחץ רק גורע

ה' יברך אתכם ויתן לכם את ההריון בדיוק בדיוק בזמן הטוב לכם!

זוהרת, זוכרת שכתבת רעיון דומה בקשר לתקופת החיפוש אחרי בן זוג. שבמקום להיות בלחץ של החיפוש לנצל את התקופה ולהנות ממנה.

פשוט פה זה מרגיש קצת יותר כיאלו "תלוי בנו".

עושים דברים לפי הספר, אז איך לא "נקלט"..

אבל תודה שהזכרת לי את זה, זה באמת רלוונטי  לכל דבר בחיים!

רק תפילות

וגם להיות בהריון ראשון זה סוג של אישור ואושר ברמה אחרת

 

ביוץ מודעות לפוריות כל האלה עד מכירה?

זה ממש מדבר על תסמינים וסימנים לפי מה שהבנתי

אני אישית בשאיפה ללמוד יסודי

בינתים עוקבת כל חודש על עצמי

הגוף עובר שינויים לקראת הביוץ: ההפרשות בנרתיק משתנות, המיקום והתחושה של צוואר הרחם משתנים. יש שינויים מזעריים בחום הגוף בשעות הבוקר. אפשר למצוא המון מידע על זה באינטרנט.
יש נשים שמרגיע אותן ללמוד את הדברים האלו כדי להכיר טוב יותר את הגוף ואת המחזוריות שלו וכך גם לדעת באלו ימים בערך הן פוריות ובאלו ימים לא. אם זה מעניין אותך ואת יודעת שזה לא דבר שילחיץ אותך את יכולה לנסות לעקוב ולהכיר מתי את פוריה ומתי לא ולתזמן דווקא בימים הפוריים. (וזה גם לא מחייב שיהיה הריון כי גם בתזמון נכון יש רק 20% סיכוי)
אני באופן אישי רגועה יותר בלי לחשוב יותר מדי על זה ובלי לעקוב. סה"כ לא עבר הרבה זמן בכלל.

יש כאלה שמרגישות ביטחון כשהן מכירות את הגוף שלהן ועוקבות אחרי מה שעובר עליו. אבל יש כאלה שפשוט טוב להן לא לחשוב על זה, למה תזמנתי ובסוף לא נקלט? אולי יש בעיה... טוב להן לזרום עם החיים, לבנות את הזוגיות כאן ועכשיו וכשיבוא יבוא ונשמח.

לתת לחיים לזרום, זה עוד ממש תחילת הדרך...

בשרשור אחר על כל מיני סימנים ומה הם אומרים

יש כאלה שזה רק עושה להם טוב לדעת ולהכיר  את גופם(אני)

מה כזה גרוע בזה?לא הבנתי ולמה להשתגע?

הפוך כשיש לה זמן שתתחיל להכיר את עצמה 

לדעתי...

 

מלחיץ כל ההשתגעות אחרי זה,
אבל אולי זה רק אני.

מיד כשקמים בבוקר, בהליכה לשירותים,
במעקב תמידי אחר הגוף.
לי באופן אישי זה נראה להכניס את כל כולך למשהו- שעוד אין סיבה לדאוג לו.

של קצת מזה לא להכניס את כל הראש אולי חצי עין ואף חח

קצת להתענין במה שקורה אצלינו כמובן שבלי לחץ 

השאלה אם זה עוזר יש כאלה שבלי לחץ גורם להם לעוד לחץ

כל אחת מה שטוב לה.

לק"י

הריון זה משמח, אבל הרבה פעמים גם מתיש ועם תופעות לוואי.

(לא שאני לא מבינה אותך..אבל בדיעבד אני שמחה על הכמה חודשים של נישואים בלי הריון).

ככ רוצה ילדים, אבל מבינה שלחץ לא יועיל.. מנסה כמה שיותר להשתחרר ולהרגע

גם אני הייתי ככה אחרי שהפסקתי גלולות בפעם הראשונה...
וגם לי אמרו שאהנה מהזוגיות וזה זמן שלא יחזור
וגם אני חיכיתי כבר "להצליח", לראות שאני מסוגלת ושאין בעיות.
נו, אז גם אני אגיד לך לשחרר, להנות, לנצל את הזמן כזוג
כי אחר כך נהיה יותר משמעותי ומספק אבל גם יותר מאתגר.
וכל דבר בזמנו הוא טוב. אז הזמן לזוגיות הוא טוב, ומדוייק, ותמצו אותו.
יתן לכם המון כוח ואחדות להמשך האתגרים המשפחתיים.
ותקבלי את עצמך בציפיה ובאכזבה, הרצון העמוק הוא נפלא, הוא עוצמתי, קחי אותו לתפילה, וקחי אותו אחר כך להורות.
(ולא כולן סובלות בהריון, יש כאלה שזה אתגר מטורף לזוגיות, בטח בראשית דרכה, ויש כאלה שפורחות בתקופה הזאת... לא לפחד ובעז"ה בשורות טובות בזמן המתאים לכם!)

בפעם הראשונה שניסינו להיכנס להריון ולקח כמעט שנה היה לי שם לתקופה הזו, אבל ב"ה כבר שכחתי אותו זה הזמן הזה שרשמית אסור להילחץ אבל תכל'ס נלחצים וגם הסביבה הרבה פעמים מלחיצה. וכל הדיבורים על זמן טוב לזוגיות זה יפה (ונכון) אבל היה עובד הרבה יותר טוב אם היינו יכולים לדעת בודאות שמתישהו זה כן יגיע בקלות (אגב, מבחינתי 'בקלות' זה טבעי, ואשרי שזכיתי, לא היה מובן מאליו שככה יהיה). לכן זה משהו שקל נורא להבין בדיעבד וקשה נורא לשחרר בזמן אמת.
בכנות? אני לא מצאתי שיטות. יש חיים שצריך לחיות אותם אז לא חושבים על זה כל הזמן, בסוף זה מגיע. מאחלת לך במהירות והכי בקלות

בשיליה קידמית מרגישים בד"כ תנועות מאוחר יותר.

התבלבלתי בהתחלה אבל עכשיו סבבה

תודה לכן

טמטמת.. לכי תביני..

כשיש שיליה קדמית כנראה שמרגישים את תנועות העובר מאוחר יותר ובפחות עוצמה כי השיליה נמצאת בין העובר לבטן.
(אבל לא מחייב, לי חש שיליה קדמית ומרגישה תנועות כבר משבוע 16)

לפעמים מתחילים להרגיש תנועות יותר מאוחר
חוץ מזה אין הבדל

הביצית לעומת זאת מחזיקה מהביוץ 12-24 שעות לפני שהיא מתנוונת. לכן יש סיכוי טוב להריון אם מנסים ימים לפני הביוץ וגם קצת אחריו.

סיכוי גדול?

לא יודעת מה האחוזים של הסיכוי אבל לזרע יש עמידות גדולה בגוף האישה ו36 שעות זה לא כל כך הרבה זמן.

בכל אופן גם לפי המדע וגם לפי ההלכה ב36 שעות לפני יש סיכוי סביר ולא נדיר בכלל

זה גם הפרשות
כאבים בצד
בדיקה במקלונים
וזה אחרי כמה חודשים שאני עוקבת.

אבל היום אין לנו אפשרות לנסות

עכשיו ההמתנה הזאת של שבועיים... שד' יעזור לי

קיימנו יחסים 3.5 יממות לפני הביוץ ולא נקלטתי..

לק"י

גם אם זה ממש קרוב לביוץ.
אני חושבת שקראתי שיש סיכוי של 20% להקלט

וכניסה להריון תלויה רק ברצונו יתברך☝

[דולה]
@תחיה דולה
@אימל'ה

למדתי בירושלים.
ותודה ל@*כוכבית*

א. גדולה יחסית. חצי שנה -+ והיה תינוק גדול.
ב. יש לנו אותה שנתיים. עובדת מעולה בינתיים.

 

יש סיפור על מקווה אחד מיוחד שסגולה לטבול בו או לתרום אליו מכירה מקרוב סיפורים מדהימים אם את רוצה אשלך לך בפרטי

וכן משתדלת לשמור על טהרת המשפחה

להתפלל ובעיקר לשחרר.. אצלי ההריונות הגיעו כשהייתי בטוחה שאין מצב שזה קרה החודש

סגולה ללידה קלה, לא חובה..
הייתי מציעה לך אחריי אבל יש לי עוד זמן עד 9
מקווה שתקלטי בקלות בקרוב

כסגולה ללידה קלה

סגולה ללידה קלה וממש לא חובה.
וזו טבילה פשוטה, לא עם הכנות כמו שבטבילה דאורייתא שנשים בד"כ טובלות

כסגולה ללידה קלה

אבל לא מכירה משהו חד משמעי,
חוץ מלהקפיד מאוד על ההלכות של טהרת המשפחה. ללמוד שוב אם יש צורך ולראות אם יש פרט שמפספסים

תיכנסי לאתר של כללית מושלם, יש שם מקום ללחוץ על "סל הריון". זה יפתח לך דף עם הסבר מפורט, אבל בעיקרון תרדי עד למטה, ויש שם קישור להורדת טופס שאת צריכה להדפיס ואז למלא ולשלוח להם, עם צירוף של צילום ת"ז והקבלה על התשלום לקורס.

אם את מניקה - יכול להיות פטרייה.

אולי יש לך פטריה )-:

איך מזהים פטריה?
אם הקטן עצבני אבל רק בלילה- אולי גם לו יש? או ששלי מעצבנת אותו?
חשבתי שזה בטח אוזניים או שיניים..?

רק בלילה נשמע באמת כמו מה שאמרת ולא כמעט פטריה אצלו.. לרוב פטריה אצלם מופיעה כצבע לבן בלשון שלא יורד בניגוב.
פטריה אצלך יכולה להופיע עם כאבים כמו דקירות בזמן ההנקה ואחרי, יובש ואדמומיות באזור הפטמה, גירודים וכו'.

הגרד פחת, אמשיך לשים לב..
תודה רבה!!

או בטלפון אם את לא יכולה 

יש הרבה דברים אני לא יודעת בדיוק מה למה

השתמשתי בתחבושות (במחזור רגיל)באופן כללי הן טבעיות ונעימות

אני לא בעד ולא נגד צריך לנסות

 

בעלי מקבל עכשיו עדיין כי אני לא מקבלת 

אאלט 

יש אתר כל זכות וכאלה יש שם כללים

לק"י

ונתנו לי את הפלאפון של אחד האחראים שם שאמור לדעת, ועוד לא התקשרתי.

לק"י

אבל נברר בוודאות.
(להסתדרות אין אינטרס להגיד משהו לרעתי).

והייתי רוצה לדעת מראש אם ישלמו לי על זה או לא!

שווה בירור. לא לגלות הפתעות בסוף החודש...

לק"י

זה מאוד מוזר אם לא משלמים.

נראה לי שלפי החוק 4 חודשים, אז ממתי שחזרת, כלומר אם הארכת, אז מאז.

אבל, אם אצלכם במקרה נותנים יותר ממה שהחוק מחייב, אז כאילו 'הפסדת' זמן. אבל הרווחת בגדול את כל עניין ההארכה כמובן.

לפי כל זכות

• אם עובדת לקחה חופשה בתשלום או ללא תשלום (חל"ת) לאחר חופשת הלידה, תקופת החופשה חופפת את תקופת הזכאות לשעת הורות. כלומר, 4 החודשים שבהם היא ובן/בת זוגה יהיו זכאים לשעת הורות נספרים החל מתום חופשת הלידה ולא מתום תקופת החל"ת או החופשה בתשלום. אם תקופת החופשה שאחרי חופשת הלידה אורכת יותר מ-4 חודשים, הרי שלאחר חזרתה לעבודה העובדת לא תהיה זכאית כלל לשעת הורות וכך גם בן/בת זוגה.
• עובדת שקיצרה את חופשת הלידה וחזרה לעבודה מוקדם יותר (כלומר שהתה בחופשת לידה פחות מ-26 שבועות), (ובן/בת זוגה, אם בחרה לחלוק את הזכות) זכאית לשעת הורות במשך 4 חודשים מיום חזרתה לעבודה.

 

 

ונותנים יותר ממה שהחוק מחייב, זה למשל עובדי מדינה, שמקבלים קיצור יום עבודה עד יומולדת שנה של התינוק

ויש את זה בעוד מקומות, עיריות למשל, שמעתי את זה מכמה עובדים בגופים גדולים. הטבה שווה...

שעת הנקה בעבודה (שעת הורות)

 

בפירוש רשום שם שזכאים לזה מתום חופשת הלידה שהיא 26 שבועות, מציינים את זה. (15 שבועות בתשלום, והיתר עד 26 שבועות- ללא תשלום)

לק"י

רק נברר ממתי זה מתחיל לי כביכול, כי הייתי אמורה לחזור בתחילת החופש, אז מן הסתם "הפסדתי" חודשיים.

מעניין באמת איך זה לעובדי הוראה? מפסידים את השעות בגלל שממילא בחופש?

לק"י

כעיקרון גם אם אני אעבוד קצת בחופש בקייטנה (יש קייטנה בבית ספר עד 15/8), לא יתנו לי שעות הנקה, כי בהוראה מורידים שעות שהיה, ובקייטנה אין.

לק"י

הגדול).

לק"י

וזה יועיל לנו עם ההכנסה או ההוצאה של הילדים למסגרות.

קראתי כמה פעמים כתבות של נשים בטיפולי פוריות שאד הדברים שמכאיבים להם זה שחברות מפחדות לספר להן או מספרות להן בהיסוס

בכל מקרה זה קצת יצבוט לה ואולי היא כבר בהריון בעצמה ולא מספרת

לדעתי פשוט תגידי לה יש לי בשורה טובה לספר לך...

כך את נותנת לה מרחב אישי כדי להגיב איך שהיא רוצה ולהביע את הכאב של בלי צורך להעמיד פנים מולך.

לכתוב לה משהו כמו: "שלום, יקרה! מה שלומך? רציתי לספר לך שאני ב"ה בהיריון ואמורה ללדת בסביבות תאריך X. שיהיו רק בשורות טובות לכולנו, אהובה..."

 

אני חושבת שכדאי לספר לה בסביבות שבוע 16-17.

בהצלחה... ובשורות טובות...

העניין הוא שאנחנו ממש חברות נפש , הכי טובות, אני חושבת שבהודעה יש משהו קצת מזלזל..אבל אחשוב על זה..תודה! 

יכאב לה. אין לך מה לעשות עם זה. היא חברה טובה והיא תשמח בשמחתך ועדיין יכאב לה. מכירה את זה כי הייתי שם
איך את יכולה להקל? קודם כל לספר לפני שתשמע ממישהו אחר כי אז זה יותר פוגע
דבר שני לספר בפשטות בלי לעשות מזה ענין, לעבור לדבר אחר כך על משהו אחר ולא למשוך את השיחה יותר מדי כדי לתת לה אפשרות להניח את הטלפון ולבכות קצת ולעכל.
תמשיכי להתקשר גם בימים שאחר כך , לא לספר ולהיעלם כי זה נותן הרגשה שאת מפחדת ממנה ומתחמקת וזה מאד פוגע
מה שכן הרגישות הכי גדולה- אל תתחילי לשתף בכל בדיקה הרגשה והתקדמות. אם היא שואלת תשתפי בטבעיות ואם היא לא מעלה את זה ולא שואלת איך הולך ואיך את מרגישה אז תמשיכי לדבר איתה על דברים אחרים כמו שדיברתן עד כה. אל ״תיעלמי״ לה כחברה.
ה יעזור והיא תיפקד במהרה
בהצלחה זה באמת רגיש וכל הכבוד לך על הרצון והחשיבה

לספר, הכי גרוע זה שמרגישים שמסתירים ממך...

לכאוב, זה יכאב בכל מקרה, גם אם תספרי וגם אם לא. המינימום, זה שהיא תרגיש שאת מתנהלת בטבעיות איתה.

לגבי הנקודה של עין הרע,

אני חוויתי את זה ממקום אחר (לידה שקטה) ויש לי חברה שאנחנו לא חברות מאז, בכלל! זה כל כך פוגע שחברה חושבת שאני יעשה לה עין הרע או שעיני צרה בה, שזה גרם לי להפסיק להיות חברה שלה. תנסי להשתחרר מהנקודה הזו, ולדמיין לרגע מה היה קורה אם הייתן במצב ההפוך, היית רוצה שיקרה לה משהו רע? מאמינה שלא, לכן אם את משדרת לה משהו כזה, אפילו בעקיפין זה שם אותה בעמדה ממש לא נעימה.

היה לי ממש חשוב לכתוב את זה, כי ממש אפשר לאבד כך חברות

כאחת שעברה מלא טיפולי פוריות וחיכיתי 9 שנים לבוא הנסיך... אין דבר יותר כואב מחברה/גיסה וכו שלא מספרת לך שהיא בהריון. אישית עברתי את זה מספר פעמים, ותמיד זה פוגע. הרי זה לא דבר שניתן להסתיר, אז להיפך ברגע שתשתפי אותה והיא תהפוך לחלק מהחוויה שלך ועוד כאחת הראשונות שיודעות, אני בטוחה שהיא תפרגן לך מכל הלב. נשים שמחכות לילדים, לא יעשו עין הרע או יאחלו משהו רע לאישה או לילד אחר! גם אם זה טיפונת כואב, זה לא כי לא מפרגנים, אלא כי פשוט גם רוצים. וגם היום,  כשאני בצד השני של המתרס ואני בהריון וכבר יש ילדים בבית, יש לי עדיין חברה שמחכה לתינוק כבר כמעט 20 שנה. חברה של לב ונפש. סיפרתי לה עוד לפני שסיפרתי להורים שלי. לא חששתי ממנה ולא חשבתי לדקה שהיא תאחל לי משהו מלבד מלא הברכות והאהבה שלה. לפי דעתי תהיי פתוחה, תספרי לה בשמחה ותראי אם יש מקום לומר לה שאת יודעת שזה אולי לא קל לה, אבל את כ״כ קרובה אליה שפשוט כ״כ רצית לשתף אותה כבר. אחכ בהמשך תראי אם היא מעוניינת לשמוע פרטים על ההריון או שעדיף לדבר איתה כמה שפחות על הנושא. אל תעשי את זה מוזר אז היא לא תרגיש עם זה מוזר. זו כמובן דעתי האישית, את תעשי מה שטוב ונוח לך. בכל מקרה שיהיה לך הריון קל וידיים מלאות!

לא הרגשתי שאני בבעיה, ובטח לא הכאיב לי שאנשים סביבי נכנסו להריון. שנה פלוס זה עדיין ממש לא נורא

שנה זה באמת לא נורא
אבל יש נשים שלוקחות את זה מאד קשה, גם תלוי בגיל ובלחץ מהמשפחה . אני מניחה שחברת נפש יודעת האם וכמה הנשוא מכאיב לה

מדברים שהיא סיפרה לי בדרך אגב, כמו למשל שקשה לה להיות עם אחיינים שלה כי להם אין ילדים וכו' .

 

ותודה לכן על התגובות ,

החלטתי לספר לה ראשונה, ובאמת לא "לחפור" על זה יותר מדי ולהיות רגישה לסיטואציה..

 

אני באמת מקווה שזה לא יעשה לה רע ,

והחלום שלי זה שהיא תפתיע אותי בחזרה ותספר לי גם שהיא בהריון ...

 

 

דעתי האישית אפשר לספר כשאת עם עוד כמה חברות ככה זה לא מרגיש שהיא כביכול מסומנת ולא נעים לך ממנה.
אם בכל זאת החלטת לספר אחד על אחד, תגידי לה את זה כקריצה ברוח טובה אולי לספר איזה חוויה מצחיקה בעניין..

אצלי העייפות הגיעה דווקא בתחילת השליש השני..

אבל אני מרגישה שזה מעבר וגם הבחילות לא עברו מתסכל

החששות שלך כל כך טבעיים, הריון אחרי אובדנים הוא הריון לא פשוט שבדרך כלל נושמים לרווחה מבדיקה לבדיקה. אם יש לך ספק שמקשה עליך לכי להבדק ולו בשביל להחזיר לעצמך את השלוה והבטחון. אנטיביוטיקה מחלישה, והשליש הראשון גם ככה קשה וכשהילדים בבית בחופש וצריך לדאוג להם ולהפעיל אותם אז מתווסף קושי על קושי.
נסי לקחת עזרה, אולי איזה תיכוניסטית או נערה בחופשה שתוכל לסייע לך עם הילדים ואת תוכלי לנוח. מה שעוד עוזר בחופש זה לקבוע סדר יום שמתאים לכם-גם אם נמצאים בבית, ככה הילדים ידעו מה מצפה להם ומצופה מהם.
וזה לא הכי נורא גם לשים להם איזה סרט לשעה ובזמן הזה את תנוחי ותצברי כוחות.
הרבה תפילות...
שולחת לך חיבוק וחיזוק ומאחלת לך שהפעם ההריון יסתיים בידיים מלאות!

שאולי אשמע שאין דופק..
ולכן מעדיפה לשבת בבית.(מעגל חרדה דבילי ולא הגיוני..)
תודה מקווה שאכן יסתיים בידיים מלאות

הנערות בחופש
תזמיני אחת שתעזור לך או בעבודות הבית כמו כלים קיפול כביסה או שתצא עם הילדים.

מאחלת לך היריון קל ומוצלח! תרגישי טוב!
ממליצה לך לנסוע להבדק שלא תעברי את השבת בלחץ... אפילו לא מיון אלא מרכז בריאות האישה כלשהו..
בשורות טובות!

חיבוק גדול.

אולי להרגיע קצת לגבי התחושה שפתאום הבטן קטנה - לאו דווקא נתון משמעותי.

בשבוע כמו שלך, כנראה התחושה של בטן קשה ועגולה נבעה מהדלקת בדרכי השתן שהלכה והתעצמה, ואם חלפו יומיים לפחות מהתחלה של אנטיביוטיקה, ממש סביר שהבטן נפוחה וקשה תיעלם.

 

רפואה שלמה ובעז"ה רק בשורות טובות .

 

 

אני מרשה לעצמי לשחרר... פיזית ונפשית...
נותנת לילדים לבנות להם "בית" מבטיחה פרסים (ביסקוויטים וכו') אם ישתפו פעולה ומקשה לאכול "בפנים".
הם אוהבים את זה ולי יש שקט להקשיב לקולות הפנימיים שלי.
גם סרט בא בחשבון או כל דבר שיעזור כרגע.

אולי תפרסי להם המון דפים על הרצפה כמו שטיח ותתני להם להדביק (כפרה על חבילות הסלוטייפ)
ואח"כ לצייר ציור גדול

אולי תזמינו פיצה, או תני להם להכין ארטיק גלידה ממיץ (אפשר להוסיף קצת מיץ ענבים להרבה מים אם אין לכם תרכיז בבית)
להכניס כפיות לכוסות ולהכניס למקפיא

עם הבלאגן תתמודדו אח"כ כשבעלך יגיע...
להתמודד דבר דבר.

בהצלחה רבה, תרגישי טוב ובשורות טובות בע"ה!!

שאינכם מכירות.
עודדתם את מצב רוחי מאוד.
אתן פשוט נפלאות.
אכן שמתי לילדים סרט.
והלכתי לישון.
יצאתי לעשות דיקור שעזר ממש.
ולא נסעתי למוקד.
בוטחת בריבונות של עולם ומשחררת.
בע"ה שאמשיך לבשר בשורות טובות

כל הכבוד ושימשיך תקין בעזרת השם
בהצלחהההה

בדרך כלל בשליש הראשון הבטן היא של הורמונים ואז יורדת ותחזור בשלבים עם ההגדלה של הרחם.

באישי