פורום הריון ולידה (עמוד 3689)

כמה העולם שלנו מתהפך בהריון, ואחר כך בגידול שלהם

ממש ממש מתיש ולא קל לטפל בקשיים כאלו אצל ילד מתוק שלך, במיוחד כשאת אחרי לידה

ובכלל כל ההתעסקות סביב נושא טיפול רגשי הוא דבר מתיש, גם אם זה חשוב ומועיל-לקחת לטיפול, לחשוב, להתמודד בבית.

גם אנחנו עוברים את זה עם בן ה-4 המתוק שלנו, ואני רואה שאצלנו גם יש פערים בין הגננת לבין מה שאנחנו כהורים רואים.

כמובן שכל ילד עולם מלא וצריך לטפל בו לגופו, ולא להשליך בין ילד אחד למשנהו

אבל באופן כללי-

מהנסיון שלי על ילדיי שלי וכמי שעובדת עם ילדים-

חשוב מאוד כן לשתף את הצוות במה שאתם עושים ופועלים

את אומרת שנשמע שהיא "סימנה" אותו, ואולי גם אתכם כהורים (מה שקורה לפעמים כשיש ילד עם קושי, ונראה לעין חיצונית שההורים לא מספיק לוקחים אחריות)

אולי כדאי לשתף אותה בעובדה שאתם הולכים טיפול?

אולי יש אפשרות שהמטפלת הרגשית תתקשר איתה בטיפים ורעיונות?

לפעמים יש פער אמיתי בין הבית לגן, ולפעמים מדובר בתפיסת עולם שונה ובנרטיב האישי שכל אחד בונה...

כן כדאי להגיע להידברות אמיתית בשיחה כנה ופתוחה

ואל תרגישי צורך "להתגונן" בשיחות כאלו. אני בטוחה שאת אמא מדהימה שעושה את המקסימום עבורו

וזה נורמלי שילד יעבור משברון סביב לידת אח.

ובסופו של דבר- את האמא שמכירה אותו הכי טוב, רוצה ועושה עבורו את המיטב.

מקווה שהועלתי עם הראיה שלי,

אם לא- זה לגיטימי שכל אחד ירגיש ןיחשוב אחרת כלפי דברים

חיבוק, זה באמת מתיש ואת מדהימה בדרכי ההתמודדות!!

תודה על ההשתתפות והעיצות,

אמרתי לגננת שהתחלנו השבוע תהליך ואנו מתיעצים עם אשת מקצוע

היא מאד התרשמה מזה ולא פרטתי שזהו טיפול ריגשי.

מפחדת שזה יגרום לה עוד יותר לתפוס אותו כבעיתי (למרות שבעיני זה צעד חיובי מאד)

הוא ילד כ"כ מיוחד וחכם

אני חושבת שהטלפון היום שהגיע אחרי הפגישה עם המטפלת אתמול ששאב ממני כ"כ הרבה אנרגיה

וכוחות נפש - פשוט ייאש אותי.

דיברתי הערב עם המטפלת שהיא גם בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי והיא כן חושבת שכדאי שאומר להם

שאנו בטיפול.

מרגישה חסם לומר זאת

יש לנו כל מיני סטראוטיפים בראש לגבי מה זה ילד שצריך טיפול רגשי...

האמת האמיתית היא שזה כמו ילד שזקוק לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכד'.

הוא ב"ה תקין, חכם, ונתקל כרגע בקושי ספציפי שצריך מישהו מקצועי ש"ירים" אותו ויקדם אותו.

יש כ"כ הרבה ילדים שנעזרים בזה- מכירה ממש אישית כמה מקסימים... (והבן שלי בראשם)

גם הגננת בטח מכירה לא אחד ולא שניים...

זה שפניתם למטפלת - זו כבר הכרה יפה מאוד וטובה, ואולי עכשיו הגיע השלב הבא?! של שיתוף נוסף של איש צוות/גננת?!

קחי לך כוחות, את אמא משקיעה

ושיחות מסוג זה הם באמת מתישות

אבל עוד קצת...

הוא יגדל, יקבל מענה, יצמח, את וכל הצוות רק לטובתו.

אז עוד קצת התגייסות....

ואחרי שיחות כאלו את חיבת לפנק את עצמך בשוקולד או כל דבר אחר שעושה לך מתוק. כי זה באמת גומר.

אני חושבת שצריך לזכור שחלק מהדינמיקה של הטיפול הן הנסיגות, וצריך לקחת אותן בחשבון ולא להיבהל מהן.

וגם לא להיבהל מדיווחים על נסיגות מהגננת, לעמוד על כך שאתם נותנים את הזמן והסיכוי לטיפול - אם זו הנקודה שגורמת לך חסימה מלשתף את הגננת.

הטיפול הוא שלושת המימדים.

שמעתי עליו המון המלצות ומכירה אישית אנשים שטופלו וראו שינויים מבורכים.

הלוואי שיעזור בע"ה!!

@מעין אהבה צודקת וזה אכן מעורב עם קצת ריגשי,

מנסה לעשות את ההפרדה אבל עדיין קשה לי עם זה נורא.

לקחת מהעיצות החכמות שניתנו כאן ואנסה לישם אותן.

מקווה שיהיה שבוע מוצלח. 

שוב תודה

אז אחרי ששמעתי את הדיעות האוביקטיביות והחכמות פה,

סיפרתי לגננת שהתחלנו טיפול רגשי ואנו רוצים לתת לזה צ'אנס,

היא מאד שמחה לשמוע ודאגה לברר שהתוצאות אמורות לתת אותותן גם בגן.

ואם יש למישהי רעיון איך לתת לילד כלים להתמודד בחברה בלי להרביץ או לחטוף דברים - אשמח לשמוע.

שוב תודה רבה לכולכן,

ושבע"ה ניזכה כולנו לרוות נחת יהודית מהמלאכים הקטנים שלנו!!

טוב עשית ששיתפת את הגננת. תחשבי שגם היא מאוד רוצה לעזור לילד ומתוסכלת כשהוא מתנהג בצורה בעייתית בגן. את אמא שלו ואת הכתובת כדי לפנות אליה ולקבל סיוע בחינוך שלו.

מה שאולי יכול לעזור זו טבלת עיצוב התנהגות. מסכמים איתו למשל, שאחרי כל פעם שהוא מבקש יפה את מה שהוא רוצה ולא מרביץ הוא מקבל מדבקה אחרי שלוש מדבקות הוא מקבל פרס.אחרי שהוא מגיע ליעד הזה מעלים את הרף לחמש נקודות, וכן הלאה... זה עוזר לו לקנות דפוס התנהגות רצוי בצורה חיובית.

בהצלחה רבה!!

בקבוק אחר בקבוק.

והסטריפינג לא עבד

מחמם את הלב..

ילדתי לפני ימים ספורים ממש

בעזרת ה' אכתוב סיפור לידה בהמשך

הריון שני,

קבעתי תור לרופאה היום.. מקווה לטוב...

למרות שזה פחות מוכר בספרות הרפואית....

שם יוכלו לבדוק יש תרגילים שיכולים לתת לך,

אם תראי שיפור ייתכן מאוד שזה זה..

היה לי בהריון הנוכחי

הסימנים הגופניים האלה יכולים להצביע על הריון ויכולים שלא. זה לא מוחלט.

לגבי בדיקת הריון:

אם המחזורים שלך ממש קבועים ומסודרים- 28 יום,

עדיין מוקדם מדי.

אם הם ארוכים יותר או פחות מסודרים- אז בוודאי שמוקדם...

חכי לאיחור במחזור שלך ועדיף לעשות בדיקת דם ולא בדיקה ביתית- שהיא פחות אמינה.

(אפשר לקבל הפניה מהרופא משפחה)

אבל יתכן שההריון הזה יותר רגיש מבחינת חשש להיפרדות קרומים. עדיף להמתין ולא לשמש - כבר יש לך אינדיקציה שיחסים עלולים לגרום לדימום.

כדאי אולי לבקש תמיכה הורמונלית. 

ולהקפיד לקחת חומצה פולית.

זה קורה לפעמים וההריון מתחזק וממשיך באופן תקין.

הדימום עכשיו?

אם עדיין קיים, ואם התינוק/פעוט שאת מניקה בוגר מספיק, אולי כדאי לצמצם בהדרגה ובזהירות הנקות, ובכל זאת להשאיר פתח להמשך הנקה על כל מקרה, עד שההריון מתבסס.

פתרון אחר יכול להיות אולי ללכת לבודקת טהרה. אם היא רואה שיפשוף חיצוני בגלל רגישות של צוואר הרחם, אפשר אולי לסמוך על זה,ואחרי כמה ימים, לנסות לשמש שוב.

חומצה פולית, כשיש דימומים, אומרים לקחת לפחות 800 מק"ג (שוב, אם הדימום הוא מקרומי שק ההריון).

ולפעמים אפילו מעלים את המינון ל5 מ"ג (פי 10 ויותר מ 400 מק"ג הרגילים).

בגלל שאת מניקה, אולי חסר לך. וגם - נשים שנטלו הורמונים לפני ההריון, חסר להן יותר חומצה פולית.

הבטא נשמע טוב - מומחיות ממני כאן יענו לך על זה.

בעז"ה המשך קל ותקין .

כי סביר שהיא לא תראה כלום עדיין - זה שבוע מאוד צעיר.

היה לי בדיוק ככה, הרופא לא ראה כלום ולא ידע מה להגיד חוץ מאשר להמתין, ואצל האחות קיבלתי ערכה של המיון לבדיקת הריון שאפילו לא נראה בה פס..

חזרתי הביתה בצער, ועם זאת הרגשתי שצומחות לי חזרה כנפיים (של תפקוד וכוחות) , ואחרי שלושה שבועות הגיעו הבחילות, ושוב דימום ממאמץ.

אבל כדאי לך לחזור להתייעץ כאן כי למשל לגבי המשך הנקה, פה יוכלו לענות לך יותר.

את עלולה להיאסר בלי שהרופאה תראה כלום.

אבל אולי מומחיות ממני כאן יוכלו לומר מה כדאי.

באמת כדאי להיבדק.

לענ"ד אם אין כאבים, כדאי פשוט להמתין.

לא להתאמץ, לקחת חומצה פולית.

בעז"ה הכתמים יסתיימו ויחלפו, ואז גם בדיקה של רופאת נשים לא תאסור.

ואם לא חולפים, או מתחזקים, לפנות למוקד או מיון נשים.

היה לי בראש שהריון, ולא אסורים..אבל ממש צודקת.

והיה לגמרי תקין. הרופא שבדק אותי אמר שזה פשוט בגלל שצוואר הרחם רגיש בגלל ההריון אז החיכוך עם האיבר של בעלי גרר דימום. 

אמר גם להמנע שבועיים מיחסים.

אבל אל תתפלאי אם בעוד שבוע יהיו לך דימומים.

כך היה לי בכל פעם ששכחתי סרזט, שבוע אח"כ באו דימומים שלקח להם שבוע וחצי או שבועיים להסתיים

מקווה שלך לא יקרה

בהצלחה

מאוד תלוי מהי מהות העבודה בשביל לדעת אם זה מוסרי

ולכתוב שאם היא לא מוכנה לחזור אלייך מאיזושהיא סיבה אז שהיא תביא לך החזר כספי חלקי.

חבל לה. זה גם הפסד שלה. איך תוכלי להמליץ עליה בכאלה נסיבות. 

נורא מבאס...