כמו שכתבו פה קודם, הרבה דברים מעלים לפעמים חשד לאחרים על הריון. לפעמים הם צודקים ולפעמים לא. בכל מקרה רוב האנשים בעלי הטקט לא יגידו שום דבר (ואם מישהו יגיד, יש מספיק עצות איך לענות בלי לגלות..).
בעז"ה כשההריון יתקדם וכבר יהיה אפשר לדבר על זה בגלוי, אולי יהיו כאלו שיגידו לך שהם חשדו כבר בטיול של הרפתינג, ואולי הם רק יאשרו לעצמם את החשד בלי להגיד לך, וכל זה באמת לא כל כך משנה.
ואם ח"ו ההריון לא מתפתח כמו שצריך, אז מי שאולי חשד יראה עוד כמה חודשים שאין שום דבר (אני לא מדברת עלייך, רק על מצב תיאורטי, בעז"ה הכל יהיה מצויין אצלך). בכל מקרה, די בטוח שהמחשבה במצב כזה היא 'אז כנראה שהיא באמת פחדה/לא הרגישה טוב...'.
(אצלי בתחילת ההריון הראשון, כשעוד לא הספקנו לספר להורים, היתה ברית של אחיין והייתי ממש חולה בלי קשר להריון וכמעט התעלפתי באותו בוקר, אז בעלי נסע לברית בלעדי. משום מה זה גרם לכמה אנשים לחשוד שאני בהריון ומישהו אפילו שאל אותו. הוא כמובן ענה משהו לא מפורש. כשבסופו של דבר סיפרנו אז אמרו לנו שכבר ידעו מהברית, למרות שמבחינתי באמת זה ממש לא היה בגלל ההריון...
בכל מקרה, אם במקרה לא הייתי בהריון באותו זמן, או שח"ו כן הייתי בהריון אבל הוא היה נופל, אני בטוחה שמה שאנשים היו חושבים זה 'אז כנראה שהיא באמת רק היתה חולה', ואף אחד לא היה מתחיל לחשוב שהייתי בהריון והפלתי..)