שלשולים, בחילות, כאבים בישבן, צירים שבאים והולכים, ותחושה פנימית שזה קרוב, דחף לא מוסבר להיות בתנועה (דחף שמקים אותי באמצע הלילה לשבת על כדור פיזיו) וכאבי שרירים.
נשמע כמו סימנים שהלידה קרובה?
או סתם תופעות רגילות של חודש תשיעי?
ושיעבור בקלות ובבריאות!!כשאני התקנתי הורמונלי, הוא גרם לי לדימום ממש. כמו וסת. לגמרי לא ברמה של כתמים שאפשר להתעלם מהם בעזרת ללבוש שחור ולא להסתכל בניגוב וכו'.
אנחנו מפנים שאלות ליועצות ההלכה של נשמת, ושם אחרי תשאול הורו לי לאסור, אבל תכלס גם אם יש רב שכן היה מתיר (אולי הרב בן שלמה היה מתיר, אין לי מושג) - מעשית זה לא משנה הרבה. עם דימום ברמה כזאת אין מצב להיות ביחד... לגמרי לא נעים ולא מתאים.
הדימום הזה נמשך חמישה שבועות.
חמישה שבועות - החל משבוע אחרי שהתקנתי (=הזמן שאני כבר נחשבת מוגנת, שרמת ההורמונים בדם שלי גבוהה מספיק), ועד שבוע אחרי שהוצאתי את ההתקן (=הזמן שבו רמת ההורמונים חזרה לנורמה).
כשבאתי לרופאה להוציא אותו, היא הצטערה. היא אמרה לי - אבל הרי מסרתי לך את המידע מלכתחילה. אמרתי לך שייתכן עד חצי שנה של דימומים עד להסתגלות. לא ידעתי איך להסביר לה שלא הבנתי שזה ממש ברצינות. חשבתי נו, עד חצי שנה של דימומים הכוונה היא שעד חצי שנה מדי פעם יהיו לי כתמים כאלה, כתמים שאני אלופת הארץ בלא לראות אותם בכלל ולא להיטמא מהם. אם הייתי קולטת את הדברים שלה כפשוטם, שקיים סיכוי סביר של עד חצי שנה של דימום וסתי רצוף --- בחיים לא הייתי לוקחת את הסיכון!
אז זה לא בהכרח ולא כל אחת תגיב ככה, אבל מי ששוקלת התקן הורמונלי שתדע שזו אפשרות בסיכוי לא קטן, ותשקול טוב טוב.
בהצלחה לכולן.
אבל תראי מה כתוב פה גם על מירנה: "מחזור לא סדיר דימומים /הכתמות לאחר ההתקנה, ברוב המקרים יש שיפור לאחר שלושה עד שישה חודשים"
זה דבר ששומעים הרבה פעמים, אבל איכשהו על הדף זה לא נראה ממש רציני...
נכון מה שכתבת שיש הרבה נשים שהתקן לא הורמונלי עושה להן דימום מסיבי בווסת - וסת שהיא גם כבדה הרבה יותר וגם ארוכה יותר. מה שאני מספרת עליו מההתקן ההורמונלי זה שונה. זה לא היה דימום כבד במיוחד - פשוט דימום כמו של וסת נורמלי, רק שהוא לא היה בזמן וסת (אני בכלל לא מקבלת וסת בהנקה) אלא ברצף כל הזמן מרגע שההורמונים של ההתקן התחילו לעבוד עד שהם התפוגגו, כאמור, שבוע אחרי שנשברתי והוצאתי אותו.
בעקרון אם מתקינים סמוך ללידה (ששה שבועות) ההסתגלות אמורה להיות קצרה יותר.
אבל את צודקת שההתקן הזה בעייתי ביותר לשומרות טהרה...
דווקא באתי בשישה שבועות, אבל הרופאה אמרה שהיא עוד לא יכולה להתקין לי. תקנת משרד הבריאות - להתקין רק כשעוברים חודשיים מהלידה. נראה לי שהרבה רופאים לא מקפידים על זה, אבל הרופאה שלי אמרה לי שממש אין מצב.
ואיזה באסה!!
אגב לפעמים רופאים תמיכה של פרוגסטרון (סרזט למשל) כדי להפחית את דימומי ההסתגלות.
ולשאלתך - כן, בהנקה מלאה ובלעדית לגמרי, ובלי וסת בכל החודשים שחלפו מאז.
))אמוניאחרונה ) אם לוקח זמן ולא נכנסים להריון אז כן חשוב לבדוק שאתם לא אסורים בזמן הביוץ כי יש לך נגיד זמן דימום ארוך יחסית וביוץ מוקדם. יש למשהיא מידע על כך?
הריון ולידה2אני הבנתי שכתוב שלוש שבועות, ואפשר למשוך עוד יומיים.
מוריהשצואה ירוקה מעידה על התקררות של הבטן.
שימי לב שלא קר לו.
יעל מהדרוםתאגרי כח תלמדי על התפתחות תינוקות
תעשי מה שטוב לך וכיף
רק כרוב, שלושה עלים אחד על השני, ולהחליף כשהם מתייבשים.
להניח על הנקודות הכואבות צמר גפן טבול במשקה אלכוהולי (וויסקי/וודקה/עראק/ אלכוהול - אפשר גם רפואי),
אחרי שמשמנים את העור כדי להימנע מצריבה.
אם אין חום, אז סביר להניח שעדיין לא נחשב דלקת, אבל צריך לעשות פעולות כדי לא להגיע לשם.
בעז"ה גמילה מהירה בלי כאבים.
כנראה הפסקת את הכרוב מוקדם מדי.
וגם הצער או הדאגה גורמים. כמה שיותר בנחת ובשמחה.
הריון ולידהאחרונהבכל ארוחת מוצקים תתני לה לשתות קצת מים שעברו הרתחה כמובן
עגבניה עם שמן זית נשמע מידי חומצי לתינוקת, מיצוי של שזיפים מיובשים גם בסדר.
כמובן עם כל הנוזלים לא להגזים עם הכמות אבל גם לא להימנע לחלוטין.
הכל יכול להיות כדאי לטפל מהר
סתם אחתתאכלי לך לבריאות.
אפשר עם גמבה, אפשר בלי גמבה, אין שום חובה, תשחקי עם הירקות חופשי.
אפשר להקל הרבה בהומאופתיה. ואחרי ההריון לטפל לעומק בהומאופתיה ולצאת מזה.
