פורום הריון ולידה (עמוד 3710)

יודעת שד"ר אחינועם לב שגיא מטפלת בזה..

יודעת שד"ר אחינועם לב שגיא מטפלת בזה..

לפי מה שאני מכירה וסטיבוליטיס זה רגישות יתר בנרתיק..סבל אימים. יש לי שפשוט סובלת מזה ברמות קשות

היא ממש ממש סובלת..
התחילה טיפול אבל גילתה שהיא בהריון אז הרבה דברים אי אפשר..
אולי מישהי יודעת על משהו שמקל? או דרכים לטפל בזה שאפשריים בהריון.
תודה!

אפשר להקל הרבה בהומאופתיה. ואחרי ההריון לטפל לעומק בהומאופתיה ולצאת מזה.

תודה

קודם כל לפנות לאחינועם לב שגיא (ולא לרופאים אחרים! בעניין הזה כל בדיקה לא רגישה גורם לבעיה להחמיר )שתאבחן במדוייק מה יש לה. ואם זה באמת ויסטיבוליטיס שהיא תהיה זו שתפנה אותה לפיזיוטרפיסטית טובה. הפיזיוטרפיה לרוב מותרת גם בהריון- זה לא מפריע... ואחרי כל זה שתהיה מאד עקבית בתהליך ותתרגל כמו שהפיזיוטרפיסטית מדריכה אותה! ואת יכולה לעודד אותה שלפעמים הלידה ממש ממש מקלה על הויסטיבוליטיס.

אם אני לא טועה אחת המנהלות היא "הפתעה!"

הבעיה שכל הבחילות מקשות עליה מאד בתרגילים.. אז כרגע מחכה שיעברו הבחילות ואז להמשיך פיזיותרפיה ולראות איך מתקדם.
תודה רבה!

שבינתיים תקבע אליה תור, עד שיגיע התור יקח זמן.

כדאי לפנות למומחה ולטפל כמה שיותר מהר, כדי שהבעיה לא תחמיר.

אאל'ט דר' חנה קטן כתבה על זה באחד הספרים שלה, אולי מתוך הספר 'ביחד'

העידוד הכי גדול שאני יכולה לתת שהפיזוטרפיה באמת עוזרת, ויותר מזה- היא לימדה אותי כל כך לשלוט בגוף שלי עד כדי כך שגם בלידה עם אפידורל הרגשתי כמה זה עוזר לי (המיילדת הייתה בשוק כמה מהר ילדתי למרות שהראש היה עוד גבוה).
מוזמנת לפנות בפרטי ואמליץ לך על פיזוטרפיסטית מדהימה ורגישה

נשמע שהוא בטווח וזה בסדר, לבת שלי גם היה משהו כזה והרופא אמר שאפשר להפסיק ברזל אבל להקפיד על מזון עשיר בברזל.

(הוא מעולם לא קיבל ברזל... אחרי ניסיון מר עם עצירות נוראית, אני תמיד מחכה לראות אם יש חוסר בברזל לפני שנותנת באופן גורף...)

גם אצלנו לתינוקות כתוב שמ10.5 זה תקין.

אגב, במכבי הערכים של הנשים מתחילים ב12.5..

אני גם עושה להם שבוע הבא...

ולא נתתי בכלל ברזל רק בהתחלה הקפדתי קצת עד שנמאס לי.

מקווה שיצא להם בסדר...

חששתי שהברזל שלו נמוך, כיוון שגם הברזל שלי היה נמוך מאוד בהיריון שלו...

שמחה שהתבדיתי!

(ועכשיו אני צריכה, אולי, למצוא סיבה אחרת לכך שהוא לא מתפתח כמו שצריך... )

אולי לשלוח לפזיוטרפיסטית של הטיפת חלב?

איזה סוג של עיכוב בהתפתחות?

פשוט חשבתי שאם חסר לו ברזל, ונתחיל לתת לו - אולי תהיה לו איזה "קפיצה"...

אבל בינתיים נמשיך פשוט ללכת צעד-צעד...

ואבץ כמו כבד עוף, כבד בקר, צהוב של בייצה. (בכבדים אני ממליצה כבד מחיה שגודלה ללא אנטיביוטיקה ומאיכות טובה)

שלי בת שבעה חודשים.. עדיין רק טעימות של רבע פירור שגם אותו היא מעיפה ולא מוכנה לבלוע...

במרק טחון בשר/הודו

עם מצבור גדול של ברזל ואבץ אבל זה מחזיק עד גיל 6 חודשים ואז מתחילים להמליץ לתת תוסף (אם האם מניקה בלבד) משום שהמצבור הדלדל וברזל ואבץ מאוד מאוד חשובים להתפתחות תקינה

אז כנראה שזה לא היה נצרך...

(אנחנו צמחוניים בבית, אז הוא לא קיבל כבד וכדומה בשום דרך שהיא...)

בברזל וזה מספק לו? אני לא יודעת אבל התברכת 🙏🏻

כנראה באמת התברכתי

הוא אוכל טוב, ב"ה, את מה שאני נותנת לו.

צהוב של ביצה, משום שהיא הבינה שזה חשוב לתזונה. היא זאת שאמרה לי על זה.

גם אצל אלה וגם אצל אלה המאגרים מספיקים לכמה חודשים, ואחר כך צריך לקבל ברזל מהמזון, ולא לבנות על החלב, כי לא מקבלים ממנו המון ברזל. בתמ"ל יש הרבה ברזל, אבל רק חלק קטן ממנו נספג. בחלב אם יש פחות ברזל, והוא נספג היטב. זה לא מספיק וצריך השלמות מבחוץ (מאוכל / מתוסף מלאכותי / גם וגם).

ולבדוק אולי אם יש לו חיידק שגורם לשילשולים, או רגישות למזון מסוים.

ולבדוק את התזונה שלו, אולי להוריד חלב?

בננות (אפילו 2 ליום), אורז, ירקות מבושלים עם מעט מלח

אם זה לא עוזר והשלשולים נמשכים (וזה רק וירוס ולא חיידק שדורש טיפול רפואי- ממליצה ללכת לרופא) אפשר לקנות בבית מרקחת משהו טבעי- בשם טסקטן (TASEKTAN), 

אני במאוחדת ואין להם החזר על זה (בערך 70 ש"ח נראה לי) אבל ממש עזר לבן שלי בן שנתיים כשהיו לו שלשולים במשך שבוע.

זה היה פעם אחת היום אחהצ. נורא בהיר. יותר בהיר מבז' אפילו.
בגלל זה.
חחח סתם מבאס אותי כי תיכננתי 3 כל פעם וחהפסיק, ופתאום הפתעה כזו

תמשיכי עד שיגיע דימום.
לא חייבים חפיסה שלמה, אפשר גם שתיים וחצי..

תודה רבה

אני כנראה אקח את העצה של מסגרות, עוד לא החלטתי, להמשיך לחפיסה נוספת עד שיגיע

חוסך הרבה דילמות גם הלכתיות

ואין לנו כמעט דילמות..
אבל את צודקת לגמרי!!!

מספיק לקשור לתינוק את הרגליים ככה שלו יזוזו וזה לא יכאב לו(יכול להיות כשעושה פיפי הוא יצרח בגלל ששורף) אחרי יומיים זה כבר יותר טוב מבחינת כאב וכזה.. המקלחות עושות ממש טוב לאיזור התחבושת תיפול מעצמה במקלחת תוך כמה ימים בודדים.
לגבי החתלה, תחתלי כרגיל, באזור פי הטבעת לנקות כרגיל על הפצע תשימי ויטה מרפן לחיטוי (הספרי ממש נוח לרסס למעלה ומתחת) ושמן תינוקות שהטיטול לא ידבק לפצע.
כשהתחבושת נופלת מצויין להמשיך כרגיל בהחתלה עם ויטה מרפן ושמן תינוקות ומקלחות באיזור, אם יורד טיפות דם מהצדדים לא להיבהל אפשר לטפוח מעט עם גזה קטנה לנקות את הדם מסביב וכמובן שמן תינוקות.
מסביב לפצע יש לבן כזה, זה מתנקה עם השטיפות.

מה הכוונה? אחד לשני?

מעל הבגדים טיפה מעל הברכיים. יש שיטה של פעם שהיו ממש עוטפים את כל התינוק עד הידיים וככה הוא רגוע.. אבל מספיק קשירת רגליים

לא יודעת אם זה באמת לא טוב לא, אבל מרגיש לי לא נכון לעטוף כך תינוק , שלא יוכל להזיז ידיים ורגליים.

זה תלוי את מי שואלים;)
אצלנו אמא שלי כורכת טטרא רק סביב הרגליים (במקום רק הקשירה מעל הברכיים) לא נצפו תגובות מזועזעות...
אאל'ט עושים את זה כי זה משפיע על ההליכה של התינוק בהמשך, על הפיסוק או משהו כזה..
צודקת שהיום כבר כמעט לא נהוג לעשות את זה!

בלי קשר לברית, תינוקות מגיבים נהדר לעיטוף (עניין של טרמינולוגיה - עיטוף נשמע יותר טוב מקשירה, נכון?)

גם כשאת מחבקת תינוק ומצמידה אותו אלייך את מגבילה את יכולת התנועה שלו, וזה דוקא נעים לו. הם אוהבים בגיל הזה להרגיש עטופים ואסופים.

בין העיטוף הנהוג כיום ל'קשירה' של פעם, שהיתה ממש חזקה באופן שהם לא יכלו לזוז. אפשר לראות בהוראות עיטוף שכתוב לעטוף חזק אבל קצת רופף. וגם מי שעוטפת (אני כן... ורואה שממש מרגיע אותם) בדרך כלל לא משאירה את התינוק ככה כל היום, ויש לו מספיק זמן גם בשביל לזוז ולפתח את השרירים

גם אני עוטפת לפעמים, אבל רוב היום הוא לא עטוף. וגם זה די רופף, בקשירה שהיתה פעם , תינוק לא יכל להזיז ידיים ורגליים.

אבל אני עוטפת לא כזה רופף וזה חד משמעית עוזר לו לישון יותר טוב..
(כמובן זה רק בזמן שינה ובשאר הזמן הוא נהנה לשחק עם הגפיים שלו חח)

שימי לו קצת שמן תינוקות על האיזור כדי שלא ידבק לטיטול ויכאיב, וגם משחה למניעת זיהום. שני טיטולים זה מצוין.. ההחלפה היא כרגיל (את ממילא לא נוגעת שם..אלא בכיון ההפוך)
שלושה ימים ראשונים הם לפעמים קשים עבורו..
יעבור בע"ה ובשעה טובה!!

לשים משחה את מתכוונת לויטה מורפן? המוהל שם לו בעצמו ולא אמר שצריך לשים אני אברר איתו היום כשיבוא לבדוק אותו.

אין צורך בשני טיטולים, אף פעם לא שמתי.
אף פעם לא אמרו לי לעשות משהו מיוחד עם הרגליים. פשוט מנקים בעדינות . ועוברים לשטיפה בברז בכל החלפה, ברגע שאפשר ( אם אני לא טועה, יממה אחרי הברית, אחרי שהמוהל בא לראות אותו.)
באופן כללי אני שוטפת בכל החלפת חיתול עם קקי בחודשים הראשונים. משתמשת במגבונים רק מחוץ לבית, ולפעמים בשבת.
אצלי נרגעו אחרי הלילה הראשון. ולגבי שכיבה על הבטן, אני גם ככה משכיבה על הגב( חוץ מקצת אימונים על הבטן, אפשר לחכות עם זה אחרי הברית).

אחרת ברית תתלכלך בקקי. לא עשיתי שום דבר מיוחד עם רגליים, לא נראה לי שהוא יצליח לגעת.  או שתחזיקי ברגליים עם יד אחת ותנגבי עם יד שניה. 

לק"י

יש לי בן בכור, וב"ה לכ היתה לי שום בעיה לטפל בו אחרי הברית..לא היה קשה או מורכב.

שיהיה בהצלחה והרבה מזל טוב⚘

אי היה ממש קשה הטיפול לאחר הברית ולמזלי אימי הייתה איתי כך שעזרהלי.
המוהל שלנו טיפל כך: יום לאחר הברית הוא שם על הפין או שמן תינוקות או ווזלין בכמות נכבדת מאוד וחיכה כ שעה וחצי אצלנו בבית עד שהתחבושת השתחררה והוא בדק שהכל תקין. הואביקש שניקח גאזה, נשים עליה כמות של ווזלין גדולה, נקמט את הגאזה בפינות כך שייווצר כמו אוהל ונניח על איבר המין עם משחה אנטיביוטית, וכמובן שני טיטולים. הווזלין היה מתחמם עם חום הגוף של התינוק ומחליק את הפיםי כך שפחות ישרוף. כך בכל החטלה. כמובן כמובן לשמור על סטריליזציה בכל החטלה!!!!
מכאן הוא המליץ מהיום השלישי לאחר הברית לטבול את התינוק לפחות ל-5 עדיף 10 דקות במים עם סבון תינוקות פעם אן פעמיים ביום. פשוט להחזיק תינוק מעל קערה עם מים פושרים וסבון תינוקות ולחכות. זה משחרר המון ליכלוך ועוזר בהחלמה.
בעיקרון בימים הראשונים שרף לו כשעשה פיפי ומהיום השלישי כבר לאט לאט החלים. לא הייתי ממליצה להשים על הבטן או לאחוז באזור, ממש להיזהר (מכירה זוג שהגיעו למיון ואני חושבת שזה בגלל שאחזו בתינוק בצורה לא נכונה לדעתי)

ידוע לי שגם הנקה עלולה לפגוע בחשק.

יש דרכים (לא קלות) לטפל בזה, אבל לא יודעת לפרט.

ואפשר גם לנסות להחליף לאמצעי בלי הורמונים.

בדקת פעם? מה קורה בגוף שלך רק עם הנקה?
אם לא ניסית, אולי כדאי לנסות התקן לא הורמונלי , ואולי לא תקבלי איתו תקופה ארוכה בזכות ההנקה. אם את מקבלת מחזור ללא סרזט, תקבלי כל חודש עם ההתקן.
אולי כדאי לנסות נובהרינג, אין לי נסיון איתו, אבל שמעתי שאפשר בהנקה כשהיא כבר מבוססת. ושאפשר לחבר טבעות ואז לא תצטרכי לטבול כל חודש

לא מנענו ווקיבלתי מחזור חודשים וחצי אחרי לידה בהנקה מלאה..

ומאז כל חודש עד להריון.. ב"ה

אחרי הלידה הראשונה גם לא השתמשת בסרזט.

עייפות, כאב ראש, עצבנות...

פס חלש הוא לרוב פס! רק פשוט הריון מאוד צעיר...

אולי תעלי תמונה בשביל שהמנוסות כאן יראו?

בכל אופן מה שמומלץ זה כן לחכות קצת ועוד יום/יומיים לעשות שוב בדיקה על הבוקר ולקבל תוצאה יותר ברורה

או שאת יכולה להקדים את הבדיקת דם? עוד שבוע כבר בוודאי תהיה תוצאה ברורה אבל כבר עכשיו אפשר לראות עליה של הבטא באופן ברור בבדיקת דם יותר טוב מאשר במקלונים.

בהצלחה!

ומזכירה- להיות רגועה זה הכי חשוב. תנסי להסיח קצת את הדעת בעיסוקים ובעבודה, לחשוב כל היום סביב אותו דבר לא יעלה ולא יוריד.

זה לא מדע מדוייק

הפס משתנה טיפה בהתאם לשעות ביום (אצלי באחד ההריונות דווקא באמצע הלילה היה יותר חזק מבבוקר)
וכמה שמתחפרים בזה יותר נלחצים יותר
כנראה מדובר בבטא נמוכה מאוד בגלל תחילת הריון שזה נורמלי
אצלי אחרי בערך 5-6 ימים רואים פס יותר נורמלי ובטא לא מלחיצה..


אני פעם גיליתי הריון עם פס כזה כמעט שקוף אבל פס בשבוע +3!
ממש כמה ימים אחרי ההשתרשות...
ובטח הבטא היתה כמעט כלום ...

אני הכי צריכה את העידוד הזה עכשיו , בכל מקרה אנסה כמה שיותר להרגע

אם כן והפס מתבהר זה הכי נשמע הריון כימי, עדיף שלא תתלי תקוות יותר מדי

אם את לא מקבלת עוד כמה ימים את יכולה לבדוק שוב

 

מבינה את הלחץ ובכל זאת מציעה שתנסי לשחרר

בהצלחה

כן זה של אותה חברה , את יודעת במקרה למה הריון כימי מתקיים ? זאת הפעם הראשונה שאני בכללי מנסה להכנס להריון .

גם לי היה. של אותה חברה והראשו רגיל והשני בהיר יותר

בהפרש יממה

ונלחצתי נורא

ב"ה הילד הזה יושב על הברכיים שלי כרגע...

מישהי אמרה לי בזמנו שהריכוז של הבטא בשתן משתנה לפי רמה השתיה וזה יכול לנבוע מכל.

 

בשוררות טובות בעזה

בראשון יש פס מאוד חלש יחסית .. ובשני בקושי פס צריך ממש להסתכל עם זכוכית מגדלת כדי להבין שיש פס , כבר הבנתי שיש המון אופציות ואפשרויות לזה לכן אני לא נכנסת ללחץ ורק אחכה בעז"ה לבדיקת דם

ממש כלום

אבל אולי במציאות זה שונה מתמונה

בעליון אני רואה פס ממש חלש ובשני לא רואה כלום...
בהצלחה!! בשורות טובות!!

בשבילי פס כזה הוא הריון וודאי. אבל תעשי בדיקת דם

בשני לקח לי רגע אבל ראיתי.

איזה משקיענית בטח עלה לך הון

אני קונה רק מאיביי בפחות מחצי שקל לבדיקה

מזל טוב ובשעה טובה!!!

וה1-2 אומר שאני בשבוע 4 להריון שלי חחח(: ותודה רבה

איזה דכאון זה להוציא כזה סכום בשביל תוצאה שלילית

בקרוב אצלי

שכתבת ותחשבי כמה היו רוצות חיים כמו שלך

אני מודה לה' אלף פעמים כל יום ובכלל לא מסתכלת על אחרים ובטח שלא משווה

 

 

אבל שלא תחשבי שזה הוקוס פוקוס שזכיתי בבעל מושלם והכל דבש 

השנים הראשונות היו קשות מנשוא ולאט לאט עבדנו ובנינו בדם, יזע ודמעות. זה לא קרה מעצמו ולא בא לבד. הזוגיות היפה ב"ה זה תוצאה של עבודה קשה והמון תפילות ודמעות

 

ומדי פעם יש קשיים שצצים ועולים, ההתמודדות נעשית קלה יותר כי המיומנות בהתמודדות עם קשיים גבוהה יותר. ולפעמים יש קושי שמציף ופונים לחכמת ההמונים...

ואם את מקפידה על החיצוניות שלך אז אני חושבת שזה סביר לדבר איתו בעדינות לפחות על ענין השומן.

אולי תדברי על זה מהקטע של בריאות, אורך ימים וכו, ותשחילי תוך כדי שזה גם קצת מפריע לך. מאד בעדינות כי זה עלול להשפיע לרעה, תזרמי עם השיחה ותראי.

לחילופין אם גם את צריכה לרדת במשקל אולי תגידי לו שזה בטח מפריע לו גם, ותציעי הליכות משותפות שיכולות גם לקרב בינכם.

אני לא חושבת שצריך להרגיש רע עם ההרגשה כי אנחנו בני אנוש ומראה עיניים משפיע. פשוט צריך לחשוב הרבה מתוך ההכרות שלך איתו מה הדרך הכי נכונה לגשת לזה ואולי להתייעץ עם מישהו גם.

את הכי נורמלית שיש, וכמו שכתבת, אי אפשר להתוכח עם רגש. ככה את מרגישה וזה בסדר גמור והכי לגיטימי, במיוחד אם את כן משקיעה בעצמך ונראית מעולה.
לדעתי את יכולה לדבר איתו על זה. נשמע שיש בינכם קשר מעולה ואתם אוהבים אחד את השניה מאד. אני הייתי אומרת בדרך חיובית, אולי להתחיל בלהגיד כן כמה הוא נראה טוב בעינייך וכמה הוא חתיך, וכו וכו ואז להגיד בקטנה שבגלל שהשנים עוברות המראה החיצוני קצת השתנה- לא להאשים אותו! לא להגיד אתה פחות חתיך וכאלה. להגיד שממש אהבת כשהוא היה רזה והיית שמחה אם הוא יוכל להשתדל לשאוף לשם , כמובן גם בגלל שזה בריא יותר, ועם השנים אנשים שלא מודעים הולכים ומשמינים וזה ממש לא בריא.


עכשיו כשאני קוראת יש מצב שיותר יפה להגיד קודם את הקטע הבריא, תחשבי מה נראה לך.

סתם לדעתי כמו שגבר יכול להעיר לאשתו על זה שהיא כבר לא מה שהיתה, אחרי כמה לידות וכו וזה הכי לגיטימי, גם לנו מותר להעיר להם על זה. ותכלס הרבה יותר כי הגוף שלנו כלכך משתגע , משמין, מתעגל , חוזר לעצמו , רפוי יותר, מתחזק ושוב חוזר כל זה ושוב... להם לא באמת קשה לשמור על עצמם... נראה לי בכל אופן....

בהצלחה יקירה ואת הכי מובנת בעולם. אישה טובה, אמיתית וכנה.

אני באמת משקיעה בעצמי מאד וזה הרבה בשבילו כמובן שגם בשבילי אבל לא יודעת אם היה לי עד כדי כך את הכח להתמיד אם זה לא היה כל כך חשוב לו

 

בכללי אנחנו אוכלים בריא וגם לו זה חשוב. אבל כשאני קוראת את התגובות מתחדד לי שהשומן זה הקטע הפחות משמעותי

 

יותר קשה לי עם השערות הלבנות, העור המתבגר - שעם זה באמת אין מה לעשות, אנחנו כבר לא בני עשרים. זה גם באמת מגוחך להיות בן ארבעים ולהראות בן עשרים אבל 

אולי זה משבר גיל הארבעים הממשמש ובא... 

לא יודעת מה לחשוב, בלגן לי בראש

 

אם זה חשוב לו שאת תשקיעי בעצמך אז ממש לגיטימי לצפות גם את ההפך וזה משהו שאפשר לדבר עליו.

 

עור ושיער זה באסה. אנחנו שמות מלא קרמים כל החיים ואני בשום אופן לא מבינה מה הבעיה שגם גבר ישים קרם לחות ויטפח את עצמו ולו רק בשביל אשתו. כל נזקי השמש והעור המקומט מה הקטע? אין מצווה להתקמט מהר יותר ולהגביר סיכון לסרטן העור אם אתה גבר....

אבל זה כל כך לא מקובל וזה מעצבן. אני מאד מסכימה איתך למרות שאין לי באמת עזרה להציע...

במיוחד הקושי נראה לי היה שאני נשארת יחסית צעירה והוא נראה פתאם ככ מבוגר לעומתי. ועוד שהתחתנו הוא היה ממש בחור חתיך....והזמן עשה את שלו וזה עבר, לא יודעת איך. אני זוכרת את עצמי מנסה לעשות לעצמי מעין שטיפת מוח שהחיצוניות זה לא העיקר, והעיקר הפנימיות. וזה מצחיק שהיום אני מאוד אוהבת איך שהוא נראה והשער הלבן, והקצת קרחת בכלל לא מפריעים לי, כשהקשר טוב ואוהבים, אז אוהבים גם את החיצוניות.

כנראה שזה התהליך שצריך לעבור...

אבל אולי תסתכלי על זה בקטע של בעלי התבגר, השנים והחוויות שעבר ועברנו נתנו את אותותיהם, הוא בוגר יותר, חכם יותר, אנחנו גדלים יחד...
וכאלה..
מקווה שהצלחתי להעביר את המסר, קשה לי להסביר..
אוסיף עוד אם אצליח לבטא יותר טוב לעצמי.
בהצלחה ממש, זה מרגש שאת מנסה לחפש ולראות את הטוב!

וגם על המילים הטובות, כל הודעה פה מוסיפה עוד קצת למכלול

הפוך

אחרי כל מה שאנחנו עוברות בשביל ללדת ילדים שהם שלהם לא פחות מאשר שלנו, אבל כל הקושי המשקל השינויים לפני ואחרי לידה אנחנו צריכות להתמודד איתם לבד שלא להזכיר הנקה וגידול הילדים.... 

אחרי כל זה שבעל "יעיר" לאשתו כפי שניסחת את זה זה הכי לא לגיטימי בעולם.

 

לדבר על זה, לאפשר התעמלות, לבשל בשבילה בריא, זה כן. להעיר?? בחיים לא.

זה ממש לא שיויוני ואי אפשר להציג את זה ככה.

 

 

כל מה שאנחנו עוברות הכל נכון אבל חוץ מלהיות אמהות אנחנו גם רעיות.

אנחנו זוג ואם חשוב לנו הקטע הזוגי, האינטימי, האישי אז צריך להשקיע גם בזה. 

אני מאד מבינה את בעלי שהרבה יותר כיף ונעים לו שאני רזה ומטופחת. הוא צודק, גם לי יותר נעים ככה. 

 

הוא בחיים לא יעיר לי בצורה לא יפה אבל יש לו מספיק דרכים מאד יפות להראות לי כמה זה חשוב לו, זה רגש טבעי שאי אפשר להתעלם ממנו או למחוק אותו 

זה לא כזה שחור לבן.

יש הרבה דברים שנעימים לי יותר, למשל אם הוא לא יתקרח.... לא לגמרי בשליטתו נכון?

גם השינויים בגוף שלנו הם לא לגמרי בשליטתינו. חלק מהעבודה הזוגית זה לא רק שהאשה תעבוד להיות רזה (נדלג על מטופחת זה יותר קל ואפשרי) שזה עבודה קשה, סיזיפית, בלתי נגמרת, וככל שהגיל מספר ההריונות והילדים עולה היא הופכת להיות סיוט יותר גדול (כמובן תלוי בגנים שלך ) 

ואני מצפה מבעלי לתמוך, לעזור, לשמור על הילדים כדי שאוכל לצאת להתעמלות, לחתוך לי סלט אם אין לי זמן בגלל שאני עובדת ועוד הרבה דברים, ויחד עם זאת לגמרי מצפה ממנו לאהוב לקבל ולהכיל את העובדה שחלק מהשינויים בגוף הם בלתי הפיכים ושיש גבול לכמה אפשר להשקיע ברזון ושזה תמיד מגיע על חשבון משהו אחר ולאהוב אותי גם אם אני מידה 42 ומטופחת ולא 38 ...

 

אני מכירה גבר שאם אשתו עולה שתי קילו זה מפריע לו והוא אומר לה. לדעתי זה בושה.

 

אז כן, זה נקודה חשובה בזוגיות וצריך לעבוד עליה אבל היא לא עובדת רק לכיוון האשה אלא גם לכיוון הגבר. אני אשלים עם זה שהוא מתקרח ולא צובע שערות ולא מורח קרם לחות והוא ישלים עם זה שלא לעולם אראה דוגמנית. ויחד נמשיך לאהוב אחד את השני.

ברור שלא להעיר! ממש ממשש לא
אבל גבר שמפריע לו שאשתו כבר לא מה שהיתה, מכל מיני בחינות. אפילו היה רוצה שתתאפר כמו שהיתה מתאפרת פעם, סתם דוגמא.
אני חושבת שזה בסדר להגיד בצורה יפה ועדינה שלא תפגע. וגם לדעת שלא בטוח שהיא תצליח ולהבין אותה לגמרי אם לא.

זוג שיש לו תקשורת טובה ואהבה גדולה יעבור כזה דבר בשלום ובשמחה

באופן אישי, כבר כשהתחתנו היו כמה מגרעות חיצוניות שקצת עיכבו אותי מלהחליט, למרות שהייתי מאוהבת מעל הראש.
אישה חכמה שהתייעצתי איתה אמרה לי תסתכלי על כל הגברים עשר שנים יותר והם כמעט כולם עם קרחת גדולה... וכרס... זה בסדר.
עם הזמן התאהבתי גם במגרעות והם באמת כבר לא מפריעות לי, קרחת נראית לי גברית מספיק והדברים האחרים הם פשוט חלק מהאיש שאני אוהבת.

קראתי לאחרונה מאמר מעניין על שימור החשק בזוגיות והטיפ העיקרי שם היה להתבונן מבחוץ על בן הזוג כאילו הוא מישהו זר ומושך, וליצור בראש את האפשרות להתרגש ממנו מחדש. כי אנחנו נופלים בזה שלפעמים אנחנו כל כך מכירים מקרוב ושמים לב יותר לחסרונות.

בראש שלך הוא עדיין אותו הבעל הטרי והחתיך וקשה לך להשלים עם השינויים (בהחלט מטלטל).
תנסי לצאת איתו לדייט ולדמיין התחלה חדשה, לגלות אותו מחדש. אולי אפילו נופש זוגי לכמה ימים.
להתאהב מחדש.

בכרס??
Never!

מעניין אותי לקרוא את זה.

כתבת יפה, תודה.

יתכן שהשפה תצרום לחלק מהגולשות פה.
והוא די ארוך, אבל אני מצאתי בו תועלת.

זה ממש מיוחד. אם אני מתבוננת עלינו כאילו מבחוץ ואמיתית עם עצמי הרי המראה של גבר צעיר וחתיך כבר לא מושך אותי, לא מדבר אלי, עברתי את השלב הזה, גם אני כבר לא שם. 

קשה לי לומר להתאהב מחדש כי אף פעם לא הפסקתי לאהוב, הלב שלנו מאד מורכב - האהבה והתסכול היו שם במקביל - אבל כן אפשר לומר להתאהב במראה החדש, להתאהב בשינוי ולראות אותו באור חדש - לראות אותו כלכתחילה, לא כמשהו שבדיעבד נאלצים להשלים איתו.

הבאת אותי לחשיבה חיובית

 

אנחנו נשואים 12.5 שנים...
מגיל עשרים יפה
לאמצע גיל שלושים-
ואבאלה-
גם לי זה לא פשוט.
אני משקיעה המון בחצוניות טובה ונאה-
איפור, גבות, שפם, רגליים, בטן, מטפחות יפות, תכשיטים, בגדים יפים, נעליים..
מרגיש לי שאני עדיין נשית ויפה, על אף 7 הלידות,
אבל הוא.. שאני בהחלט אוהבת...שהיה רזה..וחתיך..
וואי,
הקרחת, הבטן(כרס😥)
הוא היה מעט כפוף בגב- ועכשיו עם כל אלה- זה פשוט
....
אבא שלו עם כרס עצומה..
חוששת מאוווד שהוא יגיע לשם...
הוא עדיין גברי וחתיך וטוב- הגובה, הפנים, שאר הגוף-
אבל האמת, גם לא זה לא פשוט.
שיער בראש- מלא- לגבר- זה יפה.
בטן שטוחה- זה בסיסי😲
אבא שלי שומר על עצמו,
גם בגיל 60, עדיין שטוח..
והבעל שלי...
(אנחה).
זה מה יש.
מתמקדים בטוב.
ב"ה יש לי בעל אוהב ותומך
אנחנו עובדים נכון על הזוגיות, יש רצון הדדי להיטיב לשני ולמשפחה,
אז זהו..
רק קצת משתתפת איתך לתסכול שאין מה לעשות איתו.......

אם אני לא משקיעה בחיצוניות שלי-
גם אי ניראית ◼◼◼
בשביל זה קיים טיפוח...
הבדל גדול......
( לא נורמלי מה קו של אייליינר שחור מעל העפעף עם מעט אבקה כחולה מתחת עושה לפנים.. סידור של גבות נכון.. מטפחות גבוהות בצבע מחמיא לפנים, זה פשוט כזה הבדל! בין הייצור הזה שהתעורר בבוקר)

באמת זה לא קל. 

התחברתי למה שכתבה ברכה בעיסה - להתאהב מחדש.

גם יכול לעזור.
משפיע על איך שהוא נראה.

למרות שעיקר העניין זה באמת כמו שברכה בעיסה כתבה

וזה יכול לעזור בעניין המשקל.

לעניין צבע השיער זה מה יש. 

קצת קשה לקבל אבל זו המציאות. מן הסתם הוא לא יצבע..

בהצלחה

אשמח לשמוע

לדעת לזהות את צוואר הרחם

ולהניח את השקף במקום הנכון.

אם אני זוכרת זה מעלה לאיזה 87 אחוז...

 

לגבי המחיר-

מוכרים את זה בקופות וזה לא יוצא כ"כ יקר...

יצא לי להשתמש, בהמלצת מכון פועה, והוא עלה הרבה כסף יחסית לכמות הדפים בחבילה...

אף פעם לא הצלחתי להשתמש נכון, זה תמיד נדבק לי ליד! (ויוצא דבוק לאצבע..)

לא הבנתי למה את משתמשת בווזלין, בשביל זה?

זה בסדר להשתמש בווזלין?

של אותו מוצר, אבל שלא הגיע ביחד עם החבילה.
כתוב שם שאפשר לשים קודם על האצבע שמן שקדים או ג'ל סיכה.
וזה באמת ממש עוזר.

 

מסכימה עם זה שזה מוצר יקר !

אני מצליחה להכניס את זה רק אם אני מקפלת את זה קטן קטן אף פעם לא הצלחתי כמו בהוראות הרגשתי שזה שורט אותי מה עושים עם זה?

קניתי נרות פרמטקס ולא היה לי טוב

אז אם מישהי רוצה בשמחה אמסור

 

ואז זה הרבה יותר זול
שווה בדיקה למי שרלוונטי

קרה לי פעמיים שכמעט התעלפתי כי הסוכר היה ממש נמוך בסוף.
.

תודה על התשובה! זה קרה לי בשלושת הבדיקות שהיה קצת נמוך יותר אבל הסוכר הרגיל היה טוב.
מקווה שזה תקין בע"ה

יש רופאים שמעדיפים לעשות בעצמם. אבל את יכולה לבקש לעשות בעצמך.

זה מטוש כמו של משטח גרון שמכניסים לנרתיק ולפי הטבעת.

שאת עושה לעצמך

את מקבלת מקלון מהרופא, מחדירה לנרתיק, לא עמוק בכלל

ואחר כך מביאה למעבדה

הם בודקים את המקל ונותנים תוצאה

זה מקלון כמו מקל אוזניים אבל ארוך, הרופאה מכניסה לשניה בקושי להעתיק וזהו. ואז שולחים למעבדה ובמידה ויוצא חיובי צריך להגיע בזמן לחדר לידה בעז"ה ולא להתעכב יותר מידי כדי להגיד לצוות וכדי שיתנו לך אנטיביוטיקה במהלך הלידה. במידה ויוצא שלילי הכל בסדר ולא צריך לעשות שום דבר מיוחד

באמת אי אפשר לעשות את כל מה שאמרת ולהישאר רגועה. ואם יש מישהי שיכולה שבבקשה לא תכתוב את זה פה כדי שאני לא ארגיש יותר גרוע

 

לא כתבת איזה גילאים הם, אבל אין כזה דבר "לא מוכנים לסדר", זה חלק מהחינוך. כל גיל יכול לסדר מה שמתאים ונראה לך הולם לגיל, ואם לא- אז המשחק נעלם.

לא פעם ולא פעמיים אספתי דברים והראיתי להם שאני סוגרת בשקית ושמה למעלה כיון שהם לא אספו. ואם הם לא אספו אני מבינה שהם לא צריכים את זה. כמובן שהזהרתי מראש כמה ימים וכו, אבל בהחלט עשיתי את זה וזה עזר.

 

לפעמים יותר קשה לחנך מאשר לאסוף לבד, אבל אם לא מחנכים אז זה נשאר לאורך ימים, ולחנךזה קשה יותר בטווח הקצר אבל משתלם יותר בטווח הארוך.

 

היו פעמים שאספתי עם מטאטא ויעה לתוך שקית זבל והודעתי שלמחרת כשאני חוזרת מהעבודה מה שנשאר בשקית ולא סודר במקומו הולך לפח.

 

היום הן גדולות והחדר שלהן מהומת אלוקים... אבל החלטתי שכל עוד זה בחדר שלהן אני לא מסתכלת כשאני עוברת. הן גדולות ואם הן רוצות לחיות בבלאגן זבש"ן, ולפני שבת חייבים לסדר.

 

וכן, לפעמים לא שמו דברים בכביסה ואז אין להן את הבגד שהן רוצות מכובס, והן יודעות שאין מי להאשים חוץ מעצמן.

 

ולפעמים אני חוזרת הביתה וצועקת וכועסת כי בלאגן בבית (לא רק בחדר) וכשאחת הבנות אמרה לי פעם זה לא כיף שאת צועקת, אמרתי לה- זה בעיה שלכן,אתן רוצות אמא שמחה ורגועה ומשחקת איתכן ומחייכת- תסדרו . אם באתי לבית מבולגן אני אהיה אמא לא נחמדה ולא שמחה וזה בחירה שלכן אם אתן מעדיפות לסדר ולקבל אמא רגועה או להיפך. רב הפעמים הן בוחרות לסדר 

הרגשתי רע היום...
מעודד לשמוע שזה נורמלי....
אולי אני צריכה לעבוד על עצמי לא לעשות כ"כ הרבה ולהישאר רגועה... אבל קשה להיות בבית מבולגן.... כל היום...

לפעמים שווה לנסות.

ואפילו בסוף יום לקחת מטאטא ולטאטא את כל הצעצועים לפינה\סלסילה גדולה

ועכשיו קיץ - קחי סנדויצים ולכי לגינה ותחזרי לבית נורמלי.

ועוזרת! חשוב חשוב חשוב

ו... גם הבעל ב"ה בורך בשתי ידיים ויכול לסדר... 

 

בהצלחה רבה! גמני שונאת בלאגן ומאד מבינה אותך!

אם אני עושה עוד משהו חוץ מלשחק איתו הוא נהיה עצבני ואני אחריו..
ב"ה שאלו ההתמודדויות שלנו!!

באמת מודה לה' שאלו התמודדויות!!

לא מחכה שיהיה בלאגן.
הכלל הוא שיחקת אספת, כשמסיימים משחק אחד אוספים אותו מיד לפני שמוציאים את המשחק הבא.
אחרת באמת אי אפשר להשתלט על הבלאגן.. וכשעושים את זה מגיל 0 זה הופך להרגל.כמובן שהם קטנים התפקיד יותר שלנו, אבל אני אומרת בקול- אתה רוצה משחק אחר? מעולה! קודם נאסוף את המשחק הקודם . כל זה בזמן שאני אוספת. אחכ כשהם מגיעים לגיל כשהם יודעים לאסוף אז הפ לא יעשו את זה אפ הם לא התרגלו לזה מגיל קטנטן..

לשתות המון מים ואפילו גם קפה , עד 3 כוסות.

אבל אצלי שמתי לב שאם אני מקפידה לשתות הרבה, אבל לא אוכלת מספיק המים לא יעזרו

לק"י

עשתה לי תחושת ערפול.
ובגלל ממצא מסויים עשיתי בערך 4 סקירות מכוונות, שארכו בסביבות החצי שעה..
חשבתי שאני הולכת להתעלף.

צריך תמיד לבקש. לומר זה לא נוח לי, אפשר להגביה, אפשר כרית, אפשר תמיכה לראש, אפשר מזגן... וכו. כל דבר. אני לא יודעת למה תמיד אנחנו שותקות, לפחות אני תמיד צריכה להכריח את עצמי לפתוח את הפה ולבקש, ותמיד הם מסכימים...

לק"י

אבל ת'כלס צודקת.

כלומר לאיזה צורך האסטרופם?
אישית השתמשתי בו למספר שימושים שונים ולכן אני שואלת..
אם לצורך דחיית ביוץ לאחרי הטבילה, אמור להיות תהליך פשוט וקל

כן לצורך דחיית ביוץ

1. חשוב להתייעץ עם רופא פוריות, ולא רק עם רופא נשים. שיביא לך את זה יחד עם מעקבי זקיקים, שלא תקחי סתם בלי להבין שזה אכן הבעיה.
(אפשר גם לעשות מעקב תוך כדי כדי לוודא שהביוץ אכן לפני טבילה)
2.כשאני שאלתי פעם פה כתבו לי- לקחתי ותוך חודש עזר, אני ממליצה לא לפתח ציפיות כאלה, זה יכול לקחת כמה חודשים עד שמשפיע או בכלל..
3. באופן כללי כדור יחסית פשוט, בלי הרבה תופעות לוואי. לפי מה שהבנתי זה יותר פשוט אפילו מכללות שלוקחים לפני החתונה...

בהצלחה ובנחת 😁

הביוץ שלי נפל ב-7 נקיים, ולאחר מעקב עם רופא נשים שהפנה אותי למעקב זקיקים כל יומיים לוודא את גודל הזקיקים וכו', קיבלתי אסטרופם.

חודש אח"כ נכנסתי להריון ב"ה.

בהצלחה יקירה

ואז לא תפסידי את הביוץ.

חוצמיזה שיש המון דרכים להזיז את הביוץ. התקשרי למכון פועה והתייעצי איתם אם ליבך לא שלם עם תרופות כימיות.

 

 

לי יצר גןש בשד.

אנחנו מנסים כבר 5 חודשים והביוץ נופל לי על ה7 נקיים. הייתי אצל רופא נשים והוא נתן לי אסטרופם ואת האמת שהמצפון שלי לא שקט בכלל אני מרגישה שאני מתערבת בעבודת ה׳ וקצת חוששת לקחת.

אני לא חושבת שלקחת כדורים זאת התערבות שהיא לא נכונה. אולי זאת ההשתדלות שלנו בשביל ההריון.
השתדלות שכן צריך לעשות.
(שוב, לא מבינה באסטרופם ובהשלכות שלו וזה לא שאני ממליצה לקחת אותו. רק באופן עקרוני מניסיון שלי עם כדורים אחרים)

ניסיתי לשכנע את בעלי שנשאל מישהו שיקצר לנו את הנקיים.. והוא ממש לא היה בקטע.. בלשון המעטה...

נהייתי נורא מתוסכלת מהעניין...

ועדיין לא רצינו אסטרופם...

הרופא, איש נחמד ירא שמיים, לא הבין מה העניין... "זו תרופה כ"כ יעילה..."

בסוף נעזרנו בהפסק טהרה ביום הרביעי, לשיטת הספרדים, וגם בהומאופתיה אם אני זוכרת נכון...

 

אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו, ואם יש בעיה לעשות מה שצריך כדי לתקן אותה. ה' כן רוצה שנעשה עבודה מצידנו ולא רק נסמוך עליו בשילוב ידיים

הייתי לוקחת בלב שקט.
ב"ה שיש לנו היום את האמצעים האלה שיכולים לעזור ולקדם אותנו
פעם לא היה את הדברים האלה וזוגות במצב כזה היו יכולים להישאר בלי ילדים בכיף
היום לוקחים תרופה וזה עוזר...

תודה רבה לכולכן אתן כל כך מרגיעות אותי כי באמת שהייתי לא רגועה. אני יושעת שכל דבר בזמן שלו אבל כל כך רוצה ילד
מכירות סיפורים על יעילות התרופה?
אני

שאכן בסוף לא השתמשנו באסטרופם,

אבל לקח לנו שנתיים...

 

צריך סבלנות...

וזה ממש ממש ממש ממש ממש קשה... מבינה את הרצון לזרז עניינים...

בעז"ה לא תחכו כ"כ הרבה זמן.

 

את יכולה להגדיר שאת נותנת לטיפול טבעי + מאמץ להפסק ביום הרביעי + קיצור הוסת זמן מוגבל כמו חצי שנה (או פחות, או יותר, מה שמרגיש לך), ואם זה לא מצליח לסדר את הביוץ עם הטבילה, אפשר לפנות לאסטרופם...

וכמובן שאם מרגיש לך יותר נכון, וזה לגמרי לגיטימי, את יכולה להתחיל עם האסטרופם חודש אחד ולראות איך זה משפיע עלייך...

 

ומוסיפה שוב. ממש ממש שווה לנסות להוציא הפסק טהרה ביום הרביעי.

אני הייתי מאד מאד סקפטית ופסימית בעניין. גם היתה לי תפיסה מסויימת לגבי מהו עד טהור, והיא היתה מוטעית. וגם חשוב מאד לראות את העדים באור השמש ולא באור של נורה...

בקיצר...

אם הפקשוש של הביוץ הוא של יממה זה יכול לסדר את העניינים.

מישהי כתבה פה בעבר שאם את אשכנזיה זה מצריך אישור של רב... כדאי באמת אני מניחה....

 

המחזור שלי נמשך 6-7ימים אני לא יכולה לעשות הפסק ביום ה4 נכון? והביוץ בדרכ נופל לי על היום 12-13 למחזור.
ניסיתי לשתות מיץ לימון ולנקות טוב את האזור עם. מלא בדי בדיקה ועם טמפון וזה לא עוזר לי רק פוצע

בעקרון ממש מסכימה ומזדהה עם הרצון שלך לא להתערב במה שה' מזמן לך.
אני חושבת שאם תנצלי את התקופה לבירור מעמיק של הנסיון שאת עומדת בו (גם לבד וגם עם בעלך) תוכלי להפיק הרבה מסקנות וקומות של בניה שיבנו אותך ויגדילו אותך ואתכם כזוג בעבודת ה'.
מנסיון שלי הרבה פעמים ברגע שבמקום להילחם בנסיון כזה מסכימים להיכנס לתוכו ולהקשיב לו ולוקחים ממנו את ה"מתנה" שטמונה בו, ממילא הנסיון נהיה מיותר וה' מסיר אותו והעניינים מסתדרים בקלות ובאופן טבעי...

מזכירה שאם את אשכנזיה את חייבת היתר של רב להפסק ביום הרביעי ולא כל רב יתן היתר כזה..

מצד שני רמות ההורמונים של אסטרופם ודומיו ממש נמוכות. הרבה נשים לוקחות אותם במשך שנים רבות מאוד בגיל המעבר. נדמה לי שמדובר בכמות הורמונים קטנה מהכמות שבגלולות למניעה, וגם זה רק לימים ממש בודדים בחודש ובע"ה רק לחודשים מעטים מאוד. לכן תשקלי היטב אם את באמת לא רוצה לקחת..

נוסף על כך, עצה טבעית ששמעתי לסידור מחזור חודשי ארוך יותר: לטייל כל ערב לפחות חצי שעה לאור הירח ולישון במיקום שרואים ממנו את הירח יכול לעזור למחזור להתארך לבערך כל 29 יום. לא בטוחה שעובד אבל שווה לנסות... בכל אופן יש לך תירוץ לצאת להליכה יומית או לסחוב את בעלך לטיול רומנטי כל ערב...

בהצלחה רבה והכי חשוב תתפללי..

איך את בודקת ביוץ?
הערכות ביוץ שקונים בחנויות וגם הערכות רוק מזהות לדעתי את העליה ההורמונלית של ה LH לפני הביוץ ולא אחריו! לכן אם העליה היא יום או יומיים לפני המקווה זה דווקא אומר שאת ממש לא מפספסת ביוץ אלא טובלת ממש בימי הביוץ.
הסימנים לכך שעברת את הביוץ ופספסת אותו הם:
1. במעקב זקיקים באולטרסאונד אם כבר רואים גופיף צהוב.
2.בבדיקות הורמונליות אם רואים שהפרוגסטרון מתחיל לעלות.
3. בבדיקת חום השחר אם הטמפרטורה כבר עלתה.
4. סימן נוסף בדיעבד אם את עוקבת כמה חודשים: הביוץ הוא בדרך 12-16 ימים לפני הדימום של החודש הבא, ואצל כל אישה בטווח מדוייק וקבוע. אז אם באחד החודשים זיהית במדוייק כמה ימים עברו מהביוץ עד הדימום, תוכלי לודא לפי זה מתי היה הביוץ גם בחודשים האחרים..

בהצלחה!

בדקתי עם ערכות ביוץ ולפי הפרשות וגינליות וזה לפני טבילה .

הביוץ מתרחש יום או יומיים אחרי שנגמרות ההפרשות ומתחיל היובש...
אם את מכירה את ש.מ.פ הם אומרים שם שיום השיא של ההפרשות הוא יומיים לפני הביוץ

למדתי את השיטה לפני כמה שנים, ולפי מה שזכור לי הביוץ מתרחש ביום של שיא ההפרשות, כשיש יובש הביוץ נגמר. ההפרשות הפוריות עוזרות לזרע להגיע לביצית.

כתבת כל גך יפה ומרגש המחזור שלי כל 28 יום חחחח

אז מניחה שאת ממש גבולית עם הביוץ והטבילה..
אולי באמת לנסות שיטות טבעיות לקצר אפילו קצת או כמו שמישהי אמרה לא להסס לשאול רב לגבי צבעים בהפסק טהרה. לא חייבים שיצא לבן..

בשום אופן לא לנקות טוב את האזור עם מלא בדי בדיקה - זה מייבש את המקום, פוגע בלחות הטבעית של המקום וגורם שתפצעי את עצמך עם הבדיקות

ובנוסף - זה לא באמת מקצר כי אם לא הסתיים הדימום אז לא הסתיים הדימום.

 

לגבי הלימון - כמה שתית ואיך - אולי את צריכה לשתות יותר. אני שמעתי שצריך לשתות כל יום כל החודש, לא רק מתחילת המחזור, זה לא מספיק.

כל יום לימון סחוט טרי.

אולי תנסי לברר בבית טבע לגבי ילקוט הרועים או מסטיק תימני אולי זה גם יכול לעזור לך לקצר את המחזור. אפילו קיצור של יום אחד כבר יעזור לך.

שאני ניסיתי כמה חודשים באופן טבעי כי לא רציתי התערבויות של הורמונים, וזה ממש ממש התיש אותי.
סחט אותי לריב עם עצמי, ולנסות לקצר את הדימום, ולעשות מלא מלא מלא בדיקות מיותרות שרק פצעו אותי, ולעשות מלא עצות ולשתות את כל הצמחים שאומרים, ועשיתי גם שיטת אביבה ולא התחברתי,
ואח"כ כשהפסקתי הכל ולקחתי 6 פעמים כדורונצ'יק קטן סה"כ זה היה לי הרבה הרבה יותר נחת.

אז זה ממש אישי ותלוי בכל אחת,
אבל לפעמים מרוב הטרנד הזה של "הכי טבעי הכי טוב" שאני מזדהה איתו, אנחנו שוכחים שלפעמים זה דורש ממנו הרבה יותר, מה שלעיתים הרבה יותר פשוט גופנית ונפשית עם התערבות חיצונית (ופה ההתערבות באמת קטנה)

בקיצור מה שבאתי להגיד- תעשי את החשיבה שלך לפי מה שמתאים לך..

בהצלחה!!

יש לי חברה שכל ההריונות שלה הם רק עם אסטרופם, בדכ כשהיא לוקחת תוך חודש עד שלושה חודשים היא נכנסת להריון. יש לה גם שני הריונות בלי אסטרופם שבמקרה המחזור שלה היה קצר באותו חודש.
חשוב לוודא ע"י מעקב זקיקים שזאת באמת הבעיה...

לאחר שראיתי שזה פעל אצלי, המלצתי לחברתי שניסתה כבר 8 חודשים להיכנס להריון, לבדוק את הביוץ, ואכן גם לה נפל לפני הטבילה, לקחה את האסטרופם וגם לאחר חודש נכנסה להריון.

לא רוצה לטעת בך סתם תקוות, אבל ממליצה לך ללכת בקרוב ממש לבדוק את זה ולטפל. שווה!

אצלי חודש אחד או שניים (לא זוכרת כבר) ונכנסתי להריון אחרי קרוב לשנה של ביוץ מוקדם מידי וכדורים אחרים לא מתאימים שרופא אחר נתן.

את לא מתערבת לה׳? אולי הוא רוצה שתשארי עם דלקת? וכשיש חום גבוה מאוד ועושים פעולות להורדת החום?
ה׳ נתן לרופאים כח לרפא. וה׳ גרם שיתפתחו כל התרופות שיכולות להציל חיים/לעזור ליצור חיים וכו. כדי שנוכל להשתמש בהם לתועלת.
(ולא נכנסת עכשיו לתרופות קונבנציונאליות או לא. גם מי שהולך להומאופטיה מנסה לגרום לגוף שלו משהו שונה ממה שהוא עכשיו ו״מתערב״ במה שה׳ עשה)

חובה על האדם לעשות השתדלות ככל שיוכל ע"מ להיכנס להריון.

ברוך ה' שהיום הרפואה כ"כ מתקדמת ויכולים לסדר דברים כאלו בכדור קטנטן.

 

פעם אחת ממש לא עזר ושיבש הכל.
מה שעזר לי בסוף טיפולי רפלקסולוגיה כמה חודשים טובים.
להריון אחריו ניסיתי ועבד מיד ב"ה

תודה רבה רבה לכולכן ממש עזרתן לי בהחלטה והרגעתן אותי .
ה׳ יברך אתכן

והוא נתן לה משהו טבעי, שפתר את הבעיה והיא מיד נכנסה להריון, ודווקא האסטרופם לא עזר לה, שווה לנסות.

וב"ה..

ה' יעזור

מצד שני הבדיקה העלתה את הסיכון לתסמונת דאון, ביחס לגיל , אבל עדין הסיכון הוא מאוד קטן.
החלבון עוברי זהוי בדיקת סקר שלא צריך להלחץ ממנה.

תודה על התשובה

הרבה יותר אמינה. וסקירת מערכות טובה יכולה להוריד עוד את הסיכון לתסמונת דאון.
באחד ההריונות יצא לי חלבון עוברי 1:109, ומכון פועה המליצו לי לעשות סקירה אצל פרופ יגל וב"ה הוא לא ראה סימנים לתסמונת דאון, וזה ממש הרגיע אותי.
ודרך אגב גם כשיצא לי תוצאה שנשמעת מפחידה, במכון פועה הרגיעו אותי שאחד למאה זה אומר שתדעים ותשע אחוז הכל בסדר...

יכול לחפש סימנים לדאון כגון אורך האצבעות ,גשר האף ועוד. אומנם לא במאה אחוז, אבל זה מוריד את הסיכון באופן משמעותי.

היה לי אותו דבר בהריון הקודם (ממש אותה סטטיסטיקה), והרופאה שלי בקופה התחילה להלחיץ אותי שאני אעשה מי שפיר,
ואז הלכתי לסקירת מערכות מאוחרת אצל ד"ר רוזנק והוא ממש הרגיע אותי, ואמר שרק בסטטיסטיקה של 1:300 או פחות (מקווה שאני מדייקת במספר) הוא שולח למי שפיר. יותר מזה זה תוצאה תקינה. נכון שהיה יותר נחמד אם זה היה 1:2000, אבל זה תקין.
ולאורך כל הסקירה הוא הסתכל על דברים שיכולים להעיד או לא לשלול תסמונת דאון וממש הרגיע אותנו ואמר שהכל בסדר.
בקיצור- לא הייתי נלחצת ורצה עכשיו לרופא,
כן הייתי הולכת לרופא מומחה בסקירת מערכות כדי שיוכל להרגיע אתכם.
בע"ה הכל יהיה בסדר!

הרגעת אותי. נתפלל בנתיים

לק"י

אם את משכיבה אותה על הבטן, אז לשים לה את המוצץ בפה, ככה היא פחות יכולה להוציא אותו.

ויש ילדים שפתאום מתאהבים במוצץ, גם בגיל הרבה יותר גדול, אז יש תקווה.

(לא מניסיון שלי הגברת שלי חוגגת היום 4 חודשים, ולא אוהבת מוצץ. וניסיתי עוד מאחרי הלידה. והיא מוצצת אצבע).

"לא מניסיון שלי..." 😅

לק"י

זה מניסיון של אחרים..
ראיתי ילדים שפתאום התחילו לקחת מוצץ.

והרעיון לשים על הבטן נוסה על ביתי האישית, וזה עבד. אבל לא שכנע אותה להבא.
ואני לא מתאמצת מידי להרגיל..

יש לי ילדה שהתחילה בגיל 7 חודשים!
אז באמת שיש סיכוי.
לא ניסיתי מלא סוגי מוצצים פשוט ניסיתי שוב ושוב ושוב עד שיום אחד תפסה.

מי שלא לקח מוצץ רגיל, לקח בסוף את המוצץ הגומי הפשוט העגול. זה בהתחלה הגעיל אותי ולא רציתי לתת, אבל כשבעלי הוכיח לי שזה המוצץ היחיד שהם מוכנים למצוץ, נכנעתי.
אצל הראשונה שהתעקשתי ולא הסכמתי מוצץ גומי היא מצצה אצבע בסוף...

לא אוהב, אנחנו מנסים כל הזמן עוד פעם ועוד פעם עם כל מיני סוגים ולאט לאט זה משתפר. (סתם, רק בעלי מנסה, אני כבר התייאשתי )
אמא שלי אומרת שגם לנו לקח זמן להתרגל כי לא הבנו בהתחלה מה עושים עם זה.. אז יש תקווה.

אחרי שהיה לנו סרבן מוצץ שהיה נורא קשה להרגיע... הבנתי שאסור לי להתייאש...

אתלי אהבו את הפשוטים פשוטים מגומי...

בתןר אחת שהילדים שלה ממש לא רצו
למשל גיליתי שזה עוזר להם להרדם כשהם עייפים, ולכן שם אני נותנת להם מוצץ
אבל כשהם רעבים או רטובים הם לא מעוניינים במוצץ..
לכן עצתי: מוצץ לא חייבים לקחת תמיד, נסי למצוא מתי זה כן יכול להיות לכם טוב

לפעמים מנסים להכניס מוצץ לכל בכי של תינוק

לא כל בכי הוא בעייתי ולפעמים צריך לקבל את זה שהם גם בוכים עניין של גישה לפי דעתי..

לכן- צריך לחשוב איפה זה מתאים להרגיע באמצעות מוצץ ואיפה לא 

לפעמים כשמגיעים בגישה כזו, ומצליחים חלקית עם המוצץ זה בעצמו נותן סיפוק..

זה לענ"ד לפחות. בהצלחה!!

אני אישית מניקה ושלי לוקחת מוצץ של אוונט אז ביום שרציתי להביא לה בקבוק שאוב הבאתי של אותו חברה והיא לקחה בקלות, אז על אותו הדרך אם שלך לוקחת בקבוק תביאי לה מוצץ של אותו חברה.

חשוב גם שהמוצץ יהיה דומה לפטמה, ככה הם לוקחים יותר בקלות.

שלי בגיל חודשיים הצליחה סוף סוף לקחת.
נסינו מלא סוגים. בסוף אהבה בעיקר את הגומי הפשוט (המגעיל..), ואת המוצץ סרבנים. אחרי בערך חודש (או יותר, לא זןכרת... היא כבר בת 5..) עברה למוצצים אחרים, ואח"כ הסכימה לכל מוצץ אחר. (לא יודעת אם זה קשור, אבל הגמילה שלה מהמוצצים היתה הכי קלה. אומנם מאוחר, אבל כשהיא רצתה לא היה לא בעיה להפסיק)

יש גם את מאמ שהרבה תינוקות יונקים אוהבים אותם.

באמת זה מוכר שתינוקות יונקים אוהבים את המוצצים של מאם?? אני רצה לקנות! חחחחח עוד מישהי פה שמעה על זה??

ואולי בגלל זה תינוקות אוהבים אותם. לא מניסיון, שלי לא לקח אותו...

הבן שלי בגיל ינקות אהב אותם, וגם ראיתי שלרוב חבריו במעון היו את המוצצים האלה בגיל הזה.

לא עשיתי סקר. ואין לי אחוזים. דווקא אני לא התלהבתי מהם כי משום מה הם צברו לי עובש במקום שלא ניתן לניקוי, והם גם יקרים.

אבל הצעתי, אולי זה יעזור...

שתפי אם זה בסוף עוזר. מעניין.

ממש רואים הבדל, מהרגע שהוא קיבל מוצץ של מאמ, הוא התלהב עליו ממש... משם הדרך להסתגל לבקבוק (חלב אם) היית ממש פשוטה (בקבוק של מאמ)

גם לסרבני בקבוק , מה שהצלחתי איתו בסוף הוא רק הבקבוקים של מאם( לא ניסיתי הכל, אולי יש עוד דברים טובים)

ככה עזר לי לדעת מה הכי קל ונחמד בפה
היו כאלה שהיה *לי* קצת קשה למצוץ או סתם לא נעים כזה
קניתי כמה סוגים מאם , נוק, לייף ... וגם בגדלים שונים ונסיתי למצוץ בעצמי ובאמת את הקשים היא לא רצתה

( היא התחילה לקחת מוצץ רק בתקופה האחרונה.. קרוב לגיל חודשיים...לקחה של נוק)
ניסיתי מה שאמרו פה לתת את מוצץ ובקבוק מאותה חברה (ניסיתי של מאמ) ולא הלך לי

פעם מישהי מפה הציעה לי לנסות לתת מוצץ יותר גדול ובהתחלה גם לא אצתה ועכשיו גם את זה היא לוקחת)

אז זה ממש לנסות כל מיני מוצצים
אין בזה כללים לכל תינוק יש את הקריזה שלו חח

מקווה שיצליח לך אני הייתי בעננים שהיא לוקחת מוצץ אפילו שזה רק לפעמים ( במיוחד אחרי סרבן מוצצים סדרתי )

אני התיאשתי מהר..
והתעצלתי להשקיע בזה זמן כסף ומחשבה.
המוצצים שיש לנו הם הנשכנים האהובים שלו והחפץ שהכי כיף להעיף (ואמא תחפש ואם לא תמצא אז לא נורא כי מי צריך את זה בכלל)
בילד הבא אני אתעקש יותר...

כך שזה בסדר גמור מבחינת הגיל.

רק אומר לך שיש תינוקות שלא מוכנים וזהו. ואין מה להתווכח איתם. הם פשוט יהיו בלי מוצץ. הבן שלי כזה. 

בהצלחה...

ולא הצלחתי.. היום בן שנה וחצי. די סיוט שאין מה שמרגיע אותו :/

היית מנסה לתת לתינוק מוצץ והיה מסרב- אבל כשהמטפלת/סבתא היו נותנות היה משתכנע..
בינתיים עבד כבר אצל ארבעה ילדים...

והיום מאוהב במוצץ

אבל מה שטוב גם מסתדר בלעדיו

אל תוותרי אבל אל תשניאי עליה את המוצץ, תתני לה ואם היא דוחה תנסי שוב במועד אחר. שלא תקשר מוצץ למשהו רע.
ושימי לב שהמוצץ באמת מתאים לגיל ולגודל הפה, אנחנו הצלחנו בסוף עם מוצץ Philips Avent

את תהיי מוגנת רק שבוע אחרי שהתחלת לקחת את הגלולות, ההמלצה של מכון פועה להתחיל לקחת אחרי הטבילה, כי לפעמים יש דימומי הסתגלו ויותר קל להתיר כשאת מותרת.
בנתיים עד שעובר הזמן אפשר להסתפק בחיבוק או להשתמש בקוטלי זרע למינהם.
שאלה-למה דווקא סרזט אם את לא מניקה?!

עדיף אמצעי מניעה אחר שפחות ידוע כאחד עם סיבוכים כמו סרזט, שהיא פשוט ברירת המחדל של מניקות..
אחרי שבוע מתחילת זמן הלקיחה את מוגנת מהריון. בגלל שיש לגלולה הזו נטיה לגרום לדימומים אצל בנות, ממליצים להתחיל לקחת אותה אחרי המקווה הראשון ובנתיים אם רוצים לקיים יחסים אז להשתמש באמצעי מניעה אחר זמני עד שיתחיל זמן ההגנה שלה, כי יותר קל להתיר דימומים אחרי שכבר טבלת
לי באופן אישי המליצו להתחיל לקחת שלושה שבועות אחרי הלידה כך שאם יהיה דימום הוא יהיה בזמן שאני עדיין מדממת במילא מהלידה. זה מה שעשיתי ובדיעבד ב'ה במילא לא היה לי שום דימום

לק"י

או בקושי.
או דימום הסתגלות ואז שקט.

אבל למה לקחת את הסיכון הזה של דימומים אם במילא היא לא בברירת מחדל דווקא על הגלולה הזו? יש המון גלולות אחרות עם תופעות לוואי פחות קשות.

לק"י

נראה לי רק שמי שלא מניקה אחוזי המניעה של הסרזט פחות גבוהים בשבילה.
זאת נראית לי סיבה יותר טובה להשתמש במשהו אחר..מוזר שהרופאה נתנה לה (אלא אם כן יש לה בעיות בקרישה וכדומה).

לא משהו משמעותי..
ויש מצבים שאסור כדורים אחרים..

לק"י

גם לי הרופאה אמרה, שאני יכולה להמשיך עם הסרזט אחרי שאני מפסיקה להניק, רק שזה יכול לעשות כתמים.
אבל שמעתי גם דעות אחרות.

ולגבי זה שאסור גלולות אחרות- אני יודעת..ציינתי בסוגריים

אותו דבר כמו התקן לדעתי

לק"י

אז השאלה למה לא לנסות את זה קודם?
אולי זה ישב אצלה טוב וגם ימנע מחזור (וגם פחות הורמונים)...

שגם גורמת לתופעות הלוואי הרבות היא שאין בה אסטרוגן, רק פרוגסטרון. אסטרוגן חיוני לגוף מכל מיני בחינות, למשל לדוג' רטיבות טבעית בנרתיק. חשוב גם לבניית עצמות ולכן לא ממליצים סתם ככה על הגלולות האלה למי שלא צריכה, וגם לא מומלץ בכלל זה לקחת אותן לתקופות ארוכות סתם ככה.

אחרים יש חוץ מגלולות ואיפה אפשר להשיג?

שתסביר לך על טבעת נוברינג או התקן. אם את מונעת לטווח רחוק כדאי לך לברר מה מתאים לך.

צריכה לליל טבילה דחוף משהו שימנע כי לא התחלתי את הסרזט בזמן.
והרופאה נתנה לי כי הייתי צריכה לטבול ופספסתי את המחזור כדי לקבל גלולות אחרות

את יכולה לכתוב בגוגל ולחפש חיפוש פשוט..
בגדול מהאחוזי מניעה הכי גבוהים לפחות: גלולות( כשבתוכן יש המון סוגים), התקן הורמונלי, טבעת, התקן לא הורמונלי, דיאפרגמה, שקפים, נרות.
הכי טוב לקבוע תור לרופא נשים מבין עניין. בכל מקרה תצטרכי בשביל לקבל מרשם וכו'.

אפשר בפרטי, ממש בכיף)