פורום הריון ולידה (עמוד 3744)

כדי שאם יהיה דימום הסתגלות יהיה קל יותר להתיר.
זה מה שהרב שלנו ממליץ..

יותר קל לרב להתיר כשאת כבר בחזקת טהורה.

שאני זוכרת בפעם הקודמת

בימים שאני לא מוגנת?
נרות גלוואן כבר לא מוכרים

מוכרים בסופרפארם וזה דומה לגלוואן

קוראים להם נרות פרמטקס.

ויש גם ג'ל שהוא אותו עיקרון ומכון פועה יותר ממליצים עליו. הכל זה דרך משווקים.

למכון פועה יש את כל הטלפונים לתת..

בהצלחה!

בהנקה אין כל כך הרבה אופציות נורמליות.

אנחנו התאפקנו שבוע+...

אבל מאיפה אני אשיג עכשיו?
אם לא תהיה ברירה נצטרך להתאפק..
התחלת לקחת את הכדורים יום אחרי המקווה?

בדיעבד אני יכולה להגיד לך שהיה קשה אבל לא נורא...מצד אחד נורא רציתי אבל גם מאוד חששתי, אז היה לי עוד שבוע להחלים...

 

וכמובן כמובן, אחרי לידה- רק מתי שאת רוצה ומרגישה יכולה, כן?

כדאי אחרי המקווה
יש כאלה שמתחיל להן מיד דימום.
ויש כאלה שאין להן בכלל דימום אבל לא כדאי לקחת סיכון.
תמנעו שבוע ראשון עם נרות. בתקווה שלא יהיה הריון עם נרות...

סרזט יכול לעשות כתמים וכד שלא רלוונטיים בזמני טהרה ויכולים לעשות המון בעיות בשבעה נקיים.
לא קראתי את התגובות אז סליחה אם כבר כתבו את זה

כשאת מביאה לה מוצקים פירות או מרק טחון אחרי הארוחה תציעי מים יכולה לשתות הבתחלה ממש מעט.אחרי מספר ימים תתרגל לזה ותבין שאחרי ארוחה יש רק מים .לא מיץ ולא תה רק מים .תתחילי לתת מים בבקבוק 120 ותעלי את המינון ...בהדרגה .
לגבי הארוחות מוצקים אם לא אוכלת הכל זה גם בסדר פשוט תשלימי את הארוחה בתמל.כל ילד וקצה אכילה משלו עד שמתרגל לדברים חדשים לאט לאט יהיה בסדר. בהצלחה.

אלא כפית אחת או שתיים ביום, אחרי / באמצע ארוחה של תמ"ל, וזה במקרה שהיא מסכימה.

(מיץ ותה כמובן שהיא לא מקבלת - רק תמ"ל וטעימות כנ"ל)

את צריכה לתת לה לפני האוכל ולפני שהיא ממש רעבה, אחרת לא תהיה לה סבלנות לזה.

אם התינוקת עדיין בשלב הטעימות כפית שתיים .את צריכה לתת לה את הארוחת מוצקים כאשר היא מגיעה רעבה ...זאת אומרת נגיד בוקר אוכלת בשעה 7.00 תמל /דייסה
10.00ארוחת מוצקים פירות בננה תפוח אבוקדו לערבב ביחד .את מתחילה להביא לה ברגע שיש הפרשי שעות בין ארוחה לארוחה היא תיהיה יותר בעניין ותתלהב מהאוכל .רק לאחר כמה ימים של ניסיונות את יכולה להכין קערית קטנה ולנסות להביא את הכל .ולאחר מכן להציע מים בסוף ארוחה .

א. אכן לא צריך מים לפני שאוכלים מוצקים. אולי כדאי להוסיף טיפונת בימים חמים ממש. כמה מים - כמות של כמה לגימות... כרגע לדעתי משהו כמו כפית או שתיים...

ב. יש תינוקות שבגיל שבעה חודשים עדיין לא מעוניינים במוצקים. תמשיכי להציע מידי פעם, ללקק מכפית או מהאצבע שלך, ובעז"ה לאט לאט היא תאהב את זה ותגדיל את הכמות לכמה כפיות.

אם לבעלך יש רב שהוא קשור אליו מאוד, הגיוני שהוא יהיה הסנדק. למשל בישיבה של בעלי זה מאוד מקובל.
החלטות טובות וקלות, ובהצלחה!
מתמודדת עם משהו שנשמע דומה אז מבינה אותך..

חשבתי על זה.. אולי זה באמת פתרון

ואם לא מתאים לכם שזה יהיה אבא שלו- אפשר להחליט מה שטוב לכם.
גם אצלי בברית הראשונה היה אבא שלי דווקא, מכל מיני סיבות.זו החלטה משותפת של הזוג ולא נתונה לכללים כלשהם.

ומכירה גם מקרים כמו שלך, וסכסוכים משפחתיים, שהזוג שיתף רב גדול ומוערך על ידם והרב התאמץ לבוא כדי לפתור את הסיפור המשפחתי ושאף אחד לא יעלב...

ממליצה לך לפתוח את זה עכשיו עם בעלך, למרות הקושי, ולא לחכות לאחרי הלידה.

אין לי מושג איך לפתוח את זה איתו.. יש לכם רעיונות איך לנסח את זה כדי לא לפגוע בו?

אם זה כל כך רגיש, וכל כך חשוב לבעלך,
למה לא לוותר ולתת לו סנדקאות?
אולי אני אשכנזיה ולכן נשמע לי לא משהו כזה קריטי... אני יודעת שאצל ספרדים יש יותר עניין.
אבל באמת אולי את יכולה להסתכל על זה אחרת
כחלק ממצוות כיבוד הורים,
בעלך, והבן שלך, הם צאצאים שלו וזה לא סתם בטעות. זה השגחה אלוקית.
והוא שותף מרכזי בקיומם
לקבל הורה על אף המורכבות, זה לקבל את עצמי, לקבל את בעלך.

אני מקווה שזה בסדר לומר לך את זה,
לגמרי מבינה אם את לא מסוגלת - זה לא פשוט בכלל!

תשקלי את הקונפליקטים שלך והמתחים שלך בחודש תשיעי ואחרי לידה...
תתמקדי רק במה שקריטי ותזרמי עם השאר...
נכון שזה הילד שלך, שברחם שלך, שאת בעצמך תלדי ותתאמצי ותתני את כל כולך.
ולכן בתקופה הראשונה זה כל כך מכעיס וקשה שכולם מתעסקים איתו ועושים בו לא תמיד כרצונך.
את צודקת.
אבל עדיף להיות חכמה ולזרום עם מה שאת יכולה
כדי לחוות כמה שפחות סכסוכים משפחתיים מול אמא, חמות ובעיקר כשזה מול הבעל
לצלוח את התקופה הזאת, חודש חודשיים, ואז להתחיל לגבש את החיים החדשים לגמרי כרצונך.
ואני מדגישה, לא לוותר על מה שקריטי, אלא להגדיר את הקריטי לעצמך ולבעלך ולהקפיד רק עליו.

(הכל מתוך רצון שתגיעו חזקים, מאוחדים ושמחים כזוג ללידה ראשונה)

המצב מאוד מורכב
ואני לא בטוחה שאבא של בעלי מצפה להיות סנדק..
בכל מקרה- לא לעניין מבחינתי שאדם שמתנהג כמוהו יהיה הסנדק של הבן שלי.. ועל כיבוד הורים אין בכלל מה לדבר מבחינתי.

אני בספק אם בכלל יגיע לברית..

אם חמיך מצפה להיות הסנדק, הכי פחות מעליב שבעלך בעצמו יהיה הסנדק או רב חשוב.
כל אחד אחר יכול להיות מעליב את חמיך שהוא יותר "מכובד" ממנו

התינוקת שלי התהפכה למצג ראש בשבוע 35+4 ואני גם עם צירונים שבאים והולכים(כרגע שבוע 37).. אז אני מאמינה שהיא יכולה להתהפך לבד! מתי יש לך שוב אולטראסאונד?

אני כמעט שבוע 36 ומחכה בקוצר רוח שהעוברי יתתהפך למצג ראש.
יש תקווה את אומרת!!

יש לי בעיה לעשות תרגילים אני עם סימפיוליזיס חמור בקושי הולכת.
אני ממש לא רואה איך אני יכולה לבצע אותם.

ו..סליחה שהתפרצתי לשאלה שלך שרון.
אני ככ לחוצה מהמצג עכוז שישר התפרצתי
מאחלת לך וגם לי שהתהפכו למצג ראש עוד היום.

תסתכלי ביוטיוב.
חלק מהתרגילים הם שבעלך ישבר לגב התחתון עם ידיים כמו צינור לגב, להדליק פנס ולכווןן למטה ועוד..
לא הכל דורש שתהיי אקטיבית.

בנוסף לבדוק בבית שאין ספרי קודש הפוכים.

מצטרפת להמלצה

 

אחרי 2 הריונות עם עכוזים שהתהפכו לבסוף ספונטנית, נהייתי חרדתית עם הספרי- קודש.

ולכל העונות על ספרי קודש ההפוכים,
לפני פסח ניקיניו את הספריה ובדקנו שכל הספרים עומדים ישר.

אני יודעת שהעניין הזה ממש לא מטריד רק אותי.. 

תבדקי ספרי קודש הפוכים.. זה מה שאני עשיתי!
בהצלחה יקרה תעדכני!

אני גם מאמינה בה.

היה היום.. ועדיין עם הראש למעלה :/

התהפך בשבוע 36 מעכוז לראש.

והייתי עם המוןןןן צירים.

בשבוע 38 עשיתי היפוך חיצוני מוצלח ב"ה

לקח דקה ולא כאב בכלל !

אבל הבנתי שאולי הוא לא מבצע שם היפוכים יותר.

כמובן בתקווה שהעוברית תתהפך עוד קודם... והביקור יהיה מיותר.

אז שאר הרופאים במרפאה מומלצים גם?

אפשר לפעמים גם לראות כתם באזור, מלווה הרבה פעמים בצמרמורות, חום, וכאבים מאוד מאוד חזקים. כמובן שלא מחיב שכל התסמינים יבואו ביחד.

זה הצהרת בריאות. אני חושבת שכן חובה לדווח על זה. הם לא רצים מיד לפתוח כל תיק רפואי. הויתור סודיות מאפשר להם לאסוף מידע במקרה הצורך.
המידע לא יוצא מהם לשום מקום לא רלוונטי.
בהצלחה ורק בריאות!!

לפי החוק אסור לשאול ואת לא צריכה למסור מידע רפואי אישי.
בוודאי ובדגש על מידע פסיכיאטרי.
את יכולה להביא אישור מרופא משפחה שאת בריאה ללא מחלות מדבקות. הוא לא צריך לפרט עבר פסיכיאטרי.

אם לא תצייני יכול להיות בעיות עם הביטוח וכו' במידה וחלילה יקרה משהו- ככה אני הבנתי בזמנו על הצהרת בריאות.

תרגישי טוב!
ובכל מקרה של חמש צירים בשעה כל עוד את לפני המועד ההנחיה לגשת להבדק..

היה לי וילדתי ב42

אני הרגשתי אותם כבר משבוע 17 אבל היו תקופות שיותר ותקופות שפחות.
לא הגעתי ל42 אבל ילדתי ב41+5

ולוודא שהצירים לא משפיעים עליו.

את יכולה לבדוק בעצמך - לאכול בננה, חסה, חצי-אחד וחצי אגוז ברזיל ליום, ולראות אם יש שיפור.

אני הייתי עם צירים וקיצור צוואר משבוע 29 וילדתי בשבוע 42.....

מי שממליץ על שמירת הריון זה הרופא שלך או רופא הריון בסיכון אם את במעקב.

אני בכלל לא הלכתי לרופא תעסוקתי..
אם הרופאה שלך אמרה שאת צריכה היא תמלא לך את הטפסים ואותם מגישים לביטוח לאומי
המעסיק שלך צריך למלא רק פרטים טכנים על שכר וכדו׳

רופא נשים יכול להמליץ על שמירת הריון רק במקרה של הריון בסיכון לאמא או לעובר. לכן עוד 3 חודשים אני אהיה זכאית  כשאני אהיה מוגדרת כהריון בסיכון.

אם אני רוצה לקבל שמירה בשלב זה, כשההריון עדיין תקין, אני צריכה המלצה מרופא תעסוקתי שאומר שהעבודה שלי מסוכנת ואינה מתאימה- סוג של הצהרה על אובדן כושר עבודה.

אם ההמלצה מרופא תעסוקתי אני חוזרת לרופא נשים ואז הוא יכול להמליץ לביטוח לאומי כמו בתהליך הרגיל.

קשה לי להאמין שדורשים מכתב מהמעסיק
מעטים יביאו..
אם כך אולי רופא פרטי יותר יעזור..

אני קיבלתי מרופאת נשים בשבוע 18 הייתי מבקשת מהרופאה שלך שתנסה לפני שבוע 20

איזה אינטרס יש לו להיתקע בלי עובדת ובלי אפשרות לפטר לפחות שנה??
במרפאה אמורים להבין את ניגוד האינטרסים...
יש לך תמונות ממקום העבודה? תיעוד של הנפילות? אולי תבקשי עדות כתובה ממי שראה אותך
או כשאת נופלת תלכי למוקד שיתעדו כל נפילה ונפילה
בתקווה שלא יקרה יותר.

ואם לא הולך בדרך הרגילה תחשבי על אפשרות להיעזר ברופאים פרטיים, בד"כ הם יותר נדיבים מרופאי הקופה. (לא בהכרח, תבררי טוב למי כדאי ללכת)

היא צריכה לאכול לפחות 3 ארוחות מוצקים ביום, אבל בסך הכל לפחות 6 ארוחות ביממה!
כמובן שצריכה לאכול עוד ארוחה אחת לפחות או שתיים מאז שחוזרת הביתה ועד שהולכת לישון. האם לתת מוצקים או בקבוק או הנקה? זה תלוי בך ובה. כל האפשרויות רלוונטיות.
אם טוב לה עם מוצקים את יכולה בהחלט לתת לה. אם קשה לך או לה ואת מעדיפה לתת חלב- גם טוב בידיעה שמקבלת במעון את מלוא ארוחותיה המוצקות.
מאידך יש כאלה שיגידו שבגיל הזה חלב לא מספיק לילד והן מרגישות את הצורך במוצקים לשובע. וזה משפיע על איכות שנת הלילה.
בקיצור תלוי בכן, אבל וודאי שצריכה לאכול, השאלה רק מה.

תודה על השכל הישר. התבלבלתי מהענין של 3 ארוחות במוצקים. זה בלבל אותי לגמרי.

תודה!

אם היא רגילה למוצקים, תני לה בין 18:00 ל 19:00 משהו נוסף מוצק - מעט לחם טבול בעגבניה מגוררת, אפשר עם מעט אשל/גיל או למרוח מעט טחינה מלאה על המעט לחם - היא לא יונקת/מקבלת חלב אם מספיק, אז כדאי להתמקד בסידן בארוחה הזו.

 

ירקות טריים היא מקבלת במסגרת? אם לא, אפשר להציע לה - חתיכות מלפפון למשל.

 

או אפשר ארוחת קוואקר בחלב אם.

 

מתי היא נרדמת לשנת לילה? כמה שעות היא ישנה רצוף? היא יונקת במהלך הלילה?

רעיונות טובים.

ירקות טריים נותנים לה טחפה לנשנש מארוחה של ילד אחר עם הרבה שיניים.

חתיכות מלפפון אני יכולה לתת רק ממש עם השגחה כשהמלפפון אצלי ביד. לזה התכוונת?

היא נרדמת בסביבות 20.00
ומתעוררת כמה וכמה פעמים.
אולי זה באמת מרעב קצת בימים האחרונים..
עד עכשיו נתתי א.ערב... רק בימים האחרונים נראה היה לי שאולי אני מעמיסה עליה..

רק להשגיח כשהיא מסיימת את התוך הרך ומגיעה אל הקליפה.

 

אז ממש יש לך טווח זמן לתת לה עוד ארוחת מוצקים מסודרת.

מן הסתם היא תישן רצוף בלילה.

 

אל תדאגי, אם היא שבעה, היא לא תרצה לאכול. 

היא לא אמורה להיות בצום לילה שלם...

אם היא תהיה שבעה מידי- היא פשוט לא תאכל...

כדאי לתת עוד ארוחה לפני הלילה

ואפילו כשהיא חוזרת עוד משהו

פרי או ירק

לחם עם ביצה

תתני לה לפני האמבטיה

תני לה זמן שהיא תוכל לעשות בטיטול...

אולי בשרי 

מה אתם אוכלים?

 

היא לא אוכלת ככ טוב מרקם לא טחון...
אפילו כשנותנת דייסת קווקאר היא טיפה משתעלת כזה... גם מקושקשת אותו סיפור וגם חתיכות קטנות של עוף או דג. אם כי אולי אני כבר יכולה לנסות שוב ולגלות שזה יותר בסדר.

עכשיו כשאני כותבת לך אני מבינה ונזכרת בתהייה שלי האם היא לא אוכלת טוב מדי במסגרת.. אולי מקבלת יותר מדי...? היא שמנמנה פלוס פלוס המתוקה שלי... עם בטן נפוחה..
אבל זה תמיד... גם בבוקר...

וגם היו ענייני עצירות בפסח...לא רציתי להעמיס עליה ועוד אם זה לא יוצא החוצה...

בקיצר...

טוב מידי זה טוב

וגם תינוק שמן זה חמוד

זה לא שהיא אוכלת ממתקים נכון<?

אם זה לא טוב לה היא תקיא או משהו לא?

 

לא יודעת אם יש מה לדאוג

נראה לי זה חיוני להתפתחות ומעיד על תיאבון ובריאות

אלא אם כן היא לא מרגישה שובע ובולסת עוד ועוד

 

(גם הבת שלי אוכלת המון המון יותר מהבכורה ובזמנו הבכורה אכלה יותר מאחין שלי

המצחיק שכשהיא לא רוצה עוד היא מורידה את הראש למטה שהיא לא תראה את האוכל

והכי גרוע יורקת חזק חזק הכל על כולם

ואז צוחקת בשובבות כי יודעת שאנחנו גם נצחק)

 

 

עניני עצירות אז תמרים שזיפים וכאלה

והרבה מים מים מים

וירקות

 

לגבי זה שהיא עדין אוכלת רק מרקם מאוד רך

אפשר לטבול לחם במים

אפשר לתת פירה או בננה

יוגורט 

עוד רעיונות?

נראה לי לב אמיץ וכולם רשמו לך כאן הרבה

כל עוד האוכל בריא ומגוון אין שום בעיה!
בטן נפוחה זו תופעה נפוצה אצל מרבית התינוקות. זה משהו במבנה שמתאזן עם הזמן.

אשמח לשמוע אם משהיא יודעת אם זהנקרא הפרדות גדולה או קטנה..

 ומה זה אומר......

 

ומה לא כדאי לעשות...

כי לי היה משהו כזה באחד ההריונות וזה הסתדר אחרי תקופה

הרופא אמר שעם התפתחות ההריון ההיפרדות מסתדרת. וכדאי לא להתאמץ מידי. וכן אמר שיש 30 אחוז סיכוי להפלה
בסוף נולדה בת בריאה

נסי לנוח! ממש! רגלים למעלה מלא שתיה.ואוכל מזין עד כמה שניתן..
לנוח לנוח לנוח...
אצלי הסתדר לקראת שבוע 13..(בערך)

היתה לי התחלה של הפרדות שעליה אבל זה היה ממש סמוך ללידה.
לדעתי בשלב כמו שלך זה מצריך הרבה מנוחה כדי שלא תהיה החמרה

אני מניחה שמדובר בהיפרדות של הקרומים. לי הסבירו בזמנו שזה דימום בין 2 השכבות של קרומי השליה, או משהו בסגנון. לא יודעת אם זה אומר הרבה...

בעז"ה יהיה טוב. תשתדלי לא להתאמץ מדי (הרבה רופאים טוענים שאין יתרון בשמירת הריון אבל מי יודע...)

יעשו לך מן הסתם מעקב וימדדו בכל פעם את האזור של ההיפרדות, בתקווה שילך ויקטן.

 

 

שה' ימלא את חסרונכם במהרה!

בע"ה שתזכו בקרוב לידיים מלאות!

מישהי מכירה משהו טבעי שיעזור לזה לצאת?...

יש אישה בשם אורי הדסה קלוש, מבת עין.
היא מתמחה בצמחי מרפא.
שווה לך למצוא את המספר שלה ולשאול אותה

התמודדות לא פשוטה

אין לי עצות

אבל שיעבור בשלום..

אני אוטוטו בת 34 וזה הריון ראשון שלי. והיה אומלל לראות עובר כזה שלא גדל שהדופק נחלש ושהצורה שלו לא סדירה. מלא בדם ברחם ומעל צוואר הרחם. מפחיד ממה כל הדימום הזה מבפנים. והחשש הזה מתי אקלט שוב לאור כך שלקח לי מעל שנתיים להיקלט הפעם והייתי שניה לפני לחשוב להתחיל טיפולים ופתאום היה לי נס שנקלטתי טבעי לגמרי. והבטא עלתה יפה. וראו דופק ועובר קטן. ופתאום זה לא וזה מוקף המטומות. הרופאה המקסימה היתה כל כך עצובה. אני עוד הייתי קשוחה ורצינית וממוקדת בשאלות. והיא היתה כבר עם דמעות בעיניים ובאה ונתנה לי יד בידי. והחזיקה לי אותה . והסתכלנו בעיניים והבנתי שזה לא טוב. ורק אחר כך בחדר זלגו הדמעות של האובדן.
מי יודע מתי השם יתן לי שוב פרי בטן ואולי כן אצטרך טיפולים להבא. אולי זה יקח יותר מידי זמן. זמן יקר? אני לא ילדה. חבל. אבל בעלי לקח יום חופשי מהעבודה. הילה איתי את היום וחיזק אותי. ונעבור את זה. הכל משמיים גם אם זה לא לטובה בעינינו חייב להיות להכל מסלול לתכלית. האלוהים מתכנן לכל אחד את תכנית חייו המדוקדקת והלא כל כך ברורה לנו כאן וזו הגזירה על העובר שלי. עליי לקבל את זה ולהשלים עם זה.
לא תכננתי להשתפך אבל המילים פשוט יצאו ממני בשטף הרגשות כנראה...

 

את גיבורה וצדיקה.

מאוד מחזק לקרוא אותך.
נשמע לא קל בכלל.
שהקב"ה ישלח לך כוחות ופרי בטן בקרוב ובקלות!

את באמת עוברת תהליך לא פשוט.מחזקת אותך ואת האמונה שלך שהכל מלמעלה והכל לטובה.
רק מבקשת ממך לחשוב טוב על הפעם הבאה בעז"ה ולא לחשוב שלא יצליח ושתצטרכי טיפולים וכו', כי כשחושבים טוב זה פועל שבאמת יהיה טוב במציאות.
בעז"ה תבשרי בשו"ט בקרוב

את מיוחדת וגיבורה! שה' ימלא כל משאלות ליבך לטובה בקרוב!

ה' ישלח לך פרי בטן בקרוב קרוב ותראו שהכל היה לטובה.

שהקב"ה ימלא חסרונך במהרה באהבה ובשמחה גדולה.

ריגשת אותי

בע"ה ה' ימלא חסרונכם, בטוב ובנחת, בקרוב מאוד. בעיתה אחישנה!!

שהקב"ה ימלא חסרונך במהרה באהבה ובשמחה גדולה.

ריגשת אותי

את מחזקת כ"כ עם האמונה החזקה שלך.
ממש מרגשת, חיזקת אותי בקושי שבו אני נמצאת.
מאחלת לך מכל ליבי שה' ימלא חסרונך במהרה.
שלא תזדקקי לטיפולים ותקלטי טבעי בהריון תקין בריא וקל ועובר בריא ושלם.

לראות את האמונה והחוזק שלך על אף הקושי הגדול- מרגש ומפעים.
מתפללת עליכם שתזכו בקרוב בפרי בטן, בשמחה ובקלות ממש.
חיבוק גדול.

שולחת לך המון כוחות!
ומצטרפת למה שכתבו מעלי- זה שנכנסתי להריון באופן טבעי, זה אומר שהרחם שלך מסוגלת לקלוט הריון טבע"ה זה יקרה שוב, בקרוב ממש!
מוסיפה גם שהרבה פעמים אחרי הפלה, הגוף פורה יותר.

תודה לכן.. אני ממש לא גיבורה...
אבל אין כל כך ברירה אלא להתחזק ולהאמין.

בובה ננה- אני מקווה שהכל יסתדר על מקומו בשלום ולטובה אצלך😘

אמא ל 6 מקסימים- לקחתי את ההארה שלך לחשוב חיובי ולהאמין בחיובי🙏

אני מאמינה שאם נקלטת בטבעיות בעזרת השם אמן אמן תיקלטי בקרוב שוב בטבעיות המון המון תפילות. ותיזכרי אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך. מאחלת לך בשורות טובות הכי מהר שאפשר

נסיעות כאלה ארוכות במצבך זה באמת לא פשוט...מאחלת לך שיגמר בעז'ה בקרוב החלק הקשה ויגיע החלק הנעים יותר של ההריון.

ממש ממש לא פשוט וקשה...

הכל זה בגלל ההריון או שיש לך איזשהו וירוס בנוסף.?

היה לך ככה גם בהריון הראשון?בדקת כיוון של היפרמזיס?

איך הברזל שלך?

אני שואלת את כל השאלות האלה כי לפעמים לחשוב על זה זה כבר מביא רעיונות וכיווני חשיבה מה יכול לעזור לך.

וכמובן שנוזלים זה חשוב מאוד בהתחשב בעובדה שאת מתארת שכל מה שאת מכניסה- יוצא

תרגישי טוב

ןתזכרי שהבריאות וההריון הכי חשובים

ואין לאף מעסיק שום זכות לפטר עובדת בגלל הריון!!

מתפללת עלייך...

עשיתי הבוקר בדיקות דם. והאחות אמרה שהיא יכולה לתת עירוי גם בלי הוראת רופא. ההריון הראשון היה קשה אבל לא ככה. אני ממש לא יכולה לתפקד. אחכה לערב לראות מה הרופא יגיד בעזרת ה' מקווה שיעבור במהרה.
דווקא ברוך ה' בעבודה מבינים. חצי נחמה.

תדאגי לעצמך למנוחה כמה שיותר.

טוב שבעבודה מבינים, זה באמת מוריד הרבה מהלחץ...

הנוזלים באמת עזרו לך?

ערבבו לי עם העירוי זופרן וזה מאוד הקל על ההרגשה.
הוא רשם לי דיקלקטין ואני תוהה אם יש לזה תופעות לוואי אני חייבת לחזור לעבודה ולא יכולה לתפקד ככה.

אצלי בהתחלה הייתה תשישות מרובה אבל בהמשך לא היו תופעות לוואי ורק הקלה גדולה.

קצת מעייף, אבל זה באמת בקטנה לעומת החולשה שהיתה קודם...

לי זה ממש מציל חיים..

אלך לרכוש היום

לא שמעתי על זה אף פעם

ממליצה בחום על דיקלקטין

ייתכן תקופת הסתגלות, ובהחלט משפיע על ישנוניות- אבל שווה לגמרי!!!

אם זה לא יעזור לך אז תקחי זופרן- זה כבר ראית בעצמך שמשפיע לטובה...

הרגשתי שפל. הזופרן והעירוי הרימו אותי ברוך ה'.
בעלי קרא שזופרן מדורגת B במדד של הFDA כלומר לא נעשו בה ניסויים על ההשפעה שלה על העובר. אי לכך לא מאמינה שהיא רלוונטית לי באופן קבוע.
אתמול לקחתי דיקלקטין פעם ראשונה בלילה ישנתי מצוין. בבוקר חוויתי קושי לקום הרגשתי מאוד עייפה, אבל נסעתי ללימודים לשעתיים לפחות רק בשביל להתחיל להתאפס מחדש על העניינים. ברוך ה' לאט לאט.

נותנים זופרן בהריון, אם דיקלקטין ופראמין לא עוזרים.

עברתי פחות או יותר מה שאת בתחילת ההריון, קיבלתי עירוי עם פראמין שלא הרגיע בכלל את הבחילות אבל לפחות החזיר לי קצת חיות..
וכשהתחלתי דיקלקטין הייתה הקלה גדולה בבחילןת אחרי יומיים, אבל לגוף לקח עוד שבוע וחצי בערך להתאושש מהתשישות.... והסבירו לי שזה נורמלי.

לא היה לי ככה בהריון הראשון.
היה לי בחילות התנהגתי כרגיל לא לקחתי כלום. אכלתי מה שנכנס לפה. אבל עייפות תהומית כזאת לא הכרתי.

אצל אותה אישה.
(אין לי נסיון על עצמי כי זה הריון ראשון שלי..)

ויודעת שאחרי התייבשות רצינית(שזה בעצם מה שקרה לך, בעקבות ההקאות) הגוף תשוש מאוד וצריך להתאושש.

תפקידי לשתות ולאכול כמה שאת יכולה..

יכולה לעודד אותך ב"ה עם הדיקלקטין חזרתי לאכול הרבה מאוד דברים ובהמשך ממש הכל..(לקח לי זמן, גם שיניתי מינון..אבל הוא המושיע שלי.)

אני לפני כמה שבועות הייתי אחרי שפעת (וגם בתחילת הריון כמובן) והרגשתי חולשה ברמה שכל הזמן הרגשתי על סף התעלפות (התעלפתי כמה פעמים, אני מכירה את ההרגשה...). שאלתי פה גם בפורום על זה..
מה שבסופו של דבר הציל אותי היה טחינה גולמית עם קצת סילאן או דבש. הכנתי לילדים כי הם אוהבים למרוח על הלחם, ואכלתי בכפית את מה שנשאר, ומיד הרגשתי הרבה הרבה יותר טוב! זה היה פשוט הצלה! ממש החזיר את הכוח...

מתיש ומעייף בצורה לא נורמלית!!! מרגישה חצי אדם. . גם הריון שני וגם שבוע 7... בהצלחה לנו

ברוך ה'. ככה נראה לי. זה פשוט סיבוך של התייבשות עם בחילות ויתר תופעות של תחילת הריון.
הרגשתי אתמול בעירוי יותר גרוע מסמרטוט סליחה על התיאור.
ברוך ה' נחה עכשיו במיטה שלי.

זה הכי טוב

תרגישי בנח תקחי כמה ימי מחלה שאת צריכה

ויש ינם ומינרלים לחיזוק

אני לוקחת בי 12 ודי בכדורי מציצה גם ויטמין סי זה מחזק

יש גם דובונים של ילדים

וביצה כל יום זה מחזק

והנסיעות בטח מוסיפות על זה.. ממש קשה ליסוע כזה הרבה זמן במצב כזה!

ב"ה מסיבות טובות וכל הכבוד לך על המחשבה החיובית.

 

מציעה לך לשקול לשתף את הבוס/ית במצב. נכון שזה לא נעים לספר בשלב כזה אבל אולי זה יחסוך לך הרבה עוגמת נפש של הסתרה ושל הסברים. בדר"כ ההרגשה הזו עוברת בשלב מסוים ומרגישים אח"כ יותר טוב. הם יכולים להבין שזו תקופה זמנית וזה הכי טבעי ומובן מאליו

אם מסבירים יפה ומדגישים גם שזה בעז"ה זמני זה אמור להתקבל על כל דעת במיוחד שיש את העניין של הנסיעות שלך שהן ממש משמעותיות למצב.

 

(אני גם פחות או יותר במצבך. וכבר המנהלת שלי יודעת על העניין. פשוט באיזשהו שלב הרגשתי או שאני מספרת לה או שהיא חושבת שמשהו מאד רע עובר עלי, או שאני מוזרה או לא יודעת מה.) העדפתי באופציה הראשונה. והיא קיבלה את זה בהבנה ובשמחה וזה חסך לי המון הסברים של איחורים קטנים בבוקר וכו.

 

 

תחשבי על זה, זה תלוי כמובן באופי של המנהל. יש מי שיקבל את זה בשמחה והבנה ויש מי- שאני מעדיפה לא לחשוב ע"כ- שיעשה אולי טיפה פרצופים אבל בכל מקרה לא חושבת שהוא יכול לפטר בגלל זה. לא חוקי.

 

בהצלחה רבה יקרה ובקלות וידיים מלאות

שאין מנוס מלספר. הבוס שלי מדהים וברוך ה' יש לו ילדים והוא אדם מאמין ואין סיבה שלא יבין. יחד עם זאת אני בשבוע מוקדם ובכל זאת יש חשש מ ח"ו תסריט רע.
אני גם הריון בסיכון ולפני שהרגשתי רע עשו לנו לחץ בבדיקות שהיה עלי לעבור. ברוך ה' הכל בסדר אבל גם זה גרם לי להתנהג מוזר . וגם זה יגרום לי לפספוסי עבודה נוספים לצערי. ברוך ה' בריאות הכי חשוב. תודה יקרה.

אפשר לשאול אותך על המינון של הדיקלקטין שנתנו לך?

 

אני לוקחת 4 כדורים ביום. עוזר לי מאדדדד. רק תוהה אם זה לא מינון גבוה מידי

להתחיל מ2 כדורים בלילה ל 3 לילות אם זה לא עובד אז לקחת כדור בבוקר ואם זה לא עובד אז עוד אחד בצהריים.
מותר עד 4 ביום. אולי תנסי להוריד קצת ותראי איך ההשפעה של זה? אולי מספיק לך רק 2.

אולי אתחיל להוריד מינון ל- 3.

 

שיעבור לנו בשלום ובקלות אמן.

ההמלצה היא לקחת בין שניים לארבעה ביום, לפי הכמות שזקוקים לה

את יכולה לנסות לרדת לשלושה, אבל אני ראיתי שאם אני יורדת כשהגוף לא מוכן לזה הוא מגיב בהקאות
ואחרי נגיד שבועיים הגוף היה מוכן לירידה ואז זה עבר חלק.
אז תנסי, אבל לא בכח..

עוד משהו שגיליתי, הוא שלקחת את הכדורים מפוזרים ביום משפיע טוב יותר.
למשל עכשיו אני לוקחת שניים-אחד בבוקר ואחד בלילה
וכשלקחתי שלושה אז השלישי היה בצהריים כזה.

שמעת על זה?

 

 

שכן אני לא מקיאה הרבה פעמים ביום
בכל אופן הדיקלקטין מתחיל להשפיע ברוך ה'.
אבל העייפות קשה. החלטתי בכל זאת לנסות ללכת לעבודה

בינתיים לא לקחת.
אקמול צינון ושפעת זה לא כמו אקמול רגיל

מקווץ את השרירים וגם את הרחם.

זה שיעול מהתקררות? 

או שיעול טורדני?

כי לי בהיריון היה שיעול טורדני.
הרבה פעמים זה היה מלווה בקושי לנשום. ממש. או בקושי לדבר שאם לא הייתי שותה מים לא יכולתי להמשיך בשיחה.
הייתי אצל מיליון רופאים ואפחד לא ידע לומר מזה. אחרי שהתינוק נולד זה נעלם כמו קסם.
אז חשבתי שאותו דבר אצלך ורציתי להרגיע שזה עובר.
אבל נשמע מדברייך שזה לא אותו דבר, ועדיף כך(:

כי בד"כ יש עוד הפניות שצריך לקבל מהרופא. וגם סתם מעקב.

בהצלחה! בבריאות!

עזרתן לי!

ואני גם לא עושה שקיפות וכו'

לדעתי האישית, בלי לחץ.
לא ידוע לי שיש משמעות לבטא בכזה מצב. (היא אמורה להצביע על הריון בכל מקרה)

לגבי הלחץ, האמת היא שאני במין נחת כזו, יהיה מה שיהיה. אני כבר יודעת מה זו הפלה ואני יכולה להתמודד עם זה. אם יהיה הריון אז רק אשמח, לא מקווה לכלום. קצת חוששת שזה יתפוס אותי לא בבית כשאני עם המשפחה בפסח. מקווה שלא.

וייתכן שגם המכשיר לא היה הכי מדוייק.
תלכי לא"ס בהמשך, כשיסתדר לך, ואז תדעי מה המצב.
העיקר בעז"ה בשורות טובות, ילדים בריאים ובקלות🌷.

מאת השם..

ב"ה עשיתי אולטראסאונד השבוע ונצפה עובר קטן עם דופק. הרופאה תיקנה את תאריך הוסת כמעט שבועיים קדימה! הזוי, למרות שהנקתי הוסת הייתה סדירה לפני כן. מסתבר שהכל יכול להיות!
בשורות טובות אצל כולן!

עכשיו כשאני רשמית בהריון יש לי שאלה-
בשבוע הבא (שבוע 8) יהיה לי כנראה ראיון עבודה למקום שאני ממש רוצה לעבוד בו, סוג של חלום. העבודה אמורה להתחיל רק בספטמבר. זו עבודה שכוללת השקעה מצידם בי בהכשרה מסוימת וגם כנראה שנקבל מגורים במקום אם אתקבל. לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד באמת לא חייבת לספר כרגע (אגב, לא זוכרת, ממתי כן חייבים?) ומצד שני בעצם שלושה חודשים אחרי שאתחיל אצא לשלושה חודשים+ חופשה.
כולן שם נשים דתיות בגילאי הפריון כך שזה כנראה נפוץ והן יסתדרו אבל עדיין, לא מרגישה נוח עם זה. מה הייתן עושות?

תודה לה'!

בקשר לשאלתך,גמני התחבטתי בעבר באותה שאלה... ולמרות שבעקרון אין צורך לדווח למעסיק עד חודש חמישי(שבוע 20) בחרתי בסוף הראיון לספר על ההריוןכשהשיקול העיקרי היה שאתחיל לעבוד כבר תהיה בטן של הריון לקחתי את הסיכון שלא אתקבל בגלל זה...אבל למרבה פליאתי התקבלתי לעבודה והמנהלת העריכה מאוד את הכנות שלי וקיבלה אותי בזכות כישוריי המקצועיים.
זאת אכן התלבטות רצינית...אם לספר או לא... שתזכי לקבל את ההחלטות הנכונות והטובות עבורך,שיהיה בהצלחה ורק בשורות טובות

אבל גם לא חותמת על חוזה בלי לספר.
משהו באמצע שיהיה הוגן לשני הצדדים.
מילא ההכשרה, אבל לתת לכם מגורים במקום בלי שאת עובדת שם בפועל נשמע לי כמו משהו מוגזם.