פורום הריון ולידה (עמוד 3743)

וזאת התמחות ספציפית, בירושלים למשל במכבי יש רק שתיים שעושות את זה. זה לא במכון הפיזיותרפיה הרגיל.

עכשיו את צריכה ללכת לרופא משפחה או לרופא נשים, לדפוק חזק על השולחן ולהגיד שאת רוצה. אסור לו לסרב גם אם הוא מזלזל בזה זלזול גמור כי את זכאית.

נדמה לי שהזכאות היא לשמונה טיפולים או לפי הצורך ע"פ הנחיות הפיזיותרפיסטית. אבל זה לא חשוב, רק צריך את ההפניה מהרופא ופה דרושה עקשנות.

(מצטטת את הרופא שהלכתי אליו בזמנו: "את לא צריכה אבל אני לא אמנע ממך".

רשע אחד, הייתי עם צניחה בדרגה 2 בערך).

ולהפחתה בקרעים.

שמעתי עליו פה בפורום ובעקבות זה קראתי גם באינטרנט

אסתכל גם על זה.

לפחות הגברת נהנתה?

ולבן שלי בגיל חצי שנה נתנו חברות בעבודה שוקולד

הן התוכחו איתי שזה שוקולד טבעי בייצור מיוחד

(ועל הכשר לא נדבר...)

יצירות בנושא.

אם יש לך זמן ותקציב- אז מקס סטוק וכד' יכולים לתת לך הרבה רעיונות.

יש גם את היצירה המסורתית של השקדיה עם פרחי הצמר גפן.  מכירה? נותנים להם לצייר ולגזור עץ מברסטולים חום וירוק, ואח"כ מכינים כדורי צמר גפן לפרחים ועם לורדים מקשטים, גם על הצמר גפן.

משחקי חברה יש הרבה, אפשר להושיב אותם בחצי מעגל ולשחק עם כדור, שכולם משלבים ידיים ואת מפתיעה אותם בלמי את זורקת את הכדור. מי שנפסל ולא מצליח, יוצא, עד שנשאר אחרון.

אפשר לשחק את המשחק ששמים נגיד 3-4 כסאות הפוכים לכיתה, מזמינים כל פעם 3-4 ילדים אחרים לשבת עליהם ומדביקים להם על הגב מילה בנושא מסויים שאת מחליטה (נגיד דמויות מוכרות מהתנ"ך וכו') ואז את שואלת שאלות זיהוי על הילדים עצמם (לפי הגיל והרמה, תשתדלי שלא יהיה מדי קל, נגיד מי אוהב את המקצוע הזה, ומי יהיה כבאי שיהיה גדול וכו') הילדים עונים את התשובות לפי השם שכתוב על הגב (לדוגמא: מי יהיה כבאי שיהיה גדול, והילדים עונים: משה רבינו). ואז הילדים שיושבים על הכסאות צריכים לגלות איזה דמות הם.

בהצלחה!

קודם כל, מורידה בפניך את הכובע! גם אמא, גם לקטנטנים, גם אישה וגם עובדת ועוד במקצוע שמצריך לתת מעצמך. וונדרוומן קטנה עליך

את מה שאת שואלת, אני שאלתי את עצמי בדיוק, רק בהבדל "קטן", שלי אין עוד ילדים בבית...

לא יודעת לענות,

אבל אפשר לעודד אותך בדבר הכי קלישאתי? אם הבנתי נכון את בתחילת ההריון? מסיימת שליש ראשון?

עברת את החלק הקשה מבחינת החולשה הפיזית וההתחלה הידועה "לשמצה"... בעז"ה יתחיל להיות לך לאט לאט יותר קל, ה-3 חודשים הטובים של ההריון לפניך (ככה אומרים... מאחלת לך 6 כאלה!)

תרגישי טוב יקרה

אני בזמנים כאלה מורידה ציפיות ומטלות פחות חשובות

תנסי להעזר כמה שאת יכולה, להוריד צפיות מעצמך מבחינת הבית

את בסוף השליש הראשון - בדר"כ זה מתחיל להיות יותר קל מעכשיו

והעיקר - את מטפלת בעצמך - עשית בדיקות דם? איך הברזל/B12? לוקחת פרנטל?

תשתדלי לאכול טוב ולנוח כמה שאפשר, לקחת ביביסיטר שתשחק עם הקטנים אחה"צ ואת תנוחי בזמן הזה.

המון כוחות!!

לאכול שקדים, אגוזים. אולי קרעפט, מכירה?

להוריד סוכר לבן - זה מאד מחליש

טוב שהורדת סטנדרטים. זה באמת קשה לפרפקציוניסטיות. מי כמוני יודעת...

לפעמים בחילות מושפעות גם מהלחץ והתסכול (כן, גם בחילות הריון) נסי לשחרר, לראות את החיובי, לשמוח במצב. להרפות. אולי זה יעזור גם לבחילות.

בהצלחה!

מכניסים לאחר ההפסק, מוציאים לבדיקה ראשונה ואחרונה וגם לטבילה.

לצרף טבעות - מוציאים לאחר 3/4 שבועות (ההנחיות זה 3 שבועות, בפועל אפשר 4, לפי רופאים), ואז מכניסים מיד חדשה.

נוברינג מונע באופן מוחלט רק לאחר 7 ימים, יש להכניס את הטבעת יום לפני שאת עושה הפסק טהרה. לפי ההוראות ההלכתיות, יש להוציא אותה לבדיקת הפסק טהרה, (מכיון שיתכן שנלכד סביבה דם ישן, מומלץ להוציא אותה, לשטוף היטב ולבדוק רק לאחר כחצי שעה). כמו"כ יש להוציא אותה בבדיקת היום הראשון והשביעי, ובטבילה עצמה. יש לזכור תמיד להחזיר אותה בתוך שעתיים. בהצלחה.

חושדת בזה בעיקר בגלל שאת מתארת שמצד אחד הוא מסכים לינוק בד"כ (ואז אולי יש לו דלקת חזקה יותר באוזן השנייה).

לפעמים כשיש דלקת באוזן זה כואב להם לשכב בתנוחה של הנקה - כי זה מכביד על האוזן.

מציעה ללכת לרופא (כדי לאבחן, לאו דווקא כדי לתת אנטיביוטיקה).

ובינתיים אפשר לנסות להניק בתנוחה כזו שאת מעליו, והוא לא שוכב על הצד... (זה די מסובך )

אפשר גם לנסות להניק כשהוא על הצד שנח לו יותר גם מהשד השני. להיעזר בכריות וכו כדי לייצב אותו איכשהו.

אבל זה לא רק התנוחה אלא גם הואקום של היניקה שמכאיב.

אני לפעמים פשוט מבינה לעצמי שזה זה וזהו. לא בהכרח הולכת לרופא

זה לא שלב התפתחותי, אבל זה נורמלי.

בגיל שנה וחמישה חודשים היא התחילה ללכת. (כך שנשמע שאין לך מה לדאוג בקשר לבתך).

אמרנו לה :"לכי, לכי, תעמדי, ללכת.." וכד'. וכמובן, תשואות, מחיאות כפיים כשנעמדה או הלכה.

איך היא נהנתה.. 

לפני זה פשוט לא היה לה עניין לנסות ללכת..

בהחלט לא קל...

מצטרפת להמלצה לדיקלקטין, ממש מחיה נפשות!! כמובן עד גבול מסוים...

כלומר- לי אישית עוזר מאווווד אבל לפעמים יש התקפי בחילות שהוא לא יכול לו.

ואם זה לא עוזר לך, אז יש כדור יותר חזק שבד"כ ניתן לחולי סרטן- שגם בשימוש להריון. ברח לי השם שלו....

חוצמזה ממליצה לאכול כל הזמן.

הבחילות מגיעות לרוב "על בטן ריקה" אז דווקא כדאי למלא אותה תוך כדי הבחילות בכל הדברים הקטנים האלו- 

קרקרים, ביגלה, תפוח וכד'.

תרגישי טוב יקירה,

זה תקופה וזה עובר בעז"ה.

את נורמלית לגמרי עם התלונות...

עוד לפני שנכנסתי להריון הכרזתי לבעלי חגיגית- "תדע שאתה הולך לשמוע מלא תלונות ממני, אבל תזכור שאני ממש רוצה את זה ושמחה עם זה. למרות הכל"

מסכימה או לא?!

דיקלקטין זה לא רק לכאלו שמקיאות?

אני רק עם בחילות פסיכיות!

יש לי ממש מעט הקאות, הלוואי שהייתי מקיאה קצת יותר...

זה כאילו עומד בגרון ולא יוצאאאאאאא

את העצה של 'בטן ריקה' אני מכירה, מליון דברים דוחים אותי

ואלו שלא - גורמים לי בסוף להרגשה רעה...

וההכרזה שלך - אם כל חי - מקסימה

רק אני עם כזה מצב רוח רע שכבר לא בא לי כלום חס וחלילה.

כלומר בא לי מאד...

אבל אני גם עם חרדות מטורפות שייגמר בשלום, 

אז כל הזמן יש לי פחד כזה... עזבו.

פסיכית.

אז מה אם הרגשתי טוב היום.... ואני יכולה לחייך ולתת לך "עצות מועילות"

משתפת בשבת נסעתי מחוץ לעיר ושכחתי דיקלקטין...

כל השבת טענתי לבעלי שיש בבית שהתארחנו ריח של זבל ואני מתה להקיא.

הוא כמובן טען שאין  כלום........

במוצש חזרנו על הרגע שנכנסתי הביתה רצתי להקיא עם המעיל והפאה עדיין עלי

נכנסתי למיטה ובכיתי 3 שעות!!

כל פעם שהוא נכנס לחדר אמרתי לו שהוא עושה לי בחילות ושיעוף...

ביום ראשון פשוט התביישתי מעצמי ומהתנהגותי. אני בכל אופן אישה שפויה. לא?

ולגבי הדילקטין- גם יעיל למניעת בחילות.

ומומלץ מאוד!!!! (אי לי אחוזים...)

דוחים, תוך כדי מעקב, עד41+6.

הדסה יקבלו אותך מיד לזירוז.

שע"צ - אולי אם תבקשי, הם כן יתנו. לא מנוסה.

תבקשי חוות דעת נוספת

אז תלכי לבית חולים שתרצי ותבקשי זירוז לא יתנו תגידי שאת הולכת לבית חולים אחר

אם לא יתנו לך מהר.הם עושים עליך כסף

בביקור חולים נראה לי שאין תור לזירוז בית חולים דתי וקטן ולא נבהל ממשקלים גדולים

ילדתי שם יש יחס טוב ואנושי

רק בית חולים קצת פשוט ועמוס בחסידיות

ולהרגיש שאת בוחרת זה חשוב

אני התקשרתי לחדרי הלידה ושאלתי אם עמוס כשהייתי צריכה זירוז שלא מוגדר כ"דחוף".

הסיפור המוצלח שהיה לי הוא שכשהיה לי מיעוט מי שפיר התקשרתי לשערי צדק (ב40+5) - אמרו שעמוסים בטירוף, התקשרתי לביקור חולים - אמרו שיחסית פנוי ובאמת תוך פחות משעה נכנסתי לחדר לידה עם זירוז. אחרי זה כבר היה יותר עמוס, אבל בזמן שהגעתי היה סבבה.

הסיפור הפחות מוצלח הוא שהייתי עם הערכת משקל גבוהה ב41+4 ומעט ירידות דופק ולא רציתי זירוז - אז אמרו לי ללכת להדסה עין כרם וזו היתה טעות. חשבתי שישחררו אותי, אז לא ביררתי מספיק.

הם ממש לא שחררו אותי, אבל גם לא הכניסו אותי לחדר לידה. הם החליטו שאני חייבת לעשות העמסת סוכר 100 כי אחרת הם לא מסכימים לעשות זירוז אלא רק ניתוח (אחר כך אמרו לי בשערי צדק שאצלם אין הנחיה כזו, לכן גם את זה שווה לברר, זה היה נכון ללפני פחות משנתיים). 

אז נשארתי במחלקת נשים (והזמנתי לשם מישהי שתנסה לעשות לי זירוז טבעי, לא עבד..) התאשפזתי ללילה, למחרת עשיתי 4 בדיקות דם, הכל יצא תקין, אבל הם עדיין לא הכניסו אותי לחדר לידה כי פשוט היה עמוס. גם כאלה עם ירידת מים הגיעו למחלקת נשים... עשו לי מוניטור כל 6 שעות - ראו ירידת דופק, אבל עדיין זה לא היה מבחינתם מספיק דחוף. אחרי כמעט יומיים במחלקת נשים שם - כשאין באופק יעד מוגדר לזמן בו אני יכולה להכנס לזירוז כי כל הזמן היו מקרים דחופים יותר, השתחררתי על אחריותי ונסעתי במונית לשערי צדק. תוך שעה משהגעתי - הייתי בחדר לידה. אבל הפעלתי קצת פרוטקציות קודם (מכירה שם אחות שעזרה לי), כדי שאדע בוודאות שאכנס כבר ושלא ימשיכו לטרטר אותי ולהיות עוד במעקב עד שיתפנה... 

באמת כדאי שאתקשר לבדוק..

וביקור חולים, אפילו לא חשבתי עליו כאופציה 

זה אותו בית חולים טכנית

נראה לי שבגדול אפשר להמר על זה ששעצ יהיה כמעט תמיד עמוס יותר, לא?

הזמינו אחת את השניה קפה אם יהיה פחות או יותר מ-4.

בסוף נולד 4.380 - לזה אף אחד לא האמין.. 

בסוף הלכנו לשע"צ ובאמת היה עמוס בטירוף (16 ממתינות לזירוז לפני) אז הלכנו לביקור חולים, שם היו "רק" 3 ממתינות.. אבל לא כ"כ הייתי רגועה עם ביקור חולים, לא לקחתי אותו בכלל בחשבון לפני כן
בביקור חולים רק עשו לי סטריפינג ואמרו לחזור עוד כמה ימים...
מחר עושה דיקור ונקווה לטוב, אם לא יעזור ננסה לבוא שוב לבתי חולים לזירוז כשיהיה יותר פנוי...

להרשם ב"תור" וללכת הביתה? חידוש בשבילי..

תקשיבו, צריך לעשות עצומה, כי העומס המטורף הזה הוא פשוט לא נורמאלי.

ילדתי פעמיים בחיפה, וגם הייתי שם במרפאות נשים כשהייתי צריכה ביקורות לפני הלידה (אני תמיד יולדת אחרי התאריך), ופשוט אין שם עומס. אין. גם לא במעקב הריון עודף.

לא צריך לקבוע תור לרופאת נשים חודשיים מראש. לא צריך לחכות בתור לרופאה שעתיים ולא בתור לאולטראסאונד שעה. תוך חצי שעה-שלושת רבעי שעה, את יוצאת מהקופה וסיימת את כל הבדיקות. אין לבלות יום שלם במרפאה, ופה זה פשוט לא נורמאלי (לפחות בכללית)

ובבתי החולים - בחדרי לידה - אין עומס. באים, נבדקים, מתקבלים (כמובן שגם שם יכולים לטרטר ולחזור הביתה, אבל לא בגלל עומס)

חייבים שיהיו עוד רופאות נשים, עוד חדרי אולטראסאונד, ובעיקר עוד חדרי לידה, אולי אפילו עוד בית חולים מיועד ללידה בלבד. העומס הזה הוא פשוט לא נורמאלי.

מתיש הדבר הזה...

נקווה שיבוא לבד, זה באמת תיזוז...

היתה לי לידה רגילה אפילו עם ממש מעט תפרים (ועוד המילדת התנצלה שיש לי תפרים...). התחילו זירוז ב-3 בלילה, ילדתי ב-8 בבוקר. לא נורא.. 

רק בשלב הלחיצות היה קצת לא קל כי הוא היה באמת גדול...

יש הבדל משמעותי בחדרי הלידה?

חשבתי שמאז האיחוד הנהלים אותם נהלים, אני גם יודעת שיש אחיות שעושות משמרות בשניהם (אני ילדתי שם לפני האיחוד, אז אני לא יודעת מה קורה שם עכשיו, רק כך שמעתי)

אי אפשר עם העומס של שערי צדק.קשה נורא

אולי תבדקי האם יש גם בשתן

לפחות 3 ראשי סלרי - הפקעת. ולאכול - לפחות 2-3 ליום, אם צריך אז יומיים ואפילו למשך שלושה ימים.

לא רק מקל, מרפא ממש.