פורום הריון ולידה (עמוד 3746)

הם קובעים מחירים לפי שיקולי שיווק, האיכות לא כ"כ משנה בזה. למשל נוטרילון שהם יחסית חדשים חייבים לתת מחירים נמוכים מאוד אם הם רוצים שיהיה להם איזה שהוא סיכוי להיקלט על חשבון החברות הוותיקות.

רוב הילדים מסתדרים עם כל הפורמולות במידה שווה. למיעוטם יש בעיות עם סוג זה או אחר - וגם זה לא נקבע לפי מחיר. מנסים, ואם רואים שזה עושה לתינוקת בעיות, עוברים לסוג אחר.

בכל מקרה כל תינוק מגיב אחרת לסוגים שונים.
יש כאלה שהזולים סבבה להם. ויש כאלה שלא וכו'.

מה שכן, רק לסימילאק ומטרנה יש מהדרין.

עולה כ56₪ ל800 גרם
מטרנה עולה כ50-55 ל700 גרם

ונוטרילון החל מ59.

ברמי לוי
לפעמים יש מבצעים שהוא עולה 52
ופעם קנינו גם כמה קופסאות ב50

השמינית סבלה מבעיות עיכול אז נתתי סימילאק וזה עזר. אבל מטרנה לא גרועה יותר, פשוט הרכב שונה.

ההרכב שלו עדין במיוחד לתינוק שסובל מכאבי בטן.
אך זה חלב נכרי

למה זה קורה? כי את ב"ה בהריון!!

זה נורמלי התסמינים האלו וזה הכל בגלל שינויים הורמונליים שהגוף שלך עובר...

לגבי צרבות אני אישית נעזרת מאוד בטאמס

וטוב שאת לוקחת דיקלקטין להקל עלייך קצת...

אם זה מנחם אותך- לרוב זה עובר סביבות שבוע 14-16, כך שיש עוד עתיד טוב בעז"ה למרות שזה נראה רחוק....

תרגישי טוב 

וחושבת שאין בעיה עם גזר בכמות נורמלית כמו שאת מתארת,

מקסימום יתחילו לקרוא לך ארנבת

תרגישי טוב!

הם דברים שהויטמינים שלהם חסרים לנו בגוף..

(כמובן זה לא גורף, כי הממ, לא בטוחה כמה ויטמינים יש בכמויות שוקולד שאני צורכת)

מכיון שלפעמים מפרשים את החולשה בצורך באכילת משהו מתוק

ועכשיו אני נזכרת שאבא שלי היה אוכל גזר כדי להרגיע צרבות..

הריח המוכר-זה בעצם אסוציאציות של מחנק וריח לא טוב ונעים

מה שאני עשיתי זה ישר להעביר לריח אחר

להכניס מסטיק מנטה לפה

לפתוח חלון לנשום עמוק

במקום להקיא לעשות בשירותים

הרבה עבודה רגשית מוחית

 

הרבה להפחית בישולים ולאכול סנדויצים עם ירקות חלבי ביצים וטונה

וסלטים קרים

 

הצריבה בגרון קרה לי גם ואחרי זה לא יכלתי לאכול כלוןם

מה שעזר זה משקה חם תה מרק

וטאמס

 

ולא להקיא

אפשר בהריון הקודם לא הקאתי.

פשוט נלחמתי בזה בדחף

בטח זה קשה ולא בטוח אפשרי לכולם....

אני בבחירה הולכת להקיא כשמרגישה שהגיעו מים עד נפש,

כבר עדיף לי הצרבות של אחרי מהבחילות של הלפני...

גם בזה יש מלחמה

זה לא מגעיל אותי זה לא לא לא לא לא לא

חחח אבל באמת כמעט הצלחתי

 

 

בינתיים ב"ה אני ממשיכה לקחת את הכדורים. אמנם זה לא פיתרון מלא לבחילות אבל לפחות פחות מקיאה.

 

רק אמונה-

תודה על העצות. לגבי מה שכתבת לעצור את ההקאה- כשאני מקיאה זה אחרי יום שלם שאני נלחמת בשיניים שזה לא יקרה.

בהיריון הקודם באמת לא הקאתי כל ההיריון על אף שהיו גם היו בחילות. הפעם למרות שאני מנסה לעצור זה לא תמיד הולך.. כנראה שיש רמה מסויימת שבה לא ניתן לעצור. והאמת כמו שאם כל חי כתבה לאחר שזה קורה אני מרגישה הקלה שסוף סוף זה קרה. למרות שמלכתחילה הייתי מוותרת על זה לגמרי...

 

גם לגבי הריחות- אין לי אופציה להחליף ריח כי כל ריח באשר הוא עושה לי רעעעע. ומסטיק אין סיכוי- מעלה לי את הבחילה.

בקיצור... ישתבח שמו לעד שזה מסיבות טובות.

ובינתיים היתרון שאני מרזה ומרזה (נו מה כבר יכול להיות עם רב התפריט שלי מסתכם בגזרים )

 

 

ואם כבר אעלה עוד שאלה שאולי תדענה לענות- לגבי טעם מר בפה (הבנתי שזה מחומציות), שמתחזק בעיקר בשעות הערב. וממש לא נעים.... בעיקרון במשך כל היום יש קצת טעם מר וכל מה שאני אוכלת יש טעם לואי של מרירות. אבל בערב זה יותר חזק ברמה שזה ממש מציק ולא נעים.

אם יש לכן רעיונות לפתרונות.. אשמח מאד. תודה

 

הטאמס אמור לעזור בזה יש בו סידן אאלט

זה בהמשך לצרבות

בשליש השני אמור להיות טוב יותר

אם זה מעודד

תחזיקי מעמד!!

מאותו מין באותה תקופה, אבל זה לא "עונה" אלא דבר שקורה פשוט

בגלל שסטטיסטית דברים כאלה קורים לפעמים,

כמו שיש משפחות עם הרבה ילדים מאותו מין

לק"י

אם זה נכון או לא, אני לא יודעת.

המון מזל טוב,שפע של נחת וחלב

שמחה שסוף סוף זה הגיע!
רפואה שלימה גידול קל והרבה נחת!

דווקא כשלא ראית לידה באופק זה קרה...
הרבה מזל טוב, נחת ואושר!

מכירה רק את ד"ר באומן, מליווי לידה של גיסתי בירושלים. אישה דתיה ומקסימה!!!
שמעתי פה בפורומים שקשה להשיג אליה תורים...

יור אגודת אפרת הוא ד"ר אלי שוסהיים, לא יונתן.

לגבי שוסהיים הוא הבן שלו

בדיוק חזרה עכשיו מחופשת לידה.
דתיה, נעימה ומקצועית!
ואין תורים מאוד ארוכים...

נחמדה מאוד, מקצועית וגם דתיה שיש בזה פלוסים לרופאת נשים. אבל באמת לא יודעת מה מצב התורים אליה... הייתי מטופלת אצלה עד לפני כמה שנים.

לעשות תהליך של הבנה והכנה לקראת הלידה.
בנוסף, אולי תהיה פתוח עם אשתך ותגיד לה שאולי לא תצליח להתמודד בזמן הלידה בתוך חדר הלידה עצמו,
ואולי כדאי לחשוב על דולה/ אמא/ מלווה אחרת שתוכל להיות איתה ולתמוך בה.

ממש כדאי לדבר על הדברים האלה לפני הלידה,
ולא להגיע למצב שבו הלידה מתחילה, אתה בחוסר תיפקוד, והיא צריכה אותך לידה, אבל אתה ממש לא שם.
מתכון להישארות עם טראומה מהלידה, וחבל..

 

בנוסף, זה נורמלי שזה מלחיץ אותך. גברים רבים נרתעים, נלחצים ולא מוצאים את עצמם בסיטואציה כזו.

ממליצה על שיחה כנה..ואולי גם קורס הכנה משותף ותיאום ציפיות...
בכל אופן שיהיה בהצלחה!!

על הבעל שיושב מחוץ לחדר לידה בלחץ ומתח עצומים, ואז יוצאים ואומרים לו: "מזל טוב, נולדה לך בת", והוא נושם לרווחה ואומר: "ברוך ה', לפחות היא לא תצטרך לעבור את מה שאני עברתי"...
עכשיו ברצינות: אני חושבת שיש גברים שבאמת לוקחים את זה קשה יותר מהנשים, כי בעצם האישה באיזושהי מצוקה, והבעל חסר אונים, ולא יודע/יכול לעזור ... האישה לפחות יודעת כמה זה גרוע, לפעמים הבעל חושב שזה הרבה יותר גרוע ממה שזה...
אני מצטרפת להמלצה ללכת לקורס הכנה ביחד, ובהחלט לחשוב על מישהו אחר, אם זו אמא/אחות/חברה או דולה.
אני אישית לא חושבת שחדר לידה הוא מקום שהבעל צריך להיות בו, בטח שלא חייב. אני יודעת שיש אחרים שחושבים אחרת, אבל זו דעתי.

מאד נורמלי שזה מלחיץ, במיוחד לבעל אכפתי ודואג שמאד אכפת לו מאשתו

ולידה זה מצב של חוסר אונים, מצב חדש שלא יודעים איך להתמודד איתו, גם אשתך לא יודעת איך היא תהיה ומה יהיה

 

דיברת איתה על זה, פתחתם את הנושא? לפעמים חלק גדול מהלחץ זה מצפיות עלומות שלא מבוטאות בקול רם. שיחה גלויה וטובה ותיאום ציפיות יכולים להוריד את רף הלחץ

 

גם קורס הכנה ללידה משותף יכול לעזור

 

ועוד טיפ שאתה יכול להציע גם לאשתך - אולי יעזור לקרוא סיפורי לידה, יש הרבה ברשת, עוזר להבין טוב יותר את התהליך הצפוי, זה יהיה פחות עלום בשבילכם. (גם סיפורים על לידת בית מתארים מצוין את החיבור לתהליך, לטבעיות וליופי שבו. עוזר לקבל פרופורציות)

 

וטיפ אחרון - ללכת לסיור בבית חולים שאתם בוחרים כדי שהמקום יהיה מוכר ולא תרגישו אבודים וזרים כשתגיעו ללידה בעז"ה

לא להתאמץ ולא לסחוב דברים כבדים
אני חושבת שכדאי לך להיות בקשר עם הרופאה אפילו אם זה יהיה בטלפון.
בשורות טובות!

וללכת מחר לעשות בדיקת דם ואולטרסאונד. הגיוני שיגדילו את התמיכה של הפרוגסטרון.

אצלי כמעט תמיד היו דימומים בשבועות הראשונים ולכן אני תמיד עם תמיכה מטורפת של פרוגסטרון (לדוג' - 6 נרות אנדומטרין (3 פעמים ביום)+זריקה לשריר כל יום..) לא חושבת שתגיעי לרמה כזו של כמויות, אבל בהחלט אפשר להגדיל את התמיכה במקרה של דימום וזה עוזר משמעותית.

בכל מקרה - לא להפסיק תמיכה גם במקרה של דימום. 

בהצלחה!

דיקלקטין לא אמור לגרום לכאבי בטן, ואני אישית לא סבלתי מזה וגם לא ששמעתי מאחרות

אם כי כדאי לבדוק בעלון אם זה תופעת לואי חריגה/ לא נפוצה 

מה כן?

לא מבינה בעינייני רגישויות וגלוטן אבל בהחלט יכול להיות הסיבה

סליחה על השאלה אבל יש לך עצירות? לפעמים ממש גורם לכאבי בטן מציקים

ופחות נראה הכיוון - אבל אם זה התקפים של כאבים ברמה בלתי נסבלת אז עלול להיות אבנים בכיס מרה. אבל זה כאב ברמות אחרות לא נראה מה שאת מתארת..

שתרווי ממנה המון נחת

בשעה טובה ומוצלחת! התאוששות קלה!

גידול קל בנחת ובשמחה ורפואה שלימה!

הרבה אושר,נחת ושמחה!!!

כיף לשמוע, הרבה מזל ונחת
התאוששות קלה ומהירה 😆

בהחלט לא פשוט לדחוף את הגוף ללדת לפני שהוא מוכן... שמחה שאת אחרי! תהני מהנסיכה המתוקה

באתי עם גרד ואבחנו כוליסטוזיס, בשבוע 34. ב37 עשו לי סטריפינג ופיטוצין ואחרי 17.5 שעות ילדתי את האושר שלי
וגם אחרי שעות שנתקעתי עם פתיחה 3.5 פקעו את המים והכל התחיל לרוץ..
רק שאני דאגתי לזירוז טבעי לפני;) ובאתי עם פתיחה של 1.5 לזירוז.. טיפונת מוכנה.
כיף להיות אחרי!

באתי עם אינסוף חששות ללידה הזו, לידה ראשונה, מצב מורכב, וראיתי רק סרטים שחורים ,
ב''ה דברים הלכו חלק (עם כל הקושי עד שהתפתחה לידה) וה' שלח לי שליחים טובים ונתן לי סיעתא דשמיא מדהימה!!!
תאמינו בטוב, תסמכו על הקב''ה שיכוון אתכם וייתן לכם את כל השפע וכל הטוב!!

שמחה לקרוא שהלך טוב ואת זוכרת את זה כחוויה טובה. ברוך ה'. באמת המון סיעתא דשמיא!
רק נחת מהקטנטנה!!

שמחה שאת אחרי
הרבה מזל טוב

כל הכבוד

גידול קל...

אולי נהיה לך דלקת או משהו??! תלכי על הבוקר להיבדק .. זה לא נשמע טוב.. רפואה שלימה !!!!!!

גם אני אחרי הלידה הראשונה (והיחידה בנתיים;) סבלתי מאד מהתפרים והדבר ה י ח י ד שעזר לי היה שמרחתי שמן זית על התפרים ומסביב !!
זה הקל מאד מאד על הכאבים ולדעתי גם זרז את ההחלמה. תנסי. בהצלחה

עזר לי מאוד אחרי ואקום סיוטי בלידה הראשונה

אני אלך מחר לבדוק, המוגלה באמת מלחיצה אותי

והוא זה שיעיל...

וזה עזר ברמה אחרת!
שמתי על פד וזה ממש עשה פלאים

של הקלה ורק אחרי שבועיים זה התחיל לעבור
אני זוכרת את זה כסיוט אחד גדול
השטיפות אמורות להשאיר את המקום נקי ולעזור למקום להחלים. אני לא יודעת עד כמה זה מקל על הכאבים
אבל שמעתי על תרסיס שקונים והוא עוזר

לכי להבדק מחר

תנסי תרסיס אלופירסט של פוראוור, וגם קלנדולה.

מכירה אישית מישהי שמוגלה וכאבים חריפים העידו על דלקת חריפה שהצריכה אשפוז...

ממליצה ללכת להיבדק מחר בבוקר.
בשורות טובות!

לשים כמויות נדיבות של אלוורה על הפדים ובכל נחלפה לשים שוב.
ותודה לגיסתי על העצה.

היו לי תפרים בשתי הלידות בעקבות חתך ובשניה סיימתי איתם הרבה יותר מהר לדעתי בזכות זה.

מה שלומך כעת?!

הרופאה אומרת שזה תקין והמוגלה לא דלקתית אלא רגילה ושאני אמשיך בשטיפות,
השמן זית עשה פלאי פלאים! ממש אבל! רק לשבת אני יושבת על כרית כזאת עם חור אבל ההרגשה הכללית השתפרה מאד! ברוך ה
תודה לכולכן!

אם תחשבי על זה זה גורם ליותר מתיחה בתפרים

לשבת על כסא עד הסוף. ישבן אחורה עד הנשענת ואז לרדת למטה.לשבת זקוף.
ככה אין לחץ על התפרים ולא מרגישים אותם. מניסיון של יותר מחודש וחצי כאבים ואי יכולת לעמוד...

אפילו לברית סידרו לי בפה עם גלגל ים, מכוסה בסדין... נראה כמו כיסא כלה.
אבל לא יכולתי לשבת בלי זה.
אחרי שבועיים בערך הצלחתי לשבת על כיסא. ורק אם הוא ישר יחסית.

היו לי כמה תפרים רציניים וכואבים בטירוף.
ניסיתי המון דברים שעזרו רק לזמן קצר (ביניהם תרסיס אלו-פירסט, עזקראין, פדים קפואים, מגבונים, שטיפות..)

 

מה שהכי עזר להחלמה מהירה של האיזור זה..-דבש עם לבנדר!
דולה שפגשתי במקרה (אין מקרה בעולם מסתבר )
אמרה לי על הסגולות של הדבש והלבנדר.
הדבש עוזר לריפוי, והלבנדר לחיטוי ולריח טוב.

מערבבים כ3 כפות דבש רגיל עם 20 טיפות שמן לבנדר (ניתן לרכוש בכל בית טבע ובחלק מבתי המרקחת)

אפשר לשמור בתוך כלי קטן סגור. אני השתמשתי בקופסא קטנה חד פעמית.

את התערובת מורחים עם האצבע /כפית (בכמות של טבילת אצבע) על תחתונית נקיה ושמים אותה על הפד.
שיהיה בעצם הכי קרוב לתפרים. את התחתונית מחליפים כל ביקור בשירותים ומורחים מעט על תחתונית חדשה.
[אל דאגה, הדבש לא נדבק לתפרים ולא מלכלך. הוא נספג בתחתונית ורק מפריש ומקרין על האיזור מסגולותיו.]

 

עשיתי את זה מרוב ייאוש ולמרבה הפלא התפרים החלימו הרבה יותר מהר! (תוך יום כבר הרגשתי הקלה משמעותית!)

 

בלי קשר- עוד דבר שהיה לי נחמד להשתמש בו אחרי הלידה הוא תחתונים לאיזור פי הטבעת/ מגבונים נשטפים (קונים בבית מרקחת). הרבה יותר נעים לנגב עם זה כי זה קריר ולא נדבק ומרגישים תחושת נקיות.

 

ודבר אחרון-(חוץ מעניין המוגלה, שלא נשמע טוב..) כרגע הכאבים איומים, אבל תוך שבוע-שבועיים מרגישים הרבה יותר טוב!. הרופא נשים אמר לי שלמרות שזה האיזור הכי רגיש ועדין בגוף, הוא גם מחלים הכי מהר באופן יחסי..

 

מזל טוב!

הכי מהר שאפשר מחלים

גמאני בדקתי אם זה לא את בטעות

כל הכבוד לך זה זיוכוי הרבים

גמאני בדקתי אם זה לא את בטעות

כל הכבוד לך זה זיוכוי הרבים

לגבי השטיפות
אני חיברתי שפריצר/בידה לאסלה וכל פעם שטפתי. בלי לנגב עם נייר או מגבון.
רק זרם מים ואח"כ ייבוש בטפיחות עם מגבת קטנה (שהחלפתי כל יום והייתה רק לזה)


זה ממש זול וקל להתקנה עצמאית
ככה זה בערך נראה (יש מליון סוגים ודגמים)

יש עריסות מפלסטיק ממש זולות (סביבות מאתיים חמישים שח) אותי העריסה משמשת כבר שנתיים(!) אחרי שהילד נעמד אפשר להנמיך אותה, היא ממש גדולה ומשמשת כרגע כמו מיטת תינוק.

 

לנו יש עריסת מטר מעץ. ואז אם רוצים מנמיכים את הגובה/מורידים דופן וכו'.
יש מיטות מובנות ככה במיוחד. ואז זה נח אם רוצים לשים צמוד למיטה.

זה ישמש אותכם נאמנה בעזרת ה' עוד הרבה שנים וילדים...
ואכן יש גם מפלסטיק, טובים מאד.

3. תחשבי אם יהיה לך נעים ורגוע אם אמא/אחותך יהיו איתך. אני למשל ידעתי שאמא שלי לא באמת תעזור לי שם ושאני צריכה את אחותי איתי... את צריכה להיות כמה שיותר רגועה בלידה אז אם מישהי מלחיצה אותך מסיבות כאלה ואחרות לא כדאי שתבוא להיות איתך...

מזל טוב ובהצלחה גדולה!
שיעבור בקלות ובשמחה בידיים מלאות ובריאות.

אם קונים, אז לקנות מיטה וזהו.
עריסה מספיקה לכמה חודשים, מיטה מספיקה עד שעוברים למיטה של גדולים (מיטת מעבר לדעתי זה גם קשקוש כמו עריסה...).
מעבר לזה, ברוב העריסות אין אפשרות להוריד דופן לגובה נמוך או להוריד אותה בכלל ולחבר למיטה שלך.
במיטה את מורידה דופן ומגביהה את המזרון ויש לך "מיטחברת "(שזה עוד קשקוש שעולה הון תועפות ולא באמת צריך...)

למה לקנות מפלסטיק? אם יש מגבלת תקציב, תקני ביד 2. יש שפע מיטות במצב מעולה ובזול.

מבחינה זוגית- לטייל הרבה, לבלות, להנות מהיחד, לחזק את הזוגיות כמה שאפשר, כי ילד ראשון זה טלטלה שמחה ומרגשת וקשה. (וגם הילדים שאחריו... אבל פחות)
אז תהנו כדי שיהיה הרבה כוח ואנרגיות לתקופה הקרובה.
כנל לגבי עצמך. לישון טוב, לאכול טוב, לנוח.
להגיע ללידה בנחת.
אם את מתכננת לחזור הביתה די מהר אחרי הלידה- תכיני לך מנות אוכל במקפיא. עוף, קציצות, פשטידות.

3. אם יש לך אפשרות לבקש מאמא או אחות להיות ב"היכון" שתקראי להן במידת הצורך ברגע האמת, נראה לי פתרון טוב. אין לדעת מה תרגישי ותרצי באותו רגע.
יכול להיות שדעתך תשתנה יום לפני...
יש כאלה שמעדיפות חוויה זוגית אינטימית בלי נוכחים נוספים
ויש כאלה שמעדיפות תמיכה נשית שאין לה תחליף, וגם כל הקטע של המגע הפיזי שיכול לעזור בצירים, ובדרך כלל נאסרים בשלב מסויים (לפעמים בהתחלה ממש...).

בלידה הרביעית קניתי עריסת פלסטיק, אין יותר נוח ממנה.
כדאי להתכןנן ללידה עם תנוחות וכדו שיכולות להקל בלידה.
בלידה- לי חשובה גם תמיכה פיזית, מסאזים חזקים בצירים, תמיכה בזמן הלידה וכדו׳ קחי את מי שיכולה לספק לך את זה.

קודם כל בשעה טובה בשמחה ונחת.. אני ילדתי לא מזמן לידה ראשונה וכמה תובנות..תמשכי כמה שיותר זמן בבית במקלחות בעיסויים במנוחה כדי שלא תהיו שם בקבלה הרבה זמן
חשוב ממש אמא או מלווה. בעל זה לא מספיק חייבים תמיכה פיזית. לחיצות ומסאג ולהביא לך דברים. תבקשי מהמיילדת או תומכת לעשות לך עיסוי עם שמן שלא יהיו לך הרבה קרעים. ואם אפשר שמישהי תישן איתך בביח מאוד מאוד יעזור לך. אפילו להביא לך מים או דברים כאלה זה ממש עוזר. לידה ראשונה זה לא פשוט כי הכל חדש לגוף אז כמה שיותר עזרה יותר טוב.
אנחנו לא קנינו עריסה הוא ישן באמבטיה של העגלה וזה אחלה
הצלחה רבה רבה
אם ישלך הרבה תפרים יש את האשה הזו שמוכרת משחה מיוחדת טבעית בירושלים

זה יכול לעזור להתכונן לכך מראש, אבל לא כל אחת צריכה.
לי אישית היתה לידה ראשונה ארוכה, עם אפידורל, וחתך (כשאני בלי הרדמה) ותפרים, ובכ"ז ב"ה אחרי הלידה הסתובבתי רגיל, לא הייתי צריכה שמישהי תיהיה איתי מבחינת עזרה. התינוק היה רגוע והכל היה בסדר ב"ה.

מה גם שהרבה נשים, בלידה ראשונה, הבעל יותר פנוי, כי אין ילדים לחזור אליהם בבית, ואז הוא יכול להיות איתה, גם אם לא בלילה.

אני רציתי שבעלי יהיה איתי בלידה וגם אמא שלי, ולאט לאט הבנתי שאם גם אמא שלי תבוא (או כל בן אדם אחר), בעלי יהיה פחות נוכח, פחות איתי, ועל זה לא הסכמתי לוותר... אז שיקול שלך, ומה שטוב לך...

לגבי עריסה:
אנחנו תמיד משאילים מיד שרה.
עריסות מצויינות, נראות כחדשות.
עדיף להשקיע בקנית מיטת תינוק בגודל גדול. ממליצה על אלה שאפשר להוריד דופן ולהצמיד למיטה שלך. ממש נוח להנקות לילה...

לגבי מלווים:
תחשבי ממש טוב מה הכי טוב לך כשאת במצב של קושי והתמודדות וכאב (נגיד אם תחלי בשפעת קשה - מי יעשה לך טוב עם הנוכחות ומי ירגיז אותך בתגובות שלו..) לא תמיד הבעל הוא הדמות המתאימה ביותר.. לפעמים יותר מתאים לו לתמוך מבחוץ ושתהיה דמות אחרת שמעודדת וסועדת..
אותו דבר לגבי אמא/אחות וכו: האם הן יתמכו בך? אם יהיו סיבוכים או קשיים איך הן יגיבו? זה יעזור לך או שתתצטרכי לטפל גם בהן תוך כדי הקושי שלך?
תחשבי טוב ולפעמים עדיף לשלם לתומכת מקצועית ומנוסה שתדע איך להגיב נכון ברגעי האמת...

ובאופן כללי לגבי הלידה:
את יולדת עם מה שאת כן ועם מה שאת לא:
יש היום המון עצות ורעיונות מאוד יפים איך ללדת, אבל ברגעי האמת תמצאי את עצמך מגיבה כמו בחיים.

תשאלי את עצמך:
- מה את עושה כשיש לך כאב שיניים ממש חזק?
- כשהראש מתפוצץ לך?
- כששמעת בשורה מלחיצה או מדאיגה?
- כשהעניינים משתבשים ולא מתנהלים כמו שתכננת?
- כשאת בכאבים גדולים / במתח/בלחץ/ דואגת..

לוקחת אקמול? רוצה אנשים סביבך? שיעזבו אותך בשקט? רצה לרופא? נכנסת להיסטריה? צריכה שקט? מוסיקה עוזרת או מפריעה? מעדיפה תרופות ושמישהו ''יעשה משהו'' לפתור את הבעיה או להתמודד לבד בקצב שלך?
מי עוזר לך במצב כזה ומי מעצבן/מפריע?
(אני למשל גיליתי שאני בעיקר צריכה להיות לבד בלידות. בעלי מצטרף אלי בעיקר כי מרגיע אותי שיש מישהו שבמקרה הצורך יגן עלי מול אנשי הצוות שנתפסים בעיני כאיום פוטנציאלי, ולכן תפקידו בעיקר להיות בשקט לא להפריע ולהיות מוכן להתערב במקרה הצורך.. לקח לי כמה לידות כדי להבין את זה...)

כל הרעיונות היפים לא יעזרו לך ברגע האמת אם הם לא באמת חלק ממי שאת ומאיך שאת חיה. לידה היא רגע מאוד פנימי ואמיתי ומה שהוא לא באמת את - לא יעזור..
בבוקר שלפני הלידה האחרונה בעלי הזכיר לי קטע שלמדנו ביחד לפני אחת הלידות משיטת ימימה ושאל אותי אם הוא משמעותי לי ללידה. עניתי לו שכיום אני יולדת רק לפי השיטה שלי. רק אני יודעת מה ואיך נכון לי עכשיו.
לקח לי כמה חידות כדי ללמוד מה מתאים לי ומה לא, אבל כהתחלה נסי לראות איך את מתמודדת בסיטואציות אחרו בחיים של קושי וכאב. זה יתן לך כיוון...

בהצלחה!

אם יש לכם מקום לאחסן- עדיף וישאר לילדים הבאים..
2. לצאת בערבים עם בעלך, הייתי אפילו משקיעה במלון ללילה או שניים. כשיש ילד יציאות הופכות לדבר לוגיסטי מורכב יותר ;)
3. אני זרמתי באותו רגע עם מה שהרגשתי נכון. בהתחלה היה לי ברור שאף אחד. אחכ רק בעלי ובסוף רציתי גם את אמא..
4. אני אהבתי את הספר לידה פעילה אבל הוא לא צנוע. יש לו המווון כלים.

B1, B2 בדרך כלל.

להתחיל מאכילת ביצה ליום, קצת להכריח את עצמך בהתחלה. ואם אפשר, 2 ביצים פעם ביומיים-שלושה.

חשובים גם החלבון וגם החלמון.

 

בתאבון

כשההריון מתקדם- יש לפעמים לחץ על מערכת העיכול, אבל בשלב הזה ודאי לא.

להביא קבלה למזכירה ואת נותנת פרטי חשבון ותוך שבוע את מקבלת את ההחזר לחשבון.
מקבלים 80% מהעלות של הקורס עד 306 שח החזר. אפשר לעשות פרטי אבל את חייבת קבלה.

מה יהיה? מחר הולכת למעקב הריון עודף.
כולם כבר איחלו לי לידה קלה ובסוף אחזור אחרי פסח.

היום הייתי במעקב הריון עודף

המוניטור היה חלק ויפה- שום ציר ושום צרצור

בבדיקה, הרופא אומר שהכל סגור (אבל לפחות די מחוק)

ואז אומר לי בשיא האדישות: טוב, תבואי שוב בחמישי...

איזה דיכאון

 

מתחילה לחשוב על שם לבת ליום העצמאות

למה??


והשם שיש לנו בקנה מתאים ל70 שנה למדינה.

ובמעקב הריון עודף הרופא הציע, ואני הסכמתי. רציתי לדעת אם יש איזו פתיחה קטנטנה...

 

לגבי מעקב הריון עודף- איפה עושים, זה תלוי בעיר שבה את גרה ובקופת חולים שלך. 

לא מצליחה לתפוס אותם בטלפון

רחוב יפו 208, יש לך רכבת קלה ממש לשם (תחנת הטורים) וזה גם מאד קרוב לתחנה מרכזית- 3 דקות הליכה. 

קומה 8.

 

לא קובעים תור, פשוט באים, נכנסים לאחיות והן שולחות אותך למוניטור, אולטרסאונד, רופא לפי תור.

בחול המועד הם פתוחים מ-8:00 בבוקר עד 11:00 בצהריים,

המלצה שלי- בואי מוקדם לפני שמתחילים תורות. 

 

שיהיה לך בהצלחה! ותהני 

בגלל שאני גרה בצפון ירושלים גם מודיעין עילית קרוב לי, שם עושים מעקב כשקובעים תור בשעות הערב.

ברחוב אלשיך בשכונת גאולה

אבל את צריכה התחייבות מהקופה- בשביל זה את צריכה להגיע לאיזושהי מרפאה ולבקש מהמזכירות.

 

לכן אסע לכיוון אחר..
בטח ובטח למצוא חנייה ליד בית אגד זה סיוט.

לק"י

ואני למודת ניסיון בנושא.
שלושה מעקבים עודפים בשני ההריונות (ביחד), ולא נראה לי שעשיתי בדיקה פנימית.

מבשרת
תחיה

ובטח שאנחנו רוצות להשאר בטווח של פסח

בדרך כלל סבבה סוג של שאננות כזאת..
בהצלחה לכל מי שבעשירי... לא פשוט הזמן הזה..

לפחות יודעים שהכל יכול להשתנות ברגע

באמת מתסכל.
(אחרי שהבן שלי נולד דודה של בעלי שלחה לי הודעה של 'מזל שהוא הסכים לצאת סוף סוף' אז עניתי לה שהוא לא הסכים, הכריחו אותו )

יש ביוטיוב סרטונים איך לעשות רפלקסולוגיה. ומקסימום הרווחת מסאז' ברגליים

אחותי אמרה לי אתמול- בסוף תשיעי זה מרגיש כמו אסימפטוטה, מתקרב מתקרב אבל לא מגיע..
תיאור מדוייק!
אם זה לא היה אני כרגע במצבי זה היה מצחיק

ועכשיו הריון חמישי אני ב41😝
מעולם הלידה לא נראתה רחוקה יותר.

שכולם מחכים בציפייה לקטנה

עוד לא עצבנית ולא יורה באנשים אבל בחיי זה נראה רחוק

ועדיין להיות בהריון.

בקשר לשמן אפשר שמן שקדים, רק קחי בחשבון שחלק מבתי החולים דורשים בקבוק שמן סגור וגם קחי בחשבון שסימני מתיחה זה בעיקר גנטיקה ככה שלא להתאכזב אם זה לא יעבוד.
משבוע 25 צריך לעשות מעקב תנועות.
בקשר לבעלי צריך לעשות הכנה נפשית זוגית לזה שמערכת היחסים ביניכם תשתנה. וזה טבעי ונכוון והגיוני, צריך לתת לזה מקום

רשמת את השם של התינוק אצל הנציגה של ביטוח לאומי? אם כן מגיע לך תעודת לידה לבית וספחים חדשים

אם נרשמת בבית חולים אצל הנציגה,קיבלת בעצם תעודת לידה עם מספר תעודת זהות של הילוד,גם אם בעלך לא חתם זה בסדר (בדרכ יצא שרק אני או רק הוא חתם על זה)
אחרי שכבר יש שם את יכולה להכנס לאתר של משרד הפנים ולרשום את שם הילוד עם מספר תעודת הזהות שקיבלת מהנציגה בבית החולים.אחרי כשבועיים ישלחו לך את הספח החדש לתעודת הזהות הביתה.
זה ממש פשוט! שיהיה בהצלחה והרבה מזל טוב!