פורום הריון ולידה (עמוד 3747)

מה יהיה? מחר הולכת למעקב הריון עודף.
כולם כבר איחלו לי לידה קלה ובסוף אחזור אחרי פסח.

היום הייתי במעקב הריון עודף

המוניטור היה חלק ויפה- שום ציר ושום צרצור

בבדיקה, הרופא אומר שהכל סגור (אבל לפחות די מחוק)

ואז אומר לי בשיא האדישות: טוב, תבואי שוב בחמישי...

איזה דיכאון

 

מתחילה לחשוב על שם לבת ליום העצמאות

למה??


והשם שיש לנו בקנה מתאים ל70 שנה למדינה.

ובמעקב הריון עודף הרופא הציע, ואני הסכמתי. רציתי לדעת אם יש איזו פתיחה קטנטנה...

 

לגבי מעקב הריון עודף- איפה עושים, זה תלוי בעיר שבה את גרה ובקופת חולים שלך. 

לא מצליחה לתפוס אותם בטלפון

רחוב יפו 208, יש לך רכבת קלה ממש לשם (תחנת הטורים) וזה גם מאד קרוב לתחנה מרכזית- 3 דקות הליכה. 

קומה 8.

 

לא קובעים תור, פשוט באים, נכנסים לאחיות והן שולחות אותך למוניטור, אולטרסאונד, רופא לפי תור.

בחול המועד הם פתוחים מ-8:00 בבוקר עד 11:00 בצהריים,

המלצה שלי- בואי מוקדם לפני שמתחילים תורות. 

 

שיהיה לך בהצלחה! ותהני 

בגלל שאני גרה בצפון ירושלים גם מודיעין עילית קרוב לי, שם עושים מעקב כשקובעים תור בשעות הערב.

ברחוב אלשיך בשכונת גאולה

אבל את צריכה התחייבות מהקופה- בשביל זה את צריכה להגיע לאיזושהי מרפאה ולבקש מהמזכירות.

 

לכן אסע לכיוון אחר..
בטח ובטח למצוא חנייה ליד בית אגד זה סיוט.

לק"י

ואני למודת ניסיון בנושא.
שלושה מעקבים עודפים בשני ההריונות (ביחד), ולא נראה לי שעשיתי בדיקה פנימית.

מבשרת
תחיה

ובטח שאנחנו רוצות להשאר בטווח של פסח

בדרך כלל סבבה סוג של שאננות כזאת..
בהצלחה לכל מי שבעשירי... לא פשוט הזמן הזה..

לפחות יודעים שהכל יכול להשתנות ברגע

באמת מתסכל.
(אחרי שהבן שלי נולד דודה של בעלי שלחה לי הודעה של 'מזל שהוא הסכים לצאת סוף סוף' אז עניתי לה שהוא לא הסכים, הכריחו אותו )

יש ביוטיוב סרטונים איך לעשות רפלקסולוגיה. ומקסימום הרווחת מסאז' ברגליים

אחותי אמרה לי אתמול- בסוף תשיעי זה מרגיש כמו אסימפטוטה, מתקרב מתקרב אבל לא מגיע..
תיאור מדוייק!
אם זה לא היה אני כרגע במצבי זה היה מצחיק

ועכשיו הריון חמישי אני ב41😝
מעולם הלידה לא נראתה רחוקה יותר.

שכולם מחכים בציפייה לקטנה

עוד לא עצבנית ולא יורה באנשים אבל בחיי זה נראה רחוק

ועדיין להיות בהריון.

בקשר לשמן אפשר שמן שקדים, רק קחי בחשבון שחלק מבתי החולים דורשים בקבוק שמן סגור וגם קחי בחשבון שסימני מתיחה זה בעיקר גנטיקה ככה שלא להתאכזב אם זה לא יעבוד.
משבוע 25 צריך לעשות מעקב תנועות.
בקשר לבעלי צריך לעשות הכנה נפשית זוגית לזה שמערכת היחסים ביניכם תשתנה. וזה טבעי ונכוון והגיוני, צריך לתת לזה מקום

רשמת את השם של התינוק אצל הנציגה של ביטוח לאומי? אם כן מגיע לך תעודת לידה לבית וספחים חדשים

אם נרשמת בבית חולים אצל הנציגה,קיבלת בעצם תעודת לידה עם מספר תעודת זהות של הילוד,גם אם בעלך לא חתם זה בסדר (בדרכ יצא שרק אני או רק הוא חתם על זה)
אחרי שכבר יש שם את יכולה להכנס לאתר של משרד הפנים ולרשום את שם הילוד עם מספר תעודת הזהות שקיבלת מהנציגה בבית החולים.אחרי כשבועיים ישלחו לך את הספח החדש לתעודת הזהות הביתה.
זה ממש פשוט! שיהיה בהצלחה והרבה מזל טוב!

או משהו לבית-
אגרטל,כלים שווים,מפות,מצעים,שטיח,פוף,תמונה,מכשיר חשמלי למטבח..

או מתנה אישית יותר
בושם,איפור,תיק,משהו למחשב

או לילה בצימר
או שובר למסעדה או לאיקאה או חנות אחרת

כזו שהתמונות מתחלפות בה כל הזמן.. הם ממשהתרגשו מזה, ובעיקר מהמכתב המרגש שכתבנו!

הייתי באותו מצב והרגשתי ממששש לא נעים שהם קנו לנו הכל, שמחה לשמוע שאנחנו לא היחידים המפונקים
פיתחנו 5 תמונות מהברית על קנווסים ונתנו להם. הם מאוד כעסו אבל אני בטוחה שהם שמחים לראות את התמונות היפות על הקיר

שובר למסעדה זה רעיון גאוני! ממש מתאים להם תודה!

או שובר כלשהו למסעדה/מסאז'/ סדנה זוגית( יש סדנאות למשל של נגרות, קרמיקה וכד') אפשר גם לילה בצימר אם ממש בא לכם להשקיע..
בכללי אני בעד לקנות משהו חוויתי זוגי

בלי עין הרע

ילדתי בערב פסח והיינו חצי חג אצל ההורים שלו וחצי חג אצל ההורים שלי עם כל הילדים והבלאגן..
חושבים לפתח תמונה של כולם על שעון קיר גדול ולהביא להם...
לדעתי כל רעיון ל תמונה תמיד ישמח אותם: על שעון/ ספלים לשניהם/ כריות/ או כל דבר שישתמשו בו וישמח אותם לראות את הנכדים..
והעיקר ההקדשה המצורפת...

הרבה אושר,נחת ושמחה

אני המשכתי עם הסרזט מספר חודשים אחרי שהפסקתי להניק. היו מדי פעם כתמים לא מטמאים. בעיקר כשלא הקפדתי על שעת הלקיחה. הרופאה שלי אמרה שמבחינת אחוזי מניעה אין בעיה להמשיך.

הרופא ימליץ אם להתחיל מיד או להמתין למחזור, וזאת בהתאם לעובי הרירית ברחם

מכל הבחינות היה מושלם,
התפרים לא שמעתי ממקומות אחרים.. אני עם תפרים וסובלת מהם נורא.
היחס של המיילדןת מדהים, הצוות שם נח וכיף גם בלידה וגם במחלקה.
אפידורל לי הגיע תוך דקה וחצי המרדים, זה היה בזמן שלא היה לחץ שם בחדרי לידה

פשוט שמעתי על תפרים גרועים שהצריכו ניתוחים אח"כ.

היה מעולה. המיילדת היתה טובה, האפידורל הגיע מהר ממש (היו שני מרדימים) והתפרים ברוך ה היו טובים והחלימו מהר.
ממליצה!

או שאני חייבת דווקא בבי"ח שאני מתכננת ללדת בו? כי הוא יותר רחוק מהבית שלי ויש בי" ח קרוב יותר.
יש למישהי ניסיון עם זה?
וזה מצריך טופס 17,או שפשוט להגיע מחר בבוקר?

את יכולה בכל בית חולים, אבל אם יחליטו לזרז או לאשפז וכד' תהיה לך בעיה...
טופס 17- אין צורך

התופרת הייתה ממש בוטה צעקה עליי בלי סוף שאמרתי שכואב לי אמרה שאם כואב אני ירים תיד ולא יבלבל אותה בדיבורים יש לה מזל שהייתי גמורה אחרת הייתי מראה לה מה זה בנוסף תפרה ממש גרוע אם אני מסתכלת במראה אז יש חתיכת בשר תפורה שלא קשורה לכלום ממש יוצא אחוצה לא יכולה לתאר אפילו מקווה שיסדרו לי בלידה הבאה בבית חולים אחר . חוצ מיזה היה מדהים מיילדת מהממת בשם אריאלה מקווה שתזכי בה!!!

מקסים ממש מכל בחינה
אפידורל הגיע כשביקשתי
תפרים היו לי רק טיפונת פנימיים, לא הרגשתי אותם אחרי כמה ימים
לידה קלה!

דיס המלצה ענקי על לניאדו

ממליצה חד משמעית על הלל יפה

@עוגת גבינה.

יש לי רק סיפורי זוועות על לניאדו
סתם יכניס נשים לפחדים

בואי נסכם את זה ככה, מישהי מהמשפחה אמורה ללדת, אישתי אמרה לה שגם אם היא עם צירי לחץ ליד לניאדו עדיין עדיף לה לנסוע להלל יפה ולהסתכן בלידה באמבולנס מאשר להכנס ללנידאו

וזה לא רק מהעבר. לפני חודשיין מישהי מהמשפחה עברה שם לידה בכלל לא נעימה.

@עוגת גבינה. אם בא לך לפרט

שמעתי על נשים שנוסעות לשם במיוחד מהדרום הרחוק בכל לידה, ומלאות מילים טובות על היחס ועל המקצוענות בלניאדו,
כך שמוטב לשמור על פרופורציות.

אין מקום שלא שמעתי עליו סיפורי זוועה- וסיפורים נפלאים.
תלוי בסיעתא דשמיא של כל לידה והשליחים הנכונים לאותו זמן.

כל אחד והחוויות שלו..
אני נסעתי בלידה האחרונה מאיזור מודיעין ללניאדו בשבת. לא הייתי מוותרת על זה בחיים

צריך להיזהר בהצהרות כאלה

על חלק מהחויות ניתן לתבוע רשלנות רפואית

אני יודע שיש כאלה שמגיעות במיוחד לשם. אבל ממה שדיברתי עם הבעלים בימים שאישתי הייתה מאושפזת, הרוב המוחלט היה עם חוויותמזעזעות
אם בא לך אני אפרט

והכי הכעיס אותי שיש שם איפה ואיפה לאנ"ש ולסתם נשים מזדמנות

היו מילדות מעולות אבל העומס המטורף היה מפחיד.
מפחיד כי זה משליך באופן ישיר על הטיפול.
אני ילדתי בקבלה כי לא היו חדרים פנויים. שתי נשים ילדו אחרי במסדרון(מהקבלה הוציאו אותי ישירות למסדרון כי באה אחת אחרי ללדת בקבלה ומשם ישירות למחלקה)
כשהייתי במסדרון ראיתי כמה מילדות יוצאות מחדרי לידה, מתחננות לרופא. 'יש פה האטות! אני צריכה רופא לוואקום! '
אנדרלמוסיה שלימה. זה היה מלחיץ לראות אנשי צוות שרוצים להועיל אבל העומס לא נתן להם אפשרות לתת שירות. בלי לדבר על כך שלא מגיע לבן אדם לעבוד בתנאי עבודה גרועים כאלה.

ולא שזה היה מקרה חד פעמי! שאלתי נשים שילדו אחרי וכולן סיפרו שעדיין עמוס ככה בחדרי לידה.

שיגידו אנחנו עמוסים ויפנו לבית חולים אחר...

בשום צורה לא נשמע לי הגיוני לידה במסדרון, גם לא נשמע לי הגיוני שמתחננים ליולדות שילכו בלילה הביתה כי אין מספיק עריסות לתינוקות..
שאישה אחרי לידה שוכבת במסדרון בלי פרגוד כי נגמרו הפרגודים....

חוסר מקצועיות משווע!! מיילדות לא נחמדות בלשון המעטה... הייתי מעל 24 שעות אז יצא לי להתקל בכמה... עם ירידת מים הסתובבתי חופשי, ישבתי איפה שבא לי, במשך מעל ל20 שעות אף אחד לא פנה אליי לא הסתכל אליי לא ידע אם מתתי או בכלל קמתי והלכתי..
לידה שלמה שאני קוראת למיילדת מגיעה במקום בת שירות... רק ברגע שהעיניינים מתחילים להסתבך אחרי 3 שעות בפתיחה מלאה לי יש חום, האטות בדופק נכנס רופא ורופאה עושים לי אולטראסאונד ואומרים לי וואקום.. לא היה שלב של לחיצות כי כאמור כל הזמן שהרגשתי שאני צריכה ללחוץ וקראתי למיילדת הגיע בת שירות...
הרופא קרע אותי, לא חתך.. פשוט עם 2 ידיים קרע.. אחרי זה הוא תפר אותי.. באמצע התפירה הוא פשוט קם והלך... אחרי לא מעט זמן הגיעה רופאה שסיימה לתפור.. למרות האפידורל צרחתי מכאבים... מיותר לציין שאף אחד לא חשב לנקות את המקום פשוט תפרו ככה...
אחרי שעתיים מנוחה פשוט צרחו עליי לעבור מהמיטת לידה למיטת אישפוז.. מיותר לציין שהבכי שלי לא הזיז לאף אחד... ואת מה שעברתי באישפוז אחסוך ממך.... מזעזע גם..

אחרי הלידה לקח לי 3 חודשים להחלים מהתפרים אבל עדיין כאב.. התברר שלא תפרו אותי טוב.. הרופא המליץ לחכות ולקוות שהכאב ישתפר אם לא ניתוח...
אחותי שילדה בלניאדו חודש אחריי נתפרה יותר גרוע ממני והייתה צריכה לעשות ניתוח לתקן את התפרים..

מקרה נוסף טרי טרי מישהי מהמשפחה ילדה לפני פחות מחודשיים, הגיעה ללניאדו הכניסו אותה לחדר לידה והודיעו לה שאין מיילדת והלכו.. היא ילדה לבד בעזרת המלווה שלה נקרעה כולה, ואף אחד לא טרח לתפור... שוב, לא מפתיע אותי בכלל שזה קרה אחרי מה שחוויתי...


והלל יפה, טוב זו הייתה חוויה אחרת לגמרי, מיילדות מקצועיות, המוניטור טיפה לא היה תקין רופא טס אליי לחדר למרות שהייתה איתי מיילדת...
בזמן הלידה עצמה ואחריה המיילדת דאגה לי.. הרופא בשלב הלחיצות אמר לה שתעזוב ותיתן לי עוד קצת להתבשל כי לא ממש הצלחתי ללחוץ.. היא לא הסכימה.. והתווכחה איתו שהיא לא עוזבת אותי... עשתה את מירב המאמצים שלא יהיו לי קרעים ותפרים... למרות שהתינוקת הייתה גדולה יצאתי בזול לדברי הרופא עם 3 תפרים... אחרי הלידה ולפני בתפירה שטפו אותי וניקו אותי ורק אחרי זה הרופא תפר... את התפרים הפסקתי להרגיש כבר בבוקר למחרת... שבלידה הקודמת לקח 3 חודשים..

המינוס היחידי בעיניי זה שעלול להיות מצב שבאישפוז נמצאים בחדר עם ערביה, זה קצת מבאס אבל לא כל כך נורא מאחר וממש ממש מקפידים על מנוחה ליולדת ומעיפים מבקרים בלי למצמץ.. מה שבלניאדו לא ממש דאגו (ובלניאדו היו יולדות במסדרון להבדיל מהלל יפה)


אם יש לך שאלות ספציפיות יותר בכיף...

שוב יכול להיות שלך זה לא יקרה... אבל אצלי במשפחה הם נפלו חזק ועשו טעויות על ימין ועל שמאל..

כי חילקו מתנות לראש השנה והוא פחד שיגמר לו
(לא יודע אם לבכות או לצחוק)

היה עמוס מאוד
אמרו לי שאין חדרי לידה ופשוט שלחו אותי להסתובב במסדרון
רק בדרך נס קיבלתי חדר
ולא הרבה יחס

לא אומרת על המצב באופן כללי, רק שככה היה אצלי

אם אכן זה מה שעברת. לי בכל אופן לניאדו זה המקום הנכון ללדת מכל הבחינות .שכחת לציין שבהלל יפה ללדת זה כמו ללדת בכפר ערבי עם כל החמולות שמסתובבות לך בחדר בצעקות והמוניות ועושים כרצונם

אני אמרתי לה לא להתקרב, היא בנאדם בוגר עם החלטות משלה.
כמו שגם הפותחת יכולה להחליט מה שהיא רוצה למרות טענותיי...

וכבר כתבתי, החיסרון היחידי הוא שאת עלולה להיות מאושפזת עם ערביה בחדר... אני הייתי בביות מלא, לשם הן לא הולכות.
וגם שהייתי בלניאדו היו איתי ערביות, אז גם שם זה לא שאפשר להימנע

יכול להיות קפיצת גדילה או שאיזה וירוס דוגר אצלה וזו הדרך שלה לדחות אותו.

מן הסתם יעבור תוך יום-יומיים.

תקפידי לאכול ולשתות טוב. זה כנראה יעבור לה מחר

השאלה אם הגיוני כל שבועיים יום כזה? כל שבועיים קפיצת גדילה?
בנוסף לכך מערב חג היא כמעט ולא ישנה.. רק בליגה וגם אז מתעוררת המון

ועמוסה בגלל החג, וזה השפיע עלייך ועל החלב?
אולי האוכל השונה בפסח השפיע?

בהחלט תקופה עמוסה אבל כל חול המועד היה בסדר.. לא רואה משהו שונה. לגבי האוכל אני מרגישה את השוני אצלה מבחינת היציאות. אם לפני פסח היא הייתה עושה כל יום לפחות פעם אחת עכשיו זה כל יומיים-שלושה

יש לה פחות יציאות, אז אולי היא באמת רעבה? לא מחייב, אצל תינוק יונק לא חייבת להיות יציאה כל יום, אבל בגלל שכתבת שהיא כל הזמן רוצה לינוק, אז אולי היא רעבה....
ממליצה לך לשים לב לאכול טוב, לשתות המון המון מים, ולנוח כמה שאת יכולה, ולראות אם יש שיפור

בשורות טובות!!

אבל הגיוני עוד לא להרגיש תנועות בשלב זה..

רק בשורות טובות, והרבה אמונה!?

למרות שהפעם אני יודע בדיוק מתי היה הביוץ ובשבוע 7 אצל הרופאה העובר התאים בדיוק ליום שאמרתי.
ובכל זאת אני בשבוע 41 , כשילדתי את כולם ב39ס

יש כל מיני השפעות על יציאתו של התינוק לעולם. זה לא מחייב שיצא בתאריך בול. גם אני תמיד ידעתי מתי היה ביוץ. אחד נולד בתחילת תשיעי אחת בעשירי אחת כמה ימים אחרי התאריך.. אין חוקים לזה. זה לא קשור לתאריך. הגוף לא מכונה.. הם לא יוצאים בול תשעה חודשים נקודה אפס

ובהריון השני גם ילדתי ב42 (וידעתי ביוץ משוער)

אני ילדתי ב41+5 ובתחילת ההריון כשבאתי לרופאה בשבוע 6+2 לפי האולטראסאונד היה כבר דופק. קשה לי להאמין שהיו רואים דופק בשבוע 4

ולא בגלל שגיל ההריון מוטל בספק (ברוב מוחלט של המקרים)
אלא כי הלידה מתרחשת באופן אקראי בין שבוע 36 ועד 42, למעשה התאריך המשוער שלך נפרס על פני חודש וחצי, וגם אשה שילדה כמה לידות באותו שבוע (נניח 38) יכולה פתאום ללדת ב 42 או להפך.
התפתחות לידה היא מורכבת ותלויה בהרבה גורמים, ויש תיאוריות שמנסות להסביר את התהליך המורכב הזה.
בתכלס אנחנו נשארות עם המתח... אי אפשר לדעת! העיקר שיהיה במועד ובידיים מלאות. קשה עם המתח של הסוף, אני בהחלט משתגעת לחלוטין בחודש תשיעי כל דקה ודקה, מבינה אותך לגמרי.

וככזה, כמובן יש הרבה מאוד נשים שלא נמצאות בדיוק על הממוצע, אלא לפניו/אחריו..

בכללי ממליצים להפחית קפאין בהריון, אבל כוס-שתיים ביום זה בסדר.

ועוד שניים שלושה בקבוקים בערך.

ארוחה אחת של פירות? אחת של ירקות? מה עוד?

ארוחה בבוקר- פחמימה כלשהי(דגנים, דייסה, פרוסה עם ממרח כלשהו) עם פרי, מומלץ להוסיף גם טחינה גולמית או אבוקדו לשומנים בריאים.
צהריים- ירקות, אפשר גם להוסיף קטניות כלשהן, ומנת בשר/עוף/דג.
ערב- ביצה/חביתה/ופרוסה עם גבינה למשל, יוגורט עם פרי /דייסה. פשטידה כלשהי, מרק עם קוסקוס, וכן הלאה.
וכן הלאה..
יש אתרים באינטרנט שמציעים תפריטים לתינוקות, מומלץ.

להעלות את המינון של הויטמין c, ולהקפיד על חוט דנטלי כל יום

שימי לך ליד המברשת שיניים ותעשי מתי שנוח לך בערב או בבוקר, זה פחות מחמש דק'!!
תעשי את זה להרגל קבוע ובמחשבה שזה לטובתך ולמה בכלל צריך לסבול, אם זה הפתרון את מוכנה לעשות את זה בעבורך העיקר שתרגישי טוב!

זה לא זול (250 שח) ואני מתלבטת אם שווה את ההשקעה...

יש לי גם אבקה שלהם מפעם ואני בכלל לא יודעת מה הוראות השימוש והם לא הסכימו לומר לי

אפשר להקל כרגע על חניכיים מדממים בעזרת הומאופתיה, ואחרי הלידה בשעה טובה לטפל יותר לעומק בנטיה לנסיגת חניכיים, שוב בעזרת הומאופתיה.

 

הפרינטל לא מספיק כנראה. יש בו קצובה יומית ממוצעת סטטיסטית לאישה בהריון לכל ויטמין ומינרל שהוא מכיל, אבל יש נשים שיש להן צורך בדגשים שונים במינון יותר גבוה.

תבקשי בדיקות של המינרלים ויטמינים האלה ספציפית.

והכי טוב - להתחיל לאכול מזין ובריא: במקום לקחת ויטמין C, תאכלי שפע ירקות חיים ופירות.

במקום ויטמין D וסידן בתוסף מזון, טחינה גולמית מלאה, דגים, ביצים, גבינה לבנה.

 

סיליקון - Silicon | מינרל - מידע מפורט

כתוב שם על צורן, לדעתי יועיל גם לבריאות השן.

ואת יכולה למצוא באתר מידע נוסף.

 

ברזל מאוד חיוני לך להשלים, אפשר גם דרך תזונה, לפחות עד שאת מוצאת נוסחה שמתאימה לך.

מעולם לא נתקלתי בזה בבדיקת דם...
האם הויטמינים הללו מותרים ללקיחה בהריון? אני בחודש שישי. בע"ה כבר מחר אנסה למצוא ברזל שטוב לי.

ומה לגבי לקיחת ויטמין די וסידן?
בהחלט אנסה לשפר את התזונה ככל שאצליח.

לגבי סידן אני נאלצת לקחת הרבה אין צרבת (סוג של טאמס) ואמרו לי שזה סידן.. זה מספיק?

כרגע אין לי דימומים הבעיה היא בעיקר שהחניכיים נסוגות ואז השיניים נהיות פגיעות בחלק התחתון שלהן. האם גם לזה הומאופטיה יכולה לעזור?
ואם כן איזה?
יש לי נסיון די טוב עם רינה פארם האם יש להם משהו רלוונטי??

כלומר, היא אינה תסמין פיזי שאפשר לרפא בקלות כמו דלקת גרון למשל, או אלרגיה שמתבטאת בעור מגורה.

היא נטיה שכנראה משלבת תכונות פיזיות מרכזיות שיש לנו בעומק המבנה הגנטי. 

ולכן לא הייתי מנסה לטפל בה במהלך ההריון משום שטיפול כזה כרוך בטלטלות ועבודה הומאופתית שקודם תיזום ותחמיר את התסמינים כדי אחר כך להביא להחלמה מלאה.

לא הייתי לוקחת אחריות על טיפול מעמיק כזה בזמן הריון.

 

כן ניתן להקל אולי על עוצמת התופעה, אפשר לשאול ברינה פארם אם יש להם מה להציע.

 

סיליקון זה בעצם צורן. וברור שאפשר לצרוך ממנו דרך המזון. כמובן, בצורה מאוזנת - לא אוכלים רק מזונות שמכילים צורן, גם אין בזה צורך.

 

לגבי הטאמס - נכון יש בו סידן, אבל אין בו ויטמין D שאחראי על ספיגת הסידן, וגם מגנזיום במידה מספיקה כדי לווסת את משק הסידן בגוף, אז הוא אולי לא מספיק.

בנוסף טאמס מכיל סידן פחמתי שלא תמיד עונה על הצורך למילוי מאגרי הסידן. יש תכשירים אחרים שמכילים סידן ממקור שנספג טוב יותר באופן משמעותי.

 

תבדקי מה כתוב לך בגיליון התוצאות לגבי המינרלים וויטמין D שציינתי.

תראי מה חסר, ותנסי להשלים קודם דרך המזון, ואם לא מספיק, אפשר להתנסות בזהירות עם סידן מסוג אחר - פעם בכמה ימים - ולהגביר או להפחית את המינון לפי הצורך.

העובר לוקח את כל הסידן וזה גורם להתפוררות השיניים
(והעצמות בהמשך!)

ההמלצה היא לצרוך לפחות 1000 מג אולי 1500 מג ליום.
יש כדורים שיש בהם ומותרים בהריון ואפשר גם לאכול כמה שיותר מוצרי חלב טחינה מלאה סרדינים ...
כדאי להתחיל להסתכל על הטבלאות של הערכים התזונתיים שמודפסות על מוצרים ולראות איפה יש הכי הרבה
למשל טחינה מלאה זה פי כמה וכמה מטחינה רגילה
בגבינת ריקוטה גם יש המון סידן

אני צורכת סידן בכדורים שהם כמו טאמס..
האם זה לא מספיק?
דווקא אני צורכת טחינה גולמית. בעבר אמרו לי שטחינה היא כ"כ מלאה ברזל וסידן שקשה לגוף באמת לספוג אותו האם זה נכון?

אני צורכת סידן בכדורים שהם כמו טאמס..
האם זה לא מספיק?
דווקא אני צורכת טחינה גולמית. בעבר אמרו לי שטחינה היא כ"כ מלאה ברזל וסידן שקשה לגוף באמת לספוג אותו האם זה נכון?

לא יודעת להסביר את התופעה
והבטן שלי פיצית
קצת עוזר לי אם אני דוחה את הארוחת בוקר ולא אוכלת כמה שעות ראשונות רק מים

ברזל המוגלובין פריטין וטרנספרין.
וb 12

וזה היה מפחיד!!!
כאילו אין מספיק אויר בעולם, הוא לא נכנס לי לגוף!
פחד..
אז למדתי שאני חייבת לאכול ארוחות קטנות, לא לפוצץ ת'בטן..
ה' יעזור לך ותצליחי לנשום טוב!!
ממש להעריך את הדבר הפשוט הזה..כביכול...
נשימה רגילה כמה שאנחנו צריכים....
מודה אני לפניך...

שאני מעריצה אותך שאת כבר רוצה שוב... אני גם חצי שנה אחרי לידה ולחשוב עכשיו על הריון נוסף נראה לי מטורף..
אז כל הכבוד לך
ושיהיה בהצלחה, בקלות ובידיים מלאות
חיבוקים

ניחשתי שיגיבו בפליאה על הרצון..אבל מותר לי ,לא?


בעיקר מעדיפה את השאלה המקורית כרגע
אשמח לא להכנס לדיון איך זה שכבר אני רוצה שוב


תודה רבה על כל הברכות
אמן על כולן


ומבינה אותך מאוד -לגדל תינוק זה לא קל..

רק הבעתי הערכה כלפייך, כי אין לי איך לענות לך על שאר הדברים...

מובן מאוד מה שאת מרגישה

 

פשוט אוכלת את עצמי שאני לא מחזיקה מעמד שבועיים ורק אז מנסה לבדוק

גם בהריון הקודם בדקתי מוקדם והיה פס בלתי נראה..וגם אז הספקות...

כ''כ כיף לקום בבוקר ולראות 2 פסים ברורים
במקום היום ספק הזה (זה בכלל לא היה שתן ראשון של בוקר כי הילדים לא נתנו לי זמן)

מוכר הקטע עם הילדים

כנראה שאין כמו הריון ראשון

אני כלכך מבינה אותך.

למדתי שעדיף כמה שפחות לחשוב על זה כי ככה את פחות תהיי חסרת סבלנות ומתוחה.

חכי עוד קצת ותראי אבל בלי לחץ

 

יהיה בסדר בעז"ה

לעשות 3 בדיקות ביתיות שליליות
להתאכזב ברמות קשות
לעשות בדיקת דם ב 7.30 בבוקר
לחוות מתח מטורף שלא הכרתי
לראות שקפץ מייל שיש תשובה
לפחד נורא לפתוח
לגלות תשובה חיובית!!
לצאת לשמחת בית השואבה
ולשמוח
כל כך לשמוח!!

כאילו משהו ישתנה מהפס ההלא ברור מס' 1 לפס לא ברור בסטיק מס' 2...

כל היום במחשבות סביב זה....

הולכת עם חיוך צופן סוד לעצמי- יש משהו שאולי קורה ואתם לאיודעים

זה נורמלי לגמרי!!

 

הולכת עם זה בראש כל היום וכל הלילה
לא מתאפקת ובודקת אפילו לפני האיחור!!!!
אני לא חושבת שיש צורך לשנות את זה, למרות שיכולתי להקל על עצמי קצת אבל תכלס, הריון זה כזה דבר יקר ומיוחד ששום תגובה לא הזויה.

מתקשרת למרפאה, מבקשת הפניה לבדיקת דם ועושה בוקר למחרת. ואז יש עוד חצי יום לחכות אבל התשובה ודאית... אותי הביתיות היו הופכות לחלוטין עם כל ה"מה אם".

וחושבת מלא על זה...
ובאה שוב ושוב לבדוק....
מצחיק

😏😏😏😏

בבוקר כשאני פוגשת שכנה, בשיעור, אחהצ כשאני מוציאה את הילדים..
חוץ מזה הודעות וטלפונים.
לא מאמינים שלא ילדתי ותכלס גם אני לא מאמינה.

בוקר טוב, לכל מי ששמח לראות אותי..
בחיוך דווקא..

אני עם הרכב והם נכנסים לבד.
אמרתילהם שיגידו שהתינוקת לא רוצה לצאת

חשבתי שאולי זה יזרז

אצלי הקטנה כבר כמעט בת 5

אני איתך בעצןמה לסתום תפה של כולם עד הלידה

"לא, נסעתי, אתה רואה רוח רפאים בדמותי כי אני כבר עם ילד. תודה"

הייתי עונה אותו דבר במקומך

הרופאה יצאה לחופשה אז לא הייתי במעקב..ובשבוע 37 החלטתי ללכת למיון נשים -השגתי אישור מהקופה כי לא היצה רופאה
באמת היה לי ספק לגבי המנח.. התחלתי לדמיין בעיטות למטה..והעדפתי להיות רגועה

אם את יכולה לקבוע תור יותר מוקדם אז כדאי בשביל הרוגע הנפשי שלך. אבל אם את מרגישה תנועות כרגיל אז אני מאמינה שהכל בסדר בע"ה.
ולגבי השאלה השניה זה נורמלי לגמרי בשלב הזה וממש לא אמור להפריע ללידה.
לידה קלה ומהירה בקרוב

דווקא לצהבת יש יותר סיכוי להחשף בבית החולים מאשר בבית..

אבל עושים את החיסון ליתר ביטחון

דווקא בגלל שבבית החולים אתה בחשיפה להמון חולים אחרים, והצוות עצמו חשוף לאנשים שמגיעים מכל מיני מדינות אז כן יש סיכוי לחשיפה.

א. יש כאן המון שרשורים חיסונים, תחפשי...
ב. אני לא נותנת בכלל את החיסון לצהבת. וזה לא נכון שבבי''ח אפשר להידבק. הסיבה שנותנים היא כי יש אחוז מסוים של ילודים בסיכון- בעיקר כאלה שנולדו לאמהות נרקומניות, אלכוהוליסטית וכד'.
אישית, אני חושבת שיש סיכון במתן חיסון בגיל יום, פשוט בגלל העובדה שאת עדיין לא מכירה את התינוק ואין לך דרך לדעת איך החיסון השפיע עליו.
ג. קחי לך ככלל- את יכולה לתת כל חיסון כמעט מתי שאת רואה לנכון. מיד אחרי הלידה, אחרי גיל שנתיים, או בגיל תשע.
ד. המלצתי- תבררי היטב לגבי כל חיסון ותחליטי על כל חיסון בנפרד.

לא רק הסיבה שאת לא מכירה את התינוק.

חיסון לצהבת B מכיל פי כמה (פי 5 אאל"ט, אני יכולה לבדוק) מכמות האלומיניום בחשיפה לתינוקות ליום.

עם פוטנציאל פגיעה חלילה לטווח המיידי ולטווח הרחוק.

הרבה פעמים משפיע על עירנות התינוק והיכולת לינוק בימים הראשונים. וזו תופעות הלוואי שנחשבת הקלה ביותר .

לתינוקות ליום על פי מנהל התרופות האמריקאי.

יש אנשים שמתנגדים לכל חיסון, לדעתי כדאי לך לנסות לגבש עמדה עקרונית על חיסונים ( לחסן הכל, חלק, בכלל לא). כי מתנגדי החיסונים יתנו לך אלף הפניות למחקרים ונתונים נוראיים נגד חיסונים.ואת צריכה להחליט אם את נכנסת לזה בכלל.
אני חיסנתי בהכל, גם מה שאחרי הלידה, וכולם ינקו מצויין ב"ה.
אני רק מפצלת כשיש הרבה חיסונים בבת אחת.
ממש לא רוצה להתחיל פה ויכוח עמוס ההפניות למחקרים של נגד ובעד חיסונים. רק אומר שההתנגדות הגורפת לחיסונים נראת לי קיצונית מידי , אני אישית לא מכירה אף אחד בסביבתי שנפגע מחיסון. וכן מכירה תינוקות שחלו בשעלת( מחלה נוראית ומסוכנת). ב"ה רוב הילדים והתינוקות בריאים ולא נראה שהחיסונים עשו להם את כל הדברים הנוראים שמתנגדים החיסונים מדברים עליהם.

אני כן עושה ואעשה חיסונים לילדי. כן משתדלת לפצל.
פשוט לקראת לידה 2 ולא באלי לחסן מיד אלא כעבור זמן מסויים לכן פתחתי את השרשור. תוהה אם זה לא יהיה בשבילי ובשביל הקטנציק סוג של טרחה להגיע לטיפת חלב או משו כזה. תודה בכל מקרה נתתם נקודות חשובות

את יכולה להגיע כרגיל בגיל חודש ופשוט לתת את המנה הראשונה של הצהבת במקום את השניה. ואת יכולה להחליט על זמן אחר שמתאים לך.


שימי לב, שחוץ מצהבת התינוק מקבל גם ויטמין k ועוד משהו שאני לא זוכרת, שהם לא חיסונים (חושבתני שאין עוררין על כך שהם חשובים, בניגוד לחיסון עליו יש דיונים).
כוונתי - כשאת חותמת / מסרבת, שימי לב על מה, אינו דומה חיסון צהבת b לטיפות עיניים ולויטמין k.

אני לא מחסנת לצהבת B כי אני לא רואה סיבה, ומבחינתי הנזק עולה על התועלת.

אורי 8 יכולה לזלזל בפוטנציאל הנזק של החיסון, אני לא. גם כי ראיתי פגיעות בכל מיני עוצמות, וגם כי מי שמחפש חומר על חיסונים נתקל מיד במידע שמדליק נורות אדומות.

 

באירופה מחסנים רק יילודים לאמהות שנתגלתה אצלן נשאות לצהבת מסוג B.

גם בארץ נשים נבדקות לנשאות לצהבת בבדיקות דם במהלך ההריון ובכל זאת מחסנים את כל היילודים.

 

אם את בכל זאת מעוניינת לחסן, ההמלצה היא לחכות לפחות לגיל שנתיים שזה הזמן שהמוח סיים את שלבי ההתפתחות ומחסום הדם-מוח התבסס. ואפילו להמתין לגיל שלוש, כמו שעושים ביפן ובצרפת למשל, לפחות לגבי חלק מהחיסונים.

גם בהרבה תחומים אחרים אנחנו יותר טובים. ובאירופה כבר היו מקרים שטבעונים הרעיבו תינוק  למוות בעזרת אוכל טבעוני. 

 

חוץ מזה עשיתי חיפוש בגוגל, באירופה קיימות חברות ענק שמייצרות תרופות הומאופתיות. גם לא ברור לי איך נושא חיסונים עלה גם במערב, גם ביפן, גם אצלנו וגם ברוסיה עם פערי מנטליות ענקיים בין מקום למקום וסדר יום שונה לגמרי, כאילו מישהו מימן את זה או מקדם את זה במרשתת בכל הכוח. 

 

אנחנו משום מה מכפיפים את עצמנו לתוכנית החיסונים העמוסה ביותר , של ארה"ב.

 

חברות ענק שמייצרות תרופות הומאופתיות? עלית גם על שורת הרווח של החברות האלה לעומת שורת הרווח של יצרניות התרופות והחיסונים? ואיך זה קשור לפוטנציאל הנזק של חיסונים בכלל?

 

מתגובות אחרות שלך אני למדה שלמשל בנושא פנימיות הרווחה והוצאת ילדים מהבית, את מביעה דעה עצמאית שלא בהכרח מתיישבת עם העמדה הממסדית הרשמית. נכון? איך זה קורה?

גם בנושא חיסונים ורפואה בכלל, אותו דבר, המידע צף היום יותר בקלות, אנשים משתפים,  ופתאום מתבררים היקפי הפגיעה מחיסונים, ואנשים שנחשפים למידע רשאים לגבש לעצמם תפיסת עולם אחרת ממה שהממסד היה מעוניין להטמיע. 

ומעבר לזה יש הצטברות אדירה של מקרים, שאם הממסד הרפואי היה ישר ונטול פניות, והאמינות שלו בעיני הציבור היתה חשובה לו, משרד הבריאות עצמו היה ממהר לחקור ולהסיק מסקנות (עייני ערך נתונים חדשים של משרד העבודה והרווחה מצביעים על עלייה של 11% במספר האוטיסטים בישראל בין 2016 ל־2017).

 

ומי שהתינוק שלו נפגע מחיסון, אף אחד לא יכול לספר לו סיפורים על רפואה מתקדמת וחברות ענק שמייצרות תרופות הומאופתיות.

לא לטווח הקרוב ולא לרחוק.
הטעיה מוכרת של מתנגדי חיסונים היא התייחסות למסמך ה FDA הלא נכון שמדבר על מינון מותר של האלומיניום.

כך למשל הם מפנים לדף שעוסק במינון אלומיניום מותר על פי חוק במים ובמזון, ומצביעים על מינונים מותרים של 10-25 מיקרוגרם אלומיניום במנה או בליטר,
או שהם מפנים למסמך המפרט את המינון המותר בתרופות הנצרכות אוראלית- כמו בלינק הבא המתאר אישור לנוכחות של מקסימום 25 מיקרוגרם אלומיניום לליטר תרופה (החיסון מכיל מיליליטרים בודדים של נוזל, לכן לפי תאוריה אנטי חיסוניסטית יש לחלק את המספר הזה באלף).
https://www.fda.gov/ohrms/dockets/98fr/E6-2727.htm

המספר הזה אמור להוות הוכחה שהכמות בחיסונים חורגת מהמותר ומהמלצות FDA, אממה? הם משווים את הנתונים לסקלה הלא נכונה.

חיסונים, לפי הגדרה, הם מוצר ביולוגי.

פרק 21 בקודקס הההנחיות של ה FDA [610.15(a)] מגביל את כמות האלומיניום המומלצת במוצר ביולוגי הניתן בהזרקה, כולל חיסונים, לטווח מקסימלי של 0.85-1.25 מג אלומיניום למנה (850 עד 1250 מיקרוגרם אלומיניום במנה).
CFR - Code of Federal Regulations Title 21

ממה נובע ההפרש ולמה התקנים השונים?

מים ואוכל אנחנו בולעים כמה פעמים ביום, כל יום בחיינו, לכן *תמיד* יהיה גבול בטיחות נמוך יותר, כי אנחנו משתמשים בהם לעתים קרובות כל כך.

למעשה, האלומיניום במזון ובמים שאנחנו צורכים הוא זה שאנחנו צריכים להישמר ממנו. למרות שמדובר במעט מאוד, זה יכול להצטבר, כי אנחנו צורכים אותם (את המזון והמים) מדי יום, כמה פעמים ביום, לאורך זמן.

המעיים מסננות החוצה חומרים מזיקים ומונעות מהם להיכנס למחזור הדם, כך שרוב האלומיניום שאנחנו אוכלים מופרד עוד לפני שאפילו נכנס למחזור הדם. מה שכן נכנס למחזור הדם ברובו מופרש דרך הכליות (שתן ומרה). פחות מ 1% מהאלומיניום שאוכלים נספג על ידי רקמות הגוף, ואפילו פחות נשמר (ברקמות השלד)

חיסונים לעומת זאת מרווחים על פני חודשים, ולכן לאלומיניום הכלול בהם אין הרבה סיכוי להצטבר - הכמויות כל כך קטנות מלכתחילה, ואת הרוב, אשר נכנס למחזור הדם, הגוף מפריש באמצעות הכליות. אלומיניום נספג ברקמות בכמות מזערית (פחות מ 1%), וכל מה שלא נספג מופרש בצואה. בנוסף אין לו יכולת לעבור את מחסום הBBB ובכך להגיע למח.

לא קראתי כל מה שכתבת, אבל כאן יש סקירה ממצה על אדג'ובנט האלומניום בחיסונים,

הקשר שלו לתסמונת MMF - תסמונת העייפות הכרונית עם כאבי פרקים ושרירים (תסמונת המאפיינת את נפגעות חיסון הגרדסיל - וירוס הפפילומה, ונפגעי חיסונים אחרים),

והקשר שלו למחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה האופיינית לנפגעי חיסון צהבת B.

 

משתתפים בסקירה מדענים מן השורה הראשונה בעולם המתמחים בחקר האלומיניום, ומוזכרים בה מדענים ממכון פסטר (ע"ש לואי פסטר)  שהתנגדו לבחירה באלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים והזהירו מפני השימוש בו.

 

נדבקה אצל רופא שיניים שהתרשל בסטריליזציה של כלים. טעות אנוש בבית חולים יכולה גם להביא להדבקה. 

אגב היום יש אופנה של נסיעות לאומן, ואוקראינה היא מדינה עם אחוז מאוד גבוה של נושאי צהבת. 

לא יודעת כמה תקף, אבל אני חושבת שכדאי לשאול את מי שמבין בזה. 

תסלחי אבל לא הייתי רוצה לגור במדינה כמו אוקראינה שאנשים לא מתחסנים שם וחולים גם בצהבת גם בחצבת ולפעמים אפילו בדיפטריה. 

 

 

 

 

וצהבת B עובר עי מגע מיני או מגע עם דם או מחטים נגועים.
צהבת B יכול להפוך לצהבת כרונית או שחמת או פגיעה בלתי הפיכה בכבד.
הסיבה שנותנים לכל הילודים הוא בגלל החשיפה בתעלת הלידה ואפשרות לחשיפה בהמשך בבית חולים.
צהבת בי אומנם עלולה לגרום למחלה כרונית אצל מבוגרים אבל אצל ילודים היא קטלנית.

אם היו דואגים כל כך ליילודים, לא היו הופכים את יילודי הדרום לשפני נסיון של אצווה של חיסון צהבת B שמעולם לא אושרה על ידי ה FDA, ושאחר כך נאספה מן המדפים.

עדיין לא עשיתי 

יש רופאים שעושים בעצמם יש כאלה שיש טכנאית צמודה וכשאת מגיעה עם תור את נכנסת אליה לפני הרופאה ויש כאלה שצריך לקבוע תור. הכי טוב תתקשרי לסניף שבו קבעת את התור ותשאלי את המזכירה.

 

בשעה טובה והמשך הריון קל ומשעמם ובידיים מלאות!

וזה רק חודשים אחרי הסרזט?

אם כבר קיבלת מחזור אחרי הסרזט יש ממש מצב שזה הריון.

אמנם עדיים מניקה אבל הילדה גדולה ואוכלת ארוחות רגילות.ועדיין לא קיבלתי מחזור.דווקא בדקתי הריון לפני שבועיים ויצא שלילי.אז מזדהה איתך וממתינה למחזור בחוסר סבלנות

יש איחור של המחזור בשלוש ימים...
טני לא רוצה להתחיל סתם לקוות שאני בהריון

אחרי כמעט שנתיים.. הפסקתי לפני חודש וחצי.. וכלום. גם הבדיקות הריון שליליות

אני עדיין לא בדקתי..
מפחדת להתאכזב...
אני ממש רוצה.

אז בדקתי.. למרות שלא היה לי באמת סימני הריון

ועוצרת אץ.עצמי לא לבדוק שוב עדין ;)

או אחרי חודש ממחזור

חודש מאז שהפסקתי את הסרזט..

לאחת תומכת לידה, מהממת ממש. עזרה לי מאד מאד בלידה. הכנה הלכתי אליה בסוף שביעי ביחד עם בעלי והתכנון היה לחזור שוב בתחילת תשיעי לרענון אבל ילדתי בסוף..
היא הסבירה על הלידה, תרגלה נשימות (ביחד עם בעלי!) ותנוחות ותנועות. קצת רוחני גם, תיאורתי ומעשי. היה מעולה ואני ממש מרוצה. מקבלת החזר מכללית פלטינום.
אם את צריכה עוד פרטים אני אשלח לך באישי

פונה באישי

ואשמח ממש לתגובות נוספות..

ושאלה נוספת באותו עניין-מתי מחליטים על בית חולים?מתי עושים סיור בחדר לידה וכל זה?

בשבוע 32. פרקטי לגמרי, קצר ולעניין (סרטון הסבר שהיא שולחת במייל ומפגש אחד איתה).
אני מאד ממליצה על הכנה ללידה טבעית, אפילו אם את מתכננת לקחת אפידורל. שתרגישי שיש לך את הידע והכלים להתמודד עם הלידה כשהיא תבוא. האפידורל לא תמיד זמין או משפיע, ולא כדאי לסמוך רק עליו.
שיהיה בשעה טובה!