פורום הריון ולידה (עמוד 3758)

תראי לגוף לוקח לפעמים זמן להתאפס..יכול להיות שהדימום שהיה לך עם הסרזט בכלל לא היה מחזור, ושעכשיו תקבלי באמת..אין לדעת..

הקטנה בת שמונה חודשים,
אבל ממש אין לי כוח לעוד מחזור,

בגלל שאני מתלבטת אמרתי עם החודש אני יכנס להריון אז אכנס אם לא אקנה גלולותאחרות.
בתכלס אנו רוצים עוד ילד הבעיה היא כספית🙄

זה באמת מבאס הקטע של חוסר יכולת כלכלית. אני לא מספיק מכירה את הרקע שלכם כדי לייעץ בצורה כנה.

יש למישהו?

גם לי היה דימום רציני בפעם הראשונה שלקחתי סרזט. לאחר כמה ימים חזרתי לקחת ויותר לא היה לי דימום או מחזור.

מה שכן לאחר מספר חודשים התחילו לי דימומים מעצבנים. ואז שמתי לב שאם אני לוקחת באותה שעה בדיוק בכל יום את הכדור, אין לי דימום.

בהצלחה

ואמרו לי שלא מונע ..,
וההיתי לוקחת כל יום באותו דקה על השעוןולמרות זאת הגיעמחזור

אבל עדיין מונע.
בטח אם לא לוקחים כלום במקום.

אחוזי המניעה קרובים מאוד לגלולה משולבת

זה כמובן תלוי מאוד ומשתנה בין אישה לאישה..
אבל הממוצע הוא 6 עד10שבועות
כמובן שיש חריגות לכאן ולכן...
אני חושבת שאם את רוצה לנסות..בלי ציפיות גבוהות מידי..תנסי.
ובראש תחשבי שיש מצב שזה לא ילך.
כך לא תתאכזבי...
בהצלחה!!

שיחזור. 

אם כי יש בודדות שבשלב כזה כבר לא רואות דימום.

אבל את מתארת מצב שכתם טרי בכל זאת חוזר פעם ביום.

לפעמים אנחנו במתח מסיום הדימום או בחוסר מנוחה וזה גורם לעצירה בזרימה הרציפה של הדימום.

 

תראי אם יש מה לעשות בכיוונים האלה, וגם לאכול מזין, אלו דברים שבדרך כלל מסייעים לדימום שופע ורציף עד לסיומו.

 

מזל טוב.

ואני אוכלת טוב ומזין..
אתייעץ עם רב מה כדאי לעשות.
תודה!

היה ככה. טבלתי חודש אחרי הלידה.
הדם חזר בעוצמה חזקה שבוע וחצי אחרי הטבילה (כתבתי כאן) והרופאה אמרה לי שזה מחזור.

מה שאני עשיתי במצבך, חיכיתי עוד קצת כדי שהכתמי דם שבאמצע היום ייחלשו, ואז ניסיתי לעשות הפסק. תשימי לב באיזה שעות את הכי נקיה ותנסי בהן, וגם תבקשי הנחיות מרב כי יש הרבה הקלות אחרי לידה.
בהצלחה!

אולי באמת אתייעץ עם רב מה לעשות. תודה רבה!

אבל לפחות היינו שבוע וחצי מותרים בזמן שרוב הנשים עוד לא חושבות לטבול בכלל..
כמו שכתבו לך הממוצע הוא חודש וחצי.
אני עכשיו חודש וחצי אחרי הלידה וב"ה כבר בדרך להיטהר שוב. ככה שזה בכל זאת יוצא יותר נחמד

מזל טוב!

 

דימום כבר הסתיים לך, ומהר מאד, וכתמים - קשה להעריך. זה מאד תלוי, כמה מהר תסתדרי עם ההנקה.

 

קצת סבלנות - ויהיה בסדר.

 

בהצלחה

כדאי לשאול רב. אני הטהרתי במצב דומה... יש מצב שזה דם מכה...

הוא אמר שבד"כ לזריזות לוקח 3 שבועות אבל שאנסה..
תודה לכולן!

יכול להיות ביוץ מאוחר ולכן עוד לא רואים

 

ב-6 ההריונות שעברו עליה בינתיים,

וגם בשבועות כמו 10 ו-12

אין לזה הסבר, והיא לא יודעת למה זה

רק שאין לה טעם לעשות בדיקות הריון

היא פשוט הולכת ישר לבדיקות דם

@יפעת1
בעיקר בזכות יפעת😍

שתיהן בשע"צ. הראשונה מביניהן עם רופאה פרטית, כי הייתי לחוצה. ילדתי אחרי אותו מספר שעות כמו בשתי הלידות שלפני קיסרי. הלידה כאבה יותר, אבל בלי קשר לקיסרי (התינוקת הייתה במצג חצי עורפי) - ולכן לקחתי אפידורל. סה"כ היה טוב מאוד.

הלידה השנייה - התחילה בדימום, ולכן כל הצוות היה לחוץ הרבה יותר (בגלל העבר הקיסרי). הלידה לקחה הרבה יותר זמן, וגם נאלצתי לקחת אפידורל (והיו עוד כמה התערבויות במהלכה), אבל התוצאה ב"ה הייתה חיובית: לידה רגילה ובלי תפרים.

בהצלחה לך!!

מה מומלץ לעשות?

הדולה שלי אמרה לי (בלידה השנייה מביניהן) שכדאי לי למשוך את הזמן בבית כמה שאפשר, כי בביה"ח (לפחות בשע"צ) מעדיפים לנטר כל הזמן בלידה אחרי קיסרי. (אבל זה לא היה רלוונטי לי, כי התחיל לי דימום עוד לפני הצירים הממשיים...)

בלידה שלפניה הגעתי בפתיחה 3.5 (שוב, כמו בשתי הלידות שלפני הקיסרי...), והוכנסתי די מיד לחדר הלידה.

אני מראש מתכוונת לקחת אפידורל ולשכב כל הזמן

דולה תתן לי משהו?

אז אין לך אפילו מה לדאוג שמדובר בלידה אחרי קיסרי... (כל עוד אין סיבוכים מיוחדים בליד)

בהצלחה לך!

בגלל האפידורל...

במיוחד שהיא דוקרת לי לפעמים

אבל אם יש מוניטור כל הזמן אז זה מרגיע אותי שמישהו "שומר" עלי

 

את לא צריכה לדאוג

אני ילדתי שש לידות אחרי קיסרי.
בלידה הראשונה לאחר קיסרי הגעתי יחסית מוקדם ולא הסכימו לשחרר אותי בגלל שהייתי אחרי קיסרי ורצו לעקוב שהילדה מתפתחת כמו שצריך.
קצב הלידה היה פחות או יותר כמו בלידות אחרות.
הצלקת לא כאבה לי בכלל.
חלק מהילדות הנ"ל היו בלניאדו, אבל מזמן, חלק בעין כרם- בשני המקומות האלה תמכו וסייעו בלידה טבעית ולא ראו בזה משהו בעייתי או מסוכן.
אחת מהילדות האלה היתה בשערי צדק ודווקא שם הפחידו אותי ומנו סיכונים של לידות ויב"ק למרות שכבר ילדתי לפני כן ויב"ק.
אבל גם בשערי צדק זה כבר היה לפני שש שנים אז ייתכן שהיום זה שונה

לק"י

הייתי שם איזה חצי שעה (לא שהרגשתי שהמקלחת מקלה במשהו, אבל שמחתי על הפתיחות בלהציע בכלל מקלחת).

הלידה האחרונה לפני שבוע וחצי והייתה מעולה, 6 דעות מהרגע שנכנסתי לחדר לידה , הלידה הקודמת הייתה ארןכה ומתישה 21 שעות בחדר לידה אבל ברוך השם העיקר שילדתי רגיל.
לגבי הצלקת של הקיסרי זה בכלל לא כואב ולא מרגישים אותה בכלל

את יודעת מה ההוראה- מתי להגיע לבית חולים (אני מתכוונת עם צירים) כשהלידה הקודמת הייתה בקיסרי?

@יעל מהדרום

מקווה שזה בסדר לפרט

לק"י

1. ב"ה היתה לידה טובה, חוויה חיובית (גם מהלידה הראשונה יצאתי בהרגשה טובה, ועכשיו עוד יותר).

2. לא יודעת איך מתקדמת לידה רגילה אחרת. אבל שש שעות מרגע כניסתי לחדר הלידה ילדתי. כאשר השעה האחרונה היתה של צירי לחץ. לקח לי הרבה זמן ללחוץ מספיק כדי שהראש יצא לגמרי.

3. לא זכור לי. הצלקת כבר היתה כמעט בת 3..

4. ילדתי בסורוקה. היתה לי מיילדת מקסימה ממש..השתדלה בשבילי שאלד בלידה רגילה ולא לחצה לוואקום.
וגם כשהגעתי כמה שבועות לפני למיון יולדות לייעוץ כלשהו, שאלו אם אני רוצה לנסות ללדת בלידה רגילה וציינו את זה במכתב שחרור.

בהצלחה

1. חוויה אחרת, אתץ יותר חשופה (בקיסרי עברתי ניתוח חירום ולא ידעתי מה איתי) בלידה השניה כולם רואים אותך, יש איזו הרגשה של אי נעימות אבל החוויה הרבה יותר חזקה כי את מודעת לעצמך

2. התקדם בסדר, בערך 7 שעות לידה

3. לא מורגש בכלל

4. מעייני הישועה. הם בכללי ממש בעד לידות רגילות אחרי קיסרי- אם הנתונים מאפשרים

5. לזכור שההתאוששות מלידה רגילה בדר"כ קלה וטובה לגוף הרבה יותר מקיסרי.

 

בשעה טובה ובקלות!

לאלה שעברו ויב״ק, מה היתה הסיבה לקיסרי?

+ שבוע מוקדם (לא בתשיעי...)

לידה רגילה לכל דבר.

ויחס רגיל לכל דבר.

על הקטע אם אקבל דמום

תחזירי
ואחר כך תשאלי רופא בשביל לוודא שזה לא פוגע בהגנה
מקווה גם שזה לא יעשה דימום.
אבל בדרך כלל דימום מתחיל 36 שעות אחרי שמוציאים

תוהה אם להפסיק..

היו קצת מאגרים במקפיא אבל כשהם נגמרו,הנקתי כשהייתי איתם והמטפלת נתנה מוצקים והם הסתדרו כך מצוין.ינקו בבוקר,אכלו אחר כך פירות,מרק,וכשהגעתי מאוחר גם כריך בדרכ אספתי בסביבות שלוש היישר להנקה נוספת. הקטן סירב לשתות חלב אם מבקבוק אז הוא הסתדר רק עם מוצקים החל מגיל שמונה חודשים

שונאת לשאוב, הפסקתי ברגע שהיה אפשר לתת מוצקים במקום הנקה. מקסימום חלק מהילדים קיבלו גם בקבוק מטרנה.
המשכתי להניק עוד הרבה אחרי, בסביבות שנה וחצי שנתיים( שונה מילד לילד). גם אחרי שאני מסיימת להניק הם עוד שותים מבקבוק, ( שוקו).
לגבי חלב אם/ מטרנה, יש לי ילדים שאכלו רק פרות וירקות טחונים כשהיתי בעבודה ולא רצו מטרנה ויש ששתו מטרנה בבקבוק כשלא הייתי בבית.

שאבתי לגדול עד גיל שנה, וזה היה מיותר.

הקטנה משכה אותי עד גיל 11 חודש כמעט ואז הפסקתי לצערה.

ברגע שהיא התחילה לאכול 3 ארוחות במעון. אבל היא לא הייתה נרדמת בעזרת בקבוק זה היה נטו אוכל בשבילה. אז ברגע שהיו מספיק ארוחות הפסקתי

ושאצל כל אם וכל ילד זה עובד אחרת...
אוקיי...
נראה שבינתיים אני ממשיכה בשאיבות...
נו נו...


תודה לכן (:

היי חברות..
תודה רבה על כל התגובות...
רוצה למקד את השאלה...

הקטקטית בת 10 חדשים בקרוב.
אני שואבת לה בעבודה בין 100 ל150 מל ליום.
המטפלת נותנת לה את הבקבוק בין הארוחות. כשתייה. כעזר הרדמה. לא כארוחה. היא אומרת שהיא לא לוקחת את הבקבוק כארוחה מהתחלה עד הסוף. אוכלת יותר מוצקים בכפית. תוהה... אולי לא לוקחת כי מפוצצים אותה מדי במוצקים? אולי באמת לא בא לה? לא לוקחת בקבוק מים...

מה דעתכן?
להפסיק לשאוב כדי שתתרגל לקחת בקבוק עם מים?
להפסיק לשאוב כי אם זה בין הארוחות אז כנראה אין לה צורך אמיתי בחלב?
להמשיך כי זה אולי מזכיר לה קצת את אמא? כי זה בריא? כי בינתיים לא שותה מים אז לפחות שתשתה חלב? כי אם אפסיק לשאוב יתמעט לי החלב?

תודה ושבוע טוב!
(:

בגיל 9 חודשים הם כבר יכולים להתבסס על שלוש ארוחות שלמות של מוצקים ולכן אם היא אוכלת טוב במסגרת אז הגיוני שהיא לא רעבה..
אני אישית הפסקתי לשאוב בערך בגיל 9 חודשים, פשוט כי זה ממש העמיס עלי ורציתי שהמגבלה הזו תעלם, אבל היא כן המשיכה לקבל בקבוק קטן (60) של תמ'ל. פשוט היתה צריכה את זה עדיין.
ובאמת ייצור החלב התאזן לו ויש לי המון חלב לשעות שהיא כן רוצה לינוק(בוקר, אחהצ ערב לילה) ובשעות הבוקר עד אחהצ כבר אין לי גודש בכלל, וזה ממש כיף.
אם זה לא מאוד מעיק עליך השאיבה הייתי ממשיכה במקומך עד שהיא תלמד לשתות טוב מים, כי זה חשוב שהיא תקבל נוזלים כלשהם לכל השעות האלה.

תודה (:

מרגישה את המלאות?
החלב יוצא גם בלי יניקה?
החלב נוזל כשהתינוק יונק?

ונהיה לי גודש במידה והיא לא יונקת. וכשיצא לי לשאוב בשעות בהן היא בדר'כ יונקת(אם נניח יצאתי בערב או משהו כזה) יוצאת לי כמות יפה. אין לי כבר נזילות ב'ה, זה גיל שמשק החלב מאוזן

היה לי קשה במרתון של העבודה להמשיך עם השאיבות...למרות שהייתי רוצה להמשיך.
עכשיו בן 10 חודשים יונק בין הארוחות ובעיקר פוווווול בלילה.
בגלל שהפסקתי לשאוב ירדה לי כמות החלב אז אולי זה כן שיקול...
בהצלחה!

אני לא שואבת בכלל מגיל חצי שנה, וגם לפני, לא שואבת הרבה בעבודה( מקסימום אוכלים קצת מטרנה). וממשיכה להניק ב"ה עד גיל שנה וחצי- שנתיים.
יש לי חלב בשעות אחר הצהריים - לילה, וכנראה שפחות חלב בשעות הבוקר.
הרבה פעמים הייתי מרגישה את החלב מגיע בארבע אחר הצהריים( עקצוץ ומלאות פתאומית). הגוף מתאים את עצמו.
אצלי בשבתות גם בבוקר היה חלב, לא יודעת איך, התינוק ינק ושבע( אולי ינק בתדירות גבוהה יותר, לא זוכרת)
זה מה שהיה אצלי, מכירה נשים שמתמעט להן החלב כשהן מפסיקות לשאוב. אולי תנסי להפחית שאיבות ולראות איך כמות החלב מושפעת.

אגב לא תמיד מרגישים אם יש חלב או אין - אני לקראת גיל שנה לא מרגישה בכלל וב"ה כנראה שיש (הינקתי עד גיל שנתיים).

אם היא לא שותה בבקבוק, אז אפשר לתת לה בכוס. רוב הילדים שלי דילגו על בקבוקים. למה היא צריכה להתרגל לבקבוק?

עד עכשיו שאבתי בשעות העבודה.
היא מאד אוהבת את החלב השאוב אבל אותי זה קצת מעייף השאיבות האלו.
אז הפסקתי... עדיין יש לי מלאות אז לפעמים נותנת לה צד אחד ושואבת צד שני.
לפעמים שואבת ישר כשחוזרת מהעבודה.
אבל תמיד הפסקתי שאיבות בערך בגיל הזה.
כבר לא מצליחה לשאוב כמות. וכבר התעייפתי...
אז ממשיכה להניק במרץ, זה כיף!!

לקחתי סרזט והייתי ללא מחזור

לאחר הפסקת הסרזט-

פעם אחת במיידי נקלטתי

פעם השניה אחרי 4 חדשים, מחזור די סדיר (כל 28-30 יום)

לקח לי קצת זמן לעקוב ולהבין שהביוץ כמה ימים אחרי הטבילה

אציין שגם הנקתי תוך כדי

לק"י

קבלתי מחזור חודש אחרי, ומאז כל חודש כמו שעון.
שלושה מחזורים וב"ה נקלטתי.
ועדיין הנקתי.

בערך שבועיים עד לטבילה, ביוץ בטבילה, וסת חודשי לאחר מכן

ונקלטתי מיד/ לאחר 3 חודשים/ לאחר 5 חודשים

צ'יק צ'ק

להריון הראשון לקח לנו שנתיים להגיע... ללא טיפולים...
בע"ה הלוואי שהפעם יקח קצת פחות...
אמנם הקטנה שלנו קטנה... אבל בכ"ז... ידענו חדשים ארוכים של אכזבה - שוב מחזור, ושוב טבילה, והמתח הזה של האם תפסנו את הביוץ... הלוואי ועשינו כבר את התיקון שלנו בענין הזה...

בדיקות ביוץ

ולקחתי טיפות לסדר את הביוץ

יודעת שיש מותאם אישית גם

לקחתי ותוך חודשיים נכנסתי להריון

תוך חודש הוסת הסתדרה

איזה טיפות אלה?

הרב שלנו המליץ על זה

רוצה מספר?

 

תודה!
אשמח למספר.
ועוד יותר לפרטים... מי הרב ומה הטיפות מכילות...

הרב יורויץ  חסיד ירושלמי שנפטר

נראה לי שזה טיפות מצמחים

זה כמובן מרשם סודי ככה אמרו שהרבנית אשתו לא מגלה

 

 

יש להשיג בירושלים בגאולה. 

הבנתי שהאישה שם מבינה בכל הענינים האלה ויכולה להמליץ לך מה טוב.

מספר:
025370440
 

לא יודעת אם מעיזה לקחת משהו שלא יודעת מה הוא מכיל.
מה האינטרס להסתיר...?
תודה בכל מקרה.
אם אזדקק (בתקווה שהפעם לא) מניחה שאתקשר לברר...

תודה!

אבל לא תמיד הספקנו את הביוץ עם הטבילה.
להריון הזה לקח שנה בערך מאז שחזרה הוסת, אבל גם עכשיו פספסנו את הביוץ רוב החודשים אם לא כולם, עד ההריון.

גם אצלנו אותו סיפור.
עושים מאמצים עילאיים להוציא הפסק ביום הרביעי על אף אשכנזיתנו... ולא תמיד מצליחים... וגם כשלכאורה כן...
בקיצר מתסכל וכו.

דימום ארוך שצריך לקצר, והפסק ביום השישי או השביעי וקרה גם שב 13...

ידעתם שאתם מספיקים את הביוץ ואז גם גיליתם הריון?
או שגיליתם את ההריון והבנתם בדיעבד שהפעם הספקתם את הביוץ?

איך נחלצתם מהעניין?

אז ככה...
בהריון הראשון זה היה פשוט נס. אין לי הסבר...
לא עשינו שום דבר מיוחד, תכננו לחכות לווסת כדי ללכת לצילום רחם לברר אולי יש חסימה או משהו. ואז המחזור לא הגיע. אנחנו הרגשנו נס.

הפעם, היה לי בלאגנים, כתמים, דימומים ארוכים בקטע מוגזם... ואז החלטנו להשקיע ברצינות בלשתות לימון סחוט וקינמון, כדי אולי אולי להספיק את הביוץ.
ובאופן מפתיע זה עבד.
חסדי ה'.

אין שום יאוש בעולם. רק שנתחזק בזה.

אפילו לפני, כי הביוץ מתרחש לפני הוסת.

כמו המשולשים למשל?

פעם אחת הפסקתי להניק ונקלטתי בלי מחזור, פעם שניה הפסקתי להניק ובמחזור השני

הריון ראשון בערך שנה מהחתונה.

הריון שני אחרי 4 או 5 מחזורים (חזרתי לקבל בערך שנה אחרי הלידה מיד היה כמו שעון כל חודש) .

הריון שלישי ב"ה אחרי המחזור הראשון שקיבלתי מהפסקת המניעה.

הריון שני נקלטתי כשהתינוק היה בן 6 חודשים. לא מנעתי ואחרי הווסת הראשונה נקלטתי.

הריון שלישי, עכשיו, מנעתי עם סרזט עד שהקטנה היתה בת שנתיים. לקח לווסת חודשיים להופיע. ומיד נקלטתי.

ב"ה אני מודה לה', לא אצל כולן זה ככה.

הריון ראשון אחרי יותר משנה וחצי מהחתונה (התחלנו בירורים אבל בסוף הגיע טבעי ב"ה).
אחרי הלידה הווסת חזרה שנה וחמישה חודשים אחרי הלידה, פעמים בהפרש של חודש וחצי, ואז נכנסתי להריון נוסף (שגם בו היה ביוץ מאוחר).
אחרי הלידה השניה הווסת חזרה אחרי שנה ושלושה חודשים, די מהר נהייתה סדירה אבל הרבה פעמים לקח יותר זמן עד ההפסק כך שכנראה פספסנו את הביוץ. בפעמים האחרונות ניסיתי לשתות מיץ לימון, ובפעם האחרונה (שנתיים מהלידה הקודמת) הקפדתי ממש על לימון כל בוקר מתחילת הווסת, וב"ה עכשיו בתחילת הריון..

ובחלק מהדברים הרוקחים יודעים.

תרופות כשרות לפסח, משרד הבריאות

ובנוסף צריך לשאול את הרב שלכם, יש דעות שאם אין לזה טעם/יש לזה טעם מגעיל, זה לא צריך כשרות לפסח.

לגבי תרופות אלופתיות - רוקח בבית מרקחת יכול לבדוק לך לפני שאת קונה. אגב, - עדיף לא לקחת שום תרופות כאלה, כולל אקמול.

 

לגבי תרופות הומאופתיות: כל התכשירים המוכנים - לא כשרים לפסח, אפילו חמץ גמור, כל מה שמכינים לך בתי מרקחת אצלינו - לפני כמה שנים נפסק שזה כשר לפסח.

 

תוספי תזונה אינם כשרים לפסח, ולמעט מקרים בודדים גם אין בעיה בהפסקה של שבוע ימים.

יש תוספים בודדים שלא מכילים חמץ ולכן מתירים אותם למקרים קשים שלא סובלים דיחוי של שבוע (למשל, ברזל למקרים של אנמיה קשה)..

שלא צריך לבדוק כשרות לפסח. סירופים וכדורי מציצה כן צריך...

זה אומר שביום שישי אמור להיות םי 1.5 לפחות מביום רביעי ומחר פי 1.5 לפחות ממה שאמור להיות ביום שישי...בשורותטובות

בשישי סביב 88 ומחר סביב 132

הביצים בו מבושלות.

ויטמינים- סידן, אומגה 3 לנשים הרות.

חומוס, בשר נא, סושי ודג חי כמו סלמון מעושן, ויש רשימה באתר של משרד הבריאות שכתוב בה הכל.

לגבי התוספים - קודם כל - פרנטל.

 

אם יש חשש זיהום - חמוציות זה טוב, אבל רק בשילוב עם שתייה מרובה.

בנוסף טוב לקחת פרוביוטיק - גם ככדור לפני השינה, גם כנר ווגינאלי.

 

לגבי אוכל בחוץ - כל אחת ומה שתחליט. אין פה כלל, הכול תלוי בך.

אם הוא מסתובב כלפי פנים פחות תרגישי.
מיקום השיליה גם קשור.

באמת הרופאה אמרה לי שבגלל מיקום השיליה התחלתי להרגיש תנועות מאוחר(שיליה קדמית..) אבל זה משפיע גם על יום ככה יום ככה?

אבל הגיוני לי שאם הבעיטות לכיוון השיליה אז היא "סופגת" את הבעיטות.

וקבוע פעם בשבוע הייתי מרגישה תנועות ממש ממש חלשות. לעומת שאר הימים שהרגשתי הרבה יותר ברור.

זה גורם לעובר לזוז יותר, ולפעמים הפוך שמתי לב שגם כשלא אוכלים הרבה זמן גם העובר נהיה מאוד פעיל...
גם שמתי לב שאצלי כשהם במצג עכוז אני מרגישה הרבה פחות תנועות, ויש עוברים שכל הזמן מתהפכים ומשנים כיון וזה תלוי במיקום שלהם

שכחת את הגורם העיקרי - תינוק.

זה בן אדם, ויש לו את מצב הרוח שלו ואת האופי שלו ואת התגובות שלו לדברים שונים וצורת התגובה אליהם.

אולי זה כן, ואולי לא, אם היה לך ביוץ מאוחד אז קצת מוקדם כדי לדעת בוודאות דרך הבדיקות הבייתיות. אם אין לך סבלנות לחכות את יכולה ללכת לעשות בדיקת דם

תודה על התגובה צודקת היה לי ביוץ מאוחר , בדקתי עם מקלות ביוץ.. שמעתי גם שניתן לזהות הריון בעזרת בדיקות ביוץ היום בדקתי יוצא לי שני פסים אבל אחד בהיק קצת מהשני אז גם לא יודעת .. מקווה לטוב שוב תודה 🙏😍

חכי שבוע ואם לא תקבלי תעשי עוד בדיקה

לדעתי כדאי לעשות בדיקת דם אם לא תקבלי בימים הקרובים...

אז אם יש הריון עוד שבוע הוא יתגלה בסטיק

בבדיקת דם.
לא מניסיון....

חכי שבועיים ועשי בדיקת דם

תקבעי תור לרופא לעוד 3 שבועות.
בין לבין את יכולה אך לא חייבת לעשות בדיקת בטא.

ולמיטב ידיעתי הוא אוסר.

אם תראי שזה לא מסתדר אחרי החפיסה הראשונה- כנראה את צריכה גלולות במינון גבוה יותר.

לגלולות צריך סבלנות עד שהגוף מתאזן איתן... בהצלחה!!

אבל ממש לא בטוח שאוסר. לפי הרב שלנו לא אסר. לשאול ולא לאסור סתם..

גם הרב שלנו אומר שאם לוקחים גלולות, תמיד לשאול ולא להחליט לבד, כי יש מקומות להתיר.

מתחילים מהן אבל מי שזה עושה לה דימום לאורך זמן בדכ צריכה גלולות עם מינון גבוה יותר של הורמונים..

אני מאוד לחוצה, זה הריון ראשון שלי ואני נורא מפחדת עליו, אבל לא רוצה שיצא מצב שארוץ לרופא כל פעם שאני אדאג שמשהו קרה לו.. ככה אפשר לשים קצת קרם על הבטן, לחבר את המכשיר, ולשמוע דופק שירגיע אותי מה גם שאני גרה כמה שעות נסיעה מההורים שלי ואמא שלי לא יכולה להצטרך אלי לבדיקות, ואשמח לשתף אותה ולהשמיע לה..

לדעתי זה סתם עלול לגרור ללחץ מיותר..

שגם לבעלי הכשרה (פרמדיקים וכדו׳..) קשה למצוא דופק של עובר ולא של האם.. בטח עם עובר שזז
צריך להיות מיומן לזה- וזה יכול להלחיץ מצד אחד- אם הדופלר לא מונח טוב.
ולתת רוגע-שאולי לא נכון-כי הוא התביית על הדופק של האם...
.
החלטות טובות! ובשורות טובות!!
מבינה את החרדה

ולא הצליחה לשמוע איתו כלום, כי זה דורש איזושהי מיומנות.
אולי תחפשי את השרשור ההוא.

הפעם אנימבאמת פחות משתמשת בו כי העוברית זזה המון.
לא זוכרת איך ומה.. קניתי מe-bay

היו לי שני מקרים של הפסקת דופק בשבוע 13 וגיליתי את זה כשהגעתי לסקירה מוקדמת ב- 16+ ולכן חשבתי שזה יעזור לי להיות רגועה, אבל לא הצלחתי למצוא את הדופק בשבוע 15-16 וחשבתי שבטוח משהו קרה, והגעתי לחוצה לרופא.... אני חושבת שרק בחודשים הגדולים שהעובר זז הרבה נצלחתי לשמוע דופק , אבל ממש לא הייתי צריכה את זה.
ייתכן שזה קשור לזה שאני לא רזונת או אולי השליה היתה קדמית, לא יודעת.... זה ממש לא היה מוצלח...
אז תבדקי טוב לפני שאת קונה אולי יש סוגים יותר טובים עם הדרכה עזרה וכו.

ושמעתי שלפעמים בטעות שומעים בזה את הדופק של האמא במקום את של העובר-למי שלא מיומנת

סתם יכניס ללחץ מיותר כמו שכתבו כאן. בעז'ה יגיע שלב שתתחילי להרגיש תנועות וזה יאפשר לך מעקב אמין יותר

לשכב על הבטן.. 3 פעמים ביום..

האם את מרגישה את זה גם במגע שלו איתך?
הוא כועס על הילד כשהוא עושה את זה, או שהוא פשוט "ידיים שמאליות" ולא שם לב לכח שלו?

ידיים שמאליות
וזה רק כלפיו

שמישהו זר ינחה אותו איך עושים, זה יותר נעים מאשר לקבל ביקורת מבן/ בת הזוג,
מבחינתו את כאילו מתנשאת עליו, מרגישה הורה יותר טוב ממנו...
לכן עדיף מישהו ניטראלי שזה המקצוע שלו.

אגב, כל אורטופד ילדים יגיד לך שילדים פורקים כתף/ מרפק בשהייה עם האבא יותר מאשר משהייה עם אמא

אבל זה כן משהו שאפשר ללמוד.
העניין הוא שאת לוקחת אותו ממנו אז אני מניחה שזה לא עוזר לו ויש בו מין תחושה של ככה אני וזה איך שאני וזהו. חשוב שתבהירי לו שאם התינוק בוכה סימן שמשהו לא נעים לו, ולכן כדאי שיהיה מודע לזה שזה כן מכאיב לו, כי איך שאת תיארת נשמע שהוא דיי מכחיש...
המילים שלך "אני שונאת אותו", " בא לי לברוח" קצת מחשישות. איך המערכת יחסים שלכם בכללי?

אבל זה נקודה שממש קשה לי
איך אפשר לפגוע ככה בתינוק קטן גם אם זה לא בכוונה??

אני פשוט בשעת כעס עכשיו כי דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים בעל פה ובכתב

אלא שזו הדרך שלו לטפל בילד. מניחה שלא יצא לו לטפל בתינוקות לפני זה?

עדיין אני משתגעת מזה
כמה דיברנו על זה וכל פעם מפתיע אותי מחדש
וכן אין לו שום ניסיון בטיפול בילדים

אין מה לעשות. רוב הגברים שאני מכירה לא יודעים איך להחזיק תינוקות קטנטנים.
אולי תנסו איזה ריפוי בעיסוק? מנסה לחשוב מה יכול לתת לו כלים להבין איך מתנהגים בעדינות

גם בעלי נוהג להלביש את הילדים ככה , בהתחלה הייתי מעירה לו המון, אבל אח"כ הבנתי שהוא לא עושה את זה בכוונה. הוא ממש אבא למופת , הוא אוהב את הילדים אהבת נפש,
היום אני יודעת שהילדים בוכים בגלל שהם לא רוצים שהוא ילביש אותם. לא מסיבה של כוחנות , הם פשוט רוצים שאני אלביש אותם , ולא הוא

אני אומרת מראש: בלי להכליל

זה מאד אופייני לגברים 

ובעלך מאד מאד נורמלי 

הם לא רגילים לפעולות עדינות ומדוייקות

גם בלי קשר לילדים... לתפור כפתורים למשל, לקצוץ ירקות דק ואלגנטי...  נכון הם עושים את זה "כמו גברים"?! 

אני מאמינה שבהמשך הוא יראה לבד שזה מציק לילד ןיתרגל להיות עדין איתו יותר

 

העיקר,

תזכרי שהוא לא עושה את זה מתוך חוסר- אהבה

וגם אם אמרת והסברת... ברגע שהוא קצת ממהר או עייף זה פשוט חוזר 

רק אל תתני לו להרגיש שהוא אבא לא מספיק טוב. זה יעציב אותו וייאש אותו 

 

בעלי גם היה כזה, כיום בתור "אבא עם וותק" הוא ממש בסדר

(חוץ מהקטע של לקנח את האף שזה הוא עדיין עושה קצת חזק מדי לדעתי... אבל כל עוד זה מסתכם בזה, זה נסבל). 

הוא כנראה מבין איך לא, אבל איך כן?
תדגימי לו, ותסבירי

בקטע שהם פחות עדינים, על גבול הגסים.
ולא מתוך רוע, הם פשוט כאלה. יש לי קרוב משפחה שאמר לי מראש, אל תתני לי לגעת בילד שלך, הידיים שלי לא עדינות ואני פשוט לא מצליח.

מה אם תגידי לו שתעשו דברים יחד? תראי לו איך את עושה? לא מתוך ביקורת. אני בטוחה שגם הוא לא אוהב לראות שלילד כואב. תנסי לפנות אליו בזמנים ששניכם רגועים ולא מתוך כעס ועצבים.

אצלנו בעלי מחליף טיטול בצורה שנראית לי קצת חזקה ואני מסבירה לו בעדינות ואומרת לו שלא ישכח שהוא מטפל בבן אדם עם רגש ונשמה בדיוק כמונו. תנסי.

דברי איתו בזמנים ששניכם רגועים, כשהילד ישן או משהו ויש פניות ונחת.

אנסה שוב.. הלוואי שיתעדן יותר..

אני מודה שלא מובן לי ההתנהגות הזאת.. התינוקות האלה כל כך חסרי ישע רק רוצה שיהיה לקטנציק טוב..

ולעדן את התנועות שלו.
שיהיה בהצלחה 😘

זה לא עניין של מבינה אותו או לא

הוא לא מתנהג ככה במודע

יש כאן איזה קושי מסויים שלו, אולי משהו גופני (מוטורי למשל) או רגשי (מרוב לחץ ממך הוא נהיה גמלוני) אולי רק עניין של הרגל
אין מה לכעוס או לא להבין או להתרגז למה הוא ממשיך אחרי כל ההסברים

 

את מתייחסת לזה כאילו הוא מתכוון לכך

מוסיפה לקושי רוגז, ביקורת ולחץ 

ורק מרעה את המצב

 

אבל אם את רוצה שלקטנצ'יק וגם לגדולצ'יק (בעלך) יהיה טוב

פשוט תשני את ההסתכלות: תביני שהוא אוהב את התינוק וחס וחלילה לא רוצה להכאיב לו, רק מתקשה 

ככה זה בחיים לא ילך לך. 

 

ושוב סליחה. אני יודעת שאני יכולה לעצבן אותך. 

ואסור לי לדון אותך. 

אני יודעת שהוא אוהב אותו ואני יודעת שזה לא בכוונה ציינתי זאת גם בהודעת הפתיחה..

מה שאני לא מבינה זה איך הוא לא מתעדן איתו בגלל אהבתו אליו.. למרות שאמרתי לו כמה פעמים בצורה הכי יפה שיש
וגם אמא שלו מעירה לו..
לצערי זה ממש בולט לעיין וקשה לי עם זה..

אני באמת יודעת שזה לא בכוונה רעה.. ויש לו משו לא עדין בידיים..

שיש לו בעיות תחושה כלשהם

ויחד עם זה הוא חושש אז זה רק מגביר את החוסר עדינות

צריך לבדוק גם ראיה או שמיעה

יכול להיות קשה לו רגשית מאיזוהי זיבה עם הטיפול הגופני בילד?
אולי הוא תופס את זה כפעולה לא גברית?
אולי הוא נגעל מהנזלת, ההפרשות כו..

לפעמים כשמשהו דוחה מישהו והוא לא מרשה לעצמו להגיד את זה בקול כי זה כאילו לא לגיטימי לומר את זה זה בא לידי ביטוי ביחס לו לאותה פעולה.
אולי ע"י הגסות לו הוא אומר בלי מיחים שזה מגעיל אותו-מביך אותו-לא מתאים לו...

עם התחושה שהטיפול של הבעל לא טוב...
אצלנו זה באופן אחר...

נניח היא בוכה או לא רגועה
והוא מחזיק אותה ויושב.
ואז היא ממש בוכה.
לא משלים עם הקטע של לעמוד כדי להרגיע
ואני כועסת, למה היינו צריכים להגיע לבכי קורע לב כזה, אם יכולנו להרגיע או לכל הפחות לשמור על הדברים על אש קטנה...?
ועוד דברים...

זה מבאס כי טיפול טוב מצד הבעל יכול להגביר מאד את האהבה. לעומת ביקורת שפשוט מכבה אותה לגמרי.

בעיה.

צריך ענווה.
להפנים וגם לשדר לתינוק שאבא אהוב ושהטיפול שלו הוא טוב. אחרת זה עלול לפתח בעיות..

אם באמת באמת יש בעיה אובייקטיבית צריך למצוא את הדרך אל לב הבעל. וזה לא פשוט כשהוא מרגיש תחת בקורת. מנסיון.
עצה - זוגיות כחשבון בנק.
כדי למשוך צריך שיהיו מספיק הפקדות
הפקדות - מחמאות, אהבה, אינטימיות, אינטראקציה טובה וכו...
משיכות - תלונות, בקשות וכו...
על כל משיכה צריכים חמש הפקדות.
בקיצר נסי לדבר איתו על זה כשהחשבון שלכם ממש מלא ואתם ממש ממש בטוב.
(הרעיון מסדנא שהייתי בה בעבר. אם גנבתי זכויות מהמנחה מוזמנות לפנות בפרטי).

וגם כשהוא עושה משהו נעים תחמיאי לו: תראה איך זה נעים לו... הוא נהנה מהמגע הזה...יצא לך ממש עדין ונעים יישרכח.. ותחבקי אותו כשאת אומרת..

אולי זה יגיע אליו...

בהצלוחה.

לא ניסיתי...
נשמע לי שזה עוזר לשטוף את הדם שכבר יצא מהרחם אל הנרתיק. ואז אם הדימום אכן נפסק העד אמור לצאת נקי.
כעקרון זה לא מומלץ, כי זה לא טוב לפלורה בנרתיק אבל פעם בחודש בשביל ההפסק זה כנראה בסדר...

הייתי מצליחה לעשות הפסקים רק ביום 7 או 8 ,

עד שהתחלתי לשטוף שטיפה פנימית:

שוטפים את הידיים טוב טוב במים וסבון,

ממלאים כלי נקי במים חמימים,

עומדים באותה תנוחה בה את עושה "בדיקה",

טובלים את האצבע במים (ציפורניים גזוזות כמובן)  ועבירים אותה בעדינות בפנים, לפעמים צריך לטבול שוב.

 

מחכים רבע שעה לפחות שתחזור הלחות הטבעית במקום, ואז עושים הפסק

(שימי לב! גם מבחינה הלכתית צריך לחכות קצת לפני שאפשר לעשות את ההפסק לאחר שטיפה). 

 

לי זה מאד עזר.

מבחינה בריאותית: זה באמת לא מומלץ באופן יומיומי, אם יש צורך פעם בחודש נראה לי אפשר... לי לא עשה בעיה.

למקום עדין ורגיש!

וגם מגבונים רגילים לא נראה לי כזה בעיה.

דופנות הנרתיק זה עור עדין הרבה יותר מהעור החיצוני בשאר הגוף. מגבונים ח=מיוחדים אני לא מכירה אבל יודעת שזה לא דבר מומלץ באופן כללי.

גם הייבוש המסיבי של המקום כמו שאמרתי - מעלה מאד את הסיכוי שתיפצעי את עצמך אח"כ בבדיקה.

 

 

היה רב שממש המליץ לי על זה

את הסיכון שתפצעי את עצמך תוך כדי בדיקה אח"כ

כשאני יושבת באמבטיה.

לי באופן אישי - קינמון רק החמיר את המצב.
אבל לימון עזר מאוד.

כמויות.. כמה פעמים..

לימון - אני פשוט סחטתי איזה 3 לימונים, הכנתי מזה לימונדה ושתיתי כמה שיותר (אומרים שעדיף להתחיל רק מהיום השני למחזור).

קינמון - שמעתי על לשתות כפית בכוס מים חמים. 😯😯 אפשר פשוט להוסיף למאכלים.



ברעיון לימון עוזר להוציא את הדם, אז הוא יוצא יותר מהר ואין כתמים אח"כ, ובכלל זה מחזק את הרחם. (לי עזר למנוע כתמים/לכלוכים/שאלות ב7 נקיים).

קינמון עוצר את הדימום (אצלי לא...).

לי באופן אישי - קינמון רק החמיר את המצב.
אבל לימון עזר מאוד.

הפסק ביום הרביעי לדימום מותר רק לספרדיות הנוהגות לפי פסקי הרב עובדיה.
כל האשכנזיות וגם הספרדיות הנוהגות לפי הרב מרדכי אליהו מחכות חמישה ימים לפחות עד ההפסק טהרה.. במקרים חריגים מאוד אפשר להתייעץ עם רב על אפשרות חד פעמית לקצר לארבעה ימים... לא בטוח שאפשר להתיר...

קיבלנו היתר מרב.
זאת לא הפעם הראשונה שקיבלנו היתר ליום הרביעי, זה תלוי בנסיבות ותלוי ברב...
רק שאף פעם לא הצלחתי להקדים את ההפסק.

אחרי ששותים את זה כל יום למשך תקופה

חוצמזה שזה גועל נפש...

לימון סחוט זה טעים, מוהלים במים כמובן

מהניסיון שלי...

קודם כל בעזרת תזונה - אם המחזור נחלש אבל מדשדש ולא מסתיים, זה בדרך כלל סימן קודם כל למחסור בויטמינים או מינרלים מסויימים.

הרלוונטיים במקרים האלה: חומצה פולית, ויטמיני B השונים (אינדווידואלי לכל אחת)

וכן המינרלים והויטמינים שאחראים על פעולת שריר הרחם: סידן, מגנזיום, ויטמין D ולפעמים אשלגן.

 

אפשר ממש בכמה שעות לסיים את הדימום אם מקדישים את הזמן ואוכלים: קודם 2-3 כפות גבינה לבנה לסידן וכו'

ואז חתיכת עוף לחומצה פולית וביצה ל B או בשר.

 

ואם אין כוחות או זמן, אפשר לקחת פרינטל.

 

זה הבסיס עוד לפני אמצעים כמו לימון או קינמון.

הצלחתי לעשות הפסק.
אני מקווה שמחר בבוקר יהיה נקי.
שתיתי לימון, וניקיתי מבפנים עם היד.

באולטרסאונד אי אפשר לזהות מומים כרומוזומליים.
לפעמים יש ממצאים מחשידים באולטרסאונד. אבל זה יכול לקרות גם אצל עובר בריא.

את יכולה גם במקום שקיפות עורפית לעשות בדיקת ניפט, שהיא יותר מדויקת משקיפות עורפית. יש היום החזרים מקופות החולים, אם יש לך בטות משלים כגון שיא במאוחדת.
אני חושבת שבדיקת שקיפות עורפית חשובה כיוון שזה שלב מוקדם בהריון ואפשר לראות אם יש ח"ו בעיה מסוימת לעובר לאו דוקא תסמונת דאון. שקיפות מוגברת יכולה להעיד על עוד דברים כגון מומי לב וכו..

הרבה פעמים עולה פה שאלה על שקיפות עורפית. האם לעשות והאם לא.
והרבה פעמים אין לי זמן לענות ארוך, אז אני כותבת פעם אחת ופשוט אעשה העתק הדבק.
אתן מוזמנות להעתיק את התגובה שלי לנשים אחרות, אם תתקלו בשאלה דומה.

אז מה זאת בעצם הבדיקה הזו?
בודקים על ידי אולטרסאונד את עובי האזור השקוף.
אצל עובר תקין הנוזל הצווארי נספג בגוף, ולכן ככל שעובי הנוזל הצווארי דק יותר, כך סיכויי העובר להיות נשא של פגם כרומוזומלי הקשור במערכת העצבים קטן יותר.

אקדים ואומר שב"ה שביצעתי את הבדיקה. חסכתי מעצמי סבל רב יותר ממה שנגרם לי.

הריון שני, הלכתי לרופא. שניה לפני שאני נכנסת בעלי אומר לי- את זוכרת שזאת בדיקה שלא רק רואים את העובר ומתלהבים? זאת בדיקה שבאה לגלות מומים.
נכנסנו והשקיפות מעל טווח הנורמה (אם הנורמה עד 2-3 מ"מ, אצלנו היה -4 בערך)
ואז הרופא רואה שאין חלוקה של חדרי המוח, צ'יסטה במצח, האיברים כולם בצקתיים.
רק המרכז שאחראי על נשימה עובד לכאורה תקין, ולכן העובר שלנו חי.
נשלחנו לרופא מומחה, יום למחרת היינו בתל השומר ונתנו לנו אבחנה חד משמעית שאין חלוקת קו אמצע. העובר ימות במהלך ההריון או מיד לאחר הלידה.
לאחר התייעצות עם רב הוחלט על הפסקת הריון.
מכיוון שזה תהליך, מהרגע שהוחלט ועד לביצוע הפסקת ההריון עברו 3 שבועות. הייתי כבר בתחילת רביעי. הבטן יצאה. חלק מהחברות כבר ידעו וראו..
אם הייתי מחכה לסקירה, סביר להניח שהרבה יותר היו יודעים, יכול להיות שהייתי צריכה לעבור לידה ולא גרידה.
גם למעט שידעו, לא היה קל לספר על זה.

הבדיקה הזו נועדה לגלות מומים כומוזומליים

בתסמונת דאון כרומוזום 21 מופיע 3 פעמים במקום פעמיים. עליהם שומעים הכי הרבה כי המום "קל" יחסית ואפשר לחיות איתו.
אצלי כרומוזום 13 הופיע פעמיים (בדיקה שנעשתה לאחר הפסקת ההריון), לא שומעים על זה הרבה כי הם לא ברי חיות. הם פשוט מתים במהלך ההריון או מיד אחריו.
גם בטריזומיה 18 זה קורה, וגם אותה בודקים בשקיפות.


בקיצור,
שקיפות עורפית היא בדיקה לא פולשנית. אין לה סיכונים, והיא ממש לא באה לבדוק רק תסמונת דאון (לכל מי שטוענת שאין לה מה לבצע אותה כי היא במילא לא תעשה הפלה).

זה קרה לי בגיל 25.
זה סטטיסטי לחלוטין.
אין לזה קשר לגנטיקה, 1 מכל 5000 נשים תעבור את זה. ואני הייתי האחת הזו.


אני ממליצה לכל מי שמתלבטת-
לכי ותעשי.