של כל הילדים. (את הגדולה בת העשר אני מתחילה "לחנך" לשמור על החצאיות שלה ליותר מיום אחד, אבל השאר אני לא סומכת... 
)
אבל באמצע היום לא מחליפה, אלא אם כן התלכלך מפספוס. (או אם הילד נרטב קלות, ומתעקש להחליף )
וכן, יש הרבה כביסות 
ברוך ה'!
אלא אם כן תפסו סירחון, בעיקר הגטקעס מהטיטול וכו'..
בניגוד אלינו, גם אםם חם להם הם לא מסריחים 
אז ממש חבל לכבס את הגופיה כל יום.
הבת שלי בת שלוש עכשיו, שזה גיל שכמובן הרבה הרבה פחות מלכלכים.
מכבסת לה את הגופיה פעם בשלושה ארבעה ימים, תחתונים כל יום, גרביים של בית כמעט כל יום - תלוי איך נראה, זה במקום נעלי בית..
בגד עליון כל יומיים (סט פוטר), ובגד יפה שהולכת איתו לגן מאד תלוי. חצאית שצריכה גיהוץ ולא מלוכלכת וללא ריחות היא יכולה ללבוש גם חמש פעמים עד שאכבס.. זה כבר כמו בגדים שלי. סוודר - כנ"ל. פוטר - כל פעמיים שלוש.. לפי איך שנראה לי. גרביונים כל יומיים (בבית היא עם בגדים אחרים אז זה רק לכמה שעות בגן). שמה אותם בארון בערימה נפרדת שאדע מה לא מכובס.
אבל עברו מאז למעלה מ-10 שנים לא בטוחה אם גם לה היו חוטים רגילים או שלא,
רק שתפרו לה לא טוב בצורה שתפסו גם עצבים מאוד רגישים,
הלכה לרופא שחתך לה את החוטים וכשהיא הראתה לי זה היה נראה כמו חוט רגיל.
אבל לא ממש זוכרת כי אולי זה רק נראה ובעצם זה נמס....
בכל מקרה-
התפרים נמסו רק אחרי חודש בערך..
לא ממש ברור באיזה חוטים תפרו אותי..
חיבוק גדול,
זה לא פשוט.. 
את מכירה עוד נשים שילדו שם ותפרו אותם?
מעניין איך היה לאחרות..
מלא מלא נזלת כבר יומיים
כמובן מפריעע ל ולינוק ולישון
והוא משתעל הרבה מכל הליחה וכו..
אני שואבת לו במשאבת נזלת
ומשתמשת במי מלח
איך אפשר לעזור לצינון הזה להיגמר כמה שיותר מהר?
או להקל עליו בינתיים?
תתגברי ויטמין C בתפריט שלך.
אם תמ"ל - אפשר להכין על בסיס מי אגסים - מבשלים חתיכות אגס מקולף במעט מים, שיהיה מרוכז, מצומצם יחסית.
במקרים קשים, אפשר למרוח ויטמין C על פנים הלחי של התינוק.
תמונה של החלקים של המשאבה?
הזמנתי בעקבות ההמלצות פה, ואני חושבת שחסר לי החלק שמחבר בין המאבה עצמה לבין היצנורית של הבקבוקים...
אשמח מאוד לעזרה!
תבורכו מן השמים!
דעתי האישית אחרי שעברתי על הרבה חומר - החיסון לא יעיל ולא בטוח.
"להרות כוחות ללדת חיים"
או "ליד ה"
תודה!
הנני--שומרון, דרום הר חברון, מרכז, ירושלים, דרום.
אם אמצא מישהי נצליח כבר לתאם...
תודה
אולי זו גם אפשרות טובה עבורך...
אני חייבת את עזרתכן בדחיפות כי אני כבר ממש מבולבלת וכל אחד אומר לי משהו אחר:
אז ככה, אני כרגע נוטלת תרופה מסויימת שבמהלכה אסור היה לי להכנס להריון כי זה גורם ב90% למומים מולדים בעובר ולכן גם נטלתי גלולות למניעה.
כעת, אני חלק מהאחוזון הבודד שנכנסה להריון תוך כדי נטילת הגלולות, אני בהריון ראשון בשבוע רביעי ולצערי צריכה להפסיק את ההריון באופן מיידי (לפי דברי מס רופאים שהתייעצתי איתם ולפי הייעוץ הטרטולוגי).
העניין הוא שהפרוצדורה הזו ככ לא מובנת לי ואני לא יודעת מה צריך לעשות. כשהייתי אצל הרופאה היא נתנה לי הפנייה מידיית למיון, הגעתי למיון ואחרי שחיכיתי כמה שעות טובות אמרו לי שרק החל משבוע חמישי ניתן לעשות אולטרסאונד כדי לוודא שק חלמון ושק הריון ורק אחרי הוידוא הזה ניתן לפנות לועדה ולבצע הפסקה.
התקשרתי לקבוע תור לאולטרסאונד לשבוע הבא ביום ראשון, אמרו לי שאני צריכה הפניה מרופאה, אבל כבר הייתי אצל הרופאה, למה היא לא נתנתה לי? הרופאה רק הפנתה אותי מיידית למיון למרות שלפי מה שהבנתי זה כרגע לא רלוונטי (לא מבינה למה היא עשתה לי את כל הדבר הזה ולא הסבירה לי באופן מדוייק יותר את הפרוצדורה). בנוסף, כרגע התורים שלה זה רק לעוד חודש ומעלה, אין לי כוח ללכת לרופאה אחרת ולהתחיל להסביר לה את הכל מהתחלה. ומצד שני גורם הזמן פה הוא מאוד משמעותי, ככל שמבצעים את ההפלה מוקדם יותר ככה יהיה לי קל יותר וגם ההליך יהיה פשוט יותר (בכדורים ולא בגרידה).
בד"כ במצבים מורכבים אני משתדלת לשאול את הנכונות בשביל לדעת בדיוק מה לעשות, כעת אני פשוט לא יודעת מה בכלל צריך לעשות ולכן גם אין לי מושג מה לשאול...
מישהי אולי במקרה עברה את זה ותוכל להאיר את עיני לגבי התהליך הזה שעל פניו נראה סביר אך הוא ממש ממש מסובך לי.
תודה מראש לעונות
חמניה
עד לפני חודש וחצי לא יכולתי להריח את הריח של הבית. כל פעם שנכנסתי הבייתה מבחוץ נתקפתי בחילות נוראיות.
לא יכולתי להריח את הבת שלי כשהיא חוזרת מהגן. זה היה סיוט.
שמתי לב שעזר לי מאוד שיש ריח של חומרי ניקוי מסביבי... זה הפך את ריח הבית לנסבל.
ובעלי ידע לא להתקרב אלי ולא לתת לבת שלי להתקרב אלי לפני המקלחת...
בעלולים הם מסכנים מאוד בתקופה הזו, אבל אין מה לעשות. הם צריכים להיות מגוייסים ולהבין שזה חלק מהתהליך.
בהצלחה.
זה עובר!
😁יראת גאולהאני עם התקן לא הורמונלי כבר שנתיים, לפני ההתקן המחזור שלי היה ממש לא סדיר (מגיע פעם בחודשיים או יותר)
אבל מאז ששמתי את ההתקן והפסקתי להניק הוא מגיע כל חודש כמו שעון.
הייתי אמורה לקבל לפני שבוע, וטרם קיבלתי. עשיתי אתמול בדיקת הריון ביתית והיא יצאה שלילית.
אז אני קצת דואגת.. מה יכול לעכב את המחזור?
זה הידיעה שזה זמני, להזכיר לעצמך את זה כל הזמן, ממש ממש נותן כוחות
אני קצת מזדהה
רק לומר שעכשיו חורף וכשיהיה קיץ ויהיה אור וימים ארוכים יותר מאמינה שיהיה יותר קל וגם יהיה חופשות ביחד פסח וכו'
אולי את יכולה לקחת יום חופשי?או לקום מוקדם ואז לעשות משהו עם בעלך או לקבוע עם עוד אמא לילד ואז להיות איתה ביחד?
ויטמין E עשוי לעודד פטריות
או לגשת בדחיפות לטיפול הומאופתי.
לדעתי טווח הפעולה יותר רחב, והיא עוצמתית יותר - במקרים שההממליס לא מספיק.
אם כי צריך לציין שההתוויה של אלטמן היא שאין להשתמש על פצע פתוח.
נראה לי תהני ממנה
מודדת כובעיםמודדת כובעיםאחרונהמאיזה שבוע נהוג לעשות מעקב הריון אצל האחות? (המקלות האלה שמודדות חלבון בשתן, ומעקב אחרי עליה במשקל)
ומה התדירות של זה?
חדשה.
מודדת כובעיםדבר שני, 8 חודשים זה די נורמלי. יש כאלה שבאמת נכנסות להריון ממש מהר, אבל עד שנה זה בסדר גמור.
צילום רחם הכוונה להיסטרוסקופיה? אם כן , זה לא "כואב" אלא לא נעים...
בהצלחה@ בשורות טובות 
למה צילום רחם?
8 חודשים זה אכן נורמלי.. בדקת קודם מתי יוצא הביוץ?
אל תדאגי..=)
אין לי עצות רק חיבוק גדול
המון אהבה
בתפילה ובתקווה שאחרי העצב והקושי יגיע אור גדול...!!
😜ועכשיו בהריון בכללללל
אבל אצלי זה נובע מרחפנות שהמוח עסוק במשהו אחר
אז לא טורחת לבדוק
ונסי לתגבר סידן וויטמין D.
קרובת משפחה שלי שהיא אחות במקצועה, ברוך ה' בהיריון,
וסובלת ממש מה"חורים בידיים".
אז היא עשתה "מחקר", אני לא זוכרת את ההגדרות המקצועיות לכך,
אך יש הורמון מסויים שמוגבר בהיריון
וגורם לחולשה של השרירים,
לכן יש כאלו שנוטות יותר להפיל דברים.
וסתם עצה פרקטית - נסי עד הלידה להחליף כמה כלים לפלסטיק, ולשמור בצד את הכלים היקרים ללבכם.
כשהילדים יגדלו בעזרתת ה' תרצו אולי גם לאמץ את העצה הנ"ל...
שיש מצבים שהם תלויי מצב גוף, כדאי לעשות בדיקות מקיפות ולמצוא את הקשר לנפילת הדברים.
אז מקבלים זאת יותר בסבלנות ובסלחנות,
ומכיוון שזה רק תוצאה ולא סיבה, צריך להיות קשובים למה שהגוף מאותת לנו.
לדעתי ומנסיוני (גם האישי וגם המקצועי...) זה יכול להיות קשור לקשיי קשב.
ברמה הקוגניטיבית יש קשיים בתכנון של התנועות ובתיאום שלהם. ברמה מסוימת זה נקרא "דיספרקסיה" אבל לדעתי גם ל"סתם" אנשים עם קצת קשיי קשב, סרבול וקשיי התארגנות יש את זה.
מה לעשות? קודם כל לדעת שאת לא בעייתית.. ובטח לא לבד (אני שוברת כלים בקצב, סתם לא מחזיקה חזק ולא מרוכזת או עייפה ו.. הופ!) דבר שני אם וכאשר יש/יהיו לך ילדים כאלו - לא לכעוס עליהם! לא להגיד "למה לא נזהרת"? לפרגן לעצמך ולהם... החיים עמוסים מדי בשביל חלק מאיתנו ולעומס הזה יש גם מחירים. לא נורא!
תגידי לבעלך שלקנות ריטלין יותר יקר... ;) או שתנסי להוריד קצת מהקצב ולפנות יותר קשב ופניות.
(חלילה אני לא באה לאבחן ע"ס סיפור אבל זאת ההיכרות שלי עם התופעה).
הפסקתי מניעה עם נוברינג בחגים ולא דאגתי למשהו אחר,
אחרי חודשיים- 2 פסים ברורים.. לא יודעת אם אני מוכנה לזה מספיק
הקטן רק בן שנה וחצי
עדיין לא הייתי אצל רופאת נשים ואני כל הזמן במחשבות אם זה היה נכון..
ברור לי שזה משמים ולטובתי אבל קשה..
ב"ה מרגישה טוב, אז זה לא הבעיה
סתם ההפתעה וזה שהילד הקודם עוד קטן.
עצות או סתם השתתפות יתקבלו בברכה
ליאןלפעמים לוקח זמן עד שנקלט היריון אחרי מניעה
בעתיד זה וודאי יהיה טוב ,השאלה איך עכשיו..
עזבי את העבר באמת
איך עכשיו?
לתת לעצמך את כל הזמן והפינוק שבעולם לעכל את ההפתעה ואת ההריון החדש
לתמוך בעצמך ולהיות מוטקפת באנשים טובים ולא ביקורתים
מקלחות חמות שוקולד ולישון כמה שאפשר
לדחות לאחרי השליש הראשון או עד שהקושי יעבור הכלללל
בהצלחה רבה אני כאן אם את צריכה
רק אמונהאחרונהבאמת שבדיוק לכן הודעתי לחמותי אחרי תוצאות בדיקת דם, כי היא שמחה עם כל נכד שנולד
ולא חושבת על הקשיים שבדרך..
אמא שלי הגיבה אחרת ועם זה קשה לי. היא חושבת שזה מידי צפוף
(לא מהתערבות בכלל, סתם כשדיברנו על זה)
באמת רעיון טוב להיות ולדבר עם האנשים הטובים שיתמכו בי.
תודה על העיצה!
גם לי נתנו עיצות ותגובות כאלה וזה (ועוד דברים)הרס לי את כל החויה בהריון
(ואני נכנסתי להריון כשהיתה בת 11 חודשים)
עד כדי כך שלא השקעתי בהריון ולא בבגדים וירד לי כל המצב רוח
רק בסוף התחברתי להריון ולתינוקת.
אז שתדעי שיש לי שכנה שילדה כשהתינוק הקודם בן שנה והיא ממש שמחה ומאושרת ויש הרבה כאלה עם יותר צפופים
מה שמשנה היא החויה שלך של הבחירה
וזה הרגשה רעה הכאילו זה שנאלצת והוכרחת להריון הזה(אם הבנתי נכון)
או שפתאם הוא הגיע ללא הכנה מראש ובהפתעה גמורה(ואם הוא תינוק שני אז בכלל כל הזמן משוים לראשון ואיך שהוא היה רצוי וחיכו לו ואז יש מצפון על העובר הבא)
אז פשוט לקבל את זה ושלב יותר קשה זה להגיד שלא בחרתי בזה אך עכשיו אני בוחרת
בוחרת לזרום עם מה שיש ונגזר עלי ולראות בו ברכה ולא קללה
במקום צפוף (קונטציה שלילית)אז לחשוב על חברות ואהבה וילדים צמודים
לי עזר לדמיין איך אני מלבישה אותן באותו דוגמא בבגד ועושה להן תמונות יפות ביחד
מובילה אותן בעגלת תאומים
ותקשיבי זה סוג של נסיון כן גם דברים משמחים שיש אנשים שיגידו לך וואי מה את בוכה תשמחי זה גם קושי ובמיוחד השליש הראשון והתגובות של האחרים(קראתי בספר אחד של מלי גרין
הבדל בין ילד ראשון להבאים וזה ממש מצחיק ואמיתי וספר מומלץ עם מידע להריון של פרופסור מהדסה)
ובספר הזה מתואר איך שבהריון הראשון כולם מתרגשים ובהבאים
אה?עוד אחד?ואיך תסתדרי.וזה כולם ככה.וזה בא בטח מדאגה אך אם כאמור זה מחליש אז תתעלמי ותעברי הלאה.או שתגידי אני מצפה לתגובה אחרת...ותפרטי.
בס"ד
יש לי שלושה ילדים
הגדולה בת 4, האמצעי 2.7 והשלישי 8 חודשים.
את לא מבינה איזה תענוג זה לראות את הגדולה והשני משחקים כל הזמן ביחד כל כך קשורים אחד לשני.
את לא מבינה כמה שזה משתלם..
סיפור ביחד. משחקים ביחד. תחשבי ככל שהפער גדול צריך להעסיק כל אחד במה שמתאים לגילו והם לא מתסכלים אחד על השני..
ממליצה בחום לכל המתלבטות ללכת על זה!!!
מצטרפת לדבריך..מעין אהבה(לפותחת אל תקראי טוב?)
תהיה החלטתם אשר תהיה
השנים הראשונות קשות מאוד ולא ישר הם משחקים ביחד
קודם כל הם בוכים ביחד וחולים ביחד ועושים ימים ולילות לבנים ביחד
רק לאחר אולי שנה מתחילים לראות קצת נחת...
קל וכיף זה ממש לא בחויה שלי
אולי עכשיו אחרי 8-9 חודשים מתחילים לראות שיש הבנה ל:
'מה הזרה הזאת שגנבה לי את אבא ואמא
עושה כאן בבית שלי'
די דחוף..
נראה לי שחטפתי טחורים או משהו. די זוועה. די בבת אחת לאחרונה.
אני במכבי.
ועדיף, כי מה שלא יהיה הטיפול התרופתי או הכירורגי, הטחורים עלולים לחזור אם לא טיפלת בגורם התזונתי/רגשי,
וגם חוסכים מעצמנו טראומה נוספת מהליך כירורגי, תופעות לוואי ועומס נוסף של רעילות מטיפול תרופתי.
אדרבאלב אמיץטיפול אלטרנטיבי ייטיב עם כל התסמינים גם יחד אם הוא מותאם נכון.
אבל, כל אחת לשיקולה.
רפואה שלמה
סתם כי השעות שלו נוחות. גם אודנהיימר זמין מאד אבל שעות פחות נוחות. מתפללת לטוב..
מה את עושה בינתים?
יש אפשרות לקחת סיבים תזונתים ושזיפים
וקרמים טובים למרוח הממליס של דר פישר וגם מגבונים-פרטוקו משהן כזה
אז ייתן הפניה לאקו לב.
אבל באמת אין לי מוסג
נסי להמנע כמה ימים מקפאין ולראות אם זה משפיע.
ממצב חרדתי וחרדות מודחקות
או ממש סוג של התקף חרדה.
ממליצה בכל מקרה לבדוק את הפן הנפשי\רגשי,
לפעמים יש לחצים או חרדות שמשפיעים עלינו ואנו לא כ"כ מודעים אליהם
עד שמגיע סימפטום פיזי שגורם לנו לטפל בו.
מצד שני-יכול להיות מאוד שזה גם משהו רק פיזי-כמו ברזל וכו'
בהצלחה!
לאכול תפ"א בננות אבוקדו.
סביר שמאבדים אשלגן בתקופות לחץ.
