פורום הריון ולידה (עמוד 3773)

בהנחה שהגשת כבר בתחילת שנה רק לא קיבלת בגלל כל התהליך..

וממתי יש לך זכאות

לא מקבלים את הכסף רטרו?

אבל זה היה לא בהריון..

עוזר לספיגה מיטבית של הברזל בגוף

1. לקחת כמות גדולה יותר של ברזל.

2. לשפר את הספיגה- לקחת עם ויטמין C, להרחיק ממוצרי חלב, אולי לשנות את הסוג של הברזל.

3. לקבל עירוי ברזל ישירות לוריד.

4. לבדוק שאין חוסר ב B12 וחומצה פולית.

5. אם שום דבר לא עוזר- לפנות להמטולוג.

ברזל (כבד, טחינה)
חומצה פולית
ובי12(מן החי: בשר, ביצים)

אצלי ההמוגלובין נמוך, למרות שאין לי חוסר בדברים האלה.

אבל זה הבסיס שצריך לבדוק.

לא מכירה את האחרים

1. צוות התינוקיה ממש חם ומסור

2. ככל הזכור לי מצוין

3. היו שם רק צוות התינוקיה, שהיו מקסימות.

אבל אין שם כל כך חברה. אני הייתי עם בעלי אז היה מצוין, אבל מי שלא - די בודדה.

בעיקרון שמעתי על טלזסטון שצוות התינוקיה ממש מפנק ומתייחס אל היולדת כמו מלכה. 

מעניין אותי לדעת כמה בהדסה גם נותנים הרגשה כזו.?

שזה לא יהיה כמו תינוקיה של בי"ח.

בשערי צדק אמרו לי שזו התינוקיה של יולדות ד'. כאילו להחזיר את התינוק לתינוקיה של בי"ח נשמע לי נורא.

 

יש שם מטפלות שהזכירו לי סבתות חמות וחמודות כאלו. הייתי צריכה להזהיר אותן שאני לא רוצה לתת בקבוק מרוב שהן רוצות לטפל ולהרגיע את התינוק. וכמות התינוקות לא מתקרבת למה שיש בשערי צדק ביולדות ד. גם אני לא הייתי מחזירה לשם את התינוק (וגם כשהתאשפזתי שם הייתי בביות מלא..).

חוץ מהאחרון

אבל לידע כללי, מי שיולדת בהדסה עין כרם או בהדסה הר הצופים, זכאית ללילה חינם עם התינוק בהדסה בייבי או בטלזסטון או בביכורים (רמדה).
ואני ילדתי בהדסה וממש היה לי טוב!

בכל מקרה זה הדרך של בתי החולים למשוך אליהם יולדות.

ביום השחרור הגיעה אלי יחצנית של המקום בגלל שזו הפעם הראשונה שלי שם, רצתה לשמוע את חוות דעתי ואם אמליץ עליהם, ואז הציעה לי את ההטבה...

יש דרך להשיג בטוח את ההטבה?

ילדתי לפני שנתיים +
נראה שעבדו קשה כדי לגרום לי לבוא אליהם שוב, בבוא העת...

אבל זה לא באוטומט. צריך לבקש את זה.
אני לא קיבלתי בלידה תשיעית כי לא ידעתי. בעשירית קיבלתי.

מישהי היתה שם בחודשיים האחרונים ויודעת להגיד?

ילדתי שם לפני שנתיים ולפני ארבעה חודשים, נהנתי בשניהם.

לא זוכרת מה מקבלים רק זוכרת שזה מלידה רבחיעת

לא מפריע לך שהיו גם אורחים שהם לא יולדות?

הייתי גם בהדסה בייבי..
אבל בלי תינוקיה בשניהם..

חוץ מהתינוקיה איך היה?

היה נהדר, אוכל טעים, נחת..
אני אוהבת..

לפני יותר מ3 שנים.
ממליצה בחום על שניהם!
הייתי בעוד בי"ח והכי ממליצה על עין כרם.
והדסה בייבי זה לגמרי מלון. ואני אחת שאחרי הלידות בוכה בבי"ח גם מתגעגעת לילדים בבית, וכ"כ נהנתי! אם כי חברה לא מצאתי שם בכלל, עוד פחות מהבי"ח. אבל הכל ממש ברמה מפנקת. אוכל ממש ממש מפנק. חדרים מאוד נוחים ומתאימים ליולדות. חדרי פעילות והדרכה, צבעוניים, עם פופים וכו. פשוט כיף!

קחי לך הפוגה, תאספי כוחות, ותצאי לקרב מחדש

יש לי קרבות ביותר מידי חזיתות בבת אחת.

אין לי כח.

את מדהימה, כיף ומרגש!
זה דבר מדהים, מנוגד להיגיון שאישה אחרי לידה, אחרי הריון שלם, שאין לה לא לילות ולא ימים. ללא שגרה,
יכולה במבט אחד על התינוק להסתכל ולהתמלא בכזה אושר אמיתי!

הרבה נחת ובריאות

זה באמת משהו מיוחד. תינוק קטן ויש לו צרכים רבים אבל כמה אושר מכניס הביתה. זה משהו. כמה טוהר ושלוה על פניו. (כשהוא רגוע... )
מאחלת לכולן את האושר הזה.

באמת חשוב לשמוע את זה לפעמים

הבנתי שלאכול שומשום עוזר.

תקפידי על 3 ליטר מים
מיץ שזיפים מיובשים
הרבה ירקות וסיבים תזונתיים
לי עוזר גם לשתות חלב ולאכול ברנפלקס.

תנסי זה עובד במיידי
אני קונה יוגורט עיזים לשתיה וזה מעולה

לגבי התינוק.. שימי אותו בעגלה מחוץ לשירותים ותשאירי את הדלת מעט פתוחה ככה יש קשר עיין..

להכניס את הקטן איתי לשירותים. ללטף אותו, לדבר איתו (כמובן, שומרת על ידיים נקיות).

רק אז 
יש לי מספיק רוגע ונחת ויכולה לשחרר...

לחילופין לפעמים הייתי קמה במיוחד באמצע הלילה, כשכולם ישנים ואבא נמצא לטפל בקטן אם יתעורר.

 

עוד דברים שעזרו לי במצבים קשים, לא לבעלות לב חלש...

1 עצה שקראתי פה בפורום - פורשת נייר מגבת על הרצפה וכורעת מעליו. אח"כ עוטפת ומרימה לאסלה... נכון שמגעיל נורא אבל עוזר בטירוף.

2 עיסוי ידני של אזור הרקטום. ממש הייתי מרגישה מבחוץ את הגוש הקשה, וכזה מועכת אותו, מבחוץ, מבעד לשכבת העור (אל תביני לא נכון! לא מכניסה יד לתוך פי הטבעת, אלא מעסה לידו)

 

כל הנל עוזרים קצת. מה שהכי עוזר לי זה שעוברים כמה שבועות מהלידה והמערכת מסתדרת מחדש. זה נראה נצחי אבל זה לא. יש אור בקצה המנהרה. יעבור תוך כמה זמן...

לא זורקים נייר סופג לאסלה.
זה עושה סתימות.

)ממש הרגשתי שמרכך)
ולעשות את אזור היציאה בהרבה שמן זית
)מחליק את זה החוצה)

יודעות אם.מוצרי חלב יועילו לי או יזיקו..?
אני רעבה כל כך ומפחדת לאכול לחם/ פחמימות....

במיוחד אם את מניקה למשל. לא טוב להיות רעבה בשלב כזה עם תינוק. נסי לאכול נניח תפוחי אדמה, קינואה, פסטה. פחות משפיעים קשה על העיכול.

תפ"א למשל ייטיב איתך דווקא. הוא עשיר בויטמין B5 שאחראי על הקשר בין קצות העצבים לשריר, וגם באשלגן שגם הוא משתתף בפעולת השריר.

 

תאכלי במידה ירקות ופירות טריים, אבל גם תפ"א, בטטות, לחם ודגנים נוספים כמו קינואה, שיבולת שועל (קל, ממיסים כמה כפות במעט מים רותחים, ומוסיפים חלב), אפשר לבשל גריסים, סלט טבולה.

אם לתינוק לא מפריע קצת קטניות, את יכולה להכין לעצמך פאנקייק עם קמח חומוס או עם קמח תירס.

 

את יכולה להוסיף מעט חלב בהדרגה ולראות איך זה משפיע.

אם את לא אוכלת חלב ומוצריו, תאכלי טחינה גולמית מלאה ודגים.

אל תישארי רעבה, את צריכה לאכול בשבילך וכדי שיהיה לך שפע חלב. 

 

תרגישי טוב.

שאפשר לנגב איתם והם מקלים על הכאב אח'כ ועוזרים לכווץ קצת את כלי הדם.
יש גם משחה באותו שם שגם עוזרת לחלק מהאנשים.
מה עם לקנות אבקת בן פייבר? לפתוח כמובן את הבוקר עם שתיה של כמה כוסות מים. לא להתאמץ כשאת בשירותים, לנסות לנשום עמוק לתוך הבטן, להרים רגליםם ןלהשען אחןרה תוך כדי. גם לכרוע באמת יכול לעזור.

לשתות מים על הבוקר, ולאחר רבע שעה לאכול פרי או ירק אחרי רבע שעה(זה חשוב ההפסקות בין לבין גם תרגישי שאת לא רעבה) לאכול ארוחת בוקר וככה במשך היום פרי ירק הפסקה ארוחה..

כשאת רואה שהתופעה סדירה ומגיעה נניח כל פחות מ10 דק אז תדעי שזה משהו יותר מכוון לידה. זה לגמרי יכול להיות צירים פשוט צירי הכנה ועדיין לא לידה פעילה

אצלי ואצל עוד רבות זה היה מבשר הלידה...אבל הוא יכול לצאת עד שבועיים לפני...
שיהיה בעז"ה בקלות,במהירות ובידיים מלאות!

לפתוח את הטיטול. ולסגור מיד. לתת לו לעשות ולהמשיך רגיל.
אפשר גם להניח על האיבר מגבון או בד.

לפתוח ולסגור לא יעזור, הבחור מעדיף להתפנות באוויר הפתוח. פשוט מחכה שיורידו ואז עושה.

שמגדלים בלי טיטולים (יצא לך לשמוע על זה?)

הם אומרים שיש לתינוקות קטנים התניה פנימית לא להרטיב בבגדים, ורק כשפותחים להם והם מרגישים אוויר - הם מבינים שזה הזמן להתפנות.

ושרק אם מתעלמים מההתניה הזאת של תינוקות היא מתנוונת ונעלמת והם מאבדים קשב לצרכים שלהם.

 

בעצמי לא העזתי לגדל ככה, אבל זה מעניין.

 

ולשאלתך - אפשר לקחת את התינוק לכיור מיד אחרי שפותחים לו, להחזיק אותו ב'תנוחת פשפוש', לתת לו להתרוקן, ואח"כ לשים את הטיטול החדש. זה בעצם יכול לעזור לשלושת הסעיפים שכתבת.

לקחת לכיור. אומנם השתמשנו בזה בשביל לשחרר כשהיה לו קשה, אבל כנראה שמשהו מזה נשאר לו, כי מגיל שנה (היום הוא בן שנה ו8) כשמורידים לו את הטיטול בעמידה (ורק בעמידה) הוא מיד עושה פיפי- בד"כ זה באמבטיה, לעיתים נדירות על הרצפה, ואז אני מנסה להפסיק אותו... 😬

1. כך זה כמה שבועות, אחר כך הרפלקס הזה עובר.
2.אצלנו הגאזים התחילו בגיל שבוע וחצי, צרחות ממש , איר כך התברר שבגלל לשון קשורהבלע הרבנ אוויר בהנקה
3. את האמת שגזירת הציפורניים לא מנעה שריטות אצלי,כמה שהשתדלתי לגזור עגול ולא להשאיר קצוות חדים.. עדייןשרט

1. לא ידוע לי.. שימי מגבון שיספוג או לפחות שימנע מכל הסביבה להרטב

2. כן..

3. לשחק לו עם הרגליים וללחוץ אותם לכיוון הבטן 

4. בן 4 שבועות לא גזרתי עדיין מהפחד.. לפחות הכפפות יחסית מחזיקות עליו

גזרתי לו כי היו לו ציפורני מכשפה, אבל הם היו רכות כאלה.
עכשיו הן גדלו ונהיו יותר קשות ויותר פוצעות

1. הייתי שמה מיד את הטיטול הנקי מעל ומחליפה את המלוכלך.

2.בעיקרון גזים מתחילים מגיל שבועיים ועד 3 חד.

3. הוא יונק? אם לא, כדאי לבדוק אם התחליף חלב מתאים לו? ובכדי להקל אפשר לעשות לו עיסויים בבטן.

4.בודקים אם הציפורן עדיין מחוברת לעור, אם לא, אפשר לגזוז.

אני התחלתי לגזוז בגיל חודש וחצי.

עד אז לפעמים הציפורניים היו מתחילות להתקלף, ואז הוצאתי עם היד.

אבל היא לא הייתה שורטת את עצמה.

1. אני שמתי חיתול בד, הלכו לי הרבה אבל זה היה לי עדיף... מאשר שכל הסביבה הייתה מושפרצת.

ואגב זה לא קשור לבנים... אצלי גם הבת אהבה לעשות את זה... אולי לא בקשת... אבל גם מאד מרגיז.

אפילו היא עשתה עלי דקה אחרי שהיא נולדה... עוד לפני שהתאום יצא.
4. אחות בטיפת חלב אמרה לי שאפשר לקלף עם הציפורן שלי.

ואכן נראה לי שעד גיל חודשיים הצלחתי להוריד להם כך, הציפורן מאד רכה ויורדת מעצמה.

את יכולה להסביר?
הלוואי שהוא כבר יפסיק לשרוט את עצמו..

של הציפורן שלו בעדינות ותראי שהציפורן יורדת כמעט מעצמה.

אני מקווה שהבנת.

תנסי זה לא אמור לגרום לו שום נזק תגעי רק בציפורן

1. לפתוח את הטיטול, מייד לסגור חזרה, לחכות כמה שניות, ואז לפתוח ולהחליף.
2. כן, יכול להיות
3. להקפיד על תזונה טובה לעצמך, והרבה שתיית מים. זה ישפיע על החלב (בהנחה שאת מניקה)
4. בהתחלה הציפורניים רכות ומתקלפות, אז אני פשוט תולשת אותן בזהירות. התחלתי לגזור כשראיתי שכבר אי אפשר לתלוש ונהיה ארוך ומפריע לי. זה מפחיד בהתחלה, אבל מתרגלים.

1. לפתוח את הטיטול ולסגור חזרה שרק יהיה מונח עליו ולא סגור עם הסקוצ׳. או לשים מגבון.

2. אני חושבת שיש תינוקות שסובלים מזה ממש מהתחלה.

3. לקפל לו את הרגליי עם הברכיים עד הבטן שלו, כשהוא עם הגב שלו כלפי הבטן שלכם.

4. אין מה לעשות. אסור!!! עד גיל חודש! זה חלק מהעור לפני כן, אם תגזרי לו לפני גיל חודש, אפילו שזה נראה כבר לבן שראוי לגזירה זה ממש לחתוך לו עור.

ראיתי שכבר לא נושרות לו הציפורניים והוא שורט כל הזמן, אז גזרתי. זה היה בלתי נסבל.

2. הוא בוכה הרבה או שיוצאים לו גזים? כאילו, ברור לך שזה רק בגלל גזים?
הוא יונק?
תוודאי שהוא עולה יפה במשקל ולא בולע אוויר בהנקה.

בכ"מ יכול להיות שזה באמת גזים.

כמו שאמרו ממש עוזר ללחוץ את הברכיים לכיוון הבטן, אפשר רגל רגל כמו אופניים.. אם זה הבעיה זה מקל עליהם מאוד.
אם זה גרפס תקוע עוזרות כל התנוחות שהבטן שלהם נלחצת-
להחזיק אותו בטן לבטן חזק, יד מתחת לבטן וכו

לגבי 1 - כמו שאמרו לך להתכונן עם מגבון ביד

 

לגבי הגזים - כן בהחלט. נסי להוריד מהתזונה שלך מוצרי חלב. תבדקי אחרי יומיים אם נרשמת רגיעה.

ולעזור לו כשקשה לו עם היציאות - כמו שאמרו לך - כשהוא שוכב על הגב ללחוץ לו בעדינות את הרגליים לכיוון הבטן.

והם באמת פוצעים את עצמם

 

ולגבי 1- מנחם אותך שזה גם אצל בנות? רק מהכיוון ההפוך... אבל בהחלט אחד התחביבים שלהם

מותר לטבול מהיום השמיני להולדת בן ומהיום החמש עשרה להולדת בת. זה בדרך כלל הרבה לפני שהאשה נקיה מהדימום...
לאחר מכן ב33 הימים הבאים להולדת הבן וב 66 הימים הבאים להולדת הבת דוקא יש לפעמים יכולת מסויימת להקל בכתמים אם האשה כבר טבלה. אין שום סיבה להחמיר ולא לטבול עד לסיומם!

שלנו נהגו ככה,המקור הוא מהתורה- לגבי זמן הבאת קורבן יולדת.60 יום אחרי לידת בת ו-30 יום אחרי לידת בן. אבל זה היה מנהגם ומשהו שהן קיבלו על עצמן זאת לא ההלכה! ההלכה היא לטבול אחרי 7 נקיים בסוף הדימום

עד כמה שידוע לי מהתורה 60 יום אחרי לידת בת ו30 יום אחרי לידת בן הם ימי טהרה, שאשה טהורה אפילו אם ראתה דם.
היום זה לא ההלכה
אבל בוודאי שלא חייבת להיות טמאה בימים אלה

בגלל זה יש הרבה מקום להתיר מראות דווקא בימים האלה. כי זה לא מהתורה.

לכן היא לא צודקת...

חסידים מחסידות מסוימת, ככה שמעתי. לא יודעת פרטים

יש משחות שאפשר בהריון ולא צריך מרשם. תקני עד שתגיעי לרופאה ביום ראשון. מניסיון שלי עדיף כבר ללכת לרופאת נשים ( בעבר מה שהרופאת משפחה רשמה לא עזר עד שהגעתי לרופאת נשים והיא כבר דאגה לתת לי מרשם למשהו שעוזר - אני רק לא זוכרת מה זה היה )

פשוט לבקש מהרוקח?

זה טיפול פנימי+משחה למריחה חיצונית.

אבל לא האגיסטן בייבי, יש בו פחות חומר פעיל.

לי דווקא הסבונים למיניהם גרמו לגרד חזק יותר.
החלפתי סוג תחתונית שזה עזר קצת.
לאכול יוגורט ביו (או אפילו למרוח שם..) עזר ממש הרבה.
ואגיסטן

מערכת העיכול שלי די רגישה בהריונות והרבה פעמים יש לי שלשולים וכדו', הפעם זה רק כאבים ולכן קשה לי להחליט מה הגורם.

כדאי להבדק, כדי להיות רגועה. סביר שהכל בסדר... אבל אף פעם לא כדאי לקחת סיכון בהריון.
לכי לרופא נשים/משפחה. (לא ישר למיון - טעות שאני עשיתי, ואח"כ הייתי צריכה לשלם ממיטב כספי, כי לא הלכתי עם הפניה-טופס 17, וברוך ה' בכל היה בסדר, אז הקופה לא הסכימה לממן זאת. )

אם זה שלילי-ועוד לא קיבלת וסת, חכי עוד יומיים ונסי שוב.
זה נכון על כל בדיקת הריון. לאו דווקא של לייף.
בהצלחה! 💕

 

HBA1C זה בדיקה של המוגלובין מסוכרר, שמראה ממוצע של רמת סוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים. 

זה לא ממש קשור למה שאוכלים. אם את בריאה ואכלת שטויות- הסוכר עדיין יהיה תקין. אם יש לך סכרת, או טרום סכרת- הבדיקה תצא מעל הנורמה. 

תודה רבה! הרגעת אותי

האם בכל זאת עדיף את ההעמסה של ה75?
מה את אומרת?
אני בכל מקרה עשיתי.. לא היה כ"כ נורא...

אבל ביקשתי מהרופא הפניה ל75 וזה מה שהוא אמר לי שהוא נותן. ולא היה לי כוח להתווכח איתו..
אני מקווה שיהיה בסדר. בבית עם הגלוקומטר לא נראה שיש לע בכלל. אכלתי מלא שוקולדים ובדקתי אחרי שעתיים והיה לי 114 או 104 לא סגורה כמה..
ואם זה מעל 140 זו סכרת.
כנל בצום. אני עם 80 ומשהו

סכרת הריון?

 

נכנסתי לתוכנית של חלי ממן, אומנם לצערי פחות מקפידה כרגע (המלא שוקולדים שרשמתי זה היה לפני שנרשמתי לקבוצה כמובן, משהו כמו לפני 3 חודשים בערך) אבל יודעת שאני בקבוצת סיכון.
אשמח שתחדשי לי😘

יצא לי בבדיקה 5.3. זה קרוב לערך הגבוה

ולא מכירה את הקבוצה הזו. אבל חשוב לדעת שיש מה לעשות ואפשר לשנות ולצאת מהסיפור הזה לגמרי בע"ה.

אם את או אחרות רוצות עוד מידע אשמח באישי (אני ממש לא אינטרסנטית משום כיוון, רק נחשפתי לזה וחשוב בעיני)

אפילו אולי בשרשור חדש..

יש קבוצה בפייסבוק של גולדי פישר. יש לה גם ספר מדהים עם מתכונים דלי פחמימה

אבל אם הרופא חושב שA1C זה מספיק, מי אני שאתנגד.

חח העיקר שיהיו בשורות טובות.
תודה לכן

אן כן, אז פשוט להקפיד לנקות ממש טוב את האמבטיה לפני כל שימוש עם התינוק.
אם לא אז ממש אין מניעה, פשוט תנקי יסודי בפעם הראשונה וזהו

הם חיים באותו בית. סביר להניח שהחיידקים יגיעו אליו בכל מקרה.
את יכולה להעביר מגבון אלכוהול/לשטוף במעט סבון לפני השימוש בשבילו..

אני אפילו לא רואה צורך לנקות אותה אחרי שהגדולה מתקלחת בה. מספיק לשפך את המים שלה ולתת שטיפה קלה .
היא נוגעת בתינוק, נוגעת בך, הם חיים יחד, למה שכל אחד יצטרך אמבטיה משלו?

א. אני אישית בחודשים הראשונים ממש הפקדתי שכל מי שמתקרב לתינוקת ישטוף ידיים לפני.
ב. ובסוף מקלחת שוטפת מאיתנו לכלוכים שלא נוגעים בתינוקות(אזור הרגליים, אזור התחתונים...) שממש לא הייתי רוצה שיתקרב לתינוק בן יומו.

וחוץ מזה - אם את מניקה , הוא מחוסן לרוב החיידקים שמסתובבים בבית.
( אם יש ילד חולה , כן היתי מקפידה שלא יגע בתינוק, ואני אשטוף יותר ידיים)
לגבי אמבטיה, ממילא שוטפים בה את הילד עם סבון, אז היא כבר נקיה, מקסימום אפשר לתת לה שטיפה נוספת עם סבון לפני הכנסת התינוק.
דבר נוסף- עודף סטריליות הוא לא בריא, יש חידקים בכל מקום! ולגדול בסביבה סטרילית ממש לא בריא , מערכת החיסון צריכה להתמודד עם מה שיש בסביבה( לא מתכוונת לחסוף תינוק קטן לאדם חולה, אלא חיידקים הרגילים של החיים). וזה מפתח את המערכת החיסונית . לא המצאתי את זה , אמא שלי עבדה בתחום המחקר הרבה שנים ואילו המילים שלה.
כמובן באופן סביר, אם ילד יבוא הביתה כולו מלוכלך בחול , לא אתן לו לגעת ככה בתינוק.

אבל צריך לקחת בחשבון שלגדולים עלולות להיןת תולעים לפעמים

נראה לי שהם לא כ"כ יכולות לעבור דרך אמבטיה משותפת. הן יכולות לחדור רק דרך הפה, והדרך העיקרית שלהן להגיע לפה זה בתיווך הידיים. כלומר, אם הגדולה מכניסה יד לא רחוצה לפה של הקטנה, זה יכול להדביק בתולעים. אבל אם הן רק יושבות באותה אמבטיה בזו אחר זו? התולעים לא יעברו מעצמן אל האמבטיה, אם יעברו הן כנראה לא ישרדו שם, ואם נניח יעברו וישרדו - תינוקת קטנה לא יכולה עדיין ללקק את קירות האמבטיה. 

מספיק לשטוף היטב בין מקלחת למקלחת

עזרתן לי.. רק בשמחות אצל כולם

הוא כבר לא משתמש באמבטיה וקנינו חדשה לקטן

אל תגידי שאת לא בהיריון, אומרים שזה לא טוב. תגידי בע"ה.
חמותי אחרי הלידה שאלה אם אני שוב בהיריון כי נשארה לי בטן וצחקתי. אז תצחקי ותגידי בע"ה

חחחח
זה מה שאני אומרת בעז״ה... כל דבר בזמנו. אבל מקשים עליי לפחות פעמיים בשבוע שואלים... וזה מלחיץ אותי

תנשמי עמוק ותהיי רגועה. זה זמני

אני בשבוע 5, ובשבוע וחצי האחרונים פתאום מלא אנשים שואלים ומבררים עם בעלי ואיתי מה עם הריון.. כל השבת אחים שלי אמרו שאני נראת שונה..ואז גיסי לחש לי מזל טוב 😣 ממש לא ברור לי מה קרה ואיך שמו לב ( כמובן שהכחשתי) אכלתי ושתיתי רגיל ואין לי הקאות או משהו :/ אבל פשוט החלטתי שגם אם לא תכננתי לספר אני לא נכנסת מזה ללחץ או לעצבים, מי שחושב שהוא יודע שיבושם לו

ואייי איזה מבאס!
אני רק רוצה להסתיר/:
אנשים חטטנים! אני בחיים שלי לא שאלתי מישהי אם היא בהריון!

אני ?! בהריון?! אמן!!!

 תתפללי עלי....

 

תפילות תמיד עוזרות, וזה יכול לסתום קצת פיות חופרים...

השאלה אם אני כבר בהריון זה בסדר להגיד ככה? שלא א״כ יחשבו שבזכותן אני בהריון...

שיחשבו מה שהן רוצות

זה קשה ומעצבן, שנכנסים לפרטיות ובמיוחד שגם בהריון שביעי שמיני כל הזמן מתחקרים ושואלים כאילו אין לי ילדים, זאת חוצפה שלא מובנת וחוסר טקט, אבל שנים שבעלי מדבר איתה ואין שום שינוי, התיאשנו...
אני עונה בדכ משהו לא ברור כמו בעז"ה, תתפללי...
אבל בדכ היא יותר לוחצת את בעלי ומתחקרת אותו ובעלי פשוט מעיר לה שלא שואלים שאלות כאלה, וכשיהיה לנו משהו לבשר לה ומר לה.
זה ככ מכעיס אותי ברמה שאני לא מסםרת לה עד שרואים ואא להסתיר עם סווטצר וכדומה...

אני מנסה לא להיתבלט שמה רחב...
ובעזרת ה יהיה טוב

זה מעצבן אותי גם ...
אחרי ההריון הראשון אמרה לבעלי תזהר לא להכניס אותה להריון היא אחרי ניתוח😮
הייתי ב-ה-ל-ם! מה אנחנו ילדים קטנים?!
כל הזמן מתחקרת את בעלי כמה הוא מקבל , כאילו הוא אמר לך כבר למה לשאול אלף פעם ?! וכמובן שחופרת על עבודה כאילו דיייי זה מחרפן כבר....

מה נסגר איתן ?! , גם אנחנו נהיה חמות כאלה כאילו זה גזרה כזאת ?! חח


מצטערת על החוצפה אבל שלא עזר שהוא דיבר , אני התחלתי לדבר ולהגיד שזה עניין שלנו..( כמובן שלא בקטע של ריב וסכסוכים אבל כן בקטע של ״תשארו בצד שלכם ואל תתערבו״ . דיי כבר שתקתי מספיק

חמותי מדהימה ולא מתערבת בחיינו, רק במה שאנחנו משתפים (לפעמים שואלת על זה, אבל נראה לי הכי לגיטימי...)
אז בקיצור, זה ממש תלוי בהתנהלות שלך כלפי אנשים, ככה רוב הסיכויים שהתנהלות תהיה מול הילדים..

כי אני אחת כזאת שבחיים לא אכנס לאנשים לחיים ואפילו אם משהו ממש בולט אני לא אשאל כלום עד שיגידו
אז יש לי עוד תקווה חחח

תתעודדי הכל תלוי בך ;)

שאלות חפרניות, אבל לגעת בבטן כבר ממש מוגזם.
לנשום עמוק ולהתעלם ממנה
אצלי גיסי התחתן כשהייתי בשבוע 8 ולא ראו עלי כלום והסתרתי את זה שלא הרגשתי טוב. אבל אז בשבת שבע ברכות היתה לי התכווצות שרירים נוראית במותן וזה כל כך כאב שהלכתי לנוח קצת באמצע הסעודה, וחמותי באה לשאול את בעלי אם אולי אני בהריון...? הוא עשה לה פרצוף של מה פתאום וגלגל עיניים (זה היה 3 חודשים אחרי החתונה שלנו) אבל היא לא השתכנעה, ואחרי חודש כשסיפרנו לה היא אמרה נו בטח כבר הבנתי מזמן... מעצבנת! ועוד שבדרך כלל סבלתי מהתכווצויות כאלה בכלל במחזור, אז אם כבר שהיו חושבים שקיבלתי מחזור מה ישר הריון...

השאלה אם עליי לספר בשלב זה?
ז״א שבוע 10 זה מוקדם { לפני שקיפות..}. זה לא סיכון לספר? בשלב כה מוקדם? או שזה לא מוקדם? לא מבינה בזה..🙊

את מחליטה מתי הזמן הנכון עבורך. אני סיפרתי בשבוע 13 כי לא רצינו לספר לפני שאהיה בחודש השלישי. כל אחד והבחירות שלו

אני לקחתי את הסיכון שאם ח"ו יקרה משהו, ידעו מזה.
אני לא אחת שמסתירה, והיה לי חשוב שדווקא במצב הרע יהיה לי תמיכה.
סיפרתי בסביבות שבוע 8 להורים, ב 10 לאחיות ואז בסביבות 11 לגיסות, ולסבים וסבתות וגיסים ואחים רווקים סיפרתי רק אחרי סקירה בשבוע 16 ישר עם מין העובר...
אני שמחה מזה ממש..
החברות האמת, היו כאלה שידעו מוקדם כי סיפרתי לתמיכה ועזרה, והרוב ידעו החל משבוע 20 כשכבר יצאה בטן.
דווקא לחברות שלא רואות אני ממש לא רצה לספר, אלא אם כן יש לי סיבה רצינית.

תעשי מה שטוב לך

תעשי מה שנוח לך, אין בזה כללים. אני סיפרתי בכל ההריונות לאמא שלי וחמותי די בהתחלה. וגם בהריון הראשון שהיתה לי בו הפלה בשבוע 8 , הן ידעו וזה דוקא עזר לי, הן תרמו מנסיונן( מסתבר שכמעט כל אישה עברה הפלה בחייה), ועזרו לי להרגע ולהרגיש שלא קורה לי משהו חריג.

אני פשוט מכוח הנסיבות ייאלץ לספר לא בגלל שאני רוצה באמת
פשוט דוחקים בי

שכאילו אין לך בחירה מתי לספר.

אבל זה בדיוק הנקודה - שאת תבחרי מתי לספר ולא כי דוחקים בך.

ממש מעצבן שנכנסים לתוך העינינים האיישים
אני צריכה לבדוק אם יש אופצייה להקדים טת השקיפות עורפית... באיזה שבוע זה בדרך כלל??

כדי שלא יקרה שהשכנות ידעו לפניהם... (-;

וגם בכללי להימנע מהחלקה.

( גם אין לזה מקור הלכתי ).

שיש עוד דם בשיליה שיכול להיכנס לתינוק וזה ממש בריא
כדאי לחכות קצת ליפני שחותכים

אפשר לבקש לחכות עד שיהפוך ללבן. הרעיון הוא שבכמה דק אחרי החידה ממשיכים לזרום חומרים מחבל הטבור אל התינוק, זה דם שמכיל הרבה תאי גזע וכד' שיכולים לסייע לתינוק.

שזה יותר מעלה סיכוי לצהבת אחר כך.
אבל חוץ מזה, היתרונות הם כמו שציינו כבר, יותר חמצן, עוד תאי דם מהאמא לתינוק שמגיעים...

יש היום בבתי החולים מודעות רבה יותר לא לחתוך ישר

שזו לא סיבה לא לאפשר השהיית חיתוך.
ואכן חיכינו עם הניתוק עד סיום זרימת הדם וברוך השם לא היית השפעה שלילית יל הילדה (כמובן מקרה אחד לא מייצג על הכלל זה רק דוגמא)

לא בגלל ניתוק מיידי או מושהה של חבל הטבור.
וולא אמרתי שזה לא קצת מעלה סיכון אלא שזה לא סיבה מספקת לא לעשות את זה. (לא זוכרת כבר בדיוק מה שוחחתי עם המיילדת זה היה די מזמן)

אולי לחלק a ולחלק b?
עכשיו מבינה שכנראה לא הבנתי נכון ולבעלך יש ab...

למשל אם יש לאמא a ולתינוק o אין בעיה.

הבעיה היא רק אם לתינוק יש משהו שלאמא אין. למשל לאמא יש o ולתינוק a (או b, או ab). או לאמא rh שלילי ולתינוק חיובי.

את חבל הטבור? המיילדת? הדולה? הבעל?
האם יש בעיה הלכתית עם זה שהבעל יגזור את חבל הטבור או שזה בסדר?!

מהבנה פשוטה שלי. אישה לאחר לידה נמצאתבמצב שהיא אסורה על בעלה וכל קשר של מגע ביניהם הוא אסור. אז גם יהיה אסור לבעל לחתוך את חבל הטבור שברגעים אלו הוא מחובר וחלק מגופה של האישה.

בהתחלה אמרתי שכן ואז כשהיא נתנה לי את המספריים לא הייתי מסוגלת לעשות בעצמי את הניתוק הזה בינינו אז נתתי למיילדת.

זה כדי להוריד סיכון לצהבת.
ואילו להשהיית הניתוק יש יתרונות רבים ומשמעותיים יותר.

אם ככה למה זה הנוהל הסטנדרטי? ומשהים רק אם היולדת מבקשת? אולי יש עוד סיבות שהניתוק המיידי כדאי יותר מלחכות כמה דקות?

וחלק מהמיילדות כבר שואלות מיוזמתן אם להמתין עם החיתוך

והמילדת אמרה לי שזה מה שהם עושים בדרך כלל

שעמוס בחדרי הלידה, ואחרי שהלידה עברה בשלום ב"ה רוצים לפנות חדר ליולדת הבאה.

אבל כמו שכתבו לך, המודעות לחשיבות ההשהיה הולכת וגוברת, ורואים תהליך שבהרבה בתי חולים הסטנדרט נהיה לחכות עם החיתוך.

באחת הלידות אצלי החבל היה קצר, והמיילדת לא יכלה להביא את התינוק לחזה שלי כל עוד הוא מחובר. כבר לא יכולתי לחכות יותר לחבק אותו בידיים, להניק... אז ביקשתי מעצמי שתנתק.

😬
כדי לסיים את הלידה וללכת הביתה אחרי משמרת וכו'

לא נראה לי שזה מה שישנה להם, ממילא את יכולה להשאר בחדר לידה עוד זמן עד שומרים לנקות אותך ואחר כך נותנים להניק בחדר לידה, אף פעם לא מיהרו להוציא אותי מחדר לידה בלחץ כזה שלא היה להם 2-3 דקות לחכות עם חיתוך חבל הטבור.

הכל נעשה בלחץ 😢
וזה היה חצי פריקה, ברור שזאת לא סיבה מוצדקת למהר

בלידה האחרונה שם רק אחרי שלוש שעות העבירו אותי למחלקה.בדר"כ הם משאירים בערך שעתיים להתאוששות במיטה...ואח"כ יורדים למקלחת,מתארגנים ועוברים למחלקה

היום בבתי החולים יש מודעות גדולה לעניין.

בלידה האחרונה שלי המיילדת זו שאמרה שהיא משהה את החיתוך כדי שהקטנה תקבל כמה שיותר גם מחבל הטבור...

לידה פעילה ולהתייעץ עם מיילדות ודולה. אני השארתי עד שלא היה דופק בחבל עצמו.. זה חשוב לדעתי. אלא אם כן את רוצה לשמור דם טבורי

בעז"ה שתזכו לשפע ברכה

כתבת בצורה נורא מרגשת.
בעז"ה מאחלת לך שהקב"ה ירעיף עליכם שפע של אור וטוב!

שתזכי לשפע גדול