וכל הכבוד שאת כ"כ יודעת מה את צריכה ואיפה זה מתנגש...
מאוד מעריכה אותך על זה, כי לפעמים נוטים לשקוע במין קהות חושים של :לא הולך, לא יודעת למה ועזבו אותי.
ואני רואה (קוראת ) אותך כאחת שלוקחת את עצמה לידיים ומנסה לחשוב למצוא פתרונות- כל הכבוד!!
לגבי השאלה הראשונה- אני תוהה האם בעלך בנ"א של לילה?
אולי הוא יכול לבוא לקראתך, וחלק מהשבוע לפחות לבוא לישון אתך מוקדם וגם לקום ביחד איתך בכיף?
לדעתי שווה לפתוח על זה שיחה איתו ולראות מה יש לו לומר...
לגבי להישאר עם התינוקי או לא- זה נורא אנושי, אימהי, הגיוני, מובן, קורה אצל הרבה. את מעניקה לו את כל כולך, אבל גם את בנ"א עם צרכים. זה לגיטימי.
אולי פעמים קודמות היה לך אחרת אבל כל ילד ומה שהוא התזמון משמים המדויק שבו הוא מגיע...
ואם קצת קשה לך עכשיו- את נורמלית. את אמא נהדרת שמודעת ליכולותיה.
אולי לא צריך אמירה קיצונית של לחזור לעבודה אם תכננת להאריך עוד,
אבל בהחלט טוב לשקול להכניס אותו מדי פעם לכמה שעות למטפלת ולתת קצת זמן לעצמך- לצאת קצת, לפגוש חברות, אולי אפילו לישון.
הוא יקבל אח"כ אמא רעננה סבלנית ושמחה וזה הכי חשוב!!
את מדהימה ושה' יתן לך כוחות- המון כוחות!