פורום הריון ולידה (עמוד 3809)

זה רק בשבועות ראשונים ככה, אחר כך יורד. שישה שבועות זה ממש קלסי שהחזה נהיה רך. זה לא סימן לבעיה.

סימן לבעיה זה כשאין הרטבות בחיתול (או מתמעטות מאוד).

זהו שהיום בבוקר הטיטול היה ממש רטוב אבל זה אולי כי נתתי לו בלילה עוד60 מבקבוק שאוב כי לא הייתי בטוחה בעצמי..
אני ממש מבולבלת ומפחדת שלא יהיה לי יותר חלב...
גם אחרי שהנקתי אותי שאבתי ויצא לי רק 10חח שבדכ יוצא לפחות 60...

במיוחד ששאבת אחרי הנקה. המדד להנקה טובה הוא עליה במשקל, טיטולים רטובים, ונינוחות של הילד. לא צריך להיות לחוצים. כל עוד העליה במשקל תקינה, הכל בסדר

כמה העליה במשקל שלו טובה
הוא נולד 2700 יצא מהביהח 2500 ועכשיו הוא בן חודש וחצי שוקל 3600
נשמע ממש קצתתת

את מזינה תאריך לידה ואת הנתונים והוא מחשב לך

תינוקות יונקים צריכים לעלות בין 150-250 גרם בשבוע בחודשים הראשונים. שלך עלה את זה

אם זה רק חצי יום אל תדאגי, יש דרך לעודד ייצור חלב, אבל ברוגע ומנוחה,
אם היו לך תוכניות עמוסות היום אז כדאי להפחית
לנוח ולשתות המון,
ולהקפיד להניק להניק להניק,
כגודל הביקוש ככה הגוף ידע לייצר יותר,
יכול להיות שיש קפיצת גדילה ולכן הגוף לא ידע שהתינוק עכשיו צורך יותר ולכן כרגע אין לך מספיק.
אם את מחליטה לתת תוספת בבקבוק (לא נראה לי נצרך כרגע אם זה רק חצי יום ככה)
אז אל תשכחי לשאוב במקביל, גם אם לא יוצא כלום, רק ככה הגוף ידע שהיה חסר.

בהצלחה!

כשהקטן/קטנה אוכלים הם בוכים או רגועים אחרי?

אם אין חלב אז יהיה בכי כי נשארים רעבים,

אם יש אז הם אוכלים ולא בוכים כי זה משביע אותם

לאט לאט החלב מתאזן ונוצר בזמן היניקה.
תמשיכי לעקוב אחרי טיטולים. תמשיכי לשתות ולאכול טוב. בהצלחה.

ושאיבה היא לא מדד לכמות החלב.

תודה נסיכות!!! אתן ממש מרגיעות!!!
הוא רגוע אחרי האוכל וזה באמת נתון מרגיע..מקווה לטוב תודה רבהה

סביב 6 שבועות.
לנוח להניק הרבהההההה ויעבור

תניקי לעיתים תכופות ותחזרי להתמלאות בעז"ה
לפעמים קפיצת גדילה
לפעמים הם מנחמים את עצמם ולא נותנים הפוגה בין הנקה כדי להתמלאות
לא אומר כלום
תשתי תירוש זה מאוד עוזר להחזיר אנרגיה וגם שומר עוזר לי להתמלא

כל הזמן מדברים עלזה ואין לי מושג מה זה..

מתבטאת בהתקדמות התפתחותית אצל התינוק, ובכמה ימים של חוסר נינוחות ובדרכ רצון לינוק כל הזמן. המטרה היא בעצם להגדיל את ייצר החלב ע'י התינוק ולהתאים את כמויות החלב לפי הצורך שלו. בדרכ זה יומיים שלושה שהתינוק יונק כל הזמן ואז זה עובר.

ואני חשבתי לתת לי כל הזמן שרוצה כדי לא לעשות לי כאבי בטן...

שבאמת בקפיצת גדילה התינוק יכול להיות לא רגוע ו"להתעצבן" על השד. כי הגוף עוד לא קלט את הביקוש שגדל ואז באמת יד פחות חלב ממה שהתינוק רוצה. אבל חשוב להמשיך להניק כי אחרת הגוף לא יקלוט. אחאי הלידה הזאת, שהיא לא ראשונה והנקתי גם את הגדול, הייתי על סף יאוש מהנקה. אז תחזיקי חזק ותזכרי שזה עובר תוך כמה ימים.

ובעניין אחר- הייתי מחכה עם השאיבות לביסוס ההנקה...

אחרי הנקה לפחות פעם ביום כי אני עם פיטמות סיליקון (בגלל פיטמה קטנה)וגראתי שבגלל זה התינוק לא מצליח לרוקן את השד עד הסוף.לכם כדאי לשאוב כדי להרגיל את הגוף כן להוציא יותר...

פטמות סילקון יכולות לפגוע בתפוקת החלב.

בביהח אמרה לי להשתמש בזה כי הפעימה שלי פיצית והוא לא יכול לתפוס אותה..לכן אני שואבת לפחות פעם ביום אחרי שהוא אוכל..

גם אם היא תותחית, אין לה את היכולת לתת מענה טוב לכולן.
ממליצה בחום ללכת כמה שיותר מהר ליועצת מוסנכת לפני שיהיה נזקים.

מכירה מישהי טובה באיזור ירושלים??

מקווה שמשהי אחרת תענה לך על השאלה הזאת..

אשמח להמלצות

שמתי לך בכותרת, שישימו לב.

המון הצלחה.

רואה את ההודעה שלך בכותרת,אני ממש חדשה פה ולא כל-כך מתמצאית,אפתח שירשור חדש
תודהה

בד"כ לא קוראים את כל התגובות

ואפשר לעשות חיפוש בפורום ולראות שרשורים בנושא.

כדי להגדיל מנה יונק לעיתים תכופות עד שהגוף מבין ומייצר יותר...

כל שבוע בערך הכל משתנה,
זמני שינה
צורת הרדמות,
שיניים,
אוזנים,
הנקות


בקיצור- שנה של שינויים
מה שעזר לי- לדעת שכל שינוי יעבור
ושזו תקופה זמנית
ולשמור על שגרה מסוימת מגיל חצי שנה בערך. (אבל לא להתעקש על זה.)

עד שמגיעים לאיזון הנכון אחרי שבוע זה כבר לא מתאים

והרופא צדק

הוא ישב בתנוחה שבקושי איפשרה את השקיפות עצמה
אבל ממה ששמעתי יש טעויות בשלב הזה ומצד שני בד"כ אם הרופא ראה בוודאות זה כנראה נכון..

כדי לדעת בוודאות גמורה את המין. לכן לפעמים יש טעויות בשלב זה...
לי היתה טעות פעם. אמרו לי שזה בן בשקיפות, בסקירה אותו רופא אמר שזה בת. וכך היה...
קשה לחכות.. ורוצים כבר לדעת.. אבל תשובה ודאית יותר תוכלי לקבל רק באולטראסאונד מאוחר יותר.

אצל הבכור - הרופא אמר שזו נטייה לגברת, אבל היה בן.
אצל השני - הרופא לחץ ולחץ, וחקר והרג אותי... ואמר שזה בן וצדק.
אצל השני - הרופא אמר שזה בן וצדק.

אצל הבכור אמר נטייה לגברת (בהסתייגות) או היה בטוח בעצמו?

ומתי אפשר לדעת בטוח? בסקירת מערכות מוקדמת זה אפשרי?

אני חושבת שאפשר לדעת בסקירה מוקדמת, אבל אציין שמעולם לא עשיתי את הבדיקה הזאת...

ובסקירה זו אכן בת.
אבל כדי להיות בטוחים נחכה ללידה בעז'ה!

אבל בשבוע 15 בערך אמרו לי שזה יותר מידי בן
ובלשון הרופא- לית מאן דפליג...
(בעלי היה צריך להסביר לי מה זה אומר)

צדקו וכבר מהשקיפות ידענו מה המין. למרות שתמיד הרופאים שעשו את השקיפות אמרו שזה מה שנראה להם ולא רצו להתחייב

בשקיפות אמר שזה בן.
וגם היה מצחיק והקיף בעיגול את ההוכחה שזה בן.
כמובן שלא היה בטוח בעצמו מאה אחוז. אלא אמר 99.9%

הוא כתב על התמונה בדיוק מה זה
מעניין אם יש עוד רופאים כאלה או שמישהי כאן מזהה.. הוא משעשע

רק לא ידעתי אם אני יכולה לומר את זה פה חחחח

זה היה הורס

אולי זה אותו אחד? בב"ש..

שלי במרכז. וממליצה עליו בחום!

מסקרנות..
כי בסקירנ הראשונה הייתי אצל מישהו במרכז

יש בהחלט כמה(:

אבל בשבוע 15 הרופא אמר לי שזה נראה בת

ובשבוע 25 בערך ראו בברור בן

נולד בן...

תמיד בשקיפות אמרו שהם בנות

 

רק לדעת איפה את עומדת

ואין שום הכרח לבדיקת בטא (ביתית או ב. דם).

אני תמיד מעדיפה לא לבדוק לפני איחור רציני, כי ממילא הרבה הריונות נופלים בשבועיים הראשונים.

לק"י

אישית לא הייתי הולכת לרופא נשים בלי לוודא קודם שזה אכן הריון.

איזה קשה..

לא כ"כ מבינה בזה,

אז חיבוק ושיעבור בקלות.

 

מה שכן זוכרת-

אולי לפחות בהתחלה שמישהו אחר יתן לה?

סבתא\אבא\מטפלת, הבנתי שכך יותר קל להם לאכול מבקבוק.

אפשר גם לנסות עוד סוגי בקבוקים, כמו מאם או אוונט, טומי טיפי- מדמה הנקה כמדומני.

 

בת כמה היא?

 

בהצלחה רבה!

את חייבת לשאוב! אולי היא גם יותר תתרצה לבקבוק אם יהיה בו חלב שלך

אפשר לתת לה בינתיים במזרק או אפילו בכוס

רפואה שלמה!

תנסי בקבוקים חד"פ. הפטמה שלהם רכה יותר.

אם את רוצה להשקיע- יש למדלה בקבוק תואם הנקה.

הוא מיועד לשימור הנקה, לא לסרבני בקבוק

אני בגיל גדול יותר, היזקתי אותו בתנוחת הנקה, נתתי לו בקבוק בפה, כאני מחזיקה אותו עם הסנטר, ורקדתי איתו ושרתי לו ובכינו שנינו, ובסוף הוא לקח.
ואז מתוך שינה נתתי גם.
היה קשה, אבל הייתי נחושה וזה עבד.
אולי בגלל זה הוא כבר לא אוהבת אותי ורוצה רק את אבא
אבל אצלך זה רק לשבוע..

נדחה קצת כי הייתי תקופה אצל ההורים, רחוק ממנה. נפגשנו אחרי חודש וחצי-חודשיים.

הוא מפגש שבו מדברים על הלידה. זה מאפשר לעשות עיבוד של החוויה שהיתה. זה דבר שיכול לתרום אחרי כל לידה ושיכול להיות מאד משמעותי במקרה של לידה מורכבת.

אם הייתי מבקשת - יכול להיות שהיינו נפגשות גם כמה חודשים אחרי.

אבל בע"ה מקווה שניפגש כבר בלידה הבאה

בפעם הראשונה (לידה ראשונה) היא התקשרה אחרי הלידה פעם או פעמיים ורצתה לקבוע פגישה, אני לא הבנתי בשביל מה וסירבתי. (נפגשנו רק בחדר לידה כי קבעתי איתה ממש מאוחר ולא הספקנו מפגש מקדים).
בפעם השנייה (לידה מתקדמת יותר) היה לי קשר טוב איתה ונהנתי לשבת ולשוחח על הלידה. אני חושבת שזה היה שבועיים אחרי בערך.

אני מעבדת את הלידה עם בעלי, אז זה סתם היה נחמד ומילא איזשהו מקום של סקרנות לשמוע איך היא רואה את הדברים.

אבל בשבוע 33.
נתנו זריקה להבשלת ריאות למקרה של לידה מוקדמת. ייתכן שיתנו לך גם.
תנוחי ותשתי הרבה, בע"ה שיקח עוד זמן

יש סיכוי שיתארך, אצלי היה אורך 21 בשבוע 29 נחתי כמה ימים ועד שבוע 34 היה לי אורך של 30 +.

אח"כ התקצר מאד קיבלתי זריקה להבשלת ריאות והייתי בשמירה וכו אבל אני לא בטוחה שאני דוגמא טובה כי אני עם הסטוריה של קיצור צוואר, רק רוצה להראות שיש סיכוי טוב שיתארך חזרה....

אם לא יתארך כנראה יתנו לך זריקה להבשלת ריאות ויעשו מעקב של האורך ואולי גם תצטרכי להמשיך להיות במנוחה.

בהצלחה רבה ולידה קלה בעיתו ובזמנו

תכניסי את עצמך לסוג של שמירה תנוחי הרבה ותשתי הרבה מים, הצוואר הוא דינמי ויכול להתארך בהצלחה!!

חוזרים לפעילות כרגיל?
אני גננת ואני בלחץ ממה שיקרה הלאה..
ואוףףף

יהיה לך יותר טוב , ותלדי יותר קרוב לתאריך.
מנסיון, גם לידה בשבוע 36 זה מוקדם לעובר.

אני בבית, כמעט לא עושה כלום. אבל עדיין.. קצת סדר פה ושם. הרופא אמר לי רק לא לעבוד, לא לעשות ספורט ולא לקיים יחסים. מוצר לי לעזור לבת 4 להתקלח? לשבת בסלון?
אוכל נקנה לשבת..
לא יודעת מה אני אמורה לעשות וכבר מתחילה בדמיונות של כל מיני מיחושים בגב התחתון.

דרך אגב לא אמרו לי ממה הכאב בטן- יכול להיות שזה בגלל שהיא במצב עכוז ובועטת לתוך האיברים הפנימיים. לפני שבוע וחצי היתה במצג ראש.

אבל לשבת וללכת זה כמעט אותו דבר כי זה גורם לחץ של התינוק על צוואר הרחם ואז הוא מתקצר.
אכן, צריך להמנע מקיום יחסים.
וכמה שזה קשה, הצעה ידידותית, תעצמי עיניים ואל תראי את הבלאגן בבית. כי אין סוף לסדר את הבית.
באחד ההריונות, כשקיבלתי שמירה עם צוואר מקוצר 24 ממ, בהתחלה אשפזו אותי כדי לתת לי זריקות של הבשלת ריאות לעובר, ואחרי ששחרו הייתי מאוד "חכמה", ובשלתי קצת וסידרתי קצת את הבית וכו... ובבקורת הבאה אצל הרופאה שלחה אותי לאשפוז שוב. כי שם באמת שוכבים בלי לעשות כלום.
ועדיף ויותר נעים לשכב בבית ולא בבית חולים.

וזה חזר אחרי יומיים מנוחה לאורך טוב.. לא זוכרת כבר כמה.

לא יודעת אם זה שזה היה שבוע מתקדם משנה את העניין אבל אולי..

התקצר בשבוע 32 ל13, והתארך חזרה

מה ההוראות אם מתארך?

התארך ל3.8 סמ, אני חוזרת לשגרה.

אבל כדאי לך לשמור על עצמך ...
המשך תקין בעז"ה

אבל שיהיה בהצלחה, בקרוב בבריאות ובשמחה
וברוכה הבאה
תעדכני בבשורות טובות

אבל סתם מהסתכלות פשוטה על הסביבה - נראה שיש כאלה שנקלטות כבר בטיפול הראשון, ויש כאלה שנקלטות רק לאחר טיפולים רבים... (או אפילו בכלל לא )

מאחלת לך שאת תהיי בצד הטוב של הסטטיסטיקה!

הרבה כוחות ובשורות טובות בקרוב!

העיקר למכור ולדחוף אנטיביוטיקה!

(אני חושבת - ואל תסקלו אותי - שהרופאים היום אולי לא מכירים כ"כ מה זה אבעבועות רוח, בגלל החיסון שיש נגד המחלה הפשוטה הזו... שזה הזוי בפני עצמו )

תישארי רגועה ותעקבי אחרי החום.

אנחנו לא יודעים למה הגברת פרחה. זה אפילו קרה כמה פעמים ברמות חומרה שונות. ואפילו עכשיו כשהיא בת שלוש היה יום אחד שבעלי שם לב שיש פריחה ואחכ נעלם.

טוב שהלכת לרופא, תעקבי ואם את לא רגועה תלכי שוב.

יכול להיות גם רגישות/אלרגיה/אסטמה של העור,אף אחד מהם לא מלחיץ מלבד אלרגיה כשהיא לא מטופלת,פשוט תעקבי ותראי בעקבות מה זה קורה אם חוזר על עצמו..
נתת לה אוכל חדש?החלפת סבון במקלחת?חומר בכביסה?

הדבר היחיד שאולי אולי שוננ זה שהיא לקקה אתמול מלפפון חמוץ.. ואל תשאלו איך היא הגחעה אליו חחחח

מהחומרים שכובשים בהם את המלפפונים החמוצים.

כי החום נמוך מאוד יחסית, ואם החום לא עולה, הוא לא הסיבה לפריחה.

אם החום בינוני ונשאר ככה, לא צריך לדאוג מדי.

אל תדאגי.

לי תמיד אמרו שחום הוא מ38 ומעלה. 37.5 ומעלה נראה שאולי מתפתח משהו. 37 זה חום רגיל, אולי כדאי לערב שלא עולה, כי היא קטנה. אבל לא מבינה למה להלחץ( חוץ מזה שזו ילדה ראשונה ובשלב הזה הכל מלחיץ...)

יש מקומות שצריך להוסיף מעלה או לפחות חצי

כמו שאמרו פה. תעקבי.
וכמובן תמנעי ממנה בכל מחיר כרגע מלפפונים חמוצים. היא פיצית היא לא צריכה את זה כרגע

רפואה שלמה!

(אצלנו הופיעה פריחה, לקח קצת זמן עד שקלטתי שזה מהמרכך כביסה. גם המרכך הקודם וגם החדש האלרגני לא היו מיועדים לתינוקות)

תעשי שטיפה סחיטה נוספת לכביסה.
בלי חומרים.

אבל אצלי הוא היחיד מבין שלושה שניסיתי שלא עשה לי כמעט אף פעם בעיות. האחרים גרמו לי לדימומים נון-סטופ.

אבל אני מבינה שכל אחת בנויה אחרת ולכל אחת עובד משהו אחר.

רוב הרופאים שאני מכירה, הטובים שבהם, עמוסים בעבודה עד מעל לראש, יכולים להרוויח סתם על לקוחות בפרטי אם בא להם השלמת הכנסה מדהימה, וגם עושים הנחות כי הם בני אדם רחמנים וטובים במיוחד בדרך כלל.

הרופאים הטובים במיוחד,רובם, אוהבים בני אדם, רוצים לעזור, ומכבדים את המטופלים מאד. זה הניסיון שלי ב"ה.

ולמה לא לשים נובה טי פשוט?

בקטע של דלקות וגם ניקוב הרחם. יותר מהתקן נעוץ.
כל העניין נראה לי מחריד, לא מעלה בדעתי לשים התקן אי פעם בחיים.. אבל ממה שקראתי ההתקנים הישנים, נחושת וצורת T, יש להם הרבה חסרונות.נובה טי הוא כזה, ישן, נכון?

גם אותי המחשבה כל התקן מצמררת, אבל הורמונים בגלולות נוראיים הרבה יותר.

ממה שאני מכירה בעולם הפוריות, שומעים את זה מהרבה רופאים:
יותר קל לרפואה "לתקן" אי סדירות הורמונלית מכל סוג שהוא, מאשר לתקן בעיות "מכניות" של צלקות והידבקויות ונזקים כלשהם לרחם. הפער משמעותי. אז שומעים על רופאים שלא ממליצים לנשים בגיל הפוריות על התקן כקו ראשון למניעה.

זה לגבי פוריות.

לגבי תופעות לוואי - זה מאד אישי. אני הייתי שנים עם גלולות והיה לי נהדר ממש.יותר טוב מאשר בלי מכל הבחינות. אבל יש גלולות שלא היו לי טובות.. כך שצריך ניסוי וטעיה עד שמוצאים מה שטוב, ויש כאלה שיושפעו מזה הרבה יותר ובשבילן גלולות הן אסון ואולי את כזאת. ואת לא היחידה..

ועוד משהו ששמעתי רק בשבוע שעבר:
לקיחה של גלולות מהסוג המשולב,שמונעות ביוץ, יכולה להאריך מעט את שנות הפוריות. זה נושא שנוי במחלוקת ולא וודאי, אבל יש פוטנציאל כזה. והגלולות האלה לא פוגעות בפוריות, זה ממש קונצנזוס. אז זאת רק הערת שוליים, אבל שוב, מבחינת פוריות כנראה גלולות משולבות מנצחות בהליכה.
ולמי שסובלת מהן זה כמובן לא יעזור..

ולדחוף הורמונים זה בטח לא הכי בריא.

אם יש בעיות בהתקנת ההתקן זו באמת בעיה. שמתי בחיים כבר 3 פעמים התקנים. ב״ה שהרופאה היתה מיומנת מספיק בשביל לשים אותם.

של רחם, צוואר הרחם ושחלות..
כך שזה באמת לא כזה משמעותי בעיני.

מה שאת אומרת "לדחוף הורמונים" זה כבר הקטע של ההרגשה שלך, שעדיף לך לנטרל כשאת באה להשוות..

אני מרגישה זעזוע עמוק ביותר לגבי התקנים, נראה לי שאצלי היחס להתקנים וגלולות הפוך מאצלך.. אבל עדיין אני מוכנה לדבר עליהם על סמך הנתונים הידועים ולהדחיק את הרגשות שלי כי הבנתי כבר מחכמות הפורום פה שיש הרבה נשים שזה טוב להן.. הנה, הצלחתי לעשות השוואה רגועה בין נובה טי והתקן נעוץ

כדאי להתיעץ עם כירורג שד. 

לא יודעת מה זה הנעוץ הזה, עם התקן רגיל אני חא רואה כל בעיה. להפך
בלי הורמונים, בלי התעסקות של לקחת גלולה, לשכוח, להיות בלחץ...
פשוט שגר ושכח
הסיכונים כל כך נמוכים שאין מה לקחת את סה בחשבון לדעתי.. יותר מפחיד שבתופעות לוואי של הגלולות כותבים על סיכון יתר בסרטן השד ח"ו! לא סבלתי את הגלולות

בהתקנים מהסוג הישן.
אבל צריכה למצוא ולקרוא שוב, אני באמת לא בטוחה. 20% זה המון המון. מה שכן, בטח הכוונה לכאלה שאינן נשואות ומחליפות בני זוג לצערנו..
גם אם זה 5% זה המון ברמות הזויות.

סרטן שד זאת לצערנו מחלה נפוצה, ואם גלולות מעלות את הסיכון ב 0.05% אחרי לקיחה של חמש שנים רצוף, רק בחלק מהניסויים שנערכו, זה שונה מאד..

גם אם היינו רוצות לעשות הכל אחרי שבדקנו ולמדנו.. אנחנו מחליטות עם הרגש.. אז אני לא אשים התקן גם אם תוכיחו לי באותות ובמופתים שזה נפלא, ויש כאלה שלא תקחנה גלולות גם אם יראו להם שזה עדיף לחלוטין..

אז חבל"ז..

עם התקנת ההתקן. כדי שגם אם יתחיל להתפחת משהו האנטיביוטיקה תחסל מיד.
טיפול קצת של שלושה ימים סכהכ

כנראה בהתחלה הסיכון הכי גבוה אז נותנים ליתר ביטחון. אבל הסיכון לא נגמר, רק יורד קצת כנראה

אבל ליבי איתך.. נשמע חוויה מבלבלת ולא נעימה:/

המלצות? האם בהתחלה גורם לדימומים?
מתלבטת מאוד...

לא תדעי אם לא תנסי

לא גרם לי לדימומים. כיף להתנתק מהורמונים.

בפעם השניה נכנסתי להריון איתו כשהתינוק היה בן שנה וחודש.
כפרה על ילדת הזכיה בפיס שלי.

שהרופאה תגיד את דעתה שהיא לא מחזיקה מההתקן הזה וכו 

ההיתי קצת בהלם מכל הסיטואציה של מה שספרתי שלא רוצה לדבר כדי לא לקחת פרנסה..

ואז היא לא רוצה לתת המלצה על התקן אחר אם אני לא יבוא אליה וכו..וכו

בכל מצב אחרי המלצות של חברות ובכל מיני מקומות באינטרנט שקראתי היום התקנתי את זה ונקוה לטוב..

עדיין הבטן נפוחה ואנשים רואים.
לי אף פעם לא שינה מה גורם לזה, הבטן יצאה לי בהריון הראשון כבר בשבוע 10 וראו ממש בשבוע 12.
בהריון השני דווקא ראו יותר בשבוע 19 וזה היה נחמד

וזה ש"רואים" על עצמך זה לא במת מה שאחרים רואים..

חחחח זה מהתחלה
מדברת על חברה שביקשתי ממנה שתגיד לי כשרואים, במקביל אליה אמרו לי עוד כמה שלא יידעתי ובכ"ז לא מנע מהם להגיד לי.
אצלי הנפיחות לא ירדה בין השלב של הנפיחות ההורמונלית לשלב שבאמת הבטן יוצאת מעצמה.

אצלי בהריון השלישי הבטן יצאה בחודש שישי אבל ברור שזה משתנה מאחת לשניה

זה מוריד נפיחות מעיים/

אם ממש קריטי לך תקני אחת יקרה מאד ששומרים בקירור, קוראים לה vivomixx והיא עולה 190 בסופר פארם, 150 במכבי, ויש בה רק עשרה שקיקים.. אבל באמת מהפכנית. אצלי זה הוריד בטן ברבע שעה, כתוצאה מרגישות + אוכל לא מוצלח ולצערי לא מהריון, אבל זה בכל זאת יחסית דומה.

 

(אם אני מבינה נכון הנפיחות היא בגלל האטה בפעילות המעיים בגלל הקפיצה בפרוגסטרון. זה משנה את פעילות החיידקים הטובים והרעים, בדרך כלל לטובת הרעים.. וגם סתם גורם לבטן מלאה. הפרוביוטיקה עוזרת לטובים לנצח..)

בשבוע 8 - כנראה נפיחות הורמונלית
ואח"כ המשיך משם לבטן הריונית

זה קורה כבר בשבוע 8 ובשבוע 10 כבר אומרים לי וואו איזה יופי שיהיה בשעה טובה 

וזהו התרגלתי הריון רביעי כבר לא מתייחסת 

אבל זה באמת משהו מפחתי אצלינו גם אחיות שלי זה אותו דבר ... דפקט מולד תורשתי גנטי איך שתקראי ליזה 

זה קשור להרבה דברים.!
מיקום הרחם, שרירי הבטן ועוד...
זה לא תורה מסיני ואפשר לשנות את זמן יציאת הבטן להריונות הבאים ..

והוא יפנה למה שצריך והיכן שצריך.
תרגישי טוב!

זאת תהיה עבודה קשה, והחלב יתגבר בהדרגה.
אבל בשביל זה את צריכה משאבה שתצליח לשאוב קודם...
וגם להשקיע בלאכול מזין, לשתות המון ולנוח.
השאלה היא אם במכלול השיקולים ובנקודת הפתיחה שלך שווה להתחיל בתהליך הזה. (אני מכירה מישהי ששאבה 20 בקושי ועלתה לכמות של ארוחה מלאה)

אם את הולכת על זה, אז תנסי במהלך היום אחרי ארוחה טובה לשאוב. אם יוצא משהו (לא משנה כמה) אז תמשיכי לשאוב עוד זמן מה, תקפידי כל יום בשעה קבועה, תראי אם אחרי שבוע- שבועיים הכמות גדלה. תוסיפי עוד זמן שאיבה רק ככה הגוף יבין שצריך לייצר עוד חלב.
אבל קודם כל את צריכה להבין שצריך להקפיד על מנוחה ושתייה.

נראה לי אני צריכה לחשוב על זה ממש ברצינות וכמה באמת אני יכולה להשקיע בזה...

אם יעשה לך טוב לצאת לסיבוב לנשום קצת אוויר אז תעשי את זה.
עדיף לא להוציא תינוקות במזג אויר קר, אז את יכולה לצאת כשבעלך בבית.
זה טוב להתאורר קצת...

ושלושה שבועות אחרי יצאנו למסעדה כל המשפחה ועשיתי טעות ונסעתי לקניון אחכ לקנות כמה דסרים, סבלתי בטירוף! לדעתי אם את יוצאת אז צאי למשהו ממש מתון שלא דורש ממך מאמץ בכלל, רק כדי לנשום אוויר.

אחרי 3 שבועות

ממש ברמת לשבת על הספסל ולא יותר

הילד כבר היה עצמאי ולא בורח...

ומתי שרוצים- 3 דקות חוזרים ונמצאים בבית המגונן...

לקח לי המון זמן עד שהיה לי כח לצאת איתה.
אני הייתי יומיים בבית ואז בבית החלמה כך שראיתי נשים אחרות והיה לי אוורור. אם את מרגישה מספיק טוב אחת יכולה לצאת קצת, אבל לא לבד עם העגלה, זה קשה לטעמי.
אולי תזמיני חברות? משפחה?

לק"י

או לבקר אנשים בבית שלהם או להזמין אלייך.

לא רוצה לעשות אאוטינג כי זה סיפור שאני מספרת לכל העולם...לא סתם להתאוורר אלא למקום תובעני שנמש לא מתאים ליולדת. וזו היתה טעות הרגשתי אחכ נורא ואיום
ואז יצאתי אחרי שבוע בערך לרופא עם הקטנה
ואחרי שבועיים כבר הלכתי איתה לקניון.
הרגשתי טוב, נסעתי באוטו נקודתית למקום וחזרתי בלי להסתובב הרבה. לדעתי אפשר
אבל אל תעשי המון דברים ביום. כשהייתי מתכננת לי כמה דברים ליום אפילו קטנים הייתי חוזרת מפורקת לחלוטין.
החלטתי שאם אני יוצאת זה רק למקום מסוים שפשוט להגיע אליו באוטו ואין מדרגות לעגלה וכו.
אחרי עוד קצת זמן כשכבר הרגשתי עוד יותר טוב ורציתי להוסיף דברים הייתי עושה הפסקה בבית אחרי דבר אחד, נחה קצת ואם היה לי כוח יוצאת שוב.
בעיקרון ממליצה לך לנוח כמה שיותר כי גם אם נראה לך שאת סבבה וזה - הגוף צריך להתאושש אחרי הטראומה שעבר. אבל אם את מרגישה שצריכה את זה ובא לך- צאי, מקום קרוב, דרך הגעה קלה ותחזרי אחרי שעה שעתיים.
באמת עדיף לא להוציא את התינוק בקור וגם יהיה לך יותר שחרור בלעדיו...
בתאוששות קלה💙

הרצון לצאת להתאוורר לא היה אצלי..
אבל זה כנראה מאוד סוביקטיבי, תעשי מה שאת מרגישה שיעשה לך טוב, ואם יש לך אפשרות בלי התינוק נשמע לי עדיף.
הגבתי כי היה לי חשוב להגיד שגם עם הרצון זה לצאת ולהספיק דברים וקניות וכו'
אל תעמיסי על עצמך! תתאוורי נטו בשביל הצורך שלך אבל שיהיה ממוקד וקצר... שלא תצטערי על זה. לי היה אדרנלין בשבועות הראשונים ואחריהם באה עייפות גדולה בבום, אצל כל אחת זה שונה אבל מנוחה כולן צריכות;)
להזמין אליך חברות נשמע רעיון טוב אם מתאים לך
התאוששות טובה ושמחה

והברית שהיתה בבית כנסת
אם את מרגישה חנוקה למה לא לצאת!? בהנחה שפיזית את יכולה.
ביום נעים תעטפי את התינוק היטב ותלכי לטייל קצת

לבדיקת צהבת.. יצאנו כל יום עד הברית.
אחכ יצאתי רק לשים את הגדולה בגן ולהחזיר..

מכורח המציאות. 

 

ולדבריך.. הייתי ממליצה לך אפילו לצאת לסיבוב קטן בחוץ, באמת מדכא להיות כל היום בבית

אני יצאתי 4 ימים אחרי לידה. כי ככה אני.
אל תכבלי את עצמך לחוקים. תשתדלי להיות קשובה לגוף ולנפש...

נראה לי הזוי עכשיו, הייתי עם אפרוחית פיצית של פחות מ-3 קילו.

היינו אצל הוריי והחלטנו לחזור הביתה על הבוקר בשביל ללכת לטיפת חלב שם. בדרך חזרה להוריי עברנו בעוד כמה סידורים [עגלה וכאלה.] בהתחלה הרגשתי הכי אלופה בעולם וישר אמרתי לבעלי שאני רוצה אחרי טיפת חלב לנסוע לסידורים.. אבל ככל שהתמהמהנו בדברים הרגשתי יותר גרוע..

הסוף היה סיווווט. הייתי מותשת, והיא בכתה והתחלתי לבכות בהיסטריה..

בקיצור, זה היה טו מאצ'. המסקנה שלי זה לעשות את זה בהדרגה.

שאותו אני אוכלת בהמשך היום, בדיוק בזמן שבא לי לטרוף את העולם.

אין לי איך להציע להזיז את עצמך להליכה- קפוא בחוץ והליכה זה משעמם, אבל אפ את אוהבת אולי תלכי עם חברה?

או מתי שבא לך. זה בריא ויחסית מאד משביע, לא טרחה להכין. אני אוהבת עם מיונז. כמה שזה משמין כביכול, זה מכיל המון דברים טובים וחשובים לנו, וזה זניח לעומת פחמימת שהן בעיקר קלוריות ריקות. כלומר בלי ערכים תזונתיים.

 

הליכה זה קצת קשה בחורף.. קר ולא נעים. לא יודעת מה לומר. אולי תרשמי ליוגה במכון כושר עם חברה?

לי יש מיקס של אגוזים ושקדים בקופסא ואני אוכלת מהם במהלך היום.
חותכת לי תפוחים בכמויות (תמיד חתוך טעים יותר ) ובננות אם אני מוצאת צהובות

וזה עוזר קצת מלנשנש עוגיות ועוגות ושוקולדים כל היום.

דבר שני- להכין אוכל
למרות שאין טיפת כוח לזה.
להכין בכמות כפולה ולהקפיא מוכן, ואז רק לשלוף ולהפשיר.

אני מכינה לי ביצים קשות ל3 ימים, יש לי פיתות במקפיא (אפשר מקמח מלא, או לחם בריא אחר) ולחתוך סלט קטן לוקח לי 5 דקות ואפילו פחות
כשמתחילים את הבוקר עם ארוחה זה אחרת לגמרי.

צהריים - אני מכינה ערב לפני ואז זה גם ארוחת ערב וגם צהריים ואז יש כוח להכין בערב אוכל חם.
לאכול בשעה קבועה גם אם לא מאוד רעבים כי לוקח זמן לחמם ולשבת ואח"כ סתם מנשנשים והכל נהרס.

אם את אוהבת שניצל של מאמא עוף וכאלה - שיהיה במקפיא, עדיף על כלום.
יש מלא סוגים של אוכל קפוא בסגנון שאפשר לקנות ולאכול (קציצות, מרקים, הכל.)
ולשלב עם ירקות מוקפצים כמו שעועית עדינה או מיקס של סנפרוסט
זה יוצא יקר יותר מלהכין בבית כמובן.

הליכה וספורט - לא לעשות לבד, כך יש מחויבות ויותר רצון
לבחור במדרגות על פני מעלית אם יש בדרך לעבודה.
להרשם לחוג או לעשות מנוי לברכה (בריכה בהריון זה הקלה כ"כ גדולה לפעמים, סוףסוף משהו אחר נושא קצת את הבטן ולא אני.
כמובן שאם יש פתיחה או הריון בסיכון להתייעץ עם הרופא לפני הבריכה כי אני לא בטוחה שמותר.)

נשמע שאת קשובה למה שקורה וזה מעולה! נתנו מעלי עצות טובות,
תקשיבי לעצמך ולצרכים שלך, זה לא זמן לדיאטות וליסורי מצפון, זה תקופה לא פשוטה, חשובה המודעות כדי לא להשמין מדייי אבל בלי להיכנס ללחץ מזה.
גם לגבי ספורט- עשי מה שעושה לך טוב שהיית רגילה מלפני

אלא אם זה עלול לעשות לך בחילות.

תעשי רשימה של ארוחות.
ותכיני על אוטומט בשעות קבועות.

אני עשיתי ביום נישואים שלנו משחק זיכרון על אירועים, אנשים מקומות וכו שקשורים אלינו ולשנה שעברנו יחד.

אבל הזוגות היו השלמה אחד של השני.
נגיד קלף אחד אברהם והזוג שלו זה אבינו...

היה ממש כיף!

תהנו

הקלפים היו בעצם שמות של אנשים/מקומות וכו..נכון?
צריך לשבת על זה להיזכר בדברים)

מלא דברים שקשורים
מקומות שהיינו
דברים שעשינו יחד
ביטויים שלנו
תאריכים
אנשים קשורים וכו
כן זה באמת מצריך להזכר.. אצלי הכל מתועד ביומן אז היה יותר קל😜

לאוכל חלבי- אם את ממש בקטע להשקיע אז לאפות לחמניות מיחדות, עם ממרחים טעימים חמאה וכו
מרק בצל שזה כיפי בחורף ו ומושקע
דג אולי ואיזו תוספת
עוגת גבינה או כל קינוח חלבי אחר סופלה/ גלידה וכו
לגבי משחקים אכתוב מאוחר יותר כי קצרה בזמן

דיי יודעת מה לעשות כבר רק משחקים באמת יעזרו לי רעיונות, תודה;))

אמרו פה כבר דברים ממש יפים
אהבתי ממש את המשחק זיכרון, את הספר לא מכירה
יש לי רעיון שבאלי לעשות בעצמי, לא יודעת אם יתאים לכל אחד..
אני הייתי קונה קנווס ענק, צבעי שמן (את צבעי הבסיס שאפשר לערבב וליצור כל צבע) , מכחולים בכמה גדלים
לתלות על קיר או להשעין על קיר כשעומד על הרצפה
ופשוט להתחיל למלא אותו בציורים, כיתובים, טביעות אצבעות / ידיים, פסים וצורות
פשוט ליצור יצירה שלכם ייחודית ויפה (.כמין אומנות מודרנית)
אפשר לכתוב משפטים שלכם, לעשות צורות/ סימנים שהם שלכם או אומרים לכם דברים עליכם, יכול להיות דברים שרק אתם תבינו או שכולם מבינים
למלא הכל צפוף כזה עד שתראו שהקנווס מחא ונראה יפה מענין כיפי זורם וואטאבר...
ךשים להתייבש ולתלות על הקיר בסלון
או בחדר שלכם אם בסלון לא הסגנון
או בסתם חדר.. חח
קיצור הבנת את הרעיון... חלום שלי לעשות את זה יום אחד
מקוה שהועלתי בהצלחה ובהנאה.. איזה כיף לכם צריך ללמוד

שומרת לעצמי, דווקא מתאים לנו ליצור דבר כזה ביום מן הימים..

תודה!

נראה לי שבאמת נעשה את זה! תודה רבה ממש עזרת!;)

המקסים. יש בו תרגילים ממש מקרבים לזוגות. לפי נושאים. כל נושא מתחיל במקור יהודי יפה ושאלות מנחות לגביו, קטע הומוריסטי, ואז משימה.

אברר עליו, תודה!

קנינו ליום הנישואין. ספר מהמם. הכותבים הם זוג והם מטפלים וגם מנחים סדנאות ביחד.
זה קליל וכיפי. לא כבד. ומאד מקרב.

למשל מילים שהקטן משבש, חוויות שלנו מכל מיני תקופות, מקומות שהיינו בהם,
ואז כמו בארץ-עיר כל פעם יוצאת אות וכל אחד ממלא בדף שלו..
זה ממש כיף!

ככ הרבה רעיונות איזה כיף תודה רבה, ממש מגניב הארץ עיר!

אני מנסה לחשוב ונתקעתי קצת..

שם לבן, שם לבת (אצלינו זה היה ברוח ההריון ), מילה מצחיקה, פדיחה..

אנחנו עשינו שבכל הגדרה מי שמצא את המילה היותר מוצלחת קיבל נקודה

כעשרה ימים אחרי הביוץ. אפילו לפני. זה מה שאני יודעת. אלה ערכים שמקלונים לא אמורים לתפוס.
עקבת מתי מקלוני הביוץ חזרו להראות ערכים נמוכים? או שרק ראית גבוה, גבוה, גבוה.. ועצרת שם?

תספרי כמה ימים עברו מהזמן הכי מאמא שאת יכולה לתאר לעצמך שהיה בו הביוץ לפי המקלונים. יש יותר סיכוי שאת לא בהריון בגלל התוצאות של הבדיקה..

אם המחזור בכ"ז לא יגיע מהר כדאי לעשות עוד בדירה, ואולי לבקש בינתיים הפניה לאולטרסאונד - אם שוב יש תוצאה שלילית למרות שהמחזור לא בא כדאי לראות מה קורה באולטרסאונד.

דרך אגב, עם כל בדיקת בטא תבקשי לבדוק גם אסטרוגן E2 ופרוגסטרון..

היה ביום ה16 ולאחר מכן התחיל לרדת שוב.. 5 ימים אחרי שהיה ביוץ ראשון

עדיף לעשות בדיקת דם ודי. את יכולה לחכות שבועיים מה"ביוץ שני" כביכול, ואם עד אז לא מגיע מחזור אז זה באמת צריך להיות הריון או בלגן הורמונלי כלשהוא.. בכל מקרה אין כאן שום דבר מלחיץ, אם מזה את דואגת. זה בעיקר מותח בגלל המצב הלא ידוע.. הרגשה מוכרת..

הייתי איתם בבית עד גיל 8.5 חודשים והכנסתי אותם למעון (כשכבר הרגשתי על סף שיגעון...) הלכתי על עבודה רגועה שלא דורשת מעבר לשעות העבודה, על מנת לקבל השתתפות מהתמ"ת.

(כמובן שזה תלוי בכל כך הרבה פרמטרים שמשתנים בין משפחות... לדוגמא- יש עוד ילדים בבית/אין, עזרה מהבעל בשעות הצהריים- לילה/אין וכו'...)

לגבי כלכלית- מאד קשה לעמוד במחיר המטורף של גידול תאומים, בין אם משאירים בבית ובין אם שמים אצל מטפלת או מעון. לדעתי מה שיותר חשוב זה איך לשמור על שפיות ויש כאלו שיצאו מדעתן אם יישארו בבית ומנגד כאלו שיצאו מדעתן אם יצטרכו לרוץ לעבודה כל יום אחרי לילות חסרי שינה.

 

 

100 שקל הנחה לילד המדינה נותנת.

איך זה שלא שינו את זה עד היום?

זה כמעט 50% הנחה
מעון בלי דרגה אאל"ט עולה בסביבות ה2000 לילד.

תינוקות זה יקר יותר.

לא הייתה לי ברירה יש לנו משכנתא ענקית ולא היתה לי אופציה להישאר בבית אפילו שמאד רציתי.

שמתי במעון קיבלתי דרגה הכי גבוהה יוצא לי 760 בערך לילד.

במה את מתלבטת?

ההתלבטות היא בעיקר כלכלית... מחכה לי קצת פחות מחצי משרה ואני מתלבטת אם יצא לי כלכלי לחזור לעבודה... ובכלל איך מתארגנים בבוקר עם שניים קטנטנים ועוד כמה גדולים...
לא נראה לי שאהיה זכאית להנחה במעון בגלל השעות... אז אצטרך לשים אצל מטפלת...

בעבודה אז באמת נשמע לא כלכלי לשלוח למעון,
אז אם החשיבה היא מבחינה כלכלית תבדקי אם את יכולה/ רוצה להגדיל את מס' שעות העבודה (למיטב זכרוני המינימום הוא 24 שעות שבועיות שזה לא המון)
ואם לא אז תבדקי את ההכנסות/הוצאות שלכם עכשיו לעומת אם תישארי בבית.
אם ההתלבטות היא כלכלית אז זאת מתמטיקה בסופו של דבר.

ולקבל אבטלה.

ולא תצטרכי לשלם מטפלת.

אני כמעט עשיתי את זה אבל היה חבל לי על המשרה שלי שנמצאת 5 דקות מהבית

אני זוכרת איך היתה לי קשה הפרידה.... אבל יומיים אח"כ נהנתי מהחופש!
ושאבתי עוד כמה חודשים אח"כ...

כי זה היה חופש גדול, בספטמבר כשהיו בנות חצי שנה חזרתי למשרה מלאה. היינו חייבים את המשכורת הזאת.
שלחתי אותם למשפחתון, קיבלתי את הדרגה הכי נמוכה. שילמת בערך 500 שח. לא זוכרת בדיוק זה היה לפני 6 שנים...
לא היה קל לחזור לעבודה, זו היתה שנה מאוד מאסיבית....

לא בכוונה, פשוט לא מצאתי עבודה..
הם היו אצל מטפלת לפחות כמה שעות ביום בשביל השפיות שלי..
כלכלית, אין לי מושג איך חיינו. זה היה ממש חסד ה׳.

כרגע התכנון הוא להישאר איתם בבית עד ספטמבר (הם יהיו בני שנה וחודשיים בערך)

 

השיקול אצלנו היה רגשי.. לא מסוגלת לעזוב אותם...