פורום הריון ולידה (עמוד 3829)

תקבלי בקרוב...

אוכלת ארוחת בוקר בערך ב9-9:30
ירקות חתוכים (כל יום משהו אחר.. עגבניה, מלפפון, זיתים, מלפפון חמוץ..)
לחם בדרך כלל עם גבינה לאחרונה התלהבה מטחינה אפשר גם לחם מטוגן.
שלולית גבינה (הכי שווה )
ברעיון אמור להיות גם ביצה אבל אני מתעצלת להכין וחביתה היא לא ממש אוהבת..

ארוחת צהריים סביבות 2:30-3:00
אוכלת מה שאני מכינה בשבילנו..
פסטה/פתיתים/אורז
דג/ עוף.. מה שיש
ירקות מבושלים..
(משתדלת שתמיד יהיו כל המרכיבים לפעמים לא הולך..)
מבשלת בדרך כלל כשישנה מנוחת צהריים

ארוחת ערב סביבות 6
דייסה על בסיס מים
אמבטיה, יונקת והולכת לישון..

מקווה שעזרתי.
תהני מהרגעים האלה!

אבל בגדול:
8-9, תלוי מתי קמים,: א. בוקר
ערב לפני אני מכינה: חביתה, ביצה קשה, שקשוקה(לא כל בוקר יש, רק אם הספקתי להכין ערב לפני)
+ ירקות חתוכים או סלט, וטחינה /חומוס

ב11 בערך: פרי כלשהו

ב13-14: א. צהריים: מה שאנחנו אוכלים-
מרקים, פסטה/אורז/קוסקוס/פתיתים/קינואה
עוף/דג, ירקות בתנור

ב16 כריך או דייסה או פירות וירקות

ב19 א. ערב איתנו- מה שאנחנו אוכלים
ירקות, פחמימה כלשהי, לפעמים ביצה אם לא אכלו בבוקר

לא תמיד הם אוכלים את כל הארוחות, בגיל שנה וחצי בערך אני עוברת רק להנקה בלילה ואז אוכלים טוב יותר.

סליחה שאני נדחפת..

הם שבעים מביצה סלט ופרי עד הצהריים?

וזיתים בד"כ. את הביצה בערב עם טונה ומלפפון ואז זה נראה לי מספיק ולא צריך גם לחם

אני משלבת יותר לחם, קרקרים, פריכיות אורז, דייסה וכו'

יש שם מתכונים לפי גילאים

גם אצלי זה בערך כמו שo.k כתבה רק בלי הנקה/תמ"ל. לא ידעתי אם זה מספיק
תודה רבה, עזרתן לי👍

(אגב, לגבי ביצה קשה אני מכינה 3 או 5 וזה נשמר טוב במקרר כמה ימים. זה נוח שיש מוכן כשצריך)

אז לא יודעת כמה זה יעזור לך..
אבל בגדול זה דיי דומה כשאוכלים אז אוכלים

בבוקר הוא אוכל איתי איזה סנדוויץ' כל פעם משהו אחר בפנים.. אני מכינה את זה מראש.. מהארוחת ערב שתכף אפרט.

בארוחת הצהריים הוא אוכל איתנו מה שאני אוכלת.. ארוחה רגילה.. כל יום עוף.. ירקות.. ואיזה פחממה.. בד"כ גם סלט..

בערב אני מכינה לכל המשפחה ובד"כ זה חופשי, אני שמה על השולחן גבינה/קוטג'/מטבוחה/חומוס/טחינה/זיתים וכו'.. חותכת ירקות... כל ערב אני מכינה משהו אחר - ביצים/חביתות/טונה/סלט פסטה/שקשוקה וכו'.. שמה לחמניות שאני פורסת מראש על השולחן וכל אחד מכין לעצמו סנדוויץ' אחד לערב ואחד לבית הספר/לגן עם פרי שהוא בוחר.. ולקטן אני פשוט מכינה בעצמי.. חצי לחמניה לאותו ערב וחצי למחרת...
הוא בוחר מה הוא רוצה מהשולחן.. אוכל גם ירקות גם ביצה גם לחם עם איזה ממרח..

לפני הארוחת ערב באזור 4 כזה אני חותכת להם פירות והם פשוט מץים על זה... מחסלים הכל.. לפעמים הוא גם לוקח פריכיות או משהו כזה..

מקווה שעזרתי

אז בערב הוא היה אוכל דייסת קוואקר על בסיס מים.. היה ממש אוהב את זה!! עד שהתחיל לרצות לאכול כמו אחים שלו....

וגם היה יונק בוקר ערב וצהריים....

גם לי היא הייתה אוכלת דייסת קוואקר בהנאה עד שגילתה את האוכל של הגדולים...

לצערי הפסקתי להניק קצת לפני גיל שנה. ומטרנה היא לא מוכנה..

בנוסף יונק בעיקר בוקר צהריים ערב לפעמים גם בין לבין ובלילה (בעיקר כשלא מרגיש טוב או קיבל מכה או משהו)

זהו שהנקה זה מרגיע שזה משלים אם הוא עדיין רעב. מאז שהפסקתי להניק אני לא בטוחה בעצמי אם היא אוכלת מספיק

האמבטיה של התינוק המוגבהת עם תושבת של רגליים עומדת אצלינו קבוע בפינה של חדר האמבטיה סמוך לקיר ומה שעשינו זה- קנינו ( אפשר גם לנסות להשיג חינם מנגרייה) משטח עץ מכוסה בפורמייקה בגודל מלבני שמכסה את כל שטח הפנים של האמבטיה וחמי קדח בקיר קרש עץ ועם צירים חיבר את המשטח עץ לקרש בקיר.
ושם כמו וו על הקיר כך שהמשטח יציב על האמבטיה ויכול להתרומם לקיר כשלא צריך ולהתפס ב"וו".
זה אחלה פיתרון!
מקוה שהבנת...
אם לא אנסה להסביר שוב.

אבל אני רוצה משהו שלא יהיה קבוע במקום אחד בבית (ובטח שלא באמבטיה, שצפופה יחסית), אלא שאפשר יהיה להזיזו ממקום למקום...

תודה!

מתקפל לכיוון הקיר. נשמע יותר פרקטי מרגליים של אמבטיית תינוק.

בדיוק מה שעשינו מעין מדף מתקפל לכוון הקיר.
אבל יציב יותר שהמדף לא עומד באוויר...
אז אצלינו כיוון שהאמבטיה תופסת במילא מקום אז ניצלנו את השטח הזה לייצב טוב יותר את המדף וכשהוא נפתח הוא יציב יותר -כשנשען על האמבטיה שקיימת...

אמנם לא נמכרים במשטחי החתלה אלא כשולחנות בר מתקפלים, למטבחים קטנים וכאלה..
יש כמה גדלים ואני חושבת שזה נמצא באולם תצוגה איפה שכל השולחנות אוכל.

אולי אחפש משהו בכיוון הזה באמת. (איקאה רחוק לנו, אז אחפש משהו יותר באזור שלנו).

ותחפשי מישהו שנוסע שיקנה לך.
המחירים שלהם שווים את זה..

(גם מכיוון שהתינוק - הנוכחי ושאחריו בע"ה - עובר מהחדר שלנו לחדר הילדים, ויחד איתו יעברו כל אביזרי ההחתלה...)

להורים שלי היה שנים במטבח שולחן כזה מתקפל שאנא שלי היתה מכינה עליו סנדוויצים בבוקר וכדו.. בסיום השימוש פשוט "דחפה" לכיוון בקיר ואז יש מקום לזוז.. ממש פתרון טוב לדעתי. זה ביב יציב כי אני זוכרת שישבו לאכול סביב זה גם אחהצ וכדו.

לקפל את המעמד כדי לחסוך במקום?

הרעיון של מודדת כובעים נשמע לי אחלה!

כמו שיש בשירותים ציבוריים (רק שאף אחד לא נוגע בזה שם..)

מישהי שעשתה אצל נגר חתיכת עץ עם זוויות (שלא יחליק קדימה אלא יתפס מחוץ לסןרגים) שמתלבשת מעל מיטת התינוק.

לדעתי מוצלח מאוד וגם נייד.

 

רעיון לסטארטאפ
משטח החתלה נייד מתקפל

אז חיפשתי את זה ברשת ותראי מה זה -

אמבטיה קשיחה מתקפלת עם משטח החתלה בייבי מישל - Baby michel - אמבטיה לתינוק

אולי אפשר להשיג רק את החלק העליון? אולי לחפש משהן כזה למסירה?

את המוצר הזה בלי האמבטיה. השאלה אם זה מתחבר ישירות על הרגליים, או רק על האמבטיה...

תודה!

 

אמבטיה של תינוק, עם רגליים מתקפלות ומשטח קשיח ומרופד שמתלבש מעל האמבטיה.

אפשר כמובן גם בלי להרכיב את האמבטיה.

זה נייד, מתקפל, ונוח!

אני קניתי ביד 2 אבל ראיתי כזה בחנויות של מוצרי תינוקות. 

לאחרונה ראיתי את זה בקניון רמות.

שפע נחת וחלבב

שתמיד תהיו מאושרים ותגדלו אותו בנחת ובשמחה!

המון מזל טוב,שפע של נחת ושמחה

איזה מרגש!!!! מזל טוב¡!

שתראו תמיד את חסדי ה'.גידול קל ומשמח

קצת קשה לאכול אבל לשיניים? לא ידוע לי..

ויש את האלה שהכי טוב להם- כלום.


היא מצוננת?

תטפלי בצינון.

כל הלילה לא היתה רגועה.וכמעט כל הבוקר צרחה.עכשיו קצת משחקת עם אחים שלה שחזרו מהבי"ס והגנים ואני מסתכלת על הרשימה שהכנתי לי להיום ולא מצליחה למצוא כוחות להתחיל לזוז.וצריכה לכבס מהר הכל כי מחר אורזת לשבוע וקצת שננדוד אצל ההורים-מרגישים ממש את הענין של הדירת ארעי..

כאב בקיעת השיניים שמקרין עד האוזן.

ולפעמים זו ממש דלקת.

 

החומר ההומאופתי המתאים במקרה הזה מכסה את שתי האפשרויות.

רפואה שלמה.

תנוחו כולכם כל פעם שמתאפשר. לישון. לישון.

אבל זה מזעזע המחשבה

או שבצהרים אני נותנת לבת שלי שתשמור עליה לידי בחדר ואני ישנה קצת-לא השינה הכי טובה אבל לפחות שינה.

ברור שהסכמת. מנסה להבין איך בפועל זה נעשה.

לא רגילה מיוחדת גיורת שומרת תורה ומצוות

מאמינה מאוד בטבעי וזורמת

לא נחה לשניה בעבודה מקבלת את כולם

 

בפועל הכניסה יד עם כפפה בצידי הלסת עד לצינור האוזן וישרה את הצינור

ובצד השני כנל

שתהיה רפואה שלמה במהרה.

איך אפשר להכניס לשם יד בכלל? ואין הקטנה נתנה לה?!

לקחנו שוב לרופאה

הבכורה לא עם אוזניים(כי נגמרו השיניים) אלא כאב גרון שקדים נפוחים

(יש משהו טבעי לזה?)

ולקטנה יותר טוב באוזניים

אבל היא צרודה רצח

ומה עדיף

נורופן או אקמול

ומה הטבעיים עושים?

 

אויש נראה שהן עוברות מעניין לעניין. יש תקופות כאלה.

 

לגבי הצרידות תהיי עירנית - אולי זה סטרידור שמתפתח - אם הבכי הופך לצרוד יותר ויותר, או לא נשמע, עם או בלי שיעול נבחני, קחי אותה מיד! (גם בלילה) לקבל טיפול.

 

לגדולה - ברוח התושיה של הרופאה, משהו שסבתא שלי גידלה בעזרתו 12 ילדים, עוד לפני האנטיביוטיקה..

לטבול גזה סטרילית במיץ לימון סחוט במקום, ולשפשף את השקדים..

אבל לא רואה את עצמי משתמשת באמצעי הזה .

אם היא קיבלה אנטיביוטיקה, נראה לי שאין מנוס מלקחת, אלא אם מחכים עדיין לתוצאות של משטח (יכול להיות ויראלי - גם לא ציינת שיש מוגלה),

או לגשת לטיפול אלטרנטיבי רציני.

 

לגבי השאלון זכור לי שהביאו לי משהו בשקיפות לקחת איתי לבדיקת דם והטכנאית שם מילאה את זה

וגם בבדיקת דם מילאו שם משהו
בקיצור הספקתי לשכוח אבל לא ביקשו להביא משהו חוץ מהפניה

לא חייב לעשות את הבדיקת דם (גם את השקיפות לא חייב) אבל היא מדייקת את התוצאות של השקיפות...
 

אולי תשאלי בקופה- יש מצב שהם מביאים לך(המזכירות) ועם זה את הולכת..

לי אמרו שהבדיקת הדם היא חובה והיא צריכה להיות ביום שאחרי הבדיקה..

זה באמת נראלי יותר בשביל לדייק, אבל מה אכפת לך אם כבר, עד הסוף..לא?

עושים את הבדיקת דם מיד אתרי האולטרסאונד באותה מרפאה,זה ממש נח

נסגרת.. אבל לונורא..מה לא עושים בשביל תינוקי?

והרופא שעשה את הבדיקה אמר לי שהאחות שתעשה לי את הבדיקת דם תמלא את זה.. והיא מילאה בלי בעיה.

קופונים סופר-פארם - כל הקופונים של הרשת במקום אחד

 

(מקווה שזה חוקי פה. מקסימום תמחקו.)

לא מסובך בכלל.

פשוט להכניס ולהוציא את העגיל.

הרופאת נשים שלי הייתה אומרת שזה בסדר..

ואגב, לחוצים כמו טוסט- ביטוי שעוד לא שמעתי חמוד ביותר..

 

 

זה נשמע כמו צירים אם זה ככה כואב, וזה עלול לגרום לקיצור צוואר, ואת בשבוע שממש לא כיף ללדת קרוב אליו. נשמע שאת גם לא נותנת לגוף את המנוחה שהוא זקוק לה. תקפידי בכל אופן לשתות המון. ונסי לנוח יותר.

אבל 573 זאת תוצאה תקינה בהחלט

הכוונה כמובן לגבי אשה בהריון, האם מסוכן לגביה..

תודה!

השהות עצמה זה לא בעיה.
הבעיה זה בנוזלי גוף.
לכן בשירותים צריך להוריד את המים פעמיים. לשפוך אקונומיקה.
לא לגעת בידיים חשופות בזיעה רוק שתן צואה וקיא של מקבלת הכימוטרפיה

זה המידע לכל האוכלוסייה.
כולל הריוניות..בתור עובדת בביתחולים אסור להריוניות לגעת בתרופות עצמן.

נאמר לי שזה גם תלוי כמה ימים עבר מהטיפול.. אבל כמו שנאמר, זה בעיקר מופרש מנוזלי הגוף וחא בהכרח משהות ליד אדם חולה..

רק בריאות לכולם בע״ה

לא עולה לי משהו..

זה גם צירוף מוכר בתפילה, וגם ה'שלום' מעדן את ה'עוז'. שזה לא יהיה רק שם של כוח, אלא של שלום. שיהיה עוז לדברי שלום... וכו' וכו'.

את צריכה להיזהר שלא יכנס מים.

 

בכללי חוצרי חלב/ ובוטנים הרבה מאוד פעמים גורמים לדלקות אוזניים.

תנסי להימנע תקופה ולראות אם אכן זה הגורם.

 

ישנם ילדים שקשה להם בהתחלה להתרגל לבקבוק. אחד הפתרונות להרגיל אותם זה שמישהו אחר יתן להם את הבקבוק ולא את הם פשוט מריחים אותך ואת החלב שלך ואז מסרבים לקחת בקבוק.
בכל מקרה כמטפלת בתינוקיה במעון מספר שנים יכולה לומר ללך שזה לא סוף העולם אם הילד לא יודע לקחת בקבוק בהתחלה. היו ילדים כאלה מעולם והם למדו.
פעמים רבות בהתחלה הם יסרבו ויצומו קצת ואז כשיהיו רעבים מש הם ישברו ויקחו בקבוק. יש שלאחר כמה שעות ויש לאחר יום יומיים. העיקר ההתמדה והסבלנות
בהצלחה

יצומו?? קשה לי לחשוב על זה.. אין איזה בקבוק מסויים עם פיה טובה?
תודה רבה בכל מקרה!!

הבת שלי כבר חודש במעון ועדיין לא אוכלת נורמלי.

זה ממש משגע אותי.

אוכלת מנות מאד קטנות, כנראה בשביל להשקיט קצת את הרעב וזהו.

וואו כזה הרבה זמן לא שמעתי ולא מכירה.
רוב אלה שאני מכירה נשברו אחרי יום יומיים.
אבל אם ניא אוכל. מנות קטנות זה ההתחלה ובעזרת ה' היא תוסיף לאכול.

אני ממליצה על מאמ, הפטמה רכה וזה הבקבוק היחיד שהבן שלי הסכים לקחת. חברה שלי המליצה על טומי טיפי. צריך לנסות ולראות..

האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות: איך להרגיל את התינוק לבקבוק/ עדי יותם

 

אני התחברתי אליה כי היתה נראית לי הכי נכונה מבחינה רגשית

 

בפועל, השיטה היחידה שעבדה, כל השאר לא עבד

 

קודם כל תנסי שמישהו אחר יביא לו,  לגבי הבקבוק טומי טיפי אצלנו עבד מעולה! גם מאמ טובים.

אולי לנסות לעטוף את הבקבוק יחד עם חיתול

ועוד טיפ ששמעתי ממטפלת- להאכיל את התינוק עם הגב שלו צמוד אל הבטן שלך(כאילו הוא מסתכל קדימה)

 

בהצלחה!! הוא יתרגל בעז"ה ...

 

 

 

אני כמה חודשים אחרי לידה ב"ה,

לוקחת סרזט.

בהתחלה היו דימומים- בערך שבועיים,

לבשתי לבנים צבעוניות כדי לא להיטמא

(בדיעבד גיליתי שהיה עדיף לשים תחתוניות...- לידע כללי)

בשבועיים האלה נקרעו לי כווווול הלבנים (כמעט)-

בכולם היו חורים איפה שהכתמים...

קניתי מלא חדשים, חשבתי שזה קשור לזה.

הכתמים נפסקו אך אחרי עוד כמה שבועות- בכולם יש שוב קרעים באותו מקום!!

ברמה שזרקתי את רובם לפח

כך שנשארתי שוב כמעט בלי.....

יש למישהי הסבר???

אף פעם לא היה לי דבר כזה,

ועכשיו לא יודעת מה לעשות- כל שבועיים אקנה חדשות?

אשמח ממש לעצות והסבר...

 

ואגב,

ומרגישה סימנים לשינויים בגוף- הפרשות/ כתמים/ כאבים

[למדתי שיטת מודעות לפוריות]

אבל ציפיתי שעם הגלולות לא תהיה השפעה על הגוף של:

שינויים בזמן השינה שלי/ חזרה לעבודה וכד'

מה אומרות?

 

תודה מראש לכולן

בשורות טובות!!

ההפרשה כנראה חומצית מאוד והיא מאכלת את הבד.

 

לא הבנתי את כוונתך לגבי הקשר בין ההשפעה של הגלולות על חזרה לעבודה? למה את מתכוונת?

גלולות זה הורמונים.

לגבי התחתונים - נסי להשתמש בתחתוניות מבד (אם לפי הפסיקה שלכם זה נחשב בסדר) יש צבעוני ויש שחור, ויש לבן
וזה יותר בריא מחד"פ

הגיוני שעקב השינויים ההורמונליים ההפרשות חומציות יותר ונוצר קרע.

לי היה זוועההה. הנקה מלאה מ3 בצהריים הייתי פשוט מעולפת. ניסיתי להכין לו בקבוק ושפכתי על עצמי חצי מהמים בטרמוס. ואחרי כל ה הוא זה הוא לא הסכים בשום אופן לקחת תבקבוק. הגדולים חגגו ופשוט הרסו את הבית. חח

הבחור לא לוקח בקבוק וגם לא שאוב.
הנקתי כמו גדולה עד הסוף. בסוף הזרם היה חלש וזכיתי בכמה ביסים.
בה שעבר

עדיין לא התאוששתי...
לכן יש לי זמן לדפדף פה כשאני שוכבת במיטה...
אנצל את ההזדמנות לאחל שנה טובה לכולן, הריונות משעממים ולידות קלות בעיתן ובזמנן!
אם כן או לא שמתן לב, אני כבר כמעט לא פה. חזרתי לעבודה ואאאיייייןןןן זמן..........
מרפרפת ממש מידי פעם...
אז תודה לכולכן על שעות מרתקות של סיפורים, שאלות ודיונים.....
אולי בהמשך נתאפס על שגרה חדשה אז אחזור לפה קצת יותר...
שנה טובה ומתוקה!!!

תודה על כל התגובות תמיד ועליך

ותחזרי מהרר

שיהיה בהצלחה 

שנה טובה ומבורכת

תודה!
עוד אשוב בעזרת השם!
שנה טובה!

נחכה שתחזרי כשיהיה לך יותר פנאי .

ב"ה עומס מסיבות טובות .

מהצהריים שתיתי ואכלתי לשיעורים, כי פתאום מאוד כאבה לי הבטן והרגשתי שהיא קשה ומכווצת ממש.
אחר כך נהיה יותר סביר ב"ה.
העיקר שעבר

תודה לאל,
לא היה קל, היו צירים וכאבים אבל עבר...
טוב להיות אחרי, הייתי במתח כל השבוע,
ארגנתי את כל הדברים שצריך לפני הלידה, הפעלתי 8-10 מכונות שרק קשורות ללידה (בגדים, מצעים, צעצועים, עגלות וכד')
תיק לידה הכנתי בשישי בצהריים,
חוץ מפינישים הכל מוכן וזה כיף גדול ומרגיע,
מקווה מאוד מאוד ללדת רק אחרי החגים כשהילדים יחזרו למסגרות (התלמ שבוע אחרי שמחת תורה)

אצלי בליל יום כיפור היה קשה, פתאום נגמרה הסבלנות והכוח והילדים רבו המון... ביום היה יחסית בסדר בשעתיים האחרונות הייתי חלשה והתחילו קצת צירים, התלבטתי אם זה צירים אמיתיים, זה היה רק בבטן (אולי מישהי תוכל להחכים אותי לפעם הבאה...)
בסוף הצום נגמר... אכלתי וחזר לי הכוח לשעה ואז הכוח שוב נגמר ומאז אני במיטה נחה...

והצום היה בסדר ב''ה, חוץ מהסוף שהפיצקית לא הפסיקה לינוק ולבכות , כנראה לא השביע אותה , ושכחתי להביא איתי חלב שאוב מהבית.. לא היינו בבית.. בקיצור סחטה אותי לגמרי. גם אחרי הצום😖
והגדול בן השנתיים היו לו קטעים שמרטו לי את העצבים ולא תמיד הצלחתי להיות סבלנית😔
אבל בגדול ב''ה עבר בטוב...

מסביבות ארבע הרגשתי קצת חולשה אבל כל הצום הייתי במצב שכיבה ומנוחה, הילדים הנפלאים שלי היו פשוט מאה אחוז, לא הרגשתי אותם!
חוץ מהאכזבה שלא התפללתי כלום. מבאס.

חוץ מזה, לא היה רגע דל ולא היתה שניה לעצמי

אז אפילו לא הספקתי להרגיש אם אני חלשה וכואב לי הראש או לא.

אני די מקווה שזה לא יתפוצץ לי מחר.

היה לי לא קל. התעוררתי עם מיגרנה רצינית כבר בבוקר. הרגשתי ממש יבשה.
מהצהריים התחילו לי כאבי בטן שלא הצלחתי לפרש אותם.
רוב היום העברתי בשכיבה. הצלחתי גם קצת להתפלל בבית.(היה לי מוזר לא ללכת לבית כנסת)
מקווה שתפילתינו יתקבלו ברצון!

הנקה מלאה, לא הייתי צריכה להוסיף
מחמש וחצי בבוקר הייתי מאד רעבה וגם צמאה.
נחתי הרבה הרבה וגם הצלחתי את כל התפילות ב"ה
בעלי הגיע ב2 עזר לי להשכיב את כולם.
כמעט התפתיתי לרדת לנעילה, אבל לא. עם 2 קטנים מלחיץ בכ"א.

9, 10 וחצי וכמעט 13
והקטנים שנתיים ו5 ו5 חוד

הרגשתי די טוב סך הכל. מה שביאס שהתכוונתי לא לצאת מהמזגן ובסוף יצאתי גם בערב וגם לנעילה… המארחת יצאה ופחדתי להשאר לבד עם הילדה למקרה וח"ו ארגיש פתאום ממש גרוע. אבל ברוך ה' היה בסדר.

לכל האימהות לקטנטנים. שבינינו!!!!!רואה כאן פוסטים על בית הכנסת...
ומרגישה צורך לשתף אתכן
אני גם ממש ממש מתבאסת שכבר שנתיים אני לא יודעת מזה בית כנסת בראש השנה ויום כיפור..(אמא לשתי בנות מתוקות!)
יש לי מצפון כל כך גדול על כך שאני לא הולכת!
אבל החג הזה היינו יחד עם אחותי הגדולה שהסבירה לי ע"י משל כמה חשוב ומוערך זה שאנחנו בבית עם הילדים!
וכאן אני משתפת אתכן במשל:
מלך אחד הכריז על שבוע שבו הוא מגיע לכיכר המרכזית בעיירה וכל מי שרוצה יכול לגשת ולקבל כל מה שיבקש מהמלך.
הוציא כרוז וכל אנשי העיירה שמחו וצהלו לקראת בואו
אך לפני זה רצה המלך למצוא מישהי שתשמור על ילדיו בזמן שהולך לעיירה.
חיפש וחיפש וחיפש עד שמצא מישהי שהיתה מוכנה לשמור על הילדים..השאיר אותם ונסע אל הכיכר המרכזית.
ישבה האישה ושמרה על ילדיו בביתו...ופתאום חשבה לעצמה. " גם אני רוצה לבקש מהמלך כמה דברים.גם לי יש דברים שאני צריכה.למה רק אני לא יכולה לבקש? בגלל שאני שןמרת על הילדים" כך חשבה לעצמה והחליטה שהיא תתארגן עם הילדים של המלך.והילדים שלה ותצא לכיוון הכיכר המרכזית יחד איתם לבקש מהמלך את רצונותיה.
היא הגיעה אל הכיכר המרכזית וחיכתה בתור יחד עם הילדים...הם לא היו רגועים. אחד בכה.והשני התעייף. והשלישי והרביעי רבו ביניהם. והנה הגיע תורם לבקש את רצונם. המלך בא לראות. תורה של מי הגיעה עכשיו. והנה הוא רואה את אותה אישה שצריכה לשמור על ילדיו.כעס עליה המלך ואמר:" אני נתתי לך לשמור לי על הילדים שלי וככה את מועלת בתפקידך?"
מיד ענתה האישה ואמרה:אני גם רציתי לבקש ממך את רצונותיי!
וענה לה המלך: "וכי חשבת שאשכח אותך?
התפקיד שלך כרגע הוא לשמור לי על הילדים.
אל תדאגי! אני יבוא עד אליך ואקשיב לבקשותייך!!!!"
את לא צריכה לבוא אליי. אני אבוא אליך!

והנמשל בטוחה שמובן לכולן!!
הילדים של כל אחת ואחת מאיתנו הם פיקדון שהשאיר בידינו הקב"ה והתפקיד שלנו הוא לטפל ולשמור עליהם.
הקב"ה יבוא עד אליך וישמע את התפילה שלך!!!!!!

הרגשתי על סף עילפון. בעלי רץ לרב שפסק לי לשתות לשיעורים. שתיתי בשמחה! ואז הקאתי הכל. אז התחלתי לשתות שוב והיה מצוין ב"ה. כיף שזה מאחורינו. עדיין חסר לי חלב למתוקי (בן 5 חודשים)אבל בע"ה הגוף יגביר ייצור.

הנקה מלאה

הרבה יותר בקלות מתשעה באב.

רק בארוחה האחרונה הרגשתי שמתחיל להתמעט לי.

בתשעה באב ממש לא היה לי מספיק.

יום לפני כן שתיתי מלאאא- 6 ליטר כמעט. הנקה מלאה..
נסענו, אז לקחנו איתנו מנות קפואות של חלב שאוב בצידנית, וב''ה כי זה היה נצרך..
לקראת אחר הצהריים נחלשתי אז הבאתי ארוחה אחת שאוב. בסוף הצום לא היה חלב. היא היתה מסכנה מצצה ומצצה ולא ממש יצא לה משהו.. אז הפשרתי עוד והבאתי שוב שאוב. איך שיצא הצום עשיתי הבדלה וחזרתי למרתון שתייה רציני. עכשיו כבר חזר לכמות הרגילה ב''ה.

אתן נהדרות! וגיבורות!
כולן!!
ואל תשכחו שגם מי שצמה, וגם מי שאכלה ושתתה שיעורים וגם מי שלא צמה כלל- הכל דברי אלוקים חיים.. והכל חשוב ויקר באותה המידה!

כמו המשל המהמם שהביאה קופלה פה בשרשור
מעתיקה לפה משו מעולה שקיבלתי - הריון ולידה

מאחלת לכולנו פתקא טובה ושנה טובה עם ידיים מלאות ונחת מהילדים
שבעז"ה נזכה כולנו ליום כיפורים הבא בבית המקדש
והכי חשוב - בריאות הגוף והנפש.

של שירה סטופל

נכון שלא קראתי אף דבר תורה מסודר,
והקרם של העוגה יצא קצת מר,
והבית בלאגן - כל המשחקים באמצע הסלון,
ובצהרים הקטנים לא הספיקו לישון.
נכון.
אבל כיבסתי כל כך הרבה בגדים לבנים,
זה נחשב לי כשלמים?

נכון שלא הספקתי על הכל להתוודות,
ואפילו ביני לבין עצמי
יש דברים עליהם לא העזתי להודות,
והגבתי לפעמים בצורות לא מדודות,
והרגשתי כישלון.
נכון.
אבל שתקתי, כשכל כך רציתי לצעוק בחזרה.
זה מפנה לי מקום בעזרה?

נכון ששנה שעברה ברגע של הארת פנים וקרבה,
קיבלתי על עצמי קבלות של אהבה.
והבטחתי, בלי נדר, בשפה נקיה,
הבטחות יפיפיות להיטיב ההוויה.
ולא כל כך הצלחתי לקיים הכל,
זה לא פשוט בכלל,
זה חלק ממכלול,
היה עלי גדול...
נכון.
אבל התאמצתי כל כך
להאיר פנים,
להעיר בנחת,
לא לכעוס כשהציפו את כל המקלחת,
בכל פעם שדפקו בדלת לקשור את המטפחת,
להתלהב מיצירה לא כל כך מוצלחת,
גם כשהייתי עיפה או חולה.
זה נחשב לי לעולה?

נכון.
הרבה פעמים אני קטנה
הרבה פעמים אני נשברת.
הרבה פעמים אני מותשת
המון מקטרת.
אבל הפעמים האלה,
בהם אני מצליחה
להרים
אליך
פנים.
נחשבות לי כקטורת על המזבח,
כלחם הפנים?

נכון
אני
עמוסה
בטעויות
אלא מה.
אבל רק
עכשיו
ילדתי
נשמה.
ובא לעולם אור גדול של המשכיות וכוח
ודבקות בין האל לאנשים.
זה נחשב לי כתפילת כהן גדול בקודש הקודשים?

מניחה לפניך את הקורבנות, הגדולים והקטנים.
את הדמעות, המאמץ, את לחם הפנים.
את הלילות ללא שינה, ההנקות.
את כל הפעמים בהם התחלתי לנקות..
את אלפי החיבוקים.
את מליוני הנשיקות.
את התפרים,
מהלידה.
את הצירים,
שהעברתי בעמידה.
את הספרים
שנשארים
במגירה - עד שיהיה לי זמן וכוח.
את כל הפעמים שהתאפקתי מלצרוח.
את גני השעשועים
את סעודות השבת,
את זה שעדיין לא נתת לי בת..
את תאטרון הבובות לפני השינה,
את עצמי החדשה, את אני הישנה..

ויותר אין לי מה לתת,
הידיים שלי ריקות.
הכל מונח כאן.

ריח קטורת עולה מהתנור,
וחוט של זהורית שהיה בפתח קשור,
הפך לבן.

איזו התרגשות

מקסים