כותבת מפצל"ש, כדי לא להיחשף...
לידה ראשונה
אז נתחיל מסוף ההריון.
שבוע 30+6- הערכת משקל, העובר קטן ממה שאמור להיות.
הרופאה אומרת לבדוק שוב עוד שבועיים, לראות אם הוא מדביק את הפער.
אחרי שבועיים- הפער במשקל גדל, ובבדיקה נוספת שבועיים אחר כך- הפער עוד יותר גדל.
חשד ל IUGR- עיכוב בגדילת העובר.
מתחילים לבדוק מה הסיבה למשקל הנמוך, כשהחשד העיקרי הוא שהשיליה לא מספקת לעובר את מה שהוא צריך.
במצב כזה מעדיפים לילד מוקדם, ושהתינוק ימשיך לגדול מחוץ לרחם. אבל לא רוצים שתהיה לידה יותר מדי מוקדמת.
הכיוון הוא זירוז בשבוע 38, אם המצב לא משתפר.
בינתיים אני במעקב של א"ס ומוניטור פעמיים בשבוע. כמו במעקב הריון עודף. רק שאני בשבוע 35.
חוץ מהמשקל, כל שאר המדדים תקינים ואני ממשיכה במעקב.
במקביל בודקים עוד דברים שיכולים להשפיע על הגודל של העובר. אבל לא מוצאים שום דבר בעייתי.
שבוע 37+4- אני הולכת למוקד נשים למעקב. על סמך הבדיקות היום הרופא צריך להחליט אם לשלוח לזירוז ב- 38+0, או למשוך עוד. הערכת משקל: 2.300. כל שאר המדדים בא"ס תקינים. במוניטור יש קצת בלאגן, ומחליטים לשלוח אותי מייד לבית חולים.
אני נוסעת לבית חולים, תוך כדי אני מדברת עם בעלי שיבוא ויביא איתו דברים.
שם שוב עושים מוניטור, שהפעם יוצא תקין. רוצים לעשות עוד א"ס כי המכשיר שם יותר טוב מבקופה. הערכת משקל: 2270.
הרופא מחליט להשאיר אותי לזירוז.
שמים לי בלון ואני מתאשפזת במחלקת נשים.
הבלון אמור לגרום לפתיחה. אם מגיעים לפתיחה 4, הבלון יוצא לבד. אם הבלון לא יוצא אחרי 24 שעות- עוברים לאמצעים אחרים.
אחרי 4 שעות מתחילים צירים. בהתחלה אני מעבירה אותם מתוך שינה, אבל אחרי חצי שעה בערך אני כבר מתעוררת. הצירים מתחילים די צפופים. כל 2-5 דקות ציר. בינתיים הצירים נסבלים, אבל כן מפריעים לתפקוד. בין ציר לציר אני ישנה. אבל כל כמה דקות יש ציר ואני מתעוררת.
ככה עובר הלילה, ובבוקר ממשיכים הצירים באותה מתכונת. רק שאני כבר לא ישנה בין הצירים.
בצהרים הבלון יוצא, אבל הצירים ממשיכים בלי שינוי.
אחרי 3.5 שעות מציעים לי לעשות סטריפינג כדי לקדם את הלידה.
אני הולכת למיון יולדות בשביל לעשות סטריפינג, ולחזור למחלקה.
המילדת בקבלה עושה לי סטריפינג ואני בפתיחה 4.5.
היא אומרת לי שאני יכולה כבר להכנס לחדר לידה, או למשוך עוד קצת ואז להיכנס.
ביתיים הצירים מתחילים להתחזק.
תוך כדי המילדת מחברת אותי למוניטור ורואים ירידות בדופק.
אז היא כבר לא נותנת לי אפשרות לבחור, ומעבירה אותי לחדר לידה.
אני מתקשרת לבעלי שיבוא (הוא נשאר במחלקה), והיא מתקשרת למחלקה שיעבירו את התיק הרפואי שלי.
אני מגיעה לחדר לידה ומתמקמת.
המילדת מחברת אותי למוניטור, ואז היא יוצאת.
הצירים כבר יותר חזקים, אבל אני מצליחה להתמודד איתם.
אנחנו מודיעים להורים שהתקדמנו שלב, ונכנסתי לחדר לידה.
בעלי רוצה ללכת להתפלל, ואני אומרת לא שלא ישאיר אותי לבד. שיקרא למילדת שתבוא, או שתשאיר לי אמצעי לקרוא לה אם צריך.
המילדת מגיעה ואני מרגישה זרם נוזל. אני מבינה שפקעו המים.
המילדת מאשרת ורואה שאני בפתיחה מלאה.
כל זה לקח בערך שעה מהסטריפינג.
בעלי בתפילה ואני צריכה ללחוץ.
רבע שעה של לחיצות והתינוקת בחוץ.
בעלי חוזר ומגלה שכבר ילדתי.
לפני רגע עדכנו את כולם שנכנסנו לחדר לידה, וכבר שוב מתקשרים לעדכן שכבר ילדתי.
שמים אותה קצת עלי, מנתקים את חבל הטבור. שוקלים אותה: 2.260- תואם את ההערכות.
מגיעה רופאה לתפור אותי, תוך כדי שאני מחזיקה את התינוקת.
המילדת הלכה ללידה אחרת, ולא היה מי שיעזור לי להניק.
אז רק החזקתי אותה.
אחר כך באה אחות לקחת את התינוקת לתינוקיה, ואתי העבירו למחלקה.
עד כאן הלידה.
כל האשפוז שאחר כך- זה כבר סיפור בפני עצמו.
