פורום הריון ולידה (עמוד 3847)

לק"י

אז מבינה אותך...

בשורות טובות!

מכירה המון נשים( כולל אני) שיצאו להן תוצאות בעיתיות בבדיקה הזו וברוך ה' הכל תקין. הרופאים מעדיפים להלחיץ אותך ובסוף הכל יהיה תקין מאשר לומר לך שהכל תקין ואם ח"ו יהיה משהו לא תקין , תתבעי אותם. לכן מלחיצים על כל דבר קטן.

אני התייעצתי איתם והמליצו לי על בדקת וריפיי- זו בדיקת דם שמחליפה מי שפיר ב99.99 אחוז. ב"ה יצא תקין, אני ממשיכה את ההריון ברוגע וגם הרופאה הפסיקה להלחיץ אותי( ממש התלהבה שעשיתי).
זו בדיקה יקרה , יש החזרים בקופת חולים אם יש לך ביטוח משלים. לי היה החזר של 75 אחוז בכללית פלטינום. גם אחרי ההחזר זה סכום, אבל ממש שמחה שעשיתי ויכולה להמשיך את ההריון בלי סרטים בראש.
תבדקי אם זה רלוונטי לך, כי אצלי הערכים היו נמוכים( אפילו נמוכים בנורמה, אבל הגיל הוריד את הסטטיסטיקה לתוצאה בעייתית).

יש את בדיקות הדם שהן במקום מי השפיר..לי המליצו על גנומיטי כיוון שהסבירו שזו בדיקה מתקדמת יותר (בודקת יותר תסמונות עם אחוזי דיוק גבוהים יותר) לגבי המחירים - נראה לי שזה מאוד תלוי בסוג הביטוחים שיש..חברה שלי לא היתה צריכה לשלם בכלל כיוון שהיה לה ביטוח מהעבודה וגם זה מאוד תלוי בסל ההריון שיש בקופה (תמיד לקראת הריון כדאי לדאוג שיש  את הגבוה ביותר, גיליתי זאת בהריון הקודם.... 

לא זוכרת איך זה נקרא בכל מכון. מכון פועה לא המליצו על מכון מסויים, אלא באופן כללי על הבדיקה

בחלבון העוברי נבדקים שלושה פרמטרים.

דווקא הסיכון לתסמונת דאון או טריזומיה 18 ירדו.

כשהחלבון העוברי גבוה עולה הסיכון למערכת עצבים פתוחה או איברים פתוחים אחרים, גם הסיכון לגדילה איטית של העובר.

 

בינתיים שקיפות ושתי סקירות הכל היה תקין, עכשיו רוצים לעקוב אחרי גדילת העובר, שתמיד גם קצת גדול לשבוע.

בסקירה האחרונה אחרי שהרופא ראה את התוצאה של החלבון העוברי זה היה נראה כאילו הוא מנסה למדוד תמיד את המינ' האפשרי, וגם אז יצא שהעובר מתאים לשבוע הריון.

הסבתות שלנו לא עשו עשירית מזה (אם עשו בכלל...) - והתוצאות היו יותר טובות...

 

ובכל מקרה, כמה שלא תעשו בדיקות - אין שום אחריות שהכול יהיה בסדר!

הכול בידי שמיים.

כמה תינוקות נפטרו בלידה או בגיל צעיר בתקופת הסבתות שלנו וכמה היום?

עוברי יצא גבוה והתקשרו אליי ממכון גנטי והרופאה ועוד ורצו שאעבור בדיקות הייתי בת 38 החלטתי שאני לא עודה עם סה כלום אמרתי להם שאני דתייה ולא מעוניינת בבדיקות ברוך השם ילדתי ילדה מקסימה ומאז לא עשיתי יותר חךבום עוברי ושקיפות. עורפית. אבל שוב זאת אני.

גם אצלי הם היו מכורים להנקה ברמה הזאת. אני חושבת שהשלב הראשון בגמילה הוא ההשלמה עם הפרידה הזאת,כל כך כיף להניק במיוחד כשהיונק דורש את זה,וקשה מאוד לסרב כשהוא בוכה ומסרב בתוקף להשלים עם הגזרה הזאת. ברגע שאת ובעלך תבינו ותשלימו עם זה שהגמילה מההנקה היא לטובתך וגם לטובת הקטן יהיה קצת יותר קל לסרב לו. חשוב לזכור שבגיל הזה למרות שהוא יונק כל הלילה הוא לא באמת צריך לאכול בלילה,וזה יותר הרגל או פינוק שפיתח.
כשאני גמלתי בגיל הזה-שהילד לגמרי מבין שמדברים איתו.הסברתי שלא יונקים יותר,שהוא יכול לקבל בקבוק עם מים/חיבוק/נשיקה מאמא ואבא אבל שכבר אי אפשר לינוק.זה היה קשה אבל הוא הבין. אני מבינה שאת צריכה להפסיק להניק בבת אחת את כל ההנקות ומן הסתם לא תהיה הדרגה(לפעמים זה עדיף...) אז בשעות ההערות מה שאני הייתי עושה כשהיה מבקש לינוק זה להשיח את דעתו עם דברים שאוהב-בועות סבון,סיפור,שיר,גן שעשועים,וגם קצת פינוקים-כמו במבה,עוגיה אהובה,פיצפוצי שוקולד.....
בלילה זה הרבה יותר קשה,כי הוא פיתח בך תלות ונעזר בך כדי להרדם.(מניחה שישן איתך במיטה...?!) גם אצלי הם ישנו איתמ במיטה,הנחתי להם להמשיך לישון איתי בשלב הזה אבל הכי חשוב זה עקביות!!! מצפים לך כמה לילות קשים של בכי ואכזבה גדולה אבל אחרי שהוא יראה שאת מתעקשת וחוזרת על אותה מנטרה-שאפשר לקבל בקבוק מים/חיבוק....לאט לאט הוא יבין ויתחיל להתעורר פחות.
חשוב לזכור שזאת תקופה של כמה ימים גג שבוע, וזה ו....
יש הורים שבשלב הזה של הגמילה מעדיפים שהאבא יגש לילד בלילות,אני תמיד העדפתי לעשות את זה בעצמי או בשיתוף פעולה עם בעלי ולא להתרחק ולהעלם לגמרי,מאמינה שזה הדבר שיותר נכון עבורי ועבורם.
שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!

מסכימה עם כל מה שכתבת
לפותחת- יש אפשרות להדרגה?
לי היה יותר קל לעשות כך, "לוותר" מידי פעם ואז לפתוח פער יותר גדול
אכן בלילה יותר קשה אבל זה בדכ גג 3 לילות
ואכן להסביר, לדבר וגם להסיח את הדעת...
וביננו לפעמים קשה לנו יותר מאשר להם, הם באמת ייצורים מתוקים ושוכחים מהר

זו הייתה תקופה די ארוכה, שהייתי צריכה להחזיק חזק ולהשתמש בכל האמצעים כדי שלא תינק בלילות...

(אבל בעצם - גמלתי אז רק מהנקה בלילה. אולי בגמילה כללית זה יותר מהיר...)

זה בדיוק המצב שלי... 

אם לא - אז ממליצה לעשות זאת בהדרגה. להוריד חלק מההנקות, ובשאר הזמן להציע לו מוצץ/בקבוק/אבא/טיול בחוץ/אפילו ממתקים או סרט לילדים...

אם כן - אז לא התנסיתי. אני תוהה אם נכון להמליץ על פרידה ממנו ליום או יומיים, כדי שילמד להסתדר בלעדייך...

הצורך להפסיק ברור ומוחלט?

לפעמים זה שאלה של מדיניות ויש דעות שונות.

אם לא בדקת עם עוד דעה וחבל לך להפסיק את ההנקה אולי כדאי להתייעץ.

כמובן שאם הצורך חד משמעי או שאת לא מצטערת להפסיק להניק לא אמרתי כלום..

רק לפעמים לא מודעים לפערים שיש בזה.

לגבי ההדרגתיות- אז יש איזשהי מחלוקת אם אפשר למשוך את זה עוד טיפה בשביל באמת שזה לא יהיה בבת אחת. אחת אמרה לי שלא מומלץ, רופא אחר אמר שאפשר פחות בהיסטרי- להוריד לו הנקה בלילה להשאיר רק אחת לפני הלילה לקצת זמן.

כרגע  אני באמת מניקה אותו פעם אחת בתחילת הלילה וזה קשה כל כך כל כך! הוא צורח מלא וגם את זה אצטרך להוריד.

חיכיתי חיכיתי- לא יודעת איך זה אצלך אני לא ממש מרגישה שהוא יבין אם אנסה להסביר לו, הוא עדיין קטן (לגדולה שלי נגיד הייתי יכולה להסביר אבל הוא עדיין תינוק..)

לגבי היום זה הרבה יותר פשוט הקושי הוא בעיקר בלילה ואני מתלבטת אם פשוט להיעלם ולתת לבעלי להתמודד או שחשוב שאהיה חלק בתהליך?

ילדון בן שנה ושמונה חודשים, שבבת אחת היה צורך להפחית משמעותית את ההנקות (אצלי זה פחות מוחלט רפואי, ולא הורדתי לגמרי).
גם אצלנו היה הכי קשה עם הלילה. אני מסבירה לו לפני שהולכים לישון שבלילה אי אפשר לינוק, הלילה הראשון היה ממש קשה ולקח לו שלוש שעות עד שנרדם בחזרה בפעם הראשונה שהתעורר. בלילות הבאים היה יותר סביר אבל עדיין קשה לו. אני נותנת לו ממש לשכב עלי, נושמת נשימות עמוקות, היו לילות שהוא רצה מוסיקה (הדלקתי לו מהפלאפון- מוסיקה יהודית ממש מתאימה להשכבה...) והיו לילות שרק לשכב עלי הספיק לו.
זה באמת קשה, בהצלחה לך...

המכון הטרטולוגי. אני חושבת שהם הכתובת.

על כל תרופה כתוב אסור בהנקה ויש הנחיות יותר נכונות אצלהם.

שילד בן שנה ושמונה בהחלט מסוגל להבין,וגם אם לא, לא הייתי מפסיקה להניקהלי לתמלל לו ולהגיד שאין יותר הנקות,כל ילד יקלוט ברמה שלו.
כמו שכתבתי קודם אני חושבת שיותר נכון שלמרות. כל הקושי האמא תהיה שותפה בתהליך אבל אם את לא מצליחה ובעלך מסוגל לזה תני לו להתמודד. אני הייתי שותפה מלאה לגמילות עם כל. הקושי שבזה,כי הוא היה נלחם איתי ומנסה להרים לי את החולצה בעצמו כדי לינוק.
זה תהליך לא פשוט דורש סהלנות,החלטיות,עקביות ונחישות אני מציעה שברגע שהחלטת ללכת על זה את תסוגי באמצע....זה כמה לילות קשים וזה עובר.

אני גמלתי קצת אחרי,

הוא היה בוכה ונעלב והייתי מחבקת אותו ושואלת אם הוא רוצה סיפור (שממש אהב) וסיפרנו ושרתי לו שיר שהוא בחר.. לקח כמה לילות ועבר...

 

כשהוא רואה אותך הוא רק מתעצבן יותר, מבעלך הוא לא מצפה לקבל הנקה

אפ הוא עדיין בחדר שלכם  - אז להעביר חדר, זה גם מאד עוזר.

 

ולהסיח דעתו עד שירדם...

זה בערך הגיל שהם נגמלו, כל אחד בתורו.

 

מה שהכי הכי חשוב זו הבהירות שלך שהגמילה צריכה להיעשות.

שזה יהיה מוחלט.

אז גם הוא יקבל את זה יותר בקלות ובפחות זמן.

 

פרידה זו פרידה,

ומדבר כ"כ יפה כמו הנקה זה בוודאי לא קל.

 

אך אם זה הצורך כרגע, 

זה הכי טוב בשבילו ובשביל כל המשפחה.

 

הוא קיבל תקופה משמעותית בכלל לא מובנת מאליה של הנקה,

אם יש לו שיניים - אז זה סימן שהוא מסוגל ומתאים כבר להתמודד עם אוכל.

 

את תראי, שכאשר הוא ייגמל ויתחיל לאכול כמו גדול

הוא גם יתנהג כמו גדול יותר.

 

אצלי כל הילדים שנגמלו עברו ישר למוצקים ולא רצו בכלל בקבוק.

גם לשתות רצו מכוס.

 

אצל אחד הבנים שנגמלו הייתי ממש מתחילה לרקוד ולקפוץ איתו ולשיר כדי להסיח את דעתו מההנקה,

מודה שגם פינקתי עם קצת שוקולד או במבה וכדומה...

 

המון המון הצלחה ויישר כח עצום!

סליחה על השאלה, אבל לצערי לא כל רופא מבין בהנקה.  הייתי אפילו כותבת שרוב הרופאים לא באמת מבינים בהנקה.  

 

ישנן הרבה תרופות שיש להן תחליף שניתן להשתמש בתחליף בזמן הנקה.  מרכז טרטולוגי יכול לומר מה מותר בהנקה ומה אסור, ומה ניתן להחליף במה.

 

אם מדובר בהריון - בהנחה שהאמא בריאה וההריון תקין - ניתן להניק את התינוק בזמן ההריון.  אמנם החלב יתמעט, ולכן התינוק יזדקק לשתות ולאכול כמות רבה יותר של מזון של "גדולים", והטעם של החלב ישתנה מעט, אבל כשהכל תקין, אין חובה לגמול.  לא רק זה, אלא שגמילה פתאומית בהריון עלולת להזיק לעובר.  ההמלצה היא להוריד הנקה אחת בשבוע, עד לגמילה המלאה.  ושוב - אין חובה לגמול, רק אם רוצים.  אני מכירה הרבה נשים מניקות בזמן הריון, והעובר נולד בריא ושלם.

 

יש מקרים אחרים שבאמת חייבים לגמול מעכשיו לעכשיו.  נכון.

 

כמו שכבר נכתב, החלק החשוב בגמילה הוא שאת תהיי משוכנעת לגמרי שנכון לכם לעבור תהליך של גמילה.  אם יש בך חלקיק אחוז של "לא בטוחה" אם כן או אם לא, חבל להתחיל.  חכי שתהיי בטוחה לגמרי.

 

בהצלחה!

 

 

 

 

כתבת שגמילה פתאומית בהריון עלולה להזיק לעובר. מה פירוש? על מה את מתבססת?

אם קשה לי תוך כדי ההריון גם להניק אז אני מסכנת את העובר?

 

אשמח שתסבירי את דבריך, תודה.

בגוף האשה ישנם הורמונים שונים ברמות שונות.  יש הורמונים שדואגים לאספקת חלב ויש הורמונים שדואגים להריון תקין.  

בנוסף, יש נשים שמערכת החיסונית שלהם חזקה, התזונה שלהן איכותית, וכו', ויש נשים שלא.

תלוי גם בשלב בהריו ובכמות ההנקה היומית של היונק.

 

נשים רבות מדי, שאינן כ"כ חזקות מבחינה גופנית, ובכל זאת מצליחות להניק הנקה מלאה (ללא שום תוספת), וכן הצליחו להכנס להריון במצב זה, עלולות להפיל אם בשליש הראשון (על פי רוב) הפסיקו להניק בפתאומיות (מהנקה כל היממה לאפס הנקות ביממה).  הבעיה היא הפסקת הנקה בבת אחת (בד"כ הסיפור הוא - אמא מניקה הנקה מלאה, ללא תוספות, מגלה שהיא בהריון, הולכת לרופא, הרופא מזדעזע שהיא מניקה כשהיא בהריון, מצווה עליה להפסיק בטענה שהיא מסכנת את ההריון, האשה חוזרת הביתה, גומלת את התינוק מעכשיו לעכשיו, והעובר לא עומד בשינוי ההורמונלי הדרסטי). 

 

מאידך, אשה שגופה חזק וכו', סביר להניח שתוכל שהעובר יכול לעמוד בשינוי הדרסטי.  אבל למה לקחת סיכון?   

 

השליש הראשון הוא הבעייתי כי עדיין יש תפוקה גבוהה של חלב.  ככל שההריון מתקדם, מתמעטת כמות החלב שנוצרת, וההורמונים מגיבים בהתאם.  השינוי הופך להדרגתי ולא מאיים על שלום העובר.

 

אותן נשים, גם אם היו מהחלשות יותר, אם גמלו מהנקה אחת כל שבוע, והחליפו את ההנקה עם ארוחה של תמ"ל או "אוכל של גדולים", תלוי בגיל היונק, ולאורך מספר שבועות הגיעו לגמילה מלאה, הצליחו להחזיק את ההריון ולהיות עם ילד גמול.

 

מקווה שהצלחתי להסביר את דבריי,

בהצלחה!

 

אין שפע מחקרים בנושא, כי קשה, אם לא בלתי אפשרי לחקור את הנושא.  יתכן שגם יהיה לא אתי לחקור, כי אסור לבקש מנשים עם תזונה לקויה, רמות ברזל, סידן וכו' נמוכות, ומערכת חיסונית לא מיטבית, שיסכנו ביודעין את העובר שלהן ע"י גמילה מעכשיו לעכשיו.

 

כפי שאמרתי, הדברים נאמרים על סמך מספר גדול של נשים בעולם החרדי שלצערי הפילו, כשהיו בתחילת הריון, אחרי שנאמר להן שהן חייבות לגמול בשיטת "זבנג וגמרנו".  נשים במצב דומה, שגמלו עם הדרכה, והורידו הנקה אחת כל כמה ימים\שבוע, זכו לילד גמול ולהריון תקין. 

 

שיטת ה"זבנג וגמרנו" מגביר את הסיכון לגודש ואף לדלקת שד (אפשר גם לפתח אבצס, אם אין הכוונה נכונה).  כל הריון מתקדם באופן מיטבי יותר כשהאמא בריאה ואינה סובלת מבעיות רפואיות כאלה ואחרות.

 

אם יש לך עוד שאלות, אשמח לענות.  עדיף בפרטי.

 

ואם אין מחקרים איך את יכולה להגיד דבר כזה על סמך רעיונות תיאורתיים.

ולגבי הרופא המזדעדע- כל הרופאים שאני שאלתי אמרו לי שאין בעיה להמשיך להניק בהריון וזו גם הדעה הרווחת אם אין בעיות כלשהן, אז נראה לי לא שייך לעשות שם כזה לרופאים.

מחקר אמפירי הוא מחקר, גם אם לא פורסם בבטאון רפואי.  הלוואי והיה לי מחקר כזה להציג, אבל כנראה שזה נושא שקשה עד בלתי אפשרי לחקור.  אין אפשרות קלה למצוא קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת.

 

מאוד משמח לשמוע שרופאים ששוחחת איתם אמרו שאין צורך לגמול.

הלוואי וכל הרופאים היו רגועים בנושא, ובודקים כל הריון וכל אשה באופן אישי, ולא מורים הנהגה אחת לכלל הציבור.

 

מי שמתאים לה לגמול, שתגמול.  הנושא הוא לגמול במתינות, בהדרגתיות, בנחת.  

 

 

לייבש את החלב בשלושה ימים - גם כדי להעביר מסר נחוש (אם אין שום ברירה, עייני במה שכתבה פיגא), וגם כדי שהתהליך יהיה מאחורי שניכם בזריזות,

לשאוב, או עדיף לסחוט ביד, רק עד הקלת מה מהגודש,

לעטוף בכמה עלי כרוב כל צד,

בשלב מסויים - בדרך כלל לקראת סוף היממה השניה, הרוב מתקשה - מהשלב הזה, מוטב לא לנסות לסחוט עוד, אבל להקפיד מאוד לעטוף בכרוב כדי שלא יווצר גודש שיוביל לדלקת.

לסגור את החזיה לא הדוק מדי, לא רפוי מדי על הכרוב.

להחליף עלים כל כמה שעות - כשהם נעשים צהובים ולא יעילים.

 

בהצלחה לשניכם  שיעבור בקלות ובבריאות.

לשתות חליטת מרווה- זה מייבש.
ואם יש צורך, לקחת משככים, ולהכנס למיטה.
ייבשתי פעמיים חלב מהנקה מלאה, ניתן לעשות את זה בבת אחת, רק לדעת לדאוג שלא יהיה דלקת.

חזרתי לעבודה לפני כחודש (מתוקי היה בן חמישה חודשים) עם כוונות טובות לשאוב לו כשאני בעבודה ובשאר היום להמשיך רגיל להניק.. אבל הוא שיבש את הכל.. קיבל בבוקר אצל המטפלת חלב שאוב מבקבוק ואז גם בצהריים כבר לא רצה לינוק ככ, ינק לכמה דקות ואז הפסיק, כך בכל פעם, כמובן שנוצר גודש ורצתי לשאוב.. מצאתי את עצמי בסיחרור של : נסיונות הנקה--שאיבה--האכלה מבקבוק, היה מתיש ומעצבן והסתיים בדלקת שד נוראית. ניסיתי עוד להמשיך אבל אין לו כבר הנקה רצופה ומסודרת כאילו מעדיף את הבקבוק.. מעדיף בקבוק חלב אם ולא מטרנה.. וגם אני כמובן.. מצד שני אי אפשר כל יום רק לשאוב ולתת בקבוקים.. זה גם עמוס ומסובך (יש לי עוד ילדים) וגם הכמויות יורדות ועכשיו אני עם דלקת בצד השני... אולי עם כל הצער פשוט הגיע הזמן להפסיק וזהו.. נכון?

ולתת ורמוקס

להכניס לפי הטבעת.
מנסיוני- אם ילד מתעורר עם תולעים, ואני מוציאה אחת או שתים- אז הוא לא מתעורר יותר באותו לילה וגם לאו דווקא בלילות הבאים.

שן שום אפקטיבית בו ברגע?

הן לא סובלות את הריח ואולי אפילו מתות מזה. זה ממש מפסיק אחרי שמכניסים.
אבל צריך למצוא שן בגודל נר אקמול בערך- שלא יהיה לא נעים לילד כשאת מכניסה.

לא עזר בו ברגע..

מקלפים בעדינות.

אצלי עוזר פלאים!

את יודעת שזה מאוד מאוד מדבק?

אצלי הם לא נרדמים אם הכל לא יוצא..

ומצפים בהרבה וזלין, זה לא מציק יותר הרגע הזה שמכניסים, כמו נר אקמול

אז לא בכל גיל יש פתרון של קבע

 

גם ורמוקס זה לא בדיוק "פתרון של קבע" מכיון שתולעים זה דבר מאד מדבק, אחרי תקופה זה יכול שוב לחזור

 

ולא נותנים ורמוקס יותר מ 3 פעמים בשנים בגלל חשש לנזק לכבד

אז זה לא כזה פשוט

כמין נרות קטנים. ככה אין את החשש אם יצרוב ואם ישרוף...
ויש גם טיפות שאני רוכשת בבית מרקחת שהוא יותר בקטע טיבעי שנקראות R בתוספת איזשהו מספר( לא זוכרת איזה) והם גם עוזרות לנו.

בהצלחה!

אם יש תולעת שאת רואה אז להוציא.
ואז לשים טיפה של שמן לבנדר או הדס. זה שמן מסריח לתולעים ולכן הן מפסיקות לזוז וזה לא מגרד.

משחה טבעית לתולעים האמת שלא ניסיתי אבל ראיתי עליה המלצות אולי אם תמצאי מישהי שמכירה ועזר לה זה יותר יעיל
טיפול טבעי בתולעים

המשחה יקרה אבל אם היא עוזרת זה שווה

** אני אישית לא ניסיתי אבל ממש התרשמתי מזה אז שמתי פה לשיקולך
אם מישהי ניסתה אשמח גם לשמוע

אפשר גם לחפש ״מתכונים״ טבעיים נגד תולעים יש הרבה דברים שאפשר לנסות

מקווה שיעבור מהר באמת לא פשוט הנושא...
הקטע הזה מלחיץ אותי לקראת הכניסה של הבן שלי לגן😐

לפעמים זה סימן ללידה.
ובשבוע כזה לידה זה לא דבר שאת רוצה.

------
ולפעמים זה גם כלום. יש וירוסים כאלה שמסתובבים.

אם כן היא מקבלת בחלב את הנוגדנים שהגוף שלך מייצר..רפוש

יש לך מזרון שטוב לך? יכולה לאפיין אותו- קשה/רך..?

פשוט מזרון טוב ויקר...
הבעיה במיטות נוער שהן ישנות מאוד, והמזרון שוקע ולא נשאר ריפוד... כאילו לא יציב מספיק לגב. וזה סבל.......
לא בהריון לא מזיז לי. מהשניה שאני בהריון זה בלתי נסבל.

אולי כמו שיש דוקטור גב לכסאות, יש משהו למיטות?

היתה לי רק אחרי ההריון הראשון..ושמתי אותה בין הברכיים

יש גם כריות שהן ארוכות שמיועדות לכך אבל לצורך העניין גם כרית רגילה יכולה לעזור לדעתי

לא בהתנסות אישית, אבל גם אני התלבטתי על מעיני הישועה לפני הלידה ושמעצי דברים מעולים על ציפי לוריא.. ממש אמרו לי לקחת אותה סכינים עצומות... על השניה לא שמעתי.
בסוף ילדתי בלניאדו .
בהצלחה ושתהיה לידה קלה😗

תודה רבה. אשמח לעוד תגובות ולטלפון ליצירת קשר...

לפני כמה שנים.. אישה לא צעירה..
בטח זה לא המיילדת..
אבל הזוי שזה אותו שם

יילדה אותי בלידה הראשונה, והצילה אותי מניתוח. נעימה ומקצועית.
לא ידעתי שהיא גם מיילדת פרטית...

אני יכולה לברר לך מחר את המספר שלה. תשלחי לי תזכורת במסר.

ציפי לוריא

והיה מעולה.

טלפון, את יכולה לבקש מהמזכירות במעייני הישועה.

מסכנה בטח קשה לך מאווד במיוחד שעדיין לא התאוששת מהלידה...

אין לי עצות קונקרטיות מלבד להגיד לך שהיא עוד קטנה, וכנראה עוד רגילה להרגלים מהרחם- שישנים ביום וערים בלילה....

עם הזמן זה ישתפר בעז"ה!!!

ליל מנוחה!

היתה תקופה שהלילה היה נגמר ב3 בלילה ומאז בוקר מוחלט וערני במיוחד.
ב"ה מאז המצב השתנה לחלוטין בלי עין הרע...
מאחלת לך הרבה כוחות ושהכל יסתדר...

מחר אני חוזרת ללימודים, לכן דואגת

הייתי ישנה בקצב שלו עד שזה הסתדר...

זה עובר עם הזמן, החשכת החדר בשעה קקבועה,

אם היא ערה לא לצאת איתה לאור וכו' אלא להישאר בחדר חשוך- זה עוזר.

אבל יש לי עצה נפלאה- מנסיון!!

שינה בלימודים- תענוג!!!

מיישמת את זה  (לצערי) גם היום כשהתינוק בן שנה וחצי...

לק"י

זה כל הזמן משתנה בגילאים הצעירים.

ואין לי עצות...רק איחולי כוחות ובהצלחה

הייתי מקדימה את המקלחת וההשכבה ל6-7

 

וגם כדאי להוציא במשך היום לשמש.

זה מאוד משפיע.. אפילו שהיא קטנה.

לכבות את האור, לשאןג ששקט יחסית.. וכשהיא קמה אז להניק בשקט.. לדבר מה שפחות, בלחש, ולהחליך טיטול רק אם חייבים..

בנוסף, 10 זה נורא מאוחר.. כבר ב6 את יכולה להשכיב אותה ללילהתץ בגיל כזה הם צריכים הרבה שינה.

וביום לעומת זאת תדאגי שיש תמיד אור גם כשהיא ישנה, תדברי בקול ותשירי לה שירים, תחליפי טיטול בכל הזדמנות וכל מה שיכול להעיר....

הם לומדים יפה את ההבדלים והגוף מתרגל לשעות..

בהצלחה!

לא ככ אפשרי להקדים ל6-7 כי אני מסיימת ללמוד רק ב6 לצערי
ננסה להקדים ל8 בערב.
וכמובן שמחשיכה את החדר וכל מה שאמרתן.
תודה!

אני מכינה תמצית מתיון אחד של קמומיל, שתי כוסות מים וחצי כפית מלח

מרתיחה, מקררת ומנקה עם זה לעתים קרובות (כשהעים סגורה).

זה בערך ריכוז של תמיסה פיזיולוגית.

תקבלי מרשם לטיפות עיניים, שימי לה ואחרי פעם-יים זה כבר יעבור.

לא יודעת אם היה ככ חמור אבל קמה עם כמעט שתי עיניים סגורות.. יום למחרת היה כבר שיפור ניכר

תנסי קודם חלב אם

ותה קמומיל בבית

אבל תדעי שזה מדבק מאוד

אז אולי כדאי כן אנטביוטיקה

 

לפעמים כשתינוקות מצוננים נסתמת הצינורית שמחברת בין העיניים לאף ואז נוצרות הפרשות בעיניים. במקרה כזה עושים עיסוי בחלק העליון של האף (בין העיניים וקצת מטה) כדי לפתוח את הצינוריות.
אצלנו זה ממש עוזר.

אחרי יומיים נעלמו ההפרשות
והיתה במצב ממש דלקתי
עשיתי גם קצת עיסוי כמו ש @טוווליי הציעה, וגם קמומיל כמו ש @אפונה הציעה
בקיצור מדהים

רק בריאות

על כל אחת אמצעי מניעה עובדים אחרת.
עושים אצל רופא נשים. עדיף מומחה

סליחה שלא ממש עזרתי

תחליטי את מה מתאחם לך
הורמונלי או לא.ךכן בעיני צריך לשסת עם רופאת נשים ולהחליט כל אחת מה מתאים לה.

לא הורמונלי יש רק סוג אחד או כמה?מרגישה אבודה😐

את צריכה לברר מה מתאים לך. הורמונאלי או לא ואיזה סוג.
למה בחרת התקן על פני אמצעים אחרים?

התקנה עלולה לגרום לדימום ואצל חלק מהנשים גם עלול לעורר את הרחם למחזור. (ומאז כנראה תקבלי בקביעות אם זה התקן לא הורמונאלי)

אסור לי גלולות, ואני צריכה מבחינה רפואית למנוע לשנה בערך באמצעי מניעה יעיל.
אוף. אני מבחינתי בכלל לא הייתי מונעת😢
אין לי כוח לבלגאנים..

אני לא מכירה את הרופא, אבל ממליצה ללכת לרופא טוב.
אולי תכתבי פה איזה קופה את ובאיזה אזור, אולי ימליצו לך על רופאים טובים.

בהצלחה רבה!

בעצת אם-אם
תודה מראש!

ולשאול אם יש צורך בחיזוק הורמונלי כמו פרוגרסטרון..
בהצלחה

גם אני עברתי 2 הפלות בשלבים מוקדמים ובגלל שזה לא בחודש מתקדם הרופאה לא אמרה לי לעשות משהו מיוחד

אבל כן לקחתי את ״פרנטל״ ולא הסתמכתי רק על ברזל וחומצה פולית....
ונזהרתי יותר על הזזה או הרמה של דברים כבדים....
ממש מזהרתי לא להתאמץ

אבל אני חושבת שיש גם כדורים לחיזוק הרחם... כדאי לשאול רופאה...

ובטח יענו לך פה עוד תשובות שיעזרו לך

אני כל כך מקווה בשבילה שהכל יהיה בסדר וההריון ימשיך בשלום...
אני חיה בעננים עם תינוק שממלא את חיי וכל כך רוצה בשבילה את האושר הזה...
אנחנו ממש כמו אחיות, קשה לי הקושי שלה...
כל כך שמחתי בשבילה כששיתפה אותי ומצד שני לא יכולה לשמוח מדי כי היא כל כך דואגת ומשתדלת לא להתלהב יותר מדי...
אני גם לא יודעת איך להרגיע אותה ואיך לעזור לה לחשוב טוב...

כן , במיוחד אם את חברה קרובה זה מדאיג....
סתם בתור אחת שעברה את זה( למרות שעברתי את זה כבר היה לי ילד אחד והייתי מניקה וחלשה כזאת אז ידעתי שזה מזה וגם החוסר בויטמינים הוסיף המון)
זה קשה ומלא פחדים שזה שוב יפול ח״ו ושמשהו לא יהיה תקין....
בקיצור הרבה הרבה חששות....במיוחד שאין לה עוד ילדים
האמת שאפשר למצוא גם דברים טבעיים שעוזרים לחיזוק הרחם...
ולנסות להסיח את דעתה ולהרגיע אותה , כי הדאגה בעצמה משפיעה לא טוב על הגוף...
אז תדברי איתה על כל מיני דברים אחרים.. תארחי לה חברה אם יש לך אפשרות...

ממש כל דבר שיעזור לה להרגע. ופשוט להיות שם בשבילה...

רואים שאת חברה שדואגת לה!

עצם זה שהיא שיתפה אותי זה מחייב מאוד להיות איתה ורגישה ומרגיעה...
היא בשלב התחלתי, המשפחה שלה עדיין לא יודעים.. היא חוששת לספר להורים שלה אפילו (למודת אכזבות...)...
יש לי הרגשה שיהיה טוב.

אני ממש מאחלת לך שתצליחי ושב״ה ההריון שלה יתקדם טוב....
תמשיכי להתפלל עליה הרבה זה המתנה הכי יפה ומועילה לדעתי שאפשר לתת לחברה טובה

כל הכבוד לך!

היה לי גם מספר הפלות מוקדמות
אני לא יודעת עד כמה זה עוזר
אבל קניתי אבן רובין לשמירה על ההריון וללידה קלה
ומשהו בראש השתחרר יותר וקצת נרגע

לגביי לקיחת תרופות לחיזוק הרחם בהתחלת הריון כדאי שתתיעץ עם רופאת נשים (לא תמיד זה עוזר)
המון הצלחה
וכל הכבוד לך על הדאגה

לקחת תמיכה. הרופאים חלוקים בדעותיהם והרוב טוענים שזה לא עוזר.
מכון פועה כן ממליץ.
אחרי 2 הפלות שתתעקש לבדוק ואם צריך אז גם לקחת.
בהצלחה וכל הכבוד לך!

לבקש מרופא הנשים הפניה לבדיקת קרישיות הדם. לא תמיד יסכימו לאחר שתי הפלות, אבל שווה לנסות. בהצלחה!

לפעמים יש הפלות מוקדמות בגלל קרישיות יתר ואז צריך להזריק קלקסן.
חשוב מאד לעשות ליווי היריון אצל רופא שאת סומכת עליו מאד!

אני לקחתי כשהתינוק היה בן שנה וחודשיים וההנקה כבר היתה ממש מבוססת והנקתי עד גיל שנתיים פלוס

חוץ ממצבי רוח וכאלה..

המעיט לי את החלב, אבל לקחתי כדורים להגברת חלב אם והכל היה סבבה.

כשהפסקתי לקחת את הכדורים והפסקתי לשאוב בעבודה החלב התמעט לאט לאט עד שנגמר.

אם חשוב לך להניק עד גיל גדול לא הייתי ממליצה כ"כ.

אני אישית הנקתי עד גיל 10 חודשים.

 

אבל בלידה האחרונה זרזו אותי.
היה מיעוט מים שבוע 41++ ואמרו לי או אשפוז להשגחה או חדר לידה עם זירוז .
העדפתי את אופציה ב.
לי הם דווקא התחילו את הזירוז עם פקיעת מים(אחרי שביקשתי אלטרנטיבה לפיטוצין ). זה גרם לתחילת צירים. מתישהו בפתיחה 5 עשו גם סטריפינג שאכן עזר להתקדמות מהירה.
לא כאב לי... כבר היו צירים מספיק כואבים. יותר הרגשה לא נעימה שמתעסקים לך בתוך הגוף.

בשבילי זה היה טוב הזירוז

בלידה האחרונה עשו לי קצת הפרדת קרומים, יש דעות שזה אוסר ויש דעות שלא. עשו לי בבדיקת פתיחה ולא הרגשתי כאב מעבר לבדיקה עצמה.

יש לך סוכרת היריון?
אני חושבת שמה שמסוכן במשקל גבוה זה שהעובר יתקע או יפרוק את הכתף.

אבל זה לא תמיד מקדם לידה.
אוסר- תלוי בפסיקה.
לי היה כתמים אח"כ.
הייתי מבקשת שאם חייבים זירוז, ללכת על משהו הגיוני יותר, כמו פרופס.

בסד

אין לי סוכרת ב"ה
אבל שני האחרונים אצלי נולדו גדולים יחסית (3.700 ו4)

שרופא מחדיר לנרתיק וזה משחרר פרוסטגלנדינים בצורה מקומית.
זה קצת שורף בהתחלה כשמכניסים וצריך מוניטור כל שעתיים בערך.

זה השארת לידה בדרך הרגילה.

מניסיון אישי...
הציל את הבן שלי (:

בכל אופן המון הצלחה! וברכה בהחלטות

זה מכני גורם לצירים להתפתח באופן עצמאי.

לא כמו כל הזירוזים השניים שיכולים לגרום לצירים מאד חזקים.

נראה לי שבכל מקרה יותר משבוע 42 לא יתנו לך ויזרזו, אז מה איכפת לך?

שאני אישית ממש לא הייתי רצה לעשות זירוז. אפשר ללכת לשמוע חוות דעת נוספת מרופא בגישה טבעית אם את רוצה להיות רגועה.
(אצלי בלידה הראשונה הציעו לי פיטוצין אוטומטית במעקב הריוןמעודף, בלי שום סיבה רפואית מלבד זה שהייתי בשבוע 40+3!! סרבתי. ילדתי ב42+2(
כמובן שאם יש סיבה רפואית ספציפית, זה ענין אחר. אני מדברת באופן כללי כשהכל תקין.
מאמינה שהכי בריא לתת לגוף לעשות את שלו כמו שהוא יודע מצוין.

שלא בכל מקום נותנים למשוך כל כך הרבה..

באחת הלידות שלי הרופא אמר "במצב כזה אני נותן פיטוצין" (לא אפרט את הסיבה, אבל זה היה הזוי). אמרתי בחיוך "לא מעוניינת, תודה". זה ממש לא היה מקובל על דעתו, אבל מה יעשה - ייתן לי בכוח?

ילדתי אחרי שלושה ימים בלידה חלומית

הייתי בטוחה שזה כואב ממש אבל..לא כאב לי!!! המיילדת הייתה ממש מקצועית והשתדלתי להרפות...

אבל לא יודעת אם זה אכן עזר. עשו לי את זה בבוקר כי עברו 6 שעות מאז ירידת המים וחששו לזיהום, הייתי בפתיחה 3, וילדתי חצי יממה אח"כ, הפתיחה התקדמה מאוד באיטיות...

 

וזה אוסר...

סרבתי לזרוז אבל העובר לא היה גדול.
הלכתי לרפלקסולוגיה ושתיתי תה פטל.

את לא חייבת סטריפינג.
בעיניי מסוכן זה לא לעקוב בכלל.
הלכתי כל יום למעקב הריון עודף לוודא שכל המדדים תקינים וב"ה ב41+6 התפתחה לידה ספונטאנית.

הפרופס התחיל פתיחה והיו צירונים, אחרי 24 שעות פקעו את המים ותוך כמה שעות ילדתי - בלי אפידורל ובלי כלום. היה מעולה.

 

אני גם יודעת על מישהי שסירבה לזירוז וילדה בשבוע 44.

 

אישית לא הייתי לוקחת סיכון. בשבוע 41+  יש סיכויים מעולים שהזירוז יצליח.

כאב, אבל לא כמו צירים...
אם את רוצה לזרז, זו באמת דרך טבעית להתחיל לידה. אבל יכול להיות שתצטרכי יותר מפעם אחת נניח לעשות שני ימים רצופים כדי להכניס את הגוף למצב לידה.
אם זה עושה דימום- אוסר.
אצלי בפעם הראשונה לא היה דימום והאמת שהרופאה התפלאה מאוד, אז כנראה שזה חריג

סטריפינג לא עוזר. סתם כואב והרבה פעמים אוסר.

לא היה כלום. ואחרי הפעם הראשונה התחילו צירים. אחרי יומיים בפעם השניה כבר נסעתי לבי''ח ואחרי הפעם השלישית ילדתי תוך כמה שעות.

בסד

אני אמות....

ואני מתה מפחד

אוףףףף תתפללו עלי שהכל יהיה טבעי אני מפחדת...

כשאת ממש רוצה ללדת, אז גם זה משהו שאפשר לעמוד בו.
ולא מתים מזה... הכי גרוע צורחים.
צירים זה הרבה יותר כואב...

גם לא ''פעילות רחמית'' במוניטור.

שבוע 42+2

כאבי תופת.. הרבה יותר מהצירים= ככה אצלי..........

אוסר בהחלט.

לי אישית לא עזר כלום הסטריפינג. קיבלתי פיטוצין ושלום על ישראל.

היתה מעולה כי היא היחידה שגם היתה במידה שלי וגם מספיק ארוכה כדי לכסות את הבטן...

כשקניתי רגילות: מידה גדולה- היתה גדולה מכל הכיוונים, מידה רגילה- לא כיסתה את הבטן...

לא זוכרת מחיר כי זה היה מזמן...

אבל נראה לי שיש להם עכשיו מבצעים אז שווה לבדוק.

זו רשת שיש באלעד וירושלים אולי בעוד ערעם אבל אני לא יודעת ויש שם חולצות בסיס בכל הצבעים והמידות עם צווארון פתוח יותר או סגור יותר שרוול ארוך או 3/4 אני קניתי מהם וממש מרוצה,זה ארבע במאה ואחת בשלושים

חולצות בסיס וחולצות רגילות ארוכות, וזה במידות הרגילות שלי, אולי מידה יותר ועוד רגע אני בשמיני..

מהכניסה לקבלה ועד השחרור - היתה חוויה מהממת, ב"ה.

צוות זמין, רגיש, מקצועי.
האוירה במחלקה רגועה ומפנקת, אחיות מקסימות.

את התינוקיה פחות חוויתי, אז לא יודעת..

ואם מישהי מכן יודעת להשוות לתל השומר עוד יותר טוב

יש חצי ביות או מלא. אין תינוקייה. רק כשהם עושים בדיקות. אני לא אוהבת אבל אולי יש כאלו שאוהבות.
המיילדות היו נחמדות.
האוכל גרוע ואין חדר אוכל אז אין בחירה משמעותית.
האנשים שם היו מאוד נחמדים. מהאחיות ועד נותני שירות אחרים כמו מחלקות האוכל והסניטרים (לא יודעת את הגדרות התפקידים..). חוץ מאחות אחת שעיצבנה אותי באמת הם היו מקסימים.

הצוות שם מאוד מקצועי, המיילדות מדהימות, והייתה לי חוויה מעולה. 
אני הייתי גם במחלקה של האפס הפרדה, מחלקה גדולה ומפנקת, חדרים נקיים, הצוות שם נמצא שם כל הזמן, את כל הבדיקות עושים בחדר, ואת לא צריכה ללכת או להתאמץ, התינוק/ת איתך כל הזמן, ממש תחושה של בית מלון. מאוד נעים ומרגיע. תבקשי שיעבירו אותך לשם אחרי הלידה.

 השאלה מה הדברים שאת חשוב לך שיהיו ומחפשת. לי היה חשוב לי ביה"ח עם אפס הפרדה. עשיתי איתם תוכנית לידה שעמדו בה ומאוד כיבדו אותה ולא כל שניה ניסו לדחוף לי אפידורל. 
מבחינה מקצועית הצוות הרפואי נעים ויש הרגשה שיש מי שיודע מה הוא עושה.

לי הייתה חוויה נעימה וסביר שאחזור. 

צעקו עליי בתינוקיה,
לא הסכימו שאנדנד אותה בעריסה שתירדם(צרחה המון,ולא מרעב, אחכ הסתבר שהיא היתה רגישה למוצרי חלב,עד שקלטנו את זה עברנו תקופה לא פשוטה),
רצו לקחת אותה באמצע הלילה ללא רצוני לתינוקיה כי לא חתמתי על ביות מלא ורציתי אותה לידי,(הפעם איימתי שאם בה נוגעת בה אני מזמינה משטרה, לידה חמישית, בכל זאת ..)
קיצור, בעה אני לא מתכננת ללדת שם יותר.
היה לי סיוט.

כי בשערי צדק היה לי פעם אחת טוב ופעם אחת לא.
בפעם הראשונה גם אני גיליתי שם שהתינוק רגיש למטרנה חלבית והם ממש לא התייחסו יפה וזילזלו. בכיתי שם.
בפעם השניה היה מצויין ב"ה.

ובבלינסון דווקא היחס היה טוב.

אם אני ממשיכה לקחת סרזט יש בעיה?

שאלה ראשונה אין לי מושג

לגבי השאלה השניה כן אם את בהריון ולוקחת סרזט זה בעייתי

לדעתי קודם תבדקי אח זה בטוח הריון ואז תמשיכי עם הסרזט

אם זה היה ככה אז מזמן היה רק סוג אחד של בדיקות

ולא לשתף יותר אם את מבינה שזה רגיש אצלה.

טוב בעצם מן הסתם אמרה מזל טוב
פשוט אל תדברי על זה יותר אם את רואה שזה מציק לה...

לדעתי היא הבינה אותך ולא חושבת שעשית בכוונה או משהו שסיפרת לה..

עדין מרגיש לי לא נעים.. וכן נראה לי שבאמת לא אדבר על זה יותר.

שאת סיפרת ושיתפת. ולא ראתה אותך פתאום עם באן או ששמעה ממישהי אחרת.

ותתפללי עליה בע"ה בקרוב

בשעה טובה לך

מי שהסתירה ממני ובוודאות בגלל המצב ולא בגלל סיבה אחרת זה פגע

וממש שמחתי בשביל החברות שלי כשזה קרה והן סיפרו לי 

 

אצלי בניגוד אלייך זה התפוצץ שבוע לפני שתיכננתי לספר והיה ממש ממש לא נעים ועדיף למנוע את זה.

כי אם זה היה מתגלה לה מצד ג' זה היה הרבה יותר פוגע והיא הייתה חושבת שאת מרחמת עליה.

בקיצור, טוב עשית. רק באמת כדאי להימנע מהרבה דיבורים על זה וכד'.

ומזל טוב

גם לי יש הרבה חברות שילדו שנה ואפילו יותר לפני והתחתנו אחרי

ולא היתה לי שום בעיה עם זה שסיפרו לי, אני חושבת שאם לא היו מספרות לי זה היה די מעצבן אותי

וקרה לי מקרה כזה והיא היתה בתחילת הריון כשסיפרתי

ולא ידעתי.ברוך ד' אלף פעם

וכמו שאמרת יותר להוריד בדיבור על זה.
יש לי חברה שלא ידעתי שהיא בהריון ושמעתי מחברה אחרת שהיא כבר צריכה ללדת.. זה ממש לא נעים. וזו חברה שהיינו ממש בקשר טוב ופתאום גם ניתקה את הקשר.