זו הייתה תקופה די ארוכה, שהייתי צריכה להחזיק חזק ולהשתמש בכל האמצעים כדי שלא תינק בלילות...

(אבל בעצם - גמלתי אז רק מהנקה בלילה. אולי בגמילה כללית זה יותר מהיר...)

זה בדיוק המצב שלי... 

אם לא - אז ממליצה לעשות זאת בהדרגה. להוריד חלק מההנקות, ובשאר הזמן להציע לו מוצץ/בקבוק/אבא/טיול בחוץ/אפילו ממתקים או סרט לילדים...

אם כן - אז לא התנסיתי. אני תוהה אם נכון להמליץ על פרידה ממנו ליום או יומיים, כדי שילמד להסתדר בלעדייך...

הצורך להפסיק ברור ומוחלט?

לפעמים זה שאלה של מדיניות ויש דעות שונות.

אם לא בדקת עם עוד דעה וחבל לך להפסיק את ההנקה אולי כדאי להתייעץ.

כמובן שאם הצורך חד משמעי או שאת לא מצטערת להפסיק להניק לא אמרתי כלום..

רק לפעמים לא מודעים לפערים שיש בזה.

לגבי ההדרגתיות- אז יש איזשהי מחלוקת אם אפשר למשוך את זה עוד טיפה בשביל באמת שזה לא יהיה בבת אחת. אחת אמרה לי שלא מומלץ, רופא אחר אמר שאפשר פחות בהיסטרי- להוריד לו הנקה בלילה להשאיר רק אחת לפני הלילה לקצת זמן.

כרגע  אני באמת מניקה אותו פעם אחת בתחילת הלילה וזה קשה כל כך כל כך! הוא צורח מלא וגם את זה אצטרך להוריד.

חיכיתי חיכיתי- לא יודעת איך זה אצלך אני לא ממש מרגישה שהוא יבין אם אנסה להסביר לו, הוא עדיין קטן (לגדולה שלי נגיד הייתי יכולה להסביר אבל הוא עדיין תינוק..)

לגבי היום זה הרבה יותר פשוט הקושי הוא בעיקר בלילה ואני מתלבטת אם פשוט להיעלם ולתת לבעלי להתמודד או שחשוב שאהיה חלק בתהליך?

אני גמלתי קצת אחרי,

הוא היה בוכה ונעלב והייתי מחבקת אותו ושואלת אם הוא רוצה סיפור (שממש אהב) וסיפרנו ושרתי לו שיר שהוא בחר.. לקח כמה לילות ועבר...

כשהוא רואה אותך הוא רק מתעצבן יותר, מבעלך הוא לא מצפה לקבל הנקה

אפ הוא עדיין בחדר שלכם  - אז להעביר חדר, זה גם מאד עוזר.

ולהסיח דעתו עד שירדם...

זה בערך הגיל שהם נגמלו, כל אחד בתורו.

מה שהכי הכי חשוב זו הבהירות שלך שהגמילה צריכה להיעשות.

שזה יהיה מוחלט.

אז גם הוא יקבל את זה יותר בקלות ובפחות זמן.

פרידה זו פרידה,

ומדבר כ"כ יפה כמו הנקה זה בוודאי לא קל.

אך אם זה הצורך כרגע, 

זה הכי טוב בשבילו ובשביל כל המשפחה.

הוא קיבל תקופה משמעותית בכלל לא מובנת מאליה של הנקה,

אם יש לו שיניים - אז זה סימן שהוא מסוגל ומתאים כבר להתמודד עם אוכל.

את תראי, שכאשר הוא ייגמל ויתחיל לאכול כמו גדול

הוא גם יתנהג כמו גדול יותר.

אצלי כל הילדים שנגמלו עברו ישר למוצקים ולא רצו בכלל בקבוק.

גם לשתות רצו מכוס.

אצל אחד הבנים שנגמלו הייתי ממש מתחילה לרקוד ולקפוץ איתו ולשיר כדי להסיח את דעתו מההנקה,

מודה שגם פינקתי עם קצת שוקולד או במבה וכדומה...

המון המון הצלחה ויישר כח עצום!

סליחה על השאלה, אבל לצערי לא כל רופא מבין בהנקה.  הייתי אפילו כותבת שרוב הרופאים לא באמת מבינים בהנקה.  

ישנן הרבה תרופות שיש להן תחליף שניתן להשתמש בתחליף בזמן הנקה.  מרכז טרטולוגי יכול לומר מה מותר בהנקה ומה אסור, ומה ניתן להחליף במה.

אם מדובר בהריון - בהנחה שהאמא בריאה וההריון תקין - ניתן להניק את התינוק בזמן ההריון.  אמנם החלב יתמעט, ולכן התינוק יזדקק לשתות ולאכול כמות רבה יותר של מזון של "גדולים", והטעם של החלב ישתנה מעט, אבל כשהכל תקין, אין חובה לגמול.  לא רק זה, אלא שגמילה פתאומית בהריון עלולת להזיק לעובר.  ההמלצה היא להוריד הנקה אחת בשבוע, עד לגמילה המלאה.  ושוב - אין חובה לגמול, רק אם רוצים.  אני מכירה הרבה נשים מניקות בזמן הריון, והעובר נולד בריא ושלם.

יש מקרים אחרים שבאמת חייבים לגמול מעכשיו לעכשיו.  נכון.

כמו שכבר נכתב, החלק החשוב בגמילה הוא שאת תהיי משוכנעת לגמרי שנכון לכם לעבור תהליך של גמילה.  אם יש בך חלקיק אחוז של "לא בטוחה" אם כן או אם לא, חבל להתחיל.  חכי שתהיי בטוחה לגמרי.

בהצלחה!

כתבת שגמילה פתאומית בהריון עלולה להזיק לעובר. מה פירוש? על מה את מתבססת?

אם קשה לי תוך כדי ההריון גם להניק אז אני מסכנת את העובר?

אשמח שתסבירי את דבריך, תודה.

בגוף האשה ישנם הורמונים שונים ברמות שונות.  יש הורמונים שדואגים לאספקת חלב ויש הורמונים שדואגים להריון תקין.  

בנוסף, יש נשים שמערכת החיסונית שלהם חזקה, התזונה שלהן איכותית, וכו', ויש נשים שלא.

תלוי גם בשלב בהריו ובכמות ההנקה היומית של היונק.

נשים רבות מדי, שאינן כ"כ חזקות מבחינה גופנית, ובכל זאת מצליחות להניק הנקה מלאה (ללא שום תוספת), וכן הצליחו להכנס להריון במצב זה, עלולות להפיל אם בשליש הראשון (על פי רוב) הפסיקו להניק בפתאומיות (מהנקה כל היממה לאפס הנקות ביממה).  הבעיה היא הפסקת הנקה בבת אחת (בד"כ הסיפור הוא - אמא מניקה הנקה מלאה, ללא תוספות, מגלה שהיא בהריון, הולכת לרופא, הרופא מזדעזע שהיא מניקה כשהיא בהריון, מצווה עליה להפסיק בטענה שהיא מסכנת את ההריון, האשה חוזרת הביתה, גומלת את התינוק מעכשיו לעכשיו, והעובר לא עומד בשינוי ההורמונלי הדרסטי). 

מאידך, אשה שגופה חזק וכו', סביר להניח שתוכל שהעובר יכול לעמוד בשינוי הדרסטי.  אבל למה לקחת סיכון?   

השליש הראשון הוא הבעייתי כי עדיין יש תפוקה גבוהה של חלב.  ככל שההריון מתקדם, מתמעטת כמות החלב שנוצרת, וההורמונים מגיבים בהתאם.  השינוי הופך להדרגתי ולא מאיים על שלום העובר.

אותן נשים, גם אם היו מהחלשות יותר, אם גמלו מהנקה אחת כל שבוע, והחליפו את ההנקה עם ארוחה של תמ"ל או "אוכל של גדולים", תלוי בגיל היונק, ולאורך מספר שבועות הגיעו לגמילה מלאה, הצליחו להחזיק את ההריון ולהיות עם ילד גמול.

מקווה שהצלחתי להסביר את דבריי,

בהצלחה!

אין שפע מחקרים בנושא, כי קשה, אם לא בלתי אפשרי לחקור את הנושא.  יתכן שגם יהיה לא אתי לחקור, כי אסור לבקש מנשים עם תזונה לקויה, רמות ברזל, סידן וכו' נמוכות, ומערכת חיסונית לא מיטבית, שיסכנו ביודעין את העובר שלהן ע"י גמילה מעכשיו לעכשיו.

כפי שאמרתי, הדברים נאמרים על סמך מספר גדול של נשים בעולם החרדי שלצערי הפילו, כשהיו בתחילת הריון, אחרי שנאמר להן שהן חייבות לגמול בשיטת "זבנג וגמרנו".  נשים במצב דומה, שגמלו עם הדרכה, והורידו הנקה אחת כל כמה ימים\שבוע, זכו לילד גמול ולהריון תקין. 

שיטת ה"זבנג וגמרנו" מגביר את הסיכון לגודש ואף לדלקת שד (אפשר גם לפתח אבצס, אם אין הכוונה נכונה).  כל הריון מתקדם באופן מיטבי יותר כשהאמא בריאה ואינה סובלת מבעיות רפואיות כאלה ואחרות.

אם יש לך עוד שאלות, אשמח לענות.  עדיף בפרטי.

ואם אין מחקרים איך את יכולה להגיד דבר כזה על סמך רעיונות תיאורתיים.

ולגבי הרופא המזדעדע- כל הרופאים שאני שאלתי אמרו לי שאין בעיה להמשיך להניק בהריון וזו גם הדעה הרווחת אם אין בעיות כלשהן, אז נראה לי לא שייך לעשות שם כזה לרופאים.

מחקר אמפירי הוא מחקר, גם אם לא פורסם בבטאון רפואי.  הלוואי והיה לי מחקר כזה להציג, אבל כנראה שזה נושא שקשה עד בלתי אפשרי לחקור.  אין אפשרות קלה למצוא קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת.

מאוד משמח לשמוע שרופאים ששוחחת איתם אמרו שאין צורך לגמול.

הלוואי וכל הרופאים היו רגועים בנושא, ובודקים כל הריון וכל אשה באופן אישי, ולא מורים הנהגה אחת לכלל הציבור.

מי שמתאים לה לגמול, שתגמול.  הנושא הוא לגמול במתינות, בהדרגתיות, בנחת.  

לייבש את החלב בשלושה ימים - גם כדי להעביר מסר נחוש (אם אין שום ברירה, עייני במה שכתבה פיגא), וגם כדי שהתהליך יהיה מאחורי שניכם בזריזות,

לשאוב, או עדיף לסחוט ביד, רק עד הקלת מה מהגודש,

לעטוף בכמה עלי כרוב כל צד,

בשלב מסויים - בדרך כלל לקראת סוף היממה השניה, הרוב מתקשה - מהשלב הזה, מוטב לא לנסות לסחוט עוד, אבל להקפיד מאוד לעטוף בכרוב כדי שלא יווצר גודש שיוביל לדלקת.

לסגור את החזיה לא הדוק מדי, לא רפוי מדי על הכרוב.

להחליף עלים כל כמה שעות - כשהם נעשים צהובים ולא יעילים.

בהצלחה לשניכם  שיעבור בקלות ובבריאות.

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

נכון, זה גם קשור לגובה ומשקל

וגם קשור ליכולות מוטוריות (סרבול, מוטוריקה עדינה - שזה בשלות לכתיבה לביצוע משימות יותר מורכבות, יכולת תנועה תואמת גיל - קפיצה, ריצה, טיפוס) זה נשמע טריוויאלי, וכנראה שזה לא משהו שמסתכלים עליו בנפרד מעוד דברים. אבל תחשבי על ילד שמדדה אחרי כולם כי המוטוריקה הגסה שלו עוד לא מספיק מפותחת, או נופל הרבה, או לא מצליח עדיין להביא את עצמו למכונות לכתיבה. זה דברים שיכולים להיות משמעותיים בבית הספר. 

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...

והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

@מתיכון ועד מעון אשמח לפנות אלייך בפרטי, אכתוב לך..

בכללי הגננת חושבת שאין סיבה להשאיר אני יותר חוששת כי אני רואה את רמת המתח שיוצאת בבית לפני המסגרת ואחריה...שמלווה גם באתגר תחושתי..

ממה שכתבתן נראלי שהכיוון הוא כן לעלות אבל השאלה איך להכין כמה שיותר לעליית מדרגה בעומס על שלל גווניו...

לק"י

@אמהלה

יש שמן לאמבטיה וקרם של לה רוש פוזה. יקר, אבל טוב. (לפעמים יש מבצעים בכל מיני מקומות, למשל בשופרסל אונליין).

לנגב היטב, גם בקפלים (נראה לי שבפורום המליצו לנגב בטפיחות).

להלביש בגדים מ-100% כותנה.

(לשני ילדים שלנו היה בתור קטנים, וב"ה עבר. לקטן הנוכחי ולזה שלפניו יש יובש בגוף, אבל לא כמו שהיה לאחרים).

בלנאום, משהו כזה

אלה עשו לו פריחה מוזרה

אבדוק על השמפו שציינת 

תודה @יעל מהדרום  על התיוג.

מצרפת לך משהו שכתבתי פעם. אני פה לכל שאלה.

ד"א הכי בזול מצאתי את השמן והקרם לחות בסופר מדיקה. לוקח כמה ימים משלוח..

https://www.supermedica.co.il/web/?pagetype=9&itemid=354570

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

מניסיון אישי מזג האוויר הנוכחי מאד מגביר התפרצות.

לשמפו קוראים לה רוש פוזה והוא נהדר.

אכן כדאי להמעיט במקלחות.

אצלנו עזר טיפול אלטרנטיבי בשם "ביקום".

מכירה את העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס? אם לא ממליצה לקרוא את החומרים שלהם.

לדעתי יש גם קבוצה בפייסבוק, אני לא נכנסתי אליה.

בריאות שלמה!

סבונים של לה רוש פוזה אבל לא רואה משהו לשיער, שמים להם בשיער את הסבון של הגוף? או שאמור להיות אחד בנפרד?

הוא יקר אמאל'ה!!!! כיום הוא עם שמפו של פינוק חחח

קיבלתי המלצה לעוד שמפו, שקונים בבית מרקחת

לא זוכרת איך קוראים לו אנסה להיזכר

מעניין אם את מכירה ומה מביניהם טוב יותר

ליפיקאר הוא השמפו וסבון של חברת לה רוש פוזה.

זה שמן שקוף- צהבהב, אכן יקר.

ממליצה לא לסבן את כל הגוף אלא רק במקומות היותר מלוכלכים..

ולא הרבה זמן. מקלחת קצרה...

בלי סבון אלא עם שמן. יש אמול ויש בלנאום.

ברור

זה אחד הגורמים ליובש

אני רק שוטפת לבן שלי הקטן את הפנים וכבר ניהיה יובש

יום כן יום לא?

פחות מזה?

כיום אנחנו עושים אמבטיות, כל פעם למשך כשעה. אחלה תעסוקה ופריקת אנרגיה. נצטרך לראות מה לעשות 

שיהיה בקלות ובשמחה בעז"ה ❤️

ומה התמונה הכוללת...

וגם הייתי קובעת מהר תור לפיזיותרפיסטית רצפת אגן

ואם כמו שכתבת את בוכה ומתמלאת פחדים, אז זה עוד מישור לטפל בו, בכל הכלים שיש...

זה פשוט הגיע משום מקום, למרות שתיכננתי לחכות לפחות שנתיים כדי לחזור למשקל שלי, ולעבד את החויה הלא פשוטה

עם הבקע לא עושים כלום כל תקופת הפוריות

תודה על הרצון לעזור

מטורף...

מתפללת איתך שכמו שקיבלתם בהפתעה את ההריון מהקב"ה, כך תקבלי בהפתעה הריון קל !! ותקבלי בהפתעה לידה קלה וחוויה מתקנת לקודמת!! ותינוק בריא ואמא בריאה מאוד!!

בע"ה!!!

וחיבוקקק על השוק... קחי את הזמן לעכל! זה בסדר וטבעי לגמרי..

ואיזה כיף שבעלך שמח !! זה הרבה וב"ה תידבקי בזה גם בשמחה בהמשך..

שיהיה המון בריאות ♡♡

חוץ מזה, לא הייתי ממהרת לעבור לתמ"ל כי אפשר כבר אוטוטו להתחיל מוצקים וזה יכול לעזור עם העלייה במשקל

יצא לי לראות במשקלים שונים יום אחרי יום הפרש משמעותי

וגם לוודא שהמשקל תקין, לשים קילו קמח ולראות כמה שוקל

אם באמת ירד בהנקה זה מדאיג וצריך ליווי של יועצת הנקה / אחות / רופא לפי הגישה שאת רוצה

כדי לקבל תוצאה הכי מדויקת.

ואם הוא היה חולה בזמן הזה, הגיוני שהוא ירד.

גם אם הוא יורד, לא מחייב לוותר על הנקה.

אפשר לאכול דברים שומניים שמעשירים את החלב,

להניק בתדירות יותר גבוהה (אם הוא מסכים).

ועוד מעט אפשר להתחיל גם מוצקים, ואז כמה שיותר להעשיר אותם.

תמשיכי לעקוב אחרי המשקל, ואם הוא ממשיך לרדת ולא לעלות, אז תבדקי את זה הלאה.

ומה עם מוצקים?

אפשר להוסיף דייסה בכפית, אבוקדו וכו'

לא נראה לי שתמל זה הפיתרון הראשון

אבל כמו שכתבו לפני, קודם כל תשקלי באותו משקל (משקל ביתי הוא הרבה פחות מדויק ממשקל תינוקות), כדי לדעת מה באמת המצב.

דבר שני, תבדקי עם רופא הילדים מה דעתו על זה. הרופאה שלנו אמרה לי - אם הוא עולה 140 גרם בשבוע זה מספיק. נדמה לי שזה רק בחודשים הראשונים, ובגיל 5 חודשים העליה כבר אמורה להיות איטית יותר, אבל אני לא יודעת.

רק אח''כ, תתחילי להילחץ מה לעשות... אפשר כבר להתחיל לתת קצת מוצקים, אז לתת שומנים.

וחוץ מזה, למה לוותר על ההנקה? יכול להיות שבקבוק אחד ביום, אפשר (בהתייעצות עם גורם רפואי) גם להעשיר אותו בדייסה או כפית שקדיה, יכול להיות שיספיק כדי לעלות במשקל.

מציעה לך גם לעשות רישום הנקות וטיטולים לאורך 48 שעות. תוכלי להגיע עם זה לרופא, תראי כמה הוא יונק ביממה (אם הוא יונק 6 פעמים ומטה - צריך לצופף הנקות), ותכתבי לך גם אם הרגשת שהוא לא שבע בסיום הארוחה או נרדם מהר מדי. תכתבי כמה טיטולים היו, כדאי לצלם צבע של הצואה, כל זה יתן מידע לרופא האם ההנקה תקינה.

אקח אותו לשקילה בטיפת חלב, חשבתי לוותר על זה כי לא באלי שילחיצו אותי.....

בשאר הדברים נראה לי שמתפתח מצויין ב"ה

הוא מצונן.

אבל אם היה עם בקבוקים זה גם היה משפיע על המשקל?

אפשר כבר להתחיל מוצקים? איך מתחילים?

עם הקודמים התחלתי בגיל גדול יותר בירקות מעוכים במזלג, מתעצלת לטחון תפוא בשביל ביס אחד.
 

@השם שלי זאת בדיוק השאלה, מה אפשר לעשות כדי לשמור על ההנקה.

מה זה דברים שומניים?

הוא לא מסכים לינוק אם זה לא בזמן שהוא מחליט, מקווה לפחות שזה לא אומר שהוא רעב כי התחילו לי יסוריי מצפון על זה

יונק 8-9 פעמים ב24 שעות.

היו לו שבוע שעבר יומיים שינק 6 פעמים אבל כל השאר לפני ואחרי זה 8-9 (אני כןתבת לעצמי קבוע אז בדקתי עכשיו)

וזמן ההנקה זה בין 10 ל15 דקות

בקודמים ברגע ששילבתי בקבוק זה היה אות הסיום של ההנקה

ומה זה מאכלים שומניים? בשבילו ובשבילי, אשמח לפירוט

להחליף ארוחות.

וממש לא לטחון. לתת מעוך במזלג ממה שאתם אוכלים..

כמובן שאלרגנים לתת בנפרד אבל שאר הדברים אפשר לתת ביחד.. נניח למעוך ירקות מהמרק, בננה גם אפשר למעוך במזלג או כפית.

מאכלים שומניים- אגוזים לסוגיהם, אבוקדו, טחינה, שמן זית.. גם לך כדי להעשיר את החלב וגם לו אפשר להתחיל לתת לאט.. (נגיד כשנותנים ירקות מעוכים אפשר להוסיף לזה קצת טחינה, או להוסיף חמאת בוטנים טבעית/ ממרח שקדיה לפירות מרוסקים)

ולגבי השקילה- אפשר גם לשקול אצל רופא ילדים ולפעמים הם פחות מלחיצים מהאחיות

לדעתי כאמור, קודם כל לשקול במשקל קבוע.

אם לא בא לך על טיפת חלב, אפשר גם אצל רופא הילדים, העיקר שיהיה באותו משקל כמה פעמים כדי לעקוב.

את לא חייבת לשלב בקבוק, אפשר גם לתת לו דייסה סמיכה בכפית... בגיל חמישה חודשים כבר מותר.

לגבי טעימות ומאכלים שומניים - אפשר להתחיל בלתת לו ללקק כמה טיפות מהאצבע שלך: טחינה (מוכנה או גולמית), אבוקדו, שקדיה, נוזלים של סלט חי.

בטיפת חלב לרוב סתם מלחיצים... (אבל יש גם רופאים שמלחיצים)

אפשרות אחת שיש לך היא ללכת ליועצת הנקה טובה, כדי שתראה שהוא יונק טוב ויעיל ושיש לך מספיק חלב, ואם לא - אז שתיתן לך טיפים איך להגביר את החלב ולייעל את היניקה.

אפשרות שנייה (שזה מה שהרופא כנראה יציע) היא לשלב תמ"ל - בקבוק או שניים ביום.

אני ניסיתי את האפשרות הראשונה, אבל לא הצלחתי לעמוד בדרישות... בסוף הלכתי לפי מה שאמר הרופא.

במשך כחודשיים היא קיבלה בקבוק תמ"ל ביום, וכשהמשקל התייצב עברנו להנקה מלאה.

(לא משנה שבשלב מסוים ראיתי שהיא פשוט לא יונקת טוב, אז לקראת גיל שנה שוב שילבנו תמ"ל, עד שההנקה דעכה לאט לאט, לצערי ויגוני הרב)

לך לעשות סדר

ממש ממליצה לך כבר היום לפנות

אני חושבת,  לא זוכרת בדיוק...

ואמרו לי בטיפת חלב לשים לב שאני לא מושכת אותו ונגיד לא להציע מוצץ אלא להציע לינוק

ושמתי לב שאני באמת מושכת אותו וממישכה לו שאת השינה בעגלה או במוצץ או במנשא וככה יש רווחים גדולים יותר בין ההנקות- זו היתה תקופה מאודד אינטנסיבית ולכן משכתי הרבה..

ואז אחרי שהיצה את הירידה או העצירה לא זוכרת, התחלתי להניק כל הזמן, למדתי להניק כשהוא במנשא והייתי מניקה כשהולכת ממקום למקום בפיזורים ואיסופים רוב הדרך הייתה הנקה וככה גם בבית, בדרך לתורים וכו...

האמת ברגע שזה הלך במנשא זה ממש הקל עלי והרבה את ההנקות.. וגם חוסך זמן חחח.. לא רציך לשבת כשמניקים.. אבל אינטנסיבי לגב..

ואחרי כל זה הוא לא עלה המון אלא סביר.. ואז הבנתי שזה הילד.. לא אכול הרבה.. והוא ככה עד היום..

המנשא גם עזר בזה שזה הגיל של משבר גיל 4 חודשים שהכל מעניין אותם ברמות אחרותתתת וממש קשה להם לינוק כי כל הזמן יש להם גירויים... אבל בתוך המנשא הוא לא ככ יכול להסתכל לצדדים אז זה ממש ריכז אותו בהפקות..  

מומלץ לשים קרמים עפ מקדם הגנה

כי ההורמונים של הריון והנקה מגבירים פיגמנטציה בחשיפה לשמש

יש גם יותר זולים

וגם טובים

שמעתי על גרניאר gernier גם מאוד מומלצים ויותר זולים

יש בסופר פארם מבחר גדול.

חשוב למרוח סרום טוב לפני הקרם

וכזה שמכיל ויטמין סי הבנתי שזה מאוד משפר את האיכות.

יש לה קצף לפנים שאני משתמשת בו קבוע, ממש אוהבת.

וקרם פנים יש לי של ערוגות, יקר אבל ממש איכותי ומספיק למלא זמן.

לי אישית מוצרים לא טבעיים יצרו תופעות לוואי ולא יכולתי להשתמש בהם, ושני אלו ממש טובים ונעימים.

מוצרים מצוינים איכותיים וטבעיים במחירים מאוד טובים ונגישים

יש גם את ערוגות אבל המחירים קצת יותר יקרים, ריח טוב להכל. גם איכותי מאוד

לשתיהן יש אתר אונליין ואפשר לקנות ולנסות בניצת הדובדבן 

וכתבתי את זה גם כאן בעבר כמדומני. אחרי לידה הדימום הוא כנט פצע שצריך להחלים. ומנוחה עוזרת לו להסגר ולהפך. (לעומת דם ווסת שזה כמו כלי שצריך להתרוקן, ותנועה דווקא עוזרת).

בלידות שהקפדתי על כך טבלתי תוך חודש. אבל נראה לי שלא הגעתי לרמות מנוחה כמו שאת מתארת.  

בלידות שלא הקפדתי, ראיתי לגמרי איך כל הסתובבות והליכות, גם כשהרגשתי פיזית טוב, הגבירו את הכתמים.

להגיד, שהמנוחה חשובה מאוד לא רק לעניין כתמים, ואם כבר בשיווק עסקינן, גם המנוחה וההחלמה הן קלף מנצח, ולא רק שבעה נקיים

ובנוסף, זה גם באמת מאוד משתנה, ואם מישהי לא הצליחה לטבול אחרי שלשה שבועות (או כן הצליחה), זה לא בהכרח בגלל מנוחה או לא מספיק מנוחה. אלו דברים שקשה להוכיח.

אני לא אומרת את זה כדי להגיד שאין צורך לנוח, אלא כדי להקדים ולומר לא להתבסס אם זה לא עובד, ולנקות מראש את המצפון אם לא יצא לכן. כי זה לא תמיד עובד.

פשוט זה תמיד הרגיש לי לא ישים.

וראיתי שכשהבנתי שזה חשוב גם במובן הזה- איכשהו הסתדרנו..

אבל המטרה העיקרית במנוחה זה כמובן בריאות והחלמה מהלידה..