פורום הריון ולידה (עמוד 3858)

מחלקה קטנה, ולכן בעיקרון לאחיות יש יותר פנאי לדאוג לכל היולדות.

(אני, אגב, כמעט ולא נעזרתי בהן... רק ביממה הראשונה ובעיקר בקימה הראשונה מהמיטה אל כיסא הגלגלים. בשאר הימים הסתובבתי כרגיל, ועוד התרוצצתי מהמחלקה לפגייה וחזור...)

(לא הייתי באחרות, כי שם יש לי פרוטקציה)
יש שם חדרי ביות, אבל לא רק.

מכיוון שהיא חדשה ויפה כולן רוצות להיות בה והיא בתפוסה מלאה תמיד. אז לא מומלץ.

ביות מלא זה רק ארבעה חדרים ובכל חדר שתי יולדות, זה משהו שצריך לבקש במיוחד וכנראה תמיד מלא גם כן (אוי טעיתי וזה שמונה חדרים, לא זוכרת). רו בהמחלקה היא חדרים רגילים עם שלוש בחדר. יש אולי שני חדרים עם שתיים בחדר, לא זוכרת.

 

אז באמת לא כדאי לך ד' כי היא תמיד מלאה.

 

אישית הייתי ביולדות א' לפני שנתיים וחצי והיתה טובה מאד, היה יחסית ריק וחלק מהזמן היינו שתיים בחדר, וגם נשארתי עוד לילה כי היה מקום והם הציעו לי - אני מלכתחילה לא רציתי..

כשאין עומס זה אומר שגם בתינוקיה שקט, מטפלים מייד והתינוקות לא בוכים. ראיתי איך יושבים להאכיל בשלווה כל אחד.. זה טוב גם לאמא וגם לתינוקות.

 

לא יודעת לגבי ג', אני זוכרת שיש מחלקה אחת שיש בה יותר בני דודים?? זה או ב' או ג' אז תבררי.. מקווה שיענו לך עוד פה.

מעדיפה לא חדש ופחות עומס..
היתי בא בלידה הראשונה היה לי מעולה ...
שמעתי שג ממש טובה.אבל באמת הכי חשוב לי שלא יהיו בני דודים..

היה לי מעולה ולא חושבת שהיו המון ערבים יותר מהנורמלי...

ממליצה.

אז אולי רק בג' או ב' יש?
יכול להיות מאד לא נעים אבל יש מצב שאפשר לצלצל לאחת המחלקות ולשאול.. אני די בטוחה שיש להם מדיניות מסודרת בעניין..

הם אומרים שהם לא מפרידים בין ערביות ליהודיות.
בכלל, לא בחדרים וודאי לא במחלקות.

הם חייבים לענות ככה. אם לא זה אפליה על רקע געני...

(בד"כ - אבל לא תמיד. לפחות פעמיים כבר יצא לי להיות עם ערבייה בחדר... אבל ב"ה - לא עם אחת בעלת נוכחות מורגשת...)

אבל אם היא תתקשר לשאול לא יענו לה מה קורה בפועל. רק את השטויות שהם מחוייבים לענות.

לא חשבתי על זה..
אבל אפשר בטח לבוא ולשאול, אפילו במסגרת סיור הכנה ללידה. אם יראו אישה דתית שואלת בשקט אולי כן יענו..
בכל אופן נשמע לי שא' עדיפה כי אני לא זוכרת בני דודים במחלקה בכלל, שלא לדבר איתי בחדר.

בדיוק באותה פעם לא היו ערביות...

את המילדת והיא ענתה לה שממש לא מפרידים וכולם צלם אלוקים ועוד שטויות כאלה.

יש להם חדרים מיוחדים סמוכים לחדר האחיות לנשים שעברו קיסרי. קיבלתי שם יחס ,שירות ופינוק מעולים.
מחלקה נהדרת, חדשה ומומלצת.
לא הרגשתי עומס- היה לי כל מה שהצטרכתי, ולא היו שם ערביות בכלל.

בטוחה שזה היה גם כי זה היה לידה ראשונה והיה לי קשה בעצמי כי לא הכרתי בכלל מזה ללדת, ובכל זאת.

היה ממש לא נעים שם. מתתי לעוף. סליחה..

האחיות גם בתינוקיה וגם במחלקה לא עזרו לי. ולפעמים גם הלחיצו אותי. [כמו זה שננזפתי שהתינוקת לא יונקת כל שלוש שעות, כאילו אני אמורה לדעת עם כל ההורמונים מה אני אמורה לעשות]

מקווה שבלידה הבאה תהיה לי חוויה נעימה יותר.

היא סבבה..
לא מכירה משהו אחר... ובינתיים התנסינו רק באמבטיה.. עדיין לא בטיולון...

קמליון
בזאר שטראוס
יפיז
רמי לוי
חד פעמי
ולא זוכרת מה עוד

ציר יכול להיות כאב בגב העליון התחתון בבטן כמו כאב מחזור... הכל יכול להיות

סדירים בד"כ מובילים ללידה. אבל וודאי שיש לא סדירים...

אם יש עליה בעוצמה.. זה גם מדד

בא לי כבר ללדת !!!!

לאו דווקא זיהום אולי שאריות
בכ"א להבדק

לי מצאו ככה שאריות שיליה, יכול להיות דברים אחרים.
אחרי לידה כל דבר מוזר צריך לבדוק.
אנחנו רצות בהריון על כל פיפס, אבל לא זוכרות שאחרי לידה אנחנו נמצאות במצב מאוד מאוד רגיש גופנית, וחייבות לדאוג לגוף שלנו.

לכי למוקד נשים ותכנסי בלי תור. תספרי לאחות את המצב. תרגישי טוב

את עניין ההיגיינה. ריח יכול להיות כתוצאה משאריות דם.

 

אם לא - זה יכול להיות כתוצאה מהפרשות טבעיות.

 

ריח של זהום - זה ריח של דגים. במקרה זה אכן יש לטפל בעניין.

זה קרה גם לי לצערי 

3 חודשים אחרי הלידה ואני עדיין דיממתי, אח"כ התברר שהיה זיהום בפצע בנרתיק.

רופאת נשים תעזור לך בוודאי.

בהצלחה

אלך להיבדק

שלא תחשבו שאני גבר חחחחחחחחחחח

עלול להעיד על אנדומטריטיס.

חשוב מאוד!

באמת דלקת בנרתיק .זיהום אחרי לידה.
קיבלתי נרות להחדרה לנרתיק..אחרי יום של לקיחת הנרות התחיל דימום.איני יודעת אם זה מחזור או דימום מנרות.
הגיוני שזה מחזור? חודש אחרי לידה

זיהום שלא מאובחן בזמן יכול להיות מסוכן (פעם נשים היו מתות מזה).
רפואה שלמה במהרה!
נשמע לי הגיוני שיש דימום עם הנרות, אבל זה בלי שום ידע בנושא.

זה עוד שלב תקין של הדימום אחרי לידה.

הנרות לא אמורים לעשות דימום

ותהיי עם האצבע על הדופק - יתכן שבגלל הדימום הנרות לא יהיו מספיק יעילים.

הוא משהק
הרגשתי בברור שהשיהוקים נמצאים בצד ימין של הבטן- לחלוטין לא באמצע בטן תחתונה. אלא בצד ימין בצד.
האם זה אומר שהראש נמצא שם ואז בעצם הוא במן מצב אלכסוני-רוחבי...?

סליחה שאני משגעת
זה מחרפן
ומצד אחד סיוט להיות במתח ככה שהוע וחצי
וגם מפחדת שיהיה מאוחר מדי להיפוך בשבוע 39

ועל קיסרי בכלל לא מסוגלת לחשוב
בטח לא אחרי ההריון הזה
שהיה כ''כ מתיש נפשית גם ככה
אין לי טיפת כוחות לעוד סיבוכים

זה מה שזה אומר.אם את מרגישה שם שיהוקים- שם נמצא הראש.
אל תחששי, רוב רובם של העוברים לא חוזרים למצג עכוז פתאום בשבוע 37.
זה מאוד נדיר.
מאחלת לך הרבה הצלחה יקרה. תחזיקי מעמד, גם זה יעבור.

הראש לא נמצא באמצע. אלא בצד.. אמנם למטה ולא למטה..אבל עדיין...

כנראה לקראת הלידה הוא התמרכז..

זה לא יהיה באזור הראש אלא באזור הבטן של העובר.
והגיוני שהוא בצד אחד.
רוב העוברים שוכבים עם הראש למטה, הגב לאורך אחד הצדדים והרגליים מקופלות לאורך הצד השני. כשהאגן שלו הוא הנקודה הגבוהה בבטן שלך.
מקווה שהייתי מובנת. (תנסי לדמיין תנוחה עוברית, ראש למטה והוא שוכב עם הגב לצד ימין או שמאל)
אז הגיוני שתרגישי שיהוקים דווקא בצד אחד, איפה שמרכז הגוף שלו, ובצד הנגדי בעיטות.

ובגלל שזה הטריד אותי כל הזמן ניסיתי לפענח איך הוא מקופל שם...

סתם לידע כללי- הם צריכים להיות עם הגב שלהם מופנה לבטן שלי או שעד הלידה הם יכולים גם להסתובב...נ?
נגיד שהגב פונה לכיוון הגב שלי או לכיוון המותניים?

אני סתם מנסה להבין וזה לא יושב לי ברור

בינתיים בגלל שזה מטריד אותי קצת אז אנסה למצוא דרך להבדק בשבוע הקרוב....רק לשם הרוגע

בירידה בתעלת הלידה הם עושים שני רבעי-סיבוב ומתברגים כך שהפנים לכיוון הגב שלך והעורף מופנה קדימה.

כמו סביבון ?וכל עוד הראש למטה זה בסדר?

אבל יש את זאת שהיא טכנאית א.ס היא תדע להגיד לך ברור

אבל יכולים גם להסתובב בינתיים גב לבטן או גב לגב. סבירות נמוכה מאוד להתהפך לעכוז בשלב כזה.

כי עכוז הוא בטוח לא. הרגליים מורגשות למעלה.
אבל נראה לי באמת שהוא שוכב על הצד- כשהגב שלו למותן שמאל והפנים לצד ימין והראש לא ממש באמצע הבטן תחתונה- אלא בצד.

סליחה על החפירות

כי בכללית אפשר ללכת למיון מהשעה 19:00 בלי הפנייה.

תחפשי סיבה ותלכי.

ואז בכל מקרה את נכנסת לרופא אחר כך.

ומוניטור לא יעזור לי..צריכה או''ס כדי לראות מצג

לפעמים יש תור תוך יום יומיים.
כל רופא נשים מחזיק אצלנו אולטראסאונד בחדר, אולי גם אצלכם. לא צריך טכנאי וחדר מיוחד.
לרופא נשים לא צריך הפניה, תתקשרי מדי פעם ואולי יתפנו תורים. ואת יכולה לברר לגבי רופא עצמאי שעובד עם הקופה, אולי זה עניין של כמה עשרות שקלים, שווה את השקט שלך.
בשורות טובות!

כבר בררתי את זה עם המזכירה.

זה מה שעיצבן אותי..כאילו....מה נסגר לא להביא מחליפה????

הולכת תכף לרופא משפחה לקבל הפניה לבי''ח
מפדח אותי לבא לבי''ח בגלל כזה דבר..

זה יכול להיות הבדל בין לידה טבעית לקיסרי...
מוזר אצלנו יש 6 רופאים, חלקם אכן יוצאים לחופש אבל יש בכל עיר סמוכה מרפאות נוספות שאפשר לגשת בלי הפניה.
אני מניחה שזה אחד ההבדלים בין מרכז לפריפריה

אני כרגע במוניטור
אעדכן בהמשך

לא קשור לשעה.


והקטע שלהגיע לבי''ח זה סיפור בשבילי אז לא ממש ששה ללכת...

מצד אחד אני בזה הרגע מרגישה את העקבים שלו והן ממש בבטן למעלה.
ומצד שני לפי השחהוקים וגם תחושה ביד נראה שהראש לא ממוקם במרכז אלא בצד..ו

אני אף פעם לא עשיתי אולטרסאונד אצל רופאים.
תמיד אצל הטכנאיות. ואז רק צריך הפניה שאותה אפשר לקבל גם מרופא משפחה. ואני מניחה שתמיד אפשר לקבוע תור, גם אם מישהי בחופש, יש כמה טכנאיות.
לפחות ככה אצלי, מכבי בירושלים.

הייתי ממציאה משהו והולכת להבדק..

רפואה דחופה. מאמינה שכמו במכבי גם בשאר הקופות לא צריך לזה הפניה..

ובמרכז לבריאות האישה חייב הפניה והתחייבות הם שיא הקשוחים קרה לי כבר שבאתי עם מספר התחייבות שונה והם החזירו אותי הביתה
אז בלי הפניה אין סיכוי בעולם

אם הוא לא אנטיפת במיוחד אני לא רואה סיבה שימנע ממך להיבדק

לא יודעת באיזו קופת חולים מדובר, אני בכללית ואני יכולה לקבוע תור לאיזה רופא שארצה באינטרנט גם אם הוא לא רופא שלי, ואם אין תורים להתקשר למרפאה בעיר קרובה , להסביר את הדחיפות ולקבע תור.
אם אין לך פתרון תתקשרי לקופת חולים ותדרשי פתרון, הם צריכים לתת לך.

יש לי דרך להבדק- ללכת לרופא משפחה לקבל הפניה ולהבדק בבית חולים.

השאלה שלי היתה לא על איך להבדק

אלא האם יש לי דרך לוודא את המצג בעצמי..כדי לדעת שזה אכן נצרך המאמץ בנסיעה להבדק

אם יש מיילדת באיזורך שמוכנה לעשות לך טובה ולמשש את הבטן אולי זה יהיה יותר קל?
באמת קשה להיות בחוסר וודאות הזה... שיהיה בהצלחה!

למה לחשוב שהעובר יתהפך לפתע למצג עכוז?
זה הדבר הלא שכיח.

מאשר לגלות את זה עכשיו...

בודקת טהרה חייבת להיות אחות מוסמכת. מאמינה שאולי היא תוכל לתת לך כיון

שהיא תבדוק אותך ידנית לפחות..
יותר נשמע לי שהוא במצג ראש
אבל אם יש לך חשש שלא, ותתפתח לידה מצג רוחבי זה ממש מסוכן.

לדבר שנקרא מיפוי תנועות עובר ששם את לפי התנועות מבינה את המצג.
את מציירת את התנועות לפי ההוראות
תחפשי בגוגל את זה.

אולי הוא לא מספיק מרגיש חלק מ..
את מניקה?
יוצא שגם הוא מחליף חיתולים ומקלח?

הנתינה מולידה אהבה.
בהמשך כשהוא יטפל בה יותר והיא גם תחייך יותר
ותהיה פעילה יותר הוא יתאהב בה, זה מגיע!
אבל אם חשוב לך כבר עכשיו, תשתפי אותו בטיפול,
שיחליף לה טיטול, גרעפס. ספרי לו התקדמויות.
אני בכ"א ככה ראיתי בסביבות חצי שנה הוא מתחיל להתאהב בהם וזה רק הולך ומתגבר ב"ה

שהם לא מרגישים אבא של התינוק עד גיל חצי שנה-שמונה חודשים בערך, כי רק אז התינוק נהיה יצור "שמיש", ישות ממשית, מישהו שאפשר לשחק איתו ולעשות עמו דברים, והוא לא רק בוכה כל היום...

כך שזה נומלי.

אבל מצד שני - את מתארת שהוא רואה אותה כמטרד ו"קרציה". זה כבר אחרת.

מה קשה לו בה? הבכי שלה? זה שאת נמצאת איתה כל היום?

יכול להיות שיש לו איזשהו "דיכאון אחרי לידה" של גברים? (שמעתי שיכול להיות כזה דבר)

האם יש לכם מספיק זמן לזוגיות שלכם?

 

בכל אופן, חיבוק, ושתזכו לגדלה ביחד בנחת ובשמחה!

אני אשתוף כלים ואתה תקלח אותה,
אני יארגן את הגדול לשינה ואתה תוציא לה גרפס...
כשמטפלים בה, נקשרים בהרבה יותר. מקלחת זה מאוד מקשר, כי הם כאלה מתוקים במים, והמגע איתם יוצר קשר...
ולתת לו תחושה שהוא האבא שלה- ראית , כל פעם שאתה עובר לידה היא מביטה בך , או היא מחייכת.. כמובן שלא להמציא סיפורים, אלא משהו בסגנון...

יש מצב שיש לו סוג של דיכאון אחרי לידה..היה לנו היריון נוראי אחרי שישר נכנסתי להיריון מהחתונה..ככה שלא יצא לנו להיוץת יחד נורמלי. ועכשיו הקטנה בוכה המון ולא נרדמת במיוחד כשהוא מגיע... אז הוא לא הכי מתחבר אליה כי היא זו ש"מפרידה" ביננו.

בע"ה זה יבוא עם הזמן... השתמשי בכל העצות שנתנו לך, ובעיקר תנסי למצוא זמן זוגי רק לשניכם (להשאיר את הקטנה עם בייביסיטר לשעתיים).

ואם בכל זאת זה לא עובר תוך חודש או חודשיים - אולי כדאי ללכת לייעוץ.

אצלנו זה גם היה ככה בחודשיים הראשונים. ככל שהתינוק מתחיל לחייך ולהגיב ולתקשר, ככה בעלי יותר התחבר והיום הוא הרבה יותר שמח לבלות איתה כמה שעות לבד.. נסו אולי שנגיד כל ערב יש להם זמן משותף- נגיד מקלחת. יש לי חברה שאצלם המקלחת זה "זמן קדוש" של האבא והתינוק והוא תמיד יקלח את התינוק, וזה הזמן שלו להיות איתו ביחד. גם לרוב במקלחת הם מבסוטים.
וגם, בסוף איבדתם קצת את הזוגיות שלכם. עד שטובלים, אין שום מגע גופני וגם נפשית אין כח לדבר בקושי על משהו חוץ מהתינוק. תנסו אולי לקבוע ערב זוגי לבד(אם יש אפשרות להשאיר את התינוק אצל ההורים..) ואפילו רק לשעתיים תצאו למשהו מפנק משותף.

בעלי סבר שהילד הרביעי שלנו מיותר. פעם, כשהתינוק היה בן חודשיים, הגיעו אורחים והתלהבו ממנו מאוד, וכשהלכו בעלי אמר לי שהתאכזב שלא הציעו לקחת אותו איתם (הומור שחור שדי שיקף את מה שהוא מרגיש...).
והיום זה הילד שבעלי הכי אוהב בעולם... לוקח איתו לכל מקום ממש.
היחס השתנה לקראת גיל שבעה-שמונה חודשים, נדמה לי. מקווה שעודדתי קצת.

נשמע לא כיף בכלל.. מזל שעבר

במיוחד שהיו כבר כמה ילדים בבית, והייתי זקוקה נואשות לעזרה. גם כשהייתי ממש מותשת, לא העזתי להתלונן, שלא יאמר שוב - למה היינו צריכים עוד ילד.
ברוך ה' הכול חלף כלא היה (ואת התינוקת החמישית בעלי קיבל יפה). כנראה באמת מעין דיכאון אחרי לידה...

צריך דווקא שלא יטפל בה בדברים ה"מציקים"
כמו להחליף טיטול או להחזיק אותה כשהיא בוכה ולא רגועה,
אלא יותר בזמן שהיא כייפית, למשל כשהיא נרדמת במנשא או משהו עזה שמרגישים את הנשימות והדופק גוף אל גוף.
וכמובן הכי חשוב למצוא זמן למנוחה וזוגיות, שההתעסקות סביבה לא תהיה מטרד,
ואם כרגע זה לא אפשרי (יש תינוקות כאלו) אז לנשום עמוק ולהבין שעוד חודשיים הכל ייראה אחרת.

גברים פעמים מאד מעבדים נתונים בפנים ועד שמסיימים משדרים ריחוק. לא כי זה מה שהם מרגישים כי פשוט הם צריכים מרחב לעבד.
בהצלחה ואורך נשימה!

צריך לתת לזמן לעשות את שלו. אמא שלי טוענת שהבעל הוא התינוק הראשון של האשה..(היא בת 76 ויודעת על מה היא מדברת)

בנוסף חוסר המגע הגופני, הרבה פעמים בגלל ההנקה אישה עייפה מדי או לא רוצה להיות ביחד.

כי ההנקה יש בה ריגוש מיני לפעמים יש המון מגע עם התינוק.

כן תינוק קטן הוא מאודת תבעני  יש גברים שמאוד קשה להם המעבר מזוג להורות . זה גם היה תלוי במנטליות בו הוא גדל.

תהנו מהבת שלכם והצלחה.

גברים רבים חווים "מלחמה" על האשה שנגזלה מהם פתאום ע"י התינוקת.
הם רואים שהאשה שדאגה להם עד עכשיו עסוקה בלדאוג למשהוא אחר וסופסוף כשהיא כבר מתפנה אליהם היא כבר עייפה ואין לה כח, במיוחד זה קשה להם כאשר יש דחיות וחוסר רצון להיות ביחד.

בקשר לתינוקות אל תנסי לקרב בכח, כדהו יראה שאת חוזרת עליו הוא כנראה כבר יקשר אליה, את כן יכולה בעדינות ובנחת לתת לו משימות קלות שקשורות לתינוקות אלא אם כן נראה שזה ממש קשה לו ומעצים את תחושת המלחמה עלייך.
כדאי גם. להרבות במילים טובות כשהוא נמצא בקשר לתינוקות.
הנה אבא החמוד שלנו חזר מהעבודה
נכון שהיא יפה? רואים שזה ממך
היא ממש חיכתה לך והתגעגעה אלייך
תראה איך אוהבת שאתה נמצא ושמחה
וכו.

בקשר אליכם, את חייבת לדאוג לקרבה מהירה במידת האפשר. לייצר זמנים שקטים רק לשתיכם ולהראות לו שאת אוהבת אותו יותר ממנה. הגברים שלנו צריכים את זה וזה ממש חשוב להם בנפש.
אם את עייפה כשאת מגיעה אליו, נסי לבקש ממנו בעדינות שיחליף אותך ויטפל בה זמן קצר כדי שתוכלי לנוח ולהיות איתו בנחת.

הצורך בחיבור מאוד חשוב לגברים ואסור לייצר מצב שבו הגבר מרגיש שהוא נלחם עלייך ועל תשומת הלב שלך.

גם הצורך בהערכה ומילים טובות גובר אחרי הלידה, הגבר פתאום רואה שאת מדברת לתינוקות ומשבחת את חכמתה ויופיה הרבים והוא מרגיש שהוא מקנא בהערכה שהתינוקת מקבלת.

השתפר ב"ה!!

היא לא אמינה, כתוב במפורש על רוב האריזות שאם עבר התאריך הבדיקה לא אמינה.
לגבי השאלה השניה אני לא מבינה בזה, אבל אם את חושבת שזה זה תעשי בדיקת דם.

ויצא לי חיובי שני פסים. אז ידעתי שזה בטוח חיובי. 

 

יומיים אחכ עשיתי בדיקת דם וגם יצא חיובי.

 

 

האסטרופם מטרתו לדחות את הביוץ. ולכן זה הגיוני שיהיה איחור.

 

אבל זה נראה לי תלוי עד מתי לקחת אותו? וכמה איחור יש לך?

 

 

1. כמות מי השפיר משתנה כל הזמן היות והעובר בולע ופולט את המים. 

אפילו אם תעשי א.ס. ושעה אח"כ תעשי שוב הגיוני שיהיה הבדל במים, אז כל שכן שבוע אח"כ.

יש צורך לדאוג רק אם יש ריבוי רציני במים (לא זוכרת כמה זה) או מיעוט שזה אומר פחות מ5.

 

2. דרגת השיליה הגיונית לשבוע שבו את נמצאת.

 

3. בסוף תשיעי ישנה ירידה בתנועות בגלל שכבר יש פחות מקום לעובר לזוז.

את אמורה עדיין להרגיש תנועות אבל יכול להיות שפחות.

אם הטכנאית ראתה תנועות ואמרה שהכל בסדר, לדעתי, אפשר לסמוך עליה

רק אם יש ירידה ממש ניכרת פני להיבדק שוב.

 

לידה קלה בעיתה ובזמנה

בידיים מלאות ובשמחה

כל כך הרבה מחשבות...

היו כאן המון.

חדשה כאן אשמח לעזרה

אני יכולה לומר שהייתה לי לידה מדהימה שחודשים אחרי זה אני עוד מדברת שבא לי ללדת..
אבל,
לא הייתה לידה קלה כלל וכלל.. הייתי קרוב ל80(!!!) שעות של צירים ברמה שלא הייתי מסוגלת לשבת/לשכב/לעמוד במקום אחד במהלך הציר. לא היה פיקניק וזה נשמע זוועה.
לאחר שחשבתי על זה איך אני מסוגלת לומר שהיה כיף וחוויה ללדת הגעתי למסקנה שזה מאוד תלוי בסובבים אותך. עברתי נראה לי 7 מיילדות וכולם פרט לאחת היו מדהימות. נתנו לי את המקום שלי להרגיש הכי נורמלית בעולם ולקחת הכל בקצב שלי בלי לחץ. הייתה אווירה טובה והייתי רגועה ומאופסת רוב הזמן.. לדעתי גם לקורס הכנה ללידה שעברתי ממש עזר לי להבין מה קורה ולזרום עם זה..

שיהיה לך בשעה טובה ולידה הכי קלה שיש!

הרי בדכ לא נותנים למשוך אותה יותר מ24 לא?

כל לידה שהסתיימה בלידת ילד בריא ושלם, והשאירה אותי בריאה בגוף ובנפש- היא לידה טובה...

כמות הכאב ויכולת ההתמודדות בכל לידה השתנו- כל לידה ועניינה...

ברגע האמת היו קטעים מלחיצים ואולי גם מי שיקרא ילחץ מזה, אבל לא סותר את התחושה בסוף של לידה מדהימה,
לידה זה דבר מופלא ומדהים!
לא פשוט, מפחיד, אבל עוצמתי וחוויה מסוג אחר- תחושה של רוממות.
אולי בחודשים הראשונים זה לא הרושם שמתקבל אבל אח"כ זה הרושם שנשאר אצלי,
אם תרצי אוכל בהמשך להעתיק את סיפורי הלידה שלי שפרסמתי פה.

סיפור לידה אוצרולי של אמא

באתי עם התסריטים הכי גרועים בראש..
הייתי בטוחה שייקח המון המון זמן ובסוף 4 וחצי שעות אחרי שיצאנו מהבית הוא כבר היה בחוץ (ולא הרגשתי שמשכתי הרבה בבית)
הייתי בטוחה שאקרע/יחתכו אותי ויהיה לי מיליון תפרים וזה נגמר עם 2-3 תפרים קטנטנים.

מה שעזר לי להתמודד עם הצירים - לא לחשוב על ההמשך. להתמודד רק עם הציר הנוכחי ולהגיד לעצמי שאני מסוגלת ויכולה.

בהצלחה!

ביקשתי ביות מלא ועברתי ישר למחלקה ד

אמרתי את זה כשנכנסתי לחדר לידה, בפתיחה מלאה.
משעשע, חזרתי כמו מנטרה- עור לעור ואפס הפרדה...
אבל באמת מומלץ אם זה ממש חשוב לך, לומר עוד בשלב שנכנסים לחדר לידה.
אני עשיתי אז תוכנית לידה, תכל'ס, לא היה זמן להסתכל על זה, אבל היו דברים שבקשתי תוכדי וקיבלו.

אחרי 3 טיפולים הפסקתי עם הזנטק. הריפלוקס לא נעלם לגמרי אבל בשיפור אדיר. בהצלחה!

אם את מהאיזור אני יעביר לך פרטים עליה

זה נשמע כמו צירים יכול להיות ברקסטונים, אם זה לא נרגע במנוחה , ולאחר שתייה הייתי הולכת להיבדק.
בהצלחה ！！

אראה אם זה ממשיך...
תודה רבה!!

עכשיו כבר כמעט שעה יש לי כאבי בטן שהולכים ובאים (רק בבטן) תוהה אם זה דחוף להיבדק ואיך בדיוק אני עושה את זה עכשיו כשאני גרה בישוב בלי אוטו וכבר אין אוטובוסים...

אני במנוחה ואין צירים,
צריך לבדוק שלא התקצר צוואר הרחם? או שלא סביר שיתקצר ממעט צירים?
קראתי בפורומים על התקצרות וקצת נלחצתי... מי שהיתה לה התקצרות- מתי הלכתן לבדוק?

תודה..

מה שתיארת נשמע קלאסי לצירים מוקדמים תקינים. ובוודאי אם נפסקו.

הלידה השניה הייתה אצלי מהירה ולא הספקתי, היה לי קשה להשלים עם זה.

אפילו יותר קשה מכאב הצירים.

אגב בלידות אחר כך לא לקחתי אפידורל בחירה והיה מהמם.

כמה זמן נסיעה יש לך לבית החולים?

לק"י

לענ"ד אם בית החולים במרחק של כמה דקות, אז לחכות שיהיו צירים סדירים או חזקים.
(כמו ההמלצה לכל לידה בעצם).

כל כך הלחיצו אותי שלידה שניה זה מהיר... אצלי לקח המון המון זמן, אבל בכל מקרה לא לקחת סיכונים ולהימרח בבית כ, כמו שממליצים בלידה הראשונה.

כשיש צירים צפופים או כואבים במיוחד, או ירידת מים.

אני בונה על האפידורל..היו לי צירים ממש חזקים ממש כואבים לא בתדירות כזאת גבוהה ככה שעתיים עד שזה נרגע והלכתי לישון...

הלידה הכי מהירה שלי היתה שלוש שעות אחרי שהגעתי לבית חולים. לא משנה שילדתי בלי אפידורל אבל יש מספיק זמן ...

ולקבל אפידורל.ברגע שראיתי שיש צירים סדירים

 

ילדתי תוך שעה וחצי מהזמן שהגעתי לבי''ח.

היו לפני זה 4וחצי שעות של צירים סדירים אבל לא מאוד כואבים
ואז התחילו ממש לכאוב,התטופפו ובכללי הרגשתי שעברתי חשלב הפעיל..
הגעתי עם פתיחה 5- אני הייתי צריכה להגיע קצת מוקדם בכלל gbs - ותוך שעה ורבע כבר הייתי עם פתיחה מלאה
רבע שעה לחיצות
וב''ה היה בחוץ



הראשונה היתה ארוכההה

ועכשיו - הלוואי ויהיה לי סיפור מעודד

בעיניי-תקשיבי לקול הפנימי שלך.
כשזה יתקרב את תרגישי ולא צריך הגדרות של זמן תדירות וכו'

ילדתי בערך חצי שעה מהרגע שחנינו מחוץ לבית החולים.
(להשוואה: בראשונה הגעתי לבית החולים בערך 8 שעות אחרי הירידת מים וילדתי כמעט יממה אחר כך).

אפידורל ממש חייבת..
הלידה הראשונה שלי היתה משהו כמו 48 שעות מאז שהתחיחו צירים עד הלידה...

הלידה השניה שלי היתה קלה פי 1000 מהלידה הראשונה עם האפידורל...

תתני לדברים לזרום. ותראי אם תספיקי אפידורל. אבל שזה לא מה שייתקע לך את הלידה.

סתם שתדעי שיש נשים שאפידורל תוקע להם את הלידה. ויש נשים שזה ממש עוזר להם.

תנסי להרפות. שתגיעי ללדת תראי אם תוכלי לקבל או לא.

מניסיון, אפשר ללדת בלי אפידורל. (לידה שניה ל מרצון. לידה שלישית מרצון)

לידה ראשונה הייתה ארוכה.. התאשפזתי בחמישי אחה"צ וילדתי בראשון ב12 בלילה.. עברתי בערך את כל הפרוצדורות שקיימות פרט לקיסרי.. הכרתי את כל המיילדות שקיימות וכדומה.. פרט לכך שנולדה לי בת הזיכרונות קשים מאוד. כך שבלידה השנייה חשבתי שגם אם יהיה מהר זה ייקח 12 שעות.. די ננעלתי על זה.. לא יודעת למה..

לידה שנייה- במהלך הלילה מתוך שינה כנראה היו לי מיחושים בבטן, רק שקמתי בבוקר נזכרתי שלא ישנתי טוב והבטן קצת הטרידה אותי. בשש בבוקר בערך התעוררתי לגדולה ואז הבנתי שכואבת לי הבטן.. התחלתי להסתובב בבית ולנסות להבין מה קורה.. התחילו צירים אך כל ציר היה כואב יותר מהקודם באופן משמעותי.. עדיין התדירות לא הייתה גבוהה.. נהיה ממש כואב ממש מהר.. בשבע ביקשתי מבעלי שייקח את הגדולה למעון כי אני רוצה ללכת לבי"ח לקבל אפידורל.. הנסיעה קצרה, הגעתי לבי"ח, חיפשתי כמובן את חדרי הלידה מכיוון שזו פעם ראשונה שם.. המעלית לא עבדה אז עליתי שתי קומות ברגל.. הגעתי למיון יולדות ואני לא רואה אף אחת (בעלי מחנה את האוטו) אז אני נושמת.. קצת בקול מסתבר כי מיד יצאה המיילדת מאחד הווילונות וקיבלה אותי.. הדבר היחיד שאמרתי לה זה שאני רוצה אפידורל.. כל שאלה שהיא שאלה בקבלה נפנפתי לה בטפסים שהבאתי (היה לי תיקייה מסודרת עם הכל) וסימנתי לה בעיניים שהכל כתוב שם.. המשפט היחיד שהצלחתי להוציא הוא "אני רוצה אפידורל" מספר פעמים.. המיילדת בדקה אותי ואמרה "פתיחה יפה" ואני חזרתי על המנטרה שהרגיעה אותי "אני רוצה אפידורל" היא בתגובה אמרה "אם רצית אפידורל לא היית מחכה בבית" תנסו להסביר שלא ממש חיכיתי בבית.. בכל מקרה היא לא ממש הקשיבה, הרימה את דפנות המיטה והכניסה אותי לחדר לידה בקריאה "היא בלידה".. ומאז בעצם המיילדת שקיבלה אותי ניסתה להסביר לי שאני בלידה כשאני ממשיכה לבקש אפידורל.. ממש לא הצלחתי להבין שאני בלידה.. לבסוף היא הביאה מראה שתעזור לי להבין את הסיטואציה.. את האמת.. אין כמו מראה עיניים להבין שאת בלידה.. לאחר מכן כבר לא ביקשתי אפידורל..

לידה לאחר מכן בחרתי ללדת ללא אפידורל.. ולאחר מכן בחרתי שאני רוצה אפידורל אך בורא עולם החליט אחרת וזה התקדם מהר מדי..

אז כמו שאמרו לפני, לשמור על ראש פתוח, לקבל כל מה שבורא עולם מזמן, העיקר ללדת תינוק בריא ושאמא תהיה בריאה.

בהצלחה

בלידה הראשונה סבלתי צירים קשים ונוראים והפתיחה לא התקדמה..ברגע שלקלתי אפידורך הכל היה גן עדן והלידה התקדמה ממש יפה.
אין לי כוח ורצון לסבול.בכלל בככל לא.
אפידורל לר הפריע לי על כלום לכן ברור שבכל מהקבה אבל אני רוצה לעשות את כל ההשתדלות לקבל אותה.

אני אתך..

אם אפשר לקחת אפידורל אני בעד..

אין מצווה לסבול..

ואם יש לך חוויה טובה מאפידורל אז בכלל.. 

פשוט לפעמים הלידות הבאות (השנייה והלאה) מתנהגות אחרת מהראשונה..ואז אין ממש בחירה..

אפשר ללמוד להתמודד עם הכאב ואז זה קצת יותר נסבל..

בהצלחה

בהצלחה!!

כדאי לברר עוד.
בעין כרם יש הפרדה לכמה שעות כי החדרי ניתוח רחוקים מהמחלקה.
ממליצה להכנס לקבוצת הפייסבוק של אפס הפרדה ולקרוא שם קצת, יש שם הרבה מידע.
(קוראים לה משהו כמו- "אפס הפרדה הזכות שלכם מרגע הלידה- הקבוצה")

רק מעדכנת שתל השומר לא מאפשרים ידידותי אם זה תאומים...

כי יכולה להתפתח לידה כל יום ואז לאן תלכי?

קובעים בתאומים גם בשבוע 38 או לפני.

חבל שתגיעי לקיסרי חירום.

איך את שורדת עוד? איך המשקלים שלהם?

אם תתפתח לידה אני אסע עם האמבולנס לביח הכי קרוב כי הלידות שלי מהירות...
בינתיים שורדת טוב ב"ה! לחוצה ומודאגת מהניתוח ומבחירת ביח...
נראה לי שהם יהיו סביב 2.5 קג.. משהו כזה..

הם עכוז?

תקבעי תאריך לימים הקרובים שלא תגיעי לחירום

במאיר אחרי הקיסרי הם שמים במחלקת "הייריסק" להתאוששות של 24 שעות בלי התינוק... משהו כזה... נשמע לי זוועה!
מישהי יודעת לדייק לי?

אחרי 8 שעות שמקימים אותך את כבר יכולה לקחת אותו מהתינוקיה ( או שכבר מביאים לך אותו....)

 

כדאי לך לברר את זה

 

אצלי זה היה ההפך, הם הביאו לי אותו ואני לא רציתי אותו כי הרגשתי כ"כ רע ולא יכולתי לטפל או להרים אותו בכלל....

(מהקבוצה בפייסבוק של אפס הפרדה שאל הר המוריה המליצה עליה)
https://m.facebook.com/notes/אפס-הפרדה-הזכות-שלכם-מרגע-הלידה/ניתוח-קיסרי-אלקטיבי-וחירום/1095392550539520
מקווה שאת יכולה לפתוח גם אם את לא בקבוצה.

הקובץ עצמו נפתח לי אבל הקבצים הפנימיים לא... את יכולה להעתיק לי את הפוסט של קיסרי אלקטיבי בירושלים?
ממש תודה!

אבל בגדול יש שם פוסט ישן שכתוב בו שכרגע אין מקום שאפשר את זה בירושלים (בעין כרם יש בעיה טכנית שחדרי ההתאוששות הם במחלקה אחרת), ניסו לארגן שם מכתב לבתי החולים בירושלים שמתאר את הצורך באפס הפרדה בקיסרי, אבל זה לא התקדם למשהו מעשי.

בינתיים לא אמור להיות ניתוח. אבל, מי יודע...
בלידה הקודמת הייתי עם אפס הפרדה והיה ממש מעולה, תוהה אם יהיה לי מעולה גם עם שניים, מצד שני, לא מסוגלת לחשוב על תינוקיה...

בשביל להצליח עם שניים צריך עזרה צמודה ב"ה... התחלתי לברר על מלווה בלילות...

לקחתי ביות חלקי

אבל היו איתי כל היום רק בלילה השארתי בתינוקיה אבל לא ישנתי נורמלי אז הלכתי לבקר כל הזמן...

הסתדרתי עם האוכל ובעלי לא יכל להיות הרבה.