פורום הריון ולידה (עמוד 3859)

המים עוזרים לסחוב את משקל הגוף..

הכל סגור ושמור שם בפנים

מבחינת העובר, הוא מוגן
הסיבה היחידה שאולי הייתי נשמרת זה מבחינת היגיינה שאפשר לחטוף שם וירוס של בטן בכיף

ג'יפים אני מבינה, אבל קייאקים?

ממש לא לעניין לדעתי

זה מה שבוער לכן לעשות בהריון?
קצת סדרי עדיפויות...

אחוזון 42 זה כמעט ממוצע
לי נשמע מצויין


אצלי ההערכה פי כמה יותר גבוה כבר משמיני
הלוואי עלי 3 קילו

מה אומרים הרופאים?

זה משקל ממוצע של תינוק בלידה, מה הבעיה ?

מה הרופא אומר על זה?

בסטייה המוצהרת של 10 אחוז, ייתכן שהעובר שלך שוקל כבר 3300,
ולצד השני יכול להיות 2700.
ולפעמים טועים גם בחצי קילו.
קחי בפרופורציות. הסטייה בשבוע כזה היא בערך כמו המשקל שהם מעלים בשבוע וחצי, אז הכל בסדר, זאת הערכה מצויינת ואין לך מה לדאוג. גם פחות מאחוזון 40 זה עדיין בסדר. העיקר בשלב הזה שראו מצג ראש וכמות מים תקינה תעקבי אחרי התנועות ותוציאי לך רעיונות כאלה מהראש כאילו משהו לא בסדר.
איזו לידה זאת?

לפעמים המחזור מאחר סתם.

או שאולי הביוץ היה מאוחר ולכן הבדיקה לא זיהתה את ההריון

לעיכוב הוסת.

ואפשר לסמוך לגמרי על בדיקת ההריון?

אם ההנקה פתאום מסיבית בצוקה משמעותית ביחס לתקופה קודמת.
בדיקת הריון- תמיד דם הכי אמין

אמרה לי הרופאה: "את צעירה. הכל יכול להיות".
כלומר, כשמדובר על מצבים הורמונליים, כדוגמת הנקה, יכולים להיות הרבה שיבושים יוצאי דופן בלי הסבר ברור.
כך שייתכן שהמחזור מתעכב, ייתכן שזה הריון שלא זוהה, ייתכן שזה הריון צעיר בשל ביוץ מאוחר...

כשאת מנסה לתת לה היא בטח רוצה לינוק ויודעת שבתכלס יכולה.

ולא הלך לצערי

כשזה קרה לי עם הבת שלי זה קודם כל להרגע!
הבנתי שבאיזשהו שלב לא תהיה לה ברירה והיא תסכים לקחת בקבוק.
אז אחרי שסירבה בבית בתוקף לכל סוגי הבקבוקים והפטמות,לקחתי אותה נואשת למטפלת המקסימה,אין לי מושג מה היא עשתה לה אבל היא כנראה הבינה שאמא ואבא לא בסביבה ואין לה ברירה...והיא התחילה לאכול מבקבוק.
אני יודעת שיש סרבנים גרועים יותר ושמאכילים לפעמים עם כפית או מזרק....
מקווה בשבילך שזה יגיע בקלות.
מקסימום מתחילים מוצקים....

מעדיפה אני לעבור את השלב הקשה הזה..

אבל הייתי עם אפידורל...
באפידורל צריך קודם לחכות שהשפעת החומר תחלוף כדי לקום בפעם הראשונה מהמיטה וזה לוקח קצת זמן עד שזה קורה.

בטח לא אם הן ילדו עם אפידורל.

אני נכנסתי להתקלח בהר הצופים אפילו שהמקלחת לא היתה פרטית של החדר שבו ילדתי ועדיין המיילדת כל כמה דקות באה לדפוק ולראות שלא התעלפתי וביקשה שאזדרז.

ולא התקלחתי בחדר לידה.

גם ככה התעלפתי על השרותים עד שהאחות חזרה עם חלוק יבש...

כי הראשון נרטב.

כולי תפרים כך שזה לא היה בא בחשבון לקום קודם...

ילדתי שם שלוש פעמים עם ובלי אפידורל ותמיד אחרי איזה שעה וחצי התאוששות מהלידה נכנסתי להתקלח בחדר לידה ועליתי נקיה למחלקה.
כמובן שביקשו שלא אנעל את הדלת ואם אני צריכה משהו שאקרא למיילדת שהיתה בסביבה.
תמיד ב"ה הסתדרתי לבד.
נראה לי מוזר לצאת מחדר לידה למחלקה בלי מקלחת

לא הייתי לוקחת את זה השיקול. העיקר זה המקצועיות והיחס של צוות חדר לידה

אבל גם לא יכולתי הייתי עם תפרים מפורקת
המיילדת ניקתה אותי והחליפה לי הכל..

אבל גם לא נשארתי הרבה זמן בחדר לידה. התינוקת היתה צריכה מעקב אז עליתי גם אני למחלקה, התקלחתי והלכתי אליה האמת שביכלל לא חשבתי שזה משהו קריטי להתקלח דווקא בחדר לידה אז ג לא ביקשתי או שאלתי על זה. כן היה דחוף לי להתקלח מיד במחלקה וזה באמת מה שעשיתי (לא הייתי עם אפידורל או תפרים או משהו מיוחד)

אני בחודש שלישי ניגשתי פעם ראשונה ואז התברר לי שצריך כבר קודם...

הייתי אצל הרופא בפעם האחרונה בשבוע 7, הוא קבע לי תור למעקב בסוף שבוע 13 ולא אמר כלום על מעקב אחות... גם לא האחות כשנכנסתי אליה באותו הביקור...

יכול להיות שזה מדיניות שונה בין הקופות?

מתחילה עכשיו שבוע 13. הייתי אתמול אצל הרופא והוא לא אמר לי כלום. רציתי לשאול אותו אתמול ושכחתי.
הוא היה צריך להפנות אותי או שאני צריכה לפנות? ואם כן, למי?

לק"י

זה נקרא "אחות מעקב הריון".

סוף שליש ראשון.
אחות- לפחות פעם אחת עד שבוע 15.
ואם את מכבי, יש אחות וירטואלית, ממש נחמד!

בכל סניף כמעט. נורא נחמד, מרגיע, יש זמן לשאלות והיא גם בודקת כל פעם את כל המדדים..
זה בחינם והיא קובעת לך כל פעם את התור הבא, זה פעם בחודש.

בכל מקרה, זה בהחלט שירות אחר.
עשיתי את זה והיה לי טוב, אבל לא תמיד מתאפשר לצאת מהבית לאחות, ופה נכנסת האחות הוירטואלית.

לק"י

שכחתי לברר כשהייתי אצל האחות.

אחות וירטואלית, צריך פעם ראשונה לבקש מהאחות שתפנה אותך, ואז מתקשרים אלייך ומזמינים לך ערכה למכבי פראם הקרוב לבית.
בערכה יש סטיקים ומד לחץ דם, ואת צריכה גם משקל.
האחות מתאמת איתך שיחה פעם בחודש ואת בודקת בבית לפני ואומרת לה מה המדדים.
פשוט וקל, במקום להגיע לקופח.

ושאלה- מעקב אחות זה דווקא במרפאת נשים? אני יכולה לדוגמא ללכת למרפאה הקרובה אלי ששם יש אחות והיא תבדוק את כל הנ"ל?

לדעתי בכל מרפאה, תבררי טלפונית..

לק"י

אולי אצלינו זה אותו דבר בכלל.

תשאלי את האחיות על זה.
לי זה היה נהדר בזמנו..

על הבדיקות, מסבירה על מהלך ההריון, אפשר לשאול מה שרוצים וכאלה..

אולי עד הריון שלישי או משהו כזה ואני לא זוכרת.. אבל לא רק ראשון

לק"י

ברזל נראה לי משבוע 15.

הלוואי ותזכי להפקד בקרוב!

ואצלי הראש הוא בעיקר הגדול..
הממ..גם קצת מפחדת
הקודמים אבל לא נולדו גדולים..וההערכה היתה יותר ממה שנולדו

אז מקווה שכם הפעם טועים

ומשבוע 35 עד 39 אין לי תור לרופאה
אז מחכה לראות מה תגיד לי אז

באמת מה שיש לי לעודד זה שיש הרבה טעויות
ושאני מכירה כמה וכמה חברות שיולדות תינוקות גדולים בקלות ממש.

לא בלידה ראשונה, לידה שמינית. היו לי תפרים רק בלידה ראשונה, וזו היתה התינוקת הכי קטנה שלי. מאז ב"ה, כל הלידות ללא תפרים, ברוך ה', רובם סביבות ה4 קילו.

כמה ילדים יש לך?!

 3900 ג'

בלידה הראשונה היו קצת תפרים

בלידה השלישית לא היה בכלל.

 

בטח יעשו לך הערכת משקל בעוד שבועיים עד חודש

ויראו מה הערכת משקל ואם היא תהיה גבוה אז אולי ימליצו לך על זירוז

תתיחסי לזה ברצינות כי הערכת משקל מעל 4.5 קילו ברוב הבתי חולים זה קיסרי

אם יש סכרת אז הערכת משקל מעל 4 קילו זה קיסרי.

 

ללא תפרים

בעיקרון המקסימום שמותר לקחת ביום הוא 6 כדורים. תנסי לקחת פחות ולראות איך זה משפיע..
על החילבה לא יודעת אבל לא נראה לי שיש בעיה, כל אחד מהם זה חומר אחר

אורך צוואר יכול להיות קריטי, וסיכון ללידה מוקדמת.

 

אם את מתלבטת מה זה אומר בדיוק לגבי היומיום שלך, לכי לשמוע חוות דעת נוספת עם התוצאות של הבדיקה. 

 

המון הצלחה ובקלות

בשבוע 32 סביר?

אבל תהיי עם יד על הדופק שאין לך צירים.

חשוב להיבדק בשביל לדעת.

ולא לזלזל בשבועות מוקדמים

לפני הבשלת ריאות מלאה כשכבר אין חשש לפגות, חוששים כשיש אורך צוואר קצר, בגלל הסיכון המוגבר מאוד ללידה מוקדמת. 

 

תנוחי תנוחי תנוחי

תורידי הילוך רציני.

תבדקי אולי לעבור לרופא שמתמחה בהריון בסיכון.

זה יכול ברגע להתקצר עוד ולהכניס אותך לשמירה בשכיבה או באישפוז כמה חודשים.

יש נרות אוטרגסטן שיש מחקרים שהם שומרים על צוואר הרחם

בהיריון היה לי צוואר רחם קצר..כנראה משהו גנטי שלא הייתי מודעת אליו..עשיתי יותר מידי פעילות גופנית ובשבוע 34 הייתי בחדר לידה עם פתיחה 4 שנעצרה.ב"ה לא ילדתי אז אלא בשבוע 36 תינוקת פיצפונת במשקל 2 קג .לא ממליצה..

בריאות התינוק הכי חשובה.
שבוע 15 העובר אינו בר חיות, אני מאמינה שלא בא לך לעבור לידה שקטה, מחברות זה נשמע מחריד.
פשוט לנוח ולנוח ואז בעז"ה יהיה בסדר.
לא לשחק עם זה.
לא לעשות שום דבר ממלאכות הבית, לא להרים את הילדים אם יש, כלום.
שמירה מוחלטת במיטה.
וכן, לפנות לרופא הריון בסיכון.
בשורות טובות!!

תלוי באיזה קופה את,

אני יודעת על מכבי שדורשים להביא את השקיפות ומציגים את זה תחת קטגוריה שונה מבדיקות דם (את צריכה לשנות לכל הבדיקות וזה תחת שליש ראשון/חלבון עוברי אם אני לא טועה)

אין לי מושג איך זה בקופות אחרות אבל את צריכה לחפש ערכים של בטא HCG ושל PAPP-A, זה בערכים של MOM אבל זה לא באמת יגיש לך משהו, את צריכה את החישוב הסופי של עובי השקיפות שמשוקלל יחד עם ערכי החלבונים הנ"ל.

בערך תקבלי את הסקר וזה מסמך pdf

וכדאי לשתף אותו ולחלוק איתו את החששות

ב. אפשר (לדעתי!) למשוך עוד קצת את המניעה אם את כ"כ חוששת, לא בריא להיכנס להריון מתוך פחד וחשש גדולים

ג. ללמוד על הצד הרוחני של הבאת ילד והקמת משפחה

להבין שהשינוי שהגוף עובר אלו" צלקות הקרב" הכי יפות שיש וכוולנו צריכות להיות גאות בהן!
אני זוכרת בתור ילדה שראיתי את סימני המתיחה על אמא שלי וחשבתי שהם כ"כ יפים ושאני גם רוצה כאלה

ולהתפלל, להריון קל, לגידול נכון, בריא וקל של הילדים שלנו
לזוגיות בריאה- הדבר הכי חשוב במשפחה אלו הורים שטוב להם יחד.

זאת תגובה מצחיקה קצת, אבל- כן, חוויתי. איך התמודדתי? לא התמודדתי. זה פשוט קרה, וכשדברים קורים בפועל הם כבר לא כ''כ מפחידים.

לגבי האחריות- אני זוכרת שכשחברה שלי ילדה עוד לפני שהתחתנתי (היא גדולה ממני באיזה 4 שנים) ובאתי לבקר אותה בבית, פתאום זה היה נראה לי הזוי. אשכרה שני צעירים חסרי נסיון אחראים לגמרי לגמרי על היצור הפיצפון והשברירי הזה...
אז נכון, זה אחריות וזה מפחיד. אבל זאת גם זכות ענקית. ואושר עצום.

הרבה פעמים בחיים אנחנו לא שולטים במה שיקרה ממש, אבל אנחנו שולטים בפוטנציאל, בעוצמה.
להקים משפחה, להביא ילדים, זה פשוט לחיות יותר. וזה לשני הכיוונים. יותר אחריות, פחד, עומס רגשי.. אבל גם יותר שמחה, אהבה, הענקה...
אז לפעמים בא לנו לחיות 'על אש נמוכה' ולא לקחת סיכונים. אבל גם את החיים והחיות זה מצמצם מאוד מאוד.

גם לי זה נשמע פשוט כמו פחד של ''לפני''
פחד מגיע לפני מציאות של לא נודע
וזה טבעי

תוך כדי כבר לא מפחדים
יהיו התמודדויות-אולי יהיו
אבל את תגלי שיש בך כוחות ויכולות שלא הכרת

ובעיקר- תגלי כמה חיים, כמה אהבה זה יוליד בך
וזה מה שיתן לך כח ושמחה.

וכשקראתי את מה שכתבת הרגשתי כאילו אני בעצמי כתבתי אתזה..
ממש עוזר לי לשמוע שיעורים על הזכות של הבאת ילדים לעולם ועל זה שהקב"ה מנהל את העולם ולא אנחנו ולכן אעשה בעז"ה את ההשתדלות שלי ואת השאר אני זורקת על הקב"ה..
ות'אמת בעיקר מתפללת המוון שיתן לי רצון לזה כי כרגע אין לי כל כך..
(אצלי זה מגיע גם ממקום שב"ה ממש טוב לי בזוגיות ולכן אני לא רואה כרגע רצון שמישהו יפריע לי..)

אני רוצה לשאול 

1.גם חצי שעה אחרי האוכל את נותנת..כאילו ממש לפי דרישה?

2.ומה עושים עם כאבי בטו וגזים ופליטות עקב ריבוי אוכל?

שואלת כי קבוע אחרי אמבטיה היא רוצה לינוק.

ואז אחכ כל התופעות של 2

גם חצי שעה אחרי האוכל,ולםעמים גם פחות.בגילאים הקטנים אני יכולה למצוא את עצמי מניקה כמעט כל היום.
אני מאמינה שיונק שמבקש ודורש יודע מה הוא צריך,וגם אם בחלק מהזמן אני משמשת כמוצץ,אני מאמינה שתינוק זקוק לקירבה התמידית לאימו ביחוד אחרי שהיה ברחם 9 חודשים,והעולם בחוץ חדש ואחר עבורו.
כאבי בטן וגזים-בדרכ נמנעת ממאכלים שגורמים לכך ואז אני מצליחה לדלג על התופעה הנל

אני מאד מסכימה עם מה שכתבת שתינוק צריך את הקרבה של אמא

ואני בהחלט חושבת שאין כזה דבר תינוק שבוכה סתם- גם אם הוא רק רוצה על הידיים.

אני נגד זה שאומרים שזה סתם פינוק וכו' ולא להרגיל אותו לידיים (עוד לא ראיתי בחור בר מצווה שאמא שלו מרימה אותו על הידיים) 

אני חושבת שתינוק שבוכה כי הוא רוצה תשומת לב וקרבה צריך לתת לו את זה כי זו הדרך שלו לבקש את זה וזה צורך לא פחות מהצורך שלנו בתשומת לב, רק שזו הדרך שלו לבקש את זה וחייבים להיות שם בשבילו.

אבל-

ומכאן מגיעה השאלה שלי שבכותרת-

באמת אני רוצה לדעת אם יש לך עוד ילדים כי אז- איך את עושה את זה?

שהתינוק איתך כל היום?

 

ובקשר לשאלת בפתיחת השרשור- אז כן. אני מניקה לפי דרישה.

אם אני מזהה רעב, לא משנה כמה זמן עבר מההאכלה הקודמת, אני מאכילה שוב.

ב"ה התינוקת שלי לא פולטת כמעט ולא סובלת מגזים וכאבי בטן.

אף פעם לא הבנתי מה זה לפי דרישה, ברור שכשהתינוק רוצה לינוק, (גם אם זה אחרי חצי שעה, כי אולי פשוט הוא לא סיים את הארוחה הקודמת וסתם הפסיק לגרפס,) אז מניקים , לא? כאילו, מה נשאיר אותו לצרוח? מקסימום אפשר למתוח אותו עוד טיפה על הידיים או עם מוצץ, אבל בסופו של דבר כשתינוק רוצה לאכול הוא דורש את שלו ומקבל...
אלא אם כן, הוא בוכה ובכלל לא מרעב אלא מעייפות. אני מניקה הנקה טובה לפני מקלחת ואחריה עוד הנקה קצרצרה ושמה לישון. הבכי שאחרי המקלחת מאוד יכול להיות בכי של עייפות, זה מעייף להתקלח.. בערך כמו שמעייף להיות אחרי ים או בריכה.

אם היא פולטת אחרי מקלחת זה אולי כי התערבב לה האוכל בבטן, כי היא אחרי ארוחה, וזה כמו להיכנס לים כאמור, אחרי ארוחה דשנה..

אני פועלת ככה: אם תינוק בוכה חצי שעה אחרי שהוא אכל ואני יודעת שהוא אכל ארוחה טובה (ינק הרבה זמן וביעילות/ריקן אותי) אז אני לא מיד יניק אני ינסה לבדוק מה מפריע לו לפעמים זה רק רצון לקרבה וידיים לפעמים זה עייפות לפעמים גרפס/גזים רק כמוצא אחרון אני יציע אוכל. אחרת זה סתם יכניס אותו ללופ של ארוחות קטנות (כי אחרי חצי שעה אין הרבה חלב והתינוק לא רעב כל כך ועם מניקים כל חצי שעה בסוף אחרי שלוש שעות גם אין הרבה חלב כי הוא כל הזמן מתרוקן). כמובן שאם עבר שעתיים ולא שלוש למשל אני מיד יניק כי הגיוני שהוא רעב הוא לא שעון.

זה בהסתייגות מהימים הראשונים של התינוק שעוד לא כל כך מכירים את הדפוסים שלו ואין כל כך דפוסים.

בעצם כשהוא בוכה כשיש לו גזים/ כרפס/ עייפות וכד' זה לא נקרא דרישה להנקה, זה דרישה אחרת...
באמת לא תמיד יודעים אם הוא רעב או לא, לאט לאט מכירים את הסדר יום ןסגנון הבכי..

קוראות בעיקר מחוסר בשלות של הוושט.
הגדולה שלי היתה בולטת כמויות אדירות..
הקטן פחות בכמות.
זה עיסקת חבילה של התגלות אבל לא קשור להאכלת יתר..
וכן מאכילה גם כל חצי שעה.
זה רק ההתחלה.
אחרי אמבטיה זה ממש הגיוני כי הם נרדמים בהנקה.
הנקה היא לא רק בקבוק ולכן הצורך בה תכוף..

אחרי אמבטיה תינוקות רוצים לישון בדר"כ.

אולי היא וצה לינוק פשוט כי היא עייפה?

שניים שלושה שלוקים אולי יספיקו?

או אולי לנסות להרדים בלי הנקה?

 

אני גם מניקה לפי דרישה, אבל אם אני מרגישה שהתינוק מלא וזה לא יעשה לו טוב- אז לא. מעדיםה להרגיע במנשא או בנדנוד.

מיניקה לפי דרישה עד גיל חודש-חודשיים בערך, ואז קורים שני דברים במקביל:
1. הילד מגיע למימדים שלא שערום אבותינו.
2. נמאס לי שהם לא ישנים רבע שעה ברצף.
ואז אני מתחילה להבדיל בין בכי של רעב לבכי של עייפות, מיניקה בממוצע פעם לשעתיים-שלוש והחיים שלי משתדרגים.

אני ממש מבינה גם לבת שלי יש קטע כזה של לינוק אחרי מקלחת אני חושבת שאנחנו גם חווים את זה אחרי בריכה התחושה שאתה צף במים גורמת לתחושת רעב.. ככה לפחות אני הרגשתי כשהייתי קטנה ובבריכה..

ככה אמא שלי תמיד אומרת.

 

אפשר אמבטיה במרחק שני שליש הזמן בין הנקה להנקה (נגיד אחרי שעתיים כשהמרחק בין הנקה להנקה הוא שלוש שעות), בזמני עירות - סוף פרק הגזים העליזים לאותו ערב וכד'.

ואז אחרי אמבטיה להניק ולהשכיב לישון.

ממילא אמבטיה כשהם מלאים גורמת להם לפלוט את החלב שינקו בגלל הטילטול שכרוך בזה.

לגבי הנקה לפי דרישה, באמת אני רואה שאם אני מקשיבה לו ביום הוא גם ישן לילה טוב אחכ.. הכל מדוייק לצרכים.. מה שכן לפעמים הוא בוכה וזה בכלל לא הסיפור של רעב ואז ארוחה יכולה רק לתסבך.. אז כשזה בטווח של שעה מהאוכל אני נותנת רק אם הרגשתי שהוא לא אכל כמו שצריך/ אכל רק צד אחד או משו כזה.. ארוחה ממש לא לפני שעה וחצי שעתיים... ובאופן כללי כן שואפת למרווחים של שעתיים וחצי שלוש

ממש מבינה מה את אומרת על האמבטיה ולכן משתדלת שזה יצא כך שכן יש מרווח מסויים בין הארוחה לאמבטיה.. אבל באמת לא תמיד זה הולך.

והבן שלי פולט המון.. אבל הוא גם ממש שמנמן.. (נשמע כמו הקטנה שלך...) ומתרגלים לזה.. אין מה לעשות ככ כל עוד עולה במשקל.. משכיבה אותו על הגובה אחרי האוכל..

שכמו שמישהי כבר כתבה זה נובע בדכ בעיקר מחוסר בשלות בושט ולא תמיד קשור לכמות שתאכילי

בעריסה שלו שמתי ספר מתחת למזרן..
או בטיולון במצב שיפוע..

לא יודעת בדיוק להסביר על הושט אבל זה עובר עם הזמן

לחברה שלי היה ופשוט שמים אותו זה מתנדנד ואפשר גם מוזיקה חח זה נחמד סתם כדי להרגיע אותו
ממש לא ממליצה להשען על זה לגבי שינה....
עדיף מלכתחילה לא להרגגיל שישן בנדנודים...
אבל להרגיע את התינוק זה כן עוזר...

אבל מה לעשות, זה לא ממש עומד ממבחן המציאות....

 

גם אם זה תינוק ראשון, קשה כל הזמן להחזיק על הידיים

וזה חוץ מכל המטלות שלא נעלמות כשמגיע תינוק.

א"א להדיח כלים או לבשל עם תינוק בידיים

ואם יש עוד ילדים, אז בכלל לא אפשרי שהתינוק יהיה כל הזמן איתך.

 

לא נראה לי הזוי לקנות כזה מתקן.

אני חושבת שבסופו של דבר את תהני ממנו מאד

ושזו קניה מאד מאד שווה.

זה לא רובוט שמחליף את אמא כי אף אחד לא יוכל להחליף אותך

אבל בין לבין זה יכול מאד לעזור לך.

תופס מקום כמו לול בערך.

בסביבות מטר על מטר

הרגיש כל מה שאת מתארת, וגם ראיתי הורים שממש מתמכרים לזה ושמים את התינוק המון כי זה ממש ממסטל אותו ונותן לך שקט.. אנחנו ממש לא אהבנו

כשהייתי מנדנדת את הילדים בלילות הייתי חולמת על מכשיר כזה ואיך הוא יהיה בנוי ואני אוכל להתמוטט חזרה על המיטה במקום לנדנד מתוך שינה ואז להירדם ולהתעורר לקול מחאותיו של הקטן..
איזה יופי.. הייתי קונה!

הגדול שלי היה מכור לנידנודים ברמה משוגעת ואני ובעלי תמיד פינטזנו שצריך להמציא מכשיר כזה.. כנראה היו חכמים לפנינו..
אם כי עדיין נראה לי מופרך לקנות את זה, בטח סתם כי אני לא מכירה ורגילה לזה... אבל מה ההבדל בין לקנות את זה לעומת לקנות טרמפולינה?!
גם שיקול נוסף שאולי לא חשבתם עליו כשמצטרף תינוקי חדש למשפחה יש פתאום מלא מלא פריטים חדשים עגלה. האוניברסיטה, טרמפולינה, בקבוקים, מוצצים, חיתולים, לול או עריסה, בגדים קטנטנים, משאבה, מטרנה... כל זה יכול להוציא אותי מדעתי בבית קטן... זה פשוט בלאגן בעיניים, אני צריכה שקט וויזואלי.. אז כל פריט נוסף- רק אם הוא מממש הכרחי- הייתי מוותרת.

גם אני אמרתי לבעלי- איך עוד מעט לא המציאו כזה דבר

אבל אמרתי לו גם שאוי ואבוי אם ימציאו
זה לדעתי יכל לגרום להמון חסך רגשי אצל תינוקות
אנשים ישימו אותו ככה שעות
ופיזית זה יעזור לו
אבל זה עלול לגרום לו להרגיש ממש נטוש

יש לנו כזה...

כבר 15 שנה...עם פז"מ של חמישה ילדים...

לא כולם אהבו אותה אבל זה מאוד מאוד עזר לנו בתקופות מסויימות (לדוגמא...אחד הילדים סבל בצורה קיצונית מכאבי אזניים ולא היה מצליח להרדם בשכיבה... היינו מרדימים שם ואז מעבירים ללול...) וגם בכלל זה עוזר כשאת לא פנויה בדיוק לנדנד... וגם....בגיל קצת יותר גדול -נניח חצי שנה שמונה חודשים הם פשוט אהבו את זה כי זה כמו ללכת לגינה...רק בתוך הבית...

זה תופס המוןןןןןןן מקום. ולקראת הלידה הקרבה אני הולכת לוותר עליה לצערי לטובת נדנדה קומפקטית יותר שצריך לנדנד באופן עצמאי....שקיבלתי מגיסתי ...מזל שיש פה עוד כמה שיכולים לעזור עם הנדנודים... 

וגם.... נכון הכי טוב זה נדנודים של אמא ואבא....מסכימה לגמרי.... אבל לא תמיד פנויים לזה.... (גם כשהייתי סטודנטית עם ילדה אחת זה עזר לנו מאוד לפעמים...)

ממש מסקרן לראות..

זה לא מוצר ממש נצרך- אפשר להסתדר מצוין בלעדיו

ומצד שני- כשיש אותו בבית הוא יכול להיות כלי עזר.

אז זה לא כזה הזוי.

ולגבי הרגלים ונדנודים- נראה לי שלא כדאי לכם להחליט כבר מעכשיו מה תעשו או לא עם הילד...בפועל דברים נראים קצת אחרת. ונדנודים זה לא דבר רע, בפני עצמו. 

ואני מאוד אוהבת אצזה.
שימושי לי מאוד.
לילדים יש עריסה בחדר שלנו והנדנדה בסלון
אז זה משמש אותי כעוד מקום להניח אותו כשאני עובדת במטבח וכו'.
זה מאוד חמוד ונוח.
לא מרגיש רובוטי בכלל.. ואגב, לא כל ילד צריך נגיד אני בקושי משתמשת בפונקציה של הנדוד סתם מניחה אותו שם עם מוזיקה ומובייל.

הייתי קונה.כי עם תינוק שרגיל זה הצלה!!

תמיד דמיינתי זרוע שמחוברת לקיר ואליה מחוברת העריסה 😎

לא הבנתי למה זה גדול?
פשוט יד שנשלפת מהקיר ומנדנדת, וכשהוא נרדם מקפלים אותה בחזרה

וזה היה נהדר. יכולתי להניח אותה שם ולעשות דברים אחרים בינתיים.

נדנדה זה לישיבה לכיף, להרגעה.
מתקן שמנדנד זה , אם הבנתי נכון, מתחבר לעגלה או לעריסה כדי להרדים בשכיבה..

טרמפולינה אבל יותר גבוה ממנו בדכ ומתנדנד וזז או ע'י בטריה או עי ידית שמסובבים. יש כל מיני סוגים גבהים דגמים וכו'

מסתבר שלה מי שיש את זה השמש ונהנה גם אם לעתים רחוקות, וכל מי שאין לה המתקן היה חלום שלה באיזשהו שלב
טוב נו, נקנה את זה. (מובס) החמות משלמת חצי, ומצאנו אחד יד שניה ב 700 שקל...

מאוד שימושי!!
היא לא תחליף לאמא, היא מקום להניח בו מידי פעם את התינוק כשאמא עושה משהו...

בגלל שאי אפשר לדעת איזה אופי יהיה לתינוק, אולי הוא בכלל לא יאהב את הנדנוד הזה..

יש מלא שמוכרים במצב חדש כי התינוק לא אהב ובכה בזה (כנראה העדיף ידיים אמיתיות).
וגם -700 ש"ח יד 2 נשמע לי יקר... אלא אם כן זה במצב חדש

יש ילדים שממש אוהבים ונרגעים בזה.

יש כאלה שלא סובלים - היו לי גם וגם......

 

לנו יש נדנדה ענתיקה, ידנית

(מה שטוב שאפשר לנדנד על אוט' גם בשבת כי זה עם קפיץ)

לא הייתי משתמשת בזה בקביעות לימים שלמים,

אבל מאוד כיף שיש עוד מקום להניח את התינוק.

אגב,

יש תינוקות שזה מאוד עוזר להם לכאבי בטן של ההתחלה.

 

לא חושבת שזה במקום להחזיק על הידיים,

את יכולה לשלב - ידיים, עגלה, מנשא, נדנדה - מה שמתאים לכם.

לנדנד עגלה\עריסה באמצע הלילה מתוך שינה כשאת גמורה מעייפות וכל שניה הראש שלך נופל -

זה לא מחוייב המציאות...

 

זוכרת עם הבן הבכור שלי

חלמנו להמציא מתקן שיחבר את המנוע של הרכב למיטה שלו

(כי בכל נסיעה ברכב הוא ישן שנת ישרים, ובמיטה..... ממש לא...)

שיכול גם להתנדנד וכאלה

 

דווקא לא כל כך רובוטי

הרי את לא תתקעי שם את התינוק כל זמן שהוא ער ולא אוכל או בוכה...

 

נחמד לשים ילד בטרמפולינה ל10-15 דק' כמה פעמים ביום בחודשים הראשונים. זה ממש מפתח את יכולת החקירה העצמאית שלהם. אנחנו אולי לא יודעות את זה ושמות לב, אבל תינוקות בהחלט לומדים המון גם כאשר הם מונחים בטרמפולינה (מתנדנדנת או לא) ואפילו רק בוהים במובייל חביב. כמובן שלא על חשבון זמן העירות על הבטן שהוא חשוב להתפתחות המוטורית והתפיסה המרחבית

 

אני אישית מקפידה לשים בטרמפולינה או על הבטן אך ורק כשהתינוק רגוע לגמרי, בדיוק מהסיבה שאני לא רוצה שהם יקשרו נדנודים וכאלה להרגעה והירדמות.

איפה יש פארטי?
תודה על זיכוי הרבים

ויש להם גם סניף קטן בגאולה באחת הסימטאות

 

אבל צריך לבדוק באיזה סניף המבצע

ביסלי
סלטים
דברים מלוחים בכללי ודברים שלא לועסים טוב

אני הייתי מאלו שמקיאות חמש פעמים ביום, עם דם וכאבים...
למדי ללעוס טוב את האוכל שלי

שלחם היה נורא וגם סלט היה דוחה..

דווקא גרנולה היה סבבה ממליצה השאיר לי טעם של רודוס בפה.

זה נכנס לאף.,.

הכל מגעיל להקיא! אני בכלל משוגעת, בגלל הגועל אני מחזיקה את עצמי לא להקיא, עד שזה מתפוצץ כבר...

שונאת להקיא!

תה...
תפוח (הייתי אוכלת קופסאות של רסק תפוחים...)
פירה


מה שנוראאאא:
פירות הדר
חסה
ירקות בכללי

התקופה הזאת עוברתתתתת!!!!!
חזקי ואמצי!
זה שווה!!!!

עזרה?

עם מגבלות העומס של החופש הגדול.

התינוקת המתוקה קמה בסה'כ פעם אחת בלילה.
ואני הולכת תמיד לישון מוקדם.
לכן לא ברור לי...
אולי זה פשוט עומס? עומס יכול ליצור חולשה כזו?

כשהילדים חוזרים למסגרות פתאום חוזרים הכוחות
זה לא קל להיות איתם כל היום, גם אם זה עובר בנחת זה דורש המון כוחות נפשיים ופיזים.

לא חשבתי שזה קשור
גם חזרתי לעבוד בחודש האחרון...

אני מזמן הייתי קורסת
לגוף יש את הגבולות שלו
נסי להוריד הילוך
לפעמים רגילים ל2-3 ילדים ופתאום ב4 צריך הרבה יותר אנרגיה ולא שמים לב כי התרגלנו אחרת.

הגוף שלנו מסמן לנו דברים, כדאי להקשיב לו
שלי לדוגמא מסמן לי לאכול שוקולד (-נכתב בהומור!!!)

זה מאופיין החולשה ריחוף וכ'ו
תנסי לתת לעצמך יותר פינוק, יותר זמן לעצמך..
בעלך תומך, עוזר?

זה מתאים לבוקר, כשהמערכות עוד ישנוניות, ואולי אחהצ אם לא שותית מספיק.

הנקה מייבשת, אז גם כן.

תנסי אולי לשתות קפה על הבוקר, זה מעלה את לחץ הדם. ולאכול קצת יותר מלוח. ולשתות הרבה, לא רק מים. המון מים יכולים כבר קצת לייבש בפני עצמם כי הם יוצאים מהגוף יחד עם אשלגן ואולי  נתרן, לא זוכרת, ואת לא מכניסה מינרלים בחזרה כשאת שותה רק מים. תשתי גם תה או קצת מיצים או חלב אם אין בעיה עם עוד קלוריות.

 

ואולי תלכי לרופא.

 

דרך אגב מה זה אומר מאגרי ברזל בסדר - אם זה נמוך קצת ממה שאת רגילה או קרוב לגבול תחתון זה כבר מחליש.

 

ולפעמים זה פשוט חוסר כושר, אם תוכלי לעשות טיפה הליכות זה יכול להרי אותך על הרגליים. כמובן אם אין בעיה אחרת כמו לחץ דם נמוך.

חושבת לבדוק זאת,
וגם בלוטת התריס.
בעלי תומך ועוזר, אבל נראה לי שהוא גם מותש החופש הזה...

אם לא אכלתי זמן מסוים והיא ינקה אני ירגיש סשחרחורו חולשה כאבי ראש..בדכ משהו מתוק ושתיה מעבירים את זה אבל צריך לזכור בכל זאת לאכול גם משהו מזין כי אחרת לא עובר..

אבל לצערי לפעמים אני פשוט לא מספיקה.
מספיקה לאכול דברים קטנים פה ושם,
אבל לשבת ולאכול ארוחה גדולה ומזינה , יותר קשה- כי צריך להספיק גם לישון קצת, ולעבוד קצת, וקצת להקדיש לקטנים, לבעל, ואז לא נשאר זמן לדאוג לעצמך.

להכין לעצמך קופסא עם אגוזים שקדים תמרים חמוציות ומה שעוד בא לך ובקבוק מים ובהנקה או לאחריה לאכול מזה
אפשרות אחרת להכין חטיפי אנרגיה בייתיים

נסי לאכול חביתה או ביצה מקושקשת, אם אפשר סמוך לקימה בבוקר, עוד לפני ההנקה,

או יותר טוב, כל ערב-לילה. אפשר גם שתי ביצים ליום פעם ביומיים שלושה.

 

אם זה לא מספיק, אולי לקחת B3 בכדורים.

 

 

ולחץ הדם+ בלוטת התריס תקינים ב"ה בבדיקות האחרונות.

 

כנראה העומס הזה... וזה שאין לי שניה לעצמי בגלל החופש.

(זוכרות שסיפרתי על חמותי שבאה לעזור?

 אז היא כבר לא יכולה לעשות זאת מסיבות בריאותיות

                    אולי זה גם קשור)

שתקח את הגדולים יותר לכמה שעות ותוכלי קצת לנוח?

אני עושה זאת פעם פעמיים בשבוע וזה פשוט הצלה
2-3 שעות שאני יכולה לאכול ולנוח בנחת. לא מנסה לסדר או להספיק דברים בבית
נטו למנוחה שלי.
שולחת אותם לגן משחקים עם פירות, סנדוויצ'ים, לפעמים עוגיות או חטיף, מים וכדור/חבל/חישוקים/בועות סבון
והם נהנים, חוזרים מותשים ישר לא. ערב מקלחות ולישון.