פורום הריון ולידה (עמוד 3869)

וזה עיניין של ניסוי וטעייה. כל תינוק והצרכים שלו.

אצלי זה הנקה, בערך בקבוק של 180-150 לארוחה

הייתי מתחילה עם 180 ורואה אם צריך עוד
אפשר גם 120 ולהוסיף כפית דייסה (של מטרנה למשל)

מוצקים- אפשר לתת מנת פירות בבוקר - 8-9 בנוסף לתמ"ל
ומנת מרק בצהריים - 13-12, ואם צריך- לתת עוד 60 מ"ל תמ"ל או יותר.

חפשי בגוגל "המתכוניה" יש שם מתכונים לפי גיל.

והוא מתעורר כל לילה ... (אני מביאה לו בקבוק מים כשמתעורר כדי שלא יתרגל לאוכל)

ואני רואה שהוא הרבה רעב,

כלומר מלא פעמים כל מה שמביאים לו לא מספיק

ואם אני מביאה לו עוד אז הוא נהיה רגוע

 

לכן מנסה להבין כמה אמור לאכול 

קצת שמנמן נולד במשקל גבוהה יחסית

וב. אז תביאי כמות גדולה יותר

זה מאד עוזר לשובע.

אפשר להגיע ממש לסמיכות בהדרגה.

אם עוזר, כנראה צרבת.

בהחלט הייתי מנסה לראות רופא בהקדם אם הייתי רואה דבר כזה.

היה לי את זה כשהייתי מקיאה הרבה בהריון. אם זה כמות קטנה (שמזכירה כמות של פצע) אז זה בסדר אחרי זה היה כואב לי בגרון. אם זה כמות גדולה אז כדאי לבדוק.

שעד לפני חודש וחצי, אולי קצת יותר, הייתי מקיאה המון, המון. ואף פעם לא הקאתי דם.

לכן זה היה נראה לי מוזר. במיוחד שזה לא היה אחרי הרבה הקאות.

קמתי עם בחילה, הקאתי פעמיים (עם דם) וזהו.

 

 

ואני יודעת שזה מגיע מהגירוי בגרון..
כי הוא כבר ממש שורף מההקאות..
אבל כמובן שאני לא רןפאה או משו..

בגלל זה החשש עדיין מנקר בי, אם זה תקין או לא.

 

בכל מקרה, זה מעיד רק על פצע/גירוי בגרון? לא יותר מזה?

אולי יש לך חיידק בקיבה? כדאי לבדוק.

דמייני שאת נותנת לקטנצ'יק 4-5 מחלות בבת אחת!
האחיות בטיפת חלב לא אוהבות לפצל והן גם ינסו לשכנע אותך ש- למה וחבל לדקור כמה פעמים. שטויות. הדקירה כואבת בדיוק שניה.
לחסן כל אחד בנפרד בהפרש של שבועיים לפחות. לא לחסן כשהילד חולה או מצונן. לא מומלץ לחסן בחורף

ממליצה על הקבוצה 'מדברים על חיסונים'. נותנת המון מידע. יש גם את האתר מדעת.
ממליצה לחסן ע"י בירור אמיתי ממקורות מידע מוסמכים ולא לפי "אינוטיאציה" של אמהות שונות.

הדקירה כפולה, התינוק מקבל כמות גדולה יותר של חומרים משמרים שהם הבונוס שבא עם כל חיסון, ומבחינת התמודדות מערכת החיסון זה לא באמת יוצר הבדל משמעותי.

מעתיקה (בדילוגים קלים) הסבר של מישהי חכמה מאתר אחר:

 

זה הולך ככה: מרגע הלידה, התינוק מקבל "בום" מאסיבי של חשיפה לחומרים ותאים זרים, חלקם מחוללי מחלות.
התינוק שלך נחשף לכמות כזאת של פתוגנים עד גיל חודשיים, שלקבל עוד חמישה בחיסון קטן עליו. חיסונים באמת לא מעמיסים על המערכת החיסונית - את צריכה לראות עם מה היא מתמודדת מרגע שהתינוק יוצא לאויר העולם. לא זוכרת את המספר המדויק של מיקרואורגניזמים - אבל זה לבטח אלפים, אם לא יותר, שהתינוק נחשף אליהם בשבועות הראשונים.
רובם ככולם, אגב, לא מזיקים, יש כאלה שחיוניים מאוד, יש כאלה ש"סתם", ויש ביניהם גם הרבה מזיקים, ומערכת החיסון של התינוק צריכה להתייחס לכולם, להגיב להם, לאסוף מידע, לשלוח אותו למרכזי מידע חיסוני בגוף (סליחה שאני לא זוכרת את השמות המדויקים, נדמה לי שזה תא B משהו) ולסווג אותם כמזיקים או לא-מזיקים. הרבה עבודה יש לה.
בהשוואה לזה, להתמודד עם עוד חמישה מחוללי מחלות - קטן עליה.
חלקית, זה קטן עליה בגלל שהיא עדיין מגובה בנוגדנים מגוף האם. הנוגדנים האלה עוברים בהריון לעובר, ונשארים שם כ- 4 חודשים עד שהם מתפוגגים. בזמן הזה יש יכולת למערכת החיסון התינוקית ללמוד את החומר ולהתחיל לפתח זכרון חיסוני בלי לסבול מהזיהום עצמו. על זה תוסיפי את הנוגדנים ושאר ירקות שבאים בהנקה.

 

... "האם אי פעם ראיתם מישהו שהתמודד עם יותר ממחלה אחת בו זמנית?" --- אנחנו כל הזמן מתמודדים עם עשרות מחוללי מחלות פוטנציאליים בוזמנית. אימונולוגיה בסיסית.

נרשמתי לאתר פעם ראשונה כדי לענות לך. כי גם אני בכיתי בחוסר אונים אחרי שיחות עם מזכירות שלא מבינות את המצב.
אני לא מכירה את הפרוצדורה הספציפית שאת צריכה (שמעתי על זה אבל לא נזקקתי לזה).
בכל מקרה-- נילי ינאי מצויינת ומומחית ובעלת שם בירושלים. אדיבה, נעימה, זהירה ובעיקר סופר-מומחית. היא מקבלת בעין כרם ובוולפסון-סנטר (דיסקין ברחביה). מציעה שתתקשרי בשעות הבוקר (עד 12:30 בערך) בימים שני ורביעי ותתפסי את המזכירה הנחמדה שלה. אל תישברי בגלל מזכירה.

המון בהצלחה. בסוף מתישהו הכל מסתדר והגוף והנפש איכשהו חוזרים לעצמם.

מהזלזול והיחס המגעיל!!בהתחלה אמרה לא היא לא עושה ונתקה אפילו לא שמעה אותי..חשבתי התנתק..חזרתי אליה והיא אמרה לי.אמרתי לך שהיא לר מטפלת בשאריות שיליה להתראות לך ונתקה..מזה??למה להיית רעה?

אבל אל תקחי ללב... היא זו שצריכה להרגיש רע, לא את...

תתקשרי בבוקר כמו שהציעו לך כאן.. בהצלחה ממש!

ובלילה במיטה..
מפחדת שכשהוא על שמיכה זה מעכב את ההתפתחות..כי בכל זאת זה לא מזרון קשיח...

כשהוא ער הוא זז, ולאט לאט הוא יצא מתחום השמיכה (יתהפך, ידחוף את עצמו...), עד שיתחיל לזחול ולהתיישב.

עד כמה שידוע לי היא עוזרת לרחם להתנקות.רק שאני לא יודעת מאיפה קונים אותה.תנסי בחנויות טבע.(אני קניתי לפני כמה שנים ממישהי פרטית)

ראיתי בגוגל משהו - שילוב של כל מיני צמחים.

זה באמת עובד?

 

תוהה אם יש דרך לדעת בכלל..

ד"ר נילי ינאי, היא שואבת בשיטה שלא פוגעת ברחם.

אני אחרי לידה עם שאריות שילינ(ממש קצת)בלי ריח ובלי כאבים..אמרו לי לחכות חווסת שאולי יתנקה..אם לא אשמח ללכת אליה ראיתי שהמלצת עליה הרבה.

אני חושבת שבסביבות 1500
בשביל הלסיים עם זה וזהו במקום למרוח חודשים, שהמריחה עצמה עלולה לפגוע ברחם, בעייני זה ממש משתלם.

אולי יש לי הצעה בשבילך.

אורך צוואר זו בדיקה וגינאלית די קצרה.

וגם אז זה היה פחות מדויק.

אולי זה לא הכי מדויק אבל זה היה תקין שלא הצריך בדיקה וגינלית?

לא יודעת איך זה עובד

זה נורא תלוי ברופא ובהשקפה הרפואית שלו.
אני פשוט אמרתי שלא מוכנה וגינאלי..

ברגע שיש וחייבים לדעת מדוייק, עוברים לוגינאלי

לא תמיד זה נכון לא להסכים ודי.

וזה היה נראה לו שזה לא בסדר.

אז עשו וגינאלי והיה תקין לחלוטין.

אם יש ספק בבטני תמיד יעברו לוגינלי.

ותאמיני לי שתרצי רק לשמוע שהכל בסדר והצואר לא קצר.

אולטרסאונד הצעירות תמיד בדקו לי וגינאלי, הרופא והטכנאיות המבוגרות והותיקות תמיד בדקו ביטני.
@א@אישה ואמא ובאותו זמן היה לי בעיות... הייתי מאושפזת עם צוואר מקוצר, צירים, הריון תאומים...

זה גם קשור אם השלפוחית ריקה או לא.

יש כאלה שביקשו קודם שאלך לשרותים להתפנות. אבל לא כולם

כי כשצוואר הרחם מתקצר ל15, כבר עוברים לוגינאלי.

או ככה לפחות ידעתי.

את אומרת שכמה רופאים בדקו לך בטני בכזה מצב?

מוזר.

איך היא עושה בטני ואמרה לי שהאמת שלא כולם יודעים, צריך לזה מומחיות. ( החמיאה לעצמה....)

לפעמים מצליחים מהבטן.

תראי, מניסיון עם כמה ילדים בע"ה... ככה זה האופי שלו ואין הרבה מה לעשות... אחת הילדות שלי גם ישנה במשך היום מאד מעט.. (20 דקות) ואני רואה עכשיו שהיא בת 10 איך זה קשור לאופי שלה, פעילה, בלי סבלנות, זריזה, וילדים אחרים כן ישנו יותר במשך היום(שעתיים...) והם יותר רגועים.
מה שאני מנסה להסביר שלפי דעתי זה מאד קשור לאופי הילד. לא יודעת אם אפשר לשפר... אני לא הצלחתי... אולי אחרות יגידו מניסיונם.

אז זה אומר שאני לא אוכל לנוח בכלל כל היום?😦

אם הוא רגוע ולא בוכה, אפשר לשים אותו במיטה שלו / בלול עם משחקים/ מובייל וכד' ולישון, או לפחות לנוח. את לא חייבת לספק לו חברה כל הזמן

יחסית עצבני, ולדעתי זה בגלל שלא ישן מספיק..
תודה על הניסיון לעזרה

תגדירי משהו שלא טוב לתינוק? אלכוהול למשל נמצא בשיא בדם שעה אחרי השתיה. מלבד אלכוהול סמים ואולי קפאין, לא ידוע לי על משהו אחר שיכול לעבור לתינוק. לרוב זה מיתוסים. לפעמים יש מקרים מאוד ספציפיים של תינוקות עם אלרגיה למזונות מסוימים. אבל זה נדיר.

זה רק לפעמים ודי ברור לי שזה בגלל אוכל שאני אוכלת.. רק תוהה לעצמי איך ניתן לאתר את האוכל הבעייתי..

נסי כל פעם כמה ימים להמנע מכמה סוגים ולראות אם יש השפעה..

אם את לא מזהה שהוא עייף ישר, הוא נכנס לאובר עייפות מה שמאד מקשה עליו להירדם וגם אחרי שהוא נרדם השינה שלו מאד חלשה ויכול להתעורר בקלות. ממליצה להשכיב אותו לישון ישר כשיש אפילו טיפה סימני עייפות ולא רק כשממש בוכה ועצבני.. את רואה שהוא מפהק, משפשף עיניים ישר להשכיב. הוא גם יירדם לך יותר בקלות וגם יישן הרבה יותר טוב.. התאוריה שאומרת שצריך כביכול "לעייף" אותם ולמרוח את השינה כדי שישנו יותר היא לא נכונה, ככל שהם ישנים יותר הם ישנים יותר טוב וגם ישנים יותר במהלך היום..בהצלחה

לילה ויום: כך תגרמו לתינוק לאמץ סדר יום מהיום הראשון

מה שאכלו יכול להגיע לתינוק עד 3 ימים.

סלקל מיועד מגיל לידה ועד שנה ומשקל 9 קילו (צריך את שניהם).
אח"כ עוברים לכסא בטיחות. עם או נגד כיוון הנסיעה: אפשר איך שאתם רוצים, ממליצים עד גיל שנתיים נגד כיוון הנסיעה, כי זה יותר בטיחותי.

לגבי שני רכבים-לא הייתי ממליצה לקנות 2 סלקלים, אפשר להעביר מרכב לרכב, או אם זה לא קריטי של מי כל רכב, אז מי שצריך לקחת את הילד, יקח את הרכב עם הסלקל.
אנחנו גם עם 2 רכבים ו4 ילדים. יש את הרכב שלרוב נוסעים בו עם הילדים, ואם נוסעים עם השני, מעבירים כסא אחד או שניים.
ואפשר גם להשאיר כסא במעון כמו שמשאירים עגלה, אם אחד לוקח בבוקר והשני מחזיר בצהריים.

סלקל הרבה פעמים לא נח להם נורא מהר, וזה השקעה כספית גבוהה לזמן מועט.

ואז מתניידים לאוטו על הידיים או בעגלה?

ואיך מוציאים מהבית חולים?

ככה שלא בדיוק יודעת לענות על הכל.. אבל פשוט ראיתי שהוא לא כזה נח(למרות שלקחנו דגם מומלץ) ושבתכלס לא כלכך השתמשנו ב"יתרונות "שלו. כרגע לא עברנו לכסא בטיחות נטו משיקול כספי.
אפשר גם אולי להשאיל סלקל ממישהו רק להוצאה מבית החולים.

אם בית החולים זה הבעיה, משאילים ממישהו. ולא ישחררו אתכם בלי סלקל.
אני לא ממליצה על כסא בטיחות מגיל אפס. צריך כסא מיוחד שיתאים מגיל לידה. הכסאות האלה יקרים פי כמה מכל כסא אחר, ובעז"ה בהנחה שיהיה עוד ילד ב5 שנים הקרובות, תצטרכו עוד כסא ואז לא תקנו עוד אחד כזה יקר.
חוץ מזה שזה כסאות מסורבלים יותר וכבדים יותר מבחינת חגירה ומעבר מרכב לרכב.

תחשבי שתינוק בגיל לידה צריך משהו קטן ועוטף שכמעט שוכב וילד בן 5 (שלי בן 5.5 ועוד לא יכול לעבור לבוסטר) צריך כסא גבוה,רחב, לשבת בנוח. זה צרכים אחרים לגמרי.

אך בפועל לא הייתי ממהרת להעביר לבוסטר.. הרבה פחות נוח לנסיעות ארוכות שהילד נרדם.
9 קילו זה עדיין פיצי..

אבל כאן היא מדברת על בן 5.5. לא שנה.

אבל בגובה לא מספיק, החגורה יושבת לו על הצוואר.
ונסינו בוסטר עם גב ולא נוח לו. מעדיף להשאר בכסא בטיחות. יותר נוח לו לנסיעות ארוכות.
וגם יש לנו כבר 3 כסאות וסלקל אז לא רוצים לקנות עוד בוסטר שהוא כמו כסא..

ויש בוסטרים עם רצועת התאמה.

זה מה שאנחנו עשינו ולא היתה בעיה

 

אני גם ממליצה על כיסא בטיחות, חוסך כספית, 

ולא ראיתי שחסר לי סלקל ביום יום (גם לא טוב שהתינוק נמצא יותר מדי זמן בסלקל, יותר מ45 דקות מומלץ לעשות לו הפסקה).

 

מה שכן, צריך לשים לב שקונים כיסא בטיחות שמתאים מגיל 0 (יש דגמים שהם רק מגיל 4 חודשים ומעלה אז לשים לב). 

 

אם את רוצה יכוה להמליץ לך על הכיסא בטיחות שאנחנו קנינו...

ותודה רבה על התשובות לכולן

הוא דורג במקום הראשון מבחינת בטיחות (זה היה הכי חשוב לנו),

מגיל 0, 

ונוח לתינוק

גם ההרכבה והפירוק שלו בתוך הרכב יחסית פשוטים (בהשוואה לכיסאות בטיחות אחרים). 

 

החסרון שלו שהוא יחסית גדול ותופס מקום ברכב קטן

והמחיר הוא בסביבות 1100-1300.

 

אנחנו עשינו את השיקול הכלכלי שזה משתלם. 

 

בהצלחה

חייבת לציין שעברתי 3 לידות, בבתי חולים שונים, ואף פעם לא שאלו אותי על סלקל..

לא שיחררו עד שהראינו להם סלקל, אולי בגלל שיצאנו מהפגיה. פעמיים.

בלידות קודמות השתמשתי בסל קל עד גיל מאוחר יחסית, הילדים שלי היו קטנטנים. בילד השלישי לא רציתי לקנות סל קל אז קניתי כסא בטיחות מגיל 0. הוא כבד יותר מסל קל והקשירה יותר מסורבלת אבל מתאים לטווח זמן ארוך בהרבה מסל קל.
החיסרון המרכזי הוא שאין לו גגון כמו בסלקל.

אם אתם מתכננים להעביר מרכב לרכב על בסיס יומיומי חשוב למצוא כסא שהקשירה לא מסורבלת או סלקל עם מתאם שאותו קל יותר לקשור.

קיסרי יזום. עובר ענק, אחרי קיסרי קודם.
כנראה לא משהו שהיית בוחרת....

קשה לי להאמין שיתנו דבר כזה.
אין סיכוי.

בעיקר כדי שיקבע אם יש תנאים לזירוז (אם הצוואר גבוה וסגור, רוב הסיכויים שזירוז יהיה ארוך וקשה ויש יותר סיכון שיגמר בניתוח. אם יש איזשהו ריכוך ו/או פתיחה, יש יותר סיכוי שזירוז יצליח)


בכל מקרה את יכולה לנסות את השיטות ה"טבעיות" (הליכות, גירוי פטמות, קיום יחסים, נקודות לחיצה, ועוד מליון שיטות שתמצאי בחיפוש מהיר באינטרנט)

עם כל זה אני חייבת להוסיף שעם כל ההזדהות וההבנה של הקושי (וקשה מאד!) אכן הייתי מסתייגת ממהלך כזה. נשמע שאת כבר יודעת שזה לא מומלץ מהרבה סיבות.

בדרכ זה מוביל ללידות קשות יותר ועם יותר התערבויות. מעדיפה לסחוב עוד שבועיים של חודש תשיעי מאשר לסיים בוואקום וקיסרי אחרי שלושה ימי צירים עם פיטוצין..

לרופאים זה כלל לא שיקול שכבד לך, הם מתחשבים רק בשיקולים רפואיים. ומבחינתם אין לסיים הריון לפני שבוע 40 ללא סיבה רפואית. (תאומים שבוע 38)
זה הזמן לעשות כל מה שאת יכולה לזרז לידה באופן טבעי: שמן נר הלילה, רפלקסולוגיה,דיקור, הליכות, לשתות פטל וכו'
וזה יכול לקחת כמה ימים עד שבועות..
וברור שהיחיד שמחליט באמת מתי נשמה תרד בעולם זה ריבונו של עולם.
ובשבילך ממש כדאי שתעשי הכנה רוחנית ללידה, הרפיות, ועבודה מנטאלית של סובלנות וחיזוק באמונה שהכל מאת ה' ולטובה!
תתחזקי!
בהצלחה נשמה!

סיפרה לי על מישהי שממש הכריחה את הרופאים לזרז לה כי אין לה כח
והתעקשה ממש
בשבוע 36
ילדה תינוק שמבחינת משקל הכל תקין אבל מתפקד כמו פג-לא נושם לבד ,לא אוכל...

שזרזו בשבוע 36 + כמה ימים בגלל סיבה רפואית.

והיה בפגייה כי לא נשם טוב לבד.

וגם שמעתי בבית החולים שיש כרגע דעה שאם אין הכרח רפואי ולא מתפתחת לבד לידה לא מזרזים לפני 38.5 שבועות.

כי יש מחקרים שלפעמים הראות לא מספיק בשלות בגלל הפיטוצין.

תינוק שנולד לפני 37 נחשב פג.

וצריך מעקב פגים וכו... לא שווה את זה בכלל.

אם אין צורך רפואי.

רוצה לומר ,ומקווה שלא תכעסי:
סחבת עד עכשיו, לא שווה לך עוד שבועיים שלוש ולגמור את הכל בשלום לך ולעובר? מבינה את הקושי, אבל בכל זאת: מה זה עוד שבועיים לעומת 37 שבועות שעברת כבר?

הלידות שלי בדרך כלל ב42+ עם זירוז.
כך שחודש חסכון זה המון! במיוחד שגם ככה צריך זירוז בסוף

אולי כדאי להתמקד ב38 כמטרה. יש גם הרבה יותר סיכוי שרופא יסכים בשבוע הזה מאשר 36 שזה עוד פג מבחינה רפואית

זו לידה ראשונה שלך?
ההבדל בין תינוק שנולד בשבוע 37-36 לאחד שנולד ב40-42 הוא ענקי. לפחות מהניסיון שלי
ועדיף למשוך את ההריון מאשר ללדת מוקדם מבחינתך. לא רק מבחינת התינוק.

זו ממש לא לידה ראשונה.
ואין לי מושג למה טוב לך יותר ללדת בשבוע 42. אבל לי ממש לא(-;

מוזמנת לאישי

את הגדולה שלי ילדתי אחרי זירוז ב38 והלוואי והיה אפשר לחכות עוד... (אפילו שזה היה כרוך בקשיים מבחינתי והייתי מאושפזת כבר שבוע קודם וחיכו שאגיע לפחות ל38)
את השני ילדתי ב40+4 ואת הקטן ב36 (בעקבות דימום) שבוע 36 זה פגות מאוחרת וממש לא שווה את הסיכון ולא נראה לי שרופא יקח על עצמו את האחראיות כשהסיבה היחידה היא חוסר כח של האמא כי יכולת להיות לזה השלכות לא נעימות...

אפילו שבדיקה יכולה להית חיובית גם עשרה ימים אחרי הביוץ, הדיוק עולה אם מחכים.

בקשר לדימומים. זה לא נשמע כמו מצב של הריון אבל אי אפשר לדעת. דימומי השתרשות נדירים יחסית ובד"כ הרבה פחות משבוע.

תמיד תמיד אם יש דימומים והכתמות מוזרים, במיוחד אם בדרך כלל את מאד סדירה ואין לך תופעות כאלה, כדי להבדק לשלול בעיה.

ככה שזה בסדר שהוא עדיין לא התהפך. אבל יכול להיות אולי שיש לו טונוס שרירים גבוה?

במה זה אמור להתבטא?

רופא ילדים יכןל לאבחן

לק"י

לא זוכרת באיזה גיל זה קורה בדרך כלל, אבל נשמע לי הגיוני.

הוא מרים את עצמו ועושה קולות של קושי..
ז"א זה קשה לו ובכל זאת הוא עושה את זה.
זה מעין שכיבות בטן כאלה.

זה נורמלי לחלוטין, נראה לי חלק מהתפתחות תקינה, אולי מעיד על כך שיש לו הרבה כח, ושיהיה זריז בהתפתחות , בעזרת ה'

מצטרפת לשאלתך... גם הקטנטנה החדשה מנסה להתיישב בכח.
היא מתהפכת כבר אבל ברור שלא אמורה לשבת

לא כשמישהו מושך אותו.

לפותחת - נראה לי שבאמת כדאי לו לאפשר לו להתיישב.

אולי-אולי (גם זה שהוא עוד לא מתהפך - אם כי זה סביר בהחלט) זה נובע מהיפר טונוס בשרירים. אבל אני לא מומחית. אולי תשאלי פיזיוטרפיסט ילדים? או אפילו רופא ילדים/אחות בטיפ"ח?

והיא אמרה שזה בסדר לתת לו להתרומם אבל לא לאפשר לו לשבת.
מצד שני היא גם אמרה שאני מאכילה יותר מדיי הנקה!
אז לא יודעת איך לסמוך

ממתי יש יותר מדי בהנקה?!😨 🤔

הנקה באמת מאוד מחזקת אותם פיזית, הבת שלי גם ממממממש חזקה!! מלאת כח!

נשמע שהיא בגישות ה"מיושנות"...

מצד שני, לא ידוע לי שמבחינת ישיבה והושבה השתנו הגישות, אז אולי כן אפשר לסמוך עליה...

לצערי רופאי ילדים לא תמיד מבינים בהנקה, איך יכול להיות יותר מידי הנקה? תינוק אוכל כמה שהוא צריך, הם לא כמו המבוגרים , הם לא אוכלים לפי פיתויים.

אכן, זה מה שהיא אמרה. אמרה לי לעשות לו הפסקות של שלוש וחצי ארבע שעות בין הנקה להנקה. והוא מספיק חזק כדי שבהנקה אחת יקח כל מה שצריך.
בגלל שהוא קצת שמנמני חמוד.
אבל הוא פשוט מנשנש. הוא לא אוכל יותר מדי בפעם אחת לכן הוא גר עלי

למיטב ידיעתי, לא מניקים לפי שעון, אלא לפי דרישה

אל תתני לו לבכות בגלל שלפי הכללים שלה הוא לא צריך לאכול עכשיו! וזה לא קשור לשמנמן, תינוק יונק מה שהוא צריך ולפעמים הוא פשוט זקוק לקרבה שלך.
אפילו אם כל היום הוא ינק ממך זה לא יזיק לו.
בקיצור תפעלי לפי הלב שלך, את מרגישה את התינוק שלך הכי טוב!
(כמובן שאם את מרגישה שקשה לך ואת רוצה הפסקות ארוכות יותר תנסי לראות מה טוב לכם, לא טוב שתרגישי רגשות שליליים כלפי התינוק וההנקה)

התינוק צריך את זה. אם בשביל השובע ואם בשביל לחוש את אמא.
שמנמן מהנקה זה שמנמן בריא ומתוק 😍

האמת שעוברת בי מחשבות בלי קשר להפחית הנקות כי אני מגיעה למצבים לא טובים מבחינה נפשית. יש ימים שאני מרוסקת לחלוטין ורק בוכה בגלל העייפות ומה שבהנקה דורשת.
אבל בימים שאני מאופסת אני לא מבינה איך אפשר לוותר. אני מאוהבת!

את אותה כמות של חלב רק ברווחים יותר גדולים. נגיד במקום כל שעה 60 מל הנקה, כל שלוש שעות 180 מל. לא להוריד חלב. מבינה?
אם מוצאת את עצמך במצבים כאלה בוכה מעייפות ובמצב נפשי לא קל, אז בהחלט כדאי לנסות לצמצם רווחים. אני לא מתכוונת שצריך לתת לו לצרוח שעתיים, אלא כל פעם למשוך עוד קצת.. לתת מוצץ, להרים על הידיים, לשחק איתו כמה שכבר נמאס לו... אני גם נמצאת ממש במקום הזה שאני פשוט כל היום מניקה וזה סוחט, פיזית ונפשית ואני רוצה לעשות לבונבונה רווחים קצת יותר נורמאלים, אבל צריך לזה סבלנות ןעקביות ועוד לא הגעתי לזה...
שיהיה בהצלחה בכל אופן!

אז זה מקל קצת..

גם אני קיבלתי המלצה בטיפת חלב בגיל חודש לרווח הנקות ובגיל חודשיים לגמול מהנקות לילה ואכן עשיתי את זה וחיי השתנו לטובה.
(הלוואי ועם הקטנה היה לי השכל והפניות לעשות זאת)

ממליצה על הלוחשת לתינוקות, הכחול. בעצם אולי לגיל הזה כבר מתאימים האחרים? לא קראתי...

בגיל חודשיים לגמול מההנקות לילה? ואם הוא צמא?

לסיום ההנקה מהר מאד. הגוף מייצר חלב לפי דרישה - פחות ביקוש, פחות ייצור

שיושבת זוחלת ונעמדת קצת. הזוי לחלוטין!
אז מסתבר שיש דברים כאלה...

בגיל 4 חודשים זחל, ב5 ישב, ב6 עמד ב9וחצי הלך.

ובן אחר, עם טונוס גבוה כנראה. לא זוכרת לגבי ישיבה, אבל באופן כללי הוא ממש חזק. ובגיל 3 חו' עמד על שש.

לנו אמרו שכדי להחליש את הטונוס, להשכיב על הגב עם צעצועים מעליו ולהמעיט כמה שאפשר בטרמפולינה (זאת של התינוקות)

אולי זה יכול לעזור קצת לאזן.
נשמע לי לא טוב להתיישב בגיל כזה. בטוח לא הייתי עוזרת לו. גם סלקל זה לא להיט דרך אגב... כי זה בעצם חצי ישיבה. עדיף ב-180 מעלות.
כדי לעזור לו להתהפך אפשר לשים אותו על הגב ולגרות אותו בעזרת צעצועים להתהפך.
מהבטן לגב הוא מתהפך? אם לא, אז לשים אותו הרבה על הבטן. להשתדל כל עוד הוא ער ובהשגחה (לפי השיטה הלחוצה שאני לא ממש נוהגת לפיה) ולעודד אותו להתהפך בעזרת משחקים, אולי קצת להגביה את החלק הקדמי של הגוף בעזרת שמיכה מגולגלת (עצה שנתנה לי פיזיותרפיסטית).

ולפעמים שמה אותו כדי שירים את הראש .
אין לי ברירה בקטע של בסלקל, הוא פולט המון ובקשת. זה לא ריפלוקס מאובחן אבל זה עוזר לו לשמור על האוכל בפנים.

היה רגיש לחלב, תפו"א ובננה. גם כשינק.
בדיקת רגישות יכולה לעזור.

אראה אם אני אפחית איך זה ישפיע

הרבה פעמים עוזר להניק כמות קטנה באופן תכוף.

תינוקות חזקים ב"ה.. בבדיקה שעברנו נאמר שזה בסדר גמור..

אל דאגה, ההתיישבות לא נעשית משכיבה על גב למעלה, כמו כפיפות בטן. ישיבה נעשית ממנח של זחילה/עמידת 6.
כרגע זה פשוט מצביע על שרירי בטן חזקים ורצון לראות את העולם ⁦⁩

לאכול קוואקר. אגוזים. שקדים.

אומרים שגם לראות תמונה של בילד או להריח בגד שלו עוזרים.

יש את שיטת ה3.5.7. שכל פעם שואבים מצד אחר. 3 דקות 5 דקות ו7 דקות.

בהצלחה.

הייתי בפור רציני של חלב, ותכננתי על כל ארוחה שמתפספסת- לשאוב..
אתמול ניסיתי פעם ראשונה והיא אכלה יפה אבל אח''כ היא ממש צרחה- לא משהו שרגיל אצלה, ונראה לי זה היה שילוב של גזים ועייפות, אבל יש לי חשש שזה היה המטרנה.

וגם אני מתלבטת אם לקנות חבילה כי אני לא אשתמש הרבה בעז''ה..

לפעמים יש גם בברכל.

יש להם צ'אט באתר ותדברי איתם.. ככה אני עשיתי אבל זה היה דיי מזמן

ממטרנה אפשר להזמין כפית של 30 ואז אפשר להשתמש בחלק.

להתכופף ולעסות השד מלמעלה לכיוון הפטמה. בשעות הבוקר אמור להיות יותר חלב

ניסיתי שוב לשאוב ויצא 60
וגיליתי שיש לי עוד ארוחה ששכחתי ממנה.. איזה הקלה.

עשיתי לעצמי חור בחזיה. אני מכניסה לשם את המשאבה ושואבת תוך כדי שהקוקי יונק. תקשיבי זה אדיר.
אומנם אני שואבת פעם ביום אבל יוצאת מנה של 120 בקלות ובמהירות. וכמובן,בשעות הבוקר חחח כי אז יש לי הכי הרבה (:

וכמובן בזמני הארוחות שאת מפספסת..

לק"י

אבל לי לא הפריע ב"ה..
לא היה כבד או מעיק.

אני מודה, הימים האחרונים היו מורטי עצבים.. 

 

אבל תתעודדי, את ממש ממש קרובה..אח״כ שוכחים את כל הציפיה הזו..

 

שיהיה לך בקלות ובשמחה!!

הסיוט של החיים

כשכל ההריון ( הקודם) היה לי צירים בלי הפסקה והייתי בטוחה שאלד מקסימום בשבוע 36....

אז לדעתי לא צריך דולה.

אמא שלי הייתה איתי בשתי הלידות הראשונות והיה מצוין. רק אח"כ, כשזה כבר פחות התאפשר, אז לקחתי דולה.

מצד שני, אני רואה המון תגובות של בנות שאומרות שהכינו אותן ללחיצות / תנועות מסוימות או מצבים מסוימים שעלולים לקרות בלידה...

או כללי, של כמה נשים ביחד, או פרטי אצל דולה. את לא חייבת גם לקחת אותה ללידה.

כי את עוד לא יודעת מה טוב לך ומה את אוהבת.

אני לדוגמא לא סובלת עוד אנשים איתי או שנוגעים בי

מצד שני מכירה כאלו שזה הציל אותן

 

אני חושבת שאם אמא שלך איתך ואת בסבבה איתה ואין לך בעיה שהיא תהיה איתך

ותעשה לך מסאג' ויש לה מספיק טקט לתת גם לבעלך את המקום ולזוז מהמקום אם לא נעים לך-

אז לכי איתה וזה מספיק.

אם נראה לך שיהיה לך קשה איתה- קחי דולה

ומקסימום אם היא היתה מיותרת, שילמת שכר לימוד ללידה הבאה 

לא הייתי מוותרת על הדולה בחיים.
לידה הבאה ברוררררר שאיתה.
אמא זאת אמא.
דולה היא מקצועית ויכולה להרגיע מהנסיון הרב שיש לה...
חוץ מהקטע של להרגיע (לי זה היה חשוב כי היה סיבוך מלחיץ)
הדולה עזרה לי לקדם תעניינים ולהתמודד עם כל התהליך...
יש לה כלים מעשיים וידע עצום...
אבל כל אחת ומה שמתאים לה...
סתם שתדעי שבחלק מקופות החולים יש החזרים.

אמא שלי מתפקדת כמו דולה, אז אני לא צריכה יותר מזה. היא אפילו עשתה מפגש הכנה עם דולה כדי לדעת יותר איך לעזור לי
והיא עצמה עברה המון לידות - גם שלה וגם כליווי.
אז השאלה היא איך אמא שלך תוכל לתמוך בך.

במיוחד אם את מתכננת לידה כמה שיותר טבעית. זה לא אומר שבהכרח היא תהיה נחוצה אבל אם ח"ו תהיה לידה ארוכה וקשה צריך לדעתי ליווי יותר מקצועי של עיסויים וכאלה

 

בלידות ארוכות דולה ואמא יכולות להתחלף מדי פעם ולנוח קצת...
אמא היא בן אדם ודולה היא בן אדם..
בן אדם שעובד עבודה פיזית לא פשוטה במשך שעותתתתת........

עשינו את זה והיה מעולה..

ממש השתדלתי להיות שם בשבילה ב100%!

הייתה לה קפיצה מפתיחה 3 לפתיחה 9!!

בשעה הזו, שבעצם, היא חיכתה לפתיחה 4 לקבל אפידורל, היה ממש קשה.

עשיתי לה עיסויים ביד אחת

ביד השניה הרטבתי לה את הפנים

ובפה עשיתי רוח כי היה לה ממש חם.

קיצר, המסקנות שלי הן כאלו:

דולה, בטוח יש לה עוד טכניקות לעזור יותר ביעילות.

העבודה של הדולה ממש רצינית, ועל כן, מה שהיא מבקשת- מגיע לה!

אם יש לך אמא כמוני שמתכוננת להשקיע בך, ואין לך תקציב, ברור שקחי רק אותה.

ועוד מסקנה! 

גיליתי שלקבל עזרה אפילו קטנה ממש עוזרת.

אז ללכת ללדת לבד בלי משהי שלפחות תרטיב את הפנים או עוד משהו שזה המינימום, זה פספוס ללידה יותר קלה.

לא יכולה לדמיין את אמא שלי עושה לי מסאז'ים, לא האופי שלה, היא יותר בעניין לדאג ולשאל את הרופאים מלא שאלות ולהלחץ מכל דבר קטן, לכן בזמן הלידה מעדיפה שלא תהיה , ואני מאוד קשורה אליה, ענין של אופי. אם אמא שלך יודעת לעשות מה שדולה עושה , אל תקחי דולה, אם לא , אולי כדאי

לי היה דולה(בעלי היקר) שכן עשה לי מסאג חזק בגב בכל ציר מה שעזר ממש לכאבים. רק עפ סימני ידיים הוא כבר ידע מה לעשות.
אמא שלי מאוד פחדה לראות אותי כאובה אחרי שהיא ליוותה את אחותי, לכן אם זה אפשר אני מודיעה לה רק אחרי הלידה אפ זה אפשרי (אם היא לא צריכה לשמור על הילדים).

שלנו בת 8 חודשים וזה הצעצועים שהיא הכי עפה עליהם

להוציא מגבונים מהחבילה

ולזלול גלילי טישו

לקח לי כמה ימים לקלוט שהתינוקת אחראית לחיסול המגבונים.