פורום הריון ולידה (עמוד 3868)

חיתולי האגיס שלב 1 ו 2
דוגמית מגבונים
עוד 2 חיתולים מחברה אחרת
בקבוק של מאמ
חוברת צבעונית שהתינוק יכול לראות
דוגמית של בייבי פסטה
עלון של הורות
משטח החתלה חדפ של האגיס
נראה לי שזהו, אה! וסימילאק שלב 1

מוצץ של לייף
חבילה של דייסה
וגרביים
אבל לא קיבלנו בקבוק.

כאילו יש את המחיר המלא ויש ב13 שקל למי שעכשיו ילדה
ואצלי היה גם 2 רפידות הנקה...

אבל בעבר קיבלתי פרוגסטרון בנרות ופשוט הכנסתי עם האצבע... נקייה כמובן.... עד איפה שאני מגיעה וזהו...

וכששאלתי את הרופא אם זה לא מספיק עמוק הוא אמר שזה נספג בגוף וזהו, משו כזה..

כשאת מחדירה, לחשוב מחשבות חיוביות ותרגישי שאת רפויה יהיה לך קל להכניס.
זה הרבה המח שלנו לא נותן לשחרר, ויש כיווץ ואז כאב...

והנעתי אותו בעדינות רבה לכל מיני כיוונים עד שהצלחתי להכניס אותו עד הסוף.

בשכיבה על הגב תנסי לאט לאט לקחת את זה אאחורה לכיוון הישבן, כמו טמפון.

מבינה אותך, לא נעים, אבל אצלי ב"ה זה עשה את העבודה...

אז שווה לא להתייאש.

בהצלחה!

זריקה קצת כואבת, אבל רק פעם בשבוע.

החל משבוע 17או 16 משהו כזה
את הזריקה

הכנסתי עם אצבע נקיה, לא היה לי מוליך אפילו

דחפתי עד איפה שאני יכולה

להכניס עם האצבע..

זה פשוט לא נורמלי

יש לי שם כבר כאבים ..אני בטוחה שנפצעתי..

 

תודה לכן !

באופן כללי זה לא דבר נעים ונח

אני זוכרת שזה ממש הציק לי וגירד

רק חיכיתי להגיע לשבוע 12

עכשיו אני בהריון שוב ונס שלא צריכה את זה..

בהריון אחד הכנבתי עם מוליך שגרם לפצעים וגם לא היה
בהריון אחכ נתנו לי בבית מרקחת סוג אחר. בכלל לא ידעתי שקיים. אולי הגלולות היו נראות אותו דבר אבל לא היה מוליך. הכנסתי עם האצבע כמה עמוק שהצלחתי ובאמת היה הרבה יותר טוב. מאז ב"ה כבר היה לי עוד הריון שהכנסתי עם היד והיה בסדר גמור.
תשאלי אץ הרופא/ רוקח אם אפשר את אלה להכנחס בלי מוליף או לבקש סוג
בהצלחה יקרה!

לא לידה בבית או משו.. לא מתאים לי

שאת רוצה שתיילד אותך. היא צריכה להגיד לך עם איזה בית חולים יש לה הסדר

ששם זה עם מיילדת פרטית. עולה 3400 שח

הבנתי שבמעייני הישועה יש,

בירושלים גם יש משו כזה?

 

 

שהרופאה הפרטית שלי תיילד אותי אז היא אמרה לי באיזה בית חולים היא יכולה.

בטוח השתנה מאז

אבל מבחינת המחירים, בהשוואה למיילדת פרטית, זה הון תועפות...

(אם יש את הכסף - אז כן, זה בהחלט שווה להשקיע בזה בשביל הרוגע הנפשי)

ממה שאני יודעת. מיילדת פרטית כמעט ואין.

זו לידה שניה אחרי קיסרי,

לא נראה לי שזה מצדיק את הסכום שעולה רופא פרטי... (כמה באמת זה עולה?)

 

אני רציתי תומכת שתעזור לי לעבור את זה בשלום, 

אמא שלי חשבה שמיילדת תהיה יעילה יותר, כי יש לה סמכות בבית חולים,

 

אז אין דבר כזה כיום בירושלים? 

בגדול המחירים שאני יודעת סביב 10000....
בהצלחה!

כשלקחתי פרטי, אמרה לי הרופאה מראש שלידה רגילה זה סביבות 5000 אם מתפתח לניתוח זה יכול להגיע ל 15000

אולי תוספת קטנה יחסית במקרה שזה ניתוח. (גם לפני חמש שנים, וגם לפני שלוש שנים).

זה היה בביקור חולים. לא יודעת מה במקומות אחרים

בין 10000-15000

ומהם הנהלים בלידת ויבק?

למה להתכונן?

אני לא רוצה להמציא לך נהלים, תתקשרי לחדר לידה ותשאלי.

בתור יולדת ויב"ק, שהתלבטה בין דולה למיילדת (ובסוף לקחתי דולה בעיקר בגלל ההפרש הכספי) אני חושבת שהעיקר זה לעשות הכנה מאד טובה ללידה, ללכת למקום שמעודד ויב"ק והרבה תפילות..

בעייני ברוב המקומות יש בסה"כ מיילדות טובות שרוצות בטובתך, ומספיק אם יש מישהו איתך- בעל, אמא, דולה, שיוכל לעמוד בשבילך על רצונותייך מול הצוות ויעזור לך להיות רגועה ומרוכזת בלידה.

היום ב"ה ויב"ק זו לידה מקובלת וכמעט רגילה- כמובן אם אין דברים מיוחדים בהריון, ואם את תהיי מוכנה ותגיעי ללידה רגועה עם ליווי- זו ההשתדלות שלך והשאר בידי שמיים..

ככה חשבתי לפני הלידה וגם אחריה..

בהצלחה!

לא נותנים שמירת הריון שמתחילה בחודש תשיעי.
אבל הכי כדאי לבדוק מול ביטוח לאומי עצמם.

זה אומר שאפשר או ימי מחלה או להתחיל מוקדם את החופשת לידה

מאוחר מידי לקבל שמירה
שתיקח ימי מחלה חבל לבזבז את החופשת לידה.. כל יום עם התינוק ברכה.

היום חברה בעבודה אמרה לי לשים אבל זה רק התמלא יותר.. וכמה פעמים ביום צריך לשים?

אני שמתי בזמנים שהורדתי הנקות. עם רפידה.

יוצא חלב כששמים את הכרוב?

כרוב ישירות על הפיטמה.

הוא מייבש...

זה בעיקרון טוב לדלקת כי הוא סופח נוזלים אבל כשהשתמשתי בו כמה פעמים בהנקה שמתי לב שיש לי פחות חלב, ועוד נשים אמרו לי כך
אז גיליתי שהוא מייבש...

תעסי חזק תחת מים פושרים עד חמימים
הגודש זה מלאות וחלב שהתקשה כמו גבינה
תעסי מכל כיוון עד שתרככי

לאחר מכן תניקי ותוך כדי ההנקה תמשיכי לעסות כדי שישתחרר הגושים האלו לתינוק

אפשר לשאוב מעט ובעדינות עד להקלה לא להגזים שלא יעודד שוב יצירת חלב

לאחר ריכוך וריקון תניחי כרוב או קומפרסים קרים. לא לפני מאחר וזה גורם שוב לחלב להתקשות

תרגישי טוב

נתנו להם הסברי זמן- למשל- יהיה סוכות, יומולדת של x חנוכה. יומולדת של y. וכו'.

זה מלא זמן ובשביל ילד קטן הציפיה קשה ממש אני מנסה למשוך עד סוף שמיני ואז לספר.

אצלי יש גם גדולים ולכן הקטנים יודעים בערך מסוף חודש שלישי, זה מדובר בבית, אני לא מרגישה שהם במתח או שזה פוגע בהם באיזשהו אופן, הסברנו מתי זה יהיה, מידי פעם שואלים וזהו. נראה לי שכשרואים את ההריון וכל מי שסביבך יודע , כדאי שילדים בני 3,4 ידעו, מישהו יכול לומר להם על זה משהו והם לא יבינו על מה מדובר.

אני גם בעד שיח פתוח ושילדים ידעו מהוריהם ולא מהסביבה לא ראיתי שום נזק מזה שהם ידעו משלב מוקדם
גיל 4 וגם 3 זה מספיק גדול בעיני.

וכן שמחתי שהיו איתנו בהתרגשות שעומד להוולד אח נוסף
ומצד שני ידעו להוריד נטל ולעזור כשאמא צריכה מנוחה. מגיל קטן מאוד.

יש דברים שכדאי לתת לילדים להתמודד איתם בחיים.. ציפייה טובה? לא נראה לי שככ מזיק..

אצלי יש גם מתבגרים וגם קטנים בני שנתיים וחצי וחמש. הקטנים יודעים בערך מאמצע חודש שלישי, פשוט כי האחים שלהם סיפרו להם. ( אין מצב שהגדולים שלי לא יבינו שאני בהריון - עייפות, בחילות, הקאות, הם כבר מכירים..)
לא רואה נזק, שואלים מידי פעם , אני מסבירה מתי זה יהיה, קרוב לפורים, קרוב ליום הולדת של אחד מהם וזהו..
נראה לי שלקטן זה גם נותן הרבה זמן לעיכול, בהתחלה הוא כעס ואמר שלא צריך תינוק, כי הוא תינוק, עכשיו הוא כבר מתעניין, מדבר על התינוק הקטן, וזה כבר חלק מהחיים שלו.

ככל שההריון מתקדם במשפחה המורחבת מתחילים לדבר חופשי בלי לשים לב שיש כאלו שעדיין לא יודעים...
אם אין סיכוי שידעו- אפשר למשוך עוד,
אם יש סיכוי שידעו- עדיף שידעו ממכם בצורה שתאפשר להם לשאול שאלות.

אצלי סיפרתי להם בשבוע 17 כי הייתה הרבה "תכונה" סביב ההריון והם שמו לב שאני לא מרגישה טוב וכו'
אז העדפתי לספר ושידעו מה קורה.
אני לא חושבת שהם "חיכו" הרבה זמן,
כי בהתחלה בכלל לא דיברתי על האפשרות שהתינוק ייוולד, הכל זרם טבעי,
בהתחלה הסברתי להם שיש לאמא תינוק בבטן, ויש בדיקות וכו' בהמשך סיפרתי שמרגישים את התינוק זז בפנים, כשהיה לי קשה ללכת- זה כי לאמא יש תינוק בבטן,
שום קשר לעובדה שביום מן הימים התינוק יוותר ויהיה להם אח. רק בהמשך עם הזמן נפל עוד אסימון ועוד אחד,
למה זה בת? אני אותה אח לשחק איתו
היא תעשה לי רעש כשהיא תבכה (היא תישן בחדר של ההורים)

אני חושבת שלספר רק בתשיעי לא נותן מספיק זמן להתבשל ולהפנים את המצב, להעלות חששות ולדבר עליהם.

אבל בלי הקטע שאח''כ הוא ייוולד וכו', אלא המצב העכשווי בלבד - יש לאמא תינוק קטן קטן בבטן.
ככה הגדול שלי מבין שהוא לא יכול לבעוט בי ולאמא יש פחות כוח וכדומה, זה עוזר.
רק סמוך יותר ללידה הספר שאח''כ הוא יצא ויהיה איתנו וכו'.

במיוחד שההריון הזה הגיע אחרי הפלה,

אמרנו להם שקצת כואבת  לאמא הבטן,

רק שבר"ה הקטנצ'יק מספר לחמותי שאמא חולה בבטן.....

עזרתן לי מאד 

לא יכלנו להתאפק....

אז סיפרנו להם בערב סוכות,

היה מרגש כ"כ לראות את השימחה שלהם , הם רקדו והתחילו להתחבק ביניהם

לקחתי מכאן עיצות טובות וננו להם יעדים שצריך לחכות לחורף ולחנוכה ופה ושם.

תודה לכולכן.

אמא שלי סיפרה לי בשבת בבוקר ואחותי נולדה במוצאי שבת. קיבלתי את החדשות בהרבה התרגשות ובטבעיות ולא הרגשתי מרמור שלא סופר לי קודם.

לא שמתי לב לכלום לפני. לא לבטן לא לדיבורים. ועוד הייתי ילדה סקרנית שקוראת הרבה.

לדעתי אין מה לספר מוקדם. אם את לא מרגישה טוב או צריכה לנוח אפשר להגיד פשוט אמא לא מרגישה טוב או אמא עייפה.

הייתי שואלת את אחותי האמצעית שהייתה אז בת שלוש (ולא סיפרו לה), אבל לא נראה לי שהיא זוכרת…

אמא שלי ילדה בשבוע 37 אז כנראה שהתכוונה לספר קצת מראש.

לא תשים לב שאמא בהריון.

מבינה בלי להגיד לה. ועוד לפני.

חושבת שמי שלא שם לב בגיל 7 הוא היוצא דופן... אבל זו דעתי..

קדם כל הם מאוד קטנים ואין תחושה של זמן , לכן כדאי לחכות ...

ודבר נוסף כאשר צצה הבטן , לפני שאנשים שואלים /שאתם מספרים למשפחה וחברים.

כדי לספר להם , עדיף שהם ישמעו מכם ולא מהסביבה.

 קחי בחשבון שכאשר הילדים יודעים אז גם הסביבה יודעת .

(מספרים בגן ,לחברים, מפטפטים ...ילד לא יודע לשמור סוד).

 

דרך אגב לא קראתי את כל  התגובות.

בהצלחה

אצלנו בת 4 שאלה בעצמה בשבוע 16. התכנון היה לספר אחרי הסקירה השניה. אמנם אין להם תחושת זמן כמו שלנו, אבל כן היינו עוקבות יחד בלוח השנה מתי התינוק אמור להיוולד.

כשהייתה בת 2.5
אמרתי לה אחרי שיבנו סוכה ויפרקו אותה אז התינוקי יבוא אלינו..
ככה היא ידעה שעדיין לא הגיע הזמן.

תחילת חודש תשיעי זה מצויין לדעתי.
אני דוחה את הגילוי כמה שיותר כי לילדים ההריון נראה נצח.
בהריון האחרון הבת שהיתה הקטנה ביותר גילתה הכי מהר... היא היתה בת 5. אחיה הגדולים התחילו לשים לב חודש אחריה בערך. ילדים בני 7, 10, 11, 13... וגם כשהיתה קצת בטן הם לא שמו לב.
כשהם שאלו כבר סיפרתי.
ילדים בני 3, 4 לא ישימו לב לדעתי והם ממש לא יבינו למה זה לוקח כל כך הרבה זמן.

תמיד אחותי הגדולה עלתה על זה לבד, ואני לא קלטתי עד שלא סיפרו לי, ותמיד הרגשתי קצת מבואסת שידעתי שאחותי ידעה לפני. אם זו היתה אחות קטנה נראה לי שזה אפילו יותר מבאס (אפילו קצת מעליב, הייתי אומרת...).
ממה שאני זוכרת אמא שלי סיפרה לנו בערך בחודש רביעי, והיה מאוד מרגש וכיף לחכות לתינוק ולהרגיש את הבעיטות שלו.

כשאני הייתי בהריון סיפרתי לבת שלי כמעט מההתחלה (היא היתה קטנה מכדי לספר לאחרים ושיבינו למה היא מתכוונת), כל פעם סיפרנו איך התינוק עוד קצת גדל והיא ממש נהנתה מזה. לקראת סוף ההריון לפעמים התינוק היה 'מדבר' איתה ומספר לה שעוד מעט הוא יהיה מוכן לצאת ושהוא מחכה להכיר אותה. ככה גם אחרי הלידה המשכנו לעשות בשבילו קול בו הוא סיפר לה כמה הוא אוהב אותה, וכבר היה להם קשר שבעצם התחיל עוד כשהוא היה ברחם.

אני רושמת את דעתי לטובת שאר הנשים:

מתי?.חודש חודשיים לפני להתחיל לטפטף

איך??ויש ספר ישן הולך להיולד לי אח חדש

או שתמציאו אותו

 

בעקרון אני מקפידה שהיא תינק שד מלא ורק אח"כ עוברת לשני

מפענח החיתול של סימילאק: גלו מה הקקי של התינוק מספר לכם - סימילאק

את מה שהיא צריכה, ולגוף שלך להמשיך ולייצר את הכמות הנחוצה

היא פצפונת, היא רוצה לינוק? תני לה
לא הבנתי למה לתת לה לבכות?

אבל איך את יודעת שהיא רוצה דוקא לינוק?
כשהגדול שלי היה בערך בגיל הזה גיליתי לראשונה (בעזרת הלוחשת לתינוקות) שהוא בוכה מכל מיני סיבות - ולמדתי להשכיב אותו כשהוא בוכה מעייפות, להפעיל אותו כשהוא בוכה משעמום ולהיניק כשהוא בוכה מרעב.

בין לתת לה לבכות סתם, לבין לבדוק מה היא צריכה.
אם לא הגיע עדיין זמן הארוחה הבאה והיא בוכה- את יכולה לפני הנקה לנסות אופציות אחרות- למשל לבדוק אם הטיטול מלא, אולי היא עייפה ורוצה לישון, וכו.
לזה מאד עוזר אם יש סדר קבוע יחסית.

אבל.. לי אישית קשה לשמור על 'משטר' של שעות בגיל כל כך קטן. ויש בהחלט שיטות שאומרות שאין בזה צורך, אלא כדאי יותר להניק בלי להסתכל על השעון.

לדעתי כדאי לשלב קצת מזה וקצת מזה, איך שמרגיש לך.. ולאט לאט תלמדי מה נכון לך ולה.

אפשרי אולי בבדיקת שם שתראה איזה מספר דו ספרתי של הורמון הhcg

אז הסיכוי שזה מבשר על מחזור נמוך...
אני גם ניסיתי להבין בעבר את ההפרשות מאז הביוץ עד המחזור (שקיוויתי שלא יגיע), אבל הבנתי שאין סיכוי אי אפשר להבין הכל חחח

לא שהפסקתי לרצות מאוד הריון ולייחל שהמחזור לא יגיע... אבל כן הבנתי שאני יכולה לחפש רמזים עד מחר - עובדה שלא באמת הצלחתי למצוא חוקיות בזמן המותח הזה של בין הביוץ למחזור... כנראה ה' פשוט לא רוצה שנדע. יש דברים שבהם רק הוא שולט ולא מעוניין לשתף אותנו במידע הזה עדיין....

אני לא יודעת אם את מעוניינת בהריון או חוששת מזה.. בכל מקרה מאחלת לך שהבשורות יהיו טובות בעינייך

וגם היו הפרשות כמו ביוץ..

אבל את עוקבת וכבר היו הפרשות פוריות החודש זה פחות סביר.

וגם אפשרי שיש איזשהי פטריה או זיהום שגורמים להפרשות, אבל אז זה בד"כ עם ריח או גרד.

למדתי טוב טוב את שיטת הפוריות ומתי יש הפרשות כאלה ואחרות... אבל בפועל הן לפעמים היו מגיעות מוקדם מדי, נעלמות.. חוזרות... עושות מה שבא להן... מסתבר שלא אצל כולן זה כזה מסודר אז.... מי יודע

יש 3 סימנים שרק הצירוף של שלושתם יחד יכול להעיד על ביוץ בבירור. אז הפרשות פוריות זה אינדיקציה מסויימת אבל לא ודאית

כתבתי לטובת בנות פה שלא למדו שמפ..

אני חייבת להגיד ששמחתי מאוד להכיר את השיטה!!! היא רק מראה לנו איזה איזה גוף מדהים ה' ברא לנו.... ללמוד ולהתפעל!
אבל כן למדתי שכמו בכל דבר, גם בזה צריך איזון... אישית אחרי מעקב צמוד (ומתסכל), הבנתי שזה לא נכון בשבילי לעקוב בכזו דריכות... עדיף לי לשחרר...
אבל בעתיד כשארצה למנוע הריון בהחלט אעזר בשיטה!

כשאני יושבת/עומדת/הולכת

שקונים גם טיולון וגם אמבטיה לבדוק שיש אפשרות בטיולון לשכיבה ושזה לא מובנה!

זה יכול להיות גם סתם כתמים.
תעקבי ותראי.

והווסת אחרי לידה שונה.

וסת ראשונה אחרי לידה בד"כ ארוכה ואינטנסיבית יותר מוסת רגילה.

ממליצה לעקוב אחרי הפרשות, אם תזהי ביוץ תוכלי להתכונן אליה.

לא היו בכלל עד עכשיו ופתאום הפסקתי להניק רצוף..כנראה שזה קשור לא?

לאו דווקא לווסת.

וכשיהיה מחזור זה יהיה עם כמות דם גדולה (כרגיל)? ומבחינת הלכה איך זה עובד?
תודה רבה על העזרה!!!

בגלל שינויים הורמונליים. הרבה פעמים זה לא אוסר כדאי לשאול רב

זה היה בשערי צדק, נכון?
הבעיה שאותה קרובת משפחה ידה בלידה הקודמת בשערי צדק והלידה היתה מאוד טראומטית עבורה (כולל הרבה רשלנות מצד הצוות, שהיה עלול להיגרם באסון...) אז היא ממש חוששת לחזור לשם שוב דווקא בזמן רגיש כמו לידה (גם אם ברור שכשיהיה רופא פרטי היחס יהיה אחר אבל היא חוששת מההרגשה שלה לחזור שוב לאותו מקום טראומטי מבחינתה)

חברה עברה אצלה לידה שקטה (בחודש שמיני) באופן פרטי ולא מסיימת לשבח ולהלל.

על המקצועיות, על היחס.

ואין לי מידע לגבי לידת ויב"ק.

 

וסליחה על ההקשר.

 

בעז"ה בקלות בידיים מלאות!

אבל חברה קרובה שלי מאוד ממליצה עליה. רופאה סופר מומחית עם ניסיון ומקצועיות.
לא יודעת אם עזרתי...

אין מקצועי כמוהו בתחום הזה בארץ. הוא גם מאןד אנושי ונחמד ומצחיק. רק אומרת שהוא כמומרוב הרופאים נוטה לזרז ולהאיץ עניינים בלידה ולא מחכה שדברים יקרו לאט..

ויודעת לגבי לידות ויב"ק?

ואני יודעת שבביקור חולים מאוד טובים בזה ולא ממהרים לשום מקום

הכי כדאי ללכת לבתי חולים ולשאול.יש להם את המומחים שלהם

לא יודעת על ויב"ק, מצטערת. אבל הוא מיילד בהר הצופים ולמיטב ידיעתי הדסה כן בגישה חיובית בעניין.

ממליצה מאד על ד"ר פלוטקין משערי צדק, לקחתי אותו לפני חודש ללידת ויב"ק והוא היה מצוין!!

לא יודעת אם זה רלוונטי אבל המחירים של רופאים פרטיים בשערי צדק נמוכים בהרבה מעין כרם....

בהצלחה רבה

היא ממש לא רוצה בשערי צדק (מידי טראומטי מבחינתה לחזור לשם)...

רופא מדהים

רגיש וסופר מקצוען, עשיתי את ליווי ההריון אצלו,

ביצענו אצלו גם הליך פולשני מסוים במהלך ההריון, מנסיוני , הוא לא דוחף לעשות דברים שלא צריך

באמת אחד הרופאים המעולים!

 

עם ההנקות זנה מתאזן איכשהו.

כמו שלפעמים התינוק פתאום ישן הרבה זמן ברצף ומדלג על ארוחה, את לא נהיית ישר עם גודש, אלא את מלאה מאוד, שזה מציק אבל נסבל...

בהצלחה!

אם זה יגרום לך לגודש ויש לך נטייה לדלקות, אני די בטוחה שיתירו לך לשאוב. אם יתירו גם להשתמש בחלב אחרי או שתצטרכי להשחית אותו, אני לא בטוחה, אבל חשוב לברר גם את זה, ולתת לרב את כל הנתונים. אל תניחי מראש שאסור.

ככה שהחלב לא שימושי, אלא רק כדי להקל מהגודש.
( סליחה על ההשוואה אבל אפילו לפרות חולבים בשבת שלא יסבלו...)

היא לא מגיעה לתינוק

 

עקרונית זה לטיפולו של רופא כלי דם, אבל לא יודעת אל מטפלים בהריון.. יש גרביונים מיוחדים שמיועדים לזה שאמורים לעזור. גם להרים את הרגליים הרבה למעלה.

כדאי לך לבדוק במיוחד עם יש כאבים...יכולות להיות כל מיני סיבות לנפיחות ורופאת משפחה יכולה לבדוק והיא כבר תפנה אותך הלאה לא חייב רופא נשים...
תרגישי טוב

אז אם זה ורידים יש מומחה לכלי דם והוא אמור לבדוק

אני לקחתי משהו הומפאטי לורידים והועיל

היה ךי ברגל ממש חמורים)

לא הלכתי לרופא

לי היתה נפיחות שם הרופאת משפחה אמרה שאין מה לעשות...

לא להתאמץ ולעמוד הרבה

הבנתי שאם לא עובר אחרי הלידה אז צריך לפנות לרופא כלי דם

ורידים נפוחים..
יש גרביון גם למפשעה. מקריאה בפורום הבנתי שיש מידות..

אם מתחיל לכאוב לך אחרי כמה דקות עמידה לי קרה גם, יותר בתחילת ההריון וקניתי מן תחתונים כאלו שלוחצות על האזור וזה מקל בטירוף... פשוט חזרתי פתאום לתפקוד- ממש היה כמו נס. קניתי בחנות בגאולה ברחוב עמוס אבל אם אני לא טועה היא עברה למקום אחר ולא יודעת לאן... עלה משהו כמו 380. יקר, אבל לי לגמרי היה שווה את זה...

גם לי יש כאבים בפות ונפיחות, לפעמים קצת מגרד.
הגיוני שזה ורידים? אני רק בשבוע 20..
ודווקא לא כואב לי אחרי עמידה ממושכת אלא למשל בבוקר הכי כואב, מיד כשאני קמה מהשינה..

ורידים כואבים אחרי עמידה ממושכת, זה מה שאני מכירה מכל מי שיש לה. אבל אולי יש יוצאים מהכלל..

יש לי תור לרופא אבל רק לעוד שבועיים..
האמת שבגלל שבקושי מגרד לא נראה לי שזו פטריה, איזה עוד סימנים יש?
ואם זה ורידים- תחתונים אלסטיים אמורים לעזור? איפה קונים דבר כזה? יש החזר? (אני במכבי זהב)

הפרשות חריגות(לא תמיד), וכאב בקיום יחסים..
כמו שכתבו למעלה, יש תחתונים אלסטיים(לא סבלתי מזה מאוד ולכן לא קניתי ככה שלא יכולה לעזור עם שאר השאלות..)

יהיה קשה לי לשים לב לאדמימות במקום כזה. וכואב לי כמעט תמיד בקיום יחסים..
(זה כבר נושא לשאלה אחרת.. אנחנו מאוד מתלבטים מה לעשות עם זה. נשואים כמה חודשים..)

שמדובר בוריד שיצא.
והכאבים קשורים לסיפלביוס (משהו כזה) שאבחן

למי הלכת בסוף לבדוק?

ואז חזרתי לרופא נשים והוא בדק באופן רציני ומיד אבחן.
הוא מישש את זה (סליחה על הפירוט) והרגיש שזה ווריד ואין שום שומן או מוגלה כמו שיש בציסטה

ואמר לי במפורש שלא יתנו לי אותם בקלות בבית מרקחת כי אני בהריון. אבל שעד שבוע 35 מותר ואקח אותם (שבוע), ונתן לי מנוחה..שמירה..
הוא אמר שמשבוע 35 אין אפילו משככי כאבים שאפשר להשתמש בהם ולכן הדבר היחיד שיעזור זה מנוחה

היתי מציאה לך משחת ארניקה היא טובה לכאבים כאלו

וגם לקחת הומופאטיה-אני לקחתי לורידים(קניתי בבית מרקחת הרנוף(

ועזר לי מאוד.

ו

שידוע שעדיף שלא משככבים בטריסטר השלישי...

אז כל היום שתיתי מלא מים אבל זה קרה. אם יקרה שוב היום אלך לרופא

תבדקי על החזיות שיש לך, תמיד כתוב 34/75..

לעומת זה B/C לא ברור לי, אולי זאת איזה מידת ביניים. האם מדובר בגוזייה? או משהו רך ולא חזק יחסית? כי אז יותר הגיוני שיחברו יחד שתי מידות. אחרת זה לא ברור.

איזה מוזר הקטע של b/c הזה לא מופיע באף טבלה של המרת מידות ....

ממש תודה!

זה נראה לי מתאר גודל לא מידה

כאילו קוטר של השד או משהו

כאילו איך ממירים את זה כי ממש חיפשתי בטבלאות המרה ובשום מקום לא הופיע B/C זה תמיד הופיע בנפרד או B או C
וממש תודה

ירושלמית טריה
רק אמונה
ושירקי

ממש ממש תודה על העזרה ככה לנסות להסביר ולחפש לי טבלאות חח!
נראלי אני יזמין משהו אחר וילך על בטוח

אני לא מספיק עם ניסיון (הריון ראשון), אבל יקרה- את בסוף!

עוד קצת ואת אחרי בעז"ה, ואז גם תהיה לך תקופה של הריחוק הפיזי שגם יתרום לעניין,

כבר תראי שתחכי לטבול אחרי הלידה

 

תכניסי לך לראש שזה נורמלי! נורמלי להריון ונורמלי בכלל!

ואל תכריחי את עצמך אף פעם, ציינת שבעלך מבין ורגיש, אז פשוט תגידי לו- אין לי כוח עכשיו.

וגם אם המינון ירד, זה המחיר שהם משלמים כנגד כל מה שאנחנו עוברות

 

ממני שהיה לה את זה עד למזמן, אמנם בחודשים הראשונים של ההריון, ועבר לה.

 

ולידה קלה ביידים מלאות בעז"ה! ושמחה ואושר מכל השפע שהקב"ה נותן לך.

לא כל אחת זוכה לבעל רגיש ומבין, נשמע שזכית, תנצלי את זה

קרה לי גם.. כל מגע גרם לי לגרוד אבל היה לי פחות נורא ממה שאת מתארת.
בפועל הסברתי לו את המצב, קראנו קצת האפליקציות של הריון על זה שזה קורה והגיוני והורדנו ממש מינון ואת משך הזמן..
עזר לי מאוד שהוא יהיה עם שמן שקדים/באמבטיה תחת זרם מים.

בעיקר B12. יתכן שזה יספיק.

 

יש לזה טיפול הומאופתי, חבל להישאר בסבל.

 

אין לי עצה לצערי אבל אני רק רוצה להגיד שמוכר ומובן… שרוצים לרצות אבל מרגישים ההפך ומרגישים אשמה בגלל זה. בהריון זה נראה לי קורה בגלל שילוב של הורמונים מטורפים וזמן כל כך ארוך שמותרים.

מקווה שזה זמני ובעז"ה יהיה מאחוריך בקרוב.

למש 

מזדהה עם כל מילה שלך. אני עוברת אותו דבר בדיוק. 

מחכה כבר להיות אחרי...

בתור אחת שעברה את הסרט הזה כמה פעמים... רק אחרי 8-12 חודשים מהלידה החשק חוזר.... וחוזר חלילה...

זה מעגל החיים שלי. 

מקווה שזה בסדר..
אני בהריון ראשון והבטן ממש השתגעה לי בהתחלה. יציאות מרובות ולא סדירות (סליחה על התאור) גם כאבים וכו' יכול להיות שזה בגלל הרחם שגדל וההורמונים.. אבל ממליצה לך להתייעץ עם איש מקצוע להיות רגועה בשעה טובה!!

בקשר לכאבי בטן שנמשכים מה שיש לי להגיד שתבקשי מרופאת משפחה בדיקות כי לי גילו הליקובקטר שעשה לי כאבי בטן והוא נפוץ בהריון...

גם לי מדי פעם יש כאבי בטן שמרגישים יותר של עיכול, עצירות וכו'. בינתיים לא מצאו כלום ולרוב אני מרגישה בסדר וב"ה הבדיקות טובות. אז לדעתי אין מה להילחץ, רק ללכת להיבדק כדי להיות רגועה ובמעקב.

לגבי הבטן, אני חושבת שהיו לי לפני ההריון שרירי בטן די סבבה, ובכל זאת ישר בהתחלה היא גדלה. התנפחה כזה.. קראתי פה כמה פעמים שזה קורה מההורמונים..
ואני דווקא יודעת הפוך- אם את לא עושה ספורט באופן קבוע אז בתחילת ההריון לא עושים, ורק בהמשך אפשר להתחיל בהדרגה.

או יותר טוב סידן וגם גופרית?

 

תנסי עכשיו ללקק מעט גבינה לבנה.

אם הצרבת נרגעת מעט, תנסי גם לאכול חתיכה קטנה של כרוב או קולורבי - לפעמים זה מציל מעווית בוושט שעלולה לגרום להקאה.

 

לישון בישיבה כרגע - לפחות תנמנמי ותאספי כח.

לנשום - מחר בבוקר תאכלי בננה. ובארוחת צהריים תפ"א - הם עשירים באשלגן ויעזרו בענין הזה של האפשרות לנשום בקלות יותר.

 

תנסי מה שכתבתי, זו עזרה ראשונה. ואם יהיו לך עוד שאלות, אני אשתדל לענות.

 

חזקי ואמצי.

טמס כלל לא עוזר ולא מדגדג.

גבינה לבנה או יוגרט פצצת אטום לצרבת.

אני מנסה לישון על הספה אך מיואשת מאוד ורק בוכה וכמובן שלא יודעת איך אשרוד מחר בביה"ס.

בכל אופן אנסה מחר את הבננה , תודה רבה יקירהשת זמינה בשעה כזאת

כפית שטוחה עם חצי כוס מים.לי זה היה עוזר פלאים וגיליתי את זה רק האמצע ההריון אחרי לילות שלמים שהייתי נשרפת מרוב צרבת.טיפה מגעיל אבל תחשבי על זה כתרופה.
גם כוס חלב לפעמים יכולה להקל.

עוזר פלאים!

ולא צריך כזה מינון (לפחות לא כל אחת...) אני שמה מעט סודה לשתייה עם מעט מים. רק כמה לגימות קטנות.

.לגבי סודה יש הבדל בין סודה מוכנה לאבקה? כיוון שהסודה לשתייה עצמה גם מגבירה לי

סודה היא חומצית, בטח שזה מגביר..
אבקת סודה לשתיה היא בסיסית, זה מה שאת צריכה.

עוד לא הספקתי לקנות אותו אבל אולי שווה לברר עליו. מקווה שיעזור

משפיע ברגע

חבל לסבול סתם.

נשמע שאת בתקופה עמוסה נפשית,

תבררי על סדנאות לנשים בהיריון, אולי הרפייה או חוג מים,

אם אין דרך הקופה תלכי פרטי,

חבל לסבול, שווה להשקיע עכשיו במה שיעשה לך טוב ללנפש,

ותראי פלא תמצאי פתרונות גם לקשיים הפיזיים.

 

אפשר לנסות גם רפואה אלטרנטיבית,

ואם את עובדת אז תקחי ימי מחלה לצורך כך, זה טיפול בבריאות לכל דבר ואף חשוב יותר.

 

מתפללת עלייך שתמצאי בעצמך את הכוחות לעלות ולהתגבר.

הייתי מאוד רוצה ללכת לחוג מים הבעיה שאני עיפה גופנית ונפשית

ולהמשיך לעבוד אני חייבת כיוון שהמנהל שלי הוא דיקטטור אמיתי ולא מוצא חן בעיניו איחור אז כמובן שחיסור לא מענין ולא רוצה להתענייין.

ואם אוציא אישור ככה "ואצפצף" עליו הוא יתנקם בי בהמשך.

כיוון שכבר בחופש הוא הודיע לי שלמרות שאני מחזיקה כיתות ומסורה מאוד הוא לא רוצה לשות שינויים חדים בביה"ס והוא מתלבט אם לתת לי את החינוךכתה  שלי או פשוט להיות מקצועית - מה שלא בא בחשבון מצידי. 

ואיזה חודש את? עוד כמה זמן נשאר ללידה?

מבינה מאד את הקושי.

ברכה כ"כ גדולה מה' ולצידה - קושי אמתי ורציני.

בע"ה הכל יעבור עם הלידה.

כשיודעים שיש קו סיום זה מאד עוזר.

בהצלחה יקרה!

בשבת מתחילה שבוע 35.

והקו סיום שלי לא ברור לי כיון שאני תמיד יולדת ב42 ואני לא רוצה להאמין שזה יכול להימשך עןד חודש ו3 שבועות.

אני רוצה להאמין שה' יעשה לי נס ואלד ב36

לעסתי היום בפעם הראשונה ופשוט נגעלתי בטירוף...

לגירודים- תעשי בדיקת דם לבדיקת תפקודי כבד, זה חשוב!!!
נסי לאכול מאכלים בכמות קטנה ממש שלא עושים צרבת. לשתות בלגימות קטנות.
אולי שווה לברר על טיפול וואטסו במים. זה טיפול מרגיע ומשחרר שנועד להריוניות גם. אולי יעזור לשחרר חלק מהכאבים.

שיתן לך אומפרדקס או פמוטידין.

תקחי חצי שעה לפני ארוחת ערב וזה ישנה לך את החיים.

יש גבול כמה שאפשר לסבול.

לגבי הגירודים תגידי גם לרופא, זה לפעמים סימן לרעלת.

למה את חושבת על כיוון רעלת?

זה אחד הסימנים של רעלת.

אם זה מתגבר ואת מרגישה גם טישטוש בראיה או כאבי ראש תרוצי למיון.

בלי הפנייה בלי כלום ישר למיון.

אין לי עניין להפחיד אבל לפעמים רעלת מתפתחת מאד מהר ואפשר להגיע ללחצי דם מאד גבוהים וזו ממש סכנה לך ולעובר.

גרד זה אחד מתופעות הלוואי בהריון, סבלתי מזה רבות.

לא כדאי להילחץ מיד שזה רעלת,  תהיי במעקב על לחץ דם

אחרי ההריון הקודם, בו סבלתי מצרבות בלתי נגמרות.

 

לוקחים כדור בבוקר, והחיים יפים.

יום שאני שוכחת לקחת, אני מתחרטת בערב נוראות...

תודה רבה לכן יקרות פשוט אחיות אוהבות ומאוחדות.

אנימרגישה פה שכולנו משפחה.

אתן לא יודעות איך אני שמחה שב"ה כמעט וואין לי  צרבות לא מאמינה.

כמובן שעדין לא העזתי לאכול דברים שמעוררים כמו עגבניה וגבינה לבנה בצל או חציל ועוד...

אך אכלתי אורז היום עם לאחר חודש וחצי שלא אכלתי.

וכן ירקות שהתגעגעתי והשתוקקתי אליהם.

 

ה' תודה רבה.

כאב לקרוא אותך בתחילת השירשור.

תודה לה' שמצאת פתרון.

 

תהני ממה שאת אוכלת. בתאבון .

אבל זה תקין לא?
כל הזמן יש לי את זה ובלי חום ...כאב חולף

אוף אל תגידי לי את זה...הדבר האחרון שבא לי...
אלך מחר לרופא.

תרגישי טוב!