פורום הריון ולידה (עמוד 3871)

שהרטבה פעמיים ביום זה לא תקין. צריך להיות יותר.
הייתי מתייעצת עם יויועצת הנקה בקשר להנקה בצד שלא מסתדרת.
ולבדוק עם רופא ילדים בקשר להרטבות של הטיטולים. לא מספיק רק צואה, צריך גם הרטבות

אצלנו זה גרם למה שאת מתארת וגרם גם ליניקה לא יעילה מהצד הזה והפחתה ביצור החלב באותו צד..
וגם, בדקתם לשון קשורה?
בקשר לטיטולים, צריך לראות יותר פיפי. את בטוחה שרק שניים ביום? אם באמת ככה אז הייתי פונה ליועצת הנקה מקצועית שתבדוק את הדברים ותתן הנחיות.

מומחיות ממני יענו לך על השאלות.

 

מברכת בהחלמה מהירה, גידול קל ובנחת, ושיסתדר עם ההנקה במהירות האפשרית בעז"ה.

הרטבה אחת ביממה? הרבה פעמים לא רואים שזה רטוב. יש טיטולים שהצבע מתחלף כשזה נרטב. של פמפרס או האגיס, לא זוכרת. הרבה פעמים ראיתי שהצבע התחלף אפילו שבכלל לא היה נראה שעשתה משהו.

ועכשיו זה השתפר, 3-4 טיטולים ביממה, קקי ופיפי.

אין לה לשון קשורה, בדקנו.

אני די נלחמת איתה על צד ימין- מציעה אותו תמיד ראשון, וכשהיא מתחילה להתעצבן עוברת לתנוחת פוטבול. ביום האחרון היא כן ינקה משם יחסית יפה. מקווה שימשיך להשתפר.

לי היה דבר דומה, שפה קשורה ולשון קשורה, והילד היה כ"כ לא רגוע, כל היום רעב.
הוא עלה במשקל מעולה, ככה שמשקל לא תמיד קשור.
בכל מקרה, לצערי לא ידענו מה זה כי בגלל שהוא עולה במשקל יפה לא ראו טעם לחשוד בזה.
בקיצור, בגיל 9.5 חודשים עשינו התרה (הילד המסכן לא הצליח לקחת בקבוק במעון, ככה עלינו על זה) עצוב לי שחיכינו כ"כ.
השינוי היה מדהים, הפסקתי להניק כי כבר לא הייתי מסוגלת, ובגיל כזה לשנות את משק החלב זה קשה, אבל את בשלב שהחלב עוד בהתהוות.
הוא לא יכל לאכול מוצקים, ומיד אחרי ההתרה התחלנו לשמוע אצלו הברות לשוניות (ל' ד' וכו) שלא שמענו קודם.

בעייני, הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות לבן שלך זה לעשות לו התרה.
נכון, זה לא נעים, אבל תמנעי ממנו סבל גדול בהווה ובעתיד.
אני ממליצה על ד"ר פורר, כי הוא רואה מעבר להנקה מה עוד זה פוגע.
אני יודעת שהוא נחשב קיצוני, אבל שמעתי כמה וכמה סיפורים שהוא לא התיר כי לא היה צורך.
יש עוד רופאים מומחים שמבינים בזה אבל שכחתי את שמם.
אבל עדיף ללכת לרופא מומחה ולא לאף אוזן גרון או רופא ילדים פשוט, כבר שמעתי על התרות חלקיות שלא הועילו והיה צריך לעשות שוב.

לבת שלי היתה לשון קשורה, קבענו אצל כירורג ילדים בקופת חולים,
חצי דקה וזהו!

לי אמרו שקשור חלקית. זה הטריד אותי ולכן קבענו לכירורג והיתה השתתפות אפילו מהקופה.
תוך שניה גזר לה עם מספריים . בכתה טיפה.
והוא הראה לי שבלי זה היא לא תהיה מסוגלת אפילו להגות ל' כי הלשון שלה לא הגיעה עד למעלה.
עברה יותר משנה והיא כבר התחילה לדבר מקסים ב"ה

קבעתי תור עוד כשהייתי בבי"ח והגעתי אליו ישר מהשחרור..

הוא היה בשוק מהזריזות..ומגודל התינוק..

לא הייתי בעניין להגיע הביתה עם ילד שלשונו קשורה.

יש על זה הרבה מידע רפואי כולל נטייה לדלקות אוזניים, דלקות מעיים שונות, שיבושי דיבור ועוד.. כל זאת כי הלשון לא מתפקדת באופן אופטימלי וכל תפקודי הפה לקויים בחסר כולל הפרשות רוק, ניקיון הפה ועוד..

שמעתי על רופאים שאומרים שכל הנ"ל זה שטויות וכל עוד הקשירה לא מפריעה תפקודית אין צורך להתערב..

מבחינתי הפרוצדורה כ"כ פשוטה שלא הייתה לי התלבטות והרציונל של הליקויים הנלווים היה לי הגיוני ופשוט ועשיתי זאת ישר..

בהצלחה!

ככל הנראה שגם בבאים בתור יהיה לשון קשורה כי יש בזה מרכיב תורשתי ויש אצלינו משני הצדדים.
לשמוע על משהי שהתירה מיד, מרכיע אותי שאני נורמלית.

נראה לי בגיל שבועיים-שלושה 

אנחנו התרנו בגיל שלושה שבועות- חודש ואמרו לנו שזה יחסית מאוחר

מצד שני, בגיל גדול זה יותר סבל לתינוק (זה עשה לו חרדת נטישה מזעזעת באותה תקופה, גיל 9.5 חודשים) אבל ברור שזה לטובתו.

שעדיף כמה שיותר מהר כי אז המקום הזה עוד לא בשרני והחיתוך הוא ממש פשוט לעומת גיל יותר מאוחר...

ועדיין מצומררת מהמחשבה אני עומדת לקחת תינוק כמעט בן יומו לעבור דבר כזה, במיוחד שזה כמה ימים לפני ברית.
אבל בשביל זה יש בעל, שהוא יהיה שם..

הפרוצדורה כ"כ קצרה שהתינוק שוכח ממנה בשנייה..

התינוק שלי בכה לשנייה, הרמתי אותו והוא נרגע..

מערכת העצבים שלהם ממש לא מפותחת מבחינת כאב והם מרגישים אותו חלקית מסביב ללידה.

רוב הקשירות הנן פשוטות/חלקיות ואין צורך ללכת למומחה..

מספיק רופא כירורג או א.א.ג..

ממליצה להשקיע רק במקרים מורכבים ואז כבר מיידעים אותך בדרך כלל בבי"ח.

בהצלחה

לגבי איזה רופא, אני לא מסכימה.
שמעתי כבר על התרה שהיתה צריכה להיות שוב כי הרופא פשוט פיספס.
אם דברים חשובים לא משחקים, משקיעים את הכסף (ולא שיש לי..)

ולבאים אחריו לא היתה לשון קשורה

תודה על השיתופית. אני יודעת שכדאי לעשות כמה שיותר מוקדם, אבל לא בטוחה לגמרי שצריך.
אם אני לא רוצה פרטי, כמה זמן ייקח לקבוע תור?

סיוט בהנקה, דלקת, לא זוכרת באיזה שלב התחלתי לחשוב על לשון קשורה,

אחות טיפת חלב ורופאת הילדים שלנו אמרו שזה נראה גבולי,

קבעתי תור לרופא א.א.ג של קופת חולים - רופאת הילדים נתנה לי מספר שמות של רופאי אף אוזן גרון באיזור שלנו שמתמחים גם בטיפול בילדים וזה נראה לי משמעותי כשקובעים תור.

התור הקרוב היה תוך שבועיים בערך, לא במרחק זמן הזוי.

בגיל 8 שבועות הרופא הסתכל, חתך, תוך 5 דקות היינו בחוץ - ללא דימום.

עד החיתוך שאבתי והאכלנו מבקבוק, אחרי החיתוך התחילה לינוק היטב.

אז למרות מה שכתבו בתגובות קודמות - לדעתי לא חייבים לפנות מיד לאופציה הפרטית. אני יודעת גם שבקופת חולים כללית רופא משפחה / רופא ילדים יכולים להפנות לתור דחוף אצל רופא מקצועי וכך אפשר לקדם עניינים מהר יותר. כמו כן להתקשר ולהתעקש לקבל תור דחוף במרפאה עצמה ולא במוקד המרכזי של זימון התורים יכול לסייע.

הרופא אצלנו עובד כל יום ואפשר להידחף בין התורים אם זה דחוף..

א.א.ג. ברחובות..

הבנתי שהוא מומלץ (בזמנו בצעתי את החיתוך אצל כירורג כי לשם הפנו אותי)..

אני רואה כל הזמן תינוקות בתור לפרוצדורה הזו.

בהצלחה.

זה משהו שבודקים בבדיקה הראשונה אחרי הלידה?

אבל את יכולה לחפש תמונות בגוגל ואז להסתכל לראות אם אצל התינוק זה נראה ככה. הכי טוב שיועצת הנקה מקצועית תבדוק.

כאמור, לא הייתי בטוחה שיש לשון קשורה. הכאבים בהנקה באו והלכו. החלטתי ללכת להתייעץ אצל דוקטור ליבוביץ ממעייני הישועה שהיא גם רופאה וגם יועצת הנקה. חשבתי שעדיף לאבחן יותר טוב מה הגורם לכאבים אצלי לפני שסתם לוקחים לפרוצדורה מכאיבה את התינוק.
לדעתה אין בכלל לשון קשורה והתינוק יונק יפה. היא הראתה איך לתקן עוד יותר את האחיזה, יותר ממה שהיועצת שלי הראתה לי. נתנה מרשם למשחות כדי להקל את הכאב, שבכל מקרה כבר די עבר.

מהמבצעים לא ממש התרשמתי, אפשר למצוא כאלה גם בלי היריד.
אבל הצ'ופרים שמקבלים נחמדים מאוד. כל מיני דוגמיות ועוד,
וגם התיק עם המוצרים שמקבלים שווה. וסתם ככה נחמד שם, כל מיני הדגמות של מוצרים חדשים וכאלה.

זה לא יקר בשביל יריד פרסומות?!

שמחה לשמוע על הסוף הטוב של ההיריון הלא-פשוט הזה.

שתווי ממנה ומאחיה רק נחת!

התאוששות קלה!💜

מאד שמחות ומתרגשות איתך. עקבנו אחרי התפתחות ההריון וההתמודדות שלך. אמא מופלאה את!

שתזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים!!!

אז באיזה שבוע ילדת?

תגדלו אותה מתוך בריאות שמחה ונחת
התאוששות קלה ומהירה!

כמובן, תגידי למעסה שאת אחרי לידה.

עיסוי רפואי דרך רפואה משלימה בקופת חולים..
הייתי מפורקת מההיריון
ממליצה..

עשית עיסוי רפואי הוליסטי? אני בדיוק מבררת. חודשיים אחרי לידה ופשוט חייבת.
זה מסאג' רגיל?

אף פעם לא עשיתי עיסוי לא רפואי גם לפני ההיריון..אז לא יודעת מזה מסאג׳ רגיל.
היא יודעת לזהות איפה כואב ולשחרר
לי אישית זה לא פינוק כי זה גם כואב.. אני מרגישה משוחררת לאחר טיפול.

איך עושים עיסוי בצורה כזו?

דייייייי אין לי כח!!!!! ה' תן לי כח - הריון ולידה

חפשי המלצה על אחד סובלני וקשוב, ותשאלי אותו את כל השאלות שיש לך. נשמע שזה שאלות רציניות מידי בשביל לקבל עליהן תשובות בפורום כזה.
בהצלחה רבה!

בגלאים שונים. אשמח ממש ללו"ז מפורט!

אני יודעת שהשאלה לא קשורה להריון ולידה, אבל התייאשתי מלשאול ב"הורות" לא מקבלת שם יחס...

18:00 מקלחות
ארוחת ערב
19:00 צחצוח שיניים, סיפור, קריאת שמע ולילה טוב.

ארוחת ערב (אם יוצא לי משתדלת להכין חלק מהדברים לפני, למשל-ירקות חתוכים, ביצה קשה, הפשרת לחם אם צריך, כדי לחסוך בזמן)
/>מקלחת זריזה וצחצוח שיניים
שכיבה במיטה וכיבוי אורות (לפני כן מזכירה להם ללכת לשירותים ומביאה בקבוקים עם מעט מים שיהיו להם אם יהיו צמאים, שלא ישגעו אותי אח"כ "אמא, אני צמא" [למרות שאם יש ילדים עם נטייה להרטבות בלילה זה לא אידיאלי כ"כ. ב"ה שאצלי בינתיים בסדר])
סיפור קטן אם יש לי זמן ולהם סבלנות.
קריאת שמע
אומרת לילה טוב והם נרדמים אחרי כמה דקות.
אם לא, יודעים שנשארים במיטה ולא יוצאים. בדרך כלל בשלב הזה הולכת להניק את התינוק בחדר השני בנחת. הוא נרדם ואז מעבירה אותו למיטתו כשהם כבר ישנים.

ני כמה הם?

ובקשר לחלומי,קודם כל הם קטנים בלי אחים גדולים שמסתובבים בבית ומפריעים לאווירת השינה. התינוק שלי לא ישן המון ביום וגם זה מקל (אם ביום קשה לפחות בערב הוא עייף) לא תמיד זה קל, זה זמן שדורש הרבה כוחות, הם תמיד נהנים לרוץ מהמקלחת ולהתחבא... או שנמרחים עם ארוחת הערב ולא רוצים לאכול כ"כ. בדרך כלל נותנת לעצמי זמן לשכב ולהניק את התינוק ותוך כדי לנוח לקראת המשך משימות הערב. ממש מקפידה איתם על הזמנים והסדר הקבוע כי אני לבד בערב, בלי עזרה וחייבת כללים ויציבות כדי להתמודד עם שלושת המתוקים...

או שזה פשוט קורה מעצמו?

זה מה שעבד אצלי אבל סביר שבתנאים של משפחה אחרת זה לא יקרה (למשל, אם הילדים לא עייפים בכלל בשעה הזו, יש הסחות אחרות כמו אחים גדולים) לכן אין מה להשוות לדעתי ואין מה להצטער אם דרך מסוימת לא הולכת אצלך😘
כותבת לך בכל זאת, כשהיה לי ילד אחד הייתי נשארת איתו עד שנרדם, כשנולד השני הייתי מניקה בחדר עם הגדול עד ששניהם נרדמו. (וזה היה לוקח זמן רב, מצד שני גם אני הייתי נחה וזה היה בסדר מבחינתי לרוב).
כשהשני נגמל מהנקה בסביבות גיל שנה וחצי הרגלתי אותם שאני נמצאת איתם קצת ואז אני הולכת והם לבד והסברתי להם שאני צריכה לשטוף כלים, לסדר את הבית וכו'. הגדול היה בגיל שהוא יותר מבין והסכים לזה (אחרי שהשארתי אור קטן וגם בקבוק מים אם יהיה צמא) הקטן הרגיש בטוח עם האח איתו וזה התקבל אצלו (באופן כללי יש ביניהם קשר חזק) בהתחלה היו לפעמים קצת בכיות ויציאה מהמיטה, לפעמים הייתי צריכה "לאיים" שאתקשר לאבא (ממש לא חינוכי לדעתי, אבל זה עזר להם לשכב יפה כי הם אוהבים שאני מספרת לו שהם מתנהגים יפה) אבל הייתי אסרטיבית ולא הסכמתי אף פעם להתפשר בנושא ואחרי תקופה הם התרגלו שזו הנורמה ולא ציפו שאשאר בכלל, זו הייתה הקלה גדולה בשבילי כשנולד השלישי שהרגשתי שאני מסמנת וי על שניים במיטות ופנויה לגמרי לקטן. היום לפעמים הם מבקשים שאשאר איתם בכל זאת, נשארת קצת. אולי מספרת סיפור בחושך בעל פה ואז מסבירה להם שהתינוק כבר רוצה חלב והם מקבלים את ההסבר ואומרים לי שאלך לתת לו...

נושבת בו רוח של כבוד הדדי והתחשבות מכל הצדדים. ניכר שהילדים שלך סמוכים ובטוחים שאת רואה אותם ונכונה ללכת לקראתם, ובאופן טבעי משיבים באותה דרך. אשריכם!

של סיפורים, זה יכול להדביק אותם למיטה.

בשעה 18 מתחילים להתארגן ללילה.אני מעדיפה לפעמים שהם לא יאכלו כולם ביחד כי הם מתחילים לריב מעייפות.
בן ה5 אוכל ב18 ומיד מתקלח ב19 הוא במיטה.
בגלל שהוא לבד בחדר אז אין לו עם מי לדבר והוא נרדם תוך רגע.
בת ה8 אוכלת איתו ב18 אבלהיא אוכלת לאט אז כשהוא מסיים להתקלח היא נכנסת.לוקח לה זמן כי יש לה שיער ארוך (חפיפה וסירוק) אז היא בסביבות 19:15 מוכנה לשינה.בגלל שהיא לא תירדם כל כך מוקדם אני מסכימה לה לקרוא ספר חצי שעה או עד שהיא נרדמת.
בן ה10 אוכל ב19 בסביבות 19 וחצי נכנס להתקלח ב20 במיטה.גם לו אני מסכימה לקרוא ספר חצי שעה.
ב20 וחצי בערך שלושתם רדומים במיטות.
הקטנה בת השנה מתקלחת בד"כ ב20 ואז אני מניקה אותה עד שהיא נרדמת.
זה בדרך כלל.כמובן שיש ימים שיוצאים מן הכלל שאז הכל משתבש.
מה שאני הבנתי זה שהכי נכון זה לתת לכל אחד את השעות שלו.אי אפשר לתת לבן 10 ולילד בן 5 לישון באותה שעה.

ארוחת ערב ב18:00, כולם ביחד (אחרי שאוספין את כל המשחקים.. אחרת לא יושבים לשולחן). מי שמסיים ראשון זוכה למקלחת עם הקטן חחח.. הם ממש מתלהבים מזה.. פשוט זה נוח לי.. אני משתדלת שבת ה5 תהייה הראשונה כי היא לא לגמרי עצמאית (הגדול כבר מתקלח ומתארגן לגמרי לבד). אז היא מכוונת לעצמה את המים, מרטיבה את השיער ושמה שמפו.. אני במקביל מקלחת את הקטן ותוך כדי שהוא משחק במקלחת אני עוזרת לה בשלבים שהיא צריכה כמו למרוח לה טוב את המרכך ולעשות לה סמיך (אנחנו עושים לה סמיך כל יום כדי שלא תהייה הידבקות שתתפתח). מצחצחת לה שיניים כבר במקלחת.. וגם לקטן... שניהם מתנגבים ביחד ואז היא הולכת לחדר שלה להתלבש ואותו אני כמובן מלבישה... כשאני מספרת לו סיפור היא מצטרפת.. לפעמים זה ברמה שלה ולפעמים ברמה שלו... שניהם מרוצים בכל מקרה
הגדול מתקלח לבד כמו שאמרתי ואם הוא מספיק לסיים ולהיות מוכן לפני 20:00 הוא גם זוכה לשמוע סיפור.... זהו.. שמע ישראל ולילה טוב

בעלי לא מסנכרן את המקלחות שלהם כשהוא מארגן אותם, אלא מקלח קודם את הקטן, ואחרי זה עוזר לילדה בסמיך ובצחצוח השיניים... מעבר לזה הם מסתדרים בעצמם...

שכשאחד במקלחת והשני כבר סיים לאכול - אני לא מסכימה להם להוציא משחקים אבל מרשה לעבוד בחוברות. חוברות צביעה/חשבון/עברית וכד'.. מה שבא להם. הם ממש נהנים וזה שומר על רוגע ושקט בבית

כל זמן שהיו קטנים הכל היה מתקתק! עכשיו אני אבודה! גילאים 1 עד 13 בשני חדרים...(התינוק בחדר שלי) ממש קשה שעה זו.
קבעתי לכל 2 ילדים שעה שונה אבל כל אחד רוצה לישון יותר מאוחר כמו הגדול ממנו ואז יוצא שהקטנים נרדמים מאוחר... וממש לא מרוצה מזה!
אז גם מחכה לרעיונות מאמא מנוסה של ילדים קטנים בינונית וגדולים

הקטן בן ה2 ישן במעון כך שלא עייף מידי.
המקלחות בסדר מהקטן לגדול.
מתחילה במתוקי בן ה2 מקלחת צחצוח שיניים והוא מחכה לרוב במיטה לבקבוק שלו.
עכשיו למד לצאת אז מטייל בנתיים בבית.
אחכ יש לי בן 9 שמתארגן ואחריו בן 11
שלושתם הולכים לישון ביחד.
בנתיים אני מכינה בגדים למחר. אח"כ חשוך בחדר וא"א לזוז.
לפעמים מקלחת את הקטנה לפני כולם, מניקה אותה ומנסה להרדים.
לפעמים בין המקלחות ואז היא שוכבת במיטה של הגדולים עד שאתפנה ואז מניקה אותה להרדמה.
ב8 וחצי מגיע הגדול בן 13 ומתארגן לשינה.

מהתובנות שלי, כשניסיתי להשכיב מוקדם מידי, עד שנרדמו יצאה לי הנשמה. ככה הם נכנסים למיטה ק"ש ונרדמים.

ולגבי מס' החדרים אז אצלי כולם בחדר אחד...
עד ההרחבה!!
והתינוקת איתי בחדר.

איך את אוכפת את זה?
כי אצלי זה "חשוך בחדר ואז מתחילה החגיגה..."

4 ילדים בחדר אחד. ב"ה
אבל את מזכירה לי נשכחות, כשהיו קטנים יותר ההשכבה הייתה מתישה יותר. צריך להישאר עד שירגעו ויכנסו למוד של שינה.
ואז גם אנחנו נכנסים למוד הזה ולצאת ממנו קשה מאד!
אבל דווקא בזה הגדולים עוזרים כי כשהם מתארגנים הוא שוכב במיטה מחכה ואין בלגן.

מצטערת
אבל את חייבת עזרה!
מבעלך או מבחוץ

לא כלים,לא שטיפת רצפה, לא התרוצצות וסדר

ממליצה לך רק כביסות וכל מה שלא דורש התרוצצות ועמידה ממושכת.

תאכלו בחד פעמי,תביאו עזרה מבחוץ, תקנו אוכל מהיר הכנה..מה שצריך

דווקא בגלל שיש 5 ילדים זה יותר סיבה לשמור על עצמך.

בעלי לומד ועובד. חוזר הביתה גמור ולא נראה לי שאפשר לצפות ליותר..עושה מה שיכול.
עזרה ממישהי אחרת, ממש קשה לי. אצטרך לסדר לפני שתבוא...
לא רואה שום מצב שאני מכניסה הביתה מישהי, למריבות והצעקות פה...וגם מה בדיוק אבקש ממנה?
כל דבר שאני עושה זה בקטנה, אני לא כל היום מתרוצצת. אבל גם לא נחה מידי.
אוכלים רק בחד"פ (שוטפים סירים, צלחות שחיממנו במיקרוגל וכאלה בעיקר) ובבישולים אני משתדלת לשבת כשאפשר.
ארוחת ערב זה באמת התרוצצות, אבל גם אי אפשר להביא למישהי אחרת.
צריכה באמת פחות להשקיע בבישולים, להכין הכי פשוט שאפשר.

זה יכל להקל.
לקחת את הילדים לגן שעשועים

אין כל כך מה לארגן. הבלגן מתחיל בצהריים, וגם אז- לסדר את הבית היא לא יכולה, עד שאסביר איפה שמים כל דבר כבר אסדר בעצמי.. ולשטוף כלים, זה לא כ"כ הרבה בשביל להביא מישהי לזה.
וגם לא אצליח לישון ולנוח אם תהיה פה מישהי בבוקר.
בקיצור, יש לי הרבה תירוצים
לצאת עם הילדים לגן שעשועים באמת יכול להיות.
תודה רבה מעין אהבה!!

מישהי שתאפס את הבית.
להרים צעצועים, תפנה כלים, תשטוף , לסדר את המקלחת, להעביר סמרטוט. זה שעה אחת ששווה לך הרבה... אפילו לא עברו לך שישה שבועות! את ברמת העיקרון אמורה לשכב רב היום! בימינו אין מנוחה.. אז לפחות זה..

למשל שטיפת רצפה- ממש ממש לא. לפחות לשבועיים הקרובים, לא.
גם שטיפות הכלים זה לא משהו.. וכל ההתכופפויות לסדר וזה, גם לא נשמע מדהים..
בקשר ל"פדיחה" של להביא מישהי, בתור מישהי שעובדת בנקיון, יכולה להגיד לך שכבר פיתחתי חירשות למצב המשפחה. וניקיתי בתים ממש לא מסודרים ונקיים, ודווקא היה בי שמחה וסיפוק לעזור להם יותר מאשר מנקיון של בתים נקיים. ובקשר למריבות- אצל ההורים שלי גם לא שקט, ותמיד היתה עוזרת כשהיינו ילדים. וההורים צעקו עלינו חופשי. אז מה? יש בית שקט לחלוטין בעולם? אין. ממליצה ממש לשחרר על הקטע הזה, זה באמת שטויות.

בתור אחת שקשה לה להכניס הביתה מישהי בגלל הפדיחה, כי אצלנו אותה מישהי תצטרך באמת לפתח חירשות  - אני בטח לא מסוגלת אחרי לידה, וגם לא היה כל כך מישהו אחר שיכל לקחת על עצמו -

 

וקשה היה למצוא מישהי שזורמת עם הבלגן שלנו בלי ביקורת.

לא אשכח פעם מנקה שבאה כשהייתי בתחילת הריון ולא הבינה למה אני לא מנקה "חלון אחד בשבוע - יעשה לך בית חבל על הזמן"..

בחיים לא הייתי מעירה לבעלת בית שאני מנקה אצלה. אולי רק מציעה שאני אנקה משהו, או פשוט מנקה אותו אם נשאר לי זמן

את חודש אחרי לידה! ממש ממש לא!
לא סתם אומרים משכב לידה 6 שבועות. את חייבת חייבת להוריד מעצמך עומס.
הילדים והבית הם של שניכם, וזה עכשיו תקופה והיא תעבור. אבל אל תרגישי רע שבעלך עושה, ומבחינת הבריאות שלך עדיף שיעשה כמה שיותר.

מה הגילאים של הילדים? למה שלא יתנו יד?
אני לא האמנתי כמה הם יכולים לעזור, זה מעצים אותם ואת הביטחון העצמי שלהם.

באמת שאני לא רואה שום בעיתיות בזה, גם לא עם משחקים שמתגלגלים בריצפה
כביסה קצת בישולים זה הדבר היחיד שעשיתי עד שישה שבועות אחרי לידה!!
שטיפת רצפות וקצת סדר רק אחרי שישה שבןעות
עכשין פחות חם לא חיבים כולם להתקלח כל יום

אני בהחלט מבינה את המצוקה לראות את הבלאגן חוגג בלי שליטה.
עבורי זו היתה עבודת מידות אדירה לשחרר, ופשוט לתת לגוף מנוחה. אם את גם
פרפקציוניסטית, אולי שווה להעסיק נערה שתבוא לסדר בערבים, אחרי שכולם ישנים.
אבל גם אם לא תנוחי כמו שאומרים 'שחייבים כי את אחרי לידה' אל תלחצי.
את תחלימי ותאוששי מהלידה, אולי פשוט קצת יותר לאט.

אז היום באמת ממש ניסיתי לנוח. בזכותכן.
לא שטפתי כלים וזה היה ממש קשה לראות את הכיור ולא לגעת..
@אמא+4 אני באמת פרפקציוניסטית בקטע הזה,
ניסיתי לא לסדר ולא הצלחתי. הרגשתי שאני משתגעת מהדברים שלא במקום.
אבל הילדים סידרו את הרוב אז לא נורא.
רצפה מלוכלכת במוצש יכולה להפוך אותי לממש עצבנית.. אבל שיכנעתן אותי לא לשטוף..בע"ה ממוצש הבא
@אופטימיתת הבן הכי גדול בן 8 וחצי. הוא עוזר אבל הוא די שונא הרבה מהעבודות. מנסה לתת לו דברים שהוא בסדר איתם, אין הרבה כאלה.
@באורות (לא מצליחה לתייג אותך משום מה), בואי אלי, את נשמעת מקסימה

אמא+4, תודה על ההרגעה, באמת מרגיע! אמנם אשתדל מעכשיו אבל כבר ממש נלחצתי על מה שהיה... תודה!
תודה רבה לכל אחת ואחת שענתה (לא מצליחה לתייג אתכן פתאום..)עזרתן מאוד!!

את יכולה להביא 3 תלושים של שנה שעברה, מלפני הלידה.

אם זה לתינוק החדש אז אי אפשר

צריך לפתוח בקשה כשמכניסים למעון

שיהיה בהצלחה בשורות טובות בידיים מלאות

בפעם הקודמת 4 שעות מיותרות במיון
פתיחה 1.5 מחיקה 70, היה מבאס

מה המרחק לביה"ח? שימי לב לעוצמה ולחריפות של הצירים, לא רק לתזמון.

מצטרפת ללב אמיץ - מה המרחק מביתך לבית החולים?

את "סובלת" משהייה רבה בבית החולים?

סובלת מהשהות שם, מעדיפה ללדת טבעי, אבל לא בטוחה שיהיה לי אומץ אם אגיע מספיק מוקדם.
בינתיים היה כבר מרווח של 9 דקות ואחד של 16. נראה שעוד יש זמן.

תחכי שיצטופפו. בהצלחה!!

הכי כיף לצאת מבית מסודר.

מתכננת לבדוק שם.. הבנתי שמיוחד שם

איך העומס שם?

והיא אומרת שהצוות טוב, הרופאים מעולם, הם מאסף הרופא (ששם יש אחוז גבוה של לידות שנגמרות בקיסרי, אבל פה מנסים לתת יותר זמן ועם כמה שפחות התערבות)
החדרים מהממים ומושקעים. וכמובן חדרי לידה טבעיים, ביות מלא וכו'

שהוא כמובן חשוב ביותר - קל לניקוי

אבל ראיתי אצל אחרים ואני רוצה עכשיו להעיף את הכסא אוכל שלנו שתופס לי חצי בית ולקנות כזה-

פשוט כמו בוסטר של רכב, מניחים אותו על כסא רגיל, קושרים אותו וזה כמובן עם חגורה. יש מגש שאפשר להוציא ולהחזיר ומתנקה בקלות. ומה שהכי מדהים הוא מתקפל לקופסה קטנה, פשוט מגניב.. אפשר לקחת לנסיעות.
לא מתכוונן ולא מרופד, למה צריך את כל זה?

השולחן שלו נשבר לי ממש בקלות !!לא חזק בכלל.

ובלי שולחן- זה סיוט שהוא צמוד לשולחן שלנו מזיז ומבלגן ושובר...

מחזיק יפה כבר כמה שנים ב"ה

מחזיק לה כבר 3 ילדים..

לק"י

לי אישית לא נראה שכסא עם גב ישר מידי מתאים לתינוק קטן.

אני ממליצה מאוד על הכסא של איקאה.
זול בהרבה מהשאר, קל לניקוי. הרגליים מתפרקות ואז זה קל לאחסון.

המשענת מתכווננת אחורה לשלושה מצבים, הוא מתקפל לממש צר וסבבה לנקות אותו.
אין לי מושג כמה עולה, קיבלנו מתנה..

פנית לפסיכיאטר?
או אולי לנסות הומופאטיה?

זה יכול להיות טיפול ממוקד שיעזור לך לעמוד מול החרדה, להבין אותה ולהתמודד איתה

חיבוק גדול!

קוראים לה ' תסמונת קדם ויסתית' והיא אכן קשורה לשינוי ההורמונים שמתרחש לפני המחזור. תתחילי מלונות לרופא משפחה ולתאר לו מה את מרגישה. אני חושבת שבאמת ניתן לפתור זאת באמצעות תרופות לאיזון הורמונלי אבל לא יודעת להגיד במדויק.

עד עכשיו קיבלת?

זה היה שרשרת של בלאגן בגוף בעקבות כל מיני אמצעי מניעה עד שהגעתי להתקן שאני איתו עכשיו כך שאני לא באמת יכולה לדעת אם זה היה מחזור.

אם רופא שבדק אותי השבוע אמר שההתקן מונח טוב. אין לי מה לחשוש להריון. נכון?🙊

מלחיץ אותי

מבית החולים

 

במוצש נסע הביתה והלך בראשון ליום קצר בעבודה ואז חזר אליי ובערב השתחררנו..

כמעט כל הזמן..
האמת, שרב הזמן היה תפילות כי זה היה חג, אבל היה בבי''ח. רק בלילה ישן בבית וחזר על הבוקר

היה איתי המון
הייתי שם 5 ימים
היה כל יום (לא כ-ל היום אבל הרבה)
וכל השבת- ישן על ספסל במסדרון מחוץ למחלקה..

איזה חלומי זה.

אח''כ זה כבר לא אפשרי...רוב היום לבד.

בלידה השניה השתחררתי אחרי יום אז היה סבבה
ובשלישית גם הייתי 4 ימים ארוכים וקשים. והרוב לבד.
היה צריך להיות עם הילדים...
הייתי ממש מדוכאת מהלבד. במיוחד בליל שבת
בבוקר שבת הגיע ברגל וחזר ב4 אחה''צ אז היה טוב
אבל שאר הפעמים בא לשעה-שעתיים והלך

שונאת אישפוז אחרי לידה.
סובלת מכל רגע ורק רוצה הביתה


כשיכלתי לחתום חתמתי..
אבל באחרות לא יכלתי באחת צהבת. ובשלישית אנטיביוטיקה לי בגלל חום בלידה

ובגלל שהייתי באישפוז פרסונל (אמא שלי עובדת בבית החולים שילדתי בו במחלקה הספציפית) אז קיבלתי חדר VIP ובעלי גם נשאר לישון איתי כל הלילות.

ילדתי בשני בלילה והשתחררתי רק במוצ"ש לצערי בגלל צהבת. 

כל שאר הזמן

לא נישאר בלילה לא היה אפשר אבל הגיע בבוקר אחכ היה צריך ללכת אלינו הביתה לארגן דברים (כל הקניות הגיעו) וגם ביום אחכ כמובן היה איתי אבל לא רצוף. הוא היה צריך גם לנוח ולאכול ולארגן.

בבאות כבר היו ילדים היה איתי הרבה פחות אבל זה בסדר מבחינתי. הילדים הקטנים צריכים הורה שלהם לידם

בלילה הראשון נסע להורים גרים קרוב לבי"ח ולאחר מכן נשאר איתי עד שהשתחררתי השכרנו חדר במלונית..
בלידה השניה נשאא בבית עם הגדול.. ואת האמת שזה לא ממש הפריע לי כי כבר ידעתי לקראת מה אני הולכת..

כל הלידה
אחכ בא לבקר פעם אחת בכל יום ורוב הזמן סידר דברים בבית..
פעם שניה אותו דבר.
לא ישן איתי אף פעם. חברה או אמא. במילא היכולת שלו לעזור מוגבלת מבחינת נגיעה וכו'

לא כל הזמן, ולא בלילה.

אבל לא רק בא לביקור, אלא היה במשך הרבה זמן.

בשבת הייתי לבד והוא היה אצל ההורים.

ילדתי בשני בצהוריים, תכננו שישאר לישון, ואז שאלתי את השכנה לחדר אם זה מפריע לה, והיא אמרה שלא, אבל שהאחיות ממש עוזרות, אז לשיקולי.
אז החלטתנו לישון בבית, הלך בערך ב 9-10
למחרת הלך לצבא (יומיות) הגיע בסביבות 4 ויצא ב 9-10
ברביעי עברתי למלונית אז הוא הגיע מוקדם יחסית להיות איתי במעבר (משהו כמו 1) ונשאר לישון איתי.
קם ממש מוקדם, נסע לצבא וחזר ב 1 לקחת אותי.

חשוב מאד לבדוק את זה.

עכשיו זה רק החמיר

מה עוד צריך כדי שתהיה רעלת?
כי אני מרגישה מצוין חוץ מהבצקת הזאת

עוד תסמין שיכול להעיד- כאב ראש מלווה בטשטוש ראיה.

 

רק בריאות!

קונים בבית מרקחת. הדבר היחיד שעזר לי. 

אגב הייתה לי בצקת רצינית- שום נעל לא עלתה עלי- אבל זאת לא הייתה רעלת.

סיימתי הריון תאומים בלי טיפת בצקת.

הרופאים ממש התפלאו כל פעם שבדקו וראו שאין בצקת.

הלכתי עם גרביים אלסטיות בגלל הורידים

להגביה את הרגליים

תנסי לעטוף אותו בשיטות עיטוף.. ורק אז לשים במיטה.. אם הוא בוכה תנדנדי טיפה רק עד שנרגע.. תלטפי ותשדרי לו ביטחון לפני שאת הולכת..

הוא לוקח מוצץ? זה ממש עוזר להירגעות..
בכל מקרה אל תיבהלי... זה תמיד דינאמי.. לוקח זמן עד שזה באמת נקרא הרגל.. הוא עוד ממש פיצי

זהו שאני לא הולכת עד שהוא נרגע.. אבל הוא פשוט לא נרגע! מה שפעם הרגיע אותו היום רק גורם לו לצרוח יותר בקול..ואז זה סתם נהיה רוטינה שהוא נהיה עייף יותר ויותר ועוד יותר לא מצליח לישון וגם כשהוא כבר נרדם הוא לא ישן בגלל זה הרבה זמן.. השאלה ממתי ההרגלים מתקבעים? אני יכולה "לוותר" ולהאכיל אותו לפני השינה אבל פוחדת שיתקבע, ובנוסף אם הוא לא רעב זה סתם כאבי בטן.. 

משתנים בשנה הראשונה לחיים. אני מציעה לך לא להשתגע, תזרמי איתו, רוצה להירדם בהנקה- לבריאות. הוא כ''כ קטן, הוא רוצה להתפנק על אמא לפני השינה, אל תחסכי את זה ממנו... זו דעתי בכל אופן

האמת שאת צודקת הלחץ שיתקבעו לו ההרגלים רק מוציאים אותי משלוותי

לא חושבת שיש לך מה לחשוש.. אני הייתי מפרידה תמיד בין ליל ליום - בלילה נותנת לו להירדם בהנקה.. נותנת לו לינוק מתוך שינה.. מחליפה כמה שפחות טיטולים... העיקר שיישן טוב טוב... ביום לעומת זאת הייתי כן מפרידה הנקה משימה וכן מעוררת אותו עם החלפת טיטול וכד'.. גם כדי שיסתדר אצלו לילה ויום.. וגם כי ביום יש לי יותר סבלנות לעזור לו להירדם וכו' מאשר בלילה.. מקסימום יהיה קצת קשה - אז הוא ישן טוב בלילה

אבל גם ישן טוב בלילה

ומדובר רק בימים האחורנים..אולי זה פשוט קפיצת גדילה?

לפעמים זה דורש התעקשות או לשלם כסף על זה אבל זו זכותך המלאה לקבל את זה. 

למה צריך את הדו"ח?

אני ילדתי ויב"ק לא באותו בי"ח של הקיסרי ולא שאלו אותי על דו"ח כזה..

של ביח ותבקשי את דוח הניתוח ואם אין חך את מכתב השחרור.
אפשר לבקש מהרופאת נשים /משפחה לכתוב מכתב שמבקש את החומר לשם המשך טיפול ואז את שולחת להם את המכתב ולא צריכה לשלם עבור הדוחות.
הם בדרכ שולחים למרפאה שלך בפקס ולא נותנים לך ישירות.

אם את רוצה ללדת לידה רגילה הם צריכים לקרוא מה סוג החתך בניתוח הקודם והאם היו סיבוכים

תפני עם הת.ז. שלך לארכיון של בית החולים בו ילדת.

אים איבדת את זה אפשר להיתקשר ולבקש שיוציאו לך לא יודעת אם זה עולה כסף (אפשר לבקש גם דוח מפורט יותר אים מעניין אותך אבל בישביל הלידה הבאה הדוח הרגיל מספיק בהחלט, זה דף אחד. כתוב בו איזה חתך עשו, איזה תפרים והסיבה לניתוח

ומנסה לעודד אותה לעלות על דברים טיפה גבוהים.
לשים משחק על שרפרף נמוך למשל, לשכב על הרצפה ולתת לה לטפס עליך.

יש טווח יותר רחב מהטווח המצומצם שטיפת חלב מציעים, וכל ילד הוא שונה. את כן יכולה לעודד אותה- תחפשי תרגילים לחיזוק חגורת הכתפיים באינטרנט, או לגשת גם לעזרה מקצועית יותר כמו פזיותרפיה (אפשר לבקש הפניה מהרופא ילדים, זה אמור להיות ממומן ע"י הקופה בגיל הזה)

אומרים לא להושיב תינוקות לפני שהם מתיישבים מעצמם.

(האמת שתינוק בכל זאת בד"כ מחזיק בישיבה גם אם עוד לא יודע להתיישב. אולי כן כדאי לשאול בטיפת חלב/אצל רופא ילדים).

הרגעתן אותי 

ויושב עצמאית ויציב בעצמו.

 

לגבי זחילה על 6: יש הרבה פעמים עיכובים וזה נורמלי, אבל זה מראה שהם צריכים עזרה. יש תרגילים ממש טובים. חפשי באינטרנט או (יותר טוב) אפשר לקבוע פגישה חד פעמית עם פזיותרפיסטית או מרפאה בעיסוק להדרכה.

 

ממחיצה לפנות לרופא ילדים ולבקש הפניה להתפתחות הילד.