פורום הריון ולידה (עמוד 3875)

הגיוני שאני מרגישה כאילו אני מניקה כל היום? היא רוצה לינוק כל כמה דקות. נרדמת, מתעוררת מהתזוזה הכי קטנה ונזכרת שהיא בעצם רעבה שוב..

מתי זה עובר? [פרצוף עייף]

ישבמרפאה בירמיהו רופאה אחרת שאני לא זוכרת את השם שלה..

ד"ר דיאנה גורטן

ד"ר בוסיה גילמן

ד"ר מיכל יחיאלי

ד"ר נעמה סרבניק

ד"ר קרן רוטשנקר

 

חשוב לי שתהיה רגישה וסבלנית ועדיף לא לחוצה מידי..

מקסימה,נינוחה,לבבית ומקצועית

ודתיה אם זה משנה לך. מאד רגישה וסבלנית

הסתכלתי מתי התור הראשון הפנוי- זה רק עוד יותר מחודשיים..

מבעס.

אני חייבת קרוב יותר..כנראה היא ממש טובה=)

יש בנות שבהחלט מבייצות בזמן הנקה.

בחנויות יד שניה (וראיתי גם בנות שמסרו ביד2 או אגורה)

יש להם בגדי הריון והמחירים סהכ נוחים לרוב

אם אין, נראה לי שכדאי להרים טלפון למוקד אחיות אם יש לכם.
וללכת לייעוץ רפואי.

ולהתעקש שיכתוב בתיעוד שקיבל חיסון יום לפני

תבקשי מהרופא ספירת דם.

וכמו שתחיה כתבה.

 

 

עצירות פתאומית בסמיכות לחיסון זו גם אחת מתופעות הלוואי שמציינים בעלון לצרכן של החיסון.

 

אני מניחה אבל שהפותחת היתה מציינת תסמין של עצירות.

 

 

אבל אין צורך להילחץ, לגשת להיבדק אצל רופא ובעז"ה ימצאו שזה שום דבר.

 

אבל הצואה ירוקה

צואה ירוקה זה חדש מהיום-אתמול?

 

בדרך כלל הצבע הזה לא מדאיג, זה בדרך כלל קורה בקפיצות גדילה כשבאופן זמני אין מספיק כמות של חלב, אבל הגוף שוקד לייצר יותר.

או אם לא אכלת מספיק או דאגת יותר מדי והחלב היום פחות משביע.

אמרה שאולי גם בגלל סדקים בפטמות או רגישות לחלב שאכלתי.
מחר אלך לרופא.

אני אצלה במכבי בעקבות המלצה כאן וגם אחרי טראומות.. מהממת עדינה מקשיבה

רופאה מצויינת.

מציאות של הריון?

אבל לא מרגיש לי,וגם אולי זה עוד בעצם מוקדם להרגיש/לגלות..כי אין שום סימנים.

האם יתכן הריון? אם את לא מונעת. לא חייבת לענות כמובן.

 

ודאי שזה מוקדם מדי, אבל אם יתכן הריון, הכאבים וההפרשה בתחילת השבוע יכולים להיות בגלל ביוץ ובהמשך השבוע, בגלל התחלה של הריון.

 

יש אולי סימנים נוספים שיכולים להעיד על דלקת בדרכי השתן?

כי אם זה מתגבר תלכי להיבדק.

זו יכוחה להיות ציסטה או ח"ו הריון מחוץ לרחם

בגבעת שאול רחוב בית הדפוס וגם בהר נוף.
תגגלי ותמצאי פרטי התקשרות.בהצלחה

ושלא מנומס לגעת שם,
אם זה בשירותים/ מקלחת נשמע לי הכי הגיוני, הוא רואה את זה ומשם המודעות,
אם זה כשהוא לבוש והוא בחדר אז נראה לי להתעלם,
ואם הוא פונה בשאלות אלייך בנושא אז לענות לו בצורה ברורה, שלא יצטרך לחקור יותר מדי בעצמו ולכי תדעי איזה מסקנות יסיק מזה.

לשמירת הברית וכו'. או שהלכתי רחוק מידי?

בגיל הזה הם לומדים את הגוף שלהם.
את יכולה להגיד לו בזה איבר אישי שלו ואם הוא רוצה לגעת בו אז רק בחדר שלו ולא בפרהסיה

כך אלא להנחות לעשות זאת בצנעה.. אבל עדין מרגיש לי שזה סותר את ההלכה ואת החינוך הדתי
אם אומר לו "מותר לך לגעת רק בסתר" הוא יכול לזכור זאת ליישם זאת גם כשיתבגר ויהיה נער...

אלא זה לא יפה ליד אנשים לגעת...
לא דוחפת לכך שאפשר בסתר... אבל גם לא אומרת שלא..כי ברור שאני לא רוצה שיתרגלו לגעת בסתר!!
האמת אני פשוט בלי להגיד כלום מזיזה את היד לילד וממשיכה כרגיל בלי בכלל לדבר על הנושא

התייעצתי עם איילת בוכניק. והיא אמרה שזה בסדר וכמו שאמרת לא לעשות מזה עסק. ואין מה לדאוג כשיגדלו. ואצלו זה עבר לגמרי ב"ה

פרטיים לא נוגעים לפני כולם וכו. היא מאד הדגישה שלא ריך להיבהל ולשדר שזה משהו אסור וכו. שלא יקבלו מסר שלילי לגבי הגוף...

הוא כנראה בכל מקרה יישם את זה כנער, רם תגידי ואם לא.. עד שהוא יגיע לשם, חבל לגרום לו לפתח תסביכים עם העניין הקשה הזה כבר בגיל צעיר. ויש נגיעה ויש נגיעה. את לא אומרת לו בבוטות- בחדר תעשה מה שאתה רוצה. אבל כן מספרת לו כמה כל איבר בגוף שלנו הוא מופלא, ושבגלל שהגוף שלנו קדוש ויש לנו חלקים שהם פרטיים לנו, לא צריך לגעת בו ליד כולם. ובגלל שהתפקיד של האיבר הזה הוא להוציא את הפסולת החוצה, יש בו חיידקים, ולכן אנחנו שוטפים ידיים אחרי שירותים ולכן גם זה לא מכובד לגעת בו ליד אנשים אלא רק בשירותים/מקלחת.

הייתי מסבירה לו במקומך שיש איברים שהם רק של כל אחד לעצמו, והם צנועים, ולכן מותר לגעת בהם אבל רק במקלחת למשל כשמתקלחים או כשצריך לעשות בשירותים. לא הייתי סתם מזיזה לו את היד כל פעם כי הוא צריך הסבר, שלא סתם ירגיש שזה עונש.

או שאני המוזרה שזה נראה לי מוזר.

או כוונתך במקלחת בשביל להתנקות כמו שרוחצים את כל הגוף
אם נוגע אז נוגע
אבל אני בחיים לא אבוא ואגיד לו במקלחת אתה יכול...
אני לא אומרת אסןר לגעת!!
אבל תוך כדי שהןא קורא ואני רואה את היד שלו שם מה בעיה לעבור ולהזיז בלי להגיד כלום? במיוחד שהןא גם לא אומר כלום והוא ממשיך בקריאה

אמרתי מה שמנסיוני מעבודה עם ילדים ומהמעט חינוך למיניות שלמדתי. החשש בפשוט לקחת את היד זה שאין הבנה של מה בעצם בעייתי כאן.. וזה גם להתעלם מהנושא.. הכוונה היא ללגעת במקלחת זה תוך כדי נקיון.. לא לשלוח אותו במיוחד בשביל זה כמובן.. אבל פשוט לא ליצור יחס שלילי כלפי האיבר הזה, אלא ללמד שזה חלק מהגוף ושזה לא מכבד אותו ואת הסביבה שלו לגעת בו בפומבי כי זה חלק צנוע. אבל שלא יבין מהדברים שזה איזה איבר אסור איום ונורא ובעייתי.

לי הספיק להגיד פעם פעמיים זה מקום פרטי ולא נוגעים בו לפני כולם. אם מגרד לך או מפריע לך משהו אז תעשה את זה בשירותים או באמבטיה.לא שלחתי אותו לעשות את זה . והעיקר בלי לחץ הם מרגישים אם אנחנו לחוצות מהעניין או לא. ואני גם לא חושבת שצריך להזיז את היד  כל פעם. וזה כ"כ טבעי וממש ממש לא אומר שבתור נער הוא יעשה את זה!! לא צריך לחשוב כ"כ רחוק. וגם אם כן זה לא הבעה עכשיו בינתיים צריך לתת להם חינוך מיני בריא. ואחכ עם הזמן ניתן להם את ההדרכה המתאימה.

 

הרבה יותר אפקטיבי לדעתי וגם נותן אחריות לילד זה שאחרי שאת מדברת איתו על זה בקצרה, כשהוא עושה את זה את מזכירה לו על מה דיברתם ורואה אם הוא הפנים ובאמת מזיז לבד.

?
הילדון בא אלי ואמר לי"אמא אתמול נגעתי ב....ןאז הוא עמד. זה מסוכן"
בטיפשותי הרבה עניתי לו שלא נןגעים ב ןזהו.
אחרי שקבלתי מכם את את העצות הנפלאות האלה ניסתי לתקן את הטעות. היום ישבתי עם הילדון וניסיתי לפתוח בשיחה על כך, הוא מצידו סתם את האוזנים וביקש אמא אל תדברי איתי על זה😯

הכל צריך לבוא בטבעיות וללא לחץ לשני הכיוונים,
כשתראי שהילד בשל לכך, אפשר להעלות את המודעות לגוף דרך איברים אחרים:
אוזניים, שיניים, אף וכו' אנחנו שומרים עליהם נקיים,
אפשר גם לדבר על זה שהשם ברא את הגוף שלנו ואנחנו אוהבים אותו ומשתמשים באיברים,
אפשר לשחק "מי יכול לשים" כדי לוודא שאין לו רתיעה מהגוף שלו (מי יכול לשים מרפק אל מרפק, כך כך מרפק אל מרפק...)
כולל ישבן על הכסא, אצבע על הפופיק (על החולצה) וכל מיני כאלה- אין לנו רתיעה מאיברים שמכוסים בבגדים, אבל אנחנו לא חושפים אותם גם לא תוך כדי משחק.
אני גם אוהבת לשיר עם הילדים: תודה לך ה' על שתי ידי, תודה לך על שתי רגליי...
גם אני מדרבנת את הילדים לחוש את חוליות עמוד השדרה אחד של השני ושלי- להתבונן במפרקי האצבעות, ותוך כדי מזכירה ומקפידה שמי שלא נעים לו- מיד מבקש שיפסיקו לגעת בו ואנחנו מיד מכבדים כל בקשה (במיוחד במשחקי דגדוגים ונשיקות)

אנחנו אוהבים את הגוף שלנו, לא נרתעים מלגעת בו, חוקרים אותו לומדים עליו כולל איברים פנימיים (לאיפה האוכל עובר כשאנחנו בולעים אותו?)
כולל איברים שמכוסים בבגדים,
שומרים על הנקיות שלו, משתמשים בו, מודים לה' על כל מה שברא, שומרים על הצניעות שלו, שומרים על הפרטיות,
והכל מתוך שמחה ורוגע.


העובדה שיש איברים שמשמשים לאקט מיני לא מעניינת אותו בגיל הזה, ולכן גם לא צריך להיות הבדל ביחס שאנחנו משדרים לאותם איברים.
מבחינת הילדים הם משתמשים בו לעשיית צרכים.
לכן מדגישים את חשיבות הניקיון וזהו

הערה קטנה: אולי רק להיות עירנית. אם אמר "זה מסוכן", ולא שאל, להיות עם יד על הדופק אם מעלה עוד את הענין או מוטרד מכך, לוודא שח"ו לא נחשף למשהו לא טוב או פוגע בהקשר הזה. 

ממש לא על מנת להלחיץ, רק כי מוזר שבגיל הזה קובע שזה מסוכן. מאיפה לו? למה חושב כך?

כמובן שאם רק שאל, אז אין צורך לחשוש לדעתי. 

בהצלחה בחינוך ילדנו!

בקשר לזה אולי אפשר פשוט לומר ''זה לא מסוכן, אתה יודע? לכולם זה קורה לפעמים'' שידע שזה נורמלי.

את צודקת להיות עירניים

אבל גם הילד שלי בערך בגיל הזה חושב שמסוכן - כי אני לא מרשה לבעוט שם (מתוך מריבה בנים אוהבים לבעוט לכל עבר)

ובענין הזה לא עשיתי הפרדה בין בנים לבנות - אסור לבעוט שם באף אחד, וזהו (כמו שאסור לבעוט בפנים של מישהו אחר, ברור שעדיף שלא לבעוט בכלל, אבל כשזה כבר קורה לפחות שיהיו גבולות)

מצאתי בגוזרים קופון כמה דילים לתינוקות.

מחסלים את המלאי! חליפות פוטר, חליפות מעבר, אוברולים פליז לתינוקות בנים ובנות ב 19.90 ₪ ליחידה. מגוון דגמים וצבעים לבנות ובנים. מידות תינוקות 6-30 חודשים. משלוח 4 פריטים ומעלה - חינם!

מכירת סוף עונה! חליפות פוטר לתינוקות במידות 6-24 חודשים, במגוון עצום של צבעים ודגמים. רק ב-29.90 ₪ ליחידה. משלוח חינם ברכישת 3 יחידות ומעלה!

השנייה העובר כבר יותר מפותח וניתן לראות יותר טוב את האיברים השונים וכן גם לאבחן בצורה יותר מדוייקת האם יש מומים ח"ו. היתרון של הראשונה הוא שהיא יותר מוקדמת ולכן אם ח"ו צריך לבצע הפלה אז זה פחות מסובך. בעיקרון, הן לרוב נעשות בגישה הטמעת אבל שמעתי על הרבה שבדקו להם גם וגינלי כדי לראות יותר טוב.
לגבי מה לעשות ומה לא, אנחנו בדר"כ עושים רק את הסקירה השנייה בעיקר משום שהבנו שהסקירה הראשונה עלולה להיות מאוד לא מדוייקת ולרופאים יש נטייה להפנות להפלות מהר מאוד אז אנחנו מעדיפים לחכות למידע מדוייק יותר ( ד"א, גם העובדה שהסקירה המאוחרת מצומת ע"י הקופה והראשונה לא מעידה על רמת הדיוק..) אבל כל זוג יכול להחליט מה מתאים לו.
בהצלחה ושיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות!

המילה הראשונה היא- שבשניה
והן לרוב נעשות בגישה בטנית (ולא הטמעת)

לוחצים בצד שמאל על הכפתור האדום עם הפסים ואז על עריכה, ואת יכולה לשנות מה שתרצי...

הראשונה.
אני חושבת שאין יותר מידי הבדל חוץ משבסקירה השנייה בודקים מערכות שלא היו מפותחות עדיין בראשונה. לא חייב כלום, לדעתי לעשות גם את הראשונה זה חשוב בשביל זיהוי מוקדם אם יש בעיות ח"ו.
וכן שתייהן א"ס בטני

והרופא אמר שהיתרון שלה הוא שהיא בודקת דברים שאי אפשר לזהות אחר כך כשהעובר מפותח יותר.
ומצד שני הסקירה השניה בודקת דברים שעוד לא התפתחו בסקירה הראשונה..
לי בראשונה רוב הבדיקה הייתה בטנית, כן מדי פעם עשה וגינלי כדי לראות כל מיני מזוויות שונות. אבל ממש הרוב היה בטני.
אם את רוצה המלצה באיזור המרכז ממליצה מאוד על ד"ר ארז יזהר, מקצועי ורגיש מאוד, היה לי מעולה. בע"ה חוזרת אליו לסקירה השניה.

אם בסקירה ירצו לעשות לי גם וגינלי אני יכולה להגיד שאני לא רוצה?
אף פעם לא עשו לי ואני ממש לא מעוניינת שיעשו לי ככה.. נשמע לי לא נעים בכלל. ואם זה עוד רופא גבר עוד יותר..

לק"י

רק קחי בחשבון, שייתכן שהרופא יגיד שהוא לא יכול לבדוק בטנית....

כמו שאמרתי עשה גם קצת וגינלי, ואמר שכשזה כואב לי שאגיד לו ויעבור לבטני.
את יכולה לבקש

האם רלוונטי לבקש מלכתחילה בכלא לא וגינלי?...

ואם הרופא יהיה חייב אני מניחה שהוא יגיד, ואז תבחרי מה לענות לו.
תקחי בחשבון שהגיוני שהוא יבקש אם הוא לא יצליח לראות דברים מסויימים או זוויות מסויימות בבטני

אם תלכי כמה שיותר מאוחר אולי לא יצטרכו וגינלי בכלל.. אני הלכתי בדיוק בשבוע 16 ועשו ביטני רגיל

קבעתי תור לשבוע שהוא המליץ לי..

אני עשיתי את הראשונה ב 16 פלוס כמה ימים

הרופא אמר לי שהוא תמיד קובע לכזה שבוע כי הוא עושה רק בטני.

וזה היה תאומים.

אני בכללית ואצלנו אפשר לעשות אחת מהן מורחבת( בהשתתפות די קטנה). למי שיש מושלם. ואת השניה אפשר לעשות בקופה ללא תשלום. מה שאומר שאם עשיתי מוקדמת מורחבת ( עלתה לי בסביבות ה50 שקל) את השניה אני עושה בקופת חולים ללא תשלום . אם לא היתי עושה מוקדמת בכלל( אין אותה בקופה, לא מורחבת) יכולתי לעשות את המאוחרת מורחבת .

אחת הסקירות, לרוב הראשונה, לא כלולה בסל. אפשר לבצע עם רופאים שבהסדר המתאים בתשלום די סמלי דרך המושלם ועוד יותר סמלי דרך הפלטינום, אבל אני לא בטוחה שהיא בהכרח 'מורחבת' או מיוחדת באיזה אופן.
הסקירה השניה כלולה בסל ככה שאם מבצעים אותה בקופה היא לא בחינם אלא בעלות של תשלום רבעוני - נראה לי 33 ש"ח, כמו עלות של טופס 17.

בהריון הקודם היה הבדל בין הסקירה הראשונה שעשיתי דרך הפלטינום לסקירה בקופה, בקופה היא היתה הרבה יותר שטחית . בסקירה הראשונה הוא ממש התעכב על כל פרט.

אצלי גם בסקירה השניה הוא התעכב ופירט על כל איבר והסביר. האמת שזה היה אותו רופא בשתי הסקירות... הראשונה בהסדר והשניה דרך הקופה. קראתי גם באחד מספרי ההריון הגדולים והמקיפים שפעם היה הבדל משמעותי ולפני בערך עשור הרחיבו מאוד את הסקירה בסל והיום ההבדל לא משמעותי אם בכלל.

מהסל הריון, אין שום סיבה שבעולם שסקירה במכוני ההסדר דרך המושלם, תהיה שונה אם הלכת דרך הפלטינום.
לי יש מושלם , עשיתי סקירות רק במכוני ההסדר ב114 שח והרופא בדק בצורה מאוד יסודית. אז זה יכול להיות אינדיווידואלי מרופא לרופא

אף פעם עוד לא ניצלתי את סל ההריון
לא יודעת, הנסיון שלי הוא רק מההריונות שלי, עכשיו הריון תשיעי , ברוך ה', אשמח מאוד אם הפעם הסקירה המורחבת תהיה יסודית, עד עכשיו בדרך כלל הראשונה דרך הפלטינום היתה יסודית והשניה בקופת חולים היתה פחות .

כללית מושלם מקנה סקירה ראשונה ב114 שח במכוני ההסדר של כללית , סקירה מורחבת ניתנת בעלות של 29 שח אם אני לא טועה בבתי חולים או מרכזי בריאות האישהלמי שיש ביטוח פלטינום הסקירה הראשונה בעלות יותר מוזלת, וכמובן שיש את הסל הריון שניתן לנצל מתוכו לבדיקות הריון

אני עם פלטינום.. יש לי תור לסקירה מוקדמת אצל רופא פרטי ב57₪. כמה תעלה לי הסקירה המאוחרת ואיפה?

בדק אותי רופא ממש לא נחמד שמצא ממצאים בכיף שלו והלכנו בגללו סתם לעוד מלא בדיקות.. עד שהלכתי לרופא פרטי שעשה לי סקירה שוב ואמר שהכל בסדר. מפחדת שוב ליפול על רופא כזה מלחיץ

אני בדקתי עם חברות ובכל מיני פורומים איזה רופאים מומלצים ולפי זה קבעתי. מקווה שיהיה בסדר.

תקבעי דרך *2700

התורים רחוקים ברוב הפעמים.

(יכולה להגיד לך איפה בארץ תורים בדרך כלל לא מאוד רחוקים אבל אין מה להפסיד מלקבוע מראש בכל מקרה)

אז מגיע לי לקבל אק את השניה בקופה.. לא?

ולכן ביטוח מורחב לא משנה לגביה כשהיא נעשית בקופה. מחיר וזכאות אחידים לכולם.

הריון ראשון

ממש מאוחר..סוף שישי אם אני זוכרת נכון

ואז אמרו לי שבהריונות הבאים יראו מיד וצדקו

אני ממש רזה ברגיל אז מי שמכירה אותי טוב שמה לב בערך מאמצע חודש רביעי.
עכשיו אני באמצע חמישי ועדיין לפעמים מנחשים ולפעמים לא. בעיקר תלוי מה אני לובשת..
אבל לשאלתך נראה לי שעדיין לא *ממש* רואים.

לק"י

אבל היא יצאה ממש בסביבות חודש שישי.

יצאה בטן כזאת מכוערת ולא ברורה. סתם שמנמונת וועליתי קילו וחצי מתחילת ההריון.

היא תהיה עגולה ויפה..

תמיד יש את השלב הזה בהריון שבא לי לבכות כשאני רואה את עצמי. בטן שמנמנה ונוזלת..עעע..

כנראה שזה תלוי במה אני אוכלת באותו יום

בערך בתחילת שלישי

אני ראיתי תוך חודש החטטנים רואים לפני שנכנסת להריון בכלל,
אבל יצא לי שהרבה זמן לא ידעתי אם כבר רואים בבירור או לא, ואז בפורים גם אחותי שאלה אותי אם אני בהריון, וגם גיסתי דיברה על זה כאילו 'ברור, מה..'
שזה היה באמצע חודש חמישי.

אני, בהכרות עם הגוף שלי, חשבתי שכבר מחודש שלישי.

בפועל בטן יצאה ממש בתחילת רביעי, ועדיין יכולתי לטשטש אותה עם בגדים מתאימים.

אבל בגלל שאני רזה, אנשים כבר הבינו ממש מוקדם, עוד לפני שסיפרתי (חברות, עבודה וכו' ואמרו לי את זה לאחר שסיפרתי..)

 

כיום, חודש חמישי, יש כבר לכל הדעות בטן, לדעתי כבר ממש ענקית

חטטנים חמישי

אלו שסיפרתי להם, ברביעי עוד לא האמינו, חמישי כבר כן.

את כן יכולה לנסות מעכשיו לקבל על עצמל לאכול תזונה מאוזנת, עם הרבה ירקות ופירות ומעט סוכרים ושטויות.. אבל בלי דיאטות, תשאירי את זה לאח"כ. בגלל התוצאה שת העמסת הסוכר אולי במקומך הייתי נפגשת עם דיאטנית לבנות תפריט מסודר שיהיה עד הלידה בעז"ה.

ישיר בין תזונת האם לגודל הילוד.
תאכלי רגיל כדי לשמור על עצמך.. לא על גודל העובר

ידיים מלאות ובשעה טובה!

אז זה לא אמור להשפיע.. והיא כתבה שה100 יצא תקין

לי היה ערך אחד ובהחלט הייתי צריכה להיזהר מסוגי מזון מסוימים.
כמו כן, זירזו אותי בשל חשש לעובר גדול.
אז מאד מומלץ שפותחת הפוסט תתחיל להתחשב במה שהיא אוכלת. כדאי לאכול בריא יותר ומזין ולהפחית המתוקים גם ככה את לקראת. הסוף 💙
אבל חלילה לא לצום! ממש ממש לא.

מאיפה הנחרצות הזאת?
ערך 1 זה גבולי ויש להתייעץ עם הרופא.

לגמרי זה מעל 2

תקינים. כולם. ערך אחד מעיד על הצורך בזהירות בצריכת מזון מסוים.
גם להגיד 'אין' לה סכרת זה לא נכון.
לידיעה, נשים שעשו העמסה של 100 עם ערך חריג אחד סביר להניח שבמידה ויבצעו את ההעמסה בהמשך ההיריון יתגלו שני ערכים חריגים. לכן היום המון רופאים מתייחסים לערך אחד כסכרת.
אני נמצאת בקבוצת פייסבוק של סכרת היריון ויכולה להגיד לך שנשים שעשו העמסה של 100 עם ערך חריג אחד הן אכן סכרתיות. אומנם לא מטופלות במרפאה לסיכון כי לשם שולחים רק מי שעם שתי ערכים אך ללא ספק צריכות להקפיד על התזונה ולנטר את הסוכר.

כמו כן, פותחת הפוסט לא ציינה איזה ערך הוא חריג. במידה והערך של הצום הוא הגבולי אז ההתייחסות היא הרבה יותר מחמירה.

והקב"ה זיכה אותך הרבה נחת ולידה קלה!

אצלי לא.
אני לא יודעת אם בשבילך זו גזירת גורל או שיש מה לעשות. אולי תתייעצי עם יועצת הנקה מוסמכת לקראת חודש שמיני ככה?

לי זה מאוד עוזר, להשתמש קבוע לא לחכות ליובש ולפצעים, אפילו קצת לפני הלידה

זה לא נשמע לי אידיאלי אבל...

עד ששתינו מתרגלות אחת לשניה

ו...עד ש..

וחוץ מזה הפיטמות רגישות וכו'

אבל מה יש לי משחה מעולה קוראים לה ביפנטן אני ממליצה מאוד

יש שיטה מדהימה תקראי ותיישמי! זה עובד על כולן ופשוט מדהים, אני יכולה לנסות לייעץ..בעקרון ממליצים להתחיל עם זה ישר בחדר לידה בהנקה הראשונה אבל עוד גם אחר כך בצורה פלאית! מה רבו מעשיך ה

 

הנקה אינסטינקטיבית - ג'ינה ויסמן ואורנה שפרון

 
קשיים
האדם הוא חלק ממשפחת היונקים .  הנקה אמורה להיות המשך ישיר וטבעי שלהלידה. 
בפועל נשים רבות מתקשות להיניק את תינוקותיהן מיד אחרי הלידה וגם מאוחר יותר.
מתוך ההבנה של חשיבות ההנקה נשים ואנשי מקצוע מנסים למצוא פתרונות לקשיים שמלווים את ההנקה. קיימות היום הרבה הוראות והצעות כיצד להיניק: איך לשבת, איך להחזיק את התינוק, 
איך לחבר את התינוק לפיטמה וכו' הגישה הזאת מעמיסה על האישה הוראות ומטלות וגורמת לכך שהאשה מרגישה שעול ההנקה מוטל עליה, היא זאת שצריכה לתפעל את כל התהליך הזה, 
בהרבה מקרים זה לא מצליח. התינוק לא מצליח לתפוס את הפיטמה כמו שצריך 
וזה יוצר פצעים וכאבים בפטמות,האשה לא מצליחה לשבת בתנוחות שמוצעות לה במשך דקות ארוכות. הגב שלה מתחיל לכאוב, לעיתים גם הזרועות ומפרקי הידים. 
האם והתינוק חווים תסכול-  בשל כך התינוק לא מצליח לאכול ביעילות והאם מרגישה כשלון 
על שלא מצליחה להזין את תינוקה.
הנקה אינסטינקטיבית
למעשה, הנקה הינה תהליך משותף לאם ולתינוק. התינוק מצויד בכל מה שנחוץ לו כדי למצוא את השד ולהתחבר לפטמה ביעילות. ד"ר סוזן קולסון מצאה אצל התינוק שבעה-עשרה רפלקסים 
השותפים לתהליך היניקה (בתוכם רפלקסים שנמצאים גם אצל יונקים אחרים). 
כאשר האם נשענת לאחור והתינוק מונח עליה, התינוק יוכל לעשות את העבודה בעצמו. 
הוא לא אמור להיות פסיבי בתהליך זה. היניקה מתחילה אצלו עוד לפני שהפה תופס את הפיטמה. 
כל השלבים הקודמים ליניקה עצמה מובילים לתפיסה טובה של הפיטמה ויניקה יעילה.






תפקיד האם
בעצם ההנקה מתחילה באינטראקציה בין האמא והתינוק. 
התינוק שוכב על החזה שלה, בין השדיים, עורו נוגע בעורה. האם מדברת אליו, 
מלטפת אותו, מרגיעה אותו, יוצרת איתו קשר. 
כשהתינוק רגוע וחש את הגוף של האם הוא יכול להתחיל לחפש את השד. 
תפקידה של האם להרגיע את התינוק. כשהתינוק נרגע התנועה שלו יותר מאורגנת 
והוא יכול למצוא את השד בעזרת הרפלקסים שניחן בהם.
התינוק
נתייחס כאן לשניים מהרפלקסים המאפשרים לתינוק למצוא את השד:

    0.    rooting (חיפוש) – כשהוא חש מגע בלחי ובסנטר הוא מתחיל לחפש. 
התינוק לא מוצא את השד באמצעות חוש הראיה, אלא באמצעות חוש המישוש והריח.
    0.    bobbing (ניקור) – תנועות גישוש שהתינוק עושה כדי למצוא את השד. 
הוא מניע את ראשו בתנועות ניקור ונע על גופה של האם עד שמוצא את הפיטמה.



כאשר התינוק מונח על חזה האם, בין השדים, הרפלקסים שלו מכוונים אותו אל השד,
והידיים שלו עוזרות לו להגיע לשם. ד"ר טינה סמיילי קוראת לזה "ריקוד האם והתינוק", 
אשר בסופו התינוק מוצא את הפיטמה, נצמד אליה בצורה טובה ומוצא עצמו באופן טבעי 
בתנוחה אלכסונית על בטן האם. מה שמכוון את "הריקוד" הזה הוא ראשו של התינוק. 
הראש משמש לו כמעין הגה, ולכן חשוב לא לגעת לו בראש בזמן שהוא מגשש את דרכו אל השד.

כשהתינוק מפסיק לינוק האם יכולה להחזיר אותו לתנוחה ההתחלתית– על החזה בין השדיים. 
תנוחה זו מאפשרת לאוויר שנכנס לתוך מערכת העיכול של התינוק לצאת בנוחות (גרעפס). 
תנוחה זו מהווה גם הזמנה להמשך היניקה. אם התינוק רוצה להמשיך לינוק הוא יתחיל את הריקוד מחדש וברוב המקרים יפנה לשד השני. האם נמצאת כאן בעמדת הצעה. 
אם התינוק יונח אחרי ההנקה בעריסה הוא לא יכול לבחור בעצמו האם להמשיך ביניקה או לא.
ריקוד האם והתינוק
בריקוד המשותף הזה התינוק הוא המוביל ואילו האם היא התומכת. היא יכולה לתמוך בשכמות התינוק כשהוא מונח עליה, לכוון קלות את השד לעברו, או לעזור לו בעדינות רבה להגיע אל השד כשהיא נסמכת על ההובלה שלו. אם הוא לא רגוע ומתקשה למצוא את השד, האם יכולה…
[13:12, 7/8/2017] וסליסה יועצת הנקה: טכניקת עידוד זרימת החלב
ד"ר ג'ק ניומן
המטרה בטכניקה זו היא לעודד את המשך זרימת החלב לתינוק, כאשר הוא מוצץ בלבד, מבלי לשתות. שתייה (מציצה מסוג "פתיחת הפה לרווחה – הפסקה – סגירת הפה" – ראו גם סרטוני וידאו באתר האינטרנט www.drjacknewman.com ) פירושה שהתינוק מקבל חלב מלוא הפה. אם התינוק הפסיק לשתות מעצמו, האֵם יכולה להשתמש בלחיצה על השד כדי "להפוך מציצות לשתייה", ולגרום לתינוק להמשיך לקבל חלב. טכניקת הגברת הזרימה מעוררת את רפלקס שחרור או פליטת החלב (הזרימה המהירה והפתאומית של חלב, שאמהות חוות בזמן ההאכלה או כאשר הן שומעות תינוק בוכה – אף כי נשים רבות לא "ירגישו" את החלב משתחרר). הטכניקה עשויה להועיל במקרים של:
1. עלייה מועטה במשקל התינוקי
2. קוליק ("גזים") אצל התינוק היונק
3. האכלות תכופות ו/או ממושכות
4. פטמות כואבות אצל האם
5. סתימות חוזרות בצינוריות ו/או דלקת בשד
6. עידוד התינוק שנרדם במהירות, להמשיך ולשתות ולא רק למצוץ
7. תינוק "עצלן", או תינוק שנראה כאילו רק רוצה "להירגע". אגב, תינוקות אינם עצלנים, הם מגיבים לזרימת החלב.
אין צורך בטכניקת הגברת הזרימה אם הכל כשורה. אם הכל כשורה, האם צריכה לאפשר לתינוק "לסיים" את ההאכלה מן הצד הראשון, ולהציע את הצד השני. איך יודעים שהתינוק סיים את הצד הראשון? כאשר הוא רק מוצץ (מציצות מהירות, ללא הפסקה) ואינו שותה עוד מן השד (מציצה מסוג "פתיחת פה לרווחה – הפסקה – סגירה של הפה"). טכניקת הגברת הזרימה יכולה לעזור לתינוק לקבל את החלב.
הגברת הזרימה תוך לחיצה על השד יעילה במיוחד בימים הראשונים, ועוזרת לתינוק לקבל עוד קולוסטרום. תינוקות אינם זקוקים לקולוסטרום רב, אך הם זקוקים לכמות מסוימת. היצמדות טובה בשילוב עם טכניקת הגברת הזרימה עוזרים להם לקבל כמות זו.
כדאי לדעת את הדברים הבאים:
1. תינוק שנצמד היטב לשד מקבל חלב בקלות רבה יותר מאשר תינוק שאינו נצמד היטב. תינוק שההיצמדות שלו גרועה יכול לקבל חלב רק כאשר הזרימה מהירה. תינוקות רבים מסתדרים עם ההנקה למרות שההיצמדות איננה טובה, מאחר שרוב האימהות מייצרות שפע של חלב. יחד עם זאת, האם עשויה לשלם מחיר על היצמדות גרועה – למשל, פטמות כואבות, תינוק עם גזים, ו/או תינוק שנמצא על השד כל הזמן (אבל שותה רק חלק קטן מן הזמן).
2. במשך 3-6 השבועות הראשונים לחיים, תינוקות רבים נרדמים על השד כאשר הזרימה איטית, ולאו דווקא כאשר אכלו דיים, ולא מפני שהם עצלנים או רוצים להירגע. אחרי גיל זה, ייתכן שימשכו את ראשם אחורה כאשר זרם החלב נחלש. יש כאלה שיעשו זאת גם כאשר הם צעירים בהרבה, לפעמים אפילו בימים הראשונים, וישנם תינוקות שנרדמים על השד כאשר הזרם חלש אפילו בגיל שלושה או ארבעה חודשים.
טכניקת הגברת הזרימה – איך לעשות זאת (השתמשו בצירוף עם הפרוטוקול להגברת צריכת החלב)
1. החזיקי את התינוק בזרוע אחת.
2. תמכי בשד בעזרת היד השנייה, הקיפי אותו כשהאגודל מונח על צד אחד של השד (הצד העליון של השד הוא המיקום הנוח ביותר), ושאר האצבעות בצד השני, קרוב לבית החזה.
3. חכי עד שהתינוק יתחיל לשתות (ראי סרטוני וידאו באתר www.drjacknewman.com), אף שאין צורך להגיב באופן אובססיבי לכל מציצה. התינוק מקבל כמויות חלב משמעותיות כאשר הוא שותה בזמן מציצה מסוג "פתיחת פה לרווחה – הפסקה – סגירה של הפה".
4. כאשר התינוק מוצץ מציצות שטחיות ושוב אינו שותה תוך מציצת "פתיחת פה לרווחה – הפסקה – סגירה של הפה", לחצי על השד כדי להעלות את הלחץ הפנימי בתוכו. אל תגלגלי את האצבעות לאורך השד לעבר התינוק, אלא רק לחצי ועצרי. לא בעוצמה שתכאיב לך, ונסי לא לשנות את צורת ההילה (החלק הכהה יותר של השד, הקרוב אל פי התינוק). עם תחילת הלחיצה, התינוק אמור להתחיל לשתות שוב תוך כדי מציצה מסוג "פתיחת פה לרווחה – הפסקה – סגירה של הפה". השתמשי בטכניקה כאשר התינוק מוצץ אך לא שותה!
5. שמרי על הלחץ עד אשר התינוק רק מוצץ, מבלי לשתות, אפילו כאשר הלחיצה נמשכת, ואז שחררי את הלחץ. שחררי את הלחץ אם התינוק מפסיק למצוץ או אם הוא חוזר למציצה ללא שתייה. לעתים קרובות התינוק יפסיק למצוץ כלל כאשר הלחץ משתחרר, אבל יתחיל שוב תוך זמן קצר, כאשר החלב יתחיל לזרום שוב. אם התינוק לא מפסיק למצוץ כאשר הלחץ משתחרר, חכי מעט לפני שתתחילי ללחוץ שוב.
6. שחרור הלחץ נעשה כדי לתת מנוחה ליד, ולאפשר לחלב להתחיל לזרום שוב אל התינוק. אם התינוק מפסיק למצוץ כאשר הלחץ משתחרר, הוא יתחיל למצוץ שוב כאשר ירגיש את טעם החלב.
7. כאשר התינוק מתחיל למצוץ שוב, הוא עשוי לשתות (מציצה מסוג "פתיחת פה לרווחה – הפסקה – סגירה של הפה"). אם לא, לחצי שוב כמתואר לעיל.
8. המשיכי את הפעולה בצד הראשון, עד אשר התינוק אינו שותה אפילו בזמן הלחיצה. הניחי לתינוק להישאר בצד זה למשך זמן קצר נוסף, מאחר שייתכן שרפלקס שחרור החלב (רפלקס פליטת החלב) יגיע שוב, והתינוק יתחיל לשתות שוב בעקבות כך. אך אם התינוק שוב אינו שותה, אפשרי לו לשחרר את הפטמה או נתקי אותו.
9. אם התינוק רוצה להמשיך ולינוק, הציעי את הצד השני וחזרי על התהליך.
10. אלא אם הפטמות שלך כואבות, ייתכן שתרצי לחזור ולהחליף צדדים כמה פעמים תוך שימוש בטכניקה.
11. המשיכי לנסות ולשפר את ההיצמדות.
12. זכרי: לחצי בזמן שהתינוק מוצץ אך אינו שותה. חכי שהתינוק יתחיל במציצה; הטוב ביותר הוא לא ללחוץ בזמן שהתינוק הפסיק למצוץ לגמרי.
מניסיוננו, השיטה הזו פועלת באופן הטוב ביותר, אך אם את מוצאת דרך שעובדת טוב יותר בשמירה על מציצה מסוג "פתיחת פה לרווחה – הפסקה – סגירה של הפה", השתמשי במה שעובד באופן הטוב ביותר עבורך ועבור התינוק שלך. כל עוד הלחיצה אינה מכאיבה לך, וכל עוד התינוק "שותה" (מציצה מסוג "פתיחת פה לרווחה – הפסקה – סגירה של הפה"), טכניקת הגברת הזרימה השדמועילה.
לא תצטרכי לעשות זאת תמיד. ככל שההנקה משתפרת, תוכלי להניח לדברים לקרות באופן טבעי. צפי בסרטונים על היצמדות, על האופן שבו תוכלי לדעת שהתינוק מקבל חלב, ואיך להשתמש בלחיצה, באתר www.drjacknewman.com.
 


לשאלות אפשר לפנות לד"ר ג'ק ניומן בטלפון (416) 813-5757 (option 3), בדואל לכתובת drjacknewman@symaptico.ca, או לספר Dr. Jack Newman’s Guide to Breastfeeding (called The Ultimate Breastfeeding Book of Answers in the USA).
Handout #12. More Breastfeeding Myths. Revised January 2005. Written by Jack Newman MD, FRCPC, © 2005.
מאנגלית: אורית פרידלנד, מתרגמת, דולה ומדריכת הנקה.
התרגום, באישור המחבר, נעשה במסגרת פרוייקט לקידום ההנקה בקורס מדריכות הנקה של בתיה דייויס, אסף הרופא, 2007. ©
ניתן להעתיק ולהפיץ תוכן זה בשלמותו ללא בקשת רשות נוספת, ובתנאי שלא ייעשה בו שום שימוש בכל הקשר המהווה הפרה של הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO 
 International Code of Marketing of Breastmilk Substitutes).

מכאן http://www.iaclc.org.il/188568/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91

<iframe width="420" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/ex5Var5urPU" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>

ווסיליסה שקלובסקי-קורדי  IBCLC
יועצת הנקה מוסמכת

דיברתי על זה עם אחותי שהייתה אחרי לידה חמישית והיא אמרה שלה כואב חודש אחרי גם אם אין חתכים.

ודודה שהיא אחות טיפת חלב אמרה שיש רגישות הורמונאלית בפטמות עד שאת מתאזנת אחרי הלידה...

אחרי כל הלידות שלי אני כאובה ופצועה
התפיסה טובה אני מאוררת את האזור ומורחת משחות לא שוטפת עם סבון ועדיין היניקה כואבת בכל התחלה ממש כאבי תופת

כל הנקה עו רות לי בראש כל היתרונות שיש למתן בקבוק.. הכל רגוע יותר...

הגעתי למסקנה שזו רגישות של העור + רגישות הורמונלית . לןקח לי חודש בדכ עד שנרגע...
מישהי המליצה לי למרוח שמן זית על הפטמות עוד מחודש שביעי כל ערב לעזור לאלסטיות של העור... אמרה שזה הציל אותה

קרה לי לפני כמה שנים, היה זוועה

שזה בכלל היה מעצבן.. באסה!

את אלופה ומהממת. כולנו טועים לפעמים. וזה מבאס אבל זה יום אחד והכל יהיה בסדר...
תפרגני לך באיזה משהו טעים על הבאסה

וכמובן תעשי מעכשיו תזכורת בפלאפון למחר בשעה סבירה..

כל הכבוד לך על ההשתדלויות וזהו. .

בד"כ הם מתעוררים כי משהו מפריע להם, אולי היא רעבה או גרעפס. או חום\ קור יכול לפעמים לגרום להם להתעורר פתאם. אם תזהי למה היא התעוררה תוכלי "לפתור" לה את הבעיה בקלות ואז להחזיר אותה לישון לפני שהיא תתעורר לגמרי ויהיה לה קשה לחזור לישון.

 

אם בכל זאת היא נהיית ערנית לנסות להישאר באווירת שינה, לא להוציא אותה מהחדר בשניה שהיא מתעוררת או להדליק את האור כשהיא מתעוררת,ואפילו לא לדבר איתה יותר מידי.. גם לא כדאי להחליף טיטול אם הוא לא מלא כי זה ממש מעורר אותם. להשאר ברוגע ולנסות להרגיע אותה ולהחזיר למיטה כדי שתמשיך לישון, ללטף אולי לשיר קצת לספר סיפור בקול שקט כדי שתשאר על הילוך נמוך ותתרגל להרדים את עצמה בחזרה גם אם התעוררה בטעות..אם היא לוקחת מוצץ לנסות להחזיר לה אותו. מקווה שעזרתי.. בהצלחה

לא יודעת אם אתם מקפידים אבל מאד כדאי לעשות תהליך שינה קבוע לפני השינה של הלילה (כשהיא מתעייפת בסביבות 19:00) בשונה מהשינה במהלך היום. מקלחת, עיסוי, חדר רגוע וחשוך, שיר\ סיפור ושינה..ככה יש לה איזשהו סימן של שגרה שעכשיו נכנסים לשנת לילה. וגם כדאי להקפיד שזה יהיה בשעה קבועה פחות או יותר

אני אנסה ליישם את העצות שלך. החכמת אותי

מראה עייפות ב7 כשהיא בעצם עייפה כבר לפניכן. ואז נכנסת לאובר עייפות ואז לא מצליחה לישון טוב ולכן מתעוררת וממשיכה להראות עייפות כי ת'כלס היא באמת עייפה...

בת כמה היא?
מתי הולכת לישון בוקר, צהרים ואחה"צ?

לוז לא לגמרי קבוע כי היא לא מתעוררת לאוכל בלילה בשעה קבועה ואז גם בוקר לא..
פחות או יותר- שנת בוקר בין 9 ל 12, אח''כ בין 13 ל14 ואז בין 16 ל17

ומתי מתעוררת משנת הלילה? בגיל הזה זה ממש בסדר שאין משהו ממש קבוע הדברים משתנים מאוד מהר.

בגדול זה נשמע בסדר. כן רואים ששנת הבוקר שלה מאורד ארוכה בטח היא משלימה מהעייםות של הלילה. נשמע שאולי תנסי להקדים את שינת הלילה מ7 ל6 וחצי, ואז כל שאר תנומות היום יוקדמו טיפה כי היא תישן טוב יותר בלילה.

 

זה גלגל כזה, איפה שעושים שינוי זה משפיע על הכל.

 

מאוד חשוב להקפיד על טקס שינה. ממליצה על הספר הלוחשת לתינוקות.

להקדים את שעת השינה.
ואם היא מתעוררת - לא להדליק אור, לא לחוק או לדבר, עדיף אפילו לא להוציא מהמיטה. רק ללטף ולעזור לה לחזור לשינה. (כמו באמצע הלילה)

היום השנת בוקר שלה היתה קצרה. אני אנסה להשכיב מוקדם יותר ואת שאר הדברים שאמרתן ואספר איך היה.

שלא תגיע עייפה מדי לערב.

לגמרי, את יכולה להתקשר לאחראים של החדר לוודא איתם.

אבל כדאי להתקשר לשאול כי לפעמים צריך לזחול או להתכופף וכאלה.

באתר המנשאים הישאראלי יש אפשרות לקבוע פגישה עם מדריכת מנשאים-
פגישת הדרכת מנשאים

אבל כן מקום שסומכת עליו. במידה ויהיה צורך, רוב בתי החולים הם במרחק סביר..

למעקב הריון עודף ועוד כל מיני דברים בסגנון ותמיד העדפתי ללכת לבית חולים שגם רציתי ללדת שם, להכיר את המקום יותר, להסתגל איפה בדיוק כל דבר והאמת גם אם פתאם תתפתח לידה אז כבר להיות שם..והוא לא היה קרוב אלי לבית

אז ברור ללכת למקום שבו יבדקו אותך הכי מהר,
שקלול של עומס ומרחק.

אם ביקורת שגרתית אז מה שנוח

בכל מקרה- אם יש חשש לעובר, לא משנה כמה עומס יש- יכניסו אותך מייד