פורום הריון ולידה (עמוד 3897)

ככה שבזמן הלידה הצירים יהיו יעילים יותר

כמעט כל לילה מתעוררת בגלל צירים (כואבים ממש)

ואני ממש רוצה כבר ללדת..

אמורה להיות ברית,אי״ה,ואנחנו נכנסים לתקופה של החגים...

דיי בלחץ...

אז כדאי לעשות טיפול איזון ומיקום עובר, יש דולות בכל הארץ שעושות (אני עושה ויכולה להמליץ על קולגות טובות) 

זה בעצם טיפול שעוזר לתינוק להתבסס באגן בתנוחה האופטימלית,

כשיש צירים שלא מובילים לשום מקום זה פעמים רבות סימן לתינוק שנכנס בזווית לא מושלמת לאגן ולכן זה לא לפה ולא לשם... אז גם עושים עיסוי לרחם כדי שיהיה יותר מקום לתינוק להתמקם וגם עושים כל מיני תרגילים כדי לעזור לו להתמקם מחדש

ככה מבשרת בדרך אגב .

וגם את תמרה דהן ונופר גאלי,

שלושתן מקסימות ומקצועיות. 

ומי שהציעו מעלי מהגוש. יש גם את חיה שמעון.

ושכל אחד יתעסק בענייניו - מה זה התקשרו לבעלך לשאול מה איתך?

כל כך קשה לקלוט? (ולשמור את מה שקלטו לעצמם?).

שטויות. שטויות.

טפלי בעצמך, תשכבי במיטה כמה שאת יכולה ותשתדלי לשרוד 20 דק' בכל פעם - זה גם הישג ראוי לציון .

את צודקת, קשה בתנאים האלה להיות מלאת התרוממות הרוח והתרגשות.

מספיק שפעם ביום תודי לקב"ה על הנס ופלא הזה, גם זה הישג ראוי לציון .

התכוונתי בעיקר שחבל להשקיע מאמצים מיותרים בלהראות שאת בסדר.

אולי תספרו להם את האמת. שלא ידאגו.

יש הרבה נשים שאצלן אין אפשרות להסתיר תחילת הריון, לפחות לא כלפי המשפחה כשמתארחים בשבתות.

מה נעשה?

העיקר שיעבור בטוב, בבריאות, וכשתרגישי טוב יותר בעז"ה, גם בשמחה רבה .

ואם אפשר להתעכב עם להודיע להורים שלו.

נסי להזכיר לעצמך שזה אי-נוחות זמנית ולעומת זאת - תקבלי ילד לכל החיים.

אולי יעזור

או בהשוואה ללהוריד בסכין?

לפחות לי.

כי בשאר המחלקות נראה לי אין קושי.

עברתי שם לידה מדהימה. יש שם צוות מאוד מסור וקשוב לרצונות שלך ומאוד תומכים בכמה שפחות התערבות. יש שם גם מחלקה מיוחדת למי שרוצה להיות בהפרדה מלאה מה שאומר שהילד נשאר איתי בחדר בלילה בלי שהייתי לחוצה ללכת לשם ולהביא אותו ולא חטפו אותי מיד אחרי הלידה אלא כל הבדיקות נעשו לידי.

תנסי ללכת לשם לסיור כדי להתרשם הכי טוב. אין כמו מראה עיניים והכי חשוב תתרשמי מהצוות כי זה בסופו של דבר מה שחשוב אחרי הכל. 

אני פשוט שוכחת..

שוכחת לכבות תדוד ואז הוא דולק כל הלילה 

שוכחת מה רציתי לעשות או לומר לפני שניה

מעצבן אבל לא סוף העולם

אחרי התגובה של חסוי בהחלט אני תוהה אם אני עושה כאלה שטויות ופשוט שוכחת גם אותם

בעלי אומר שהחיים שלי התחלקו לשתיים- שנות חיי עד ההריון. ומאחרי ההריון 

אני לא זוכרת כלווווווום. דברים שחוויתי בעצמי. דברים שסיפרו לי... כלום כלום!!

אני ובעלי נוסעים ברכב, ואני מתחילה להסביר לו מה זה עיסוי פרינאום.

הוא אומר לי שהוא רוצה לשמוע משהו ברדיו ונדבר אח"כ.
כשהדבר ברדיו נגמר אני מנסה להסביר לו שוב והוא מנסה לומר לי שהוא לא רוצה לדבר על זה עכשיו..

אני מתחילה להיעלב לי שזה לא מעניין אותו.

אחרי כמה דק' סתם הסתובבתי אחורה וראיתי שיושב מאחוריי טרמפיסט!!

בכלל שכחתי שהוא עלה..ובגלל שישב מאחוריי גם לא ראיתי אותו..

זה מהרגעים האלה שממש רוצים להעלם. מקווה שתצליחי לשכוח את זה מהר.

יש לי עדיין זכרונות מפדיחות מלפני כמעט עשרים שנה שגורמים לי מחדש לרצות להעלם כשאני נזכרת.

אני הייתי מתה חחחחח

היו לי כמה וכמה, לא מצליחה להיזכר כרגע... גם כן סוג של טפשת

אבל מוסיפה, שזה לא רק לנו, גם הבעלים נדבקים... שלי בכל אופן ממש מצחיק... 

אחרי הלידה של הבכור היתה לי טמטמת הנקה נוראית. איבדתי לפחות פעמיים בשבוע את הארנק, הפלאפון, המפתחות של האוטו... לא זכרתי כלום בעבודה. בעלי היה מכין לי את התיק כל בוקר כדי שבטוח אקח כל מה שצריך, אבל בחזור תמיד הייתי משאירה משהו קריטי. כשהייתי מדברת עם מישהו, תוך כדי השיחה כבר הייתי שוכחת מה הוא אמר.

ואז עשיתי בדיקות דם וגיליתי שהB12 שלי ברצפה. לקחתי סדרה של זריקות לשריר וחזר לי השכל (נשארתי רחפנית כתמיד אבל לא מעבר).

אז קחו פרנטל, תאכלו טוב, תעשו בדיקות דם ותשמרו על עצמכן

בשתי ההריונות היו לי פצעים בפנים אבל הפעם זה היה רציני ממש

כמו סוג של אקנה

בפנים בעיקר קרוב לצואר,

הלכתי לטיפול קוסמטי רציני כולל תכשירים וכו

בעיקרון זו התפרצות הורמונלית ואמור להתאזן אחרי השליש הראשון.

אם רוצה פרטים על התכשירים שהיא נתנה לי תפני באישי,

עלה קצת יקר אבל זה הפריע לי כ"כ וראיתי שינוי גדול.

המשתוללים. 

אצלי, היתה מישהי שניחשה שאני בהריון למרות שלא ראו עלי כלום עד חודש חמישי, רק בגלל שהופיעו לי פצעונים בפנים

תקפידי לשתות הרבה מים - גם חשוב להריון וגם משפר מאוד מאוד את מצב הפצעונים. 

רק אם זה משהו מאוד קשה כמו השתלת שיניים הייתי מחכה

2. כן , בקופה יותר זול

הבעיה היא בצילום בד"כ אז יעשו לך מינימום שצריך וכמובן יגנו עלייך

אפשר ללכת דרך הקופה זה יצא לך יותר זול, השאלה אם יותר מהר. ותלכי לפי המלצות

יש הבדל בין השליש הראשון לשלישים הבאים מהבחינה הזו?

בהריון בהחלט יש לטפל גם בשיניים וגם בחניכיים.

תבדקי, אולי הבעיה שלך היא בכלל בעיית חניכיים ואת זקוקה לא לרופא שיניים אלא לשיננית, זה מאד מצוי בהריון.

תראי באיזה תנוחה יש הכי פחות,או עם מקלחת או בד מקל עליך

זה בד"כ סימפליוזיס. תחפשי בגוגל ותראי אם מתאים נשמע ממש היגיוני לשלב שלך

מעל 3 קילו ועולה יפה במשקל- לא צריך להעיר.

אדרבה, אם ישנת טוב בלילה, החלב שלך בבוקר טוב יותר

לצערי חוויתי כמה סיוטים כאלו.

ברגע שסיפרתי למישהי שהבת שלי ישנה כל הלילה. מאז היא הפסיקה לישון טוב...

כשסיפרתי שהבת שלי מתהפכת בגיל מוקדם מאוד. יום אח"כ כבר שכחה מה זה להתהפך.

כשסיפרתי שהיא אומרת אבא ואמא... כנ"ל...

צריך להיזהר ולא לספר.

ביומיים הראשונים...

צריך להעיר ולעורר אותם כדי שינקו כל שלוש שעות אפילו שהם ממשיכים לישון...

גם אם יאיר בהתחלה - במהרה הילד הגדול ילמד להתעלם מזה וימשיך לישון.

רק לטובתו.

מומלצת בחום.

אצלנו יצא עם שני קשרים בחבל הטבור ועם החבל כרוך לו על צווארו בנוסף.

ב"ה נולד לשלום.

אחר כך שאלתי את הרופאים במחלקה והם אמרו שאין סיכון בשני הקשרים שהקטנטן קשר בעצמו.

החבל גמיש ואספקת הדם תקינה למרות הקשרים.

ב"ה אין לך מה לדאוג, את יכולה להיות רגועה.

מזל טוב.

תסיחי את הדעת מהדאגות האלה ותשתדלי רק לשמוח בתינוק.

שתהיה החלמה מהירה.

ואם את ממש מודאגת, תשאלי את רופאת המשפחה שלכם, או בביקור בטיפת חלב את רופא הילדים.

רואים בהערכת משקל סביב שבוע 32-34 האטה בגדילה וכו'. זה נקרא IUGR 

הגוף שלנו מדהים הקב"ה ברא הכל מדוייק יש קרום מסביב שלא נותן לחבל להיקשר עד הסוף. 

ובלידה עצמה רואים האטות בדופק אם יש מצוקה. ב"ה אכן נס.

בעלך בקבע?

מכון פוע"ה פתחו קו חדש לזוגות שהבעלים בקבע לצורך מתן פתרונות הלכתיים.

שולחת המון המון חיבוקים, מוזמנת לאישי בשמחה
אני במצבך הייתי מעסיקה את עצמי המון!
לא היה לי רגע לנשום, וכשהיה לי- הייתי ניכנסת לישון עם המתוק.
תמצאי לך חברה במצבך זה פשוט עושה פלאים וכייף שמישהי באותו המצב שלך ומבינה אותך.
תשתדלי כמה שפחות לחכות ולצפות הזמן לא זז ועוד יותר קשה.
המתוק שלך צריך אותך, וצריך אותך ערנית ושמחה לו.
תחזיקו מעמד- עוד קצת וזה נגמר בעז"ה.

המון חיבוקים,
נשואה לקבע והסוף לא קרב....
 

את אלופה שאת שורדת!!

אני ממליצה לך לנסות להנות מהזמן. לצאת לקניות, לסיבובים באזור. עם חברות. 

תנסי לצמצם את הזמן שאת לבד...

ואו זה קשה נורא!! קבלי חיבוק ענק! 

כמ החודשים לפני כניסה להריון וגם לפחות בשלושת החודשים הראשונים.

אם יש מחקרים כלשהם הם מדברים על לקיחה במינונים מוגזמים.

אם חסרה חומצה פולית יודעים כבר שזה מעלה חשש למומים מסויימים (אי סגירה של תעלת חוט השדרה בערך). וזה לא בספק ולא צריך מחקרים חדשים לזה.

הכי מוזר שגם כשיתושים מנסים לעקוץ אותי הם כנראה לא מוצצים הרבה דם.. (לא טעים להם )

והפעם זה נראה כאילו היתושים האלה יהיו שבעים לשבוע..

מעניין אם זה קשור להריון חח שהשתנה משהו בדם

והעקיצות שלו יכולות להיות גדולות.

אולי זה הוא?